השקט שלפני הסערה חלק א

- - - לא מוגה! - - - 

לעולם אין אדם מעני מן הצדקה,

ואין אדם נהיה עני מצדקה,

ושום דבר רע ושום היזק לא יתגלגל עליו בגלל הצדקה. כי מעשה הצדקה אומרת התורה, המעשה מביא שלום.

כל המרחם מרחמים עליו, שנאמר, ונתן לך רחמים ברחמיך וירבך. זאת אומרת, אתה מרחם על אחרים ונותן להם, מן השמיים ירחמו עליך.

זה בקשר למלחמה שאמרת? כן.

אז איך אתה יכול להגיד פניה חודשי מלחמה, כי... לא, כאילו, ממש. לא, כאילו. אתה לא בטוח?

לא.

מה אתה אומר, שיהיה שלום?

לא יודע. תחליט, או שלום או מלחמה.

כולם מדברים או שלום או מלחמה. עדין, פה, שם, קטישות, אתה יודע. לא, עכשיו דווקא זה יותר עדין, אין כלום. לא, היום נפלה רקטה, עוד אחת. זה השקל לפני הסערה, זה השקל לפני כולם מתארגנים, כולם מתחמשים.

זה בערך לפרוץ המלחמה, כאילו, המלחמה הרצינית. אין הרבה זמן. אין הרבה זמן. צפוף. צפוף. צפוף. צפוף. צפוף. לפי מה שכתוב אצל המקורות, אין דבר. אומרים שאם ישראל תדע איפה נסראללה, תיפתח המלחמה. כי הוא הראשון שהולך.

ואחרי זה הם מפציצים את סוריה ואת לבנון ואת החיזבאללה. תמיד חייבים, כי יש להם כמויות שאין למדינות, למדינות.

אי אפשר להשאיר. הם צריכים לחפש עצה איך לפתוח במלחמה. הם צריכים למצוא אשר שבגללו יגידו שפתחו את המלחמה. אבל חייב להיות, חייב להיות, חייב להיות.

אבל אני אומר לכם, כשזה יהיה,

כשזה יהיה, תזכרו רק כל מה שאמרתי, בסדר?

שהכנתי את העם לתשובה,

ואמרתי להם שהעצה זה תשובה.

מי שיחזיק בקדוש ברוך הוא, יעשה תשובה.

ההצלה שלו גדולה.

מי שלא יעשה, אין לי הבטחה בשבילו.

דיסק מס' 799,

השקט שלפני הסערה,

חלק א'.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

אני נותן כמה ברכות ומבקש מכם להשתתף בעניית אמן.

משה אשר בן דבורה יזכה ליראת שמיים.

תודה.

יעקב נתניה בן דבורה, זרע, חי וקיים, ילדים בריאים.

זיווג הגון למרים בת זוהרה.

בריאות לציון בן מרים וברכה והצלחה ופרנסה לכל המשפחה.

ועילוי נשמת המנוחה, שושנה שמעה בת רומיה, מנוחתה עדן.

פרי פשע חיה, בצימה, סרל, לידה קלה על דרך הטבע.

התורם בעילום שם ומשפחתו יזכו לחזרה בתשובה שלמה.

אתם נחלשים.

רבקה, מוריה וורד, בנות שושנה שמעה תזכנה לחופה קדושה מהרה ורפואה שלמה ושמחה מרובה.

או, משה דבח יזכה לפרנסה טובה.

שרה סעדה בת דחיפה, ויאירה בת שרה, וצילה בת מזל,

יהיה להם רפואה שלמה, והשם יתמלא עליהם ברחמים.

חיה בר בת אסתר,

מארגנת הערב עם ילדיה, יזכו לשבע רע ברוחניות וגשמיות,

בשמחה ובנחת מעוצר מתנות חינם.

בשקיות שקיבלתם כבר קיבלתם מתנה, אם שמתם לב,

יש לכם דיסק של 120 שעות ב-MP3.

יש לכם אפשרות להצטרף לטיון שיהיה בעוד שלושה שבועות.

קיבלתם גם קונטרסט,

שתסתכלו להגיד דברי תורה על השולחן.

מי שלא קיבל הפסיד, אבל עדיין אפשר לקבל שקית בכניסה,

זה יישאר עד הסוף.

ויש לכם כמה טפסים שאחר כך תעיינו בהם כדי למנות חלק מהם לפחות.

אנחנו מתחילים לדבר קצת על פרשת השבוע בעניין של עניים,

בעניין של תמיכה בגרים או בדומים להם,

ונראה מה המסקנות וההשלכות לגבינו.

אחר זה נדבר קצת על התקופה שבה אנחנו נמצאים לקראת המלחמה הגדולה שעומדת לפרוץ בצפון.

אתן לכם אפשרות לשאלות ותשובות,

מי שירצה לשאול, בעזרת השם יתברך,

אחלק לכם מתנות,

ומי שיישאר עד סוף הערב יקבל ממני מתנה אלף דולר.

אתם צוחקים, נכון?

אתם לא מאמינים.

אני דתי, אני לא משקר, אסור לשקר.

מי שמשקר זה כאילו אוכל חזיר.

אז אני לא... כן?

ברור, אבל אני עוד פה, עוד לא הלכתי.

ודאי, יש לי לחלק פה אלפי דולרים,

בעזרת השם.

ובכן, התורה הקדושה אומרת, וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך,

וחזקת בו גר ותושב וחי עמך.

אם אחיך ימוך,

דהיינו, ירד מנכסיו,

ויהיה לו קשה,

אתה מצווה להחזיק את ידו לפני שהוא יתמוטט וירד מנכסיו לחלוטין, ויהיה עני שנצרך לבריות.

וגם גר ותושב וחי עמך.

אל תניחהו שירד ויפול, ויהיה קשה להקימו.

מי זה גר?

גר צדק.

מי שיתגייר באמת על מנת לקיים את התורה והמצוות,

נקרא גר צדק.

מה זה תושב?

תושב זה גר שאוכל נבלות,

אבל קיבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה.

אז גם גר וגם תושב וחי עמך.

בפרשת משפטים אנחנו מצווים, וגר לא תונו ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים.

זאת אומרת,

רש״י אומר,

כל לשון של גר זה אדם שלא נולד באותה מדינה,

אלא בא ממדינה אחרת

לגור שם.

והתורה מבקשת מאיתנו, אם יש אצלכם גרים שבאו ממדינות זרות,

לא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים.

בכל לשון של גר אדם שלא נולד באותה מדינה,

אלא בא ממדינה אחרת לגור שם.

עוד מצווה התורה וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר

כמה קשה לו כשלוחצים אותו כי גרים הייתם

בארץ מצרים כי גרים הייתם במצרים

אם אתה הונת אותו אף הוא יכול להונות אותך ולומר לך אפילו אתה מגרים באת

מום שבא לך אל תאמר לחברך

גם אתם הייתם גרים במצרים מאות שנים.

קריאת התורה,

ואתם ידעתם את נפש הגר.

התורה אומרת לנו, אתם יודעים את נפש הגר.

וזה צריך לשמש לנו אזהרה רוחנית אדירה

שנתאמץ לחדור להשתתף בתוך תוכם של חיי הצער העופפים את נפשו של הגר.

האיש המתהלך לפעמים בתוכנו ונראה כאחד מאיתנו לכאורה אבל נפשו קרועה

מתלבטת ביגונה הכבד.

האומנם אנו מתאמצים להקשיב לענקות החרישיות של הגר האומלל החי בתוכנו.

האם ניסינו פעם לטעום מטעם מרירות ליבו של הגר שבא להסתפח אלינו?

הכי נוכל לצייר בדמיוננו את מראה העלבון וההשפלה המתרחשת בנפשו של עלוב זה?

לו ידענו לנתח קצת את נפשו של הגר הזה,

להתבונן ולהקשיב לכל המתהווה בנפשו.

נכון שדיברה התורה בהווה,

בגר שמתאמץ להיכנס תחת כנפי השכינה.

התורה מזהירה אותנו בקריאתה ואתם ידעתם את נפש הגר.

שננהג מנהג עדינות וחיבה כלפיו.

אבל כוונת התורה שניזהר מאוד מאוד ביחסנו גם אל כל אדם המתהלך וחי בתוכנו

והוא במצב של גר.

והוא במצב של גר, שמכמה בחינות ונסיבות נוצרה אצלו הגרות,

הרגשת נחיתות ושפלות.

זאת אומרת,

עכשיו אנחנו מתבוננים מה שצוותה התורה בעניין הגר,

זה נכון גם

לגבי כל אדם שנמצא בתוכנו והוא במצב של גר,

שיש כמה סיבות ובחינות שנוצר אצלו גרות,

שהוא מרגיש נחיתות ושפלות.

על כגון אלה,

הגיבור על החלש.

התורה מזהירה אותנו

שהגיבור רואה גיבור יותר מדי על החלש

והעשיר לא על העני.

והחכם לא על הכסיל.

והגדול לא על הקטן.

והמוצלח לא על המאוכזב.

על כגון אלה, ודומה להם, מזהירה התורה הקדושה ואומרת,

ואתם ידעתם את נפש הגר.

אל תזלזלו בשום אדם,

כי בכל אדם יש מנגנון שלם של גידים מעורקים,

של עצבים דקים מן הדקים, מרגישים עד מאוד לקבלת חוויות של עלבון ושפלות

או של שמחה והתעודדות.

ואתם היודעים את נפש הגר,

בכוחכם לשמח ולעודד את נפש הזולת.

איך עושים זאת?

בתנועת יד,

בהסבר פנים.

יש אפשרות גם להשפיל חלילה ולבייש את הצלם אלוקים שבו,

על ידי עקימת שפתיים ואף,

אפשר לשפוך את דמו פנימה,

כי באפם הרגו איש, כתוב.

זאת אומרת, אדם עם האף, מעקם אותו ככה על מישהו, שואלים אותו איך הוא, עושה ככה.

גמר עליו.

עם האף הוא יכול להרוג אנשים.

ומזה התורה מזהירה אותנו בכל מיני אזהרות,

שנתייחס כהוגן אפילו לעבד הנתון בידינו.

לא לבזות אותו.

לא לעבידו ולשעבדו בפרך,

מפני שנפשו שפלה עליו, לשון הרמב״ם, בילקוט עבדים.

אכן,

שקריאת ידעתם את נפש הגר צריכה להישמע ולהיות מהדהדת בעמקי נפשנו.

על כל צעד ושעל ביחסנו אל בני האדם בכלל,

נפתח בקרבנו את הכרת עצמו וסוגבו של נפש האדם.

שלא נפגע חלילה בפנימיות האדם שנברא בצלם ובעיקר בנפשם של אלו הגרים שהם שפלי הנפש האומללים והעלובים.

האיש התגייר

ועזב את עמו ומולדתו,

הפקיר את נכסיו,

את כבודו,

את כל קרוביו, ידידיו ומשפחתו,

ובא להידבק בעם ישראל.

והכל מוזר לו וזר,

והוא כמגשש באפלה,

והוא מצפה להארת פנים ולהסברת פנים

מצד אלה שבא להידבק בהם.

ואם חלילה מתעלמים ממנו ואין משגיחים עליו כלל,

אם מישהו יואיל לדבר אליו, להביט עליו בדרך ביטול ושל התרחקות,

מאוד מאוד תאגם עליו נפשו של הגר הזה שנעקר

משורשו ואין לו מקום להשתרש מחדש והוא מתגלגל בהיגונו.

מי שנתנסה וחזה מבשרו את ייסורי הטלטול,

העוני והסבל היום

של המלחמות העולמיות האחרונות,

יודע מה פירושה של נפש הגר

ומה זה גרות וזרות. היום גם אנשים מרגישים את האנטישמיות

בחוץ לארץ ובגדול.

היום רצחו יהודי בקייב,

לא היום, היום גילו את הגופה, שלושה שבועות לפני כן

עשו כן, ביטרו את הגופה, רחמנא ניצלן,

רק בגלל היותו יהודי.

להיות מתולתל ומבוזה בין אנשים שמביטים עליך בעיניים זועמות ומכלות נפש.

רק מי שיכול לומר על עצמו כי גרים הייתם בארץ מצרים,

מי שסבל עלבון של גלות וטלטול יודע שגרות

זה כמו מיתה ארוכה.

ולא בכדי החליף הקדוש ברוך הוא לקין את עונש המיתה לגזר דין של גלות,

כי הגלות מכפרת על עוונות כמו מיתה.

ומצינו שחכמים זיכרונם לברכה התחבטו איזה ניסיון היה יותר קשה אצל אברהם אבינו.

האם הראשון לך לך מארצך או השני לך לך אל ארץ המוריה?

ואין אנו יודעים איזה חביבה, אם השנייה או הראשונה.

כך אומר רבי לוי.

וההכרעה היא בסוף שהניסיון של העקדה חביבה יותר וקשה יותר,

אבל עצם העיון וההשוואה שיכולים חכמים להשוות

מראה ומעמידה אותנו על עצם הסבל הכרוך בנדידה וטלטול של גלות,

טלטול של גרות.

וכמו כן אפשר להעמיק ולומר על איש יורד מנכסיו,

שאתמול היה מופלג ומצוין ומפורסם, אדם עשיר,

היום נהפך מזלו אחורנית,

יורד מנכסיו ועני חשוב כמת,

החליף ונשתנה עולמו.

אתמול חי בעולם של מעדנות והתפנקות,

אתמול דיבר כעשיר בתוקף ובעזות,

והיום הוא עונה ברכות

וקולו לא יישמע,

ומרוב חרפתו ייעלם דומיה,

הארי נעשה שועל קטנטן,

כל מרעיו ומעריציו רחקו ממנו,

והוא רואה לפניו עולם חדש,

עולם חשוך ואפל,

והוא כגר מתהלך בארץ נוכרייה.

האומנם שמנו לב לנפשו של יורד כזה,

של גר ונוכרי גולה כזה?

עד כאן הדברים בנושא הגר,

אבל יש גם דברים כאלה, אמרנו, לאו דווקא בגר.

נגיד בעל תשובה,

שעוזב את כל אורחותיו,

את כל חברתו,

את כל ידידיו,

משנה כיוון, עוקר ממקומו,

עובר למקום חרדי,

מתחיל את חייו,

וצריכים להתייחס אליו לפחות

כמו הגר, שהתורה מזהירה בהרבה אזהרות,

להיזהר, לא לפגוע בו, לא להשפיל אותו, ולהתייחס אליו באהבה גדולה.

יש שתי אהבות שאנחנו מצווים בגר יותר מבישראל.

בישראל אנחנו מצווים ואהבת לרעך כמוך.

בגר נתוספה עוד אהבה,

ואהבתם את הגר.

עוד מצווה לאהוב את הגר בגלל היותו גר.

אז זאת אומרת,

צריך לראות אדם שעקר ממקום למקום אחר ועשה שינוי בעצמו,

צריך מאוד מאוד ללכת איתו במעדנות ובתפנוקים ולהסביר לו פנים כל הזמן,

כי הוא מאוד רגיש ופגיע והוא כבר עשה את השינוי, הוא לא יכול לחזור אחורה.

אז צריכים לשים לב שחס ושלום לא יהיה מצב שהוא מצב לא טוב, שחלילה יפגעו בו.

לכן מזהיר גם הרמב״ם בסוף הלקו תשובה כמה צריך להיזהר לו להונות לצער

את הבעל לתשובה, וחס ושלום להגיד לו, זכור מעשיך ראשונים זה עוון חמור ביותר.

אלא מה?

צריך לקבל אותו בסבר פנים יפות ולהתנהג איתו בזהירות ובעדינות יתרה.

וזה בכל דבר, כל אדם שעובר שינוי,

צריכים להתחשב בשינוי הזה בשביל שיהיה לו קל.

ככה התורה מזהירה אותנו לגבי כל אדם.

עכשיו, המצווה הזאת, וכי ימוך אחיך ומטה ידו ואחזקת בו,

וראינו שזה גם לגר ותושב וחי עמך,

אז בואו הזדמנות כבר שנלמד קצת הלקות צדקה.

אנחנו לא מדברים רק לקהל שיושב לפנינו כאן. כידוע לכם, אנחנו מדברים כרגע בשידור ישיר לכל העולם, וצופים בנו עשרות אלפי יהודים מכל העולם.

אז אנחנו לומדים כרגע הלקות מתנות עניים

בהרמב״ם,

פרק י'

תשמעו מה זה מעלת הצדקה ומה חובתה.

הלכה ראשונה,

חייבים אנו להיזהר במצוות צדקה יותר מכל מצוות עשה שהצדקה סימן לצדיק זרע אברהם אבינו,

שנאמר כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו לעשות צדקה.

ואין כיסא ישראל מתכונן דהיינו עומד על מכונו

ודת האמת עומדת

אלא בצדקה

שנאמר בצדקה תכונני ואין ישראל נגאלין

אלא בצדקה

שנאמר ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה.

אני מסביר את ההלכה.

חייבים במצוות צדקה יותר מכל מצוות עשה.

הצדקה היא זרע של אברהם אבינו וזה מראה שאנחנו הולכים בדרך אבינו אבינו אברהם שהיה עושה צדקה בגמילות חסדים.

מלכות בית ישראל תחזור אלינו שוב וייבנה בית המקדש בזכות הצדקה.

דת האמת עומדת בזכות הצדקה

וישראל נגאלין בזכות הצדקה

שנאמר ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה.

זאת אומרת תהיה משפט,

תהיה מלחמת גוג ומגוג,

ציון במשפט תיפדה אבל שביה בצדקה.

איך ייפדו השבים בתשובה?

בצדקה.

הלכה שנייה.

לעולם אין אדם עני מן הצדקה

ואין דבר רע ולא היזק נגלל בשביל הצדקה

שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום.

זאת אומרת אם אדם יגיד תשמע אם אני אתן צדקה אני בעצמי אהיה עני אז נכון שחכמים אמרו שאדם לא ייתן יותר מחומש

כדי שלא יצטרך לבריות

זה אם משכורתו לא תספיק לו והוא עלול להזדקק לבריות אבל אם יש לו יותר מכך ולא יזדקק אם הוא ייתן

חומש הוא יכול ורשאי ובמקרים מסוימים אף מחויב ליתן יותר מחומש.

ואין אדם נהיה עני מצדקה ושום דבר רע ושום היזק לא יתגלגל עליו

בגלל הצדקה כי מעשה הצדקה אומרת התורה המעשה מביא שלום.

כל המרחם רחמים עליו שנאמר ונתן לך רחמים ברחמיך והרבך.

זאת אומרת אתה מרחם על אחרים ונותן להם מן השמיים ירחמו עליך.

בכל מי שהוא אכזרי ואינו מרחם יש לחוש ליחסו.

צריך לבדוק אם הוא מזרע אברהם אם הוא מזרע ישראל בכלל.

אדם שהוא אכזרי ולא נותן צדקה צריך לבדוק בייחוס שלו

כי בני ישראל כתוב רחמנים

וגומלי חסדים

זה שתי מידות

מתוך שלוש.

גבר,

גומלי חסדים,

ביישנים,

רחמנים.

לענייננו,

לעניין הצדקה רחמנים וגומלי חסדים.

שאין האכזריות מצויה אלא בגויים שנאמר אכזרי המה ולא ירחמו.

בכל ישראל והנלווה עליהם כאחים הם

שנאמר בנים אתם לאדוני אלוהיכם.

אתם שומעים היום בסלנג שאנשים אומרים אחי, אחי, אחי.

הנה,

כל ישראל אחים הם.

ואם לא ירחם האח על האח,

מי ירחם עליו?

ולמי עניי ישראל נושאים עיניהם?

הלגויים ששונאים אותו ורודפים אחריהם?

העיניהם

אינן תלויות אלא לאחיהן.

הלכה שלישית.

כל המעלים עיניו מן הצדקה,

הרי זה נקרא בליעל.

מי שרואה מישהו שזקוק לצדקה והוא מעלים עיניו כאילו לא ראה אותו,

התורה קוראה לו בליעל.

כמו שנקרא עובד כוכבים, בליעל.

איך כתוב בעובד כוכבים?

יצאו אנשים בני בליעל.

ומי שמעלים עיניו מן הצדקה אומר יישמר לך פן יהיה דבר אם לבבך בליעל.

אז רואים שישבע כתוב בין מעלים עינו מן הצדקה לעובד כוכבים ומזלות ששניהם נקראים בליעל.

ומי שמעלים עיניו מן הצדקה נקרא גם רשע שנאמר ורחמי רשעים אכזרי ולא רק רשע נקרא חוטא.

שנאמר וקרא עליך אל אדוני והיה בך חטא. העני רואה שאתה לא נותן לו,

הוא צועק לקדוש ברוך הוא והקדוש ברוך הוא רושם לך חטא.

והקדוש ברוך הוא קרוב לשבעת עניים שנאמר שבעת עניים אתה תשמע צעקת הדל תקשיב ותושיע.

לפיכך צריך להיזהר בצעקתם שהרי ברית כרותה להם

שנאמר והיה כי יצעק אליי ושמעתי כי חנון אני.

וגם צריך להיזהר כי העולם גלגל.

מי שהיום למעלה יכול להיות מחר למטה,

ומי שהיום אנחנו חושבים שהוא למטה יכול להיות מחר ללמד למעלה.

בערב ילין בכי ולבוקר רינה הקדוש ברוך הוא מחליף את הזמנים והעתים והוא קובע על פי מעשיו של כל אדם.

כל הנותן צדקה לעניים בסבר פנים רעות ופניו כבושות בקרקע אפילו נתן לו אלף זהובים,

איבד זכותו והפסידה.

אלא נותן לו בסבר פנים יפות ובשמחה

ומתאונן עמו על צרתו.

כמו שאמר איוב, אם לא בכיתי לקשי יום,

עגמה נפשי לאביון.

ומדבר לו דברי תחנונים וניחומים שנאמר ולב אלמנה ארנין.

הלכה חמישית.

שאל לעני ממך ואין בידך כלום לתל לו.

באמת אין לך לתת לו.

אתה גם כן במצב על הפנים.

פייסהו בדברים.

אז תפייס אותו בדברים. תנחם אותו, תגיד לו, הקדוש ברוך הוא יעזור.

אתה יודע, העולם גלגל.

היום ככה, מחר ככה.

הקדוש ברוך הוא יפתח לך שערי פרנסה, בנחת.

דבר איתו, פייס אותו.

ואסור לגעור בעני או להגביה קולו עליו בצעקה

מפני שליבו נשבר ונדקע.

והרי הוא אומר לב נשבר ונדקע.

אלוהים לא תבזה.

והוא אומר להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדקעים.

ואוי למי שהחלים את העני,

אוי לו.

אלא יהיה לו כאב בין ברחמים בין בדברים שנאמר אב אנוכי לאביונים.

הלכה השישית.

הכופה אחרים ליתן צדקה

ומעשה אותן

שכרו גדול משכר הנותן.

שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום.

ועל גבאי צדקה וכיוצא בהם אומר,

ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם בעת.

לא מבקש צדקה מאחרים.

כופה אחרים ליתן צדקה.

שמעתם? חוצפה? מה אתה כופה אותי לתת? לא רוצה לתת.

לא רוצה לתת.

הכופה אחרים ליתן צדקה

ומעשה אותן הוא גורם להם לעשות.

שכרו גדול משכר הנותן.

שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום ועל גבאי צדקה וכיוצא בהם אומר הפסוק ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם בעת.

זה נקרא שהוא מצדיק את הרבים.

הוא מזכה אותם במצוות צדקה שצדקה תציל ממוות.

מסחרה גדול שכיסא ישראל התכונן בזכות זה ודת האמת עומדת בזכות זה והגאולה באה בזכות זה.

ואין ישראל נגרננה בצדקה.

שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו.

מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמח,

שירד מנכסיו ונותן לו מתנה או הלוואה

או עושה עימו שותפות או ממציא לו מלאכה

כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול.

ועל זה נאמר ואחזקת בו

גר ותושב וחי עמך,

כלומר אחזק בו עד שלא יפול ויצטרך.

זאת אומרת, אל תיתן לו שיהיה עני ואחר כך תיתן לו צדקה. לא.

יותר חשוב שהוא לא יתמוטט כלכלית ותדאג לו לפני שיתמוטט. איך דואגים לאחד כזה?

אז אומר הרמב״ם,

או שאתה נותן לו מתנה,

או שאתה נותן לו הלוואה,

או שאתה עושה איתו שותפות,

או שאתה ממציא לו מלאכה, פרנסה,

שיהיה לו עבודה.

אבל תעשה כל מה שיש לאל ידך בשביל שהוא לא ייפול. והמצווה הזו היא הגדולה בשמונה המעלות של הצדקה.

וחזקת בו. זה מה שלמדנו קודם,

בדרשה שלמדנו.

פחות מזה,

זה הנותן צדקה לעניים,

ולא ידע למי נתן,

ולא ידע עני ממי לקח.

זאת אומרת,

הנותן לא יודע למי נתן,

והמקבל לא יודע ממי קיבל.

שהרי זו מצווה לשמה,

כגון לשכת חשאים שהייתה במקדש,

שהיו הצדיקים נותנים בה בחשאי,

והעניים בני טובים מתפרנסים ממנה בחשאי.

וקרוב לזה הנותן לתוך קופה של צדקה,

ולא ייתן אדם לתוך קופה של צדקה, אלא אם כן יודע שהממונה נאמן,

וחכם

ויודע לנהיג כשורה כרבי חננניה בן טורדיון.

דרגה פחותה מזו,

שידע נותן למי ייתן,

ולא ידע עני ממי לקח.

אז הנותן יודע למי נתן,

אבל המקבל לא יודע, אז הוא מתבזה פחות.

כגון גדולי החכמים שהיו הולכים בסתר,

ומשליכים את המעוד בפתחי העניים,

וכזה ראוי לעשות, ומעלה טובה היא אם אין הממונים בצדקה נוהגים כשורה.

פחות מזה שידע עני ממי נטל,

ולא ידע נותן,

כגון גדולי החכמים שהיו צוררים טמאות בסדינין שלהם ומבשילים אותם לאחוריהם,

ובאים העניים ונוטלים כדי שלא יהיה להם בושה.

פחות מזה שייתן לו בידו קודם שישאל,

פחות מזה שייתן לו אחר שישאל,

הוא גורם כבר לעני לבקש,

הוא לא נותן לו לפני שישאל,

פחות מזה שייתן לו פחות מן הראוי בסבר פנים יפות,

סליחה,

זאת אומרת הוא נותן לו,

אבל אם ראוי לתת לו נגיד מאה, הוא נותן לו עשר,

אז הוא נותן לו פחות ממה שראוי הוא, אבל בסבר פנים יפות.

פחות מזה זה שייתן לו בעצב, הוא נותן, אבל בעצב.

גדולי החכמים היו נותנים פרוטה לעני קודם כל תפילה,

ואחר כך מתפללים,

שנאמר אני בצדק אחזה פניך,

הנותן מזונות לבניו ולבנותיו הגדולים,

שאינו חייב במזונותיהן

כדי ללמד הזכרים תורה,

שהבנים שלו ילמדו תורה הוא נותן להם,

ולהנהיג את הבנות בדרך ישרה, ולא יהיו מבוזות,

כי מי שלא הולכות בדרך ישרה הן מבוזות,

וכן הנותן מזונות לאביו ואימו,

הבן לא חייב לזון את אביו ואת אמו,

אבל הוא נותן,

הרי זה בכלל הצדקה,

וצדקה גדולה היא שהקרוב קודם,

כל מי שקרוב אליך לזון אותו הוא קודם,

וכל המאכין ומשקיע עניים ויתומים על שולחנו,

הרי זה קורא לשם ויענה הוא,

והתענג

ומתענג כשנאמר אז תקרא והשם יענה.

ציוו חכמים שיהיו בני ביתו של אדם עניים ויתומים.

במקום העבדים מוטב לו להשתמש באלו,

ויהנו בני אברהם, יצחק ויעקב מנכסיו,

ולא יהנו בהם זרע חם,

שכל המרבה עבדים בכל יום ויום מוסיף חטא ועוון בעולם,

ואם יהיו עניים בני ביתו בכל שעה ושעה,

מוסיף זכויות ומצוות.

שימו לב,

לעולם ידחוק אדם עצמו ויתגלגל בצער,

ואל יצטרך לבריות

ואל ישליך עצמו על הציבור. זאת אומרת, עד שאתה מגיע למדרגה של עני שכבר נזקק,

קודם כל תשתדל להתגלגל ולדחוק את עצמך בצער, ואל תצטרך לבריות,

ואל תשליך עצמך על הציבור, ישר תקפוץ,

אני תפרן, תנו לי.

וכן ציוו חכמים ואמרו, עושה שבתך חול,

ואל תצטרך לבריות. זאת אומרת, תאכל כמו בימות החול ולא כמו שאוכלים בשבת,

אבל אל תצטרך לבריות.

ואפילו היה חכם ומכובד

והעני יעסוק באומנות, ואפילו באומנות מנוולת,

ולא יצטרך לבריות.

מוטב לפשוט עור בהמות נבלות,

ולא יאמר לעם, חכם גדול אני, כהן אני,

פרנסוני.

ובכך ציוו חכמים גדולי החכמים,

מהם היו חוטבי עצים, ונושאי הקורות, ושואבי מים,

ועושי הברזל והפחמים, ולא שאלו מן הציבור, ולא קיבלו מהם כשנתנו להם.

עכשיו שימו לב, הלכה האחרונה,

כל מי שאינו צריך ליטול,

ומרמה את העם,

ונוטל, אינו מת מן הזקנה עד שיצטרך לבריות.

והרי הוא בכלל ארור הגבר אשר יבטח באדם.

וכל מי שצריך ליטול,

ואינו יכול לחיות,

ממש מצבו דחוק שלו לא יכול לחיות.

אלא אם כן נוטל כגון זקן או חולה או בעל ייסורים,

הוא מגיס דעתו ואינו נוטל,

הרי זה שופך דמים ומתחייב בנפשו.

כי מי שחייב הוא לא יכול לחיות, צריך לקחת.

ואין לו בצערו אלא חטאות והאשמות.

וכל מי שצריך ליטול, וציער, ודחק את השעה,

וחיה חיי צער כדי שלא יטריח על הציבור,

אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו.

ועליו ועל כל כיוצא בזה נאמר,

ברוך הגבר אשר יבטח באדוני,

ובזה נסתיימו ילכות מתנות עניים בסיעתא דשמיא.

אז למדנו שיעור חשוב היום בתורתנו הקדושה,

כמה אנחנו צריכים לדאוג לאחים שלנו,

אלה שהם קרובים אלינו בסביבתנו, והקרוב קרוב אליו יותר ויותר.

ולמדנו את הדרגות במצוות הצדקה,

ואם שכחתם משהו ממה שאמרתי,

מחר בשידור חוזר תוכלו לצפות בזה שוב באתר שופר.net.

אז יהודים יקרים, הנה אני ממליץ לכם מה לעשות בקריית מלאכים.

קרייה של מלאכים פה.

מה אתם תעשו?

אני עשיתי כן בשכונתי,

וכנראה שזה יתרחב.

אתם יכולים להעתיק, ואני מצפה שיעתיקו ממני תמיד

בארץ ובעולם.

הקמנו ארגון שנקרא פנים סוחקות.

כי העניים הולכים מדוכדכים,

הם מסכנים, נפשם שפלה עליהם,

אין להם חיוך. הילדים הולכים לבית הספר בלי שקית אוכל,

אולי עם שקית, אבל בלי אוכל.

ומדלגים ארוחות, פותחים את המקרר, אין כלום.

מצב דחוק.

התברר שבסביבתי גרים אנשים,

משפחות מרובות ילדים,

שעוסקים בתורה ומצוות,

ואין להם לחם, אין להם חלם.

יש אישה צעירה

שהרופאים אמרו שהעצמות שלה נשברות בגלל חוסר סידן, כי היא לא אוכלת גבינות, אין לה כסף לאכול גבינות.

זאת אומרת, מצב של חרפה לא יאומן כי יסופר,

אבל הם לא אומרים,

כמו שכתוב פה, הם לא אומרים.

אז אם אתה לא בודק ולא מגיע משמועה לשמועה, לא תדע.

איך נודע לנו?

נפטרו שני תלמידי חכמים בסביבתנו.

תיכנסו לאתר שלנו ותראו שם, תכתבו,

חמדי, עוזי חמדי.

תלמיד חכם עצום, יש סרט עליו, תראו באיזה בית הוא היה גר.

לא תאמינו,

בן אדם שגר בבית, ישב על מיטת נוער, משקלו היה 130-140 כאילו, ישב על מיטת נוער עם רגליים קטנות כאלה, רק לקום מזה זה עינוי.

לא היה להם ארונות לבגדים,

אז הם היו שמים את כל הבגדים של כולם בתוך קרטונים.

אין צבע על הקירות,

זה קיר אומנותי, הכול מקולף.

אין דלתות במטבח, בארון,

כי אין גם בפנים כלום.

אני לא מדבר על השירותים ועל האמבטיה חוץ מכבודכם,

שזה חרפה עם חלודה ומטפטף ואני לא יודע מה.

בקיצור,

לא דירה, דיר.

והוא יצא תלמיד חכם

שלמד דיינות,

ואף אחד לא ידע, הוא היה צוחק והכול,

והוא עוד היה עושה חסדים.

הוא היה עושה חסדים. איזה חסדים? מה אפשר לעשות חסדים כשאין לך מה לאכול?

הוא היה קונה חלבה,

חלבה זה בזול, קונים כאילו, ככה? נהיה לך ככה.

והיה מחלק בתוך חד פעמי לשכנים.

הוא מחלק.

חושבים שיש לו,

ואין לו מה לאכול.

בשבת,

פעם הוא אוכל,

בעוד כמה שבתות עוד פעם הוא יאכל דג.

כי פעם הוא, פעם הילד הזה, פעם הילד הזה, פעם האישה, פעם זה, פעם זה. אין דג לכולם, אין דבר כזה.

כשראינו את זה נדהמנו ואמרנו שחס ושלום יאשימו אותנו בשמיים.

איך לא ידענו?

והתחלנו להתארגן, וברוך השם עזרנו, עזרנו כמה אנשים טובים,

וסידרנו להם כסף לדירה. כי הם ישבו בחירבה,

בשכירות,

שעל החירבה הזאת הם שילמו 2,500 שקל.

היו צריכים לשלם להם בשביל שהם גרים שם.

אחרי תקופה נפטר עוד אחד, וגם התברר שהמצב שלו היה כעין זה.

וזהו, החלטנו,

מקימים עמותה, ארגון, שנקרא פנים שוחקות. מעכשיו כולם יהיו שוחקים.

ואנחנו הולכים להפוך את הסביבה שלנו פחות או יותר כמו סביון.

אז נותנים להם תלושים עכשיו לקנות עשר לחמים לשבוע,

עשר חלב,

גבינות 850 גרם,

גבינה צהובה,

שמן, תבניות ביצים. מי ראה דברים כאלה? מי ראה דברים כאלה?

מי ראה דברים כאלה?

ירקות, פירות, עוד לא הצלחנו כל כך לאט לאט.

אנחנו עכשיו דואגים להם, לצבוע להם את הבתים. אנשים אוכלים, אבל בבית שאם אתה נכנס אתה לא יכול להסתכל. זה לא יאומן כי יסופר לחיים ככה.

אז לצבוע בתים.

עושים גמ״ח של בעלי מקצועות, שכל אחד יתרום פעם בחודש יום עבודה בלי אביזרים.

תן את היכולת שלך בידע.

יש אנשים, מטפטף אצלם הברז.

הם לא מתקנים. למה?

להביא לשם אינסטלטור 150 שקל, 200 שקל, רק בדיקה.

והוא אמר, הוא יחליף גומייה.

אז שיטפטף, מה הם יעשו?

אבל בסוף זה מצטבר, הם משלמים עוד 20 שקל, עוד 30 שקל.

אבל זה יותר טוב, יותר קל להם ממה שהוצאה של 200 שקל.

בא אחת, פותח עם, זה מסדר את ה... זה, אין הכול בסדר.

וככה עושים.

זה מצווה שאין כדוגמתה, וזה הגנה על כל הסביבה.

כשיש יהודים שמתחברים יחדיו,

איש את אחיו יעזרו,

איך אומר הרמב״ם? שמעתם את הלשון שלו?

איזה לשון קדושה הוא אומר פה?

איזה לשון קדושה הוא אומר פה? מה הוא אומר?

הוא אומר,

וכל ישראל כבר נלווה עליהם כאחים הם,

שנאמר, בנים אתם לשם אלוקיכם,

ואם לא ירחם האח על האח,

מי ירחם עליו?

ולמי עניי ישראל נושאים עיניהם?

הלגויים ששונאים אותו ורודפים אחריהם?

האין עיניהם תלויות

אלא לאחיהם.

והמעלים עיניו, מה נקרא?

בליעל, רשע, חוטא, ואוי ואבוי.

ומי שעושה את זה,

הגדולה במצוות עשה שבתורה, שמביאה

לבניין בית המקדש ולגאולה השלמה.

אז כל אחד יראה מה לעשות בסביבתו, ויהיו אנשים שטרים,

שיכולים להרים פרויקט כזה, לפתוח עמותה ולעזור לאלה שבסביבתם.

הנה, מה שלמדנו בפרשת השבוע,

נוציא את זה לפועל,

וזה נקרא ללמוד על מנת לקיים.

מה אמרה התורה? וכי אמוך אחיך ומטה ידוע עמך,

וחזקת בו, אל תיתן לו ליפול,

שלא יגיע לידיעניות.

מה היית מצפה כשאתה היית חלילה במצב כזה?

לא היית מצפה שאנשים יעזרו לך?

כל אחד מאיתנו לא יודע מה יהיה, ואם לא בו, יכול להיות בזרעו,

ואם לא בזרעו,

בזרע זרעו, כי גלגל בעולם.

אבל כל המרחם, מרחמים עליו מן השמיים.

עד כאן דבריי.

שאלות ותשובות? בבקשה.

המצווה של הצדקה היא בדווקא

וכי אמוך אחיך, מי שהוא אחיך לתורה ולמצוות.

מי שהוא לא שומר תורה ומצוות בכלל,

אין הוא בכלל אחיך לעניין זה.

זה לא אומר שאסור לתת לו,

אבל זה אומר שאין מצווה כזאת לתת לו.

לדוגמה, אם אדם מחלל שבת בפרהסיה,

הדין שלו פוסק הרמב״ם בפרק שלושים בעלקות שבת, דינו כגוי.

אז אמנם גוי כתוב שמפרנסים עניי עקום,

עובדי כוכבים ומזלות עם עניי ישראל,

שם זה מתוך משום איבה וכולי.

אבל מכל מקום, אם בן אדם לוקח את הכסף, אוכל מאכלות אסורות,

או שמחלל שבת עם זה,

או שעושה דברים שהם אסורים,

אז ודאי שהאדם לא יכול לתת,

בשביל שיעשה בכספו עבירות.

אם אתה יודע שאדם נרקומן,

הוא לוקח את הכסף ממך בשביל לקנות סם,

ודאי שאתה לא מחויב.

צריך לראות בזה עם שיקול דעת.

לפעמים עם צדקה אפשר להחזיר גם יהודי בתשובה.

אז זאת אומרת, זה שיקול דעת. צריך לראות מצווה אין בכאלה,

אבל חסד יש.

כן, שאלה נוספת.

שיקול דעת.

הנה, שאלה באמצע.

זה בקשר למלחמה שאמרת? כן.

אז איך אתה יכול להגיד במאה אחוז שיהיה מלחמה, כאילו?

לא כאילו, ממש לא כאילו. כן.

איך אני יכול להגיד, נו? איך אני יכול להגיד?

במאה אחוזים איך אתה יכול להגיד שיהיה בטוח מלחמה?

איך אפשר להוכיח את זה? אתה לא בטוח?

לא.

מה אתה אומר, שיהיה שלום?

לא יודע.

מה אתה אומר?

תחליט, או שלום או מלחמה.

לא יודע, בעדין כזה. כולם מדברים או שלום או מלחמה.

עדין, פה שם קטיושות וזה, איך שעכשיו.

לא, עכשיו דווקא זה יותר עדין, אין כלום.

לא, היום נפלה רקטה עוד אחת. זה השקט לפני הסערה.

זה השקט. כולם מתארגנים, כולם מתחמשים.

כולם מתחמשים. אתה יודע, הסורים יש להם טילים ל-300 קילומטר והם נתנו אותם ל-חיזבאללה M-600.

הם מגיעים לכל מקום, הדיוק שלהם עשרות מטרים, הזיוף.

זאת אומרת, זה מסוכן ביותר.

עכשיו ארצות הברית הודיעה שהיא נותנת לנו טילים שיכולים לחדור 31 מטר.

בונקרים

כנגד האיראנים וחודרים גם בטון

של מטר ו-68 מטר ועוד כמה טילים מונחים מיוחדים כי הם מבינים שאנחנו עכשיו,

שברו לנו את האיזון באזור.

אז המצב בכלל לא טוב.

כולם מתחמשים לקראת העימות והוא קרוב מאוד.

אתה רואה שעשו בריתות עכשיו סוריה ואיראן ולבנון וטורקיה.

ומצרים וירדן הם ככה על הסף.

אנחנו לא יודעים איך הם יפתיעו אותנו ברגע האחרון.

ומתי בערך זה יפרוץ המלחמה כאילו?

המלחמה הרצינית? אין הרבה זמן.

צפוף.

לפי מה שכתוב אצל המקורות יודעי דבר אומרים שאם ישראל תדע איפה נסראללה אז ברגע שהם ידעו תיפתח המלחמה כי הוא הראשון שהולך

ואחרי זה הם מפציצים את סוריה ואת לבנון ואת החיזבאללה, תאמין.

חייבים כי יש להם כמויות שאין למדינות, למדינות,

וזה על שטח צפוף וקטן והכול מכסה את ישראל כולה כבר.

וזה לא סתם טילים של פעם עם צינורות.

זה טילים מדויקים עכשיו.

אז זה בעיה.

אי אפשר להשאיר את זה ככה. אי אפשר.

אי אפשר. צריכים לחפש עצה איך לפתוח במלחמה.

צריכים למצוא אשם שבגללו יגידו שפתחו את המלחמה, אתה מבין? אבל חייב להיות.

אוקיי, תודה.

תהיה בריא.

אתה יודע שאם קוקו כמו שלך תהיה לך בעיה עם המסכת מגן.

אבל עד סוף הערב אני מוכן לשחרר אותך מזה.

כן.

יש.

שאלה הבאה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני שמעתי הרצאות קודמות שלך,

ועכשיו אני כל פעם, וההרגשה של הבלבול הזה קיים אצלי.

מה עכשיו? מה צריך הכי חשוב לעשות?

מהו צו השעה?

מה לעשות עכשיו שאנחנו נצא מהמצב הזה? להחזיר את עם ישראל בתשובה דחוף.

דחוף.

כמה זמן?

למשל... אין הרבה זמן. לא, כמה זמן אני צריכה להקדיש מהזמן שלי בחיים, ביום?

כמה שאת יכולה אחרי כל החובות שלך.

כמה שאת יכולה אחרי החובות שלך לבעל, לבית, לילדים,

מלשם.

כמה זמן שנשאר לך נותר ותעשי זיכוי ערבים,

את אין טענה עלייך.

ואתה חושב שבאמת בדבר הזה אני יכולה להצליח את שלומי? אני בטוח. מה זה חושב? זה מה שאני עושה. האם זה רק אני או את שלומו של בעלי ושלומם של הילדים שלי? קודם כל את. מי שעושה הוא מוגן. אבל הילדים שלי הם תחתיי. נכון, אז מי שתחתייך זכותך, תעמוד לו.

בעלך לא תחתייך.

אבל אם הוא ישלח אותך והוא ייתן לך גיבוי ואמצעים ויכולת,

במידה והוא לא יכול...

בעצמו, אז זה גם נחשב ששניכם עושים.

אוקיי, אתה יכול לתת לי ברכה, שבאמת שיש לי רצון לקרב, ואני מאוד מעוניינת בזה,

אז תן לי בברכה שלך את הכוח לעשות את זה. השם ייתן לך כוח גדול ולכל היושבים כאן, ולכל הצופים בנו, ולכל עם ישראל,

להחזיר את עמו ישראל בתשובה שלמה בשמחה.

אמן.

תודה רבה, כבוד הרב.

אחמדינג'אד, הודיע בנאום שנסע בפני המונים בעיר קשאן.

מה הוא אמר?

שכל הניסיונות לבודד את טהרן כשלו,

והוא הוסיף,

המערב לא מסוגל לעשות דבר במזרח התיכון ללא איראן.

הוא אמר,

תבודד איראן את המערב ותשליך אותם לפח הזבל של ההיסטוריה.

הוא אומר לאובמבה,

אני אזרוק אותך לפח הזבל של ההיסטוריה.

ועוד הוא אומר,

הבן אדם הזה פולט שטויות על ימין ועל שמאל,

דבר על כאבויים.

מה הוא אומר?

הנה סופו של אובמה הגיע בסוף ההגמוניה של ארצות הברית בעולם.

לדבריו, ארצות הברית תלויה באיראן,

ובלעדיה לא תוכל לעשות דבר במזרח התיכון.

ועל ישראל, הוא אמר אתמול,

שהיא משולה למטוס צולל שהמנוע שלו כבה.

יש לו דימויים מגן ילדים.

זה האזער הזה,

חאנג'רי, חמבורו, דאנדורי, ג'גאנדורי וראנדורי ואנדורי דנדרנגרם.

הוא מכרת את כל העולם אבל הוא מסוכן, הוא מג'נון.

הוא מג'נון.

את היטלר לא לקחו ברצינות וזה עלה ביוקר.

צריך לקחת אותו ברצינות כי הוא מדבר על השמדה עיני עינק.

הוא לא מסתיר.

הוא בטוח שהוא המשיח של העולם המוסלמי.

אז זהו, הוא רוצה לחסל את כל המערב.

כולם זה נקרא כופרים, השטן.

אז הוא עובד על זה, הוא מכין פצצות למכביר.

קונה את כל הציוד הכי יקר והכי מתקדם.

יש לו סירה

שהיא במהירות אדירה שאין כדוגמתה.

הוא מכין סירות,

שיתקפו משחטות

והכול מכל הכיוונים,

כמו הרבה.

אה, שהוא מג'נן אותם, האמריקאים לא ישנים כבר, לא יכולים לישון בגללו.

בא בחוצפה בלי לשאול אותם

תנו לי ויזה, אני בא לאו״ם, דבר.

מה הוא מדבר? נגדם, באו״ם, אצלהם בבית.

איפה שמעתם דבר כזה?

ביבי, לא נותנים לו בקושי לבוא.

והוא בא.

זהו, תהיו מוכנים חברים.

כן, שאלה נוספת.

הנה הבחור שם.

ערב טוב כבוד הרב. ערב טוב.

כבוד הרב, אני הולך להגיד דבר קשה קצת.

הרב מדבר על אחדות, והרב מדבר על הרבה דברים,

מאחד את עם ישראל, וזה יישר כוח לרב.

אבל, כבוד הרב, יש פה קהילה,

קהילה שסובלת הרבה, כבוד הרב.

וכבוד הרב, יש פה

קהילה פה, גם כן, שהם בני עמנו, ובוודאי כולם עם ישראל,

דתיים כאלה ואחרים.

אבל כשלא מקבלים קהילה מסוימת,

זה פוגע, כבוד הרב.

על זה דיברתי היום.

אז מה, כבוד הרב,

איך אפשר להמשיך ככה עם האחדות שהרב ממש מחטט רגלם מעיר לעיר,

ממקום למקום בארץ, בעולם,

כאשר בתוכנו פוסלים קהילה שלמה?

אני אלמד אותך פטנט.

אני, פסלו אותי הרבה זמן.

גם כשהייתי בית ספר חילוני בתל נורדוי בתל אביב, הייתי התלמיד היחיד עם כיפה,

והיו זורקים לי את הכיפה על הרצפה ודורכים עליה.

ולא התחשבתי בזה.

סבלתי, בכיתי,

אבל לא התחשבתי בזה.

אז זאת אומרת, באתי מבית מסורתי,

והייתי הולכ עם כיפה,

עד שבסוף, בגלל הלחץ,

הסרתי אותה.

אבל תמיד הייתי במצב שהיו פוגעים בי וכולי וכולי.

אתה אתיופי?

אני תימני.

אתה יודע, אתיופים, יש אומרים שהם היו תימנים לשעבר שגלו למטה והגיעו לאתיופיה, אתה יודע?

כבוד הרב, אני מבין את הרער. רגע, כן או לא? אתה יודע או לא?

אני מבין את מה שהרוע אומר. רגע, כן או לא?

כן.

אתם אוכלים לחוך גם כן, נכון? אוכלים אותו דבר. אתה רואה איך אני יודע?

למה היה לי חבר, קראו לו מייקל.

מייקל, הוא היה אתיופי לפני אולי

ארבעים שנה.

ואני הכרתי את האתיופים עוד לפני שהגיעו לארץ.

הוא היה משהו מוזר, יחידי פה באזור,

בתל אביב.

והוא היה חבר שלי.

והוא סיפר לי את המנהגים של האתיופים בחוץ לארץ והכול.

ואחר כך קראתי בכמה מקומות שחלק מהסברות זה שזה תימנים שירדו במשך הזמן והגיעו לאתיופיה וכו' וכו'.

עכשיו תשמע משהו.

יש הרבה, לא רק אתם,

יש הרבה,

אצלכם זה בולט יותר,

אבל יש הרבה שהם

לא מעורבים באוכלוסייה, האוכלוסייה לא מקבלת אותם.

אתה הגעת עכשיו נגיד מחוץ לארץ.

עד היום לא קיבלו הספרדים הכרה אצל האשכנזים,

לא כולם, אבל בכללות.

אפילו המוזיקה המזרחית שהייתה,

רק בשנים האחרונות נכנסה, היא הייתה מוקצת.

עד היום קוראים לספרדים,

אפילו שהם לבנים, לבנים, ספרדים לבנים,

שוורצה,

שחור.

מה לעשות, יש מצב של גזענות, זה נקרא גזענות,

שאנשים פשוט מאוד באופי שלהם הם גזענים.

החוכמה זה לא להתחשב בזה.

אתה רוצה דוגמה טובה?

אובמבה.

אובמבה.

הוא גדל במצב הכי נחות שיכול להיות והוא החזיק מעצמו מה שהוא החזיק מעצמו ופילס לו דרך ועקף את כל הלבנים ונהיה הנשיא מספר אחת בעולם.

למה?

אם לא היה לו אופי חזק

שהוא לא מתחשב במה חושבים עליו אלא הוא חושב מה הוא חושב על עצמו הוא לא היה מגיע לזה.

כבוד הרב. הקהילה שלכם צריכה ללכת בקומה זקופה ולא להרגיש נחות בשום מקום, בשום מצב מול אף אחד.

מי שאתה זה אתה.

אתה יהודי, אז אתה בן של הקדוש ברוך הוא ואותך לא מעניין בכלל מה חושבים עליך.

כבוד הרב, אני מדבר מהנקודה הזו איך ההשקפה של היהדות,

שהיא בעצם אמורה לקרב ואמורה לחזק, כמו שהרב באמת עושה את זה, ויישר כוח אמרתי את זה.

אז איך קהילה שהיא מאמינה, גם כן,

שהיא עושה בדיוק הפוך? זה מה שאני שואל. עוד פעם יש שאלה שכבר עניתי עליה ואני אחזור עוד פעם.

אני מבין את הרב שהוא מצד אחר עונה לי על השאלה, אבל זה לא השאלה. עשיתי כנס לפני שבוע עם הרב שטנמן.

והאנשים,

טלפנו לאנשים לא לבוא לכנס, הוא בוטל.

אנשים עם זקן, אנשים דתיים.

מה אתה אומר?

זה לא קשור לצבע?

זה קשור שיש אנשים רעים.

מה לעשות?

הסברתי ברור, זה גזענות שאדם פוסל את השני בגלל צבע, בגלל עדה, בגלל כל מיני דברים אחרים.

טוב, עוד שאלה אחת קטנה אחרת.

בסדר? בבקשה.

כבוד הרב, העניין של

ידוע ודאי, הגמרא אומרת, קשה תבוצה בתוך ביתו של האדם ותואר ממלחמת גוג ומגוג. זה ידוע.

כן.

אז איך להתמודד עם דבר כזה כש...

קשה מאוד.

מה הרב נותן? איזה עצה? מה אי אפשר לעשות?

האם להניח לזה ושיעשה מה שהוא רוצה ולכן שזה פוגע בך או ש... לא, לא, לא. אין אפשרות לתת עצה מדויקת כלנית, אבל ככלל צריך להבין,

אם יש ילד שאחרי כל הרצונות לחנך אותו, לטפל בו, לטפח אותו, להגיד לו, לעזור לו, לתת לו וכולי, וזה לא עוזר,

והוא מקולקל ומקלקל,

פעמים צריך להוציאו מן הבית,

וגם כשמוציאים צריך לדאוג לו מאחורי הקלעים,

מה שנקרא,

אבל לפעמים היציאה היא בשביל לחנכו, ולפעמים בשביל להציל את יתרת האחים שיש בבית.

ולא צריך לחשוש מזה,

צריך לעשות את זה בתבונה,

בעצה, עם תלמיד חכם וכולי.

אבל יש לנו את אברהם אבינו,

שאמרה שרה, גרש את בן העמה הזאת,

והוא לא היה נעים לו מהדבר הזה, לא הרגיש טוב עם זה,

עד שהשם התערב ואמר, שמע בקולה.

ואז הוא ביצע גירוש.

זאת אומרת,

וזה החזיר בעצם את מי?

את ישמעאל, בסוף הוא חזר בתשובה.

עשיו לא גורש,

והוא לא חזר בתשובה.

אני מודה לרב, ואם אפשר,

ברכה לאחותי, שהקדוש ברוך הוא יתמלא על הרחמים,

אם שזכי לתשובה שלנו בזכות... שמע?

אהובה בציונה.

אהובה בבת ציונה, השם יתמלא עליה ברחמים מהרה.

אמן.

תודה רבה, כבוד רב. ללכת בגף זקוף ובקומה זקופה.

לא יבוש מן המלעיגים. הלכה ראשונה בשולחן הערוך נאמרה לכל יהודי.

כן.

שלום, כבוד הרב. שלום וברכה.

אני שואל הפוך ממה שהוא שואל. מה לגבי מצב שההורים מתנגדים שהילד יחזור בתשובה?

אם ההורים מתנגדים... לא מתנגדים לגמרי, מתנגדים לזרם ישיבתי יותר.

הרב עובדיה יוסף פסח לגבי הורים שמעדיפים שילד ילך, לדוגמה, לא לישיבה שחורה, מה שקוראים,

ישיבה חרדית, אלא לישיבה תיכונית, כי יש שם מלאכה,

עבודה.

אומר הרב עובדיה בפסק בספרו יחווה דעת,

שלא שומע בכל ההורים בעניין זה, והולך לישיבה חרדית.

גם אם זה מביא מצב רפואי לא טוב על ההורים? זה נקרא כיבוד אב ואם הכי גדול שיש.

כי כיבוד אב ואם לא נמדד לפי מה שההורים אוהבים,

אלא לפי מה שהתורה קובעת.

אם אבא שלך אומר, תכבד אותי, תאכל חזיר, תכבד אותי,

אז אתה לא אוכל חזיר.

אם אומר לך אבא שלך, אל תעשה שלום עם חברך,

אתה עושה שלום עם חברך, כי התורה רוצה שיהיה שלום בין חברים.

תודה.

תהיה בכיר.

שאלה פה בשורה הראשונה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

יש לי שתי שאלות.

נפלא.

זו שאלה לא כדי להתנגח, אלא... גם להתנגח, אני אומר. לא, כדי לדעת את היהדות. בבקשה.

כתוב בפרקי אבות,

על כורחך אתה נוצר, על כורחך אתה חי. נולד, חי, מת, ועתיד ליתן דין. ועתיד ליתן דין וחשבון.

אז יבוא אדון וישאל אחרי מאה ועשרים,

איפה הזכות הבחירה שלי?

אחרי שאתה נולד, יש לך זכות בחירה. זה לא טוב.

לא, הוא יכול לבוא ולהגיד לקדוש ברוך הוא, אני לא רציתי לרדת לפה כדי לא לעשות עבירות.

כן, קודם כל שאלו... אז אתה הכרחת אותי לבוא לפה. קודם כל שאלו את האדם לפני שהוא ירד,

והראו לו בדיוק מה יהיה איתו.

והאדם הזה הסכים על דעת מה שהוא יהיה.

והאדם הזה נוצר בעל כורחו.

אתה לא יודע למי תיווצר, מאיזה אימא, איך, מה, מו.

אתה נולד,

אתה לא יודע איך אתה תיוולד,

אתה תיוולד בריא, לא בריא, זה נקבע בשמיים.

אתה בעל כורחך חי,

כי יש אנשים שמנסים להתאבד ולא מצליחים.

אתה בעל כורחך מת, כי יש אנשים שרוצים לחיות ובעל כורחם הם מתים.

אתה בעל כורחך עתיד ליתן דין וחשבון.

לפני מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא, מרגע שאתה גדלת

ואתה בן 13 שנים ויום אחד,

אתה בעל בחירה לבחור בין טוב לרע ואתה מחויב בדין.

עד אז יש לך בחירה אבל אתה עוד לא מחויב.

אבל מאז אתה מחויב בדין כמו אדם גדול ובוגר.

עכשיו,

אתה מכיר אנשים שהם אומרים,

שמע, איזה חיים, איזה חיים, איזה חיים, איזה חיים, איזה חיים.

אבל הם לא מתים.

הם לא מתאבדים.

הם נשארים.

אה?

כן. אז למה הם נשארים?

היה פעם אחת ניצול שואה שדיבר לא יפה כאילו על הקדוש ברוך הוא וזה. שאלתי אותו, תגיד לי שאלה,

אם היית בתאונת דרכים,

וחמישה היו נהרגים בתאונה.

ואתה ניצל.

היית צריך להודות לשם

או לא היית צריך להודות לשם?

אז הוא הבין לאן אני חותר.

אז הוא אמר לי, לא! לא צריך להודות לשם!

אמרתי לו, אז למה לא הצטרפת להם כשמתו?

אתה נשארת בחיים.

ואתה מתלונן עליהם, תצטרף אליהם.

למה לא הצטרפת אליהם? טוב לך בחיים, אה?

אתה נשאר בשביל לטעון טענות.

לא שמותר להתאבד, אסור.

אבל עצם זה שהוא לא יתאבד, מה זה מראה?

טוב לו.

נכון? כן. זהו.

עכשיו שאלה שנייה.

מה את רוצה להגיד? יש לך משהו להגיד?

אני אתן לך תכף את המייקרופון.

ג'אסטימנט, כן. שאלה שנייה.

כשרבי עקיבא עזב את אשתו והלך ללמוד 24 שנים,

מה היה עם מצוות העונה?

היא התירה לו, ברגע שאישה מוחלת אין שום בעיה.

אין בעיה.

No problem.

טוב, אפשר ברכה?

כן.

לשלום בית.

שלום בית. מאיר ושושנה יצחקוב. לא טוב.

מאיר בן.

מאיר בן טובה. טובה. ואשתו? שושנה בת אסתר. שושנה בת אסתר. שלום בית נאמן ואיתן מהרה. אמן. הבסיס להצלחה זה ויתור.

תודה.

אתה רוצה אולי ציצית?

יש לי. איפה היא?

כן?

אתה רוצה עם סמל?

כן. של שופט.

כדאי לך.

זה אם רואה אותך טיל, עובר מעליך.

קח, בבקשה.

קח. תן לו.

דיסק מספר 799. השקט שלפני הסערה.

סוף חלק א', המשך בדיסק מספר 800.