הגבאי מגלה שבגלל איומים של השסניקים הארורים הוא מבטל הרצאה

- - - לא מוגה! - - - 

שלום. אהלן.

מה שלומך? ברוך השם, מה שלומכם?

בסדר.

איך אתה מרגיש? הכול טוב?

ברוך השם הוא לעד, מצוין.

קטעתי לעוזר של הרב, נכון? כן, כן.

תשמע, נשמע, נהיה בלאגן מהסיפור הזה.

איזה סיפור?

עם ההרצאה של הרב.

איזה בלאגן?

רב העיר והפוסק וכל הרבנים פה,

טלפונים, אחי,

לא לקבל את הרב,

למה הוא יוצא על כאילו כל מיני רבנים, ואני לא רוצה להסתכסך פה עם האנשים שאני חי איתם ביום-יום.

הבנתי. ואת הרבנים שיוצאים עליו, אתה גם לא תקבל.

הרי הוא מגיב, הוא הרי לא יוצא בבוקר ומתחיל לקלל רבנים.

הוא גם לא דיבר.

אני מבין אותך, אבל אתה צריך להבין אותי.

אני נמצא עכשיו בין הפרציס לסגן, אני רוצה את ההרצאה הזאת,

אבל... אז פשוט אני לא מתענב, אני לא... לא, אבל אני לא מחליט לבד, אחי. בסוף אני חי איתם פה, אני צריך אותם, את העזרה שלהם, אתה צריך להבין אותי. ככה או ככה לא ייתן לך מזה כלום.

תאמין לי, לא יוצא כלום מלהפנות העורף להשם.

לא, זה לא להפנות...

למה? אחי, מהבוקר אני מתעסק עם זה? אם כבר פנה אליי רב העיר,

אז אני... נענה. אם לא תענה להם, תענה להם, יש הרבה ניסיון בזה.

אם לא תענה להם, הם יבינו שאין עם מי לדבר, ואין עם מי לדבר, נגמר הסיפור, הם יפסיקו.

אבל אני חי פה עם האנשים, אחי, אני צריך את העזרה שלהם, ואני... אתה נותן הרצאה והולך, הרטחני מתמודד איתם.

מה הם עובדים לך בחיים, השקרנים האלה?

לא, לא, מה...

מי שמתנהג ככה זה שקרן, ולא בן אדם שיש לו זיקה ליהדות בכלל.

אני לא רוצה שתבואו לפה, ובסוף זה לא יגיע... סתם אני אטרטר אתכם,

ויגיע למצב שלא נעים. אני לא רוצה להטריח את הרוב. מה זה להטריח כבר? פרסמנו, הוצאנו אלפי שקלים על פרסומים, על דברים, על מודעות, על הכול, על אנשים שיצאו להציג,

שעות עבודה.

יש פה איזה דברים, למה זה מסתכם רק לסגור אירוע? איפה כל האנשים שיגיעו אליך מחר, כי הם חושבים שיש אירוע?

מה נראה לי מה ארבע, מה להגיד לך? גם הוועד... 24 שעות לפני האירוע, ואומר לי שבגלל שאלת אחת של כמה אנשים, מה התחלימהם?

מה אכפת לך מהם בכלל?

נו, בסדר, אתה אומר מה אכפת לך, אבל אני חי איתם, ויש לי גם ועד שם,

ואני מתמודד מהבוקר עם הסיפור הזה. אלה עוקרי תורה, זה בן אדם שידאג לך לבית הכנסת?

מה אני אגיד לך, אחי?

תקשיב, תקשיב, זה לא פעם ראשונה שאני מקבל טלפונים כאלה,

אבל באמת,

אני לא אומר לך אישית, כן, חס וחלילה, אני, אני, לא שומעים אותך לנכון,

אבל זה מאוד פסול לעשות את זה,

יש בן אדם כשר בא לדבר בגלל שיש בן אדם פסולים שעושים דברים פסולים,

לא נותנים לבן אדם הכשר לבוא לדבר.

אני לא אמרתי לך, זה שואה רוחנית.

אני לא אמרתי לך, חס ושלום, שהרב לא בסדר, או שיש לי בעיה איתו. אני מבין מה אתה אומר.

אני פשוט, תשמע, יש לי פה גם ועד ואנשים שנמצאים איתי בבית הכנסת, ומה נעשה, מה נעשה עם כל האנשים?

מה נעשה עם הבן אדם שאירגן את ההרצאה שהפסיד כסף עכשיו על פרסומים?

אז אני אהיה מוכן לפצות אותו מכיסי, אין לי מה להגיד לך. מה זה הזוי כל הסיטואציה הזאת, תאמין לי, אני רק מחכה שהשם כבר יטפל בכל השסניקים האלה.

זה ממש כאילו... אין לי מה, כאילו, באמת להגיד, אני מבין אותך, אבל אתה צריך גם להבין אותי, בסוף אתה נותן הרצאה ואתה הולך, אני צריך להתמודד פה עם האנשים.

מה יש לך להתמודד איתם? למה, מה, הם יושנים איתך בכנסת?

לא, זה לא יספין איתי, אבל אתה יודע, באים ונותנים הרצאות כל יום שישי בבית הכנסת,

אני צריך כל מיני איזרים,

מועצה דתית, בסוף זה מחובר אחד לשני, אתה מבין? הם יפסלו את

הבית הכנסת, אתה מבין? אז אני מבין אותך, אבל אתה תבין גם אותי. אני מבין אותך, עברתי את זה לא פעם ראשונה ולא פעם שנייה. אני לא שנה ראשונה בארגון הרצאות.

אני יורם להתמודד כי אנחנו כל פעם צריכים להיות אלה שמפנים,

מאלה שזה. אתה רוצה שאני אשלח לך גם אלף אנשים שיתקשרו אליך ויגיד לך למה, למה הפסקתי? לא, אבל, לא, אין לי, אין לי, לא עובדים ככה.

תקשיב אחי, אין לי ספק שאתה יכול לשלוח גם יותר מאלף. אתה מבין? העניין, לא עושים את זה, לא עושים את זה. העניין הוא שהאנשים שיושבים פה מי שמדבר איתי זה אנשים שמחזיקים פה את המקום, אתה מבין? אז מה אני בסוף אסתכתך איתם? אני בוועדה, אתה מבין? איך הבית כנסת תתקיים?

מה אני אגיד לך? אני, תאמין לי, מהניסיון הזה לומד לא להתעסק יותר מבתי כנסת בכלל, כי אין פה שום גב.

אין פה, לא שילמתי לך.

בינינו חוזה, לא עשינו שום דבר, אני לא יכול...

אתה זוכר, אתה זוכר, דיברת איתי על תשלום, אמרתי לך לא צריך את התשלום. אני יודע, שלא תבין אותך. אני לא הבעיה שלכם, אני רוצה וגם עכשיו אני רוצה, אבל צריך להבין שאני בבעיה ואני ועד שמה שרובם מתנגדים, פתאום קיבלו רגליים קרות.

אז זה... אני, תאמין לי שאתה... אני באמת אומר לך את זה, בצער אני אומר לך את זה, לא שאני עכשיו אפשר להגיד לך את זה. עד שהתקשרתי אליך לקחת זמן ובדקתי את הדברים.

תאמין לי, אני מבין אותך, אני מבין אותך, ואני לא חס וחלילה בא אליך אישית, אבל אני אומר לך, זה מאוס, כל הסיפור הזה, כבר די, עבר 80 שנה מאז הבחירות, כבר דור אחר לגמרי נולד.

מה, אז מה נעים? מה יש להם בכלל?

מה אני אגיד לך, אחי, אם זה... תשמע,

בבוקר כשדיברו איתי כמה רבנים שהם לא קשורים ל... אתה יודע,

מכירים אותי כדרך אגב מהבית קרופס, אז אמרתי, בסדר, אין להם השפעה, אבל כשזה כבר מתחיל להיות מועצה דת מין, זה מה שהם עושים, זה מה שהם עושים. אז אני כבר אדם סי גבולות, אחי, אני בבעיה. הם עושים את זה בכל עיר,

אבל כשאנחנו סוגרים חוזה עם אולם, וזה חסום וסגור כסף והכול, אין להם על זה. אבל אולם לשמה זה סיפור אחר.

כן, כן, אני יודע,

אני בית כנסת, אני בית כנסת שתלוי באנשים האלה,

ואתה יודע שהאנשים האלה באים, נותנים לנו כל מיני שיעורי תורה, כל מיני עזרה, כל מיני סידורים,

כל מיני דברים כאלה ואחרים. הבנתי, הבנתי. אז בסוף אתה תיתן את ההרצאה, ואז אני פרסול אצלם, אתה יודע מה זה. תקשיב, הבנתי. אני באמת כאילו מעריך ומבין אותך, הכול בסדר, אני אעביר את זה הלאה,

אני אקבל בראש על זה, איך לא עשינו חוזה, איך לא... בסדר, זה סיפור אחר.

אבל בוא נתקדם הלאה. אני מבין את הסיטואציה, אתה לא הולך להשתכנע,

אתה לא הולך להתקפל ולהילחם בהם, אין לך כוח לזה ואין לך כאב ראש לזה.

מבין? עכשיו,

אני אומר לך משהו אישי, מהלב. עכשיו, בלי שום קשר לכל הסיטואציה הזאת, בוא נשים הכול בצד.

אומר לך את זה כיהודי ליהודי.

כן. עם אנשים כאלה,

לא לומדים, לא מתחברים,

לא נעזרים בהם, לא סומכים עליהם.

זו כפירה בקדוש ברוך הוא.

האנשים האלה עושים נגד התורה ונגד היהדות,

נגד מה שקשור לתורה ומצוות.

אני אומר לך אישית,

כדאי לך, כדאי לך

לעזור כוחות ולהתנתק מהם, בלי שום קשר לערב שלנו.

אל תסכים, לא נסכים, לא נעשה ערב.

כדאי כבר לחזור כוחות, להתנתק מהם, ותאמין לי שהקדוש ברוך הוא ייתן חפים מיליון יותר סייעתא דשמיא,

מאשר לסמוך עליהם והם יאכזרו אותך ויתעללו בך ויינתקו אותך עכשיו.

אני אומר לך את זה בצהל,

אני יודע מה זה להתארגן ולעשות זה.

עזוב, לא רוצה להגיד לך שאמרו לי תסגור את הבית כנסת, ואני אמרתי אני לא מוכן לטרטר אנשים,

ובסוף אני סוגר בית כנסת ונעלם, אני לא מסוגל לא לענות לטלפון. זה שטיינון, יבואו לך עשרות אנשים שלא יצמאו על זה שהולכת, שלא הולכת לטלפון בצלייר. אז בגלל זה אני מתקצר אליך, כי אני עשיתי פה אחריות, אתה לא מכיר אותי, אבל אני אומר לך בכנות, אם היית אומר לי עכשיו שזה נעשה במקום מסוים מהר, הייתי בא בכיף, אני רוצה לשמוע את הרוב, אבל שם, זה לא, זה לא העסק, זה לא העסק פוליטי שלי, תאמין אותי, אני אומר לך את זה בצער,

באמת בצער, אני אומר לך את זה.

בעייתי, בעייתי, מה אני אגיד לך? טוב,

בוא אני אעשה את זה, בעזרת השם, תראה, תפיץ שם מודעות וכאלה, ומי שלא, אז אנחנו נודיע להם, במידה שמישהו יהיה שם, הם יראו אותה ותוצגו.

כן, לא יהיה להם הרבה מה לעשות.

אני מאזן מתנצל ומצטער, אני לא יודע איך,

שניגאל כבר, בעזרת השם, שהשם יעשה פה את זה. אני מקווה שאתה לא, אני חלילה, לא מקפיד,

אני כבר יודע מה אתה עובר, תאמין לי שאני לא פעם ראשונה, ולא פעם שנייה, ולא פעם שלישית, זה כבר,

זה מאוס,

באמת שאני אומר לך, אם זה כל הפרסום וזה על הכסף, אני מאמין שכן, ואני מוכן לפצות אותך מכסי, אל תדאג, אנחנו בעזרת השם. אני אראה איתה, גם כשדיברת איתי ואומר לך, אחי, אני לא לוקח כסף, אף פעם לא לקחנו כסף, אני לא בבקט הזה, אבל אם זה...

מהצד שלך, אני יודע שזה לא הבעיה.

אני באמת, באמת, מה זה מתנצל, ומה אומץ ליבי, אני ממש לא נעים לנסות. רק שניגאל כבר.

בשורות טובות. אמן, אמן, גם לכם.

מנהילה, אל תקפיד עליי, אחי. כמו רקכם, תודה, תודה.

ותגיד לרב שבעזרת השם נזכה לשמוע אותו במערך.

אמן, אמן, בעזרת השם. נשלח לו את השם, אחי, נשמע הבא. כל זה בשורות טובות, תודה רבה. תודה לך, ביי.