ביאורים ומעשים בברכת המזון על פי הרב שטיינמן זצ"ל - ג | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 18.04.2021, שעה: 07:00
ביאורים ומעשים בברכת המזון על פי הרב שטיינמן זצ"ל - חלק ג
נציבי יום:
רפואה שלמה בנפש ובגוף ליניב בן חנה, נרו יאיר, יתרפא בכליותיו וכל גופו, ישוב לביתו מבית האבות, יזכה לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה לשמה.
להצלחת התורמים ומשפחותיהם ולעילוי נשמת יקיריהם.
לעילוי נשמה רחלי בת תרצה וכל הנשמות שאין מי שיאמר קדיש עליהם, אמן.
יונתן בן מנשה שולמית חווה בת שמחה יזכו לחכמה, סיעתא דשמיא בתיקון המידות, לכל המשפחה, אמן.
ממשיכים בביאורים בברכת המזון בהגדה של הרב שטיינמן.
ועל תורתך שלימדתנו, מאן דהוא שאל את הרב לו יצויר רגע שבכל העולם אין מי שיעסוק בתורה כי אם אדם אחד, ומזדמן לפניו פיקוח נפש באותה העת, האם יפסיק מתלמודו? הלא מפורש בנפש החיים שאם היה העולם כולו מקצה עד קצהו פנוי חס ושלום אפילו רגע אחד מהעסק וההתבוננות שלנו בתורה, כרגע אחד היו נחרבים כל העולמות העליונים ותחתונים והיו לאפס ותוהו חס ושלום. אז השאלה האם יותר לו להמשיך ללמוד מפני שאין בהצלת נפש זו שלפניו היתר של פיקוח נפש כי יאבד החולה וכל העולם כולו ברגע שהוא ייפנה מתלמודו כדי להציל את החולה, או שאין לנו אלא דברי השולחן ערוך ועל הלומד להפסיק את תלמודו ולעסוק בהצלת נפשות?
ענה לו הרב שטיינמן שאף אם יפסיק מתלמודו לקיים את המצווה אשר התלמוד נדחה מפניה, בנסיבה הזאת לא יחרב העולם, כי הקיום הזה נחשב אף הוא כתלמוד תורה. קיום המצווה של פיקוח נפש הוא גם נחשב כתלמוד תורה כדי לקיים את כל העולם מכוחו. אז זאת אומרת במקרה כזה צריך להפסיק מהתלמוד ולהציל נפשות.
ועל תורתך שלימדתנו ועל חיים וחן וחסד שחוננתנו, הראו לרב שטיינמן את דברי רבנו יונה מסכת אבות בפרק ג' שכל מה שאדם מקבל חיים הוא בשביל ללמוד תורה. בשביל מה קיבלנו חיים? בשביל ללמוד תורה. והוא התפעל מאוד מהמשל למלך שנתן לעבדו כסף וזהב והשליכם לים. יש משל שמלך נתן לעבדו כסף וזהב ולקח העבד את הכסף והזהב והשליך אותו לים. ואחר כך הוא בא למלך, ביקש עוד פעם כסף וזהב, ייתן לו? חלאס, אם אתה לוקח את הכסף והזהב שאני נותן לך ואתה משליך לים, לא תקבל יותר. והוסיף על זה הרב שטיינמן, על מה אנחנו מבזבזים את החיים? הלא זורקים אנו ממש את הכסף לים כמו במשל, נותנים לך חיים זה יותר מכסף וזהב, אתה משליך אותם לים, זורק לפח, מבזבז את החיים. על מה אתה מבזבז את החיים? קיבלת חיים בשביל תורה ואתה זורק אותם. אז ייתנו לך עוד חיים? תבקש עוד חיים ייתנו לך? לא ייתנו לך.
אדם שתורם את לימוד התורה שלו לעולם גם זה נחשב חסד. כמו שמצינו בגמרא בברכות י"ז על רבי חנינא בן דוסא שאמרו עליו כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני דיו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת. הרי כשלומד תורה כל העולם ניזון בזכותו. וזהו חסד. אז כשאנחנו אומרים על תורתך שלימדתנו ועל חוקי רצונך שהודעתנו ועל חיים וחן וחסד אז חסד גדול אדם שלומד תורה, כל העולם נהנה ממנו. "אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי" (ירמיהו ל"ג כ"ה).
שאלו את הרב על בחור בעניין התמדה בלימוד, והוא ענה ואמר מה יעשה הבחור להתחזק בעניין ההתמדה בלימוד? שיבוא בזמן לסדר ובמחצית השעה הראשונה יהיה במקומו מבלי לצאת או להסתובב. וזה דבר בר ביצוע וביכולתו של כל אחד לעמוד בכך. וככה יתרגל ויתרגל להתמדה. כל הזמן יצר הרע יש לו קפיצים, 'רגע אולי אני אכין תה אולי אני אעשה ככה רגע אני אביא את הזה אני אכין את הספר ההוא רגע אני אביא את זה זה זה' כל הזמן העיקר שלא יהיה רצף.
פסק הלכה נורא שפסק הרב שטיינמן בשאלה שהגיעה אליו וכך היה המעשה: בחור שגר בחוץ לארץ בארצות הברית, באמריקה הדרומית יותר נכון, שגלה אל ארץ הקודש כדי ללמוד תורה והתמיד בה. אביו חלה והבן היה יחיד אצלו. והאב אומר שהוא מרגיש שאם הבן לא יהיה סמוך אליו ידרדר המצב הבריאותי. לכן הוא מבקש שהבן יישאר אצלו ולא יחזור לארץ לקראת הזמן החדש. והרב ששלח את השאלה הזאת לרב שטיינמן הוסיף כי אין ספק שאם יישאר הבן מעבר לים הוא יהיה יהודי ירא וחרד, אך בן תורה הוא לא יצמח. אבל מצד שני עומד פיקוח הנפש של האבא. והשאלה מה עושים?
באותם ימים חש הרב שטיינמן ברע אבל נחיצות השאלה הזקיקה אותו להורות דבר. וכך השיב 'לעצם העניין ייתכן ורק נדמה לו לאבא שאם בנו לא יהיה לידו חוליו יכביד'. נדמה לו, זה לא מחייב. 'וייתכן שזו לא תהיה המציאות. אבל מלבד זאת מאי חזית דדמך סמיק טפי?' מה ראית שהדם שלך יותר אדום משל הבן שלך? האם רק אצל האבא יש פיקוח נפש? מה בנוגע לבן? וכי להיות בן תורה זה לא פיקוח נפש?! האבא קיבל את הפסק והבן חזר לארץ ללמוד.
על אדם להבין ולדעת שלהיות בן תורה גדול בתורה זה לא מותרות, זה פיקוח נפש. מי שחי ומתייחס לזה כאל מותרות כך תהיה גם ההנהגה איתו. ומותרות אינם שכיחים ומושגים ביוקר. המותרות לא מצויים כל כך וצריך בשביל להשיג אותם ביוקר. לכן יכיר אדם בצורך הגדול שבלתו לא ייתכן, וזה הצורך לגדול בתורה. וצריך לחוש שאם לאו מה לו מחיים כאלה שהם נעדרי תורה?! ואם יפנים את היסוד הזה ויהיו פניו נשואות לכך, מן השמים יסייעוהו להצליח בדרכו. אז למדנו שלהיות בן תורה כמו שצריך זה פיקוח נפש.
ועל חיים חן וחסד שחוננתנו, דרש רבי שמלאי תורה תחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים (סוטה י"ד). ייתכן לפרש שהכוונה של חכמים זיכרונם לברכה באמרם תורה תחילתה גמילות חסדים לומר שלתורה ניתן להגיע רק אחרי שלב של גמילות חסדים. ייתכן שזהו גם הטעם שהתורה ניתנה רק אחר 26 דורות כי כדי להגיע לתורה יש לעסוק בחסד תחילה. דרך ארץ קדמה לתורה 26 דורות.
מעניין לשים לב לראות כי מדינת ארצות הברית לא ניזוקה בשתי מלחמות העולם ראשונה ושנייה, בעוד שבאירופה אסיה ואפריקה היו הרבה צרות ומלחמות. ייתכן שזה בזכות החסד שהתקיים בה לרוב. הם נותנים פטור ממיסים למי שתורם לצדקה 50%. זאת ועוד, בזכות החסד שהיה שם הם זכו ברבות השנים שתהיה גם שם תורה. לפני עשרות שנים לא הייתה שם תורה, לא היו ישיבות ותלמודי תורה. היו יהודים טובים, אבל הילדים התבוללו ולא נשאר מהם כלום. כיום רואים שהתורה שם פורחת. אמנם יש ניסיונות רבים, אבל ברוך השם יש ישיבות, בחורים יושבים ולומדים, השתוקקות לתורה, כל זה בזכות החסד. תורה תחילתה חסד, ובזכות החסד הם זכו גם לתורה.
הקדוש ברוך הוא חנן אותנו בחיים חן וחסד. וכך מוטל עלינו גם לחיות, בחן ובחסד כלפי הזולת. וקודם כל קודם כל מידות. אנחנו אמרנו שלב ראשון צריך דרך ארץ, אחר כך מידות, ואחר כך תורה ביראת שמים. כשבא אותו הגוי וביקש מהלל שיגיירנו על מנת שילמדנו את כל התורה כשהוא עומד על רגל אחת, גייר אותו הלל ואמר לו מה ששנוי עליך לחברך לא תעשה. וזאת כל התורה. אז מה הוא אמר לו בעצם? קודם כל מידות. מי שרוצה לקבל על עצמו עול תורה, דבר ראשון עליו לעבוד על מידותיו.
פעם ביום כיפורים שאל רבנו ראה איזה פלא, על מה הייתה תפילתו של הכהן גדול ביום הכיפורים כשעמד לפני ולפנים בקודש הקודשים? אם נגזר שתהיה שנה שחונה שתהא גשומה, וכן שתהיה שנת שובע, ועוד כהנה וכהנה, שהצד השווה שבכולם כל מה שהוא התפלל זה על עולם הזה. והדבר תמוה מאוד. פעם אחת בשנה מגיע הכהן הגדול לקודש הקודשים אחרי שנטהר והתקדש, בכל התפילה שלו אין זכר לרוחניות?! איך ייתכן? אלא אמר רבנו מוכרחים לומר שהעולם הזה של השני הוא העולם הבא שלי. תקשיבו טוב, העולם הזה של השני, אני צריך לדאוג לעולם הזה של השני, ובזה אני קונה את העולם הבא שלי. וזה מידות לפני הכל! מידות זה שאני בעל מידות טובות שדואג לזולת. אז העולם הזה של השני שאני דואג לו זה העולם הבא שלי. וזה תלוי הכל במידות.
משפחה מסוימת באה לפני הרב שטיינמן וסיפרו לו כי בשנת תשס"ב שהו בשבת חתן במלון בנתניה. במוצאי שבת היה פיגוע חבלני המפורסם במלון. מחבלים זרקו שני רימונים, ירו לכל עבר, האמא שהייתה עקרת בית וכל נטל ניהול הבית היה מונח על כתפיה נפצעה בפיגוע ונזקקה לטיפולים ממושכים שמנעו ממנה לטפל בבֵיתה. אחר מספר שנים נסע אביהם באופנוע בכביש איילון ומסיבה לא ברורה הוסט האופנוע ימינה ונתקל בגדר הבטיחות ומזה שבועיים הוא מחוסר הכרה. ונפשם בשאלתם על מה קרה להם הדבר הזה? אמר להם הרב תעשו חסד.
אדם הרוצה להינצל מייסורים יעסוק בגמילות חסדים, והוא גם יקבל שכר על זה וגם ימנע מעצמו ייסורים מיותרים, כי על ידי שהוא מתעסק במעשה החסד מורידים מהייסורים שנגזרו עליו בראש השנה. כל ראש השנה נגזר על כולם מה תהא מנת הייסורים. אבל אם אתה מקדים לפני שיבואו עליך ייסורים, כבר מראש השנה אתה מתחיל לעשות חסדים עם אנשים, אז זה כמו ייסורים כי אתה מתאמץ טורח יגע, ועושה פעולות, ואתה מקזז ממנת הייסורים שהייתה צריכה לבוא עליך. ולא רק זה, אלא אתה מקבל על זה שכר. וגם אתה בוחר כאלה שאתה יכול לעמוד בהם. אבל לקבל תאונת דרכים ולהיות בלי הכרה, לא כל דבר אפשר לעמוד, או להיות בפיגוע וכולי. אז עדיף להקדים חסדים חסדים חסדים, להוריד להוריד בייסורים.
סיפרו לרבנו שפעם אחת בא המשגיח רבי ירוחם זכר צדיק לברכה לבריסק ואמר שם דרשה וכך היו דבריו: הרמ"א פותח את ספרו על השולחן ערוך אור החיים עם הפסוק "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" (תהלים ט"ז ח') ומסיים עם הפסוק "וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד". (משלי ט"ו ט"ו). ויש לנו לדעת שלא לחינם תפס הרמ"א דווקא שני פסוקים אלה בפתיחה ובחתימה של אור החיים, אלא להורות לנו שהמהות של השולחן ערוך היא תמיד תמיד תמיד תמיד. ההלכה מקיפה את האדם בכל רגע ורגע מימי חייו כדי להורות לו מה לעשות וכיצד להתנהג תמיד תמיד תמיד. לכן התחיל ב"שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד", וסיים "וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד" ללמדנו שהכל צריך להיות לפי השולחן הערוך תמיד! כי ההלכה מקיפה את האדם בכל רגע מימי חייו להורות לו מה לעשות וכיצד להתנהל.
וכשסיפרו לרב שטיינמן שהמשגיח רבי ירוחם הגיע לבריסק ושם אמר את הדרשה וכך היו דבריו, אז הוא אמר שהביאור הזה הוא יפה מאוד, למה פתח בתמיד וסיים בתמיד, אבל לא אמר אותו ירוחם מבריסק, אמר להם שהוא לא אמר אותו.
החפץ חיים זכר צדיק לברכה היה אוכל רק תפוחי אדמה, אבל לא עוף, וכל פעם היה מתרץ את עצמו מדוע אינו אוכל כיוון שלא היה רוצה לומר שאינו רוצה לאכול. פעם אחת הוא התבטא שאם יאכל הרבה יצטרך לספוג את צער השכינה וזה אינו יכול. כי צריך כח בשביל לספוג את הצער, כמה השכינה מצטערת, הוא היה בוכה כל הזמן למה השכינה מצטערת, למה עם ישראל לא נגאלים, למה ממשיכים? יש צער לבורא, 2000 שנה הוא מחכה שאנחנו נעשה משהו, שנרצה להיגאל! אז הוא אומר שהוא לא אוכל עוף כי אז יהיה לו כח, ואם יהיה לו כח הוא יכול לספוג את צער השכינה, ואין לו כח לספוג את זה. אז הוא לא אכל עוף, אז הוא פטור.
הרב שטיינמן הייתה לו פרישות גדולה מכל ענייני העולם הזה, והסגפנות שהיה נוהג עם עצמו הטרידה את בני הבית שניסו לשמור על הבריאות בכל דרך להשפיע עליו שיאכל מעט. בהזדמנות אמר להם בדרך צחות לאכול לזה לא חיוב אלא רק מנהג. מה הראיה לדבר? פירוש רש"י על אכילת המלאכים בבית אברהם. כתוב (בראשית י"ח ח') "וַיֹּאכֵלוּ" נראו כמו שאכלו מכאן שלא ישנה אדם מן המנהג. אז הוא אומר שזה מנהג. הפירוש הוא לא ככה, הפירוש שהמלאכים נראו כאוכלים. למה? למה נראו כאוכלים? אתם מלאכים, מלאכים לא אוכלים. אז למה נראו כאוכלים? כי יש כלל, אזלת לקרתא הלך בנימוסה, הגעת לעיר תתנהג בנימוסים שלה. אז פה בכדור ארץ אנשים אוכלים, מלאכים ירדו מהשמים לפה, צריכים ללכת כמנהג המקום, מנהג המקום שאוכלים. משה רבנו שעלה למעלה שמה לא אוכלים, אז הוא צם ארבעים יום וארבעים לילה. למה? אזלת לקרתא הלך בנימוסה. אז פה רש"י מבאר "וַיֹּאכֵלוּ" נראו כמו שאכלו, למה? מכאן לומדים שלא ישנה אדם מן המנהג. מלאכים ירדו לפה, לא שינו מהמנהג, המנהג פה שאוכלים אז נראו כאוכלים. אבל לוקח את זה רב שטיינמן בדרך צחות ואומר שכל עצם האכילה זה מנהג, הנה כתוב ברש"י, נראו כאוכלים מכאן שלא ישנה מן המנהג, זה המנהג לא לאכול!
מרוב הצומות שהיה מקפיד עליהם הרב שטיינמן לא היה חש צורך לאכול, והוא התבטא פעם באזני תלמיד שברוב הפעמים הוא לא מקיים את דברי הרמב"ם בהלכות דעות. הרמב"ם כותב שיש לאכול רק כאשר רעבים והוא לא מקיים את דברי הרמב"ם ברוב המקרים, למה? כי הוא לא מרגיש רעב. מתי אוכלים? כשרעבים, הוא לא מרגיש רעב אז הוא לא מקיים את דברי הרמב"ם כי הוא לא יכול לקיים כי הוא לא רעב.
בהזדמנות אחרת הוא אמר כי ביום של צום הוא לא מרגיש רעב וכי הרגשת הצום מתבטאת רק בחולשה. ואחד מבני הבית אמר כשהיו מכניסים את האוכל לחדרו היו שומעים אותו מתאנח ואומר בלחש 'אוי וַוידער עסן', שוב אוכל, אוי... שוב הביאו אוכל אוי... זה צריך להילחם עם האוכל בשביל לאכול, עזוב אותך, אוי, שוב האוכל...
הוא היה מואס בהבלי העולם וכשנותנים לפניו דברי מאכל פעמים רבות היה מתבטא ואומר שאין לו שום משיכה ותאווה לאכול את הארוחה. והרבנית הייתה אומרת עליו שיותר קל לו לצום מאשר לאכול. ותלמיד של הרב מהישיבה בכפר סבא אמר ששנים רבות האכילה שלו בישיבה הייתה חלה ישנה עם גויאבה בבוקר ובערב. זה הארוחה, חלה ישנה עם גויאבה. היה עץ של גויאבות בחצר והיה אוכל עם גויאבה.
פעם הזכירו לו נושא הלכתי לגבי בורקס והוא שאל מה זה? אז הסבירו לו שמדובר במאכל שעשוי מבצק עלים. אז הוא שאל מה זה בצק עלים? מה עושים העלים אצל הבצק? אז הסבירו לו שזה בצק עם הרבה מרגרינה שזה שומן צמחי. אז הוא שאל אז בכלל למה אוכלים את זה הרי זה לא בריא לאכול שומן?!
"רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר (ישעיה מ"ב, כ"א)
לשמיעת שיעור זה ושיעורים נוספים:
02-3724787
שלום וברכה, ב"ה אני בעלת תשובה כבר 22 שנה, בזכות הרב זכינו להתחזק ולבנות בית של תורה!
בס"ד 18.05.2020 (שני, כד' אייר תש"פ) לכבוד הרב החסיד נזר הבראה שליט"א שמי: א. פ. אני מודה להשי"ת כל יום שזכינו אני ובני ביתי לחיות את הרב ולהלך לאורך! ו: 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו' ותודה רבה לך שאתה מחכים אותנו. אני מודה לך על האכפתיות ועל החסדים האין סופיים על החנות (קפז') המוצרים והתבלינים ועל הקהילה הקדושה שקיבצת סביבך. יה"ר שהשי"ת ישמור לנו עליך (אמן) כי אתה יותר מאב ומאם ותודה על המסירות נפש, זה שאתה מסלק מאיתנו את החושך בעמל רב ובאהבה רבה בלי לחשוב שניה על עצמך בכלל. הרבה זמן רציתי לכתוב לרב ולא יצא וב"ה שעכשיו הגיע לי הזכות להודות לרב. שאנחנו מרגישים שאתה כמו אברהם אבינו – ע"י שהיה בעל חסד, ויצחק אבינו – במידת הגבורה, ויעקב אבינו – במידת האמת הצרופה, ומשה רבינו רועה נאמן, ודוד המלך – נעים זמירות ישראל, ושלמה המלך בחכמתו, ופנחס במסירות נפש, ושמואל הנביא שמכתת רגלים כל יום, וכל התכונות הללו נמצאות ביחיד אחד ומיוחד לכבוד הדור המיוחד הזה! ועכשיו אתה לא רק הרועה הנאמן של ישראל אלא של כל האנושות כולה וכמו שאנחנו מצפים למשיח במהרה אנחנו מצפין ליום שיודו כולם הרב אמנון יצחק אמת ותורתו אמת והם (...) בדאים. אנחנו שמחים בשמחתך [וכואבים את כאבך בכל מה שעושים לרב, (בתאריך המכתב ב"ה נמסרה הרצאה: הבחירה בידים שלך, בני ברק 18.05.2020 shofar.tv/lectures/1320, וכן שיעור: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - חלק ב 18.05.2020 shofar.tv/lessons/12136) ומי יודע אם זה לא כפרה לכלל ישראל] אוהבים אותך אהבת נפש משפחת פ' באר שבע מבקשים ברכה: שאזכה ש... יהיה השמש בצמוד לכבוד הרב שליט"א כמו שיהושע בן נון שימש את משה רבינו ע"ה זיע"א.
'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר לכתחילה, אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר לכתחילה 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).
מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
© 2024 כל הזכויות שמורות