דיסק מס' 775: "פיקס פוקס" חלק ב
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
דיסק מספר 775, פיקס פוקס, חלק ב'
אז אני אומר לך שאמרתי, אבל לא משנה. בסדר, לא נורא.
אם אתה יכול להגיד על חכמים מה זה שופט, קטן עליך.
זה לא קשור אליי. אני שואל שאלות מתוך באמת אמונה. איזה אמונה? אתה רק מלא טרוניות נגד
חכמי ישראל במשך כל הדורות. אפילו לא מבין מה אתה אומר. אם היית אומר, אתה מדבר במילה אחת הכנעה,
ומצד שני זה אפילו לא גאווה.
זה טיפשות להגיד דבר כזה על חכמי ישראל. אתה אומר על רבי שמעון בר יוחאי, רבי מאיר בר הנס,
כל גדולי ישראל, הם אמרו מה שבא להם, מה שהתאים להם.
יעני זה סוחרים משוק בצלאל כאלה, אתה יודע. גם אם הקצנתי את זה, אבל עדיין אני אומר שלא יכול להיות שעכשיו, אחרי אלפיים שנה, עוד לא זכינו לבית מקדש. בטח. ואלה אחרי בית ראשון, זכו אחרי 70 שנה. בטח, כי שנאת חינם לא נגמרה.
הם עשו תשובה ונבנה בית המקדש אחרי 70 שנה.
אז בגלל שאין אהבה?
בדיוק.
אה, זה בדיוק כמו עם המלצר,
שאחד בא לעשות ולשרת את האנשים, כן. והשני מחכה לטיפים. נכון.
מה המקצוע שלך?
אני? יש לך מסעדה?
לא.
אז מה אתה תתקעת עם המלצרים?
כי זה רעיון שבא לי.
הבנתי.
אבל מכל מקום תדע לך מתוק.
בית המקדש לא נבנה בגלל שנאת חינם. עדיין יש שנאת חינם בגלל זה.
אנחנו צריכים לבנות אותו באהבת חינם.
אתה מבין?
לכן אני נמצא פה הערב.
בשביל שבאהבת חינם אתם תוכלו לזכות,
להכיר ולהבין למה צריך לשמור תורה ומצוות.
אם זכיתם בזה,
אין אהבה יותר גדולה מזאת להעניק לבן אדם את חלקו לעולם הבא,
מה שמגיע לו באמת.
בוא תזכה בחלקך.
כל ישראל, יש להם חלק. בוא תזכה.
קח את מה שמגיע לך.
אני עושה.
אתה עושה. אשריך, אם אתה עושה,
היה כבר נמנה הבית.
יכול להיות.
כן, שאלה נוספת.
הנה, הגברת,
שהיא יודעת שיש לה שליחות.
הנה, הנה.
יש המון נשים שאומרות לי שהן יותר דתיות מאלה שהולכות עם כיסוי ראש. הן עושות הכול, הן קוראות תהילים, הן מתפללות, הכול טוב ויפה,
אבל להתלבש כמו דתייה הן לא מסוגלות.
והן חושבות שהן אפילו יותר דתיות מאלה שכן עם כיסוי ראש.
מה אני עונה להן?
יש חיילות
שהן מרגישות שהן יותר חיילות
מאחרות והן לא מוכנות ללבוש את מדי צה״ל.
מה את אומרת?
צה״ל יסכים עם זה או לא?
ברור שלא. למה לא? מה זה קובע בגדים?
זה גם מה שהן אומרות לי.
יש כאלה שזה לא קובע בגדים.
הכי חשוב שהלב שלי נקי ואני לא עושה רע לאף אחד. אני חייל בצבא, אומר העיקר שהלב שלי נקי, לא רוצה לקחת מדים.
הלב שלי נקי.
ואני מבקשת... רגע, זה מועיל או לא? זה לא מועיל. למה לא? מה חייבים? אי אפשר להילחם
עם ג'ינזים.
לא, אי אפשר. למה אי אפשר? כי זה לא נוח. אבל הוא אומר שנוח לו יותר עם הכנסיים קצרים.
מה הוא צריך דגמח ושיהיה לו חם ושהוא יזיע? הוא לא רוצה.
נעלי אדידס, מכנסיים קצרים, חולצת טריקו, אחלה פייטר.
כן. נו, למה אני צריך את כל הבגדים האלה הירוקים עליי ואני חם לי מזיע, לא יכול לזוז?
מאוד עם אפוד.
כן.
טוב, אפוד נגיד צריך, אבל,
נו, תגידי לי עכשיו, למה? אני יודעת את התשובה.
כי אני כן הולכת עם כיסוי ראש ואני כן לבושה בחזות דתית. כן.
ואני מאמינה בדרך שלי,
אבל לפעמים אני מרגישה בתקופה האחרונה שיש המון זלזול כלפי אנשים שחוזרים בתשובה והולכים עם כיסוי ראש. אז מה יש? יותר סטייליסטיות, אלה שהולכות עם שיער פזור ופסים. זה נקרא סטייליסטיות? לא יודעת, ככה זה מקובל עכשיו. הבנתי.
עכשיו אני שואל אותך, אם את היית עכשיו באירופה
והיית הולכת ככה,
והם מזלזלים בך גויים, היית מורידה?
ברור שלא.
למה לא?
אז אם היא יהודיה מזלזלת בך, למה כן?
זה מעליב אותי שהיא יהודיה מזלזלת בך. הפוך. אם היה גוי, אז אני לא מתייחסת אליו. הפוך, תרחמי עליה שהיא לא מבינה.
גוי שונא אותך, זאת לא מבינה.
למה המוסלמיות הולכות עם רעלה לפי האמונה שלהן ולא מוכנות לוותר?
והם אומרים להם, האירופאים לא, והם מוכנים להילחם, הם ישרפו שכונות גם. למה?
לא יודעת. כי הם מאמינים בזה במאה אחוז, והם מוכנים למסור את הנפש על זה.
מה הבעיה?
אבל אי אפשר לתת תשובה של חיילת.
אם חיילת תשובה שלא... תן לה, תן לה בבקשה את המיקרופון, כן.
כן, תן לה, תן לה.
כן.
אי אפשר לתת תשובה של חיילת. למה בחורה שלא יכולה לשים מדים לא תתגייס.
אני מדבר עכשיו על חיילת. לא דיברתי על מי שלא התגייסה.
אוקיי, אז אם היא לא תרצה לשים מדים, היא לא תתגייס.
אבל מה יעשו לה?
אם זה בגלל זה...
היא לא תתגייס.
אז מה יעשו לה?
יכלאו אותה.
לא, לא, לא... בטח, יש משפט.
אין דבר כזה לא להתגייס סתם. אוקיי, היא יכולה ללכת להגיד שהיא דתית. אה, היא יכולה לחרט, כן.
גם אישה יכולה להגיד, יש לי קינים,
יש לי פצעים,
יש לי חדשכונים.
היא יכולה להגיד אלף סיבות. זה לא אומר שזה נכון.
אבל היא יכולה לעבוד על מפקד.
היא לא יכולה לעבוד על הקדוש ברוך הוא. היא יודעת בדיוק מה יש לה ומה אין לה.
אז זה לא מועיל. אי אפשר להתחמק. אם זה מה שצריך,
זה מה שצריך.
זאת אומרת,
תראי, אני לא חייב ללכת עם שני כיסויי ראש. אני יכול ללכת עם כיסוי ראש אחד.
אני הולך עם שתיים, וגם עם אנטנה.
ואני לא עושה חשבון לאף אחד.
למה אני צריך לעשות חשבון? אם מתאים לי ככה, אני לא שואל אף אחד.
אנשים הולכים, הייתי בארצות הברית,
ראיתי הודים הולכים, יש להם כובע באלכסון עם סיבובים.
אם אתה פותח להם את זה,
זה לפחות 100 מטר.
והם לא מתביישים.
הייתי במקסיקו,
הולכים עם סומבררו ככה,
יונים על הראש, הכל זה, אין להם שום בעיה.
הלכתי, ראיתי אנשים אפריקאים הולכים עם רסטות,
יושבים שבועיים לעשות צמות, דקות, דקות, דקות,
והם חייבים לא להתקלח חודשיים עד התסרוקת הבאה,
כי הם לא יכולים לקלקל את זה.
לפתוח את זה, זה לוקח עוד שבועיים.
והם לא מתביישים.
אנשים הולכים עם קרחת בצדדים והולכים עם שערות באמצע.
והם לא מתביישים.
למה אני צריך להתבייש?
אם התורה אמרה לי לעשות ככה, אני עושה, למה אני צריך להתבייש?
במה אני מתבייש?
אם אני לא יודע מה אני עושה, אני צריך להתבייש.
אנשים הולכים עם כתובת קעקע על הידיים, על הראש, על הזה.
מה זה? זה צריך להתבייש.
זאת אומרת, אתה לוח מודעות?
הוא צריך להתבייש.
אנשים הולכים עם עגילים, הם צריכים להתבייש.
אנשים שמים להם ברזלים בתוך הלשון,
אלה צריכים להתבייש.
יהודי שומר תורם עצמו צריך להתבייש?
זה התואר האלוקי שהקדוש ברוך הוא בחר לנו.
מה לא טוב?
למה אני צריך להתבייש?
כן, שאלה נוספת.
הנה הבחורצ'יק פה עם התיק על הים.
שלום כבוד הרב.
שלום.
אני הולך לפתוח כאן איזשהו סיפור אישי
שעבר עליי בשבוע האחרון.
אחת הסיבות העיקריות שבאתי הנה היום כדי לקבל ממך תשובות.
התחתנתי לפני שלושה חודשים.
אחרי חודש אשתי נקלטה להיריון.
הכל היה בסדר.
שבוע שעבר חזרתי הביתה מהעבודה והיא סיפרה לי שהיא הלכה לבית חולים
לעשות בדיקה שגרתית,
ועשו אולטרה סאונד וראו שאין דופק לעובר.
במשך שבועיים יש בתוך הרחם עובר לא נושם.
אמרו שהיא צריכה לעשות גרידה,
נתנו לה כל מיני כדורים.
אני לקחתי את זה מאוד מאוד קשה.
שנינו לקחנו את זה מאוד קשה.
המשפחות גם לא יקלו ראש בזה.
ואני מניח תפילין.
אני הולך לבית כנסת.
משפחה שומרת מצוות. אמנם לא שומרים שבת, אבל כן שומרים מצוות וחגים ואת כל מה שצריך.
ואני רוצה להבין למה דבר כזה קרה,
ואיך מונעים דבר כזה בעתיד.
קודם כל אנחנו לא יודעים חשבון שמיים במדויק,
אבל אם מישהו
היה צריך לבצע גרידה
בה עובר נפטר,
אז ברור שכלפי העובר אין שאלה,
כי זה גלגול קודם.
תינוק,
אפילו שנולד עד גיל 13,
אין לו עוונות.
הוא פטור מכל המצוות, הוא לא חייב במצוות, רק משינוייה בר מצווה.
עד אז הוא פטור.
אז למעשה אי אפשר לחייב אותו על עכשיו.
אז אם הוא לוקה
או סובל או דברים כאלה, זה לא על עכשיו, זה על קודם.
לכן יש את תורת הגלגולים,
שאדם שלא תיקן בגלגול ראשון יכול לבוא גלגול שני ושלישי בשביל לתקן.
ואם הוא לא מצליח לתקן בשלושה גלגולים, אז הוא יכול להתגלגל בדומם, בצומח ובחי כדי להשלים את התיקון.
דהיינו, להשלים את מה שהיה צריך.
עכשיו,
מה זה נוגע להורים?
אז ההורים יכולים ללקוט בדבר כזה בין על עכשיו ובין על קודם.
צריך לבדוק אם אנשים הם שומרי תורו ומצוות 100% באמת,
אז לכאורה לא צריך לקרות להם כזה דבר.
ואם קרה להם כזה דבר,
והם 100% אז זה לא על עכשיו.
זה על גלגול קודם גם כן.
אתן לך לדוגמה,
אם לדוגמה בגלגול קודם אתם,
לא אתם, הוא, הילד, התינוק, העובר,
אם הוא בגלגול קודם גרם לעשות הפלה,
אז דינו שיגרם לו גם כן כעין זה שהוא בעצמו יופל.
ואז התיקון הוא מעין הקלקול.
וכן ההורים, החשבון צריך להיות מתאים לגודל הצער שנגרם להם.
וייתכן שהם עשו משהו גם כן שאיבדו חיים.
אז לכן קרה להם
שוב שלא ברצונם
שיאבדו חיים.
כל זה אני אומר בשביל להסביר את האפשרות של תיקון, זה נקרא תשובת המשקל,
דהיינו מעין הקלקול צריך להיות התיקון, כי הקדוש ברוך הוא מודד מידה כנגד מידה.
עכשיו אתן לך דוגמה נוספת.
אם לדוגמה זוג לא שומרים טהרת המשפחה,
לא שמרו,
שמרו פעם, שמרו לא פעם, לא שמרו, או שלא שמרו כראוי, שזה לא שמירה.
העונש על זה הוא כרת.
מה זה כרת?
או שהם נחרטים בין גיל 50 ל-60,
או שהילדים נחרטים.
זאת אומרת, זה עונש על אישה שלא הלכה פעם בחודש למקווה כמו שצריך על פי דין.
זה נקרא כרת.
אז צריך לבדוק אם אין עונש כזה.
ויש עוד כל מיני דינים שצריכים ללמוד בשביל לדעת מה יכול לבוא בחשבון.
אז אם אדם בודק את עצמו לפי מה שכתוב בתורה,
הוא יכול להחליט, זה קרה לי בעקבות זה או זה,
או לא על מה שעכשיו אני חייב, אלא גלגול קודם.
איך מונעים להבא?
אם חוזרים בתשובה אמיתית ומצטערים,
ואומרים לקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם, קיבלנו את הגזירה בהבנה ובאהבה.
כי כמו שמברכים ברכת הטוב והמיטיב כשנולד ילד לעולם,
ככה אנחנו מצווים לברך ברוך דיין האמת כשנפטר הילד מן העולם.
וצריכים לברך בשמחה כמו שקיבלנו, ככה כשמחזירים, כי זה פיקדון.
אם אדם חוזר בתשובה אמיתית ומקבל עליו את הדין,
מן הסתם דברים כאלה לא צריכים לחזור יותר.
אבל אם בן אדם יש לו טרוניות והוא לא מקבל את הדברים,
אז יכול להיות שהוא מזמין לעצמו בעיות כאלה ואחרות.
הגמרא מספרת על אישה שנפטר לה בן אחד,
והיא לא רצתה לקבל תנחומים, והייתה בוכה ללא הפוגה.
ובאו חכמים,
פייסו אותה, ניחמו אותה, לא רצתה להנחם.
נפטר לה אחר כך עוד אחד.
באו וביקשו ממנה והפצירו ואמרו לה, אסור, את מראה שאת יותר רחמנית מהקדוש ברוך הוא.
לא שמעה, נפטר השלישי.
באו חכמים וזה וזה,
נפטר הרביעי.
שבעה ילדים נפטרו עד שלקחו גם אותה.
זאת אומרת,
אדם צריך לדעת, גזרות שמיים לא חשופות לנו היום,
אבל יש כללים שאם אדם יודע אותם,
יודע פחות או יותר את הכיוון איפה לחפש.
בדורות ראשונים היה נביאים.
היו הולכים לנביא והוא היה אומר בדיוק מה קרה ולמה.
אפילו בדורות מאוחרים, כמו לפני כ-500 שנה שעוד היה הארי הקדוש,
הוא היה אומר לבן אדם,
לא רק למה, אלא גם מה הגלגולים הקודמים שהיו לו.
אבל אנחנו בדור יתום, שלא יודעים להגיד בדיוק,
אבל הכללים נמצאים אצלנו והם כתובים בספרים הקדושים,
ואנחנו יודעים פחות או יותר מה הכיוון שצריך לחפש.
מעל הכל ולטובת הכל, זה תשובה אמיתית.
בשעה שעושים תשובה אמיתית,
יכולים גם להפך גזרות של אנשים חולים סופניים,
וגם אנשים שהם עקרים ועקרות,
וגם כל מיני מרעין בישין ניתן להפך.
מי שרוצה לראות דברים כאלה,
ייכנס לאתר שופר.net,
ויראה שם הסרט נס מצולם, נס עם התותח,
נס בחיפה, נס באילת, ועוד כהנה וכהנה.
כשמקבלים עול תורה ומצוות,
לפעמים אפילו אישה מקבלת רק כיסוי ראש.
שנים היא לא נפקדת, נפקדת.
שנים סגור להם המזל, מצליח. ילדים בסכנה,
מצליח.
למה? כי הקדוש ברוך הוא רוצה הכנעה.
ברגע שאדם מכיר
שיש מעליו בורא שמבקש ודורש משהו,
והוא נכנע ומוכן לעשות,
אז הקדוש ברוך הוא מסיר את הגזרה.
כששולחים לנו התראה לפני עיקול,
לא רוצים בעצם לעכל, רוצים שנשלם.
אם נשלם, לא יעקלו.
אם לא נשלם, יעקלו.
אז זה התראה.
לפעמים אדם מקבל התראה, אם הוא מבין,
יכול להציל.
לא מזמן הייתי באחיעזר,
לא רחוק.
מי היה באחיעזר כשהייתי? היה מישהו שהיה באחיעזר כשהייתי?
אתה היית?
בגמת ועת, הנה שלושה.
היה ערב לרפואת ילד אחד שהוא במצב מסוכן,
שחס ושלום אמרו שלא נשארו לו רק שבועות בודדים.
והערב היה לזכותו ולרפואתו.
אותה משפחה שארגנה את הערב הביאה איתה עוד שניים שהם במחלקה,
עוד שני ילדים במחלקה שהם לוקים באותו דבר, אותו מחלה, סרטן,
בדיוק אותו דבר.
והביאו את ההורים.
ביקשתי מאחד ההורים האלה,
בדיון של איזה רבע שעה,
להפציר בו שיהיה מוכן לקבל עליו מה שאני אומר לרפואת הילד.
לא הסכים.
אמרתי לו, מה יותר חשוב לך?
מה שאתה טורח בקיום המצוות לרפואת הילד או הילד?
מה, אתה לא מוכן לעשות הכול שהילד יחיה?
כן, אבל אל תיתן לי את זה ואל תיתן לי את זה. אמרתי לו, תשמע, בן אדם,
תשמע מה שאני אומר, תעשה.
לא.
אלה שעשו את הערב מה שביקשתי, קיבלו על עצמם.
הוא לא רצה לקבל.
שני ילדים מהם נפטרו,
והילד הזה שהיה הערב לזכותו עדיין חי, ברוך השם,
ומחזיק מעמד מעל השיעור.
מבחינת הרופאים זה לא ייתכן, אבל זו עובדה.
מי שנכנע לפני הקדוש ברוך הוא ומייצר זכויות,
יש לו שמירה גדולה מן השמיים.
אבל מי שמתעקש,
השופט שואל, אתה מתחרט על המעשה?
לא.
אתה לא תעשה יותר? כן, נעשה.
נו, איך ישחרר אותו?
איך ישחרר אותו?
נותן לך מוצא של כבוד.
שואל אותך שאלה. בוא, אתה מוכן משהו? לא.
נו,
אז איך אפשר?
איך אפשר לפעול?
לכן, אם אתה תקבל על עצמך עם אשתך
לשוב בתשובה אמיתית,
לא יירעו מקרים כאלה אצלכם יותר, בעזרת השם יתברך.
אשתי נמצאת כאן באולם.
הייתי שמח לקבל ממך ברכה.
פוריות, ופרנסה, וכל מה שצריך.
האישה, איפה היא?
את.
את תהיי מוכנה? כהנת.
את תהיי מוכנה ללכת עם כיסוי ראש ובצניעות?
מה זה את לא יודעת?
רק את יכולה לדעת.
אני אתן לך עכשיו מטפחת, באיזה צבע? שחור לבן או בז'?
לבן אני אתן לך, לבן.
אני אתן לך מטפחת לבנה,
בעזרת השם.
אופלה.
תשימי ואני אתן לכם ברכה.
בבקשה.
הלו, שלא ילמדו אותך רק שישי-שבת, אל תאמיני להם.
כל השבוע כתר על הראש מלכה, ותראי
אם לא יהיה לך זרע חי וקיים, בן זכר. הצלחת לשכנע, סליחה שאני קוטעת אותך, אבל הצלחת לשכנע פה מישהי.
בשמחה רבה, אבל גם אותך אני רוצה לשכנע, לא מישהי אחר. כרגע את.
אני אברך אותך שיהיה לך זרע חי וקיים, בן זכר וצדיק.
אמן.
כל השבוע, לא תאמיני להם.
תאמיני לי.
קדימה.
אני כן חושבת, אני מוכנה לשים בשבת הזו, בעזרת השם.
לא, לא. עסקאות איתי זה הולך על קומפלט.
אין 11 פסיק 999, 12. 12 על בטוח. את לא יודעת כמה זה מתאים לך. שימי ותראי.
כדאי לך, שלא תפסידי את הברכה.
אני אוותר בשלב הזה.
אין בעיה, זכותך.
כן,
שאלה נוספת.
יש את הדינוזאורים, את המואבנים שלהם.
איפה יש? אני רוצה לדעת איך הם...
איפה יש?
בכל מוזיאון.
בכל מוזיאון.
מה זה, השאירו בדיוק דינזאורים לכל מוזיאון?
לא, בחפירות, אז מצאו אותם. בחפירות? כן. הבנתי. אתה ראית את הדינזאורים?
אני לא.
אז מי אמר לך שיש דינזאורים?
מה זה מי אמר לי?
זה אנשים שראו את זה. מה הם ראו?
עצמות.
עצמות?
עצמות אמיתיות או מפלסטיק?
לא יודע, לא בדקתי.
אוה, אז למה אתה שואל על מה שלא בדקת?
אני רציתי לשאול ושאלה דעת.
אם יש בכלל,
לא שמצאו, לא מצאו.
מצאו קצת עצמות ולפי זה שחזרו,
שזה כנראה היה ככה.
טוב, תודה. תהיה בריא.
כן, הנה פה יש שאלה פה.
שלום כבוד הרב. שלום.
יש לי שתי שאלות.
שתי שאלות, כן. השאלה הראשונה, שאני שומר תורה ומצוות,
אבל יש לי חסימה אחת מהמשפחה,
שאני לא יכול לשמור תורה כמו שצריך, שבת כמו שצריך.
זה שאני לא מדליק חשמל זה בסדר, אבל הם אומרים שאני לא יכול לקנות תלתת שבת ושאני צריך לאכול מהמיקרוגל ומהתנור בשבת.
קודם כל אתה לא חייב לאכול מהמיקרוגל, אתה יכול לאכול קר.
לא, אימא שלי פה,
ואתה יכול אולי לשכנע אותה איכשהו, שאני...
אני מוכן לשכנע, אם היא מוכנה לדבר. איפה האימא?
את?
תן לה את המיקרופון ואני אשכנע.
ואת לא רוצה?
למה?
אז אני אדבר איתו?
אני אדבר איתו.
אתה לא חייב לאכול מהמיקרוגל.
אתה יכול לאכול קר.
אפשר לאכול לחם עם גבינה, סלטים, כל מיני דברים. לא חייבים לאכול.
חמין אתה לא אוכל, אני מאמין.
אוכל לפעמים. חמין?
כן. אימא עושה חמין? חברים גם. במיקרוגל חמין? לא.
יום לפני. חמין עושים לי מיקרו. לא, יום לפני כאילו. יום לפני.
אם זה יום לפני זה בסדר, אז אם משאירים את זה בתנור על חום של שבת,
זה בסדר.
אבל היא עושה כל שבוע עוף ואור, זה צריך לחמם בשבת.
קודם כל, אם זה מושל מלפני, דברים יבשים, אתה צריך לדעת שזה מותר לחמם.
אבל צריך ללמוד איך עושים את זה, בסדר?
אני אתן לך טלפון של רב שתוכל לשאול מה מותר ומה אסור, ואיך אפשר לעשות שזה יהיה בסדר בלי שום בעיה.
אפשר לאכול גם חם.
עכשיו רגע, ההתנגדות היא לפלטה בדווקא? כאילו מה, זה לוקח חשמל?
אז מאיזה סיבה?
אם אני אביא לו פלטה,
אז זה בסדר?
הפרינציפ שלו יהיה פלטה?
כאילו מה זה, זה משהו דתי כזה? זה מזכיר את הדת?
מה הבעיה עם פלטה? תנורס בפלטה זה אותו דבר.
אני אביא לו פלטה.
מה, הוא רוצה לאכול חם, אבל למה שלא אוכל חם?
הוא רוצה לאכול חם.
אז תאכל קר, אם אני לא מסכימה פלטה, תאכל קר.
לא נורא. אין בעיה. אבל עם החום של השבת זה יתחמם אצלך בפנים.
ושאלה שנייה זה שאימא שלי עברה מוות קליני והיא ראטה את המסדרון עם האור.
ואחר כך, בשנה שעברה, היא אמרה שהיא תאורה באמצע הלילה והיא ראטה כאילו בן אדם עומד
ולא רואים את הפרצוף שלו וכולו אור.
ושאלתי רבנים ואת הרב שלי, הוא אמר שזה יכול להיות המהלך שלה
או שזה מעבירים לה איזשהו מסר שהיא צריכה לעשות משהו.
זה ברור שמעבירים לה מסר, אבל אני לא רוצה לקלוט.
אולי את רוצה את המיקרופון?
את לא רוצה?
מוות קליני זה איתות. אומרים לבן אדם, אתה רואה? אפשר לעלות ולא לחזור.
נתנו לך לחזור.
אחר כך שלחו לך עוד מישהו לתזכורת.
ואת לא נותנת לו פלטה. אני אביא לו פלטה.
תראי איזה חמוד, איזה מותק, הוא רוצה פלטה.
אם היה רוצה כדורגל היית קונה לו, כדורסל קונה לו.
אני אביא פלטה.
הייתה לי הרצאה גם כן, אחת
רוסייה מסכנה,
ילדה נחמדה, לא רצו לתת להורים גם פלטה. קניתי לה פלטה.
אתה רוצה שאני אקנה לכם גם כן משהו?
טוב,
אז אימא בסדר, היא מודה לה' שהיא נשארה בחיים.
אתה תישאר בלי פלטה בינתיים.
בן כמה אתה?
17 וחצי.
עוד מעט אתה הולך לצבא, לא? אני לא רוצה, המשפחה רוצה, אני רוצה ללכת לישיבה.
יש לך בן חבל על הזמן, יא חביבי.
את יודעת, אצלנו, אצלנו מתפללים שיהיו ילדים כאלה, לא כולנו מצליחים להביא ילדים כאלה.
שיגדל ילד ככה לבד באופן עצמאי ויגיע להכרה כזאת
שהוא רוצה לעסוק בתורה?
פשש, חבל על הזמן.
חבל על הזמן.
לא צריך לחשוב תמיד על הכבוד של המשפחה, מה יגידו השכנים והכול. הרי בדרך כלל משפחות חילוניות הן משפחות פתוחות,
ליברליות,
מאפשרות לילדים להחליט מה שהם רוצים.
רוצים לנסוע לאילת, רוצים לתאילנד, רוצים, לא אומרים להם לא, אדרבא, מעודדים.
אבל אם הוא רוצה לא לתאילנד,
הוא רוצה ללכת לישיבה בירושלים.
לא, לא, לא, לא. תאילנד כן.
ירושלים, לא. מה יש בירושלים?
מה, אוכלים נחשים בירושלים?
מה יש שם?
יש שם קודש.
לא, מפחדים שלא יחזור אלינו אחר כך, שלא נדבק מזה, נכון?
אל תפחדי.
הילד שלך, אם תתני לו פלטה, אני עושה איתו הסכם. שהוא לא ישכנע אתכם להיות דתיים.
הוא לא ישכנע אתכם.
הפלטה, תעשה את העבודה.
תרשי לי לתת לו מתנה.
תרשי לי.
מה?
אני אסדל לו שהוא ייקח חשמל מהשכנים.
מה, לא טוב?
מה הבעיה? חשמל.
אז מה, פלטה? המילה פלטה? לא נקרא לזה פלטה.
טס.
נביא לו טס אלומיניום ונשים לו על זה.
מה שאת בשלט, הוא רוצה לאכול מה שאת בשלט, הוא לא רוצה משהו אחר.
לא חבל שהילד בשבת יאכל קר?
את יודעת, אורי זוהר, אשתו בהתחלה לא רצתה שלושה שבועות
לתת לו בדיוק אותו דבר. שום אופן, לא ייכנס, שום דבר.
מה הוא עושה? הוא קנה מסטינג, כמו בצבא.
והיה עושה הכול במסטינג.
אבל אחרי שלושה שבועות היא רחמה עליו.
והיום היא הרבנית זוהר.
אם תכניסי לו פלטה, אני אומר לך, חבל זמן.
הילד יגיד, אימא שלי כל כך אהבה אותי, אתם יודעים מה היא נתנה לי מתנה?
פלטה היא נתנה לי.
פלטה.
הוא יספר לילדים שלו, לנכדים שלו,
סבתא, סבתא, נתנה לי פלטה.
זה יהיה סיפור במשפחה.
אבל תארי לכם, אחרי זה הוא יספר,
סבתא לא נתנה לי פלטה.
מה את אומרת?
את יודעת מה? אל תשימי לב.
אני אתן לו בלי שתשימי לב.
לא, בשום אופן.
זה על דעת הבעל גם?
ביחד.
שיתחתן, שיעשה מה שהוא רוצה. קודם כל, זה יפה מאוד שאתם מאפשרים לו את זה.
ודבר שני,
אני מבין עכשיו מה הבעיה.
הוא כאילו קובע לכם בבית בלי רשות. כאילו, במקום לשמוע עכשיו להורים שזה התפקיד שלכם, כאילו לחנך אותו עד שהוא יתחתן,
הוא בא פתאום וכאילו מדריך את הבית,
ככה נכון לחיות, ככה אסור, ככה מותר.
ולכן זה קשה לכם כאילו להסכים.
יש לכם עוד ילדים?
רק זה?
אז תגידו לו, אתה לא תשכנע אותנו, תאכל עם פלטה, ואנחנו לא נאכל עם פלטה. אז מה הבעיה? חששתי שאולי אתם מפחדים שהוא יקלקל את הילדים.
אבל אתכם הוא לא יכול לקלקל.
מה אכפת לך? תתפשרי איתו.
מסכימה? אני קונה לו.
את קונה לו?
וואווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו רגע, רגע, רגע. תן לו להגיד, תגיד כמה מילים לאימא עכשיו, מה אתה מרגיש? תודה רבה, זה במושך,
ותדעי לזה כל הים,
תגיד לי תודה.
לא, לא הבנתי. מה אמרת?
אני אגיד, כל החיים שלי, תודה לך.
כל החיים הוא מודה לך על זה, את רואה? השתבח מורה.
יפה מאוד.
הרב, כבוד הרב, יש לי שאלה קטנה.
יש לי חברים שמתחזקים בדת, ואין להם ציציות, והם רצו לבוא לפה,
אבל הם לא הצליחו.
אתה יכול להביא כמה ציציות שאני יכול להביא להם?
בטח, כמה, עשר, עשרים, כמה? איזה שלוש.
זה רק שלושה חברים יש לך? לא, זה השכן שלי, ועוד אחד שהוא מתחזק, וכל השאר ככה, ככה.
אה, לא הצלחת לכלכל את כולם?
יש כאחד שאומר לי,
אני רציתי לבוא להרצאה, פחדתי שהוא יחזיר אותי בתשובה,
והוא אומר לי, אני אחזיר את הרוב בשאלה.
יאללה, אני מחכה לאחד כזה.
אמרתי לו, הוא אמר... 32 שנה אני מחכה, שישחרר אותי כבר מזה.
כן. הוא שאל אותי שאלות על הריבולוציה,
וכל הקופים, וכל השטויות האלו, ועניתי לו, והוא עדיין לא מצליח כאילו להאמין את זה. יש אנציקלופדיה, אתה יודע שיש אנציקלופדיה? הראתי לו באתר שופר. כן.
הוא אומר איזה, הוא מביא כל מיני דברים אחרים, זה לא קשור לזה, וכל מיני דברים.
טוב, הוא כנראה עוד לא התבגר.
לאט לאט.
בוא אני אתן לך, הנה בבקשה, שלוש, ארבע.
אני רוצה להגיד לך דבר אחד, תקשיבי טוב.
יש לך אוצר ביד שאת לא יודעת היום להעריך אותו,
אבל אני מכיר משפחות שיש להן בן אחד או שניים,
שאחרי 120 של ההורים,
הם לא יודעים אפילו להגיד קדיש,
וגם לא יושבים שבעה,
ובשבילהם הם שמו אותם איפה ששמו, לקחו את הרכוש, וביי.
מכירה את זה.
יש לך, את צריכה להיות מאושרת.
כשאת תראי את הנכדים,
כשהוא יביא אותם הביתה,
ילדים שגדלו בחינוך דתי,
זה עולם אחר, את לא יכולה אפילו להבין.
כשהילדים יבואו ויגידו לך
פרקי תהילים על פה בגיל שלוש-ארבע,
כשתשמעי אותם, את לא תאמיני, את לא תאמיני.
אני הייתי בשווייץ עכשיו,
ילדה בגיל שלוש,
הייתה אומרת לי פרשת השבוע, פרשת השבוע בשיר.
מלמדים אותם בגן בשיר, את כל הפרשה.
את רוצה לאכול את הילדים האלה, אין דבר כזה.
אנשים לא מבינים אפילו מה העושר הזה לגדל ילדים בתרבות כזאת,
שלא נוגעים בשל אחרים, שלא מדברים לשון הרע, שלא עושים ככה, שמקיימים כיבוד אב ואם.
זה עולם אחר לגמרי.
זה עולם אחר, זה אושר שאין כדוגמתו.
אז נכון שאתם נמצאים כרגע בחברה מסוימת, ובחברה הזאת לא כל כך מוקירים ומעריכים וכו'.
זה נראה להם פנאטי, חשוך, כל מיני מילים.
אבל מי שזוכה להתקרב, ומתקרבים לזה גם אנשים מאוד מאוד בכירים,
אנשים שהם במצב ובמעמד טוב מאוד,
והאנשים האלה, כשרואים טיפה מהאמת הזאת, לא יכולים לעזוב אותה.
אבל אם מתקרבים לבדוק, לבדוק, כל זמן שלא בודקים, באמת זה נראה דבר שנראה לא הגיוני, לא הגיוני.
אבל מה לעשות, לא בודקים.
אבל אם בודקים,
רואים שאין יותר היגיון מזה, כי לחיות בלי זה,
זה לא הגיוני באמת.
בשביל זה בפתיחה פתחתי ככה נקודות מסוימות להתבוננות, שאדם יחשוב איך יכול להיות שהעולם הפקר. אדם לא בא לעולם הפקר, העולם לא הפקר.
לכן אדם צריך להבין, זו זכות גדולה שזכית לבן כזה.
אני מאמין שהסבא שלכם
היה אדם אדוק.
כהנים, נו.
אז הוא יהיה בבית המקדש עוד מעט,
ויברך את כל עם ישראל.
אשריכם.
כן.
תן לבחור פה עם הפסים.
כבוד הרב.
כן. אין לי שאלה ואין לי כלום. אני מאמין חזק בקדוש ברוך הוא, שהוא אחד ויחיד.
כל הערב הזה היה לרפוא הדוד שלי, שני הדודים שלי.
כן.
לחמתי בעופרת יצוקה והכול.
הייתי הולך עם ציציות והכול. פשוט עכשיו ירדתי בדת, אני לא יודע למה.
אתה יכול לענות לי על זה,
ואם אפשר לקחת ציצית ממך,
כבוד הרב. בשמחה, אבל קודם אני רוצה להבין.
אתה מייחס את הירידה שלך לאיזה מהלך כלשהו שהיה?
לא, כבוד הרב. פשוט הפסקתי פתאום ללכת לשיעורי תורה,
וזהו.
למה?
זה התחיל בנקודה מסוימת.
פה אני לא יודע לענות לך, כבוד הרב.
יש לך חברים?
יש לך חברים?
כולם דתיים.
ורק אתה פתאום הפסקת? כן.
מה עשית במקום?
מה זאת אומרת, כבוד הרב? בשעה שהייתי הולך לשיעורים, הפסקת. מה עשית בזמן שהפסקת?
מה עשית?
ראית את הטם בטלוויזיה? הלכת לבלוד? מה עשית?
אני אגיד לך את האמת.
התחלתי ללכת למכון כושר, כבוד הרב.
אה, אתה רוצה להיות טראזן.
וככה אתה חושב שתנצח את היצר הרע. תיתן לו אחת וזהו, אה?
טוב, זה לא סתירה.
אתה יכול להתאמן. אין בעיה. אם אתה רוצה לשמור על כושר, אין בעיה. אבל זה לא אומר שמפסידים את השיעור.
צריך לאמן גם את שרירי השכל.
לא רק את שרירי היד.
מה הבעיה?
יש הרבה אנשים שהולכים למכון ולומדים.
אני אתן לך ברכה בעזרת השם. אתה צריך רק פוש קטן.
מה השם שלך ושם האימא?
אברהם בן איילה.
אברהם בן איילה, השם יזכה אותך להתעלות שוב ולהיות בן תורה אמיתי בשמחה ולמצוא זיווג הגון לבנות בית נאמן בישראל מהרה. אמן.
אמן, כבוד הרב. בוא.
כבוד הרב, בתחילת השיעור אמרת שיש תכלית לעולם.
כל אדם בא כדי לתקן משהו.
כל אדם בא לתקן משהו שונה.
איך אפשר לדעת מה כל אדם בא לתקן?
לתקן פירושו להשלים. לא תיקון שהיה קלקול דווקא, אלא להשלים.
עכשיו,
אם את עושה מצוות
ויש לך מצוות מסוימות שקשה לך,
או יש סוג דברים שאסורים על פי התורה וקשה לך.
דברים שלך קשה יותר מאחרים,
מן הסתם,
זה דברים שאת צריכה לעמוד עליהם יותר בשביל להצליח בהם.
כי מן השמיים מנסים אותך בדברים האלה,
שכנראה בגלגול קודם נכשלת בהם.
לכן נותנים לך הזדמנות
לתקן אותם על ידי זה שתתגברי ותצליחי.
כן,
שאלה נוספת, הנה יהודי בשחור כאן
עם הזקן.
כן, תן לו.
ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.
אני הבאתי את הזוג הזה כאן,
שסיפר את הסיפור שקרה לו השבוע,
וחבל לי מאוד שזה קורה ככה,
שלא רוצה לשים את הכיסוי ראש וכאלה דברים, בגלל שהם יגידו מסביב,
וחברים וכאלה דברים. אני כל כך לא רוצה שהם יתבססו את הברכה הזאת.
זה כואב לי, כואב לי. בסופו של דבר, אחר כך הם הבינו את כל זה.
חבל לי שעכשיו זה לא קורה.
כן, אבל אני לא יכול ללחוץ אנשים אל הקיר אם הם לא רוצים. זה זכותם.
גם לי חבל.
עזוב, עזוב, תן להם להתבשל.
בעזרת השם.
כן.
הנה שם החבר'ה מצביעים, כן.
ערב טוב, כבוד הרב.
ערב טוב ומבורך.
אני קיבלתי טלפון מאיזה ידידה שמצאו אותה גידול.
והאמת שהיא גרושה כרגע, והיא לא שומרת על המצוות.
אני אמרתי, אני אשתדל לבוא לדבר עם הרב, מה אפשר לעשות.
השאלה,
מה אפשר באמת לעשות בעניין הזה?
אפשר לחזור בתשובה שלמה, מלאה,
לייצר זכויות
ולבטל את הגזירה.
אני דיברתי איתה, היא אמרה שהיא מוכנה לקבל, איך שאלה? אם היא מוכנה לחזור בתשובה שלמה,
אני אתן לה ברכה,
ובעזרת השם, שמכאן ולהבא היא תשמור את המצוות כמו שצריך ותלך בצניעות,
ותייצר מצוות,
שתעשה מצוות הרבה בשביל להגדיל את זכויותיה.
אוקיי, אני אנסה להתקשר אליה אולי? בבקשה, תנסה להתקשר, על העיני.
אתם יודעים שהערב הוא לרפואת יצחק בן שרה, דניאל בן שרה, נתנאל בן חנה וטליה הודיה בת אופירה, רפואה שלמה, כן?
אנחנו ננסה לייצר להם גם זכויות הערב בשביל שהם גרמו שכולנו נהיה פה בשביל שיירפאו מהחולי שלהם.
אז לא נשכח שאנחנו חבים להם גם כן כדי שיהיו בריאים ושלמים לעבודתו יתברך.
כן,
היא עונה.
מי ששומע אותנו מחוץ לארץ ורוצה לצלצל,
ורוצה לקחת מניה להפצת האנציקלופדיה במיליון עותקים חינם,
אלה שעוקבים אחרינו באופן תדיר, ולקבל ברכה יצלצלו לטלפון מס'
054-740-8531,
יצלצלו, יעבירו את הכרטיס במספר הזה ויקבלו ברכה.
ואם הם רוצים גם להגיד איזה מילות
כלשהן לציבור היושב כאן באחיסמך,
אנחנו נשמח לשמוע איך נראים תושבי אחיסמך וסביבותיה בעיני היהודים בחוץ לארץ שצופים בנו כעת.
מסתכלים עלינו כרגע עשרות אלפים של יהודים בכל העולם.
כן. כבוד הרבי בטלפון, כבודו ידבר איתו או שלא? מה היא אומרת?
היא אמרה שהיא מוכנה.
לחזור בתשובה שלמה.
כן או לא?
תשובה שלמה.
רוצים רפואה שלמה?
תשובה שלמה.
אפשר לעמוד? תודה. ערב טוב, תודה. כן.
אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לקבוצה ברוך הוא שזיכה אותנו לחזור לפעילות
אחרי שנה וחצי שמושב אחיסמך אולי בפעילות, כי היה פה ויכוח במושב
על מה צריך יותר תורה או בקטן של זיכוי הרבים,
ואז הזיכוי הרבים דעך בתוך המושב.
אני רוצה לשאול את הרב שאלה אחת ואחרי זה נדבר על המצב שפוגד אותנו.
זכור לי שהרב,
את הבן-אדם הראשון שיחזיר אותו בתשובה,
אז הבן-אדם הראשון שיחזיר אותו בתשובה אמר לו, כבוד הרב,
אם הרב זוכר, אמרת את זה באחת הקלטות.
אמר לה, כבוד הרב, טוב, יחזירת אותי בתשובה.
אמר לו, עוד שש מיליון?
אה, זה סיפור מההפטרה. אמרת לו, לא, לא.
אני שלוש מיליון ואתה שלוש מיליון, תתחיל לעבוד.
אבל היום זה לא קורה.
היום כל אחד שאני מרגיש, ואני פעם, גם אצלנו פה בתוך המושב,
וגם מחוצה לו לפני כמעט
ארבעה חודשים הייתי אחראי על איזה מאה אברכים באזור לוד,
ואתה רואה שכל אחד יש לו את הקטע של אני,
התורה שלי, האזור שלי,
הפינה שלי, האישה שלי, הילדים שלי, אבל מה עם האחים שלנו?
איך אפשר לחיות? איך אפשר להרגיש את הדבר הזה שהאחים שלנו מסתובבים ברחובות,
שחלקם נוסעים בשבת,
שחלקם עושים כל מיני דברים אחרים,
ואיך אנשים כאילו לא יוצאים לרחובות ויוצאים כדי לדבר עם כל האחים שלנו שקוראים להם את כל הדברים האלה?
איך זה יכול להיות? אדם כאילו קיבל מהשם יתברך כזאת מתנה של חזרה בתשובה,
שאין דבר יותר גדול.
היינו בקצה העולם בקטע של שאלה.
הקדוש ברוך הוא זיכרונו לקבל תשובה. איך אדם יכול להגיד, שמע, קיבלתי מתנה מהשם יתברך,
אבל את המתנה הזאת אני מכניס אותה בתוך הכיס ואני חי לבד?
איפה כולם?
בוא אני אגיד לך, זה כואב באמת,
ועל זה אנחנו עדיין לא בנינו את בית המקדש. כי הרבי יונתן אייבשיץ אומר ששנאת חינם זה לא ששנאו אחד את השני, כאילו יהודי שונא יהודי, לא.
אלא הוא אומר שנאת חינם זה פשוט אף אחד לא הוכיח את השני.
כל אחד היה עושה את מה שהוא צריך לעשות ואת השני הוא לא הוכיח.
וזו שנאה אמיתית. למה?
כיוון שאם אתה יכול להכניס את החבר שלך לגן עדן בקל, ואתה לא טורח בשביל לעשות את זה,
אין יותר שנאה מזה. אתה יכול לתת לו, זה לא על חשבונך.
אם אני עכשיו מרוויח 100,000 דולר לדקה,
ואני יכול לגרום שכולם פה ירוויחו 100,000 דולר לדקה,
ויש לי את האפשרות להגיד להם, תעשו כמוני, הנה הפטנט, תעשו ככה,
ותקבלו 100,000 דולר לדקה. אם אני לא נותן להם לאהוב אותם, אני ודאי לא.
אני גם שונא אותם, כי מה אכפת לי? שיהיה להם גרוש.
זה שנאת חינם. שנאת חינם זה שאני יכול להעניק לאחר את הגן עדן, ואני לא עוזר לו להגיע לזה.
אז בשנה האחרונה פניתי לכל החוזרים בתשובה ואמרתי,
מה שאתה אומר,
שכל אחד יתחייב לעצמו שתוך שנה יחזיר אחד בתשובה.
חזרת, השם פקח את עיניך, ראית את האמת?
תאיר לעוד אחד.
קח שנה.
אם מיליון בעלי תשובה
יעשו כל אחד אחד,
נהיה עוד שנה עוד מיליון.
תבוא, גאולה מייד.
לא צריך מלחמות, לא אחמדינג'אד, לא אסד,
לא חיררי, לא אף אחד, לא שום דבר. לא נצטרך להסתבך עם אף אחד. לא יהיו מלחמות,
יהיה הכל 100% גאולה לנו ולעולם כולו.
אבל מה לעשות?
לא שומעים.
כל אחד דואג לארבע אמות שלו ותו לא.
אז מה החלטתי?
אני לא יכול לסמוך על כל אחד.
החלטתי להפיץ מיליון אנציקלופדיות בחינם.
זאת אומרת, אנציקלופדיה שהכנתי שמונה שנים,
שיש בה 82 סרטים,
ב-1727 שאלות ותשובות,
כשאדם שואל אותי במחשב שאלה,
אני עונה לו בסרט,
זה סטארט-אפ בינלאומי שלא קיים בעולם.
אין לגוגל כזה דבר.
יכולים לשאול שאלה בוויקיפדיה ואתה יכול לקבל תשובה בכתב ואולי כמה תמונות.
אבל שיענו לך בסרט על מה שאתה שואל, מה שאתה רוצה לדעת, אין דבר כזה.
המצאנו אנציקלופדיה שעונה בסרט על כל שאלה.
יכולנו לקחת על כל אנציקלופדיה 1,000 דולר וזה היה זול,
כי זה הרבה יותר מהתקליטור התורני של בר-אילן.
עשינו את זה ב-100 שקלים בשביל לזכות את הרבים 240 שעות, 240 שעות, 240 שעות של תשובות בסרטים.
ואנשים לוקחים, ברוך השם, אבל זה לא במאסות.
אמרתי, די, אין לי כוח, לא מחכה.
מתרים אנשים בשביל לחלק מיליון,
והשגתי מחיר פצצה
1.30 שקל ל-7.5 ג'יגה
ב-DVD לחלק ליהודים ב-DVD.
אינם בית בית, העיקר שיזכו לדעת את האמת
וזהו, אני מבחינתי עשיתי כל מה שאני יכול להגיע לכל היהודים.
אז לכן התחלנו להתרים מניות של אלף דולר
בשביל לגמור את השלוש מאות חמישים אלף דולר שנוכל לעשות.
חצי מהסכום כבר השקתי ברוך השם,
מחכים לחצי השני.
אם אנחנו גומרים עם זה, מדפיסים ומחלקים ליהודים,
אם יחזרו מזה,
מכל דיסק כזה,
יחזור בן אדם אחד,
אם מתוך עשרה יחזרו אחד,
אנחנו יכולים להביא את הגאולה לעם ישראל.
אני לא מחכה עד שכולם יעשו.
אני התחייבתי לעצמי לעשות בשביל להציל את כל היהודים.
אם אחד לא אוהב את השני, אני אוהב את כולם.
אני אדאג בעזרת השם שעם ישראל יזכו לראות בבניין
בית המקדש ובביעת גואל צדק מהרע.
אמן.
עוד שאלה לפודר?
כן.
אנחנו חיים פה במושב, אני חי פה מעל ל-30 שנה, ברוך השם,
וקורים פה מקרים במושב בשנה וחצי האחרונות,
שנתיים האחרונות,
שזה לא היה בשנים האחרונות,
כמו האנשים שכרגע זכינו,
כדי שהוא זיכה אותנו לעשות את הערב הזה.
כאילו,
אני שואל את עצמי, כאילו,
באמת, כאילו, מה קורה פה?
יש פה אנשים צעירים מאוד, כמו יצחק,
שבגיל כל כך צעיר,
בן 37,
או אחיו,
או כמו שאמרנו, טליה הודיה בת אופירה, שכבר שנה שלמה בתוך בית-חולים,
ולפני שבוע שעבר ילד
בן 13 וחצי,
שהכליות
לא כל כך עובדות בו, והאורים נמצאים פה.
כאילו,
המושב הזה בחסד,
באמת, אני נמצא הרבה בבני ברק,
מבחינת חסד,
אין כמו המושב הזה בכל העולם. ואני מזכה את הרבים בצורה,
כשאני אומר לך שאני מבקש מאנשים פה, דבר הכי קטן, אני אומר להם, חבר'ה, אני צריך דבר הכי קטן, אתה רואה, כולם קופצים.
אז אני שואל את עצמי, כאילו, למה?
לא מת אחוז השלום לקדוש ברוך הוא, למה?
אני רוצה שהרב ייתן לנו עצה, כאילו, איך לעצור את הדבר הזה. פתאום אתה שומע שמועה, הופ,
אתה שומע עוד שמועה, הופ, וזה לא היה בשנים האחרונות.
אפשר עכשיו לקבל מהעצה, כי בחסד, באמת, המושב הזה מעל ומעבר.
באמת. אני לא אתן דין וחשבון לפני הקדוש ברוך הוא, כי אני באמת נמצא תחת האנשים האלה, באמת אני אומר להם, אני צריך דבר כזה, או פעילות כזאת, או דבר כזה. באמת, הנה הערב הזה תרם אותו אחד החברים מהמשפחה, וחבר נורא יקר שלי,
תרם את כל הסכום של ההרצאה. באמת, רק אני אומר להם אחד,
באמת, אין שתיים.
אז מה אפשר לעשות כדי לעצור את הדבר הזה? בחסד באמת היא חופה רעבון.
אם יש קטרוג מן השמיים,
אתה אומר שיש פה מקבץ אנושי מיוחד.
אז מצפים המיוחדים יותר ממה שהם האנשים רגילים.
בשמיים יש אורך רוח,
לא באים ישר בטביעה.
אלא הקדוש ברוך הוא ממתין שנה, שנתיים, שלוש, עשר, עשרים וכולי. אתם יודעים לסדום, כמה הוא המתין? חמישים ושתיים שנה.
עשרים וחמש שנה, אלא עם שפע שאין כדוגמתו.
בעטו.
לא עשו מה שצריך לעשות.
הביא להם עשרים וחמש שנה נוספות.
הביא להם ייסורים.
הביא להם כל מיני דברים.
לא התעוררו. בסוף
ידוע הסוף של סדום ועמורה.
זה לא דומה לפה, אני לא משווה. אבל אפילו הרשעים הכי גדולים בעולם,
הקדוש ברוך הוא מרחם עליהם ומנסה לעוררם.
אלה שקרובים לקדוש ברוך הוא, עוד יותר הוא מנסה לעוררם.
הרי ידוע שצדיקים לוקים מיד.
לא מחכים עם הצדיקים. כי צדיק לא רוצה להיות מלוכלך.
הוא רוצה, אדרבה, אם יש לו רבב קטן, הוא רוצה להתנקות מיד.
אדם שבדרך כלל שומר על כללי ההיגיינה ושומר על נקיות כל הזמן,
הוא לא רוצה ללכת עם כתם.
הוא מיד מחליף.
אותו דבר, הקדוש ברוך הוא ממתין, ממתין.
זה לא רק אצלכם.
בכל הארץ זה לא יאומן כי יסופר.
אתה אומר שאתה בבני ברק.
אתה רואה כל יום בבית כנסת כמה יתומים נוספים נוספים.
הורים צעירים בגיל 40, 50, 35 וכולי,
שמונה ילדים, עשרה, 12 יתומים,
כל יום כמעט אתה שומע שנפטרים בצעירות.
זה לא יאומן.
הקדוש ברוך הוא סוגר חשבונות.
כמו מכולת שקונים בהקפה כל הזמן,
זה מועיל וטוב עד שבעל המכולת סוגר את המכולת.
אז הוא לא נותן יותר בהקפה, הוא מבקש שיסגרו את החשבון.
מי שסוגר את החשבון מקבל, מי שלא סוגר את החשבון,
אז השם ירחם.
הקדוש ברוך הוא מאותת.
עכשיו תדעו, סגולה גדולה מאוד.
אם רוצים לא להיפגע ולא רוצים שיקרה כלום,
כמה שמתחברים יותר יהודים סביב מטרה נעלה,
ככה כוחם גדול אצל הקדוש ברוך הוא.
כוח החבורה הוא גדול מכוח היחיד.
כל מי שעומד כיחיד, דינו כיחיד.
כל מי שהוא בא מכוח חבורה, כוחו כחבורה.
לכן מתפללים במניין. אפשר להתפלל בבית, למה צריך במניין?
במניין שורה שכינה,
יש קדושה,
יש שמירה מעולה,
ואפילו אם יש עבריינים בפנים, כמו שאומרים,
אז התפילה מתקבלת. והפוך, צריך שיהיו גם כאלה שהם לא בדיוק
כמו סמני הקטורת,
שהם אחד עשר,
ויש בהם גם את החלבנה שריחה רע.
ככה זה.
צריך שיהיה תפילה של רבים,
בקדוש ברוך הוא הן אל כביר ולא ימאס תפילת רבים.
לכן, כמה שעושים יותר חבורות של לימוד תורה ולומדים ביחד, ועושים צדקות וחסדים ביחד,
וכל אחד אכפת לו מהשני, ומעוררים אחד את השני לטובה,
אתם שומרים על עצמכם פשוט מאוד שהמזיקים לא יוכלו לגעת בכם.
אבל אם מתבדלים, כל אחד חי פחות או יותר בארבע עמותיו, דואג רק לעצמו,
אז יצר הרע יודע לנצל את המקומות האלה
ולפגוע.
אתם ניצבים היום כולכם,
מתי? אם כולכם אתם ניצבים.
מתי נאמרה פרשת ניצבים?
אחרי פרשת הקללות,
שישראל שמעו 98 קללות.
הם פחדו, מי יכול לעמוד בכל זה?
אמר להם משה רבנו,
אתם רוצים להיות ניצבים למרות הקללות?
תהיו כולכם.
אם אתם כולכם, אפילו כל אחד הוא חלש,
כמו קש,
חלש.
אבל חבילה של קש,
אפילו גיבור לא יכול לשבור.
אבל אם זה קש,
כל אחד בנפרד, גם ילד קטן יכול לשבור.
אם אתם חבילה,
קבוצה באחדות סביב מטרה נעלה של תורה וגמילות חסדים,
גם המסטין לא יכול נגדכם.
ארגורים ליחוד כזה.
זהו, הנה הודעתי מה שצריך לעשות.
עכשיו תייצרו
חבורות שילמדו תורה,
חבורות שעשו חסדים,
לעשות גמילות חסדים,
לדאוג שבכל בית ידעו.
אני מבחינתי עשיתי משהו שאתם לא יודעים אפילו.
קיבלתם פה שקיות, נכון?
קיבלתם או לא?
בכל שקית יש דיסק.
בדיסק הזה יש 120 שעות
של תורה.
120 שעות.
זאת אומרת, אתם מפה,
עד שאני אחזור עוד פעם,
יכולים לשמוע חבל על הזמן.
תיסעו במכוניות, זה לשמיעה.
תיסעו במכוניות, תשימו במטבח, תעבדו.
ברקע אתם שומעים דברי תורה, חבל על הזמן.
מי ששומע את זה לא יכול להפסיק.
אז אני משתדל לעשות מה שאפשר.
אתם גם תשתדלו.
ואני מאמין שיש פה מספיק חכמים, אם הם יודעים לעשות עסקים,
בעסקי התורה זה הרבה יותר קל והרבה יותר מהנה,
וגם כשרואים את התוצאות שהרבה אנשים מתחזקים,
זה דבר נפלא.
והנה אני בעצמי עכשיו,
לרפואת החולים,
שעשינו את הערב הזה לרפואתם,
רוצה לתת להם זכויות.
אתם יודעים מה צריך בן אדם כשהוא חולה? זכויות.
הרופא אומר אין סיכוי,
זה מה שהוא יודע להגיד.
אני עשיתי את הכול,
מבחינתי אין יותר מה לעשות, אז מה עושים?
זהו, מוותרים?
מה פתאום?
יש בורא לעולם?
בורא העולם יכול לעשות מה שהוא רוצה, יכול כך ויכול כך.
אבל הוא לימד אותנו דבר אחד,
לזכות.
צריך לזכות את הרבים כמה שיותר.
אז לכן אנחנו נוסיף זכויות לחולים האלה,
שבזכותם היה ערב.
ואני אחלק פה לחבר'ה,
ציציות שמעוניינים,
כיפות בחינם,
כיסויי ראש לנשים שרוצות,
וספרים.
מי שיקבל על עצמו ללמוד חצי שעה ביום במשך חודש לרפואתם של החולים,
יקבל גם ספר.
ובעזרת השם, עם זכויות כאלה גדולות פה,
אני מאמין שאתם גם תראו ישועות,
והחולים, בעזרת השם, אם תתמידו בדברים,
ירפאו ברפואה שלמה, בעזרת השם, אמן.
אז מי שמוכן,
אני מתחיל לחלק.
אל תקומו,
אני מביא לכם, בסדר?
כן.
ברכות אני אתן לכם תכף, אחרי שנסיים,
מה שאתם רוצים, אני פה בשבילכם.
רק רגע.
נלווה לילה, סופר נהלך.
פה נהפה, זה כאן.
הצטרפו גם אתם למפעלו הגדול של הרב אמנון יצחק שליטה,
בהחזרת עם ישראל לשורשיו.
רכשו עשר אנציקלופדיות בעלות מאה שקלים בלבד לחלוקה חינם למחפשי הדרך,
ותזכו לברכתו של הרב אמנון יצחק לכל מיני דמיטיו.