סוף סוף נגיע לסוף חלק ב

- - - לא מוגה! - - - 

דיסק מספר 798, סוף סוף נגיע לסוף, חלק ב'.

ערב טוב לכולם.

תצמיד בבקשה את המיקרופון, ככה, כן.

אני קצת נרגש, באתי לספר לכם איזשהו סיפור שעברתי לפני כחמש שנים.

בסוף 2005 הלכתי לעשות בדיקות תקופתיות,

היות ועסקתי בספורט כוח.

במסגרת אותן בדיקות מצאו שיש לי גידול מאוד מאוד גדול

ברגל שמאל,

בירך.

לקחתי את זה מאוד מאוד קשה.

האמת היא שלא ידעתי איך לעכל את זה באותה זמן, כי הגעתי,

השברתי ממש ממש חזק,

זו הייתה שבירה נפשית מאוד קשה,

והחלטתי שאני הולך לקחת חוות דעת שנייה.

חוות דעת שנייה,

לא רק כשמספרים שיש לי גידול, אלא שהגידול הרבה יותר גרוע ממה שהראשון אמר.

הייתי בחור חילוני לחלוטין,

וכמו כל יהודי טוב החלטתי שאני הולך לרב לקבל ברכה.

תצמיד את המיקרופון. ניגשתי לרבי דוד בנהריה,

זה היה בערב יום חמישי,

ומכאן מתחיל שרשרת של אירועים,

שהיום אני מבין אותם, אז זה היה כזה בלתי מוסבר, זה היה נראה כמו אירועים אקראיים לחלוטין.

ניגשתי לרב וסיפרתי לו את הסיפור, קיבלתי את ברכתו,

ואני יוצא החוצה, זה היה כבר אחת בלילה.

וביציאה ניגש אליי איזשהו אברך ומבקש ממני שיחת טלפון.

אמרתי לו, למה אתה צריך? הוא אמר, אני רוצה להזמין מונית לנסוע הביתה.

אמרתי לו, לאן אתה גר? הוא אמר לי, בעכו.

אמרתי לו, בוא, אני אקח אותך.

הוא אמר לי, אני פה עם אחותי והמשפחה. אמרתי לו, לא נורא, בוא, תעלו, אני אקח אתכם.

טוב, אנחנו יוצאים מאצל הרב, ואני לוקח אותם לכיוון עכו,

ובדרך אני מספר לו את הסיפור.

הבחור, אני מגיע לעכו, לבית שלו,

ואז הוא אומר לי, תקשיב.

הוא אומר לי, יש אתר של שופר,

יש שם מקלטת שנקראת ניסים הגבר,

תיכנס, תראה, זה יש שם סיפור על בחור שחלה במחלה,

לקח על עצמו קלה כבחמורה והחלים ממנה.

אמרתי לו, בסדר, ואז באותה הזדמנות הוא נתן לי דיסק

ונתן לי פלייר. את הדיסק ואת הפלייר שמתי בתא הכפפות ברכב.

נכנסתי הביתה, וישר ניגשתי לאינטרנט והתחלתי לצפות בקלטת הזאת שנקראת ניסים הגבר או ניסים התותח.

ואז אני רואה בחור

שחלה במחלה, נתנו לו שבועיים לחיות,

לקח על עצמו תשובה קלה כבחמורה והחלים מהמחלה.

מאוד הזדהיתי עם הסיפור.

הוא גם כן היה בודי בילדר, הוא היה מרים משקולות כמוני,

וכאילו גם הוא היה חולה ויצא מזה, ועכשיו אני בעיצומה של המחלה הזו.

אבל מה שכן, החלטתי שאני רוצה להיפגש עם הבחור ולדבר איתו, לשאול אותו,

וגם לראות אם הוא בעצם קיים.

יש לי מין ספקנות כזו.

זו ספקנות שנובעת מהמקצוע שלי, שאני חוקר, כבר במשך 19 שנה אני חוקר.

הרבה מאוד מהשנים האלה הייתי חוקר בשירות המדינה,

בכל מיני אגפים ביטחוניים.

ומטבע הדברים אני ספקן, ואני רציתי לראות את הבחור עצמו ולפגוש אותו.

ולשוחח איתו.

ואז התחלתי בתהליך של חיפוש אחרי ניסים גבריאל.

מירושלים,

ותוך כדי הסריקה של הקלטת גם אפילו מצאתי את מספר הזהות שלו.

בטופס שהציגו את זה באינטרנט.

והתחלתי עם מסע חיפושים אחריו, ולא מצאתי אותו.

זה היה יום חמישי, יום שישי בבוקר,

מוצאי שבת, אני עדיין לא מוצא,

למרות שאיתרתי את הכתובת שלו בירושלים, באיזשהו מקום. הגעתי לשם,

התקשרתי למקום, מסתבר שהוא כבר לא גר שם,

והבחור פשוט לא מצאתי, זה פשוט לא קיים, לא נעלם.

ואז החלטתי שאני לא מוותר, ואני נוסע למשרד של הרב אבנון יצחק

על מנת לשאול את כבוד הרב

מי זה הבחור הזה.

יום ראשון בסביבות עשר הבוקר נסעתי לבני ברק,

הגעתי למשרד של הרב

בסביבות 12. הרב היה מאוד מאוד עסוק,

לא היה לו זמן לדבר איתי,

וכל אחד ששמע כשניסיתי לדבר איתו ולשאול אותו, אז כל אחד, כולם היו עסוקים שם בכל מיני דברים, אף אחד אפילו לא שמע את השאלה שלי.

בשלב כלשהו הרב עבר לידי,

ואז אמרתי נרשת כושר לשאול את הרב, ואני ניגש לרב, והרב אומר לי, אין לי זמן כרגע,

אם אתה רוצה אני אברך אותך.

הרב לא שאל אותי שום דבר, לא מה יש לך, לא מה אין לך, לא כלום,

ובירך אותי בברכת רפואה שלמה,

ואמר לי, אני כרגע עסוק, אני לא יכול כרגע לשאול לך על שום דבר,

ונכנס למשרד. אני יצאתי החוצה ונעמדתי באמצע משרדי שופר,

מה אני עושה, איך אני מוצא את הבחור הזה, ואם הוא קיים בכלל.

ואז החלטתי שאני נוסע לירושלים, בירושלים,

אמרתי, אני אנסה לעתור אותו שם.

מהמשרד של הרב, נסעתי לירושלים באותו יום.

והתחלתי בחיפושים,

אחרי כל ניסים גבריאל שמצאתי ב-144,

זה היו שניים או שלושה, וגם ההפך, גם גבריאל ניסים,

ולא מצאתי.

וככה, לקראת שעות הערב, בסביבות שבע בערב, אמרתי לעצמי, זה כבר לא...

כנראה שזה סתם סיפור, כל העניין הזה.

והחלטתי שאני יורד מירושלים.

אני נוסע מירושלים החוצה, ואז אני מסתכל שמאלה, בבנייני האומה,

אני רואה שלט גדול, הרצאה של הרב אמנון יצחק.

אמרתי, טוב, אתה כבר פה בירושלים, תיכנס להרצאה.

נכנסתי איתי בין הראשונים, קניתי כרטיס, נתנו לי כרטיס בצד, באחד הצדדים

של בנייני האומה. מי שמכיר את המקום, יש שם, זה שלושת אלפים מקומות ישיבה שם בערך,

כמה הלפים זה בטוח.

אני החלטתי שאני לא יושב במקום שלי, הלכתי בשורה השלישית,

כי אמרתי שאני מתכוון לקום באמצע ההרצאה ולשאול את הרב, מי זה נסים גבריאל?

ישבתי בשורה שלישית,

והמקום בינתיים התחיל להתמלא.

השורה הראשונה מתמלאת, השורה השנייה, השורה שאני יושב בה,

ואז

אני מרגיש את העורף שלי כזה סומר, אני מסתובב אחורה,

מצד ימין שלי, ואני רואה את הבחור שאני מחפש אותו יושב מאחריי.

אני, אני לא יודע איך להסביר לכם מה קרה לי באותו רגע.

תפסתי אותו ביד כל כך חזק,

שהוא בכלל לא הבין. אמרתי לו, אתה טוניסט מגבריאל, נכון?

הוא אומר לי, כן.

אמרתי לו, יש לי שלושה שאלות אליך.

למה באת לפה היום?

למה ישבת פה?

ולמה, למה סמרו, כאילו, אם עשית איזושהי פעולה כלשהי שהעורף שלי סמר,

ואז הוא סיפר לי את הסיפור שלו, ואמר לי, תשמע, מאז שקרה לי את המקרה,

אני משתדל, הוא פשוט בחור חזר בתשובה, לקח על עצמו, באמת קלה כבחמורה,

הוא אומר לי, אני משתדל לא לבוא בציבור,

וכולי וכולי.

ואז אמרתי לו, אוקיי, אז למה החלטת להגיע לפה היום? אז הוא אומר, אין לי מושג,

היה לי מין דחף להגיע לפה, הרב מבקש ממני כל הזמן להגיע לפה,

להגיע להרצאות, לדבר,

אבל אני כל הזמן התחמקתי,

והפעם הרגשתי צורך לבוא ולהגיע.

ושאלתי אותו, אז אם ככה עשית איזה פעולה? אז הוא אמר, כן, כשישבתי,

יצא לי מהנחת רווחה כזאת, שזה בעצם מה שהרגשתי בצוואר שלי, שאלה אלה כן, לא הייתי מסתובב אחורה בכלל.

אני, יש, כמובן, ישבנו, ישבנו, שמעתי היום מההרצאה,

ואחר כך, עד היום בעצם היינו חברים,

ושאבתי ממנו הרבה הרבה כוח.

ו... כשיצאתי משם הייתי מאוד מאוד מעורער, כאילו,

כאילו, אמרתי, מה ההסתברות שזה יכול להיות מקריות כזו? כאילו, אתה מחפש בן אדם שלושה ימים.

אתה עוסק במקצוע כזה, שאין כזה מצב שלא תמצא אדם, בחו״ל היינו מוצאים אנשים.

לא תמצא בן אדם שפה, שעבר כזה תהליך.

זה קצת היה לי קשה להבנה,

ואז החלטתי שאני הולך ומתחזק.

לקחתי על עצמי איזושהי תשובה,

והתחלתי בטיפולים כימותרפיים.

טיפולים כימותרפיים מאוד מאוד קשים.

מאחר שהייתי בחור די גדול, הם החליטו שאני יכול לעמוד כנראה בטיפולים מאוד קשים.

וכמובן שהתדבקתי בחזרה בתשובה ובתפילות, ואני רוצה להגיד לכם

שאולי הדבר הטוב

שיש למי ש...

הדבר הטוב הם... הדבר הטוב

אבל למי שחולה במחלה הזו,

זה שהוא מסוגל להוציא מהלב שלו כאלה תפילות

שאדם,

כאילו, שאדם שהוא לא עובר את התהליך הזה,

קשה לי להאמין שהוא יכול להגיע לאותו עומק.

הרגשתי שיוצאים לי מהלב כאלה תפילות עמוקות,

שזה פשוט הפתיע אפילו אותי.

וככה הייתי בטיפול נכימותרפיים חצי שנה,

כשבשבועות הראשונים של הטיפולים

הייתי הולך, כמו שהייתי מגיע הביתה לחופש, הייתי הולך לחוף הים, יושב ומתפלל שם,

עושה התבודדות,

ומבקש מהקדוש ברוך הוא שישלח לי איזשהו סימן שלפחות הוא מקבל את התפילות שלי.

ואז קרה משהו מדהים, כאילו, שקמתי,

התעוררתי, זה היה בערב יום, ערב של יום שני לשלישי, בין שני לשלישי.

אני לא יודע עד כמה זה יישמע לכם הזוי, אבל אני יודע מה אני עברתי ומה אני חוויתי,

ומי שמכיר אותי יודע שאני אדם די רציני.

אני חולם חלום

מאוד מעניין, שבחלום הזה מופיע לי צדיק, עטוף בציצית,

ואומר לי, מחלו לך מהשמיים.

אני מתעורר, אני רואה אשמורת בוקר, היה אור יום?

אשמורת בוקר כבר?

אני מייד ביצלתי את החלום הזה, אמרתי, מה לי ולחלומות כאלו? כאילו,

אבל זה הטריד אותי, אני לא סיפרתי על זה לאף אחד.

והמשכתי בתפילות,

וכל פעם פניתי לקדוש ברוך הוא ואמרתי לו, תן לי סימן,

כאילו, אם זה היה סימן, אז תן לי את הסימן הזה שוב פעם, משה.

הוא שמע, תן לי סימן,

כאילו, ביקשתי סימן, משהו שאני לא אוכל לפקפק עליו.

שבוע אחרי, בין לילה שבין שני לשלישי, מופיע לי אותו צדיק,

והוא אומר לי, מאכלו לך מהשמיים, תקבע עיתים לתורה.

פה זה כבר היה יותר מדי,

לא ידעתי מי זה הצדיק הזה,

והחלטתי שאני מנסה,

החלטתי שאני אקח, תקבע, קובע עיתים לתורה,

וסיפרתי את זה לבני המשפחה,

ואז אני זוכר, באותו יום אני נוסע לבית החולים,

ועדיין לא יודע מי הצדיק שהופיע לי בחלום.

אני פותח, במהלך הנסיעה רציתי להוציא איזשהו דיסק, פתחתי את הכפפות,

ואני מוצא את הפלייר שהבחור הראשון המסר לי.

מוציא את הפלייר, אני מסתכל, אני רואה את התמונה של אותו צדיק,

הפלייר,

והצדיק היה הרב שלום לופס מעכו,

מי ששמע עליו.

זה צדיק מאוד מאוד גדול.

אני סיפרתי את הסיפור הזה על בני המשפחה, מעבר לזה לא סיפרתי לאף אחד.

בעצם כל מה שאני מספר לכם היום לא סיפרתי כמעט לאף אחד.

וככה הייתי בסיום התהליך הכימותרפי,

כשהמצב הנפשי שלי היה מאוד מאוד קשה,

כי הרופאים הרי ברגע שהם מגלים כזה, אדם מגלה כזו מחלה,

הוא הופך בעצם להיות מספר,

30% יצא מזה, 20%,

70%, כל פעם מספר אחר. הם לא מדברים איתך, אתה כבר לא הופך להיות בן אדם, אתה הופך להיות סטטיסטיקה.

ואז בשלב כלשהו מצרפים אותי לחדר יחד עם בחור נוסף,

שתינו חולים בדיוק באותו סוג של גידול,

באותו רגל,

ושתינו אותו גודל של גידול ברגל.

ההבדל היחידי היה שלי היה מצד

הימיני של הערך ולא היה מצד שמאל של הערך. זה כל ההבדל שהיה בינינו.

ואז אני כל בוקר הייתי קם מתפלל, והיו בינינו הרבה הרבה שיחות נפש בנושא של חיים אחרי המוות.

הרהרנו בנושא הזה הרבה.

וכל פעם שאלתי אותו, אמרתי לו, תגיד לי, מה אתה חושב? הוא העורך דין,

עורך דין הבחור במקצועו, ושאלתי אותו, מה אתה חושב?

ואז הוא אמר לי, יש משהו, אני לא בטוח, ופה ושם.

ואז הוא אומר לי, מה, כאילו, אתה לדעתי מבית? אמרתי לו, לא,

החלטתי לקחת את זה על עצמי.

ואז באמת, היו לי שם כוחות שאין לי מושג להסביר מאיפה הם באו.

כאילו, הייתי עומד על הרגליים, אחרי כל טיפול כימותרפי,

הייתי ממש, ממש קם על הרגליים בצורה ממש מהירה,

והיה קשה אפילו לרופאים להסביר את זה, לי גם כן קשה להסביר את זה.

בשלב כלשהו אימא שלו אומרת לי, איזה בר מזל אתה, איך אתה, אתה כזה חזק, איך אתה קם? אמרתי לה, גברת,

אני לא בר מזל, אני פשוט מבקש מהקדוש ברוך הוא.

והוא כנראה נותן לי. ואז אמרתי לו, מה דעתך שגם הבן שלך יבקש?

אז היא אמרה לי, אני לא רוצה שתחשוב,

אני לא רוצה שתדע מה אני חושבת על הדת.

פה השתתקתי.

לא דיברתי על זה יותר.

ואז אנחנו מגיעים לניתוח, אחרי הטיפול הכימותרפי, גם אני וגם הבחור.

מוציאים, מוציאים לו את הגידול מהירך, מוציאים לי את הגידול מהירך.

הגידול שלי היה במשקל של 937 גרם, כמעט קילו.

הגידול שלו היה כמעט אותו דבר.

ואז באים הרופאים, הפרופסורים,

לתוך החדר, ושתינו לבד בחדר,

ואז הם פונים אליו ומספרים לו שהכימותרפיה הצליחה אצלו,

הגידול מת, נמק,

והצילו לו את הרגל כמובן, והוא עובר לסדרת הקרנות, ומשם הביתה לחיים טובים ולשלום.

הרופא מסתכל, הפרופסור הזה מסתכל עליי, ואז הוא אומר לי,

לגביך, הכימותרפיה לא הצליחה,

אנחנו ניאלץ לקטוע לך את הרגל,

ואנחנו נמשיך להילחם במחלה, במילים האלו.

ואז הסתכלתי עליו ואמרתי לו,

עכשיו, רק שתבינו, כל אותה תקופה, הוא גם כן שאל אותי אם אני דתי מבית, אמרתי לו, לקחתי את זה למקום הזה.

החלטתי שהדברים האלה, כאילו,

שכל מה שקראתי עד עכשיו הוא לא מקרי,

החלטתי לקחת את מה שקרה לי לקטע הזה של הדת

ולחזור בתשובה.

היה נראה לי משום מה שהוא לא לקח את זה ברצינות, זה היה נראה לו כזה ליצני כזה, כאילו, בן אדם בא, לוקח על עצמו,

כאילו, הוא חוזר בתשובה, כאילו שזה יעזור לו, במירכאות.

ואז הוא הפתיע אותי במשהו מאוד מאוד מדהים, כי איך שהוא אמר לי, שהכימותרפיה לא הצליחה, אני אמרתי לו, תגיד לי, פרופסור,

אתה קורע אותי שישה חודשים, אתה

אתה כאילו עושה בי ניסיונות שלא יאמינו.

ואתה בא לספר לי עכשיו שהכימותרפיה לא הצליחה,

ואז הוא מסתובב אליי ואומר לי, את רבי אלעזר אתה מכיר?

אני אומר לו, כן.

הוא אומר לי, את רבי דוד אתה מכיר? אני אומר לו, כן.

הוא אומר לי, אז תאמין ויוצא מהחדר.

באותה שנייה החלטתי שאני יותר שאלות לא שואל.

בזה נסתיים העניין.

שבועיים אחרי אני עולה לקטיעה של הרגל,

והבחור השני הלך להקרנות,

נשארנו בקשר,

ואני משתחרר מבית חולים,

קובע עיתים לתורה, חוזר בתשובה,

ומגיע לביקורת תקופתית אחרי שלושה חודשים בבית החולים,

ואז אני פוגש את הבחור ומסתבר שהמחלה פשטה בגופו.

ואז אני אומר לו,

אחי, תנסה, כאילו, קח על עצמך משהו, קח.

תנסה, ממש ביקשתי ממנו, אמרתי לו,

תנסה מה יש לך להפסיד, כאילו, בוא,

תנסה, קח עליך איזה משהו קטן וזה.

הוא אמר לי, לא, תעזוב אותי עם השטויות האלה, לא מתאים לי, לא מתאים לי, לא מתאים לי. לפני שנה התבשרתי שהוא נפטר.

לעומת זאת,

לעומת זאת, מהרגע שהשתחררתי מבית החולים, עד היום

אני בריא,

והבדיקה האחרונה, עשיתי אותה בדיוק לפני שבוע,

והמחלה,

לא, זאת אומרת, החלמתי לחלוטין מהמחלה.

אני באתי,

אני באתי היום מכיוון שאני החלטתי שברגע שאני אצא מדרגת הסיכון, כמו שהרופאים קובעים,

אז אני אבוא ואספר את הסיפור.

אז מאחר ויצאתי מדרגת הסיכון, כמו שהפרופסור אמר לי, לפני שבוע,

ואז באותו מעמד שאלתי אותו שאלה.

כשהתאשפזתי בבית החולים בהתחלה עם המחלה,

אז אמרתי לו, פרופסור, להפסיק לעשן?

אז הוא מסתכל עליו ואומר לי, לא, אין צורך,

יש לי מה לך להפסיק לעשן.

ובאותו רגע מיד אני הבנתי שהוא אומר, אל תפסיק לעשן, כי הוא ראה שהבן אדם גם ככה הולך פייפן, כאילו, מה יש לו להפסיק לעשן?

שימשיך לעשן.

ואז הוא מסתכל עליי ואומר לי, ואז הוא אומר לי, באותו רגע, כנראה הוא קלט והוא זכר את מה שהוא אמר לי קודם לכן, ואז הוא אומר לי, תשמע, היה לך גידול ענק,

מי בכלל חשב שתצא מזה?

ואז אמרתי לו, למדת מזה משהו?

אז הוא אומר לי, מה? אז אמרתי לו, למדת מזה משהו?

אז הפרופסור שלידו אומר לי, נו, נו, תגיד לו כבר.

אז אמרתי לו, הוא צריך ללמוד מזה שתי דברים.

אחד, הגודל לא קובע.

שתיים, הוא לא קובע.

וזו הנקודה.

אני מספר את הסיפור הזה מכיוון שנוכחתי לדעת שיש ניסים,

וניסים גלויים, שאנחנו רואים אותם מדי יום, אולי אנחנו לא שמים לב.

ולכל מי שחלה במחלה, ולכל מי שלא עליכם ולא על עם ישראל בכלל, שעוד יחלה במחלה הזאת,

שידע שזה לא הסוף, המחלה הזאת זה לא הסוף. ברגע שמקבלים אותה זה לא הסוף, עוד אפשר להתגבר עליה.

מי שלוקח על עצמו לקיחות, ובני משפחה שלו, הבת זוג שלי לקחה בזמנו חזרה בתשובה, הכשירה את הבית, ועשתה הרבה הרבה דברים למעני, שאני מודה לה ומוקיר את מה שהיא עשתה עד היום.

והשורה התחתונה בכל הסיפור הזה, זה שכשאדם מגיע למצב כזה,

יש לו שתי דרכים לאן הוא לוקח את זה.

או שהוא לוקח את זה לדרך של,

אוקיי, זה קרה ואני מתמודד עם זה במסגרת הרפואה הקרנבוציונלית, מה שיהיה, יהיה.

או שהוא לוקח את זה אולי למקום כזה, כמו שאני לקחתי, שאולי זה נועד בשביל לעורר אותי,

יש כאלה שלומדים דרך הראש ויש כאלה שלומדים דרך הרגליים, אני למדתי דרך הרגליים, תרתי משמע.

אז הזיכוי הזה שאני עושה כרגע זה לעילוי נשמתו של צביקה בן חווה,

ולהבדיל אלף אלפי הבדלות לרפואתו של יוסי בן מרגלית,

שיהיה לו רפואה שלמה ושהבדיקות יהיו תקינות.

אמן.

ותודה רבה לכם.

מי ידרים.

אישריך.

כן, יהודים יקרים,

רואים שהקדוש ברוך הוא אוהב את בניו,

ואם מישהו מבין את המסרים של הקדוש ברוך הוא,

אז יש לו סיכוי להתרפא,

יש לו סיכוי שהמחלה, האסון, הצרה, יחלפו מעליו.

אבל הקדוש ברוך הוא רוצה שיתקרבו אליו.

זה היה עניין הקורבנות,

שבמקום שאדם ילך,

בזמן בית המקדש היו מביאים קורבן, ומה שנעשה בקורבן היה צריך להיות בו, באדם.

וכשאדם היה רואה מה היה דינו,

אז הוא מתקרב לקדוש ברוך הוא ומבין שהקדוש ברוך הוא פדה אותו בקורבן הזה.

אז לפעמים זה ביסורים כאלה ואחרים, מחלות, קטיעה או כל מיני דברים נוספים,

אבל אם אדם מבין משהו עד הסוף,

אז הקדוש ברוך הוא לוקח בחזרה את הכל, כי המכוון הוא רק לעורר את האדם.

השם יעזור שכולם יבינו ולא יצטרכו להגיע, חלילה אפילו, לניסיון הזה.

כן.

שם יש בחור בסוף, בשחור, בוא תתקדם לכאן שלא ירוצו אליך.

כן. בוא, בוא, תרוץ, תרוץ לפה. בוא, בוא, בוא, בוא, בוא.

כן.

שאל.

הרב, אני רציתי לדעת מה אתה חושב בעניין של בגרויות.

אתה מתכוון על הפצעים או על המבחנים?

על המבחנים.

אז ככה,

מי שיודע שהקדוש ברוך הוא מנהיג את הבריאה והוא זן ומפרנס את הכל,

עושה בגרות, וזה חשוב לעשות בגרות.

בגרות זה גימטריית תורה.

אם הוא לומד תורה, הוא הגיע לבגרות.

המבחנים האלה מיועדים רק בשביל כאלה שמחפשים עבודה עם תעודה.

אני, אין לי תעודה ולא חסר לי עבודה.

אבל מכל מקום צריך לדעת דבר אחד.

אם יש להעדיף בין לימוד תורה ומקצועותיה או ללמוד בגרות,

התשובה היא ברורה, ללמוד תורה ומקצועותיה.

זה האפשרויות. או לימוד תורה או בגרויות. זה מה שאני אומר, תורה, ומקבלים על זה סייעתא דשמיא.

בהצלחה.

תודה.

כן, תן לגברת לידך, כן.

כן, קומי בבקשה.

ישמעו אותי גם בישיבה, אני מקווה. אבקש מכבודך לקום.

וואלה.

אה.

כן. רציתי לדעת מה מסתתר מאחרי הכיסוי ראש של נשים.

כי יש פאות מאוד מאוד יפות,

שהן הרבה יותר יפות מהשיער הטבעי של האישה,

ואני לא יודעת אם זה יותר צנוע מהשיער הטבעי.

לפי הציור שאת אומרת, מסתתר מאחורי הכיסוי ראש שיער פחות יפה מהפיה.

כן.

אבל... עכשיו, אני יודעת שכיסוי ראש זה כאילו להסתיר את היופי של האישה. לא.

להסתיר את השיער. רגע, אז אני מבקשת פה במעמד היפה הזה,

מה מסתתר מאחורי הכיסוי ראש? אני עונה. למה להסתיר את היופי של האישה?

אני עונה.

שיער באישה ערבה.

למה? כי אישה יודעת כמה השיער שלה מעורר. מה ההבדל בין שיער של אישה לשיער של גבר?

אז אני אסביר.

איפה ראית גבר בחיית דילק עם שיער כזה? בבקשה, יושב פה בהתחלה גבר עם שיער יפהפה. מה, שיער?

מסתיר אותו. כן, יש לו גם אף יפה. נכון. אז מה?

את האף לא מסתירים.

נכון. אני אסביר.

אישה הייתה דבר יפה שם. אני אסביר.

אחד,

קודם כל אמרתי ששיער של אישה מעורר.

אחד.

שתיים, אישה נשואה צריכה לכסות את שיער ראשה כיוון שהיא...

שייכת כרגע לבעלה והיא צריכה להתנאות בפני בעלה ולא בפני הבריות

שתיים שלוש

חווה אימנו היא על העוון שעשתה שגרמה שאדם יאכל מעץ הדעת טוב ורע

היא חטאה בגדול וכאות למעשה שלה היא כיסתה את ראשה מרצונה אז גם כן זו סיבה נוספת מכל מקום

כל אישה שהיא נתקדשה בין אם היא גרושה או אלמנה צריכה לכסות את ראשה ואם היא לא מכסה את ראשה

אז זה נקרא שהיא הולכת בגילוי ראש שזה עבירה מן

התורה ועונשה גדול והיא גם נקראת מחטיאה את הרבים וגם אסור לברך מולה שום ברכה

דבר נוסף

כיסוי ראש זה לא פאה אלא כיסוי ראש זה מטפחת או כובע

פאה זה רק לאשכנזיות אם זה צנוע על פי מנהג אבותיהם במאה החמישים שנה האחרונות

אבל אין היתר כזה לספרדיות

מכל מקום גם זה במידה ואך ורק כשזה צנוע וקצר

אבל אם זה שיער של בנות איטלקיות או צרפתיות אז זה ודאי שלא נקרא צנוע ואין זו המטרה

אומנם זה כיסוי ראש אבל הוא לא משרת את המטרה שלמעלה צריכה להיות צניעות באישה

אז מה מסתתר מאחורי הכיסוי ראש?

היראת שמיים של האישה

רואים איך היא

רואים איך היא מכסה את ראשה ואז יודעים אם יש לה יראת שמיים

למה גרושה ואלמנה צריכות לכסות את ראשם?

כי מרגע שהם נתחייבו בכיסוי הראש לא פוגע מהם יותר החיוב

אז לכן הן צריכות

להיות במצב זה יותר מזה חכמים אמרו שיש גם מצב שאישה לדוגמה

שהיא לא הייתה אשת איש במובן המותר על ידי חופה וקידושין

גם כן יש קנס של חכמים שתלך עם כיסוי ראש

מכל מקום הכיסוי ראש הוא כתר לאישה יהודייה ולא רק המלכה אליזבת צריכה ללכת עם כתר

שהוא מזויף אמנם עם יהלומים

אבל הכתר האמיתי של האישה היהודייה זה כל בת מלך כבודה פנימה

זאת אומרת הצניעות של האישה היהודייה זה התפארת שלה

הבנתיוך?

תודה רבה תודה רבה תן לה שמה מאחורה אחריה כן הנה עומדת שם כן כן בבקשה שלום כבוד הרב שלום וברכה

רציתי לדעת אני מתקרבת חודש הבא לשלושים ושתיים אני שומרת שבת כן מאמינה אמונה גדולה וטהורה הקדוש ברוך הוא

מה בדיוק הבעיה כאילו שזה לא מגיע הזיווג ולא מתחתנת כאילו

אולי הוא הגיע וחלף את ויתרת על כמה בדרך?

לא הציעו לי אף פעם לא נפגשת עם אף אחד? נפגשתי וויתרת עליו? לא על אף אחד? לא הבנתי

את רוצה להתחתן מהר? נכון נכון תגידי לי את מוכנה ללמוד חצי שעה ספר שערי תשובה כל יום במשך שלושה חודשים רצוף?

כן יפה

אז תקבלי עלייך את זה ושבכל יום תעשי חסד

עם הבריות בעזרת השם רק איזה ספר זה?

איפה מוצאים אותו? בכל חנות ספרים של שומרי תורה ומצוות אוקיי איך קראת לזה שוב?

שערי תשובה של רבנו יונה ואם תשכחי בשידור חוזר תוכלי לצפות עוד פעם

מה שומך ושם האימא?

נטלי ששיא בת מרים נטלי ששיא בת מרים תזכי לזיווג הגון הראוי לך מהרה השנה אמן תודה

כן הנה מאחורייך עוד אחת

מאחורייך כן

היי כבוד הרב ביי

כן

רציתי לקבל ברכה לזיווג הגון אני ברוך השם שומרת שבת כבר שנה וחצי

ומתחזקת קשה לי עם כל הנושא של צניעות זה הכי חשוב מבחינת החצאיות זאת אומרת לשים על עצמי חצאית

כי לא גדלתי בסביבה של אה... בקהילה דתית גדלתי. לא נורא, אז מה יש? גם אני לא גדלתי, אז מה? אז עכשיו אני כזה

אז רציתי ש... את רוצה שיהיה לך בעל חילוני או דתי? דתי. דתי. דתי צריך צנועה ואז תקבלי יהודי ירא שמיים וזה כדאי כי אז החיים הם יותר טובים. אוקיי. מוכנה לקבל צניעות באמת?

מוכנה לעשות השתדלות אמיתית. לא, לא, לא.

אני לא משתדל שיהיה לך זיווג.

אני מברך שבאמת יהיה לך זיווג.

אוקיי. אבל אני לא רוצה לאכזב את הבעל.

אני אומרת שיגיע, אני אקבל צניעות. לא, את רוצה להביא אותו, לא?

להביא אותו צריך זכויות.

אוקיי.

מוכנה לקבל צניעות באמת?

כן.

יופי.

משמעת, משמעת.

מה שמך ושם האימא?

מה?

מה שמך ושם האימא? רעות בת דליה.

רעות בת דליה, תזכי לזיווג הגון הראוי לך מהרה לבנות בית נאמן בישראל עם יהודי ירא שמיים. אמן.

אבל תזכרי שהברכה תלויה באבטחה שלך. תזכרי.

כן. הנה אחד מהיהודים שמה בצהוב. תן לו שם.

כן.

יש שני מיקרופונים. למה לא רוצים בזריזות?

כן.

ערב טוב. ערב טוב.

יש לי שאלה על הבחירה

בין טוב לרע.

כן.

הקדוש ברוך הוא הרי יודע שאנחנו...

מה יהיה הרי, נכון?

כן.

אז למה... איפה פה הבחירה?

זה שהקדוש ברוך הוא יודע הוא לא קובע.

אז אתה יכול לבחור בכל רגע מה שאתה רוצה והוא יודע מה תבחר אבל הוא לא קובע.

אבל הוא קובע את זה מההתחלה, לא?

לא. אבל כשנולדת הוא יודע לאן תלך. הוא יודע אבל הוא לא קובע.

אם הוא היה קובע אז הוא לא היה נותן תורה ולא היה מצווה לא תגנוב לא תרצח לא תנאף וכולי כי אם הוא קבע שאתה כן תהיה כזה אז מה

מה מועילה כל התורה?

אב.

כן?

אבל אם בעצם כאילו אם הוא יודע את זה אז אתה לא יכול לשנות משהו אחר אתה יכול לשנות מה שאתה רוצה קורה גם הוא ידע מקודם גם שתשנה

אם הוא ידע שאני אשנה אז אני לא שיניתי בעצם למה אתה יכול עוד פעם לשנות אז עוד פעם לא שיניתי כי הוא ידע בסוף מה יהיה מה אכפת לך איך הוא יודע אז אין בחירה פה למה אין בחירה?

אם הוא ידע שאני אבחר באלף ולא בבית אז אני לא יכול לבחור בבית מי אמר אם היית בוחר בבית הוא ידע שתבחר בבית ואם בחרת אז אני לא יכול לבחור באלף לא שאתה לא יכול יכול, יכולת קודם אחרי שבחרת אתה לא יכול לשנות אבל אחרי שבחרת המצב הזה הוא ידע מקודם מה הבעיה

תסתכל רגע אני עושה ככה תסתכל אני עשיתי או הוא עשה? אתה

אז איך הוא ידע קודם שאני אעשה?

כי הוא ראה את זה לפני.

הנה, אתה עונה לבד.

רגע, אם הוא ראה את זה לפני, היה לך אופציה לא לעשות את זה? ודאי, הנה, אני עושה עכשיו ככה, מבלבל. ראית?

עכשיו מה?

הוא ידע שאני אעשה או לא אעשה?

אבל עכשיו אתה יכול לא לעשות את מה שהוא ידע שאתה עושה? עכשיו כבר עשיתי, אני לא יכול לחזור אחורה.

בסדר.

תודה רבה מותק, תהיה בריא, תן לבחורה פה בלבן, תעמדי, תעמדי נו,

כן תן לה, תן לה, אחרייך, אחרייך, תן לה באמצע, כן,

כן, שלום לכבוד הרב, שלום,

יש לי אח, הוא בן עשרים, הוא בצבא,

ואני דתיה מהבית והוא לא, הוא חזר בשאלה,

והשאלה שלי היא למה זה קרה,

איפה אני טעיתי, איפה ההורים שלי טעו,

את טעית?

הוא טעה. לא יודעת, אולי.

את טעית?

במה שאת דתייה, טעית?

לא, לא בקטע שאני דתייה, למה הוא יצא מזה?

למה? יש לו חברים טובים.

יש מצב.

נכון שיש לו חברים טובים?

כן, זה היה בעיה אחת. זה נכון שהם חילונים?

לא כולם, רובם.

אבל אלה שמשכו אותו לחזור בשאלה זה לא הדתיים, לא?

לא.

נו, אז זה מה שקורה כשמתחברים לחברים לא טובים.

לא יכולתי להגיד לו עם איזה חברים להתחבר.

ברור שלא, אבל הוא החליט ככה בגלל שהוא התחבר אליהם.

אפשר לקבל עליו ברכה?

כן.

מה שמו?

נאור מאיר בן דינה. נאור מאיר בן דינה יזכה לשוב בתשובה שלמה,

ולהחזיר גם את החברים בתשובה. אמן.

כן, תן לגברת לפניה כאן בירוק, הנה פה, כן. תן לה בירוק, כן.

ערב טוב, כבוד הרב. תהיה מוכן להיכון, כן. ערב טוב. תעמדי בבקשה, תודה.

אני רציתי לבקש ברכה לרפואה שלמה.

למי? לי.

בבקשה.

שם.

רבקה חיה, בת מנטה.

רבקה חיה, בת מנטה, רפואה שלמה בתוך שער חולה עמו ישראל מהרה.

אמן. בתכסית רושך בכיסוי מלא.

שלא יצאו שערות, שלא יהיה כתוב. אוקיי, אוקיי. בהצלחה. תודה. רגע, לא להתנפל.

הוא הרבה, גם אני הרבה זמן פה.

תן לו שמה בירוק שמה.

כן?

שמעתי.

כן?

1, 2, 3, כן.

נו?

נו?

שלום, אב. שלום. ערב טוב.

רציתי לשאול מה אתה חושב על הסדר.

כאילו,

זה...

ההסדר הכי טוב זה להיכנס לישיבה וללמוד תורה בלי שום הפסקה.

זה ההסדר הכי טוב עם הקדוש ברוך הוא.

כן, אבל זהו. כל הסדר אחר זה הסדר של פשרה,

שהוא פחות טוב מההסדר האמיתי ללמוד תורה בלי הפסקה.

זה מה שרציתי להדגיש.

שאנשים לא... אנחנו לא מסוגלים לשבת כל היום ולימוד תורה.

ממש. אתה מסוגל,

אם תבין את החשיבות של המעמד שלך שהשם בחר בך מכל העמים,

ואתה יותר חשוב מנשיא ארצות הברית אובמבה.

ולכן אתה מברך בבוקר שלא עשני גוי.

ואם זכית להיות מהסגולה של העולם מתוך שש מיליארד,

למה יש לי היס?

אם יש לך זכות כזאת להיבחר אחד מתוך שש מיליארד,

תעריך את זה.

אל תתפשר על מה שאתה מסוגל להיות.

זה לא טוב הסדר כאילו? עדיף ללכת לישיבה?

כאילו לא לשרת בצבא?

תגיד לי, אם נותנים לך הצעה להרוויח 10,000 שקל בחודש, לא עדיף הסדר להרוויח 3,000 שקל בחודש?

לא מדובר בכסף.

מדובר בפחות מכסף.

למה אתה צריך להפסיד אם אתה יכול לקבל מלא?

אני לא מסוגל ללמוד כל יום בישיבה. אני גם חשבתי שאני לא מסוגל.

הרבה חשבו שהם לא מסוגלים.

אבל מי שמבין את החשיבות, מסוגל.

אתה מסוגל לסחוב שק מלט כל היום על הגב?

לא.

לא.

משתלם לסחוב שק מלט על הגב?

כנראה.

כנראה, למה?

אני לא... כמה משלמים על סחיבת שק מלט, שמונה שעות?

160. 160. 160. נגיד.

כנראה שבקריית אתא המחירים גם כן בהסדר. חצי מחיר.

אבל מכל מקום,

אם השק הזה של מלט הוא שק של יהלומים,

כדאי לסחוב או לא כדאי?

כדאי.

תורה, אתה יודע מה השכר על תורה?

ביליונים מצוות, ביליונים מצוות לשעה כשלומדים בשבת.

כן, השיעורים הגבוהים אחרי הצבא, הם לומדים כל יום.

אבל ביליונים, אם אתה יכול לעשות ביליונים.

הם לומדים כל היום.

מה כל היום?

השיעורים שבהסדר זה... אבל אתה חלק משרת וחלק לומד. חלק משרת וחלק לומד. ואתה לא לומד כל היום כמו שלומדים ביום.

ישיבה. אחרי הצבא אתה לומד כל... אבל מה עם הצבא? אתה שואל על ההסדר. האם ההסדר הזה עדיף או לא?

הרב קוק, בוא אני אענה לך קצר. הרב קוק אמר שעדיף להיות בישיבה שחורה, מה שאתם קוראים, ללמוד תורה כל הזמן,

ואתה עוזר למדינה יותר מאנשי החיל הנמצאים בקדמת הקרב.

באיזה ספר?

אני רוצה לבדוק. איגרות הראייה קוק.

תראה סרט שלי שנקרא,

תזכירו לי, הייתי

בשומרון, איפה זה היה?

קרני שומרון, כן. בקרני שומרון יש שם דיסק שלי ששואל אותי אחת השאלה כמו שלך,

ואני מביא לו את המקורות ומצולם שם

בדיוק המאמר הזה.

והוא מביא יותר מזה שאפילו הקדוש ברוך הוא טבע את אברהם אבינו שלקח להצלה של לוט את אליעזר, דמשק אליעזר, להילחם איתו בגלל שאין עושים אנגריה עם תלמידי חכמים.

שמעת? ציטוט הוא הביא מהמדרש,

שאברהם נטבע על זה שהשתמש באלה שיכולים ללמוד תורה,

ולקח לה מלחמה.

אוקיי.

תודה.

בהצלחה.

כן.

מה אתם חושבים שאם אתם עומדים זה חנוכה?

רק רגע.

תן לה פה שורה שנייה, תכף.

טוב, זה עם הירוק מקודם, כן, מקודם, הירוק, נו.

זריז, כן, תן לו.

אחר כך תהיה מוכן לתת לה פה שורה שנייה, תרימי את היד.

כן, תכף תיתן לה. לא עכשיו.

כן.

כבוד הרב. שומע.

אתה אומר שיש בחירה.

כן.

ויש אומרים שאין אדם עוקף

צבועו מלמטה, אלא אם כן מחזירים עליו מלמעלה. זה מדובר שאדם לא ייכנס לו קוץ ביד ויצא לו דם אם לא הכריזו בבית דין של מעלה אחרי שקלול של הזכויות והעבירות שלו, אם הוא ראוי להידקר בקוץ.

זה נקרא אין אדם נוקף.

זה נקרא הדין שנעשה בו.

זה הדין אחרי הבחירה.

אז הם יודעים מה יהיה איתו.

לא הבנת, לא הבנת בכלל מה אמרת. זה אחרי הבחירה.

אם בחרת לא להניח תפילין לדוגמה, כן. אז מחליטים בשמיים שאתה תלך ברחוב וייכנס לך זכוכית ברגל.

זה שנכנס לך זכוכית ברגל זה בגלל שלא הנחת תפילין לדוגמה.

על זה נאמר אין אדם נוקף אצבע,

לא יצא לו טיפת דם אם לא הכריזו בבית דין אחרי שבדקו מה ראוי לקבל עונש.

אבל זה לא קשור לבחירה.

זה אחרי הבחירה.

עכשיו רציתי לשאול עוד שאלה.

אני בן יחיד ויש לי אימא חולה.

כן. אני רוצה להיכנס לישיבה.

ו?

ו... מה מעכב?

האימא חולה.

אז השאלה שלך אם אתה יכול לעזוב אותה. אני יכול לעזוב אותה ולא להיכנס לישיבה. בת כמה היא?

שבעים ושש. והיא לבד.

כן.

שבעים ושש, ומה אתה עושה בשבילה?

אני איתה.

הבנתי, אבל מה אתה עושה?

אין לה פיליפינית?

לא.

היא יכולה לקבל?

אין לה ניקוד כזה.

אין לה ניקוד. אז היא יודעת להסתדר לבד, כאילו. לא, אבל כרגע בבית חולים.

אני לא מדבר על בית חולים. בלי בית חולים היא יכולה להסתדר לבד או לא?

יש לה עובדת סוציאלית סיעודית, אבל קצת קשה לה.

במה קשה לה?

קשה לה להתרחץ, לקום, יש לה הליכון.

הבנתי. היא לא עושה את זה איתה סיעודית?

היא עושה את זה, אבל זה שעתיים-שלוש, לא יותר.

הבנתי. תגיד לי משהו, ובין כמה אתה?

חמישים.

ואתה נשוי? לא.

הבנתי. ומה הבעיה שאתה תהיה בבית ותלמד בבית?

אין בעיה. אז למה אתה רוצה ללכת לישיבה דווקא?

כי אני חושב שישיבה זה יותר יחזק אותי.

זה נכון.

אבל בינתיים אתה תישאר ותלמד בבית,

ובעזרת השם נחכה לישועה שהאימא תרפה,

ואחרי זה עוד חזון למועד. אתה צעיר בן חמישים, תוכל להמשיך.

אם נותן ברכה לאימא. מה שמה?

פריחה בת איתו.

פריחה בת איתו, השם ישלח לה רפואה שלמה, מירה. תודה. תהיה בריתן לגברת פה.

ערב טוב, כבוד הרב. בבקשה לעמוד, תודה.

כן.

למרות שהיה לי זמן לחשוב על התנסחות,

בכל זאת אני אלתר.

רציתי לשאול לגבי המחלה הזו.

כן.

מה העניין הרוחני שעומד מאחוריה?

כי... נתתי דרשה לפני מספר ימים בנושא זה,

וכתוב בפרשת מצורע,

פרשת המוציא שם רע ולשון הרע, לוקה בנגעים,

צרעת וכולי,

שהוא צריך להיות מנוגע ולעבור כל מיני ייסורים כאלה ואחרים. בדד יושב מחוץ למחנה ונותנים לו הזדמנות, מפרישים אותו ושיהרהר בתשובה.

אם הוא הצליח ותיקן, אז הוא נרפא. אם לא, עוד שבוע נותנים לו. אם לא, מחליטים אותו שהוא מנודה מהחברה והוא נמצא מחוץ למחנה ויש לו ייסורים גדולים.

ואם הוא מתקן בסוף, אז יש תהליך של היטהרות וכולי וכולי.

והוא צריך לגלח את כל שערו, מה שקורה, לדוגמה, במחלה הזאת, שיורה את כל השערות וכולי.

אבל זה מסוג הנגעים שבאים על אדם בגלל לשון הרע, מוציא שם רע וגורם נזק לבריות או בגופם או בממונם,

בפיו ובדיבורו ובכל מיני דברים דומים.

בעיקר,

כפי שזה נראה, בין אדם לחברו.

צריכים לתקן שם ולחזור בתשובה, ואז בעזרת השם יתברך הרבה נושעים.

אמן.

אמי שיושבת פה מימיני,

חלתה.

ויש שם סיפור של עוד שני אחיות באותה משפחה. אחת נפטרה ואחת נוספת כרגע מחלימה גם.

גנטיקה?

אין דבר כזה.

אני מאמינה שככה,

אז יש שם עניין בעצם לעבוד על עניין של משנה. בדיוק.

וצניעות, צריך לכסות את כל הסערות פיקס וללכת. עם פאה מתחת.

לא משנה.

כן. כיסוי ראש, שלא יטעו באנשים.

אם אפשר לברך מישהי שנמצאת כרגע בבית חולים מספר שעות אחרונות, כך אומרים הרופאים,

אסתר בת,

אסתר בת,

חבט.

השם יעזור שהכל יהיה לטובה.

אמן.

ואת אימים אפשר לברך לרפואה שלמה.

אסתר בת סוזן סעדה. אסתר בת סוזן סעדה, רפואה שלמה, מהרה.

אמן. תודה רבה. יש פה יהודי, כן?

תן לו רגע, רגע שנייה.

אחרי זה אני רוצה להגיד לכם כמה דברים חשובים מאוד.

מי שרוצה לזכות לעולם הבא, כדאי לו להישאר עוד כמה דקות.

כן.

מי?

כן.

כן.

נו.

כבוד הרב, אני באתי רק לבקש ברכה.

כן. לחזור למה שהייתי באהבה ולרחוק את הרגליים.

אתה מוכן ללמוד שעתיים בתענית דיבור כל יום שלושה חודשים רצוף?

מוכן בהחלט. מה שמך?

יצחק ביטון בן זוהרה.

יצחק ביטון בן זוהרה, תזכה לעמוד על רגליך כמקדם.

אמן. תודה.

תהיה בריא. רגע, רגע, תנו לי להגיד משהו.

just a minute, just a minute.

בעזרת השם,

כמו שאמרתי לכם קודם, ואני שמח להודיע לכם שוב,

שאנחנו יוצאים במבצע של מיליון אנציקלופדיות.

מי לא יודע מה זה אנציקלופדיה?

שירים את היד גבוה גבוה. מי שלא יודע מה זה אנציקלופדיה?

מה, כולם יודעים מה זה אנציקלופדיה?

אתם יודעים מה זה?

מה, כולם יודעים?

עוד פעם.

מי לא יודע מה זה אנציקלופדיה אינטראקטיבית שירים את היד גבוה? גבוה.

מה זה הכל? לא יודעים?

עוד פעם.

מי לא יודע מה יש באנציקלופדיה ואיך היא עובדת?

להרים את היד גבוה.

אין מקשב.

שני ידיים.

יפה.

אז אני אסביר לכם עכשיו.

תקשיבו, יהודים יקרים,

אחרי זה אני אראה לכם את זה גם.

אחרי.

שלושים ושתיים שנה בעזרת השם אני נותן הרצאות.

כל הזמן אני חושב מהיום הראשון

איך אני מגיע לכלל עם ישראל ושלא יהיה יהודי אחד שלא ידע את השם

אז הבנתי שאני אדם מוגבל כי אפילו אם אני בא לערב כזה שיש בו מאות אנשים ואני מדבר

ואתמול הייתי באילת ולפני כן באשקלון ולפני כן בכרמיאל

וכל יום כמעט אני הולך ממקום למקום מחר בני ברק

שבוע הבא עמוס כל הזמן

נוסע ממקום למקום

בשביל להגיד דברי תורה לענות תשובות ליהודים ולהשתדל לקרב אותם לאביהם שבשמיים

זה עבודה סיזיפית בלי הפסקה בלי מנוחה כל הזמן

אז חיפשתי עצות תמיד איך אני יכול להגיע ליהודים מהר

ואז השם נתן לי עצה לעשות טייפ קלטות טייפ

התחלתי להפיץ קלטות טייפ והחלטתי שאני מחלק כי אם אני אחכה עד שאנשים ירכשו אז אני לא אגיע רחוק

וחילקתי טייפ ווידאו וסי די 15 מיליון בחינם

אבל בינתיים הדור מתבגר התינוקים נהיים נערים וצריך לעשות סיבוב מחדש

אז לא גומרים

החלטתי שזה לא הדרך צריכים להגיע למקסום של מה שאפשר לעשות

אז לכן לקחתי מיקס של השעות הכי הכי הכי מוצלחות שעונות על המקסימום של השאלות

1,727 שאלות

שנשאלתי

מתוך אלפים

שהן מכסות את כל מה שאדם יכול רק לשאול ביהדות בכל הנושאים

כל זה נכנס לתוך הדיסק

זאת אומרת זה לקחת מאות של דיסקים,

לחתוך את הסרטים לפי נושאים,

לקחת את כל המלל,

לכתוב את הכל,

אחר כך לחתוך את זה חתיכות,

להתאים בין חתיכה של סרט לחתיכה של מלל

לפתח תוכנת חיפוש שלקחה שמונה שנים,

אחרי שהושקע למעלה מחצי מיליון בדבר הזה,

לקחת את כל החומר, לקמפרס אותו ולהכניס אותו בתוך הדיסק,

ואז כשאתה תכתוב שאלה במחשב ותלחץ אינטר, תוז,

תקבל סרט שאני עונה על השאלה ששאלת.

ואספנו ארבע מאות שעות, אין אף אחד שעשה את זה בעולם.

זה סטארט-אפ שלנו,

אין לגוגל אפילו כזה דבר,

וזה נקרא וידאופדיה הראשון. לא ויקיפדיה, וידאופדיה.

זאת אומרת, אנציקלופדיה בוידאו.

בדרך כלל מה רואים?

רואים רק מה כתוב באנציקלופדיה ויש תמונות.

אבל אין על כל דבר סרט שמראה את הכול ומסביר.

פה יש פטנט ייחודי שזה נעשה בפנים.

עכשיו, אמרתי,

עוד מעט מלחמה,

צריכים להספיק, להציל את היהודים.

לפחות אם אנחנו ניתן ליהודים את ההזדמנות, בשמיים ירחמו שאנחנו דאגנו שכל עם ישראל ידעו את האמת ויהיו מחוברים.

אז החלטנו להוציא את זה על דיסק.

עכשיו, שתבינו מה גודל הזכויות שעם ישראל זוכה כעת.

בכל דיסק יש 400 שעות.

400 שעות כפול מיליון זה 400 מיליון שעות של תורה במבצע.

זה אומר שאם אדם יחיה מהאדם הראשון, ששת אלפים שנה,

24 שעות הוא ילמד כל יום רצוף,

זה רק 52 מיליון.

זאת אומרת, שמונה פעמים מבריאת העולם, ששת אלפים שנה,

יש בדיסקים האלה שיחולקו.

אין זכויות באלפיים שנה האחרונות שמישהו ייצר בכמות כזאת בתקופה כל כך מהירה.

אין הגנה לעם ישראל יותר מזה.

זה מדובר רק על שעות תורה.

עכשיו,

כמה זה יחזיר אנשים בתשובה?

לפי דעתי זה יכול להחזיר בקלי קלות מיליון יהודים בתשובה.

כי זה יגיע לחמש מיליון בני אדם

במיליון בתי אב.

כל המדינה תדבר על זה,

כולם יבחנו את זה,

כולם ישאלו את כל השאלות שיש להם, וכולם ידברו בבית הספר, בעבודה, בכל מקום על הדיסק.

התשקורת,

תעשה כתבות, מכאן ועד להודעה חדשה,

הפרסום יהיה רב,

ואז כולם ידעו למקטנם ועד גדולם מה השם רוצה מאיתנו.

לייצר את המיליון האלה

עולה הרבה כסף,

אבל השם עזר לי, ובסיעתא דשמיא הצלחתי להשיג מחיר של הדפסה של הדיסק הזה,

פחות ממחיר שהסינים היו יכולים להציע לי על מיליון.

היום הסינים יכולים לקנות אצלי.

השגתי את המחיר של זה,

זה מדיה לא רגילה,

זה 8.4 ג'יגה.

זה עולה לבד, ריק.

עשר שקל.

ריק.

להכניס את החומר שיש בפנים

זה אלפי שקלים.

התוכנה זה אלפי דולרים.

כל זה נמצא בפנים, הסגתי במחיר של שקל וקצת.

זה נס,

שאין כדוגמתו.

העלות של המבצע,

350 אלף דולר בלבד.

מחיר

של שתי דירות קטנות.

אבל עם זה קונים?

עיר שלמה בעולם האמת.

לא דירה,

לא שתיים.

עיר שלמה בעולם האמת.

עכשיו,

מה?

מקום הצד הלך.

מה היא אומרת?

תשמעו.

מי שרוצה להיות בשכונה הזאת, בעיר הזאת למעלה,

מסודר בחיי העולם הבא על בטוח.

מי שרוצה הבטחה שהוא בן העולם הבא,

צריך לזכות לרכוש מניה בדבר הזה.

מי שרוכש מניה בדבר הזה,

זוכה לחיי העולם הבא, בטוח.

מי אומר?

רבי עקיבא במסכת צמחות, פרק שמיני.

מניה,

אלף דולר בעשרה תשלומים.

מי שנותן שותף

בכל המיליון, שזה 400 מיליון שעות של תורה,

וחזרה בתשובה של עם ישראל,

וזוכה להביא את הגאולה במהרה ולהציל אותנו מגוג ומגוג.

אלה שלוקחים על עצמם מניה ערב הזה,

ואין יותר ערבים הרבה שאפשר עוד לרכוש מניה,

מקבל ממני ברכה למה שהוא רוצה בערב זה, ואתם תענו אמן.

כל מי שיושב כאן הרגע לא בטוח שהוא בן העולם הבא.

רגע אחרי ההחלטה מובטח לו שהוא בן העולם הבא.

אלה שרוצים לזכות, אשריכם

לבוא לפה למלא או אשראי או הוראת קבע,

ואני מברך אותם,

בני העולם הבא, ולכל ברכה שיחפצו.

עשרה תשלומים פה למי שרוצה, בכבוד.

רגע, אנשים יהיו פה, אנשים יהיו פה.

אנשים יהיו פה,

תעזור להם.

הצטרפו גם אתם למפעלו הגדול של הרב אמנון יצחק שליטה,

בהחזרת עם ישראל לשורשיו.

רכשו עשר אנציקלופדיות בעלות מאה שקלים בלבד לחלוקה חינם למחפשי הדרך,

ותזכו לברכתו של הרב אמנון יצחק לכל מילי דמיתיו.