דיסק שמע מס' 795: "כל הזמן לועסת... מנשנש" חלק א

- - - לא מוגה! - - - 

קדש עצמך במותר לך, תפרוש גם מדברים מותרים.

התורה לא אומרת כמה יין מותר לשתות, היא לא אומרת כמה בשר מותר לאכול,

אבל התורה אומרת כלל, קדש עצמך במותר לך, אתה יכול לשתות ולסבור ולאכול ולזלול. אין איסור לאכול ולשתות, מה שמותר,

אבל כמה, כמה, זה ההבדל בין אדם לבהמה.

בהמה ממלאת תאוותה בכל רגע.

כל רגע היא לועסת. כל רגע שיש לה פנאי, היא לא מפסיקה.

אין הפסקה בין ארוחה לארוחה.

כל הזמן לועסת.

יש בני אדם גם כן. רק לו קוראים לזה לועס, מנשנש.

אז זאת אומרת, ההבדל בין אדם לבהמה זה כמה הוא מנשנש.

מה הוא אומר? להשמיד את עם ישראל. השמדה. הם לא יישארו פה במזרח התיכון. אם נטע זר הוא מכחיש את השואה והוא רוצה לחסל את היהודים, הוא אומר במפורש, פורש, פורש, ואף אחד לא אומר לו תשתוק. תתבייש לך. כלום, כלום, כלום. היטלר, יימח שמו וזכרו, עשה את זה בסתר. היטלר לא התכוון לחסל את היהודים.

בהתחלה הוא רצה רק לגרש אותם.

אבל האמריקאים לא רצו לקבל אותם.

אז הוא אמר, אם הם לא רוצים לקבל והם נשארים פה, אני מחסל אותם. הוא חיסל, באמריקאים ידעו שהוא מחסל, והם לא שלחו מטוס אפילו לגיחה אחת. להציל סוסים הם שלחו מטוסים, אבל להציל יהודים, לא.

ואנחנו, אחרי השואה, עומדים כרגע לפני הכרזת שואה חדשה על ישראל, השמדה טוטלית. הפעם הם אומרים, זה להשמיד,

לא פחות, לא מלחמה, הגנה, הגנה, השמדה, דה, דה, דה.

שלום, כבוד הרב. שלום וברכה. אני רותי. גם אני.

כבוד הרב, אני לא רואה אותך. בטח, כי גולן מספיק.

שלום, כבוד הרב. שלום, שלום. אתה אומר פה שצריך לחזור בתשורה וצריך להתגבר על עצר הרע,

אבל איך עושים את זה? איך מתמידים באמת בלהתגבר על יצר הרע? קודם כל, עם רצון.

שתיים, להבין שאל-קפונה הולך להפיל אותנו בפח. שלוש, להבין שהחיים האמיתיים זה מה שהקדוש ברוך הוא העניק לנו על פי התורה, כי הוא הבורא.

הוא היצרן שלנו, הוא יודע איך המוצר צריך לפעול הכי טוב. אז אם ננסה את מה שהוא אמר כמו שצריך, אם את רוצה לי בנות, תלכי למדרשייה של בנות בירושלים, למשך תקופה של חודש-חודשיים בלבד, תנסי,

לפחות תגידי לעצמך, טעמתי, ניסיתי, בדקתי, בחנתי, ואז תחליטי אחרי כן אם הדרך הזאת מתאימה לך או לא, למרות שאת צריכה לעשות אותה גם אם היא לא מתאימה.

אבל ברור שאז יהיה לך יותר קל,

כי אז תראי את הצד האמיתי מקרוב.

לא תשמעי עליו, תחיי אותו. לכן התורה אמרה, טעמו ראו כי טוב השם. אם אני אספר לכם על עוגה, מה הטעם שלה,

זה לא כמו שתיקחו ביס קטן.

תטעמי ותראי.

דיסק מספר 795,

כל הזמן לועסת, מנשנש,

חלק א'.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו לרחמיו ירוויח.

הערב הזה יהיה לעילוי נשמת

הייזל בת מרי, מזל בת סעדה, מסעוד בן שמחה, חיים בן מסעודה, מומי, מרדכי בן מרים, פנחס בן אברהם, שלמה, שלומי וזנה, בן אילן הנווה,

כורית בת דייז יחדד, מנוחתיו עדן.

יפה.

חיים לורנס בן הייזל ונטלי בת מימי לי יזכו לשלום בית אמיתית, תשובה שלמה ופרנסה טובה.

נועה קארין בת מימי חזרה בתשובה שלמה.

לורין בת מימי תשובה שלמה וזיווג הגון.

מאור בן מימי חזרה בתשובה שלמה מהירה.

משה בן מרים חזרה בתשובה שלמה מהירה. מימי בת מזל, שלום בית, פרנסה טובה וזרח חי וקיים.

אייבן, בן דוריס,

חזרה בתשובה שלמה ורפואה שלמה,

מר קריימון ודיוויד בני הייזל

חזרה בתשובה שלמה, יעני בן רותי וגילי בת דינה

שלום בית מאיר,

טל בן דבורה חזרה בתשובה שלמה והתנתקות מיידית מיצר הרע,

בקשה חשובה.

אלה בת איבה זיווה

זיווג הגון בקרוב, אושר פרנסה טובה, דוד בן מזל ולנו לני בת אסתר חזרה בתשובה שלמה, נורית בת שולמית

חזרה בתשובה ורפואה שלמה, רובי בן נורית,

זיווג גבול ומהיר.

מירב בת נורית חזרה בתשובה שלמה שמעון מדלסי בריאות ופרנסה בכל המשפחה.

שר החווה בצילה טובה,

צילה טובה בת רחל.

בריאות והצלחה וכל טוב.

ערב טוב לכולם בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמם ירוויח.

בחלק הראשון של הערב אני אדבר קצת מענייני פרשות השבוע שהיו

ולהבין קצת מיסודות התורה.

אחר זה ניתן אפשרות לשאלות ותשובות.

בסוף הערב ניתן לכם גם הפתעות.

מי ייקשם אלוקינו המגביהי לשבת,

המשפילי לראות בשמיים ובארץ?

יחד עם מרום שבטו של הקדוש ברוך הוא על השמיים,

הוא רואה ומשגיח על כל דרכי איש.

יסוד האמונה בהשגחה פרטית תלוי בהבנה זו.

חכמי יוון לא עמדו על הבנה זו,

ולכן כאשר ראו את גדלות השם לא הבינו את דרכי ההשגחה.

אבל התורה מגלה לנו את היסוד הזה של האמונה,

שאין אדם נוקף אצבע למטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה.

הצער היותר קטן אינו בא לאיש פרטי אלא בגזירת עליון.

נסביר.

הפסוק אומר, מי קשה מלוקינו המקביהי נשבת. זאת אומרת,

במושגים שלנו, בהבנה שלנו, הקדוש ברוך הוא גבוה גבוה מעל כל גבוהים.

לא במושגים פיזיים אלא בדימויים ארציים.

אבל למרות זאת הוא המשפילי לראות בשמיים ובארץ. למרות שהוא במרום שבטו,

הוא מסתכל בשפלים פה למטה, הקטנים, הצוציקים, שלא נראים מהמטוס.

אלה שמשמי השמיים ודאי שלא נראים.

הקדוש ברוך הוא משגיח על כל אחד ואחד מאיתנו באופן פרטי.

חכמי יוון לא עמדו על הבנה זו,

ולכן כשראו את גדלות ה' לא הבינו שיש דרכי השגחה.

אבל התורה מלמד אותנו את היסוד של האמונה הזו, שאין אדם נוקף אצבע למטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה.

זאת אומרת, אדם לא יקוף את אצבעו ויזוב לו דם מקוץ,

אלא אם כן ישבו בדין של מעלה ודנו אם ראוי לו שייכנס לו הקוץ וכמה.

בכמה טיפות דם יצאו לו.

הצער היותר קטן אינו בא לאיש פרטי אלא בגזירת עליון.

זאת אומרת, אנחנו מושגחים בכל רגע ורגע, כל ימי חיינו.

התנועה יותר קלה של אדם היא מהשגחה פרטית.

שלוש ברכות תיקנו לנו אנשי כנסת הגדולה.

כשהאדם קם בבוקר,

איך שהוא קם מהמיטה כבר צריך לברך.

כי תרי צבייתי למה ברוך מתיר אסירים,

ברוך מתיר אסורים. ישר כשאדם

מתרומם ויושב צריך לברך ברוך מתיר אסורים.

זאת אומרת, הוא היה יכול

לא לקום,

לא לנוע,

לא לזוז.

זה שהוא הצליח לקום,

צריך לברך שהשם התיר אותו ממסרו.

כי זקיף, כשהוא מצליח לזקוף,

צריך לברך ברוך זוקף כפופים.

כי נחית

לערה כשהוא יורד לארץ,

צריך לברך רוקע ארץ על המים.

זה פלא הרי גדול, כל הארץ

היא נמצאת על מים, על מי תהום.

ואנחנו דורכים על הארץ, וזה נס גדול,

שהקרקע לא יורדת למטה אל התהום.

עוד לא הלך על הליכה,

ברכה חדשה חייב.

על כל דבר הוא צריך לברך.

קם ממיטתו, כבר יש לו שלושה עניינים.

כל דבר חייב ברכה בפני עצמו,

כי תנועה קלה של אדם,

יש לה השגחה מיוחדת,

וזה חסד מאת השם שהוא נהנה ממנו,

והוא צריך לברך עליו.

על השגחה פרטית כזאת אנחנו צריכים,

לפי דעה,

אנחנו מחויבים במצוות עשה לברך מאה פעמים בכל יום ברכות.

מאה ברכות חייב אדם בכל יום לברך.

כי כל דבר מאכל ומשקה,

מראה, ריח,

כל מחשבה, עצה, דעה, חוכמה,

כל שמחה, כל עונג והנאה של חיים על כולם,

הקדוש ברוך הוא נותן אותם לכל אחד ואחד,

כפי הראוי לו ובשעה ראויה לו.

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה, בעיתם לא נאמר אלא בעיתו.

זאת אומרת, כל אדם מקבל בעיתו מה שראוי לו לפי חשבון שמיים,

ולפי הנצרך לו, לפי בחירתו.

לא רק דברים פרטיים,

אלא גם עניינים כלליים, כמו אור השמש, הירח, הכוכבים,

בריאת הארץ,

כל אשר בה,

נתינת התורה,

גאולת ישראל,

כל אלה ניתנו לכל איש ואיש,

וכל אחד מברך על חלקו.

כי גם בתוך ההשגחה הכללית

יש השגחה פרטית.

עכשיו, לא רק היסוד הזה של ההשגחה,

אלא גם היסוד של האחדות

של הקדוש ברוך הוא בנוי על הבנה זו.

אנחנו הרי אומרים, שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד.

מה אנחנו מכוונים כשאנחנו אומרים שהשם אחד?

שכל הבריאה כולה היא באחדות אחת מאת השם יתברך.

אין פה דברים עצמאיים נפרדים.

הכל זה אחדות מאוחד בשם יתברך.

צריך אדם להאריך באחד,

כשאומרים שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד.

למה צריך להאריך באחד?

כדי להספיק להמליך את הקדוש ברוך הוא,

שהוא כן יחיד ומיוחד כנגד האלף

וכנגד החיתא,

שזה שמונה, שהוא מולך בשבעה רקיעים ובארץ,

והדלת כנגד ארבע רוחות השמיים,

שהקדוש ברוך הוא אחד ויחיד בעולמו ומולך על שבעה רקיעים בארץ וארבע רוחות השמיים.

ההמלכה הזו,

באחדות הזאת שאנחנו אומרים,

היא הכרה שאין דברים סותרים בבריאה.

זה בא לומר שהכל באחדות ואין סתירה בבריאה.

למרות ששמיים וארץ

הם סוגים נפרדים,

שמיים זה עניין רוחני וארץ זה גשמי,

למרות שהם סוגים נפרדים.

שמיים זה, מלאכים, שרפים,

אופנים, חיות הקודש, מלאכי מעלה.

הארץ כולה מגושמת,

דומם, צומח,

חי, מדבר.

כל אחד מאלה,

מבורא אחד נבראו,

ותחת הנהגה אחת הם עומדים.

ואחדות החוכמה,

כן, אחדות הטוב של הבריאה.

אז חוכמתו יתברך,

למרות שיברת העולם מחולק בסוגים שונים,

זה אחדות אחת גמורה מאיתו יתברך.

אותו דבר גם הטוב של הבריאה.

הכל זה אחד.

חסד אדוני מעולם עד עולם.

כל סדר ההנהגה

שנראית לנו כאילו בשני אופנים של טוב ורע,

לכאורה זה מחולק.

טוב זה ההפך מרע.

הטוב מעורר שמחה, והרע מעורר

דאגה.

מהטוב אדם נהנה,

ומהרע אדם מצטער.

אבל לא כן השקפת התורה.

כך אמרו חכמים זיכרונם לברכה.

חייב אדם לברך

על הרעה,

כשם שמברך

על הטובה.

לא ברכה אחת,

אלא שמחה אחת.

צריך לברך בשמחה.

כשאדם נולד לו בן,

אז הוא מברך ברוך הטוב והמטיב.

וכשנפטר לו אותו בן,

הוא מברך ברוך דיין האמת.

אמרו חכמים,

כשם שאתה מברך על ביעתו בשמחה,

כך על יציאתו בשמחה.

כשבא מברך בשמחה

הטוב והמטיב,

וכשהוא נלקח ממך בשמחה דיין האמת.

למה?

אם חסד אשירה ואם משפט אשירה.

כתוב חסד ומשפט אשירה.

בין אם השם עושה ממך חסד,

בין אם הוא שופט אותך, זה משפט,

בכל מצב השירה.

למה?

כי הטוב והרע ממקור אחד המה.

מהמקור של הטוב והחסד של בורא עולם ומנהיגו.

שירה זו

של משפט,

היא מכירה באחדותו יתברך.

כשאתה יכול לשיר בשעה שעושים איתך משפט,

זה סימן שאתה מכיר שהשם אחד.

מי שהטיב לך

ומי שאתה חושב שהרע לך

זה אותו אחד.

כשאיוב

סבל את כל הצרות ומתו לו עשרה ילדים ביום אחד

ועיבד את כל הונו והוכה בשחין

ונהיה עני מרוד,

הכל בבת אחת התהפך עליו עולמו.

אשתו אמרה לו

ברך אלוקים ומות.

ברך, הכוונה ההפך.

ומות.

איך אתה יכול לסבול חיים כאלה?

שהכל יתהפך עליך לחלוטין.

אמר לה כאחת הנבלות תדברי.

הרק את הטוב נקבל מאת האלוקים ואת הרע. לא.

השם נתן,

השם לקח, יהי שם השם מבורך.

בכל מקרה שם השם מבורך.

זאת אומרת,

הכל בא מאותו מקור באחדות שלמה.

ההכרה העמוקה הזאת בחסד השם על האדם,

להעניק לו מכל טוב העולם הזה והעולם הבא בשעה שמקיים את מצוותיו,

ומצד שני לטפל עמו בתוכחה ועונש גם אחרי שאיכתב יעבור על מצוותיו.

כל זה חסד גדול של הנהגת השם יתברך עם החוטא.

כמו שאמא מנקה את הבן שלה תמיד ומצחצחת אותו,

שיהיה נקי ומריח טוב.

גם אחרי שהוא התלכלך בחוץ בשלוליות

וחוזר הביתה, היא שוב מנקה אותו ומצחצחת אותו.

בורא עולם דואג

שנהיה צדיקים ושלמים ויראים על ידי קיום התורה והמצוות.

אבל אם התלכלכנו,

אז הוא דואג לצחצח אותנו שוב פעם

בדרך של ייסורים ומרוק עוונות מהחטאים שהתלכלכנו בנשמתנו ובגופנו.

זה אותו חסד.

אנחנו הרענו את מצבנו על ידי מעשינו וחירתנו.

ואם לא תיקנו את עצמנו ועדיין אנחנו עומדים על עומדנו מלוכלכים ומטונפים בחטאים,

אז הקדוש ברוך הוא דואג לנקותנו.

אמא אומרת אתה מתקלח?

אם לא, היא נכנסת לקלח אותך.

אז את אומרת הכל זה באחדות גמורה ולטובתו של האדם.

האחדות של השם מקיפה את הטוב ואת הרע,

את הרוחניות ואת הגשמיות,

ביסוד גדול ובאמונה.

הפסוק הראשון של קריאת שמע,

אנחנו חייבים בו פעמיים ביום,

בבוקר ובערב,

גברים ונשים.

והאדם מייחד את שמו יתברך

על שבעה רקיעים והארץ מהמרכבה של מעלה

עד הדומם שלמטה

וכן על ארבע רוחות העולם.

כלומר, על כל מה שנעשה בבריאה

מהאושר הגדול עד הצער הגדול ביותר.

הכרה זו של אחדות השם

היא היסוד להבנה בגדלות השם ודרכיו.

אחר הבנה זו,

בדרכי השם אפשר להבין את עניין הדבקות

שנתבקשנו בתורה ולדבקה בו.

אנחנו צריכים להיות דבקים בשם.

ואתם הדבקים בשם אלוקיכם,

חיים כולכם היום.

לפי ההבנה הזו בגדלות השם,

אין שום מלאך יכול להגיע לדבקות.

שום מלאך לא יכול להגיע לדבקות,

כי אין שום קשר

בין נברא לבורא,

כמו שאין קשר בין צומח או חי לבורא עולם.

חיים הם הברואי עולם,

דהיינו חיים הם הברואי עולם,

ואינם יכולים להכיר את דרכי השם כמו ברואי מטה ברחמם יתברך.

הקדוש ברוך הוא זנו מפרנס אותם

ומשתמש בהם לצורכי האדם,

אבל אי אפשר להם להידבק בו יתברך,

כי רק צד אחד של הבריאה,

שיש בהם רוחני או גשמי,

אין בהם מזיגה של רוחני וגשמי יחד.

זאת אומרת, מלאכים הם רק רוחניים,

והגשמיים למטה, הדוממים, הם רק גשמיים ולא רוחניים,

לכן אי אפשר להם, אין להם את המיזוג של רוחני וגשמי יחד,

והם לא יכולים לדבק באותה אחדות

שמאחדת שני אלה.

אמרנו שהשם הוא אחד,

הוא מאחד הכל,

את כל ההפכים ואת כל הסתירות שיש כביכול בעולם,

רוחני וגשמי,

רע וטוב,

כל זה נראה סותר, אבל הכל באחדות אחת.

כל דבר שהוא נפרד מזה הוא לא מאוחד,

רוחניים הם לבד וגשמים לבד.

הבריאה היחידה בעולם

שהיא דומה לקדוש ברוך הוא זה האדם,

שהיא מאחדת את הכל, את כל הכוחות כולם.

זאת אומרת,

אנחנו גם רוחני וגם גשמי.

הנשמה רוחנית אלוקית, חלק אלוקה ממעל,

והגוף שלנו גשמי, דומם.

זאת אומרת, אנחנו מורכבים

כמו עולם גדול, עולם קטן. לכן נקרא אדם עולם קטן.

ואנחנו מראים את האחדות של הבורא יתברך, היחידים בבריאה.

אחד הוא האדם הממוזג מעפר מן האדמה יחד עם נשמת חיים.

אחד הוא,

בכל ברואי מעלה וברואי מטה.

ויש לו האפשרות לאחד את שתי הקצוות האלה.

הקצוות האלה שהן רחוקות זו מזו יותר ממרחק שמאי מארץ.

כי נשמת חיים של האדם,

הצלם אלוקים שיש בנו זה מעין דוגמה של מעלה.

שכל מלאכי מעלה נכנעים אל הנשמה הזאת

גם בהיותם עם הגוף.

אנחנו אפילו שיש לנו נשמה בתוך גוף,

מלאכי מעלה שהם רק שכלים נבדלים, שהם רק שכל נבדל, שהם רוחניים לגמרי.

הם משועבדים לנו,

אנחנו מנהיגים אותם.

הם משרתים אותנו.

כי מלאך וצווי לך לשמורך בכל דרכיך.

זאת אומרת אנחנו בריאה יותר חשובה מהם.

והקדוש ברוך הוא השתבח באדם הראשון ואמר למלאכים ראו בריאה שבראתי בעולמי.

בתחילה הם חשבו שהאדם הראשון הוא האלוקים

ורצו לומר לפניו קדוש.

עד שהקדוש ברוך הוא הטיל עליו שינה,

תרדמה,

ואז הבינו שזה לא יכול להיות הקדוש ברוך הוא.

אבל האדם ממוזג כמו הבריאה כולה.

והקדוש ברוך הוא משבח את הבריאה הזאת לומר

ראו בריאה שבראתי בעולמי חוכמתו מרובה משלכם.

וכל שכן זה מדובר על סתם בני אדם.

כל שכן נשמת עם ישראל שהיא חלק אלוקה ממעל.

והאדם הזה מאחד נשמה זו

עם הגוף שלו.

ורק אדם זה יש לו את האפשרות להידבק בשם.

לכן הקדוש ברוך הוא מבקש מאיתנו לדבקה בו.

למדרגה הזאת של דבקות נחוצה גם הכשרה נפשית.

אין כוח בהתבוננות לבד להגיע למדרגה רמה כזו.

לא מספיק להתבונן ולהבין מה שאמרנו כאן בשביל להיות כבר דבקים.

אלא

צריך שהאדם

לא רק יתבונן ויכיר

בהכשרה שכלית,

אלא צריך לאפשר לשכל האדם להכיר את האחדות של הקדוש ברוך הוא.

צריך גם

עם השכל.

יש גוף.

איך יתדבק גוף עם מי שאינו גוף?

לא מהות הגופיה מונעת.

כי גם הגוף שלנו שכל הוא.

אם הארץ וכל אשר בה היסוד שלה בחוכמה, השם בחוכמה יסד ארץ.

אם יש חוכמה גדולה בכל

הארץ עצמה הגשמית,

חוכמה אדירה,

אז גוף האדם על אחת כמה וכמה,

בפרט שהוא נלקח ממקום המזבח

בהר המוריה,

משם נצבר עפרו של אדם הראשון.

איפה שבית המקדש,

שם הייתה עקדת יצחק,

משם נצבר עפרו של אדם הראשון.

זאת אומרת, מהעילית של העילית

של האדמה המקודשת בארץ ישראל,

משם נברא גופו של האדם.

אז זאת אומרת,

אנחנו למעשה נמצאים בדרגה גבוהה מאוד גדולה גם בגוף שלנו,

שהוא בעצמו שכל.

גם הוא שכל.

כל שכן מי שנלקח ממקום המזבח,

אז מה מפריע בדבקות?

למה אנחנו לא יכולים לדבק בקדוש ברוך הוא להיות דבוקים בו כמו שכלים נבדלים?

למה אנחנו לא יכולים לדבק בו?

בגלל שאנחנו מגשימים את הגוף שלנו.

הנטיות הבהמיות שלנו שנמצאות בלבנו,

הרצון והתאווה,

הם המפרידים הגדולים בינינו לבין הקדוש ברוך הוא.

לכן התורה צוותה קדושים תהיו,

פרושים תהיו.

מה זה פרושים תהיו?

קדש עצמך במותר לך.

ברור שמה שאסור אסור. אסור לאכול נבלות וטרפות,

אסור לאכול מאכנים מסוימים, זה ברור.

התורה מבקשת גם קדש עצמך במותר לך. מה הפירוש?

תפרוש גם מדברים מותרים.

התורה לא אומרת כמה יין מותר לשתות.

היא לא אומרת כמה בשר מותר לאכול.

אבל התורה אומרת כלל.

קדש עצמך במותר לך.

אתה יכול לשתות ולסבוב ולאכול ולזלול.

אין איסור לאכול ולשתות.

מה שמותר.

אבל כמה, כמה,

זה ההבדל בין אדם לבהמה.

בהמה ממלאת תאוותה בכל רגע.

כל רגע היא לועסת. כל רגע שיש לה פנאי היא לא מפסיקה.

אין הפסקה בין ארוחה לארוחה.

כל הזמן לועסת.

יש בני אדם גם כן. רק לא קוראים לזה לועס, מנשנש.

אז זאת אומרת ההבדל בין אדם לבהמה זה כמה הוא מנשנש.

אדם צריך להבין.

בואו ניתן לכם ציור שתבינו מה זה אדם קדוש.

היינו אדם גדול מאוד גדול הדור קוראים לו הרב אהרון לייבשטיינמן

שהוא ראש הישיבה של כל הישיבות בעולם

האדם הזה חמישים שנה

לא נשען על כיסא כמו שאני נשען כרגע

הוא יושב תמיד ככה חמישים שנה

לא נשען על כיסאות

למה? להישען

זה להיענות

הוא יכול גם בלי להישען

אז הוא לא נשען

ארבעים שנה

הוא לא אוכל לחם

רק בשבת

מה הוא אוכל כל השבוע? אותו דבר

אורז תפוחי אדמה

בשביל הרופאים הוא נס שאין כדוגמתו

אתם יודעים מה זה לאכול כל הזמן אותו דבר?

הוא לא שותה בין הארוחות אף פעם

הוא שותה רק מים בארוחות

עכשיו בגיל שלו, בן תשעים ושש

ביקשו ממנו לפני כמה זמן בני המשפחה שהוא ישתה תה

שתה זה טוב, זה בריא

מה אמר להם?

הסתדרתי בלי זה כל החיים אני אמשיך להסתדר גם בלי זה

לא שתה תה!

אבל הוא בן תשעים ושש

והוא גאון הגאונים

והוא לא צריך את זה

הוא לא נשען

הוא לא אוכל לחם

הוא אוכל בזמנים קבועים הוא אוכל קצת

שותה מים והוא חי

כולם נוסעים אם הוא קטן תשעים וארבע, תשעים ושש, תשעים ושמונה

הוא נוסע עם מוקטן עשרים.

והוא מחזיק מעמד יותר מאלה של תשעים ושמונה.

רואים שאם בן אדם

מקדש את עצמו גם במותר לו, הוא לא ימות.

הפוך,

הוא דבוק לקדוש ברוך הוא ולא לחומר.

הוא לא דבוק לפיתה.

הוא לא מנגב חומוס.

הוא לא מנשנש.

הוא ממלא דלק בלבד.

צריך לנסוע.

צריך מלא דלק, זה הכול. יש דלק, סע.

זה נוסע?

למה עוד פעם למלא?

כל 50 קילומטר למלא.

יש, סע עד שיהיה אדום מלא.

זה נקרא קדש עצמך במותר לך, וככה אדם נדבק בקדוש ברוך הוא.

והקדוש ברוך הוא מזכה את האדם הזה להשגות עליונות.

אדם זוכה לרוח הקודש.

אדם זוכה להיות למעלה מהמלאכים.

במה?

בלהפחית מעט-מעט.

עכשיו אני אגלה לכם סוד גדול מאוד שכתוב בספרים הקדושים.

יש אנשים שסובלים מצרות, ממחלות, מכל מיני עניינים.

כתוב בספרים הקדושים

שאם אדם תיכבר על עצמו למנוע את עצמו מתאווה מסוימת,

יכול לרפא מהמחלות הכי קשות.

לדוגמה,

אומרים חכמים זיכרונם לברכה שאם אדם אוכל והוא תאב לאכול,

ובדרך כלל אנשים גומרים צלחת, אומרים אפשר עוד משהו?

והוא לא.

לפני שהוא מסיים, ועדיין הוא תאב,

הוא פורש מהמאכל,

שני ביסים לפני הסוף, הוא רוצה אותם, אבל הוא אומר לא,

אני מפסיק את התאווה שלי עכשיו, חותך באמצע, כמו שאומרים,

זה נחשב לו כמו תענית של יום שלם שהוא צם.

אם אדם באופן קבוע מקבל על עצמו

לפרוש מתאווה מסוימת שהוא רגילה,

זה נקרא שהוא משתלט על גופו,

זה נקרא שהוא קדוש בדבר זה, הוא פרוש מהדבר הזה.

אחרי שנתתי דרשה בעניין זה,

זה חייב אותי גם כן.

ובערב שבת,

בדרך כלל לכבוד שבת קונים פיצוחים.

טועמיה חיים זכו.

אז אוכלים קצת מזה, וקצת מזה, וקצת מזה, וקצת מזה, וזה נהיה הרבה מהקצתים האלה.

אז החלטתי שאני אוכל מכל דבר אחד,

גרעין שחור אחד,

גרעין אבטיח אחד,

כל דבר אחד,

ועברתי את השבת, אני חי.

לא קרה כלום.

אבל מה כן?

התגברתי על הטעבה.

למה?

יש באדם שני כוחות, הגוף והנשמה.

הגוף והנשמה.

ואני אסביר לכם

מה העניין הזה של הגוף והנשמה.

בזמן החפץ חיים זכר צדיק וקדוש לברכה

העלילו עליו עלילות והכניסו אותו לבית האסורים.

כמה שנים טובות היה צריך להיות החפץ חיים בתוך בית האסורים.

באותה עת

נתפס גם אחד מהפושעים הגדולים המפורסמים באמריקה,

אל קפונה.

רוצח מבעית

שהפיל חיטיתו על כל אמריקה.

ואיפה שמו אותו? בתא של החפץ חיים.

עכשיו אתם מתארים לכם ציור כזה?

נמצא חפץ חיים יהודי זקן וקדוש,

בתא קטן,

מכניסים לו גורילה

לבפנים, רוצח מבעית,

כתובות קעקע כל הגוף,

משהו מפחיד,

וסוגרים את הדלת ושניהם בפנים.

שני ציורים יש.

אחד,

שאל קפונה בוחן את התא ולא מוצא חן בעיניו

ששם אותו עם זקן

ועוד יהודי.

אז הוא ניגש אליו, טאח, נותן לו אחת

ומעלף אותו.

ציור שני,

איך שנכנס אל קפונה,

החפץ חיים אומר לו,

יש לי קושייה ברמב״ם.

אל קפונה מסתכן, מה הזקן רוצה ממנו?

שומע את הקושייה ואומר לו, תירוץ,

יש לי תירוץ מהרשב״א.

אז הוא אומר לו, זוהר הקדוש, הוא עונה לו, מכתבי הארי.

יכול להיות ציור כזה?

יכול להיות ציור כזה?

לא יכול להיות ציור כזה, נכון?

יש ציור כזה.

כל יהודי ויהודייה פה יש להם ציור כזה.

אנחנו מורכבים

מהחפץ חיים ומאל קפונה.

ואנחנו במאסר ביחד.

וגודלים ביחד

עד היום האחרון.

חפץ חיים ואל קפונה.

החפץ חיים זה הנשמה,

אל קפונה זה הגוף.

הגוף,

בעל תאוות,

רוצה עוד ועוד כוחני.

מתאבה לענייני החומר והגשמיות.

הגוף כל הזמן דוחף כמו עבריין.

עוד, עוד, עוד.

לא מסתפק.

החפץ חיים רוצה רק רוחניות, שכל, חוכמה,

דברים גבוהים, רוחניים.

שנינו דרים ביחד.

אל קפונה והחפץ חיים.

אני אראה לכם ציור שאתם מכירים אותו.

ציור

של החפץ חיים ואל קפונה שלכם.

יהודי מתפלל בליל שבת,

חוזר הביתה,

אל קפונה עולה מהר במדרגות כי הוא רעב,

ואז החפץ חיים מתחיל לשיר.

שלום עליכם מלאכי השלום,

מלאכי עליון.

מי מלך מלאכי המלאכים הקדוש ברוך הוא.

מה עושה אל קפונה בינתיים?

בוחן את השולחן, את הסלטים, את הכול,

וחפץ חיים ממשיך.

שלום עליכם מלאכי השלום,

מלאכי העליון.

החפץ חיים עם המלאכים, אל קפונה עם המאכלים.

אותם אותיות.

כן, ואחרי זה אל קפונה מתחיל עם המהר. וצייתכם לשלום מלאכי השלום מלאכי...

אז החפץ חיים מרגיע רגע.

אשת חיל מי ימצא ורחוק מפני נימי מכרה.

וככה הם רבים מי מהר מי לאט, מגיע הקידוש.

קידוש.

מברך, בורא פרי הגפן מי? החפץ חיים. מי שותה אל קפונה? כמה שותה?

רביעית פלוס.

נצאת ידי חובה על בטוח.

הולכים לעשות נטילת ידיים,

חפץ חיים מרים את הידיים, על נטילת ידיים. מי רץ לשולחן? אל קפונה.

מי בוצע? אל קפונה. כמה הוא לוקח? יותר מכזית.

חותך עתיכה,

תוקע בטחינה ועוד רוב.

זה בפנים.

אחר כך מחנק לכולם.

ומתחיל לאכול.

טוב, אז החפץ חיים אומר, די, אכלנו משהו, עכשיו בואו נשאיר זמירות לשבת.

כי יש מי רעש שמה.

ואל קפונה מחפש את הבשר. איפה הבשר? הוא לא רואה את הבשר.

וככה הסעודה מתארכת.

ובסוף מה קורה?

ברכת המזון. מי ממהר לברכת המזון?

אל קפונה, חלאס.

הוא רוצה ללכת לישון, הוא מעלה מפוצץ.

מפוצץ.

אז החפץ חיים אומר לו, רגע, צריך ללמוד. לא ניתנו שבתות, אלא לעסוק בתורה.

נשב ללמוד.

אומר אל קפונה, לא יכול, לא יכול.

אני מת, אני הולך להעלף, לא יכול, די.

לא יכול. מחר, מחר.

החפץ חיים עמד אכילה, חיכינו כל השבוע על שבת.

תן ללמוד.

בסוף עושים פשרה,

ואל קפונה יושב על הכורסה וקורא עיתון של שבת.

ככה זה פחות או יותר נראה, בשונה אצל כל אחד.

אבל שני כוחות יש בנו.

חפץ חיים ואל קפונה.

עכשיו,

החפץ חיים הפך את אל קפונה לחפץ חיים.

החפץ חיים היה מאה אחוז החפץ חיים.

גם אל קפונה שלו היה חפץ חיים.

כשהוא אמר,

קושייה בה רמב״ם, אל קפונה באמת תירץ מהרשב״א.

כשהוא אמר, מאזור הקדוש, אל קפונה באמת אמר תירוצים מכתבי הארי.

כי אל קפונה וחפץ חיים היו אחד.

אנחנו יכולים להפוך את עצמנו לחפץ חיים מאה אחוז?

אתם יודעים איזה נוקאאוט שם החפץ חיים לאל קפונה?

הוא לא נתן לו לשמוע כל ימי חייו לשון הרע.

כמה שאל קפונה רצה לשמוע לשון הרע, החפץ חיים לא נתן לו.

הוא גם לא נתן לו לדבר לשון הרע. בחיים שלו הוא לא דיבר ולא שמע חפץ חיים לשון הרע.

אתם יודעים מה זה להכניע אל קפונה שרוצה לדבר ולדבר על כולם ולמחוק ולטעון את כולם?

לא לתת לו לדבר?

אתם יודעים מה זה קדש עצמך במותר לך?

זה הכוח שהקדוש ברוך הוא נתן לכל יהודי,

זה הכוח שנמצא בכל אחד מכם.

כל אחד מכם יש לו את הכוחות האלה.

שני כוחות.

כוח של החפץ חיים וכוח של אל קפונה.

אתם צריכים להחליט רק מי אתם רוצים להיות.

אבל לדעת שהקדוש ברוך הוא שמיזג אותנו בזה,

בזה אנחנו יותר גדולים מהמלאכים,

והם משרתים שלנו.

לכן הם מלווים אותנו בליל שבת.

הם מלווים אותנו, כי מלאכיו יצווה לך,

נשמורך בכל דרכיו עד הבית.

ולכן אנחנו אומרים להם,

שלום עליכם מלאכי השלום,

ואנחנו גם משחררים אותם בסוף.

בצאתכם לשלום מלאכי השלום.

השאלה, מי זוכה להבין שזה כך, להרגיש שזה כך,

ואולי גם לראות שזה כך.

מי שיכול להפוך את אל קפונה לחפץ חיים,

יכול להגיע לכך.

אנחנו עם קדוש יהודי מקרים.

הקדוש ברוך הוא ברא אותנו עם סגולה.

אנחנו עולים על ספר תורה, מברכים בשם ומלכות,

ואומרים,

ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו,

רק לנו, את תורתו.

אתם שומעים?

כל יהודי מכם עולה לספר תורה, מברך,

בחר בנו.

כשאנחנו מברכים בבוקר,

ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם שלא עשני גוי,

מי מברך ברכה כזאת בבוקר?

אתה מברך בבוקר?

אתה מברך בבוקר?

הוא? אה הוא?

אתה לא.

אתה לא אשר בחר בנו?

אתה מברך אשר בחר... אתה אומר?

שלא עשני גוי?

על מי אתה מתכוון?

כשאתה אומר שלא עשני גוי,

אתה מתכוון שלא עשה אותך כמוהו.

יפה.

מי מתכוון משהו כשהוא אומר שלא עשני גוי?

מי מתכוון?

יש מישהו שמתכוון שלא עשני גוי משהו?

אתם יודעים מה צריך להתכוון?

ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם שלא עשני גוי,

כמו אובמבה.

אובמבה הוא הגוי מספר אחת בעולם של הגויים. מספר אחת של הגויים.

ברוך השם שלא עשני כמוהו.

אתם יודעים מה ההבדל בין יהודי? המבדיל בין קודש לחול,

ובין אור לחושך,

ובין ישראל לעמים.

כמו שיש הבדל בין אור לחושך,

יש הבדל בין ישראל לעמים.

המכנה המשותף שלנו עם הגויים זה שכולנו נבראנו בצלם אלוקים.

אז דרך ארץ צריכה להיות לכולם אותו דבר, אנחנו בצלם אלוקים.

אבל אנחנו קיבלנו את התורה.

התורה הופכת אותנו למעלה חמישית בבריאה.

יש דומם,

צומח,

חי, מדבר. מדבר זה בני אדם.

ויש דרגה חמישית, ישראל.

למה?

בגלל שקיבלו את התורה.

ברגע שקיבלנו את התורה, שזה שכל אלוקי,

אנחנו היחידים בעולם שיכולים לדבק בקדוש ברוך הוא.

ורק עלינו הוא משרה את שכינתו.

ורק לנו עשה אותות וניסים ומופתים ביציאת מצרים, להראות לכל העולם שהוא משגיח על עם ישראל באופן פרטי.

ורק אותנו הוא הוציא גוי מקרב גוי,

החוצה לחירות עולם. ורק לנו נתן את התורה.

רק לנו הוא הקיף אותנו בענני כבוד,

האכיל אותנו מן מן השמיים, נתן לנו בעירה של מרים,

הכניס אותנו לארץ.

רק לנו

אלפי שנים

של השגחה פרטית,

שלושת אלפים שלוש מאות שנה בהשגחה פרטית.

ברשועים קיים נגרש.

השקט לא יוכל.

הרשעים לא מבינים את זה, אומות העולם לא מבינים את זה.

בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.

כמו גלי הים שאומרים

לבוא ולשטוף את החוף והיבשה ומגיעים עד לחול,

מי בולם אותם?

חול.

לא חומות,

חול.

קצת רפש וטית,

והגל חוזר בחזרה.

עוד אחד בא ואומר, אני, אני אשטוף.

מתרומם,

מגיע לחול

וחוזר בחזרה.

והרשעים

כים נגרש. כמו שהים נגרש,

החול מגרש אותו בחזרה פנימה,

ככה הרשעים. השקט לא יוכל.

כל פעם מחדש מחפשים עצות איך להשמיד את ישראל.

ועכשיו, אנחנו עומדים לפני הניסיון האחרון שלהם.

הניסיון האחרון,

שכל העולם כולו מתחבר בשביל להשמיד את עם ישראל.

חלקם אומרים את זה בגלוי,

וחלקם מסכימים איתם בסתר.

מי אומר בגלוי?

אהמודינג'אד.

מה הוא אומר?

להשמיד

את עם ישראל.

השמדה.

הם לא יישארו פה במזרח התיכון, הם נטע זר.

יש פה מאות מיליונים מוסלמים מקיפים אותנו,

ואנחנו רצועת חוף צרה,

שתקועים להם כמו סיכה בגרון.

והוא הצליח לרתום חצי עולם נגדנו.

הוא הצליח כבר לרתום את סוריה בברית הגנה,

את לבנון,

החרטה ברטה, שרק תרמו לה לא מזמן עשר מטוסים,

כבר מאיימת עלינו.

הוא הצליח לרתום את ארדואן הטורקי נגדנו.

הוא הצליח עכשיו לרתום את מצרים נגדנו.

שר החוץ של מצרים אמר, אם ישראל תתקוף את סוריה ואת לבנון לא נעמוד מנגד.

והוא קרא לנו מדינת אויב השבוע.

זאת אומרת, אנחנו מוקפים באויבים מכל הצדדים, שלא לדבר על עזה וחיזבאללה וכו'.

זה מוכן.

הוא הצליח לרתום

את דרום אמריקה,

את ברזיל, את ונצואלה וכו'.

הוא הצליח לרתום הרבה שהיהודים הם הנגע של העולם וצריכים להיפטר מהם.

והוא מכחיש את השואה

והוא רוצה לחסל את היהודים והוא אומר במפורש ואף אחד לא אומר לו תשתוק, תתבייש לך.

כלום.

כלום.

היטלר, יימח שמו וזכרו, עשה את זה בסתר.

היטלר לא התכוון לחסל את היהודים.

בהתחלה הוא רצה רק לגרש אותם.

אבל האמריקאים לא רצו לקבל אותנו.

אז הוא אמר, אם הם לא רוצים לקבל והם נשארים פה, אני מחסל אותם.

והוא חיסל,

והאמריקאים ידעו שהוא מחסל,

והם לא שלחו מטוס אפילו לגיחה אחת

בשביל להפציץ את הכבשנים כשהם ידעו עליהם.

להציל סוסים, הם שלחו מטוסים.

אבל להציל יהודים, לא.

ואנחנו אחרי השואה עומדים כרגע לפני הכרזת שואה חדשה על ישראל,

השמדה טוטלית. הפעם הם אומרים זה להשמיד, לא פחות. לא מלחמה, הגנה, השמדה.

ואיפה הם יפציצו?

בכל רחבי הארץ, אינקלודינג אילת.

שני טילים אחרונים, עוטטו לכם.

גראדים, לגרד אתכם.

אל תחשבו שאתם בפינה, שכחנו אתכם.

אנחנו זוכרים יהודים זה בכל מקום.

אז זה לא פשוט יהודים יקרים.

עכשיו תחשבו.

מה ניתן לעשות?

אם היו עכשיו מכריזים

כל אומות העולם, כולל אובמבה, שהוא עצבני עלינו מאוד.

כי ביבי לא שומע לו.

למרות שהוא שומע לו.

רק לעיני הליכוד הוא לא שומע לו.

הוא אומר שהוא ממשיך לבנות, אבל הוא לא בונה כלום.

מה עושים?

מודיעים שתוך

תשעה חודשים

מחסלים את היהודים. כל אומות העולם מכריזים.

עוד תשעה חודשים מחסלים את היהודים.

מה אנחנו יכולים לעשות?

המטבחון מתכנס,

הקבינט מתכנס, השביעייה מתכנסת,

אוכלים בורקס, חושבים, חושבים, חושבים.

ומה בסוף, מה המסקנה יכולה להיות?

מה אתם אומרים?

לרדת לאילת.

זה יותר קל אחר כך להפציץ, כולם ביחד.

מה אתם אומרים? מה העצה? יש לכם עצה לממשלה?

מה נעשה אם יכריזו תוך תשעה חודשים

אין יהודים?

מה אתם אומרים?

שאין פה מועמדים לממשלה, אני רואה.

היה לא תהיה. היה לא תהיה, זה כבר היה בכל דור ודור.

לא הצליחו להשמיד.

אה, אבל הצליחו לחסל הרבה.

כן, זה עם מצרים, אותו עם מצרים.

נכון, אבל הם...

נכון, אבל כמה הם הרגו בשואה?

לא תמיד מתי יהודים, אין מצב. שואל, ובשואה כמה?

יש עם ישראל, יש עם ישראל. אבל כמה?

שישה מיליון. שישה מיליון, את שומעת? ובחורבן הבית הראשון,

ובשני,

ובהרוגי ביתר.

הוא מתישראל, אין אמונה אחת.

את רוצה להגיד העיקר עם ישראל יישאר. יישאר גם, איך יישאר? ודאי שיישאר. השאלה כמה יישארו. כמה יישארו, בן אדם. יש הקדוש ברוך הוא, כולם יישארו. ודאי, אבל גם כשהיה הקדוש ברוך הוא, מתו הרבה.

למה מספיקים עליו?

למה מספיקה?

איזה אמונה, כל הכבוד.

כל הכבוד. זאת אומרת, בצהל לא נהרגים חיילים בכלל. אני לא מסכימה, זה פסימיות. אסור לראות את זה ככה.

עוד פעם, אני שואל אותך, במציאות יהודים מתים?

שואל במציאות יהודים מתים או לא?

מתים, לא מתים.

אז מה אתה אומרת, אבל עם ישראל?

מי אמר שיש פסימיות?

אני שאלתי שאלה, לא אמרתי פסימיות.

אם הוא מת ירון.

אה, אני לא פחדת.

יפה.

את לא פוחדת.

אני לא פוחדת, נירה. שואל שאלה, אם הוא יורה עכשיו עשרת אלפים טילים. ירו. מה, לא ירו עלינו סקאדים וכל מיני גרדים ותוקפשים? ומתו. ומתו. מי מת? מת אחד?

ומה, מפחד, מהתקף לב? רק אחד? רק אחד. את מחוברת? גם במלחמת המפרץ הראשונה אני מחוברת לחלוטין.

אשאל אותך שאלה.

עכשיו, אם יורים עשרת אלפים טילים,

מה להגיד לצה״ל? לענות? להגיב? לא להגיב?

להגיב? אצלך הכול טכני, מה, אנחנו לא עם השם?

באמת? לא הבנתי. הכול נראה לך רגיל?

מה, אנחנו לא עדים לכך שניסי ניסים קורים לנו כעם?

רגע, אפשר לבטל את צה״ל, לדברייך? לא, לא, לא. למה לא? בשביל מה? ברישום שחובת ההשתדלות חלה עלינו. אז יש צה״ל ולא יעשו כלום. עושים?

למה צריך לעשות? עושים, ברוך השם. והשם איתנו, בכל מלחמה הוא איתנו. מי אמר שלא?

אבל מה עושים אם יש גזירה?

מתחזקים ברוך השם. מה, מה? מתחזקים. מה זה מתחזקים? תשמע,

חלק בעם

לומדים תורה וחלק יוצאים להילחם.

אז מה עושים?

חלק וחלק. אז מה, במה עם החלק שלא עושה לא זה ולא זה?

אין מצב. אין מצב גם. אין מצב. אין מצב. יהודי באשר הוא יהודי, הוא קדוש והוא טהור.

הבנתי. אף אחד לא יוכל לקחת את זה ממנו.

ברור. נו, אז מה? על מה להביא כוח עכשיו? למה להיות פסימי?

למה להפחיד את האנשים? אני פסימית? אתה עכשיו תיארת כאן ציור נורא מפחיד. אסור לצייר ציור?

אז תצייר.

שתיים כפול שתיים?

ציור.

אז מה, אני נגד החשבון?

לא. אסור לשאול שאלה? יצאו אנשים מפה מפוחדים. תשמע, איזה חזיון. מי אמר לך שם מיצוב פוחדים?

למה את פסימית?

אתה פסימי, אני לא. אני אמרתי שם מיצוב פוחדים?

אני לא.

אני לא פסימית. גם אני לא. אני לא פסימית. גם אני לא.

אני לא מקבלת מחיאות כפיים לעומתך, אבל אני לא פסימית. תנו לה, תנו לה. לא, לא, לא. הנה, הנה. את רואה אותי פסימית?

אני? היא אופטימית. אני אופטימית. עכשיו תקשיבי, אני שואל אותך שאלה. אני לא פחדת. 22 מיליון מוסלמים ככה סביבנו, אנחנו... 22? זה בגינה פה. סליחה, סליחה. מדינות, מדינות, סליחה. כן, כן. של מוסלמים, ואתה אומר שאנחנו תקועים להם בגרון.

אנחנו תקועים להם בלב, ואף אחד לא מזיז אותנו מפה, כי...

הקדוש ברוך הוא רוצה, ויש מלא חוטאים. אני צריך אותך כשיפלו תהילים, שתעשי ככה לתהילים.

לא, לא, לא עושה ככה. מה, אז מה את עשי? לא עושה ככה. אז מה את עשי? אני שומעת, מה שצריך לעשות אני עושה, כמו כל יהודי אחר,

ומתגוננת. במה? במה? כל האמצעים האפשריים. מה? מה?

מה שאני יודעת, אם יש תהילים אז אני קוראת ומתפללת להשם, אני משתדלת בכל הכיוונים. ומה עם מסכה? גם, גם, מה? מסכה.

אתה יודע מה? מה? לא שמתי מסכה.

מה אתה אומר על זה? אני אומר שלא שם. לא שמתי. גם אני אומר שלא שם. יופי, למה? למה? זה מחניק.

אני, אני לא צריכה.

עכשיו אני אגיד לך משהו. אני לא צריכה.

הייתה גזירה כזאת בזמן מרדכי ואסתר.

היה המן, אהמדי המן, היה כבר.

המן אמר להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן,

טף ונשים ביום אחד ושללם לבוז.

היה כבר.

וזה חוזר עכשיו עוד פעם.

שואל שאלה.

הודיעו עוד עשרה חודשים,

הורגים את כל היהודים במאה ה-27 מדינות.

ומרדכי ואסתר היו צדיקים יותר ממני וממך.

והם חששו.

למה הם חששו?

למה הם לא היו אופטימיים כמוך?

כי הם ידעו שאם יש גזירה ומכריזים אומות העולם שרוצים להשמיד את עם ישראל,

זה סימן שאנחנו לא בסדר בשמיים.

הרב, שלא תבין, לא נכון.

אני לא אומרת שלא צריך לעשות משהו.

או, או. לא אומרת חלילה, מה פתאום. אז מה לעשות? צריך להשתדל, צריך להתחזק. מה? מה? ברור לך שאני מסכימה לזה. לא יודע, אמרת שאני מפחיד, אני רק שאלתי שאלה. לא, אמרתי שכל התיאור שלך הוא מאוד פסימי. הוא אמיתי, זה מה שמכריזים. בסדר, בסדר. לצד אותה השתדלות וחזרה בתשובה כן,

ברור שלא כולם יחזרו בתשובה.

מי אמר?

תסתכל מה קורה.

עכשיו.

בשביל מה את חושבת ומאיים?

בשביל שזה ייגמר. אבל לך ולי, ברור, ולכל אלה שיושבים פחות או יותר פה, כן, זה ברור. בואי אני אסביר לך עוד פעם. אבל לכולם, כל השאר שלא. עוד פעם. כל דודי דופק,

פתחי לי, אחותי, רעייתי, יונתי, תמתי.

כל דודי דופק.

בהתחלה הוא דופק חלש.

לא שומעים הוא דופק חזק.

לא שומעים יותר חזק.

לא שומעים פוצץ את הדלת.

לא שומעים מקבלים לטמא.

לא שומעים גראד מגיע לאילת.

זאת אומרת, בהתחלה היה אבנים.

זרקו עלינו רק אבנים. בהתחלה, בהתחלה באינתיפאדה הראשונה, זרקו רק אבנים.

לא שומעים.

עברו לאקדחים.

לא שומעים.

עברו לתת-מקלעים.

לא שומעים. עברו למוקשים.

לא שומעים. עברו למפגעים.

לא שומעים. עברו למתאבדים.

לא שומעים. עברו לטילים.

לא שומעים, טילים יותר גדולים, לא שומעים, השמדה עם אטום.

עכשיו שומעים?

שומעים.

מי אומר את זה? אני?

הם אומרים,

הם משמיעים מעל כל במה בשוויץ,

בארצות הברית,

האחמדי הזה הולך בלי להתבייש,

אומר זה הסוף של היהודים.

מה אנחנו עושים?

מנשנשים.

מי זה האחמדי בכלל?

אני באילת, יש יכטות, יש ים, יש זה, מה אחלה מילה האחמדי?

כן, אבל המג'נון הזה מתכוון ברצינות.

הוא מכין הכול, וזה רק לחיצה.

וזה עף.

עכשיו מה תגידו?

רגע, עוד לא בירכתי פרקת המזון.

יהודים יקרים,

ההיסטוריה חוזרת,

השאלה אם היא מלמדת.

אם מרדכי ואסתר קבעו צום שלושה ימים ושלוש לילות גם לתינוקות

כולם צמו אז הם הבינו שיש גזירה משמיים לא המן גוזר המן זה בובה

בשמיים גזרו

על שנהנו מסעודתו של אחשוורוש.

אם נהנים מהגויים אם מבסוטים את תרבות המערב אם מחקים את הגויים אם לא

מבינים אשר בחר בנו מכל העמים אם הוא מתכוון שהוא לא יהיה כמוהו אם זה ככה זה בעיה אז בשמיים אומרים רגע

הזמן אוזל אנחנו מגיעים לסיום הששת אלפים

הגאולה חייבת להגיע בין אם זה אחישנה בין אם זה בעיטה

תלוי אם תרצו תקדימו ולא יהיה כלום

רק טוב לישראל אם לא תקדימו וזה יגיע

בעת האחרונה זה כבר לא במשחק שלכם זה כבר גזירה מלמעלה ואתם תצטרכו לשלם

או בטוב או ברע תחליטו

כשהקדוש ברוך הוא שולח לנו משוגעים כאלה לאיים מיהו אפס אפסים הוא ברגע יכול לקבל שבץ לב

וכריש דם במוח שנייה אחת יש בעיה לקדוש ברוך הוא?

אם הקדוש ברוך הוא יכול לקחת הר אחד באירופה ולהוציא

ממנו קצת עשן ואת כל אירופה לייבש למשך שבועיים אם הר אחד ייגע בהרים ויעשנו קטן עליו

אהמדי גובה מטר שישים קטן עליו

זה גמד

אבל משוגעים לא צריכים להיות גדולים ולא גבוהים ולא חזקים צריכים להיות רק משוגעים

פרעה הגובה שלו היה זה אמה זה היה הגובה שלו

טמפו פלוס

הוא היה יושב על המדרכה והרגליים שלו מתנדנדות

אבל הוא החזיק את כל העולם הוא איים על כל העולם אנחנו היינו אצלו עבדים 210 שנים הגמד הזה

אז זה לא תלוי בכוח

מי שמשוגע צריך להיזהר

זה היה מפגר היטלר מפגר מפגר גמור

אבל היה לו פתוס הוא היה מדבר

כמו משוגע וכולם הו הו הו הו עושים מה שהוא אומר גם זה מג'נון

ראיתם אותו בסרט

ח'רדרי ח'רדודרי דרינג רינג רינג רינג רינג רינג רינג רינג רינג רינג ר, משוגעים יש כל הזמן יש

אבל זה בא בשביל לעורר אותנו שנהיה ערים ועכשיו נשאל את השאלה אז מה עושים?

נשאר אופטימי

זה חוסר אחריות.

אופטימי אחרי שעושים מה שצריך, כן.

לפני שעושים, על מה אתה אופטימי?

אדם חייב כסף לבנק,

שולחים לו עיקולים, הוא אופטימי.

מה אתה אופטימי?

עוד מעט ייקחו אותך למאסר, אני אופטימי.

אתה עושה איזה פעולה כלשהי, אתה משכנע את הבנק לפחות, אתה מבקש דחייה, אתה עושה משהו?

אופטימי.

זה לא עובד ככה.

הקדוש ברוך הוא אומר,

אם בא עליכם צרה, רעה, יגון,

כל מה שבא,

יש דרך איך להתגונן.

מה הדרך?

זו השאלה.

יש לנו איום שהוא תלוי בזמן עניין של חודשים. חודשים בלבד שהאיום הזה יוצא לפועל. יוצא לפועל, תהיה פה מלחמה שחבל לכם על הזמן. תל אביב תהיה מטווחת,

כל יום תהיה מטווחת במאות טילים.

זו התוכנית שלהם.

זה מה שהם מבטיחים לעצמם ולעולם.

המלחמה הזאת לא תהיה כמו האחרות.

היתרונות שלנו הם גדולים,

אבל לא בנשק.

כי אתה יכול לתקוף כמה עמים,

אבל אסנל הנשק שלהם לא קטן.

ולנו אין מטריה שתגן עלינו מפני טילים.

זה לא מלחמות כמו קודם שהן היו בחזית.

הפעם העורף זה חזית.

זאת אומרת, יורים על אזרחים על מנת לפגוע באזרחים.

ואנחנו, אין לנו הגנה.

אנחנו יכולים רק להיחווה,

אבל גם המחבואים שאנחנו נחווה לא יכולים להועיל.

לדוגמה,

אילת אין לה את האמצעים להתגונן אזרחית מרחבית.

אין לה.

לא הכינו אתכם כמו שדרות, שזה גם חרטא ברטא,

אבל אין פה כלום.

הרבה מערי ישראל אין להם שום כלים להתגונן מול טילים של טונות.

אין.

מה נעשה?

מה נעשה?

מה לא נכון? מי אומר לא נכון? תן לה, תן לה, תן לה, תן לה, תן לה.

רגע, תן לה, תן לה.

שלום, כבוד הרב. שלום וברכה. אני רותי.

גם אני.

שאני ביקשתי להגיד, לא, אתה כבוד הרב.

את עיתונאית, נכון? נכון. ידעתי. כן.

אני קיבלתי המון בקשות לפנות אליך היום. כן. מכל מיני אנשים של ינועה, שלא הגיעו גם. רגע, אבל קודם כל. אבל קודם כל לעניין זה, תגידי מה לא נכון.

יש בין מצפה רמון לאילת,

יש המון המון המון בסיסים עם המון המון חיילים. הבן שלי משרת שם באולדן. איך הם מגינים על הראש שלכם מטילים?

אתה יודע, אתה ראית מה יש שם בהרים?

שיהיה התוהו.

איך זה מגן על הראש של האזרחים באילת?

לא, האילתים לא האמינו בזה. גם לא שמו מסכות, כבוד הרב. את רואה? נו, אני שואל אותך. לא. מה יקרה? אתה יודע מה יש לנו אבל באילת?

כן? יש לנו ספר תורה של שלמה וזנה עם הרב כדורי.

יפה מאוד.

וזה מספיק?

בסדר. כן, כן. מספיק. ויש לי עוד משהו להגיד לך. בסדר, רגע, נעשה עוד כמה ספרי תורה בכל הערים ונגמור את הסיפור.

עוד משהו אני רוצה להגיד לך. רק עני לי על זה,

איך אנחנו מתגוננים.

יש לי עוד משהו אחד להגיד לך. פשוט מישהו פה מפריע. הוא לא מפריע, הוא מביע את דעתו. לבכות? לבכות. למה לבכות? צריך לבכות אליו. אז יש לי תשובה אליך. יש לי תשובה. אני לא, כן. כתוב בתורה, אתם תתפללו ואני אלחם את מלחמותיכם.

יפה. אתה מסכים איתי? כתוב ככה, אתם תחרישון. אוקיי. כן.

הקדוש ברוך הוא יילחם לכם ואתם תחרישון. מתי?

כשאנחנו עושים את רצונו.

אז הקדוש ברוך הוא אומר, ששש.

זו העבודה שלי.

אתם באמת יכולים לשבת באילת בלי שום בעיה ואני אטפל באויבים.

הוא אומר את זה. אני אתן לגראד ליפול בעקבה בינתיים.

הוא עשה את זה? כן, כן. אבל הוא מרמז, אני מתקדם. אני מתקדם. רק בינתיים, אחד בים, אחד בעקבה.

אבל תשימו לב, אני יכול עוד כמה מטרים לכוון ואחר כך יהיה סיפור.

אני לא רוצה לפגוע בילדים שלי, אומר הקדוש ברוך הוא,

אבל יש מקטרגים בשמיים.

יש מידת הדין שאומרת מה נשתנו הגויים מהילדים שלך.

אם אתה אומר שהילדים שלך אתה בחרת בהם והם עם סגולה והם בסדר,

בסדר, אז באמת אתה צודק,

ריבונו של עולם ככה בראת את העולם.

אבל אם הילדים שלך מורדים בך ולומדים ומחקים את הגויים ולא את התורה שלך של הרב הזנה והרב כדורי אלא את חוקות הגויים אז במה הם טובים

יותר מהגויים שאתה רוצה להציל אותם הרי הם גורמים לחילול השם הם מחללים את שמך ואנחנו תובעים את כבודך מה הקדוש ברוך הוא צריך לעשות הרי הוא ברא את העולם בדין בחסד ובמשפט אז הוא אומר יש פה טענה ואני צריך להשאיר עליה אם אנחנו לא מבינים לבד אז הוא משגר לנו איומים שנבין אם אנחנו מבינים חוזרים בנו אז מוסר האיום לא מבינים הוא מגביר את האיום פיתחי לי אחותי רעייתי וכולי אין ברירה

למה תמיד היה גזרות על עם ישראל בגלל שלא חזרו

איך מרדכי ואסתר הורידו את האיום של המן והפכו קערה על פיה איך הם עשו את זה פשוט מאוד הם אמרו לעם ישראל אם לא נשוב בתשובה הוא יצליח

שבו בתשובה

קיבלו על עצמם הכירו בחטא שלהם שהתקרבו לגויים ונהנו מסעודתו של החשבר לא רק אכלו נהנו מסעודתו על זה הם נהנשו כן אז לכן אז לכן באותו רגע

שהם קיבלו על עצמם התהפך הכל בהמן נהיה שנוא אצל אחשוורוש ואותו תלו ואת האויבים הרגו ועם ישראל נהיה להם חג פורים שמח ואנחנו אוכלים אוזני המן עם הלכלוך שהיה לו באוזן

אז זאת אומרת זאת אומרת

אנחנו למעשה יכולים להפך קערה על פיה ואני אומר לך שאנחנו יכולים לעשות את זה והכנתי תוכנית

איך אנחנו משנים את המצב במזרח התיכון

שאומות העולם יפלו מפנינו ולא אנחנו מפניהם

איך עושים

מול חמאס וחיזבאללה

גם איראן ונסראללה ובן ילדינו אבו עמר ופלסטין וכל השאר

יש לנו היסטוריה מנצחת

בתנ״ך היא כבר מונחת

השתמשו בה אבותינו וניצחו בה את כל אויבינו

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד

התשובה של כל העם

היא גאולה לכל העולם

השלום בוא יבוא

רק לאחר גוג ומגוג

טילים רבים ופצצת אטום יפלו עלינו מכל מקום

מה נעשה לא להיפגע מכל מרעין בשין מרע

נרבה תורה וגמילות חסדים כהבטחת התורה והנביאים

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם

מה צריך לעשות?

צריכים לעשות מיליון בעלי תשובה תכף ומיד

אם עושים מיליון בעלי תשובה אנחנו מיד נגלים מיד מיד מיד מיד נגלים

איך עושים מיליון יהודים בתשובה מיד

אני אלמד אתכם תכף אבל לפני כן

אני אראה לכם מה הכוח שלכם

ומה האחדות של עם ישראל אם היה עושה את מה שאני עושה הערב ביבי בכנסת

עם ישראל היה יכול להיגאל בימים הקרובים

אם היו עושים שידור של מה שאני עושה איתכם עכשיו בכנסת לעיני כל העולם ומראים שאנחנו מצפצפים על כל אומות העולם

ולא עושים להם חשבון בגרוש כי אנחנו בוטחים רק בקדוש ברוך הוא ומאמינים בכוח התשובה שלנו להפוך כערה על פיה אני אומר לכם שימים ספורים היינו נגלים

תראו מה אנחנו עושים עכשיו

אנחנו מוחאים כפיים חזק חזק חזק עד שהידיים אדומות ומכוונים שכל מכה זה בפרצוף של אהמודינג'אד

אזיקון צא

כן אז יש דרך ויש עצה השאלה אם עם ישראל מספיק חכם או שהוא צריך לחכות עד שהטילים האלה ינחתו ואז הוא יתעורר

כן אז אני אגיד לכם יהודים יקרים אני אענה לך תכף על השאלות שאת רוצה

אבל אני אגיד לכם אני הכנתי פתרון לעם ישראל

לא משרד החינוך

לא שום משרד בממשלה חושב איך באמת להציל את עם ישראל

מתכוונים אבל לא חושבים באמת כי אין את הכלים בכלל אין את הידע ואין את הכלים

אני בסיעתא דשמיא

הכנתי תרופה למכה

איך עם ישראל יחזור בתשובה תכף ומייד

שלושים ושתיים שנה אני כבר פועל בקרב עם ישראל לקרב אותם לאביהם שבשמיים כמו שזכיתי אני להתקרב

שמונה שנים ישבתי על סטארט-אפ עולמי שאין אפילו לגוגל

זה נקרא וידאופדיה

מה פירוש?

אנציקלופדיה אינטראקטיבית

שזה תוכנת חיפוש

בתוך מאות שעות של סרטים שלי

שאתה שואל אותי שאלה

בכל נושא ביהדות

כותב אותה במחשב

לוחץ ואני עונה לך תשובה בסרט

כל שאלה תשובה בסרט

לקחתי דיסק

8.4 ג'יגה

הכנסתי בתוכו 400 שעות

של דברי תורה עם סרטים

אין דבר כזה אף אחד לא עושה כזה דבר

ואני הולך לחלק בעוד שבוע וחצי

מיליון אנציקלופדיות בחינם בכל ישראל

זאת אומרת מיליון בתי אב

שזה בערך חמש מיליון יהודים בישראל יקבלו את ערכת המגן לפני המלחמה שיחליטו אם הם רוצים לחזור בתשובה או לא

מי שיסגר ויעשה תשובה לא ייפגע

מי שלא ירצה

לא יודע מה יהיה

אבל לעם ישראל נתתי את מה שמרדכי ואסתר נתנו לישראל לפני גזירת המן שתתקיים

וכך חסמו את הגזירה

עם התשובה של עם ישראל

אף אחד לא דואג לתשובת ישראל בהיקפים כאלה

מיליון בתי אב זה מכסה את כל היהודים

זה יהיה השיחה

מבעוד שבוע וחצי בכל ישראל כולם ידברו מזה

אני אתן לכם דוגמיות

לראות

מה יש באנציקלופדיה

תשימו לב עכשיו

הכוח של זה אדיר

כל שאלה בכל תחום ביהדות תשובה

כל שאלה תשובה בחינם בכל בית יהודי

היכון צא

קנו כאן קטע להאנציקלופדיה האינטראקטיבית של הרב אמנון יצחק שליטה

נפרטים והזמנה החיגו 03-6-5 פעמים 7-9

כן יהודים יקרים זה עומד להיות מחולק עכשיו במיליון בתי אב בישראל

אני מאמין באמונה שלמה שזה ההגנה הכי גדולה שיכולה להיות לעם ישראל ואפשר עם זה להביא את הגאולה

שהכל יתהפך על האויבים ולא עלינו

אני לא מחכה לסוף

אני עכשיו

רוצה לתת

ציציות

לאלה שמעוניינים ללכת עם

כיסויי ראש לאלה שמעוניינות ללכת עם

לחלק לכם ספרים לאלה שמעוניינים ללמוד ובעזרת השם יתברך נעבור אחרי זה לשאלות ותשובות אני מקדים את המאוחר

מי שבאמת רוצה לעזור לעם ישראל ייקח על מנת לקיים.

מוכנים?

מוכנים?

כן!

לא לקום תשבו אני אגיע אליכם

יופי יופי אשריכם ישראל אנחנו מתחילים כבר בתהליך הגאולה מגיע לכם מחיאות כפיים

כן, אנחנו עוברים לשאלות ותשובות

ואחר כך אני ארצה לשתף אתכם גם בנושא של מבצע המיליון. קדימה, מי יש לו שאלות? איפה העיתונאית?

איפה העיתונאית?

הלכה העיתונאית?

הנה שאלה פה באמצע למעלה גברת תרימי את היד תרימי את היד

למעלה בריצה, בריצה מהירה,

זה לא מהר?

יותר מהר?

שאלה שנייה איפה הבהיקון? בהיקון?

שאלה שנייה הנה יש פה תכף תיתן לבחור תעמוד לידו

כן לעמוד בבקשה שלום כבוד הרב שלום

אני קצת מתרגשת כן אז אני אשאל מהר כן אם השם נתן לנו את זכות הבחירה כן

ובחרנו בדרך שהיא לא בשבילו שהוא לא כמו שהיה רוצה כן אז למה הוא כועס?

קודם כל הקדוש ברוך הוא לא כועס כל גילויי הכעס הם במושגים שלנו כדי להבין שאנחנו לא עושים את הדבר הרצוי אסון זה לא כעס?

שאתה מטיל על איזה משפחה אסון זה לא כעס? אסון זה לא כעס אסון זה תיקון זאת אומרת כשהקדוש ברוך הוא כבר מגיע למצב של אסון זה בשביל לא להרבות את החטאים של האדם

ואז הוא יצטרך לשלם יותר כי מי שלא גומר את החשבון

פה גומר את החשבון למעלה לכן כתוב רשעים שמתים בחצי ימיהם טוב להם וטוב לעולם טוב להם למה?

כי הם חוטאים פחות

אם הם ימשיכו לחיות הם יחטאו יותר ואם השם רואה שאין להם סיכוי לחזור בתשובה הוא לוקח אותם כדי שיצטרכו לתקן פחות בעולם העליון

אז אין ממה לפחד

בטח אף אחד אין לו מה לפחד חוץ מהעונש הוא יקבל

אבל אם זה עונש זה תיקון

כן אבל העונש את חושבת שזה חוויה?

בגלל זה אני אומרת שאם זה עונש וזה דבר שהוא אסון ודבר שאנחנו מפרשים אותו כרע זאת אומרת הוא כועס לא

אני אסביר לך עכשיו משהו

שאני יש לי חולצה והיא התלכלכה

ואני מכניס אותה לכביסה והיא לא יורדת ב-40 מחלות ואני צריך לשים 90 מעלות אני כועס על החולצה?

אבל לאדם ששוקל מישהו אני שואל אני כועס על החולצה?

אני פשוט משתמש במה שיוכל להוריד את הלכלוך מהחולצה

זאת אומרת שאם יש... אבל החולצה אם הייתה לה הרגשה

ודאי ש-40 מעלות ו-90 מעלות זה לא אותו דבר בשביל החולצה אם היא מרגישה אז אנחנו עם רגשות אנחנו לא חולצות אז לכן אנחנו מרגישים אז זה לא מבחינתו שהוא כועס

אלא לפי התיקון שצריך לעשות הוא עושה

רופא מנתח אחד שם לו פלסטר לשני עושה ניתוח קטן השלישי הוא חותך לו את כל הבטן ועושה לו ניתוח לב פתוח

האם הרופא שמנתח לב פתוח הוא כועס יותר מזה ששם תחבושת?

לא!

זה תלוי בחולי שיש לחולה!

אבל למה לא לתקן אדם שטוב לו להיות חילוקי?

מה יש לתקן פה? אני אסביר, אדם טוב לא לאכול סוכר ושוקולד ומעדנים מהבוקר עד הערב, אבל זה גורם לסוכרת,

זה גורם ללחץ דם,

זה גורם להרבה בעיות.

אז למה השוקולד עשוי כך?

אז למה הרופאים לא מוצאים איזה פתרון שאפשר לאכול את כל התאוות שבעולם ולא להיות חולים?

זו המציאות.

אז אוכלים דבש,

מעט,

דייקה,

פן תשבע ואיכה אותו. יש מינון, כל דבר צריך להשתמש כמו שצריך.

ולכן למדנו היום, קדש עצמך במותר לך.

זאת אומרת, קודם כל צריך לאכול ולהתנהג ולחיות לפי מה שהתורה אומרת, אז תהיי בריאה. אז למה יש את זכות הבחירה? רק שנייה.

אז תהיי בריאה 100% ואז תחיי לאורך ימים פה ולאורך שנים שם.

זה אחד.

את לא יודעת אפילו מה הטעם הטוב שבחר בשבילך הקדוש ברוך הוא,

על ידי קיום תורה ומצוות,

כי לא ניסית לחיות מרצון את החיים האלה.

את נהנית היום בחלק של האל קפונה,

בחלק של התאוות,

שם את מרגישה עונג ואושר וכולי, ושם התכלית שלך.

את לא מכירה את החלק הרוחני של החפץ חיים. אם היית מכירה אותו,

היית מבינה שלאכול כמו פרה,

לא ממש כמו, אבל כן, לאכול רק בצורה שפרה חיה ואין לה חיים רוחניים,

זה חיי בהמה.

חיים רוחניים זה חיי שכל, חיי רוח,

זה חיים אמיתיים של צלם אלוקים. למה יש בחירה?

השם יכול היה לברוא אותנו ככה, או מלאכים, שזה שכל נבדל,

ואז הם עושים בלאו הכי רק מה שהשם אומר,

אבל אין להם בחירה.

יכול היה לברוא אותנו כמו בעלי חיים,

צב, פיל, אריה, נמר,

והיינו חיים בטבע בדיוק כמו שהם חיים,

שום עניין רוחני בכלל,

וגם להם אין בחירה.

השם מיזג אותנו כמו שלמדנו,

והפך אותנו דומין לו.

כמו שהוא באחדות ברא את כל העולם עם כל ההפכים,

הוא שם בנו את הכל.

ורק לנו יש בחירה, כמו שלא.

הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה,

והוא נתן לנו את האפשרות לעשות מה שאנחנו רוצים.

והוא אמר בוא נראה,

האם אתם רוצים להיות כמוני,

או אתם רוצים להיות כמו בעלי חיים?

בעלי חיים נהנים.

דולפין משתכשך במים כל היום, מבסוט, ככה שוחה,

אין לו מיסים,

אין לו בעיות,

אין לו דואר,

אין לו שום דבר. מבסוט, אפילו משחק פה באילת עם אנשים.

אין בעיה,

אבל זה בעל חי.

את רוצה להיות עם שכל כמו האלוקים,

וחיה עם הגוף,

מה שצריך רק למלא דלק ולהמשיך,

או את רוצה לחיות כמו בעל חי,

והשכל רק ישמש אותך איך להשיג יותר תאוות בעולם.

נתן לך השם בחירה.

אם תבחרי בטוב שהוא אמר,

תקבלי שכר שהוא מבטיח בתורה בעולם הזה ולעולם הבא.

מלא פול, ואין יותר הנאות ממה שהשם יכול להעניק.

שמחה,

זה לא גדר שבא דווקא מזה שאוכלים טוב, או ישנים טוב, או נוסעים רחוק.

שמחה, זה יכול להיות מכל דבר, וזו התפשטות רוחנית

שמקפיצה את הבן אדם.

שמחה זה עניין רוחני.

אדם יכול להיות שמח ושש, פיקודי השם ישרים משמחי לב.

אדם שזוכה,

אדם מאושר. ראית איך אנשים קופצים בשביל מצווה?

קופצים, קופצים, רוצים מצווה, רוצים מצווה.

היהודי בתוך תוכו הוא רוצה את זה. הוא רוצה מצוות, הוא רוצה להתחבר, אבל הגוף שלו מורגל מנעוריו רק לתאוות ולקיום החומר.

לכן קשה לו, יש לו מלחמה.

מצד אחד הוא רוצה להיות רוחני, אבל מצד שני הוא לא רוצה להפסיד את החומש, הוא חושב שזה הפסד.

כי ככה הוא הורגל, הוא לא יכול בלי זה.

אבל אם לאט לאט אדם יוריד קצת קצת קצת קצת ויתקרב יותר לרוח,

האדם הזה ישיג עליונות על כל הברואים ויהיה מאושר יותר מכולם,

ולא יהיה תלוי במצבי רוח ובמקרים שונים ומשונים שחלים בעולם.

בשבילו אסון ושמחה יהיו בדיוק אותו דבר. כי אם אבא החליט שאסון צריך להיות, זה בדיוק כמו שהוא החליט לתת לנו אוצר.

אבא החליט, אני מקבל.

אימא שאומרת לילד,

רד לשחק, היא אומרת,

עלה הביתה,

זה צריך להיות בדיוק אותו דבר. זה לא שלילת החירות של הילד,

אלא יש הגבלה.

משחקים עד שעה זו ועולים הביתה בשעה זו.

אוכלים בשעה זו והולכים לישון בשעה זו.

מחר יש לימודים וצריך להתכונן אליהם,

וכן הלאה, זה סדר.

הבחירה היא מה אנחנו רוצים להיות.

דיסק מספר 795,

כל הזמן לועסת, מנשנש.

סוף חלק א', המשך בדיסק מספר 796.