דיסק מס' 774: "פיקס פוקס" חלק א

- - - לא מוגה! - - - 

אם יש בן אדם שמוכן לוותר על הכל בכל מכל כל בשביל האמת,

מגיע לו מלאך.

אבל רוב האנשים יש להם כוונות לא רציניות, אבל הם אומרים, הלוואי והייתי יכול ללמוד כל היום תורה, הלוואי ויכולתי לחזור בתשובה,

הלוואי והייתי צדיק, הלוואי הייתי יכול להתפטר מהכדורגל, מהסיגריות, מזה הלוואי, תאמין לי, זה משאלת ליבי,

זה החלום שלי, זה הכוונה שלי.

אבל זה כוונות לא רציניות, למה?

מה אתה עושה בשביל להגיע לזה?

אחד אומר, לא רוצה להשיב. אם אתה על סיגריות לא יכול, על מה אתה כן יכול? על שום דבר. אתה מכור לתעבוד. סיגריה, אלכוהול, חריץ, סרטים, נשים. בקיצור, אתה מכור.

נרקומן,

יש שתי מלצרים.

מלצר אחד בא לשרת את האנשים,

מלצר השני אומר, אני מחכה לטיב. בסוף הערב מי ילכים יותר טיב?

אמא שלי עברה מוות קליני,

והיא ראטה את המסדרון עם האור.

ואחר כך, בשנה שעברה, היא אמרה שהיא תאורה באמצע הלילה,

היא ראטה, כאילו בן אדם עומד,

והוא לא רואה את הפרצוף שלו, והיא הרחוקה לו אור.

ושאלתי רבנים, ואת הרב שלי הוא אמר שזה יכול להיות המלאס שלה,

או שזה מעבירים לה איזשהו מסר שצריכה לעשות משהו.

אז מה זה יכול להיות?

כבוד הרב, בתחילת השיעור אמרת שיש תכלית לעולם.

כל אדם בא כדי לתקן משהו.

כל אדם בא לתקן משהו שונה.

איך אפשר לדעת מה כל אדם בא לתקן?

הכל מתוכנן. הכל מתוכנן. פיקספורט. סתם?

סתם? סתם? סתם? אנשים רואים אייפון?

יואו, תראה איזה יופי, תראה, תראה. פופ, פופ, פופ, פופ, תראה, תראה, תראה, תראה. תהפוך, תסובב. יושבים, מתפעלים, אייפון. מה זה אייפון?

זה לא חכם אפילו כמו הסערה שיש לנו באף.

והכמות של הסערות באף.

הכל מסודר שלכל אדם יהיה את המסנן המדויק באף. שמו לנו פה גבות שהזיעה לא תרד עם המלח ישר לתוך העין. אז זה עוצר ויורד מכאן. למה הקדוש ברוך הוא השקיע לנו את העיניים? שלא ייפגעו.

למה סידה לנו את האף בחוץ ולא בפנים? אחרת, אין לנו שריקות כמו חליל.

למה האוזניים הן מפרקסת?

תירכך לנו את השמיעה. אם זה לא היה מפרקסת,

כל צליל שהיינו שומעים,

היינו נחרדים, לא היינו יכולים לשמוע.

שאלו אנשים שאין להם מפרקסת.

הכל מסודר פיקס פוקס. זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא דאג שהכל יהיה מסודר. אף אחד לא מתבונן איך זה, למה זה? מה, זה נהיה מפיצוץ?

היה פיצוץ ונהיה בן אדם, ונהיה עולם, ונהיה הכול.

איך בן אדם יכול לחיות בלי לקבל תשובות לשאלות האלה שהן חיוניות?

מה אני עושה כאן? למה התפקיד שלי בחיי?

דיסק מספר 774 פיקס פוקס, חלק א'.

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח.

והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב הזה לרפואת יצחק בן שרה,

דניאל בן שרה,

נתנאל בן חנה וטליה הודיה בת אופירה, רפואה שלמה מהרה.

אמן.

ולרפואת אביתר בן יהודית,

ישועה מהרה.

אמן.

כן, יהודים יקרים,

אני שמח לפגוש אתכם, אני חושב פעם ראשונה, לא?

ואשריכם ואשרי חלקכם שהתכנסתם פה לערב זה.

בחלק הראשון אני אומר דברי תורה,

בחלק השני אני אתן לכם אפשרות לשאלות ותשובות,

בחלק השלישי

אני אסביר לכם מה המצב כרגע בארץ ובעולם,

אקטואליה, מה הולך להיות,

ובחלק האחרון

אז יהיה לי כמה הפתעות וכמה מתנות.

מלך כוזר,

ממלכה ליד המפרץ הפרסי

לפני מאות שנים רבות,

חולם חלום,

שמלאך בא ומודיע לו,

כוונותיך רצויות, מעשיך אינם רצויים.

טוב, חלום, חלום.

למחרת הוא חולם עוד פעם חלום,

המלאך בא ומודיע עוד פעם,

כוונותיך רצויות, מעשיך אינם רצויים.

קח מספר לילות,

עד שהוא הבין שהחלום הזה הוא לא סתם.

אבל לא אמרו לו בחלום מה הוא צריך לעשות.

מה הוא היה עושה?

הוא הבין שיש כוח עליון, יש בורא לעולם.

הוא לא ידע איך עובדים אותו.

אז מה הוא עשה?

הוא הקריב קורבנות

על ידי פסלים,

והיה מקריב, מה שנקרא אצלנו, עבודה זרה.

והוא הבין שככה הוא מרצה את האלוקים.

אבל באו והודיעו לו שהכוונות רצויות,

אבל המעשים לא רצויים.

מה עשה?

אמר יש שלוש דתות עיקריות בעולם,

נצרות, אסלאם ויהדות.

אני אקרא לכל אחד מהחכמים שלהם,

אני אשאל שאלות, מה דרך העבודה שהם עובדים את הבורא?

אני אנסה לברר מה נכון ומה לא,

ואני אחליט.

כמובן, למי הוא קרא קודם? לכומר,

כי הנצרות גדולה מאוד בעולם.

והוא קורא לכומר,

שואל אותו את כל השאלות לגבי הדת שלהם והאמונה,

ובסוף בסוף, לאחר כל השאלות,

הוא אומר לו, תאמר לי,

אם לא היה נצרות,

היה רק אסלאם ויהדות,

מה היית בוחר?

אז הוא אומר לו, ודאי שיהדות.

אמר לו, למה יהדות?

אמר לו, משום שהאסלאם למדו מהם.

טוב.

קרא לה שייח המוסלמי,

שאל אותו את כל השאלות על הדת שלהם והאמונה.

בסוף אמר לו, אם לא היה אסלאם,

היה רק נצרות ויהדות.

מה היית בוחר?

אמר לו, ודאי יהדות.

אמר לו, למה?

אמר שהנצרות באה מהם.

והוא התפלא,

אז למה יהדות כל כך מעט?

נצרות ואסלאם,

מיליארדים.

יהדות קומץ קטן.

קרא לחכם,

שאל את כל השאלות.

בסוף,

אם אין יהדות,

יש רק נצרות ואסלאם,

מה אתה בוחר?

אמר לו, זה נבלה וזה טרפה.

אין ממש באף אחת.

זה הכל חיקוי.

לא מקור, לא אמת, לא אמונה, לא שום דבר.

זה אני אומר בקצרה, כן,

אבל על הספר הכוזרי שנכתב על רבי יהודה הלוי,

אמר הגאון מווילנה שזה ספר קדוש שעיקרי יסודי התורה והאמונה היהודית נמצאים שם.

ומלך כוזר התגייר,

ולא רק התגייר,

אלא גייר שש מיליון מבני עמו.

תיכנסו לגוגל, תכתבו מלך כוזר או הכוזרי ותקראו.

שש מיליון.

זאת אומרת,

הוא הבין מה האמת,

חיפש ולא מצא, עשה מה שהוא מבין.

שלחו לו מלאך מן השמיים בשביל שיגיד לו שהכוונות רצויות,

אבל המעשים אינם רצויים.

הוא בדק ובחן את הדברים,

הגיע למסקנה ופעל בהתאם.

למה אלינו לא בא מלאך

ואומר לנו אם הכוונות רצויות, אם המעשים רצויים?

מה פתאום המלאך הלך אצל אחד גוי, ערל,

עובד עבודה זרה?

מה הוא יותר טוב, יותר מכל אחד

מהחיסמך וסביבותיה?

מי ראה פה מלאך באחרונה בחלום שמדריך אותו?

לא ראיתם, נכון? גם אצלנו לא ראינו.

למה מלאך לא מגיע להודיע לנו? למה הוא הלך דווקא למלך כוזר?

עוד סיפור.

פרשת יתרו.

יתרו היה כהן מדיין, כהן און.

הוא עבד כל עבודה זרה שבעולם.

אבל הוא עבד אחת,

ראה שאין בה ממש, בעט בה.

עוד אחת, בעט בה.

אין ממש, בעט בה. אבל הוא היה כהן און, הוא היה פאפה, אפיפיור אז.

וכולם האמינו לו והלכו בעקבותיו.

ויום אחד אחרי שהוא ניסה את הכל, הבין שהכל בלוף.

עזב את הכל,

נידו אותו כל הסביבה,

פגעו בבנותיו, זרקו אותם לתוך הבאר,

עד שהגיע משה רבנו והציל אותם מיד הרועים.

אבל הוא כל כך הפסיד, הפסיד את המעמד,

את הכבוד,

את הפרנסה, את הכל הוא הפסיד.

למה? כי התברר לו שמשהו עבד זה שקר.

אז הוא זרק את הכל.

ואת האמת הוא לא מצא.

הוא ידע, זה לא נכון, זה לא נכון, זה לא נכון.

אבל מה כן נכון? הוא לא ידע.

לא הייתה לו תורה, לא הייתה לו מסורת.

מה עשה הקדוש ברוך הוא?

שלח לו את משה רבנו,

מגיע משה רבנו ומגלה לו את האמת ויתרו מתגייר ובא לעם ישראל,

עוזב את הכל, הולך למדבר עם עם בלתי ידוע ונמצא איתם

וזוכה להיות גם חותן משה.

למה אנחנו לא זוכים ששולחים לנו את משה רבנו כזה,

שיבוא אלינו ויגיד לנו שאנחנו בסדר או לא בסדר?

למה לעובד עבודה זרה כזה שעבר את הכל,

מגיע משה רבנו להגיד לו את האמת?

מה קורה פה?

אחד מחכמי ישראל שאל, למה זה?

והוא השיב תשובה.

יש שני סוגי כוונות.

יש כוונה כמו של מלך קוזר,

שהכוונה שלו, אמר המלאך, רצויה. מה זה רצויה?

הוא באמת רוצה.

הוא רוצה לדעת את האמת. הוא מוכן הכל לעשות, רק תגיד לי את האמת.

ואחרי שהוא יודע את האמת, הוא מוכן למסור את הנפש.

הוא מוכן לוותר על הכל בשביל האמת.

אחד כזה, שולחים לו מלאך.

אם יש בן אדם

שמוכן לוותר על הכל בכל מכל כל בשביל האמת,

מגיע לו מלאך.

מגיע לו שמשה רבנו יגיע אליו.

אבל רוב האנשים,

יש להם כוונות

לא רציניות אבל.

הם אומרים, הלוואי והייתי יכול ללמוד כל היום תורה, הלוואי ויכולתי לחזור בתשובה,

הלוואי והייתי צדיק, הלוואי הייתי יכול להתפטר מהכדורגל, מהסיגריות, מזה הלוואי, תאמין לי.

זה משאלת ליבי, זה החלום שלי, זה הכוונה שלי.

אבל זה כוונות לא רציניות.

למה?

מה אתה עושה בשביל להגיע לזה?

כמה אתה מוכן למסור את עצמך בשביל זה?

אחד אומר, לא רוצה לעשן, לא רוצה, תראה איך אני משתעל,

אני הולך פוצץ כבר, החזה שלי, כואב לי.

נו, מה הבעיה? זרוק את הסיגריות וזהו.

לא הבעיה להפסיק לעשן,

הבעיה לא להתחיל.

להפסיק? גמרת את הסיגריה, הפסקת.

אל תתחיל.

תאמין לי שאני רוצה. לא מאמין לך, הנה אתה מתחיל.

למה אתה מתחיל?

אומרים לך זה רעל, אומרים לך זה סרטן,

אומרים לך זה זה, ראית אנשים שמתים,

למה אתה מתחיל?

למה אתה מתחיל?

מי אנס אותך?

מה יקרה לך?

תמות אם לא תיקח סיגריות, מה יקרה?

אז תסבול. נכון, תסבול, נכון, פחות כיף.

אז מה יש?

מה יש?

הרי הכוונות שלך, תאמין לי, תאמין לי. מה מאמין לך?

לא מאמין לך אף מילה.

אם אתה על סיגריות לא יכול, על מה אתה כן יכול?

על שום דבר. אתה מכור לתאוות.

סיגריה, אלכוהול, חרית, סרטים, נשים, קשקושים. קיצור, אתה מכור.

נרקומן.

כן, לא צריך להיות דווקא לסמים כבדים. לא, לא חייבים.

אבל אם יש לך כוונות רציניות,

אין דבר כזה שאתה לא תאכל.

תראו, יש אנשים שעושים כל מה שרק אפשר כשהם רוצים מטרה.

אנשים העפילו לאברסט.

אנשים שוברים שיאי גיניס כל יום.

מחפשים לשבור שיאים כי הם החליטו שככה.

יש טמבל אחד, כתבו עליו היום באינטרנט,

שהוא שבר שיא גיניס היום.

היום, אתמול, לא חשוב.

מה?

הוא חיבק 7,777 אנשים ביממה.

הטמבלולו הזה לא הלך לישון.

עמד באיזשהו מקום, כל מי שעבר חיבק אותו.

ומישהו ספר לו אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש.

זה שספר גם שבר שיא גיניס.

איפה תמצא הבן סופר 24 שעות, מישהו מחבק.

אבל לא רשמו אותו,

רשמו רק את זה שחיבק.

אבל זה רציני, כאילו, אתם מבינים? בן אדם רציני, אמר, אין בעיה. יש אנשים אוכלים תבניות ביצים.

שוברים שיא, תבניות ביצים.

יש להם רצון,

יש להם שאיפה, לא משנה מה, לחרטא אפילו.

אבל הם מתכוונים ועושים.

אלה יותר טובים מאיתנו.

למה?

כמה אנחנו יכולים להצביע על עצמנו ששברנו את יצרנו?

לא פעם אחת.

קבוע בדבר אחד.

מי שיודע לעשות את זה פעם אחת,

יודע לעשות עוד פעם.

יודע לעשות עוד פעם, וזה גיבור אמיתי.

מי שיכול, אשריו ואשריהם כהם.

אבל כולם מתייאשים בדרך.

תאמין לי. כמה פעמים שמעתם את המילה תאמין לי?

תאמין לי.

מלך כוזר היה רציני.

יתרו היה רציני.

והם זכו לפרסום עולמי.

חוץ ממה שהם זכו בעולם הזה ולעולם הבא.

אבל הם מודל לחיקוי.

לא כל אדם זוכה להיות מודל לחיקוי.

כשהרבה אנשים היו בעולם לא יודעים שהם היו בכלל.

בודדים יודעים שהם היו בעולם, שכולם מכירים אותם.

לכן צריך להבין

שהאדם צריך להיות רציני.

עכשיו בואו תראו.

אדם שלא דבק באמת במאה אחוז,

הוא בעצם חי בשקר.

למה?

כי מי שמתפשר על פחות מהאמת,

פחות מהאמת זה שקר.

לדוגמה, פעם אמרה לי אישה אחת,

אתם החרדים קיצוניים.

אמרתי לה, למה את אומרת שהחרדים קיצוניים?

היא אומרת, כי אתם קיצוניים.

כל דבר אתם עושים בדיוק, בדיוק.

אם זה לא בדיוק, אז מה, זה לא טוב?

אמרתי לה, נשאל אותך.

שש ועוד שש כמה זה.

אמרה לי, שתים עשרה.

אמרתי לה, ואם אני אגיד שזה אחת עשרה?

אמרה לי, זה לא נכון.

אמרתי לה, אבל זה קרוב לשתים עשרה.

אמרה לו,

זה מתמטיקה, זה לא נכון.

אמרתי לה, ואם זה אחת עשרה פסיק תשע?

אמרה לי, גם לא נכון.

באחת עשרה פסיק תשע, תשע, תשע,

אמרה לא נכון.

אמרתי, אי אפשר משהו,

כלום.

רק 12. אמרתי לה, סליחה לי, את קיצונית.

למה?

12 זה תשובה יחידה ל-6.6.

קרוב מסביב זה שקר, זה טעות, זה לא נכון, זה מזויף, זה לא זה.

גם ביהדות

אמת זה אמת, פחות מאמת שקר.

אין דבר כזה.

אני קצת שומר שבת,

מה זה קצת שומר שבת?

מה זה קצת שומר שבת?

יש דבר כזה, רצחתי אותו קצת.

קצת, לא רציני ככה.

בסוף הוא חי או מת?

חי או מת?

אם מת,

לא חי.

אם חי, לא מת. גוסס, זה חי, לא מת.

בדיוק יש, בדיוק, בדיוק, בדיוק.

שמירת שבת זה צריך להיות בדיוק.

אי אפשר לעשות פחות או יותר.

אתם יודעים, נותנים לפעמים לאנשים תרופה.

נותנים תרופה, אומרים שלוש פעמים ביום.

אחד אמר, בשביל מה אני אחכה כל יום שלוש פעמים במשך שבוע?

בולע הכל בבת אחת, אתה אומר, יאללה, נגמור עם זה צ'יק צ'אק.

באמת גמר עם זה צ'יק צ'אק.

הוא איננו.

למה?

כי מה שצריך לעשות, צריך לעשות איך שצריך לעשות.

אם לא עושים כמו שצריך, לא טוב.

לא טוב.

יש אנשים אוכלים עוד קצת, כל פעם עוד ביס, עוד... תביא עוד קצת, נשאר משהו?

תביא, תביא עוד קצת, תביא.

אחר כך אתה רואה אותם.

ובלילה הם רצים.

בשביל שני ביסים הוא צריך לרוץ שלוש קילומטר.

נו, סוף מעשה, מה שאתה מתחיל לסתום את הפה שני ביסים, תשב תנוע, שמא אתה רץ.

מזיע, מקלחות, שמפו, בלאגן.

תהיה רגוע, תאכל פחות.

הוא לא יכול לעמוד מול התאווה.

הוא לא יכול.

הוא לא יכול.

עוד ביס, עוד קצת, עוד זה, עוד זה, עוד רגע. אני כבר בא, תכף, אני רק גומר. תכף גומרים את הסדרה, אני בא.

מה עכשיו חדשות? רגע, חדשות באמצע.

המתח, רגע.

כל הזמן עוד קצת. אין גבול לבן אדם.

אין בן אדם

שהוא אמיתי קובע לו גבולות. אתם יודעים מה זה גיבור, בן אדם שיש לו גבולות? כל דבר הוא יודע מה הוא עושה, מתי, איך.

זו גבורה אדירה.

אבל לא כל אחד יודע.

עכשיו תגידו לי, מה הדבר הכי חשוב?

מה הדבר הכי חשוב?

בריאות או חיים?

בריאות או חיים?

בריאות. בריאות הכי חשוב, נכון?

וחיים מה?

לא חשוב.

אם תהיה בריא, אם תמות בריא,

זה חשוב?

חיים זה חשוב.

השאלה למה זה חשוב?

למה זה חשוב? הרי כולנו בסוף נמות, נכון?

אז מה חשוב?

אם מתים עשרים שנה קודם או עשרים שנה אחר כך, מה חשוב?

הרי אם נהיה בקבר, לא נגיד,

הלו,

כמה אתה חיית?

אני יותר.

אני עוד עשר שנים.

נו, אז מה, אז אכלת ביס לי יותר?

אז מה?

ואם היית יותר, אז מה זה חשוב?

מה חשוב? חיים. קיבלנו חיים. מה חשוב בחיים? מה חשוב?

מה חשוב?

לבנות בית?

מה? לבנות בית?

כן. להביא ילדים, כן.

שיהיה משכורת טובה, מעמד בכיר.

מה עוד חשוב? מכונית יפה, כן.

פנקס צ'קים ללא הגבלה. מה עוד חשוב?

כן.

מה עוד? מה עוד?

זהו.

נו, אז אתה סוחב את זה 70, 80, 90,

100. אתה כבר הולך ככה,

ו... נו.

בסוף שמים אותך למטה? ביי.

מה עכשיו? הילדים שלך יעברו אותו תהליך.

והילדים שלהם גם.

מה חשוב?

מה היה חשוב?

אם היית או לא היית, מה חשוב ולמי חשוב?

איזה שליחות?

שלחו אותך למה?

לא יודעת.

עוד מעט את גומרת את השליחות ואתה עוד לא יודעת?

המהות. המהות של החיים. המהות, זה מה שאני שואל. מה המהות של החיים?

מה המהות של החיים? אני רוצה לדעת.

אני רוצה לדעת איך לחיות. אולי אני אחי טעות?

אולי אני מפסיד את הכיוון? אולי אתם מפסיד את השליחות?

את רואה? שלחו אותי לפה היום להודיע לכם על השליחות?

איך יכול להיות שאנשים נמצאים כאן בעולם הזה ואין להם ידיעה מה השליחות בבירור?

איך יכול להיות דבר כזה?

חייבים לדעת למה אני פה.

נגיד עכשיו היו מזמינים אתכם לפה הערב ולא אומרים מי יבוא, אומרים הפתעה.

הפתעה לא אומרים מי יבוא.

ואתם יושבים מחכים מחכים, אף אחד לא בא.

ישר תתחילו, נו, נו, איפה, מי, מה, למה הזמינו?

ישר, לא ייקח שעה ואתם כבר כולכם רוטנים, מה קרה פה?

למה אני פה?

אתם כבר יותר משעה, יותר משנה, יותר מעשר שנים בעולם,

ואתם לא שואלים מה אני עושה פה?

מה עושים פה?

אמרתי, אוכלים, שותים, עובדים, ילדים, דירה, מכונית, כסף,

פנקס צ'קים, אין הגבלה.

סע, כמה אתה רוצה?

מאה שנה?

מאה עשרים?

מתי?

בסוף מה?

ולמה?

בסוף מה?

ולמה?

נו?

הוא אומר שהבן אדם רץ אחרי משהו, לא יודע מה, והוא שוכח מה המהות.

יפה, באתי להזכיר.

לא לרוץ סתם, לחשוב לאן רצים.

אולי רצים לכיוון הלא נכון.

אולי רצים לכיוון הלא נכון, לא חבל. קיבלתם חיים, אמרתם חיים,

ובריאות זה חשוב.

קיבלתם.

מה עכשיו?

מה עושים עם זה?

שורפים עוד ערב, רואים תל הנובלה?

מה רואים?

חדשות?

מה עוד? סרט?

נו.

מה?

האח הגדול. האח הגדול.

כן.

הם האחות הקטנה.

כן.

אתה יודע, פעם אמר על זה אורי זוהר,

כשהוא חזר בתשובה, הוא אומר, אני לא מבין,

היום אני מבין מה לא הבנתי.

בן אדם נכנס לניתוח,

הורידו לו שתי אצבעות.

שתי אצבעות.

והבן אדם יוצא מניתוח, הוא אומר, שמע, זה היה משהו. לא הרגשתי, לא הרגשתי. אני אומר לך, אני לא מאמין.

לא הרגשתי. אומרים לו, כן, אבל תסתכל, אין לך שתי אצבעות.

נכון, זה עבר יפה.

לא הרגשת.

אבל שתי אצבעות כבר אין.

לא יחזרו.

אומר בן אדם, רואה סרט.

האח הגדול.

כן. אבל עברו שעתיים.

הלכו, לא חוזרות. נגמר. איזה כיף, איזה כיף.

החיים הלכו, מתו.

נגמר.

ביי.

מה, מה טוב בזה?

מה טוב בזה?

קיבלנו חיים בשביל לבזבז אותם? כאילו המטרה לבזבז כמה שיותר עם הכי הרבה הנאות.

זה המטרה?

אתם באמת חושבים שהחיים הם נטולי ערך? אין שום כוונה? סתם באנו ככה?

ככה?

אם באנו לעולם בשביל לחיות,

למה אנחנו מתים?

אם באנו בשביל למות,

למה אנחנו חיים?

נו,

מי יענה לי?

או גם את שכנה שלה יש שליחות בעולם, כן.

כל אדם יש לו שליחות.

מי שלח אותך ומה אמר לך שתעשה?

את, את, מה אמרו לך? מה השליחות שלך?

כן.

תן לה מיקרופון, תן לה. היא תגלה לנו מה השליחות. אולי בא אליה המלאך, אני לא יודע.

תן לה, תן לה.

תנסי, תנסי. מה אני אגיד? מה שאמרת קודם.

אני אומרת ששליחות של כל אישה זה

ללדת ילדים.

כן, יש כאלה שאומרים, נוציא תואר אקדמי.

ללדת ילדים ולגדל משפחה ולחנך אותם לתורה וליהדות.

מאה אחוז.

נגיד שעשית את זה והם גדלו,

וגם הם יעשו אותו דבר והלכו,

והלכו, והלכו, וכולם הלכו. ששת אלפים שנה כולם הלכו. מה עכשיו?

זה מה שאמר שלמה המלך.

מה אמר? דור הולך ודור בא.

נו. הארץ לעולם עומדת. אבל מה השליחות? מי אמר שעשית? זה הטבע של ה... מי אמר שעשית שליחות?

אני לא יודעת. אומרים שמי שלא עשה את השליחות, אז הוא חוזר בגלגול.

כן.

ואחרים שלא מאמינים, מה הם אומרים?

שהם באו ליהנות עד הרגע האחרון, ואחר כך, מה אכפת להם? מה יהיה?

מה עכשיו? מי צודק?

אם לא בודקים את הדברים, לא יודעים. אם לא תבדקו, לא תדעו.

לא תדעו.

אני אגיד לכם רק משוואה אחת.

המשוואה הזאת אומרת ככה, שימו לב.

קודם כל, אני עושה את זה בקצרה, בכוונה,

בשביל שמי שלא יספיק ללמוד ולברר כמו שאני ביררתי, אני בעצמי הרי בעל תשובה. אני הייתי חילוני עד גיל 24,

ואני בדקתי.

ואחרי שבדקתי,

אז התברר לי מה שהיום אני יודע.

אבל לפני כן לא ידעתי.

ממש לא ידעתי.

והחלטתי לחקור ולברר את הדברים, והצלבתי.

והעמדתי אחד מול השני, והגעתי למסקנה.

ולא רק שהגעתי למסקנה,

הלכתי עם המסקנה ערב-ערב לדבר עם אנשים,

ושאלתי אותם, אולי הם יודעים משהו אחר ממה שאני יודע.

אולי אני לא צודק, אולי אני טועה.

ובינתיים, במשך 32 שנה,

כמעט כל ערב,

אף אחד לא הצליח להוכיח לי שאני טועה.

הפוך, הצלחתי לשכנע הרבה אנשים שהם לא יודעים פשוט.

אז אני אגיד לכם בקצרה.

נגיד שיש בן אדם אחד שהוא מאמין ב-100% שיש שליחות,

כמו שאת אומרת, יש מטרה ויש תכלית לבריאה,

אבל הוא גם מאמין שיש שכר ועונש,

גן עדן וגיהינום. לא יכול להיות שהעולם הזה הפקר, אדם בא בשביל להיות מאכל לתולעים.

אדם בא,

הוא נכנס,

הנשמה בתוך גוף, היא יוצאת הנשמה בסוף, הגוף נשאר כאן, והנשמה זה אני ממשיך לחיי נצח. השאלה לאן?

יש שכר ויש עונש, גן עדן וגיהינום.

זה מה שהוא מאמין.

יש אחד אחר, אתאיסט, הוא לא מאמין.

הוא אומר, הכל שטויות, אין כלום. מתים, נהיים חול, זהו, לא זוכר, לא יודע כלום.

והוא בטוח ב-100% שהוא צודק.

עכשיו, יש לנו את השניים האלה.

אנחנו מהצד

שומעים את הוויכוח של השניים.

מה עדיף לנו להיות?

כמו זה שמאמין ומקיים תורה ומצוות,

או כמו זה שלא מאמין וחי חיי הפקרות איך שהוא רוצה,

וחי חייו עד תום.

הוא מאמין שאין כלום, ובזה הוא פתר את כל הבעיות.

זה מאמין שיש.

מה אתם אומרים, מה כדאי?

מה?

כן, אבל מה כדאי? מה כדאי?

תגידי, אל תתביישי, תגידי.

מה כדאי?

כדאי זה שלא מאמין, מה? לא אכפת לו.

בדיוק, כדאי זה שלא מאמין, לא אכפת לו.

זהו.

אחד לא מאמין שבתיבת הדואר ישימו לו

פתק

ממס הכנסה.

הוא לא מאמין שישלחו לו מהגז.

הוא לא מאמין שישלחו לו חשמל.

הוא לא מאמין שישלחו לו טלפון שלם.

הוא לא מאמין, הוא חייף ענן,

עולה במדרגות, שורק.

מה פתאום שהוא יאמין? אם הוא יאמין הוא יצטרך לשלם.

הוא לא מאמין.

הכי טוב.

יום אחד באה ניידת, לוקחת אותו.

לאן?

כל החברות כבר צלצלו.

מה, אתה שודד? אתה חי על חשבון מי?

מה זה? הוא אומר, לא, אני לא מאמין.

אני לא מאמין בחובות,

ובדברים כאלה אני לא מאמין. אני אדם חופשי.

אומרים לו, כן.

אם תהיה בי אי לבד, אין אנשים. אולי אצלנו יש חובות וצריך לשלם.

אבל תקשיבי טוב מה שאני אומר.

זה מאמין שהוא צודק הדתי, וזה מאמין שהוא צודק הכופר.

הסיכוי שלהם כרגע הוא שווה.

נגיד שאין לאף אחד הוכחה, נגיד.

אז הסיכוי הוא 50 אחוז. 50 אחוז. סיכוי שווה.

בואי נבדוק מה קורה אם הדתי צודק.

אם המאה אחוז של הדתי המאמין הוא צודק,

מה קורה?

ואם החילוני הכופר

הוא צודק, מה קורה?

אם הכופר צודק,

כשהוא מת, לאן הוא הולך?

לפי מה שהוא מאמין?

חול,

אבדון.

אין כלום, אין המשך.

אם הוא צודק כשימות הדתי, מה יקרה לו?

אותו דבר.

כי הוא צודק ב-100 אחוז.

מה שיקרה לו, יקרה לדתי.

שניהם הולכים לאבדון, אין כלום.

נכון? בדקנו את ה-100 אחוז שלו, נכון?

אבל זה רק 50 אחוז סיכוי.

עכשיו, אנחנו בודקים את השני הדתי.

אם הדתי צודק

כשהוא מת, לאן הוא הולך?

לגן עדן.

ואם הוא צודק כשהכופר מת, לאן הוא הולך?

לגיהינום.

עכשיו, נעשה סיכום.

אם הכופר צודק,

הוא הולך לאבדון.

ואם הוא לא צודק, הוא הולך לגיהינום.

בכל מקרה, הלך עליו.

אפס סיכוי לדבר טוב.

אפס.

הדתי, יש לו לפחות סיכוי 50 אחוז שהוא יהיה בגן עדן.

מה את אומרת עכשיו? מה משתלם?

תן לה מיקרופון. למה היא לא מקבלת מיקרופון?

כן?

תן לה.

אבל אתה נותן לך דוגמה שכאילו מי שכופר הוא לא מאמין והוא נהיה חול.

ואז הוא לא מאמין בכלום והוא נהיה חול.

אבל לעומת זאת, ידעתי הוא מאמין במה שהוא מאמין.

והוא הולך לגן עדן. והוא הולך לגן עדן.

אז איפה פה? אני לא הבנתי את ה...

אני אסביר.

אם החילוני הוא צודק ואין כלום אחר כך,

אז הוא יהיה חול וזהו?

כן? כן. הוא נאבד. גמרנו, אין כלום. אין זיכרון. כי ככה הוא האמין.

מאה אחוז. אבל ככה הוא גם האמין.

100%.

והמציאות היא אחת.

או זאת או זאת. או שיש המשך

או שאין המשך. נכון? האמת היא רק אחת.

נכון?

את האמת העדתי הוא מאמין בה. אבל אני שואל האמת בלי האנשים.

בלי אנשים, יש אמת רק אחת, או שיש המשך או שאין המשך, נכון?

יכול להיות שתיהן?

כן.

יכול להיות שתיהן שאין המשך ויש המשך? לא. רק אחת, נכון?

מה אנחנו רוצים לברר?

למי יש סיכוי, נכון? כן. לחילוני, אם הוא צודק, אין המשך.

ואם הוא לא צודק,

הוא הולך לגיהינום.

אז הוא בכל מקרה מפסיד.

הדתי,

אם הוא צודק, הוא הולך לגן עדן.

ואם הוא לא צודק, לנו הוא הולך לאבדון.

אבל יש לו סיכוי 50%. אם היו אומרים לך שיש הגרלה עכשיו 10 מיליון שקל,

והסיכוי לזכות בפרס זה אחד מתוך שתיים,

יש סיכוי יותר טוב מזה?

אין סיכוי יותר טוב מזה. מי לא קונה הגרלה?

עכשיו, לא מדברים על הגרלה,

מדברים על החיים.

אני שואל אותך שאלה.

את מטיילת במדבר יהודה

עם המשפחה.

את באה להיכנס למערה מסקרנות.

פתאום אחד אומר, תיזהרו,

ראיתי שם נחש קודם.

תיכנסי למערה.

לא. תתני לילדים להיכנס. לא. למה לא?

כי אני דואגת להם. מה פירוש? מה יקרה?

כי הזהירו אותי שזה... אז מה הם הזהירו אותך?

אולי הוא סתם צוחק.

לא לוקחת סיכון.

על המערה את לא לוקחת סיכון ועל החיים כן?

שאת יכולה להיות חס ושלום בגיהנום ולהפסיד את כל העולם הבא את לוקחת סיכון?

מי לוקח סיכון להפסיד את כל החיים, לחיות את כל החיים ובסוף להפסיד הכול?

מי לוקח סיכון?

אם אומרים לך שהמשקה הזה, חס ושלום,

יכול לגרום למחלות קשות,

10% סיכוי,

תשתי את המשקה.

למה? לא לוקחת סיכון,

נכון?

אם יש סיכוי שיש עולם הבא,

ויש סיכון

שאת הולכת לגיהינום,

מה כדאי?

עכשיו שימי לב,

אם תחי אפילו 70 שנה, 80 שנה, באושר ביל גייטס,

אושר, הוא לא מאושר, אבל אושר של ביל גייטס, כמו שמדמיינים,

אבל 70 שנה נגמרות מהר, נכון?

לא מזמן עשו לך בת מצווה, נכון?

תראי, כבר עצבת עוד מעט.

עכשיו אני שואל,

אדם, החיים עוברים מהר, מה עוזר מה שהיה? כלום.

עכשיו, פנים קדימה.

עוד מעט אנחנו הולכים למקום ששם יתברר מה היה.

אפילו אם טרחת בקיום תורה ומצוות והתברר בסוף שאין כלום,

הפסדת משהו? לא. לא תוכלי להגיד, אני מצטערת, התחרדתי, חבל ש... כי את איננה.

חול לא אומר כלום, נכון?

אבל אם את ממשיכה,

יא וואי וואי,

כמה זה חשוב כל מצווה שעשית או כל עבירה שעשית.

ורק לאדם המאמין יש סיכוי, רק.

אז איך אפשר להיות לוגית,

רציונלית?

איך אפשר להיות אדם שלא שומר תורה ומצוות?

אה, אתה אומר, תשמע, אני לא פועל בגלל שאמרו לי אני רוצה לבדוק. אין בעיה. תבדוק, אבל תבדוק.

תבדוק כי זה החיים שלך, לא שלי, שלך.

תבדוק.

אבל אנשים עצלים לבדוק, אין להם סבלנות לבדוק.

אם אומרים לך, תשמעי, עשו עכשיו מחקר בדיאט קולה שיש בו בעיה, וזה גורם לככה וככה וככה,

אתה יודע מה? לא בעיה, לא שתי דיאט, מה הבעיה?

את לא הולכת לבדוק אם זה נכון, כל המחקרים, פותחת אותם, את מתחילת.

או שאת מחליטה שכן, או שאת מחליטה שלא.

צ'יק צ'ק.

אז למה אנחנו יודעים להחליט על זה ועל החיים שלנו לא?

זאת אומרת, כל בן אדם רציני,

עם כוונות רצויות, רציניות,

צריך לבדוק מה הסיבה שהוא נמצא בעולם.

העולם לא הפקר,

יותר מדי מורכב העולם, יותר מדי הרמוני, יותר מדי טוב.

הכל נמצא, יש חמצן בכל מקום. תארי לכם, היה חסר חמצן קצת באחיסמך.

הייתם הולכים והיה כיס אוויר.

אין באחיסמך אוויר בכל מקום.

הייתם מחפשים,

אין אוויר.

הקב' דארוך הוא דאג, כל תבל יש חמצן.

עולים למעלה, חסר חמצן. עולים עוד יותר, אין חמצן.

שם לא צריך,

אין חיים.

לא צריך חמצן. איפה שצריך, יש חמצן.

מים,

יש מספיק.

אדמה, יש מספיק.

אוכל, יש די ועוטר.

ציפורים.

עננים.

גשם.

עונות.

סתיו. אביב.

קיץ. חורש.

יום. לילה.

לקרר את הכדור.

לחמם. לקרר.

מעריב. ערבים.

לא סוגר לנו את החשמל בבת אחת.

לא מדליק בבת אחת.

גולל אור מפני חושך וחושך מפני אור.

שלא נקבל מכה ישר בפנים.

הכל מתוכנן.

פיקס פוקס.

סתם.

סתם.

הייתכן? בן אדם לא עומד משתומם.

אנשים רואים אייפון.

יואו, תראה איזה יופי. תראה, תראה. הופ הופ הופ הופ. תראה, תראה, תראה. תהפוך. תסובב.

יושבים, מתפעלים. אייפון. מה זה אייפון?

זה לא חכם אפילו כמו הסערה שיש לנו באף.

והכמות של הסערות באף.

הכל מסודר של כל אדם יהיה את המסנן המדויק באף.

תארו לכם אם לבן אדם היה באף סערות

של אפריקני.

הוא לא יכול לנשוח.

ואם לאפריקני היה סערות של צפון תל אביבי,

היה לו סתימות.

זאת אומרת, הכל מתוכנן פיקס-בוקס.

שמו לנו פה גבות שהזיעה לא תרד עם המלח ישר לתוך העין. אז זה עוצר ויורד מכאן.

מי עשה דבר כזה?

מי תכנן?

למה הקב' השקיע לנו את העיניים? שלא ייפגעו.

למה סתם לנו את האף בחוץ ולא בפנים?

אחרת היו לנו שריקות כמו חליל.

למה האוזניים עם אפרקסת?

לרכך לנו את השמיעה. אם זה לא היה עם אפרקסת,

כל צליל שהיינו שומעים היינו נחרדים, לא היינו יכולים לשמוע.

שאלו אנשים שאין להם אפרקסת.

הכל מסודר פיקס-פוקס.

בהתחלה היה לנו שיניים קטנות, חלביות, נכון?

שיני חלב קוראים לזה, נכון?

אחר כך התבגרנו,

אז נהיה לנו שיניים בשריות, נכון? אלה של עכשיו, נכון?

תארו לכם שהיינו גודלים כל הזמן עם השיני חלב והיינו מגיעים לגיל כזה.

היה לנו חיוך של מלטעות.

נכון?

אז הקב' החליף לנו.

למה?

החניכיים שלנו התפתחו.

התפתחו.

הקב' הוא שם לנו חותכות פה וטוחנות בפנים, נכון?

אם היה מחליף לנו והחותכות היו בפנים, היינו צריכים לאכול גזר, לפתוח את הפה, להכניס אותו שמה, לחתוך,

להעביר קדימה ולעשות...

בשביל שלא ייפול, כי...

אז הוא דאג שהתחינה תהיה בפנים, שפה הלחי תתפוס.

איך אוכלים גת?

פה. תארו לכם מה אוכלים פה.

זאת אומרת, הקב' הוא דאג שהכול יהיה מסודר.

אף אחד לא מתבונן איך זה, למה זה, מה זה, זה נהיה מפיצוץ?

אה? היה פיצוץ ונהיה בן אדם, ונהיה עולם, ונהיה הכול.

איך בן אדם יכול לחיות בלי לקבל תשובות לשאלות האלה שהן חיוניות?

מה אני עושה כאן, ומה התפקיד שלי בחיי?

זה הדבר הכי חשוב.

חבל להשקיע דברים בלי ללמוד בעצם בשביל מה אני פה.

לכן אני מסביר לכם, יהודים יקרים,

אם הכוונות שלנו רצויות ורציניות,

אנחנו יכולים להשיג את הכול.

אנחנו יכולים להיות קרובים לקדוש ברוך הוא, להכיר אותו, לדבר אליו,

ישמע אותנו ויענה לנו.

מי שקרוב אצל הקדוש ברוך הוא לא צריך אותות וניסים ומופתים בשביל לדעת שהוא נמצא.

הוא יום-יום,

ביום-יום הוא נפגש עם הקדוש ברוך הוא בכל מעשה ומעשה.

אם אני הייתי מספר לכם כמה ניסים ונפלאות

אני עובר בכל יום,

אפשר לכתוב על זה אנציקלופדיות.

בשביל לדעת מה זה השגחה פרטית שהקדוש ברוך הוא משגיח על כל דבר ודבר.

זה לא יאומן כי יסופר.

אבל יש אנשים שחיים בעלם, בלי להסתכל, בלי להתבונן, אפילו אם קורה להם נס, הם לא מבינים שזה נס.

הם חושבים שזה מקרה, אין מקרה.

אין דברים שקורים בלי השגחה מה' יתברך. הכל בא בהשגחה

מאת ה' יתברך.

זו הייתה הפתיחה שלי,

ועכשיו גיריתי אתכם קצת כדי שתוכלו לשאול שאלות.

אז מי שיש לו שאלות, אני אשמח לענות לו.

הנה, יש לגברת שם שאלה.

כבוד הרב,

דיברת קודם על חילוני ודתי שיגיעו וימסרו את נשמתם לבורא.

אבל כתוב, כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא,

שנאמר, עמך כולם צדיקים. אז מה, איפה פה העניין?

כי יהודי הוא יהודי, חילוני או דתי.

נכון.

את סומכת על המשנה בסנהדרין,

אבל יש המשך למשנה.

ואלה שאין להם חלק לעולם הבא.

זאת אומרת, יש כאלה שיש להם חלק לעולם הבא,

ויש כאלה שאין להם חלק לעולם הבא.

כל ישראל בסתם,

יש להם חלק לעולם הבא.

נגיד שאתם 12 אחים,

וכל אחד יש לו חלק בירושה.

אז לכולכם יש חלק בירושה.

אבל אם שניים,

לא באים לקחת את חלקם,

אז יש להם חלק, אבל הם לא יקבלו כי הם לא באו

להוכיח שהם הבנים של הנפטר,

או שהבנים האלה מכחישים שזה בכלל אבא שלהם.

אז איך הם יכולים לקבל בירושה אם הם מכחישים את אבא שלהם?

אז לדוגמה, אם חילוני...

אי אפשר להצביע עליו שהוא הבן של הקדוש ברוך הוא

כי הוא לא עושה מצוות שהקדוש ברוך הוא, אביו אמר לו

אז איזה מין בן זה? אתה רוצה חלק בירושה, חלק לעולם הבא ואתה בעצם לא בן?

או אם אתה חילוני מהסוג שאומר שאין אלוקים, אני מאמין שהכל טבע אז איזה חלק אתה רוצה לקבל?

מאיפה?

הבנת רעיון?

אז זאת אומרת זה רק שתי דוגמאות שכליות אבל כתוב במשנה הכופר בתחיית המתים אין לו חלק לעולם הבא, ההוגה את ה' באותיותיו

אין לו חלק לעולם הבא, יש כאן ממוני הרמב״ם 24 סוגים של אנשים שאין להם חלק לעולם הבא, כל זה מדובר

כשלא חזרו בתשובה

אבל אם חזרו בתשובה

הם יכולים למחוק את כל העבר ויש להם חלק לעולם הבא אבל צריך לעבוד על זה

אבל מי שסומך על זה שהוא מסודר כי הוא הבן של אין דבר כזה

לכן כשלומדים צריך ללמוד מההתחלה עד הסוף

גם לך יש חלק לעולם הבא אבל את צריכה לזכות בו

על ידי שעושים את התורה והמצוות זוכים בחלק המגיע

אפשר עוד שאלה? בטח, בשביל זה באתי

יש גם עניין של לפני המוות, אפילו חצי שעה לפני המוות אם אדם מבקש סליחה מעומק הלב וחוזר בתשובה מלאה

אז יש לו חלק לעולם הבא, אז אולי נהיה חילוני עד חצי שעה לפני המוות ונחסוך את כל העינוי

אז קודם כל שתי טעויות רציניות, אחת

אדם לא יודע כמה יחיה,

היום נפטרו כמה ולא היה להם תוכנית לזה,

גם לא הודיעו להם בבוקר, אחד זה נהג קטנוע שנהרג,

הוא לא הספיק אפילו לדעת שהוא נהרג,

אבל הוא נהרג.

אתמול גם כן אחד כזה נהרג,

ויש כאלה שנהרגים כל יום, יש כאלה שמתים פתאום, יש מחליקים,

יש כאלה שמקבלים אירוע מוחי, ויש כל מיני שהם לא יכולים אפילו אם הם רוצים לחזור בתשובה, הם לא יכולים.

אז זאת אומרת,

אי אפשר להערים על הקדוש ברוך הוא להגיד לו, תשמע, יש לי פטנט בשבילך,

אני חצי שעה לפני,

אני אגיד לך סליחה.

אז קודם כל זה נכון שתשובה אפילו ברגע האחרון זה מועיל,

אבל זה עדיין אומר שהנשמה חזרה בתשובה,

אבל היא מטונפת,

וצריכים לנקות אותה שם.

הנה, מה חשבת?

ילד שנעדר מהבית תקופה,

והוא חזר הביתה,

אז אומרים ברוך השם, ברוך השם, ברכת הגומל הגיעה,

אבל הוא בא מלוכלך, מטונף, כל הבגדים שלו בוץ, כולו מלא.

צריך לנסת לו לאמבטיה, להתחיל לטפל בו.

זה שהוא בא זה יפה, אבל באיזה מצב הוא בא?

ודבר נוסף,

מה עם כל החסרונות?

איפה מצוות קריאת שמע, קבלת עול מלכות שמיים, תפילה,

כיפור, ראש השנה, סוכות, מצוות מעשיות.

לא הלא, לא תעשה, יש מצוות לא תעשה,

שזה להימנע מלעשות עבירות, אבל מה עם המצוות עשה?

זאת אומרת,

כמה שאת עושה יותר מצוות עשה, את זוכה בעולם העליון, כי יש לך זכויות,

את קנית זכויות.

מגיע לך על כל זכות שקנית, מגיע לך שכר נצחי.

אז בזכויות קונים עבירות,

צריך להתנקות.

לא כל כך כדאי. נכון שבסוף יהיה לך,

בסוף, אבל בסוף זה הרבה הרבה זמן.

אם את קוראה עינוי

ל-70 שנה שמקיימים תורה ומצוות, אם זה נקרא עינוי,

זה גן עדן שאין כדוגמתו.

הרי אם יעמיסו עליך את כל המצוות בצורה כפייתית,

זה יהיה עונג לעומת מה שיש שם.

הרי זה לא יתואר ולא יצויר.

אבל גם זה שאדם חושב שזה עינוי לשמור תורה ומצוות, זה בגלל שהוא לא טעם את זה מרצון ומהכרה.

אם אדם עושה מצוות מרצון ומהכרה,

זה אושר שאין כדוגמתו.

יש אנשים שרצים 42 קילומטר כל יום מרתון,

כי הוא רוצה באולימפיאדה לרוץ מרתון.

אם הוא יגיע למקום 300 הוא מבסוט.

בשביל זה הוא רץ 42 קילומטר כל יום, הוא מרגיש עונג עם זה.

בשבילנו זה ודאי עינוי, נכון? רק לרוץ לאוטובוס זה עינוי,

איך אנחנו נושמים אחרי זה.

אבל הוא רץ 42 יום, כי בשבילו יש מטרה.

מה? הוא רוצה להשתתף באולימפיאדה. איזה מקום לא חשוב.

העיקר הוא משתתף.

זה אושר.

שבת זה אושר.

זה תענוג עילאי. זה מנוחת הנפש אמיתית.

זה אוכל כמו שצריך.

זה כל התענוגים. כל השבוע אנחנו עובדים להכין את השבת.

כל המשפחה ביחד. שירי שבת.

אושר.

סוף סוף המשפחה מלוכדת.

יש זמן.

אין טמפלוויזיה, אין עיתונים, אין מלחמות, אין פוליטיקה, אין מריבות,

אין פלאפונים, אין סלולר.

אין שום דבר.

רק אנחנו עם עצמנו יש לנו את כל הזמן.

איזה אושר.

אנשים הולכים לבית הבראה פעם בשנה.

כל השנה עובדים בשבוע מנוחה.

אצלנו שישי-שבת,

חופש, אושר, מנוחה, עונג.

כל שבוע.

להניח תפילין?

זה התרוממות הנפש.

להתחבר לקדוש ברוך הוא, לשעבד את הלב והמוח.

תפילין, יד כנגד הלב, כנגד המוח.

אושר. להתעטף במצווה, בטלית.

אושר.

מה זה?

להתפלל לבורא עולם? אני יודע שאני יכול לדבר עם מלכו של עולם שבידו הכל,

ומה שאני מבקש ממנו, אם אני ראוי, אני אקבל.

אז כל מה שאני צריך לעשות זה להיות ראוי בשביל לקבל.

מה יותר קל מזה, אם הוא אומר לי בדיוק מה אני צריך לעשות?

בשביל שהוא יקבל את תפילותיי.

קרוב השם לכל קוראיו,

לכל אשר יקראוהו באמת.

אם אתה אמיתי והקריאה שלך אמיתית,

בטח שהוא יענה לך.

ובפרט אם אתה רוצה ממנו עזרה ברוחניות כי אתה רוצה להתקרב אליו.

יש אבא שמונע מהבן שלו

ללכת

לפי דרכיו? אם אני רוצה שבני ילמד

וילמד טוב, אני לא אשקיע בו כסף,

ובפרט שיש לי.

אבא שבשמיים יש לו מניעה

והוא רוצה שאנחנו נלמד, בני החכמים,

מנהיה טובים, מנהיה צדיקים.

הוא לא יתמוך בנו?

הוא יחסיר ויעדיר מאיתנו משהו? מה פתאום?

ודאי שהוא ייתן. אם לא הוא ייתן, מי ייתן?

אלא מה?

אנחנו חושבים שזו מגבלה,

שזה גורם לנו להיות מוגבלים,

ולא יודעים שזה בדיוק הפוך.

פעם אחת אמר לי מישהו,

תשמע, אני מוכן לשמור שבת,

באמת אבל,

תהרוג אותי.

אני בלי סיגריות, בלי כדורגל,

לא יכול.

אם היו מתירים לי סיגריות וכדורגל, אני שומר שבת.

אני מת לשמור שבת, אבל לא יכול.

ככה הוא אמר לי.

אמרתי לו, קודם כל, מי אמר לך שאסור לעשן בשבת

ואסור ללכת לכדורגל?

אמר לי, כל הרבנים שדיברתי איתם אמרו שאסור. אמרתי לו, אני מודיע לך חגיגית שמותר.

אמר לי, מה, אתה רפורמי?

אמרתי לו, לא.

אני אורתודוקסי.

אז איך מותר?

אמרתי לו, מותר לא לעשן בשבת.

מותר לא ללכת לכדורגל בשבת.

הוא אומר, מה, אתה צוחק עליי? אתה מערבב לי את המילים?

אמרתי לו, לא, אני אומר לך את האמת.

אני אומר לך את האמת.

אמרתי לו, אני גם כן לא הייתי יכול בלי סיגריות ובלי כדורגל.

לא יכול.

מה זה לא יכול?

מה זה לא יכול?

אני אסור, אסור, אסור. לא יכול, לא יכול, לא יכול. אדם שהוא אסור, לא יכול.

היום אני מותר.

התרתי את עצמי. אני יכול בלי סיגריות,

אני יכול בלי כדורגל?

אני התרתי את עצמי, אני מותר, לא אסור.

אתה לא יכול בלי סיגריות, מה אתה? אסור.

אתה לא יכול בלי כדורגל, אתה אסור, יש לך מאסר,

אתה מאסר, לא יכול בלי.

אני מותר.

התורה מתירה אותנו מהכבלים של היצר הרע שאומר לנו, אתה לא יכול בלי.

אתה לא יכול בלי, אתה לא יכול בלי.

זה התאוות, שהאדם, התחלנו בהתחלה,

לא יכול להגיד לא לדברים שהוא תאב להם.

לא יכול.

הוא במאסר.

באה התורה ומחנכת אותנו איך להשתחרר

ומה השכר שאנחנו מקבלים על זה שאנחנו משתחררים,

גם בעולם הזה וגם לעולם הבא. מי שהפסיק לעשן יודע את ההבדל,

האדיר, בין מה שהיה קודם למה שהיום.

איך הוא הולך, איך הוא עולה מדרגות,

איך הוא נושם, איך הוא מרגיש,

לעומת אנשים שמעשנים, מעשנים, מעשנים.

ודאי, רק מי שמנסה את זה יודע.

זה אושר לשמור מצוות,

אבל אם רוצים שזה יהיה באמת טעים-טעים,

צריך ללמוד להבין

ולהכיר את זה בהכרה מלאה,

ואז זה בכלל חבל על הזמן.

אחד שעובד ביהלומים,

עבודה קשה, סיזיפית,

אבל הוא יודע שעל כל אבן הוא מקבל כסף,

והוא רוצה עוד שעות נוספות.

למה? כי הוא מקבל עוד כסף.

אם זה משתלם, הוא מוכן לעבוד קשה.

אם זה משתלם, הוא מוכן לעבוד עוד משמרת.

כשזה משתלם, קל לעבוד, לא מרגישים.

כשיודעים שהתורה והמצוות זה משתלם,

זה קל מאוד, לא מפסיקים.

אבל כשלא מבינים,

חושבים יואו, עכשיו ככה, עכשיו ככה. יואו, גם זה יואו. מה יואו? מה יואו? מה יואו?

שניים סוחבים שקים.

אותו משקל.

אחד בקלות לוקח את זה,

ואחד בקושי רב.

מה ההבדל בין שניהם? שניהם אותם כוח.

מה ההבדל?

זה סוחב אבנים ללא תועלת,

וזה סוחב אותו משקל, אבל יהלומים,

איך לא יהיה לו קל?

איך לא יהיה לו קל?

אחד אוהב את אשתו ואחד לא אוהב את אשתו,

והוא צריך להביא לה מתנה ליום הולדת, והיא כבר שיגעה אותו שבוע לפני, אל תשכח, אל תשכח, אל תשכח, אל תשכח.

זה שלא אוהב את אשתו מביא לה את פארקר ובקושי עולה במדרגות מהמשקל.

וזה שאוהב את אשתו קונה לה מקרר שתי דלתות, סוחב אותו על הגב,

הוא לא נותן לסבא להראות לו את אהבתו שהוא סוחב בשבילה את המקרר.

אחד אוהב ואחד לא אוהב, זה ההבדל.

זאת אומרת, זה תלוי באדם אם הוא מכיר במה שהוא עושה או לא.

הבנת?

כן. שאלה, הנה יהודי בסוף, שמה.

כבוד הרב.

כן.

אתה אמרת שבקשר לירושה עם השתים עשרה אחים.

כן.

זאת אומרת, כשאני בא עכשיו וחי,

אני צריך לחשוב מה ההורים שלי ייתנו לי בסוף.

ככה אתה אמרת.

לא.

אה, לא? זה דוגמה.

אה, דוגמה.

אז אני אשאל אותך דוגמה. יש שתי מלצרים.

מלצר אחד בא לשרת את האנשים,

מלצר השני אומר אני מחכה לטיפ.

בסוף הערב מי ילך עם יותר טיפ?

מה אתה אומר מי?

מי שבא לשרת, מי שעושה את הכל מאהבה.

אבל הוא לא כבוד טיפ. לא מי שמפחד.

לא מי שמנסה לעשות בשביל התמורה.

לא הבנתי. קודם כל, לפי הדוגמה שלך, זה שלא מקבל טיפ,

לא יכול לצאת עם טיפ יותר מזה שמחכה לטיפ.

זה שחיכה לטיפ, שתיים לא נתנו, ארבע כן נתנו, אז יהיה לו טיפ,

והוא יצא עם טיפ.

זה שלא לוקח בכלל ממשרת בלי טיפים, הוא ודאי יצא בלי טיפים.

אתה חושב? לפי הדוגמה.

לפי הדוגמה, בן אדם שבא לשרת,

מרוב שיהיו מרוצים ממנו, כן ייתנו לו טיפים. אה, יכול להיות שייתנו לו, אבל אמרת שהוא לא רוצה. אבל אם אתה מחכה לטיפ, לא יהיה לך אף פעם טיפ,

כי אתה לא באת לעשות את מה שבאת מלכתחילה לעשות.

הבנתי.

אז אתה הולך על כיוון של לשם שמיים ולא לשם שמיים.

אני אסביר לך.

אני הסברתי לה בשביל שהיא תבין אם יש בכלל עולם הבא או אין עולם הבא.

מי שלא ממלא את הפונקציה של מלצר בכלל,

הוא לא יקבל שום דבר.

זו הדוגמה שהיא דיברה.

אתה מדבר על שניים שכבר שומרים תורה ומצוות,

אחד למען שכר ואחד לא למען שכר, למען המטרה.

זו דוגמה אחרת מהדוגמה של השניים עשרה אחים.

אבל כל הערב דיברת על שתי אנשים, חילוני וזה שמאמין והכול. נכון. אז עכשיו יש שתי סוגים באלה שמאמינים.

שני סוגים ודאי, יש יותר משני סוגים.

במאמינים יש הרבה סוגים,

וגם בכופרים יש הרבה.

יש בה כופרים כאלה שהם כופרים בגלל תאוות.

כתוב, לא... עזוב רגע את האלה עם הכופרים,

כי כל מי שהגיע לפה אני לא חושב שהוא כופר. אני לא דיברתי על כופרים פה, דיברתי סתם כדוגמה.

אז בוא נדבר על אלה ששומרים ומאמינים.

כן.

אתה דיברת בהתחלה על אמת, זאת אומרת שיש אמת שהיא אחת,

ומה שעושים זה בדיוק ככה צריך לעשות. נכון. עכשיו דיברת שיש כמה צורות לאמת.

אני אתן לך דוגמה.

יש אנשים הולכים לבית הכנסת,

והם באים בשביל להתפלל.

ובמקום להתפלל, הם מדברים הרבה יותר ממה שהם מתפללים.

אז שואלים אותם, תגיד לי,

פה דיברת,

איפה תתפלל?

אם אתה בא לבית כנסת,

ובבית כנסת אתה מדבר, אז איפה תתפלל?

זה אדם מאמין, כי מי שלא מאמין לא בא לבית כנסת.

ולמה הוא מדבר בבית הכנסת? הרי האמת אומרת

שאסור לדבר בבית הכנסת, רק להתפלל.

זה המקום.

לבוא לבית מקדש מעט, ורק להתפלל.

אז איך זה שאנשים מדברים בבית הכנסת ועל דברי חול,

ובשבת,

וגוררים אחרים לשיחה,

וזה נקרא מחטיא את הרבים,

ומכשיל אותם.

איזה דתי זה?

האמת אומרת שאסור. נפתח שולחן ערוך, נראה שכתוב שעוונו גדול מנשוא.

וגוערים בו.

ואם לא גוערים בו, זה גם בעיה.

כי זה שלא גוער בו, הוא אומר, שמע, מה, אני צריך לריב איתו? זה בית כנסת, מה אני אריב? אבל כתוב גוערים בו.

אז איפה האמת?

אז לפי מה שאתה אומר, עדיף לא לבוא לבית כנסת.

לא, עדיף לבוא ולהתפלל, כי זו המטרה.

עדיף לבוא ולהתפלל.

אז אני רוצה לשאול אותך שאלה. או, התחלת להבין. יופי.

אני מאמין באלוהים. תודה. אמונה חזקה מאוד.

אבל.

אבל יש לי בעיה עם החכמים.

כן.

יכול להיות שהם טעו?

איזה חכמים אתה מדבר? לא משנה, אני מדבר באופן כללי. כשאומרים חז״ל, אז אומרים, זה כל החכמים.

אם אתה מדבר על חכמים, זיכרונם לברכה, תנאים, הקדושים וכו',

אין דבר אחד טעות.

הם לא היו בני אדם?

בטח היו בני אדם.

אז בן אדם, אין בן אדם שלא טועה?

אין דבר כזה. מה שהונצח בגמרא,

כל מה שהונצח בדברה עבר בדיקה אחר בדיקה,

באישור של אליהו הנביא,

והכל אמת לאמיתה.

זאת אומרת, מאליהו הנביא כתבו את התורה שבעל פה? לא כתבו מה שכתבו.

והחכמים, התנאים והאמוראים זכו לגילוי אליהו.

ואליהו הנביא היה מברר דברים בבתי המדרש.

והיו יודעים בדיוק, אפילו לא רק בזמן,

התנאים לפני אלפיים שנה.

גם הראב״ד אומר שאליהו היה נמצא אצלהם בבית המדרש, וגם בדורות יותר מאוחרים אליהו היו זוכים אנשים לגילוי שלו.

אבל צריך להבין דבר אחד, התורה הזאת ניתנה בהר סיני וניתנה לעם ישראל,

ועם ישראל צריך ללכת בדרכי התורה, ויש מסורת שעברה.

משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים,

בנביאים ושרו על אנשי כנסת הגדולה, והם אמרו וככה וככה במשך כל הדורות.

חכמים, זיכרונם לברכה,

הם באמת לא היו במושגים של אדם. ואני אסביר לך מה אמרו החכמים על החכמים,

דור אחד לפניהם.

האמוראים אמרו על התנאים, דור אחד לפניהם.

אם הראשונים היו כמלאכים,

אנו כבני אדם.

ואם הראשונים היו כבני אדם,

אנחנו כחמורים,

ואפילו לא כחמורו של רבי פנחס בן יאיר,

שהיה אוכל,

אוכל מעוסר.

אז אם ככה, נניח יש משפחה,

משפחה כמה אחים.

אז לפי מה שאתה אומר, אנחנו לא צריכים, אותה משפחה לא יבואו וידברו עם האבא,

אלא ילכו לאחים היותר גדולים, כי הם לפניהם, הם יותר קרובים לאבא.

ומה יגידו להם?

מה שהם יגידו להם, הם יעשו, כי ככה צריך לעבוד את האבא, כי הם היו ראשונים.

מה שברור זה ככה, לכן אחיך הגדול כאביך, הוא באמת מי שקרוב יותר לאבא, הוא יודע יותר את האבא ומכיר יותר את האבא,

בגלל סך השנים וקרבתו לאבא. זה נכון מה שאתה אומר, כמה שהאח יותר גדול. אז עכשיו יש לי שתי אבות, גם האבא וגם האח הגדול?

כן, במקום שאין אבא,

אחיך גדול כאביך.

לכן כתוב בתור... אז לפי מה שאמרת עכשיו אין אלוהים, כי יש את האח הגדול.

אמרת אין אבא.

יש אלוהים, למה אין אבא? אמרת אם אין אבא, אז יש את האח הגדול.

לא הבנתי.

עוד פעם, אני אעביר יותר טוב. אנחנו לא צריכים עכשיו לפנות לקדוש ברוך הוא ולהגיד לו,

ריבונו של עולם,

מה ההלכה לגבי תפילין?

הוא כבר נתן את זה למשה רבנו,

ואמרתי שמשה רבנו העביר ליהושע, ויהושע לזקנים,

וכל מי שהיה קרוב יותר לקדוש ברוך הוא העביר את זה הלאה הלאה,

ואנחנו נסמכים על מי שיותר היה קרוב לקדוש ברוך הוא.

אתה לא יכול להרים טלפון היום להגיד לקדוש ברוך הוא,

הנחת תפילין היום, שכחתי לעשות ככה, מה עושים?

אה, אי אפשר לפנות לבורא עולם לדבר? אפשר, אבל הוא לא יענה לך בהלכות.

אה. מה לעשות?

הבנתי. זה שיחת גוביינה.

ואתה מאמין, כן? אתה בחור מאמין. מאמין באלוהים באמונה שלמה. באמונה שלמה. אם אתה מאמין בו באמונה שלמה. פעם שנייה. אני לא מפחד משכר ואונס, זה לא מעניין אותי. הכי טוב, אין יותר טוב מזה. לא לפחד לא פותר את הבעיות. הרבה אנשים לא פחדו.

גם הררי לא פחד, עצרו אותו.

אף אחד לא מפחד, אבל בסוף עוצרים אותם.

בסדר. אתה צריך להגיד... מתי שצריכה להגיע העת היא תגיע. בטח היא תגיע.

השאלה, למה אתה מזמין לך צרות, אם אתה יכול להיפטר מהן? זו השאלה? בגלל שאתה ג'דע?

לא.

אז מה, למה אתה צריך להזמין לך בעיות אם תוכל ללמוד ולקיים?

כי אני חושב שאם בן אדם אוהב את כל מה שיש,

מקבל את הכל בהכנעה גמורה. איזה הכנעה?

הכנעה זה קודם כל ללמוד מה השם אמר ולעשות. מה זה הכנעה?

אבל אתה אמרת שהאח הגדול אמר.

האח הגדול, כן. אני הולך לצבא.

כשאני הולך לצבא,

אז יש שם מפקדים.

אתה יודע מה הדרגה של המפקד הראשי שלי?

רב״ט.

אבל יש רמטכ״ל.

אני אומר, עזוב אתה, זעתו אותה, אתה שלושה חודשים לפניי.

מי אתה בכלל? אני הולך לרמטכ״ל. איפה הרמטכ״ל?

מי ראה אותו?

מישהו הולך לרמטכ״ל?

רב״ט המפקד שלך.

סמל, מי יכול להתקרב אליו?

אתה ישר לקדוש ברוך הוא? כל שאלה ישר אליו.

מה, הוא לא אבא שלי?

בטח הוא אבא שלך.

גם אם אבא שלך עורך דין, אתה יכול להפריע לו כל יום העבודה?

לפעמים. לפעמים.

אז זה לא אבא עורך דין.

רגע, אלוהים עורך דין?

לא.

זה אבא שמרטף.

אני מציע לך ללמוד,

באמת הכנעה, פירושו של דבר, להבין שאם הבורא נתן לנו את התורה,

ואתה מאמין,

אז צריך ללמוד אותה ולקיים.

הוא נתן את התורה ואת השולחן ערוך, נגיד. זה מה שאתה מתכוון?

הכל הוא נתן. את התורה, עם כל מה שאנחנו יודעים עד היום.

הכל הוא נתן.

זאת אומרת, בתנ״ך זה לא טוב.

עדיף ללמוד את הגמרא, את המשנה, את כל... זה התנ״ך. מה אתה חושב? מה זה הגמרא?

זה מה שהגמרא פותחת את כל מה שכתוב בתנ״ך. בפסוק היא פותחת לך את הפסוקים ומבארת.

מה זה בצבא הוראות מטכ״ל?

יש הוראות, יש קודים, אבל מאחורי הקוד יש הרבה הוראות.

כשאומרים שיוצאים למבצע עופרת יצוקה,

אז אתה חושב שהמבצע זה עופרת יצוקה?

לפני שכתבו את המילה הזאת שמגדירה את כל ההכנות והאימונים שעשו בכל החילות במשך שנתיים,

שמו כותרת עופרת יצוקה. זה אומר את כל המהלך.

מאחורי המילה תפילין יש מהלך אדיר של הלכות מה עושים, מתי, בכל זמן ואיך.

מה אתה חושב?

שהתורה תכתוב תפילין ואת כל המצוות ואת כל הסיטואציות.

תכתוב ציצית ויהיה לך ספר שאתה יכול להקיף איתו את כל כדור הארץ ולא תגמור.

אלא הקדוש ברוך הוא צמצם וכתב את הכל בפסוקים.

באו חכמים ופתחו לנו את הדברים להראות לנו איפה כל דבר נמצא בתורה בדיוק.

אני חשבתי שאלוהים נתן תורה בכתב ותורה שבעל פה. נכון, זו התורה שבעל פה, המשנה והגמרא. אבל אמרת שזה החכמים נתנו אותה. בטח, איך משה קיבל תורה ומסרה ויהושע מסרה וזקנים מסרו את מה?

את התורה שבעל פה, לא תורה שבכתב, זה קיבלו כולם בספר.

אין, אתה צריך להעביר את זה.

אז בוא אני נגיד אני אצא ככה. אני אבוא לבן אדם שם, אני אגיד לו תמסור לשם כיסא.

ואני אבוא להוא שם, תמסור כיסא ולעוד אחד כיסא.

מה שבסוף זה יגיע בשורה הזאת לסוף, ומה שההוא בסוף זה יגיע אותו דבר? בטח.

בטוח?

אותו כיסא.

אתה רוצה שננסה? הנה כולם כיסא כתר. בואו נתחיל.

תעביר את הכיסאות, מה יקבלו? לא, לא את הכיסא הגשמי, אז מה? את המילה, כשאתה בא ואתה מדבר... אז למה אמרת כיסא? היית אומר מילה. אני אומר, אני אגיד מילה כיסא, סליחה, טעיתי. אה, בסדר, לא חשוב.

אז אני אסביר לך.

עם ישראל קיבל את התורה.

אנחנו נפגשנו פה אחרי אלפיים שנה של גלות.

אחרי אלפיים שנה של גלות יש לנו אותו ספר תורה.

אתם טוניסאים?

כן?

אני כורדי, לא מבין. כורדי. בסדר, כורדי גם קיבלו תורה.

עיראקים קיבלו,

איראנים קיבלו, תימנים קיבלו, ספרדים קיבלו, אשכנזים קיבלו, כולם קיבלו.

כולם באו לפה עם כל הספרים.

מה יש להם? אותו ספר בדיוק.

כולם מגביהים את הספר,

וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל לפני 3,300 שנה.

אותה תורה.

אחרי אלפיים שנה הגיעו כל היהודים לפה מכל התפוצות בלי קשר, בלי טלפון, בלי סלולר.

איך זה לכולם יש ארבע ציציות עם שמונה חוטים בדיוק?

איך זה לכולם יש להם תפילין רובעות שחורות עם אותן פרשיות בדיוק?

איך כולם עושים פסח, אוכלים מצות, שבוע ימים באותם ימים בדיוק?

אז למה לא זכינו לבית מקדש עד עכשיו? כולם עשו את זה? בגללך.

בגללי? כן. אני רק לפני 40 שנה הגעתי. עם שאלות כמו שלך איך הוא ייבנה?

אה, בגלל השאלות שלי. מי אמר את המידות של בית המקדש?

חכמים.

מי אמר זה? אתה לא נכנס, כי זה חכמים אמרו. אבל החכמים לא עשו את זה על דעתם.

או על דעת מי שקדם להם שקיבל מהקדוש ברוך הוא, נכון? נכון. והחכמים, כשהם קיבלו את זה,

אז כשהם העבירו את חלק מההלכות, אז כל אחד אמר לפי איך שהתאים לו פחות.

מה פתאום, חס ושלום, משפישתים לו?

החכמים האחרים, אם מישהו אמר לא נכון, תראה בגמרא כמה יש מחלוקות.

בשביל להעמיד את הדבר על בוריו,

אז היית מבין בכלל שאין אפשרות כזאת בעולם?

אם מישהו סטה במשהו בהבנה,

ישר כולם עצרו אותו. אין דבר כזה.

אז את אומרת, בגללי עכשיו אין בית מקדש? בדיוק. כמוך ודומים לך. בדיוק.

הוא פוסל במומו פוסל.

נכון.

לא מתוך איזה משהו אני אומר. נכון, אתה צודק. כי זה לא ייתכן. נכון, אתה צודק. כי זה לא ייתכן. אתה צודק.

למה? כי פסלת את החכמים והפוסל במומו פוסל, נכון? אני לא פסלתי את החכמים. בטח, אמרת. אני אמרתי שזכותו... כל אחד אמר לפי מה שהתאים לו.

זה בערך מה שאמרתי. מה זה בערך? אתה יודע מה אמרת? מה אמרתי? אתה אומר, אפילו היום, אם תגיד היום על שופטי בית המשפט,

שכל אחד שופט לפי מה שמתאים לו, נכון, לא לפי החוק, נכון, יגידו שאתה מבזה את בית המשפט, ואם תגיד לפני שופט אתה תיכנס גם למאסר.

כי איך אתה אומר ששופט יושב ועושה מה שמתאים לו? אני יכול להוכיח, דרך אגב, אני יכול להוכיח גם דבר כזה. מאה אחוז, תגיד את זה אבל לשופט,

בשביל שיכניסו אותך למאסר. מי אמר שלא אמרתי לו דבר כזה? אתה אמרת?

כן. אתה רגע, תגיד לי איפה שאני אסתכל בגוגל, איפה אמרת לו?

דיסק מספר 774, פיקס פוקס, סוף חלק א',

המשך בדיסק מספר 775.