אזעקה מוסיקלית חלק א

- - - לא מוגה! - - - 

לה לה, לה לה לה לה לה, לה לה לה לה להלה לה לה לה לה לה לה לה לה.

הי, קיבלו את העצה שלי.

מומחה למוזיקה התבקש לפתח צליל התרעה על נפילת טילי אב״כ.

לכל טיל יהיה מוזיקה אחרת?

קונצרט של טילים.

מערכות הצופרים ישמעו אזעקה על פי איום הטילים.

סירנה מיוחדת תופעל על נפילת טיל בלתי קונבנציונלי,

מומחה למוסיקולוגיה וצוות פסיכולוגים מחפשים אחר הצליל המתאים עבור סכנת האב״ך.

צליל לכל טיל.

דיסקים מספר 762-763

אזעקה מוזיקלית

חלק א'

ערב טוב בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הדברים הערב יהיו לעילוי נשמת יעקב בן גולה מנוחת גולה.

הערב לעילוי נשמת יעקב בן גולה, מנוחתו עדן.

לרפואת הגברת צביה חז'לה בת חנה רפואה שלמה מהירה.

אמן. אמן. ולהצלחת הרחמים בן צביה חז'לה שיזכה לחוכמת התורה בני חי ומזונה ויזכה לכל הישועות. אמן.

ולרפואת שרה רבקה בת אברהם.

ולהצלחת יהושע בן מלכה והשם יצילהו מכל דבר רע.

אמן.

ועוד ברכה אחת לדנה בת ליאור רב ליאור בן זמירה שקיבלו על עצמם ללמוד מה שביקשתי זרע חי וקיים.

אמן.

ובכן, יהודים יקרים, הערב אנחנו נלמד כמה דברים חשובים.

אחר כך נדבר על המצב האקטואלי שבו אנחנו נמצאים.

לאחר מכן יהיו שאלות ותשובות שתוכלו לשאול.

לאחר מכן יהיו ברכות, ובסוף יהיו מתנות.

הלהורגני, אתה אומר, כאשר הרגת את המצרי?

וירא משה ויאמר, אכן נודע הדבר.

זאת אומרת,

משה רבנו מבין שנודע הדבר שהוא הרג את המצרי.

רש״י אומר,

נודע לי הדבר שהייתי תמה עליו.

אכן נודע לי הדבר, איזה דבר שהייתי תמה עליו.

מה היה תמה משה רבנו?

מה חטאו ישראל מכל

שבעה אומות

להיות נרדים

בעבודת פרך?

למה דווקא עם ישראל

הם נרדים בעבודת פרך מכל שבע אומות?

אבל רואה אני שהם ראויים לכך.

רואה אני שהם ראויים לכך.

להיות נרדים.

בתנחומא מביא, אמר להם, יש ביניכם לשון הרע?

ואך אתם ראויים לגאולה?

ועתה ידעתי באיזה דבר הם משתעבדים.

יש להבין איזו הוכחה הייתה למשה רבנו שכל עם ישראל הם בעלי לשון הרע.

בעלו רק שניים הם שלשינו לפני פרעה שמשה הרג את המצרי.

שהרי מיד אחרי זה כתוב, וישמע פרעה את הדבר הזה.

משמע, שהם בלבד הלשינו לפרעה.

וכן כתוב בספר עמר נקה מרבנו עובדיה מברטנורה,

שאומר שדתן ואווירם הלשינו הוא,

והראיה לדבר מסמיכו את המקראות.

שתכף, אחר שכתב עניין העיוורים נצים ודבריהם אל משה,

שמח לו, וישמע פרעה את הדבר הזה.

ותגדל עוד התמיהה.

הלא חכמים, זיכרונם לברכה, אמרו שבזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים,

שלא גילו מסתורין שלהם.

זאת אומרת, הם לא סיפרו ולא הלשינו כלל.

שהרי משה רבנו אמר להם, ושאלה אישה משכנתה

כלי כסף וכלי זהב.

אז כל בת ישראל שאלה מהשכנה המצרית

כלי כסף וכלי זהב,

והדבר היה מופקד אצלם בביתם 12 חודש,

כשהם שאלו את הכלים,

ולא גילה אחד מהם למצרים.

אף אחד לא הלשין

מה שלקחו.

אז חכמים, זיכרונם לברכה, גילו לנו בזה את כוח השליטה

ששלטו בני ישראל על עצמם 12 חודש,

שלא נמצא אחד שנכשל בלשונו,

וגילה את הסוד למצרים.

לא יום ולא יומיים,

אלא התאפקות של שנה שלמה.

ואם הם היו נזהרים בלשונם,

אות לכך שזה קניין מושרש בקרבם של מידה טובה זו.

אם כן, מאיפה הוכיח משה רבנו שבני ישראל היו לקויים בלשון הרע,

ובגלל זה הם נשתעבדו בעבודת פרך יותר משבע אומות?

יש לנו ראייה מפורשת שהם לא היו מלשינים.

אבל מזה אנחנו לומדים. אם זאת המסקנה של משה רבנו,

מה אנחנו לומדים?

שאפילו אם יש רק יחידים,

כמו השניים, דתן ואבירם,

שהם עכורי נפש

ומושחתים במידותיהם ובלשונם,

האשמה נזקפת לכל עם ישראל.

אז אפשר להגיד שכולם כבר בעלי הלשון.

כי זה מוכיח שיש בכולם איזשהו שמץ של דופי.

יש לכולם יד באשמתם וחטאם של היחידים.

אפילו שלא בפועל,

אלא כגורמים בלבד.

שאולי בכך הביאו להידרדרות מוחלטת של השניים,

שהם נדחו ממחיצתם הרוחנית, האשמה על הכלל.

אולי דתן ואבירם נדחו בגלל הכלל.

אנחנו רואים פסוק בתורה.

איש או אישה,

כי יעשו מכל חטות האדם.

למעול מעל בשם,

באשמה הנפש ההיא,

ויתוודו את חטאתם אשר עשו,

ונתן לאשר אשם לו.

הפסוק הזה מתחיל בלשון רבים.

איש או אישה, כי יעשו,

לשון רבים,

ויתוודו,

לשון רבים,

את חטאתם.

ולבסוף מסיים הכתוב בלשון יחיד.

וישיב את אשמו, לא וישיבו,

ונתן לו ונתנו לאשר אשם לו.

כי באמת החטא הוא של יחיד.

לכן, והשיב את אשמו, ונתן לאשר אשם לו.

החטא הוא של יחיד.

אלא שגם לאחרים יש יד וחלק בחטאו,

שהם גרמו לו לחטוא, לכן אומר בלשון רבים בהתחלה.

אפילו שלא באותו חטא,

אלא בחטא אחר ובסיבות אחרות.

הם היו הגורמים,

לכן נגרם שהוא יחטא.

והנה דוגמאות.

יש אדם ישר,

נתגלגל מצבו,

ומזלו ירד כדורנית,

ואין אחד מרעיו שיחיש לו עזרה ותמיכה.

קורים מקרים כאלה בכל יום.

אדם, המצב שלו על הפנים.

ואף אחד מהחברים, הידידים הקרובים, לא מחיש לו עזרה

ולא תמיכה.

ובכל מקום שפונה לעזרה, מפנים לו עורף.

וכתוצאה מכך

הוא מידרדר למעשים פליליים.

ויש מי שאשתו ובניו

מציקים לו

על שהוא איש לא מוצלח.

והם מביאים כדוגמא את השכנים ואת הקרובים. תראה,

תראה איך הם מצליחים. קנו אוטו עכשיו, החליפו דירה, סידרו את הארונות, עשו ככה.

אלה חיים ברווח ובמותרות,

טובלים בכל מנעמי החיים ועושים חיל בכל אשר יפנו.

ואתה מסתפק במשכורת עלובה ודלה,

ישן כל היום, מדוכא, לא עושה שום דבר.

ובגלל הכלימה שהוא סובל מבני ביתו,

מתפתה לשלוח יד מממון של אחרים.

הוא מגיע להידרדרות כזו עד שאינו מסוגל לעצור בנפשו.

ומי גרם שהוא יידרדר למצב כזה שהוא ייגע בממון של אחרים?

אשתו ובניו

וקרוביו

הם הגורמים שהביאו אותו למצב זה.

יש מצבים קשים יותר שלא מדברים עליהם בדרך כלל אבל הם נגרמים.

אישה לא נותנת תשומת לב לבעל

או בעל לא נותן תשומת לב לאישה די

או שאישה לא מתנאה בפני בעלה

ומזניחה את עצמה.

או הפוך, הבעל הוא שלמפר

ולא דואג לכלום.

וזה גורם

שהם ייתנו עיניהם

במקומות אחרים.

לא שזה מוצדק,

אבל זה גורם.

אז זאת אומרת, כל אדם צריך לתת דעתו, לכל אחד יש תפקיד בחייו, והוא צריך למלא אותו כמו שצריך.

בכל אחד מהסביבה צריך לתמוך שאדם יוכל למלא את יעודו,

אבל לא לדחוף אותו למצבים שהוא לא יכול לעמוד בהם ולגרום לו אחר כך נזק.

אם הוא לא יכול,

אז צריך גם להבין לפעמים שאדם לא יכול לעודד,

לתמוך ולמצוא איזה עצות,

אבל לא להזניח,

לא להתייחס,

אלא לשים לב.

יש שני חברים שיושבים ולומדים ביחד.

שניהם התברכו בסגולות וכישרונות מיוחדים.

אבל אחד אינו נוהג כשורה לגבי חברו,

והוא עושה הכול כדי להתבלט בשכלו,

ובגאוותו הוא דוחק את חברו לקרן זווית.

כל סברה שהוא אומר, הוא מפיל לו אותה, הוא אומר, איזה שטויות, מה אתה מדבר שטויות? ככה לומדים.

ומדכא אותו, לא נותן לו להתפתח.

במקום שיגיד, אתה יודע מה, זה קרוב למשהו.

תן לו איזה, אל תבטל אותו לחלוטין.

או תגיד לו,

אתה בטח התכוונת לכך וכך.

או, זה בדיוק, יפה.

למה לבטל אם אתה יכול לתמוך בו ולהרים אותו?

והוא משפיל את חברו עד כדי כך שמתוך צער ובושה הוא נדחם מחוץ לכותלי בית המדרש ומתדרדר לגמרי.

כי כולם מזלזלים בו, אתה לא יודע ללמוד, אתה לא מבין, אתה לא זה.

אז זה לא רק בחור, זה גם בנות.

זאת אומרת, צריך תמיד עדות. כולנו צריכים עדות.

מה לעשות?

כולם צריכים תשומת לב וכולם צריכים עדות.

פרגון, מה שחסר בחברה הישראלית.

ומי אשם בהידרדרות של חברו?

זה אותו חבר בעל גאווה

שגרם לנפילת חברו ודיכא אותו.

כתוב אצל שלמה המלך כי את כל מעשה האלוקים יביא במשפט

על כל נעלם, אם טוב ואם רע.

הקדוש ברוך הוא יודע נעלמות.

הוא יודע מי היה הגורם הראשון למעשים הרעים.

שלפעמים נעשים מתוך זלזול בכבוד הבריות.

לפעמים מתוך התרשלות.

לפעמים קפדנות.

לפעמים גאווה וכדומה.

על כל אלה

יביא השם יתברך במשפט

ויגלה לכל אחת את הסיבות וההשתלשלות

שהביאו את חבריו האחרים מתוך ישראל להידרדרות.

שלא לדבר על דוגמאות לא טובות.

כשאדם עושה מעשה,

הוא צריך לקחת בחשבון שהמעשה שלו,

מביטים עליו, יודעים ממנו,

ויש אנשים שילמדו מזה ויגידו מה הוא עשה גם, גם אני עושה.

מה, אם הוא עושה ככה, גם אני עושה ככה.

למה הוא כן ואני לא?

והוא לוקח דוגמה מההיא, שלילית או חיובית.

אז מי הגורם?

לא במישרין אפילו, אתה לא מתכוון.

בעקיפין, לומדים ממך.

אם רואים אדם שמזלזל במצווה מסוימת,

זה מחליש את השני גם.

אם אחד מדבר בבית הכנסת,

אז הוא גורר אחרים גם כן לדבר.

אפילו אלה שמשתיקים אותו, אומרים לו, תתבייש לך, איך אתה מדבר? גם הוא גרם להם לדבר באמצע התפילה.

זאת אומרת, אדם צריך לשים לב, כל פעולה שלו, כל דבר שלו,

משפיע לא רק על עצמו, גם על אחרים.

מעשה מזעזע שאירע. תשמעו דבר, לא יאומן כי יסופר.

איש אחד היה מדוכא ורצוץ

והגיע למצב של אובדן עצות,

ומרוב בדידות

החליט לאבד את עצמו.

אבל לפני שביצע את מעשה ההתנקשות בגופו,

הלך,

תפס בשוק בן אדם אחד,

הכריע חוטאו וכפה עליו באיום עם אקדח,

שיקשיב לסיפור שלו על גורל חייו,

שבגללו הוא רוצה לאבד את חייו.

עמד ושפך לפניו את כל ליבו.

איך הוא נקלע למצב האומלל הזה שהוא גלמוד ועזוב?

אין לו אוזן קשבת

לשמוע את נגעי ליבו.

מחזר ומבית לבית ומעיר לעיר,

אך כולם פנו לעורף,

ומתוך מרירות, בושה וצער,

החליט על צעד זה,

לתפוס אדם מן השוק,

לעיים עליו באמצעות אקדח שיקשיב להנחותיו

ושישים לב לצרותיו.

בתוך שהוא מסיים את דבריו בפני האדם ומגולל לפניו את כל פרשת חייו,

עמד וירה בעצמו ונפל מתבוסס בדמו לרגלי המאזין הזה.

במקרה הזה,

כולם היו הגורמים למותו.

כולם שותפים לאובדן נפש אחת מישראל.

כי אם היה מישהו מסכים להאזין לו,

מוכן לשמוע אותו,

פותח את אוזנו להבין את המצוקה והצרה שלו,

היה יכול להציל אותו מלרדת לטמיון.

רק צריך אוזן קשבת.

וכולם ביזי, כל אחד דואג רק לעצמו, זה הבעיה.

מי יש לו סבלן לשמוע בעיות של אחרים?

הוא אומר לי, יש בעיות בשבילי, אני צריך לראות בעיות של אחרים?

אבל לפעמים זה פיקוח נפש.

אתה לא יודע מה מצבו של אדם.

לפעמים ההקשבה,

כמה רגעים, העידוד, כמה מילים טובות.

בנית בן אדם, הצלת חיי משפחה שלמה.

אז מסתכלים על כל אחד ואחד, מה הוא תרם למקרה

הרע או הטוב.

אילו היה מישהו מקשיב לצרותיו, מטה אוזן להנחותיו,

אילו מישהו היה מוכן לקלוט ולהאזין לגניחות לבבו של המדוכא הזה,

מראה לו פנים שוחקות,

מכבד אותו,

מפגין עליו אותות של חיבה.

אם מישהו היה מראה התעניינות בסיפור חייו המרים,

היה מציל בכך את חייו.

נמצא שהאנשים שלא שמו לב לעודד את האומלל הזה,

הם הגורמים למיתתו.

והגורמים הללו אפילו אינם יודעים שהם אשמים במותו,

שהם קירבו את קיצו,

אבל יודע תעלומות הכל גלוי לפניו.

וכשיגיעו אחרי 120 שנה,

יראו להם כמה אנשים מתו בגללם,

כמה אנשים הידרדרו בגללם,

כמה אנשים גנבו ופשעו בגללם.

למה הקדוש ברוך הוא מביא במשפט על כל נעלם בין טוב ובין רע?

רע. אף אחד לא יכול להגיד, אני פטור.

כל אחד משדר,

בכל מצב שהוא נמצא, משדר מציאות שאחרים קולטים.

ולפי הקליטה, ככה מתפתחים העניינים.

אבל זה לא רק בצד הרע, גם בצד הטוב.

יש צדיקים נסתרים שמשפיעים מטובם לכל הדור.

לא רק המפורסמים,

גם אלה שנעלמים ואין יודעים עליהם.

והם משפיעים טוב לכל הדור.

חכמים זיכרונם לברכה מספרים לנו

כת דמיך רבי אבהו אחזיאלה שלוש עשרה נהרי אפרסמון.

אמר להם אילונדמן אמרו לו אילון דידך

אמר להם אילון דאבהו ואני אמרתי לריק יגעתי

כשעמד להיפטר

רבי אבהו

הראו לו שמגיע לה בעולם האמת שלוש עשרה נהרות אפרסמון בסמים ריחות משהו משהו.

אז הוא שאל של מי אלה?

אמרו לו אלה שלך.

אמר אלה של אבהו?

ואני אמרתי לריק יגעתי.

לא חלמתי בחיים שלי שמגיע לי משהו כזה.

איך זה מגיע לי דבר כזה?

מאיפה זה בא?

בתנחומה זה מופיע בשינוי לשון.

רבי אבהו כשנטה למות

הראה לו הקדוש ברוך הוא מתן שכרו

ותמך ואמר כל אלה לאבהו

ואני אמרתי לריק יגעתי.

מייד נתעבה למיטה.

אתה רואה מה מחכה לך שמה?

במקום לרדת למכולת כל יום, ללכת לשוק, לסחוב סלים

של אפרסמון כזה קטן,

נהרות אפרסמון.

מייד נתעבה למיטה.

ויש לבאר,

יש במציאות תלמידים

שהם ידועים לתלמידים מובהקים

של אותו רב.

הוא גידל אותם,

חינך אותם,

הביא אותם אל ההצלחה ואל העלייה.

אבל יש גם מצב של תלמידים נעלמים, לא מפורסמים.

לא ריבם מכיר אותם, והם לא מכירים את ריבם.

הם הושפעו ממנו מרחוק

מבלי שתהיה ביניהם זיקה אישית.

ובמצב מיוחד זה,

יש בתלמיד, אינו יודע אפילו שקיים בשבילו רב.

וגם הרב אינו יודע שיש לו תלמיד.

הקשר הוא רוחני באופן שאינו נגלה לעין אדם.

אבל בשמיים, שם נגלו כל תעלומות.

שם יודעים ומכירים היטב

הן את הרב

והן את התלמיד.

שם יודעים כי קיימת זיקה בין הרב והתלמיד.

בשמיים

גלוי וידוע כי החוכמה והיראה שיש לתלמיד

אלו הן פרי מתורת אותו רב הידוע אף הוא בשמיים.

כי הודות להשפעתו הבלתי ישירה,

התגדל אותו תלמיד

שגם הוא גלוי וידוע רק לפני השם יתברך.

ההשפעה של הרב על התלמיד במקרה הזה הייתה סמויה באמצעות צינורות חשאיים.

הבל פיו של הרב

התפשט באוויר הארץ,

התפזר

וחדר לראשי כמה אנשים.

החוכמה הקדושה

התדבקה בהם,

וגרמה להתעוררות בליבותיהם.

ניצוצי אור שיצאו מהחוכמה של אותו צדיק

חדרו ללבבות

של האנשים,

הצמיחו בתוכם את האור,

ומניעה התפתחה בהם התשוקה העזה לשוב אל מקורם.

עד שבמשך הזמן התכתשו והטהרו,

ויש מהם שהגיעו לדרגה עליונה והצליחו ממש להיות עשירים בתורה וביראה.

אותם אנשים

הם תלמידים של אותו הרב

שגרם לעלייתם.

הם אינם יודעים מי הוליד אותם מבחינה רוחנית

ומי היה הגורם הראשון להצלחתם.

אין להם מושג היכן מקום הרב

להודות לו על החסד הגדול שגמל להם.

אבל כאשר יגיע הרב לעולם הבא,

מגלים לו את הסוד הזה,

ומראים לו גדודים גדודים, אין מספר של תלמידים בלתי מוכרים לו,

ואומרים לו, אלו תלמידיך,

אתה גרמת להצלחתם ולעלייתם.

מושיבים אותם לפניו,

ואומרים לתלמידים, זה הרב שלכם.

ולא אומרים, זה התלמידים שלך.

זה מה שאמרו לרבי אבהו,

שאלה הכיתות הכיתות של תלמידי החכמים,

הם התלמידים שלך שנוצרו מכוח האור שהפצת בעולם.

באורח בלתי ישיר

הגיע אליהם,

והרי זה כאילו נולדים.

הודיעו לו כי כל תנועה ותנועה בעבודת השם יתברך שעשה הייתה להשפעה

עד שהגיעה לאוזניהם וליבותיהם של תלמידים אלו

אותם תלמידים

שרבי אבהו אינו מכירם והם אינם מכירים אותו אבל הם פרי עמלו

כששמע זאת

רבי אבהו נתעבה למיטה

השתוקק לראות

את התלמידים האלה הבלתי מוכרים לו בעולם האמת

איזה הפתעות מחכות לנו אחרי 120 שנה

או לכאן או לכאן

יש דברים שאדם אומר

ומישהו אחר אומר אותם אחר כך

אבל המוצא הראשון היה ממנו

אחרים משתמשים במה שהוא אומר

והם ממשיכים

את דבריו ומעבירים אותם להמונים

מי שזכה להוציא ספרים

הם מתפרסמים בכל העולם

ואנשים מצטטים מהם

מי שהוציא קלטות ווידאו ודיסקים

הם מתפרסמים בכל העולם

וכולם מצטטים אותם

ואחרי 120 שנה פששש

גדודים גדודים אין מספר

אז כמה אדם צריך לטרוח ולהשתדל

שדברים טובים שהוא עושה יגיעו לכלל

אבל אם אדם בטלן

לא מפרסם את דבריו

לא עושה מעשים שאנשים יחכו אותו לטובה הוא מפסיד, מפסיד גדול

אל תהיה צנוע ונחבא אל הכלים

תעשה מעשים

מעשים טובים

תפרסם אותם בשביל שילמדו מהם

אל תתגאה

תפרסם מעשים שראוי לפרסמם

אל תצטנע במקרה זה

תדאג שאחרים ידעו מהם בשביל שאנשים ילכו בדרך טובה

בית תיזהר

שלא תהיה דוגמה שלילית שילמדו ממך דברים שאחר כך יחייבו אותך על התוצאות

יוצא מכאן שיש לנו אחריות גדולה מאוד מאוד מאוד

על כל דבר ודבר

כדי שאנחנו לא נחויב חס ושלום

ואנחנו נוכל

לעמוד בדברים לפני הקדוש ברוך הוא

הייתי רוצה להגיד לכם עוד איזה רעיון אבל אתם עייפים קצת אז אני לא אכביד עליכם

אבל אני אגיד לכם דבר אחד יהודים יקרים

בשעה זו שאנחנו נמצאים

לפני מלחמה גדולה שמתכוונת להיות מול איראן, סוריה,

לבנון וחמאס

והכל מתבשל לקראת זה

חובה עלינו לחזק איש את רעהו ולעודד אחד את השני

אבל מתוך אחריות

מה האחריות?

חובתנו להזהיר בשער מפני הבאות

לא להיות שאננים ואדישים כאילו אין כלום, כאילו הכל בסדר

חובתנו

להודיע לציבור

יותר טוב מפיקוד העורף

שיש סכנה

ומול הסכנה הזאת

לא תועיל כיפה סרוגה, סליחה, כיפת ברזל

לא תועיל

למה?

משום שפשוט מאוד אי אפשר לעצור עם הראש עשרות אלפים של טילים

אז לכן

צריכים פה איזה מעצור אחר

או הצלה מסוג אחר.

צבא לא יכול למנוע ירי של טילים על ישראל

גם אם יהיה לנו את המערכות הכי מתוחכמות

אנחנו נצטרך בכל מקרה להתמודד מול אחוז מסוים לפחות, אם יהיה לנו את כל המערכות

מול אחוז מסוים שיחדור

ואתם יודעים, אם זה חודר זה סכנה גדולה כשיורים על אוכלוסייה צפופה כמו תל אביב

אז זה בעיה

מה עושים במצבים כאלה? צריך לבחור מהי הדרך הבטוחה, המוכחת

שמסוגלת להועיל ולעזור

אז לכן אני רוצה מכם עצה

אולי במבשרת ציון יודעים על פטנט

שיכול לבלום

או למנוע פגיעה של אזרחים במקרה של התקפה של אלפי טילים.

מה הצעתכם לקבינט או לשביעייה?

מה לעשות במקרה כזה?

מה אתם אומרים?

חזרה בתשובה.

מה?

חזרה בתשובה.

ומה הראיה שחזרה בתשובה תועיל?

התורה, הכול היא נגד.

התורה מגינה ומצילה, נכון מאוד, אבל מה הראיה?

התורה היא נשק. מה?

התורה היא נשק.

ומה הראיה שזה מציל?

הכל כל יעקב, ידיים ידי עשיו. הכל כל יעקב וידיים ידי עשיו. יפה. אבל מה הראיה שזה מציל?

מה?

חנוכה, פורים.

חנוכה ופורים, בדיוק.

היינו בגזרה קשה מאוד,

ש-127 מדינות הכריזו חיסול העם היהודי ביום אחד.

ולא היה לנו אז קבינט,

ולא היה שביעייה, ולא היה 120 חברי כנסת,

לא היה צה״ל, לא גולני,

והיה רק שני צדיקים.

היו יותר, אבל היו שניים שעמדו בראש,

מרדכי ואסתר.

נו, ומה העצה שלהם הייתה?

לצום שלושה ימים, לילה ויום,

לחזור בתשובה שלמה,

לבכות ולהתפלל לקדוש ברוך הוא שיבטל את הגזרה.

הבנו על מה הייתה הגזרה,

שנהנינו מסעודתו של אחשוורוש,

שהתחברנו לגויים ורצינו להיות דומים להם,

ורצינו ליהנות מהיחסים הקרובים שלנו איתם.

ואנחנו חוזרים בנו מזה,

חוזרים בתשובה ובוכים, ובמקום נהנינו מסעודתו צמים.

נו, וזה מועיל?

ועוד איך זה מועיל?

מה זה עשה?

שהקדוש ברוך הוא פשוט מאוד

סובב את הסוויץ' בראש של אחשוורוש,

ובמקום להרוג את היהודים,

אמר להרוג את האויבים.

ואז ניצלו כל היהודים, ונהיה לנו חג פורים.

מישהו היה מעלה בדעתו פה בממשלה,

שאם תהיה התקפה

להודיע לעם ישראל בבקשה כולם לצום ולחזור בתשובה?

ביבי יהיה מסוגל להגיד דבר כזה?

יגידו שהוא מטורף. יגידו שהוא מטורף. יגידו, מי צריך אותך בכלל?

כשהייתה מלחמה עם סדאם,

מה הייתה הסיסמה?

נחש צפח.

נחש צפח.

אם היו אומרים סיסמה אחרת,

תשובה שלמה,

תשובה שלמה,

יא חביבי,

יא חביבי.

שתי מילים, אתה הופך הכול.

ובמקום לשים, אני זוכר את המנגינות ששמו,

איזה מנגינות. מלחמה יורים,

ואומרים, תכף נחזור ונדווח, בינתיים שמים.

את מי?

יש לי ציפורים בראש.

אנשים מקבלים טילים בראש, ושמים, יש לי ציפורים בראש.

זה מוזיקה.

אתם יודעים איזה מוזיקה צריך לשים אם יש מלחמה עם טילים?

מול חמאס וחיזבאללה, גם איראן ונסראללה, ובין לאדן ואבו עמאר, ופלסטין וכל השאר.

יש לנו היסטוריה מנצחת, בתנ״ך היא כבר מונחת.

השתמשו בה אבותינו וניצחו בה את כל אויבינו.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

אם שרים דבר כזה ברדיו בשעה שיש הפצצה,

חבל על הזמן.

השלום בוא יבוא רק לאחר גוג ומגוג. טילים רבים ופצצת אטום ייפלו עלינו מכל מקום.

מה נעשה לא להיפגע מכל מרעין בשין ורע?

נרבה תורה וגמילות חסדים כהבטחת התורה והנביאים.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

תשובה שלמה,

תשובה שלמה, יא חדימי.

בואו נעשה חזרה.

נמחא כפיים עכשיו חזק עד שידיים יהיו אדומות ונכוון לפגוע בפרצוף של אחמדינג'אד.

בבקשה.

תשובה של כל העם היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

השלום בוא יבוא רק לאחר גום ומגום.

דפילים רבים ופצצת אטום ינחתו עלינו מכל מקום.

מה נעשה לא להיפגע מכל מראים בישין ורע?

נרבה תורה וגנילות חסדים כהבטחת התורה והנביאה.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

מבצע מיליון חוזרים לתשובה כל אחד יחזיר אחד השנה משימה קדושה זו לשם שוויון תביא גאולה מאל עליון

סוף דבר הכל נשמע עולם החומר כולו יגמר מול הצועקים

אוווווווווווווווווווווווווווווו שמע ישראל השם אחד

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם

שמונה ישראל השם אלוקינו

בא השם אחד שמע ישראל השם אלוקינו בא השם אחד שמע ישראל השם אלוקינו בא השם אחד

תודה רבה.

ובכן יהודים יקרים אם אנחנו נאמין

במה שאמרנו הניצחון מובטח לנו

ועכשיו אני אלמד אתכם את הקטע הבא ותקשיבו טוב

וידבר משה

הן בני ישראל לא שמעו אליי

ואיך ישמעני פרעה

הקדוש ברוך הוא שולח את משה רבנו לגאול את עם ישראל

ויש טענה למשה רבנו

בני ישראל לא שמעו אליי, ואיך ישמעני פרעה?

אמרו חכמים זיכרונם לברכה

זה אחד מעשרה קל וחומר שכתובים בתורה

הן בני ישראל לא שמעו אליי

ואיך ישמעני פרעה זה קל וחומר, אם ישראל לא שומעים לי וודאי שפרעה לא ישמע לי

הוא מקשים

איך זה נדרש בקל וחומר?

הרי כתוב למעלה ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה.

יש סיבה למה לא שמעו,

מקוצר רוח ומעבודה קשה,

וכל זה לא היה לפרעו.

ואם כן, מה אתה לומד לי קל וחומר?

ונראה לבאר

מה שכתוב בפרשת שמות.

וידבר אהרן את כל הדברים האלה.

ויעש האותות

לעיני העם,

ויאמן העם,

וייכדו וישתחוו.

ואחר באו משה ואהרן אל פרעו.

אז מה היה קודם?

אהרן עשה את האותות והמופתים

לעיני העם.

העם האמין,

והם השתחוו.

ואחר כך משה ואהרן באו אל פרעו.

ויש להבין למה הדגיש שכתוב, ואחר באו משה ואהרן אל פרעו. מה אכפת לנו אם זה אחר או לפני?

למה להדגיש ואחר?

למה לא היה די לומר כסדר הכתובים?

ויעש האותות לעיני העם,

ויבואו משה ואהרן אל פרעו. למה להגיד אחר?

אלא ודאי הכתוב בא ללמד.

שאחר שעשה אהרן את האותות לעיני העם,

ואחרי שהאמינו העם, שימו לב, הדגש,

אחרי שהאמינו העם,

אחרי זה דווקא באו משה ואהרן אל פרעו, ולא לפני כן.

מכיוון שנצטוו משה ואהרן לעשות

את האותות

למען יאמינו העם.

אם כן, היה ראוי לבוא מקודם אל פרעו, ואחר כך לעשות את האותות גם לעיני ישראל.

ואז האמונה מתחזקת יותר בישראל, שהרי כמה ניסים גלויים נעשו למשה ואהרן

בבואם

לפני פרעו.

למה? מה היה שם, לדוגמה?

כתוב בילקוט שמעוני.

ארבע מאות פתחים היו לפלטרין של פרעו. אתם שומעים איזה ארמון היה לו?

ארבע מאות פתחים. אין היום בעולם ארמון כזה.

ועל כל פתח

אריות ודובים וחיות רעות.

ולא הייתה ברייה יכולה להיכנס שם

עד שמאכילין אותן בשר.

בשביל לפתות את האריות והחיות והדובים,

צריך להאכיל אותם בשביל שהם ייתנו לעבור.

וכשבאו משה ואהרן,

נתקבצו כולם, כל החיות והאריות,

וניחכו רגליהם,

והתחילו ללוותם

עד שבאו לפני פרעו. אתם יודעים איזה מראה זה? שפרעו רואה שנכנסים שני ענקים,

משה ואהרן,

וכל האריות והחיות והדובים מלווים אותם כמו עדר עד הכיסא שלו.

וכל מלכי מזרח ומערב,

כשראו אותם, נפל פחדם עליהם והשתחוו להם, למשה ואהרן.

למה כל מלכי מזרח ומערב? מה הם עשו שם?

אותו יום היה יום הולדת את פרעה.

ובאו כל מלכי מזרח ומערב.

וכשבאו משה ואהרן לפני פרעה,

היו רואים שהם דומים למלאכי השרת.

רום קומתם

כארזי הלבנון. למי שלא יודע,

משה רבנו היה למעלה מחמש מטר גובהו.

רום קומתם, אז גם אהרן הכהן, רום קומתם

כארזי הלבנון.

בגלגלי עיניהם

דומים לגלגל חמה.

וזקן שלהם

כי אשכולות מרה

ומטה האלוקים בידם,

מיד נפל פחדם עליהם.

ומצינו עוד כמה דברים למעלה מן הטבע שהיו ונבראו אז למשה ואהרן.

ואם כן, בוודאי,

יש בכל אלה לחזק את האמונה.

ולמה לא עשו כן לבוא לפני פרעה מההתחלה,

ואחר כך יעשו את האותות לפני בני ישראל.

ואז היו הניסים בכפליים.

קודם הניסים אצל פרעה

והאותות שם, ואחר כך אצל ישראל.

לכן הדגיש הכתוב ואמר,

ואחר באו משה ואהרן אל פרעה להורות

שכל ביאתם לפני פרעה

היה רק אחרי שהאמין העם,

בייקדו וישתחוו.

ודווקא בזכות האמונה הזאת שהייתה לעם ישראל,

היו יכולים משה ואהרן לבוא אל פרעה

ולעשות להם את כל הניסים.

לולא כן אי אפשר,

כי אין מלך בלא עם.

זאת אומרת, כל הניסים שנעשו למשה ואהרן היו בזכות האמונה של עם ישראל.

והם הלכו עם האמונה של עם ישראל, ונכנסו לפרעה.

אז נעשו הניסים. אבל אם הם היו הולכים

בלי האמונה של ישראל, לא היו נעשים הניסים.

זה דבר מדהים מה שלומדים פה.

וכן מצינו בחכמים, זיכרונם לברכה, במחילתא בשלח.

רבי נחמיה אומר,

כל המקבל עליו מצווה אחת באמונה,

כדאי הוא שתשרה עליו רוח הקודש.

אתם שומעים?

וכן אתה מוצא שלא נגאלו ישראל ממצרים אלא בשכר האמונה,

שנאמר, ויאמן העם.

מי היום מאמין בביבי שהוא יביא את הניצחון?

מי היום מאמין בפיצי

שהיא תביא את הניצחון?

מי מאמין בברק שהוא יביא את הניצחון?

מי מאמין שהם יכולים להגן עלינו מפני הטילים?

אף אחד.

אני שואל בהרצאות רבות, אף אחד.

אבל אם העם מאמין, שימו לב, לא בהם

שהתשובה

בכוחה להפוך כערה על פיה,

ובכוחה לגרום שהקדוש ברוך הוא יילחם את המלחמה בשבילנו,

להסובב את הסוויצ'ים אצל האויבים שיריבו ביניהם וילחמו הם בעצמם,

מי שמאמין בזה נותן את הכוח והאפשרות שזה יהיה.

ומעתה נתבונן עוד.

מה זה שכתוב ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה?

ולמה מתחילה ויאמן העם

ועתה לא שמעו אל משה?

בהתחלה כתוב ויאמן העם, אחר כך ולא שמעו אל משה מקוצר רוח. למה?

התשובה מקוצר רוח

ומעבודה קשה. מה פירוש?

קוצר רוח פירושו קוצר נשימה.

אדם שנשמתו, נשימתו קצרה.

זאת אומרת, האמונה שהאמינו מתחילה נתקצרה אצלם.

פרחה לה ובא ייאוש תחתיה.

ולמה זה?

ביארו חכמים, זיכרונם לברכה.

רבי יהודה בן בטרה אומר,

הרי הוא אומר, ולא שמעו אל משה מקוצר רוח.

וכי יש לך אדם שהוא מתבשר בשורה טובה ואינו שמח?

ריבו...

הוא מוציאו לחירות והוא אינו שמח? אומרים לכם שאתם יוצאים מעבדות מצרים לחירות

איך הוא לא שמח? אז למה לא שמעו אל משה?

אלא שהיה קשה בעיניהם לפרוש מעבודה זרה.

שמעתם?

עם כל הבשורות הטובות והכול,

אבל כיוון שישראל במצרים היו קשורים עדיין לעבודה זרה,

וואי וואי וואי לוותר!

עכשיו, הם יגידו לאנשים שעוד מעט תבוא הגאולה לעם ישראל, בואו תעלו לארץ ישראל. מה הם יגידו?

כן, אבל יש לי דירה, יש לי עסק, יש לי זה, איך אני יכול לוותר על זה?

איך אני יכול לוותר על זה?

עכשיו אומרים לאחד, שכח מכל העושר והכול, עכשיו נבנה בית המקדש,

העולם חוזר להיות מתוקן כמו שהיה בזמן משה, בזמן שלמה.

יש אנשים יגידו, אני לא מעוניין, לא מעוניין, מותק, לא, לא,

אני פתחתי עסק חדש, קניון חדש, יש לי עסקים.

מה זה עכשיו נחזור לתקופה של התורה, אוי ואבוי, מה קרה לך?

עזוב, לא עכשיו, עוד קצת, תן תן קצת להרוויח.

עם ישראל מודיעים להם שעוד מעט הם יוצאים לגאולה,

וקשה להם לפרוש מעבודה זרה.

מה לומדים מזה?

שהמרחק מאמונה שכלית שאתה תופס בשכל ומאמין שאפשר שנצא לגאולה,

אבל המרחק מהאמונה השכלית עד לאמונה החושית

הוא גדול מאוד.

כמו שכתוב, ידעת היום,

אתה תופס, לומד, ידעת היום,

אבל עדיין בהשאבות אל לבביך, אם זה לא מתיישב לך בלב,

וזה הפך להיות חושי, כאילו אתה רואה את זה בחוש,

עדיין אין לך כלום.

זה שאתה מבין פה ותופס,

זה עדיין כלום.

בהגאון הצדיק רבי יצחק בלזר, זכר צדיק ברכה, אמר,

כמו שיש מרחק גדול בין מי שאינו יודע ליודע,

ככה המרחק בין מי שיודע פה עד שהוא ישיב אל הלב.

כשאדם מגיע לאמונה חושית,

אין שום דבר יכול לעמוד כנגדו.

אפילו קור רוחות שבעולם לא יזיזו אותו ממקומו.

אבל אם האמונה היא רק שכלית,

כשיבוא כנגדה עניין החומר שהוא מוחש בגוף,

תש כוח האמונה השכלית,

והיא נשארת מחוסרת אונים כאילו לא הייתה מעולם.

אתם רוצים לראות דוגמה?

תשמעו.

אמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

משה ואהרון הלכו אל פרעה, והם לקחו איתם את הזקנים. הזקנים באו איתם.

התחילו ללכת עם משה ואהרון, ובדרך נשמטו.

לאט לאט, וברחו הזקנים.

וכשהגיעו משה ואהרון לפלטין של פרעה, נשארו רק משה ואהרון.

איפה כל הזקנים?

אתם מכירים את זה? אתה בא?

בטח, אני בא, יאללה, אתה בא?

עד שמגיעים למקום שצריכים להתמודד, לא נשאר אף אחד.

למה? כשהתחיל לחוש

רגש של פחד ואימה מפני פרעה הרשע,

ניצח החוש את השכל ונעלם.

וכך היה בישראל.

מתחילה האמינו ושמעו.

אבל כיוון שבעל הגופות שלהם קושי השעבוד ביתר שאת,

והגיעו למצב שתבן לא יינתן להם כבר,

קרעו ונפלו תחת הגזרה האכזרית הזו,

נתייאשו, ולא שמעו אל משה,

וכמו שאמר רשי, לא קיבלו תנחומים.

וכן אמרו, זיכרונם לברכה,

שהיה קשה להם לפרוש מעבודה זרה.

ומה זאת?

הרי כתוב, ויאמן העם וישמעו,

אלא שכנגד פרישות מעבודה זרה בהרגש הגוף והנפש,

נתקצרה הרוח שבאמונת שכלם.

עכשיו נבין את הקל וחומר שאמרנו בהתחלה.

הן בני ישראל לא שמעו אליי,

ואיך ישמעני פרעה?

אז אם בני ישראל שהתורה מעידה עליהם, ויאמן העם, וישמעו,

אם אצלהם נתקצרה רוחם במצב של התנגדות חומר גופם,

פרעה רשע

שאף פעם לא הגיע לאמונה כלל,

וצעק מי השם אשר אשמע בקולו,

על אחת כמה וכמה, איך ישמעני פרעה.

אם ישראל שהאמינו לא שמעו,

אז איך פרעה שבכלל לא האמין ישמע? ודאי שהקל וחומר טוב מאוד.

וכמו שראינו,

שאפילו אחרי שקיבל מכות פרעה, מכות נאמנות,

והתוודה ואמר, חטאתי הפעם.

השם הצדיק ואני ועמי הרשעים,

אבל מיד שחדלו הקולות והברט,

ויכבד ליבו הוא ועבדיו מחדש.

היש לך קוצר רוח יותר גדול מזה?

והנה אנחנו לומדים מכאן, וצריכה לאחוז אותנו רעדה.

אם אנשים כאלה שהתורה העידה עליהם, ויאמן העם, כולם,

ומשה רבנו עליו השלום אפילו נענש

על זה שאמר, והם לא יאמינו לי.

הוא עניש אותו הקדוש ברוך הוא, איך אתה אומר, הם לא יאמינו לי?

וכמו שאמרו חכמים,

זיכרונם לך על הפסוק, מה זה בידך?

אמר לו הקדוש ברוך הוא, מזה שבידך אתה צריך ללקוט,

שאתה מוציא שם רע על בניי,

הם מאמינים,

בני מאמינים.

מאמינים,

בני מאמינים. אתם מכירים את השיר הזה?

מאמינים, בני מאמינים.

עוד מעט נשים לכם.

אף על פי כן,

כשהגיעו למצב אחר, שונה מזה שהיה,

נחלשה האמונה, ולא שמעו אל משה.

מה נענה אנחנו אחריהם?

בדור כזה,

שבעוונות הרבים אבדה האמונה ונכרתה מפיהם,

וההצהרות של הכלל והפרט מתרבות בכל יום בגוף ובנפש, רחמנא נצלן.

מה ניקח לעמוד את השם?

מה ניקח?

זאת אומרת, אנחנו צריכים לראות

מה אנחנו עושים לקחת.

הרי האיבן עזרא אומר במליצותיו,

פעם תשובי

ופעמיים תשובבי.

פעם לקונך

ורבות לרצונך.

ואיך יטם עוונך?

הוא מדבר אל הנשמה שלנו.

הנשמה, פעם אחת

תשובי, שבה בתשובה.

אבל על כל פעם שהיא שבה בתשובה, פעמיים היא שובבה.

ופעמיים תשובבי.

פעם לקונך, פעם את חוזרת לקונך,

חוזרת בתשובה לקונך, לקדוש ברוך הוא.

ורבות לרצונך,

לעומת זאת,

אחרי פעם אחת לקונך, רבות לרצונך.

אז איך יטם עוונך?

איך ייגמר העוון?

אם אנחנו מסורים ביד היצר הרע ונופלים תחתיו תמיד.

והדבר פשוט,

כשהרוח מתקצר,

החומר בא במקומו. כשהרוחניות יורדת,

אז החומר תופס לנו את המקום בחיים,

והרצון הטבעי משתלט על האדם,

ואז נעשה אדם כמו בעל חי.

שוכח את אמונתו ומגביר את אהבתו.

אוהב רק את עצמו,

וכל מחשבותיו נתונים לעונג גופו.

ועל זה צווח האבן עזרא, זיכרונו לברכה,

אם פעם לקונך ורבות לרצונך, איך יטמא עוונך?

אז חובה עלינו לשמור על עצמנו שלא נגיע לידי קוצר רוח.

אנחנו צריכים לכלות את הרוח ולחזק ולסעד ולתמוך את הרוח על ידי לימוד מוסר כל הזמן.

לשמוע קלטות, הרצאות ודיסקים.

נתתי לכם בשקית

דיסק

mp3 שיש בו 43 דיסקים, 120 שעות

של חיזוקים באמונה.

בכל שקית יש לכם

120 שעות

זה עולה 1,200 שקל.

מתנה קיבלתם.

רק שתתחזקו ותוכלו להחזיק מעמד באמונה,

ולא שיהיה קוצר רוח,

כי אין עצה ואין תבונה אחרת,

אלא לימוד המוסר.

כמו שאמר שלמה המלך,

החזק במוסר אל תרף, אל תרפה.

נצריה, כי היא חייך.

רק ככה תוכל להחזיק מעמד.

אמרו חכמים זיכרונם לך, משל

לאחד שהיה מושלך לתוך המים.

הושיט הקברנית את החבל ואמר לו,

תפוס חבל זה בידך ואל תניחהו,

שאם תניחהו אין לך חיים.

כך אמר הקדוש ברוך הוא לעם ישראל.

כל זמן שאתם מדובקים במצוות,

שאתם מחזיקים בתורה ובמצוות,

אז עליכם נאמר, ואתם הדבקים באדוני אלוהיכם,

חיים כולכם היום.

לכן אל לנו

להרפות

מהמוסר וללמוד בכל יום לפחות שעה, לפחות שעה

מוסר כל יום. לפחות שעה כל יום מוסר.

אם אדם זוכה לזה, הוא מסודר.

אם כן, ראינו,

שאם אנחנו רוצים להיגאל אנחנו צריכים אמונה גדולה.

אם נאמין שהצדיקים של הדור

ומחזיקי התורה הם-הם השליחים של הקדוש ברוך הוא לכוון את העם,

ונאמין באמונה שלמה שמה שהם אומרים אמת על פי תורתנו הקדושה,

זה נותן כוח שנוכל לעמוד בפני פרעה הרשע ששלט בכיפת העולם.

אז כל שכן,

אם זה אחמדי שהוא קטן מאוד ליד פרעה,

כי פרעה שלט בכיפת העולם, הוא היה רשע גדול מאוד,

והסתדרנו איתו והוא קיבל עשר מכות.

ואנחנו מובטחים

שבאחרית הימים עכשיו,

כי ימי מצרים אראנו נפלאות,

עוד עשר מכות, אבל יותר מיוחדות ממה שהיו במצרים.

בשביל לזכות לראות את זה, צריך ויאמן העם.

אם העם יאמין, בזכות האמונה יצאו ממצרים.

בזכות האמונה אנחנו ניגאל.

אז צריך לשנן את השיר הזה, כי כל סוד הגאולה נמצא בשיר הזה.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

תזכרו את זה.

זה מה שיציל אותנו.

בשביל זה עשיתי כמה דברים.

אחד מהם, הוצאתי ספר חדש

שלא הביאו לי עדיין, הנה,

ספר חדש שנקרא עולם התשובה.

ארבע שנים של הרצאות שלי ברחבי הארץ והעולם נמצאים כאן

עם שאלות ותשובות, עם מעשים וסיפורים מדהימים ממה שקרה לאנשים שהיו בהרצאות,

עם תמונות כמובן לעיני שאוהבים צבעים,

בדפי כרומו 302,

וכל עמוד זה סיפור או שאלות ותשובות.

מדהים.

לימות החול ושבת.

ספר זה ארבע שנים לקח להכינו.

פה יש לכם, חביבי, נחת

למשך כמה חודשים.

לא הסתפקנו בזה והוצאנו גם אנציקלופדיה אינטראקטיבית.

אינטראקטיבית. אתם יודעים מה זה אנציקלופדיה?

אנציקלופדיה מדברת.

מה זה מדברת?

אתה שואל אותי שאלה,

ואני עונה לך תשובה.

הנה, זה אנציקלופדיה.

זה שני דיסקים DVD,

מכניסים למחשב,

חוץ מוויסטה,

מכניסים למחשב,

וכל שאלה שאתה רוצה לשאול אותי, אתה מקליד את המילה מהשאלה.

נגיד, חיית המתים, אם אתה רוצה לדעת,

או שכר ועונש, או עולם הבא, או נבואות שהתגשמו,

או חיים לאחר המוות,

נוסיאנסים,

או מדע מול תורה, כל נושא שאתה רוצה.

אם אתה שואל אותי שאלה,

אתה כותב מילה,

ואני עונה לך בסרט.

שמעתם פעם על אנציקלופדיה מדברת?

בואו אני אראה לכם איך זה עובד,

ועם זה אפשר להעזיר את כל עם ישראל בתשובה.

כי התשובה של כל אחד

היא מכה

לכל ג'יהאד.

שימו לב.

סוף דיסק 762. המשך בדיסק מספר 763. אזעקה מוזיקלית חלק ב'