בזכותם עליתי עוד יותר א
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
זה מה שיעזור לנו, התשובה.
אתם יודעים, כשאני התחלתי להחזיר בתשובה יהודים,
והתחילו לשלוח לי את אנשי מרצ והשמאל והשומר הצעיר להפריע לי בהרצאות.
והיו משלמים להם 50 שקל בכניסה לנערים שיבואו להפריע לי.
והיו עומדים עם שלטים ונכנסים לבתי כנסת ועושים הפגנות ורעש.
ובזכותם עליתי עוד יותר ועוד יותר ועוד יותר והתפרסמתי עוד יותר ועשיתי סרטים על חשבונם והחזרתי אותם בתשובה והיה עוד יותר טוב.
חבל שהם הפסיקו.
אז אל ייאוש.
יש התנגדות?
סימן שנותנים לנו ניסיון.
אין לישראל מענה ביטחוני כנגד טילים שנכנסים. אין.
אבל מה הציל את עם ישראל 3,300 שנה?
מה הציל בימי מרדכי ואסתר? ומה הציל בזמן החשמונאים?
תשובתם של ישראל.
אז לא להתייאש אף פעם.
דיסקים מספר 745-746.
בזכותם עליתי עוד יותר.
חלק א'.
האישה היא יותר רגשית,
בדרך כלל.
וכתוב שהקדוש ברוך הוא ברא את האישה עזר כנגדו.
אם זכה עזר, אם לא זכה, כנגדו.
מה זה כנגדו?
מזה שהיא כנגדו,
מזה שהיא כנגדו היא מרוממת אותו.
מה פירוש? אם זכה,
זכה זה מלשון זך.
אם הוא זך,
אז היא לא צריכה ללכת נגדו.
אבל אם הוא לא זכה, לא זך,
אז היא צריכה ללכת נגדו, להגיד לו מה לא בסדר.
כמובן, בדרך ארץ והכול, אבל זה נגדו.
והמדרש אומר שלפעמים זה מגיע אפילו עד כדי מנגדתו.
מנגדתו זה מכה אותו.
זאת אומרת, יש אנשים שכל כך לא זכו,
הם לא זכים עד שהנשים כבר מרביצות להם מכות.
מכל מקום, התכונות הן שונות באיש ובאישה,
מנוגדות,
וזה מה שעושה את האיחוד ומתפתחת המשפחה.
בדרך כלל האדם הוא חוצניק והאישה היא פנימית.
בדרך כלל
הוא מסתובב להביא מזון והיא מטפלת יותר בענייני הבית.
היא יותר מטפחת את העניינים
של הבית, הסדר של הבית.
ואילו הוא הולך להביא
את המזון.
היום השתנו קצת סדרי עולם,
ונשים רוצות לצאת לא פחות מהגברים החוצה.
וקשה למצוא הרבה נשים, מהמתקדמות כמובן,
שאוהבות למלא את התפקיד והייעוד של אישה.
הן מעדיפות קצת קריירה.
מכל מקום,
כך בכל העניינים של העולם, העולם מיוסד על הרבה ניגודים
כדי לבנות את הבריאה ולקיימה, ורק על ידי ניגודים הוא נבנה.
לכן כל העולם מלא ניסיונות
כדי שהאדם יתעלם מהניסיונות.
הניגודים של הכוחות דוחפים ולוחצים את האדם לעלייה.
הם הגורמים העיקריים להגביה את האדם ולקרב אותו לשם יתברך.
אתם ראיתם, אני עליתי פה לבמה,
היו מדרגות.
כל מדרגה מתנגדת לי.
אני דורך עליה,
ואז אני עולה.
אז ההתנגדות גורמת לעלייה.
שלבים בסולם,
כל שלב זה התנגדות,
ואתה דורך ועולה.
כל התנגדות מטרתה שהאדם יעלה.
לכן, ברא הקדוש ברוך הוא את אומות העולם בשביל שיצערו את ישראל.
כדי שעם ישראל יהיה פרוש ומנוזר מחיי העולם הזה.
כדי שלא יתערבו בגויים,
שלא יאבדו את הצלם האלוקי שלהם.
שיהיו עם לבדד ישכון באוהלי התורה וירא.
אם אדם מסתובב בין הגויים ורואה איך הם חיים ומה מחזיק אותם ומה המטרה שלהם בחיים,
הוא אמור לא לרצות להיות גוי.
הוא צריך לברוח ישר לבית המדרש.
שם זה ההגנה הגדולה מהמצב הזה.
זאת אומרת, הניגוד בין הגוי לבין היהודי,
הזלזול של הגוי ביהודי, הצער שמצערות אומות העולם את היהודים,
כל זה נעשה בכוונת תחילה כדי שהעם יהיה פרוש ומנוזר
מהם ומעולמם
ולא יתערבו בהם.
זו שמירה.
ברא הקדוש ברוך הוא גם מזיקין בערב שבת.
לאיזה תכלית ברא את המזיקין?
למה צריכים אותם?
כדי שעל ידם יתרומם האדם להשיג שלמות וטהרת המידות,
והמזיקין מאיימים על האדם
כדי שיראו מלפניהם.
ויש עוד מטרה אחת.
יוכל האדם כך להכיר את ההבדל בין טוב לרע,
כי אין האור ניכר אלא מתוך החושך.
כשיראו בהשחטתם של המזיקין, ידעו להתרחק מהם מתכונתם ומפעולתם.
לדוגמה,
ברא הקדוש ברוך הוא רעמים וברקים.
למה?
כדי לפשט את העקמימיות שבלב.
אתם ראיתם פעם ברק,
איך הוא נראה?
שמעתם את הרעם?
הברק נראה ככה
פסים חתוכים כאלה, לא ישרים,
כנגד העקמימיות שבלב. לפעמים אדם הולך ומתעכם בליבו, חושב שהעולם הפקר,
פתאום נוחת עליו
איזה רעם כזה שמעמיד אותו במקום, מיישר לו את העקמימיות שבלב.
אז לכן
הכול מתעלם מכוח ההתנגדות.
כל הבריאה מתפתחת מתכונה זו.
הארץ, לדוגמה,
צמאה למים,
אבל המים והארץ, שניהם כוחות נוגדים.
המים ממחים את העפר.
העפר קשה, המים רכים,
נוזליים.
ביחד זה נהיה עיסה.
אחד נוגד את השני,
אבל דווקא באיחוד של שניהם יוצא מזון ופירות לעולם.
דווקא משני הנוגדים, אם יחזר אחד מהם,
אי אפשר להביא מזון לעולם.
כך גם האומות.
האומות הן בריאה מנוגדת לעם ישראל,
אבל על ידן יכול עם ישראל להתעלות ולגדל את כוחו.
ותשמעו דבר מדהים.
עשו גימטריה שלום.
עשו גימטריה שלום.
מי זה עשו?
אדום.
מי זה אדום? אמריקה.
מי זה אמריקה? עשו.
מי זה עשו? שלום.
איך זה הולך ביחד?
אמריקה כל הזמן מדברת על שלום ועושה מלחמות.
מקבלת פרס נובל לשלום ועושה מלחמות.
מוכרת נשק והפצצות וטילים והכול ומדברת שלום.
ומקבלת פרס לשלום.
עשו
שווה בגימטריה? שלום.
כותב המהר״ל מפראג, זכר צדיק וברכה,
יש לתמוה.
למה עשו מספרו שלום?
והרי כתוב, אין שלום, אמר השם להרשעים.
שהרי עשו היה אדמוני על שם שהיה שופך דמים.
וגם האומה שלו היא המלכות הרביעית, זאת אדום שאנחנו מדברים, שראה דניאל
והמשיל אותה לברזל, שהוא מחבל הכול.
ידוע כי הברזל והשלום
הם שני הפכים.
מי מייצר הכי הרבה פצצות בעולם? מי יש לו הכי גרעין בעולם?
מי יש לו הכי מטוסים והכי טנקים והכי והכי והכי הכי הרבה ברזל?
אמריקה.
אז למה מספר עש אבשלום?
הרי הברזל הוא מחבל.
אסור, לדוגמה, בית המקדש להניף ברזל על האבנים.
כי בית המקדש זה שלום.
והברזל
זה להריגה, לרציחה.
אז לא שמים בבית המקדש, לא בונים את בית המקדש עם ברזל.
וגם לא מסטטים את האבנים בברזל.
אין ברזל.
אבל כל הסימן, כל הסמל,
כל המהות של אדום זה ברזל.
אז למה המספר של עש אבשלום?
אומר המהר״ל מפראג,
זכר צדיק ברכיו, יש ליישב.
לפי הרעיון.
זה כבר לא המהר״ל, סליחה.
יש ליישב לפי הרעיון, כי מספרו של עש אבשלום,
אפילו שהוא מתנגד, הוא מצר לישראל.
שיהיה נותנת, מפני שהוא כוח מתנגד.
הוא גורם שלום לכל ישראל.
זאת אומרת, כשהם מתנגדים לנו, זה גורם לנו לחזור בתשובה,
להתעורר,
להבין שאין תקווה, אין על מי לסמוך,
וממילא הם גורמים לנו לשלום. לא בדרך של שלום, שלום, מה נשמע?
בדרך של לחצים, הפעלת כוח,
שליטה מרחוק,
על ידי שהוא לוחץ ומצר,
הוא מקרב למי שהשלום שלו.
וזה לא רק אמריקה,
זה אירופה כולה,
וכל אלה ששייכים למלכות רומיה העתיקה.
וכך עתיד כוחו המתנגד של עשיו להשתנות ולהתחלף
לכוח עוזר ותומך לעם ישראל.
כמו שאומר רבנו בחייה על התורה בפרשת שמיני,
את החזיר זו אדום.
אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, למה נקרא שמה חזיר
שמחזרת
עטרה ליושנה לבעליה?
אתם יודעים, חזיר
מראה סימנים של טהרה,
אבל הוא טמא.
פרסותיו סדוקות,
אבל הוא לא מעלה גרה.
אז יש לו רק סימן אחד, והוא פושט את טלפיו לראות, אני טהור, והוא טמא.
ככה אדום.
מראה טלפיים של ידיד וקרוב ורע,
אבל טמא.
למה? תוכיותו אינה כמו חיצוניותו.
הכול זה אינטרסים.
אבל כתוב שהחזיר
זה אדום.
למה נקרא שמה חזיר?
שמחזרת עטרה ליושנה למעליה.
הם עתידים לגרום לבניית בית שלישי.
שני מקדשים נבנו על ידי ישראל.
בית ראשון על ידי שלמה המלך מזרע יהודה,
בית שני על ידי זרובבל שהוא גם כן מזרע יהודה,
והוא נעשה על ידי כורש שנתן רשות בזה,
אבל בית שלישי עתידה אומה זו אדום לבנותו.
זהו שאמרו,
עתידה להחזיר עטרה ליושנה.
למה?
כיוון שהם החריבו את בית המקדש.
אבל העתיד
ישוב עם שאר הכוחות לעזור לישראל,
כי ירבה השלום בעולם בסופו של עניין,
כמו שנאמר, וגר זאב עם כבש,
וכתוב, לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי.
כוח ההתנגדות של עשיו
יתהפך לעתיד לבוא לעזר ושלום, לבנות
ולא להרוס,
לאהוב ולא לשנוא.
עד כאן זו הקדמה שהכוח המתנגד הוא בעצם הכוח הבונה.
סדאם החזיר הרבה אנשים בתשובה מהפחד.
גם אחמדי הולך להחזיר הרבה יהודים בתשובה.
מהפחד.
הכוח המתנגד הוא כוח בונה.
אחרי שהקדמנו את זה, נחזור לשאלה.
למה ראובן היה צריך לקבל את דתן ואבירם,
כשהיה מוכן להקריב שני בנים
בשביל להציל את בנימין ולהחזיר אותו לאביו?
על מסירות נפש מקבלים כזה עונש?
שמה, שייצאו שני בנים כאלה רשעים?
אבל תשבעו מי זה דתן ואבירם.
דתן ואבירם הם מאלה שלא רצו לצאת ממצרים.
אתם יודעים, במצרים,
לפי אומדן שאומרים, היו 15 מיליון בני ישראל.
ארבע חמישיות מתו במכת חושך מבני ישראל.
ארבע חמישיות, 80 אחוז, לא רצו לצאת ממצרים.
רק 20 אחוז יצאו, שלוש מיליון יהודים בערך.
אז כל השמונה מתו במכת חושך?
כל ה-80 אחוז מתו במכת חושך?
למה? כדי שהמצרים לא יאמרו, הנה, גם אותם הוא מכה.
ואם מתו כל אלה שהיו רשעים ולא רצו לצאת,
איך זה שנשארו שניים, דתן ואבירם?
מאיפה אנחנו יודעים שנשארו שניים, דתן ואבירם?
כתוב בפסוק
שפרעה אומר לבני ישראל, נבוכים הם במדבר.
אז זאת אומרת, הוא אומר שהם נבוכים במדבר. למי הוא אומר? לבני ישראל. מי זה בני ישראל, דתן ואבירם,
שנשארו במצרים.
דתן ואבירם נשארו במצרים.
ולמה לא מתו במצרים בשלושת ימי האפלה, כמו כל הרשעים שלא רצו לצאת ממצרים?
כדי להעמיד אותם בחיים שיהיו לתועלת עם ישראל.
בני ישראל יראו את רשעתם.
הרי הם חלקו במחלוקת קורח על משה רבנו,
יראו את רשעתם,
יתבוננו עד כמה מגעת הרשעות שבעדם,
את הנזק שהם מזיקים לבריאה.
כך ידעו
להישמר ולהתרחק מן הרע,
וימאסו במידות רעות
ויגנו אותם.
דתן ואבירם נשארו גם כדי לצער את משה ואהרון.
והם היו הגורמים החזקים שהרימו את מדרגת משה ואהרון.
אתם שומעים?
צריך שניים שיצערו את משה ואהרון כדי שהם יתרוממו למדרגות גבוהות.
שמעתם דבר כזה?
משה רבנו נתגלה בגדולתו בשעה שהוא אמר, ואם בריאה יברא ה' ופצת הארץ את פיה, ופצת האדמה את פיה,
זאת אומרת,
נבקעה האדמה ובלעה את קורע וכל עדתו.
כל זמי גרם,
דתן ואבירם, שהם היו מחרחרים ריב.
אז זה העלה את משה רבנו בעיני כולם,
והוא עלה למדרגה גבוהה ביותר, הוא ומשה, הוא ואהרון.
אנשים לא יודעים עד כמה המתנגדים עוזרים.
אתם יודעים, כשאני התחלתי להחזיר בתשובה יהודים,
אז תקופה מסוימת היה שקט.
לא העריכו נכונה את מה שאני עושה.
אבל כשהבינו שאני משנה את המאזן הדמוגרפי בישראל,
וזה התחיל להפחיד,
כי הרבה אנשים חוזרים בתשובה,
והיום יש קרוב למיליון וחצי כבר,
אז זה פחד פחדים.
ואז התחילו לצעוק, מדינת הלכה, מדינת הלכה, הלכה המדינה, הלכה המדינה.
והתחילו לשלוח לי את אנשי מרץ,
והשמאל והשומר הצעיר להפריע לי בהרצאות.
והיו משלמים להם 50 שקל בכניסה לנערים שיבואו להפריע לי.
והיו עומדים עם שלטים ונכנסים לבתי כנסת ועושים הפגנות ורעש.
ובזכותם עליתי עוד יותר, ועוד יותר, ועוד יותר, והתפרסמתי עוד יותר, ועשיתי סרטים על חשבונם, החזרתי אותם בתשובה,
והיה עוד יותר טוב.
חבל שהם הפסיקו.
עכשיו אתם שמים לב, יש יחסית שקט, נכון?
אבל עוד מעט יהיה עוד פעם רעש. אחרי הדיסק החדש שהוצאתי עכשיו, חבל על הזמן.
המלחמה על תל אביב,
יא חביבי, מה שיהיה.
אבל זה טוב שיש מתנגדים, זה טוב, זה עוזר.
זה עוזר.
הם מתכוונים להרע,
אבל הקדוש ברוך הוא עוזר.
מי שראה את הסרט האוניברסיטה,
הוא רואה כמה זה עוזר.
אבל צריך לראות.
הוא, משה ואהרון,
הם בצדקתם, בתחילתם ועד סופם.
משה היה בן 80, אהרון בן 83,
אבל עם כל זקנתם הזדרזו לעשות את רצון קונם.
הרבה גורמים היו לעלייתם של משה ואהרון.
מכל ניסיונות החיים הם התעלו.
וגם דתן ואבירם היו מן הגורמים הללו.
הוא, דתן ואבירם,
הם ברשעתם, מתחילתם ועד סופם.
זדון ליבם לא פג אפילו בזקנותם.
הם ערערו והציתו אש של מחלוקת
נגד משה ואהרון גם בזקנותם,
ואפילו שהטבע נחלש בזמן הזקנה.
אצלם לא נתקרר היצר.
וככוחם ורשעתם בנערותם,
כך בזקנותם הארס לא נחלש.
ולמה כל זה?
הרי זה נגד הטבע.
אלא שהם נוצרו ונועדו לרומם את עם ישראל
כדי לצער את משה ואהרון
להיות גורמים בכך לעלייתם.
על ידי שהיו בזקנותם כמו בנערותם,
גרמו והוסיפו מעלה.
שניהם ברעתם ניצבו כבחינה מנוגדת מול משה ואהרון.
הוא, דתן ואבירם כנגד משה ואהרון.
אתם זוכרים שהיה אחד שקראו לו טומי לפיד?
הוא, כמה הוא רומם את הציבור החרדי.
אין לכם מושג.
שמעת אותו, כשראית אותו, כשהבנת,
פשש, הבנת מה ההבדל בין לבין.
והוא הצליח.
מה הוא הצליח?
הוא הצליח לעשות 17 חברי כנסת.
בקדנציה הבאה היה לו אפס חברי כנסת.
הוא הצליח מאוד,
כמו בטוטו.
פעם היה בטוטו מי שמביא 13 מקבל את הפרס הגדול,
ואחר כך היה מי שמביא אפס גם מקבל את הפרס הגדול.
אז כשהיו לו אפס חברי כנסת, נתנו לו פרס להיות מנכ״ל יד ושם.
מכל מקום,
רואים?
הוא ומרצ אינם.
והחרדים גודלים וצומחים וגודלים וצומחים.
והיום סך הלומדים במוסדות עצמאיים של החינוך החרדי 25% מהאוכלוסייה.
עוד כמה שנים?
50%. ועוד כמה שנים? ביי ביי.
יהיו כמה חילונים במוזיאון.
תזכורת למה שהיה פה פעם.
זאת אומרת, המתנגדים עוזרים.
עוזרים.
צריך לדעת
איך לקחת את הניסיון ולהתרומם איתו.
זו החוכמה.
עתה נוכל להסביר ולבער.
בשביל שאמר ראובן,
את שני בניי תמית
נתקיים בשני בניו, דתן ואבירם.
כיוון
שיצא מפיו של ראובן דברים אלו נתקיימו לאחר זמן.
כי אין דבר שמתבטל מן העולם.
כל דבר שיוצא מפיו של אדם, אפילו ביטוי קל,
הכל נשאר.
ולא היה לו ויתור
על שני הבנים סתם.
זה לא הלך לבטלה.
הוא באמת איבד שני בנים.
את שני בניי תמית,
שני הבנים האלה.
והביטוי נתפס במרום.
ומוכרח להתקיים, אם לא בזמנו,
אז לאחר זמן הגזירה תהיה על בניו.
אבל מן השמיים מיטיבו עם ראובן,
כי מיתת בניו תביא תועלת לעולם,
שהם יהיו הגורמים לעליית בני ישראל.
זה לא יאומן כי יסופר.
אם היה מתקיים מה שהוא אמר, את שני בני תמית, והיו מתים לו שני בנים סתם,
הולכים לישון ומתים,
איזה תועלת הייתה לעולם מזה? כלום.
אבל אם כבר צריכים למות בגלל מה שאמרת,
כי קללת תלמיד חכם, אפילו על תנאי היא מתקיימת,
אז לפחות שיהיה לך הנאה מזה, כי אתה מסרת את הנפש
בשביל להציל את בנימין.
אז זאת הייתה הנאה שניתנה לראובן על הכוונה הטובה והנאמנה לכבד את יעקב אביו,
להרגיע את אביו, למעט את צערו הנוסף מבנימין בנו.
מה הייתה התועלת שיצאה לו?
מה שאמרנו.
כי על ידם נגרמה תועלת למשה ואהרון,
שהתרוממה דרגתם
והביאו תועלת לכלל ישראל על ידי גילוי רשעתם,
שיוכלו להכיר ולדע מה גודל כוח הרע,
כדי שידעו כמה יש להתרחק מרשעים כמוהם ולשרש את הרע שבתוך עצמם.
אתם יודעים מהסרט של האוניברסיטה?
שהם התנגדו כל כך שאני אדבר.
אתם יודעים כמה אימהות אני שמעתי שלא שולחות את הילדים שלהם לאוניברסיטה למרות שהם התכוונו?
הם פשוט עזרו
מאוד להסביר איך ההתנהגות של סטודנטים בארץ, אלה שמדברים על פתיחות, פלורליזם,
אלה שמוכנים לקבל את ערפאת,
את אבו מאזן לאוניברסיטה,
אבל איש דת יהודי, חס ושלום.
הפאפה, כן.
יהודי,
חרדי, לא.
למה לא?
מה זה אוניברסיטה?
יש דעות, מגוון של דעות.
תן להתבטא ותתנגד.
לא.
לא.
אז מה זה גרם?
שיש פחות סטודנטים עכשיו.
גם הם אומרים, לא, לך לאוניברסיטה.
לא.
אם זה האנשים, לא.
אז הם עשו נגד עצמם, לא נגדי.
מכל מקום,
זה היה לטובת ראובן, שבמקום מיתת שני בניו,
מיתה סתם,
דתן ואווירם, הביאו תועלת לקרב את הלבבות לאבינו שבשמיים.
מסקנה, יהודים יקרים.
אל יפול ליבנו אם הניסיונות מתרבים.
התנגדות אומות העולם כלפי ישראל בהצהרות שגברו באחרונה ביותר מבית ומבחוץ,
הלא הם באים מהאדומים שהם נבראו לתכלית זו.
ולמה? לרומם את רוחו של עם ישראל,
לקרב אותם להשם יתברך,
שלא נתבולל חס ושלום ולא ניגרר אחרי מעשיהם ותעתועיהם,
אלא נעמוד בקדושתנו,
בצורתנו הטבעית.
וגם הניסיונות והעלבונות שבאים מקרב עמנו,
גם בינינו יש דתן ואבירמים,
שמתנגדים לנו ולרוחנו,
לא צריכים להחליש אותנו.
הפוך,
כל התנגדות
זה טוב מאוד, זו שמירה.
במצרים
עם ישראל היו עובדי עבודה זרה כמו המצרים.
מה עשה הקדוש ברוך הוא?
נתן בליבם לשנוא עמו.
הקדוש ברוך הוא הכניס שנאה
במצרים שישנאו את בני ישראל.
זה חסד, למה?
כדי שלא יתקרבו ויתבוללו.
אז מדי פעם כשאנחנו רואים אנטישמיות
ואנחנו רואים שנאה אצל הגויים נגד יהודים, זה טוב מאוד.
למה זה טוב מאוד?
תקום, תלך משם.
הם לא אוהבים אותך.
השם עשה בשביל שאתה תוכל לקום וללכת ולא להתערבב איתם.
הרי אחת הצרות, ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם.
אם הגוי היה מפרגן ליהודי, מקרב אותו,
מחבק אותו, זה היה אסון.
למה?
היהודי היה מתבולל.
מה קרה בשואה?
רחמנא ליצלן,
מה קרה?
התבוללו, 60% בגרמניה היו מתבוללים,
רצו להיות ככל הגויים,
לבשו בבגדיהם, למדו בגימנסיות שלהם,
החליטו, זהו, עוזבים את בית המדרש ורוצים להיות אנשים נאורים.
מה קרה?
הגוי התעורר ואמר, לא, לא, אתה יהודי, אתה גזע נחות.
אנחנו הגזע הארי.
אנחנו לא נהיה ביחד.
הוא דאג להרוג יהודים גם שיסתתרו בזהותם שלוש דורות.
זאת אומרת,
אין דבר כזה.
המבדיל בין קודש לחול
ובין אור לחושך
ובין ישראל לעמים,
כמו שיש הבדל בין אור לחושך,
תמיד 13 וחצי דקות,
בין הערביים, בין אם זה בימות הקיץ או בימות החורף, תמיד בין הערביים זה זמן קבוע,
לא ישתנה.
ככה המבדיל,
בין ישראל לגויים צריך להיות מרווח
שלא ישתנה, שלא ייכנס אחד בתחום חברו.
כי אם מתקרבים, אוי ואבוי, איזה אסון.
עם ישראל נמשלו
לאש
הלוקו דברי כאש נאום השם, אש דת למו.
הגויים נמשלו למים, המים הזדונים.
אש ומים,
לא יכולים לדור במחיצה אחת.
לא יכולים.
אם האש מתגברת, היא מעדה את המים.
אם המים מרובים, מכבים את האש.
אז איך אפשר שאש ומים יהיו ביחד?
אם יש מחיצה.
אם יש סיר, אתה שם סיר על הגז,
יש בפנים מים, מתחת אש,
האש תורמת למים.
האש מחממת, האש מאירה, האש מבשלת,
האש תורמת למים.
האש צובעת.
המים לא צובעים, אין להם חום, לא טבעי ולא קור.
המים פסיביים.
כי מציון תצא תורה ודבר השם מירושלים.
העם היהודי הוא שהביא את כל הציוויליזציה לעולם.
העם היהודי הביא את התורה לעולם.
העם היהודי הביא את המידות הטרומיות לעולם.
העם היהודי, הוא יכול לתרום לעולם.
אבל,
זה כשיש מחיצה.
כשיש סיר.
אז אתה יכול לתרום.
הן עם לבדד ישכון,
ובגויים לא יתחשב.
אבל אם מסירים את המחיצה, המים מכבים את האש.
לכן צריך לזכור, כמו שיש הבדל
בין אור לחושך,
ככה יש הבדל בין ישראל לעמים,
וכל אחד צריך להיות במקומו.
כל המאורעות ופגעי הזמן
הם שלוחים מאת השם יתברך לרומם את הנפשות.
כל העולם מורכב מניגודים,
שמהם כל בניין החיים המשפחתי והציבורי.
כאשר נדע את סוד הבריאה,
תתעודד רוחנו.
נפתח בשם בכל ניסיונות החיים,
שהם המעלים את האדם לחיי העולם הבא.
ואז יהפכו כל הניגודים
והמתנגדים לכוח של עזרה ובנייה.
כך ירבה השלום בעולם,
ותחזור עטרה ליושנה.
אז אל ייאוש.
יש התנגדות?
סימן שנותנים לנו ניסיון.
יש מרוץ מכשולים בצבא.
למה?
כשאתה מתגבר על המכשולים,
ככה אתה יותר חייל מוצלח.
אתה הולך למכון כושר,
ככל שיש התנגדות של המשקולת,
ככה השריר שלך יטפח.
תמיד איפה שיש מכשולים, התנגדות, שמה התפתחות.
אז אדרבא, אל תפוחדו מניסיונות.
תלמדו איך לנצל אותם,
איך להשתמש בהם בשביל לעלות.
והנה עוד דוגמאות קצרות,
ואחרי זה שאלות ותשובות.
ויוסף הוא השליט על הארץ,
הוא המשביר לכל עם הארץ.
ויבואו אחרי יוסף וישתחוו לו אפיים ארצה.
יוסף לקה בגלל החלומות שלו.
מכרו אותו אחיו.
ויוסף נתרפא בזכות החלומות של פרעה.
במה שהקדוש ברוך הוא מכה, בו הוא מרפא.
החלום גרם למכירה,
והחלום העלה אותו לגדולה.
אז לא להתייאש אף פעם.
רבי לוי ורבנן.
רבי לוי אומר, כל מי שנאמר בו והיה ראה עולם חדש.
אמר רבי שמואל, חמישה הן.
חמישה שראו עולם חדש.
נוח.
זה אחד מהם. אתמול אבנים שחקו מים.
הוא ראה את המבול,
והוא ראה
שהאבנים נשחקו על ידי המים מהמבול.
כידוע, המים במבול היו מים רותחים ומים צוננים.
והכל נמחה.
וימח את כל היקום.
אבנים נמחו.
דאמר רבי לוי, אפילו אצטרובלין של ריחיים נמחה במים. האבן התחתונה של הריחיים, שהיא צריכה להיות קשה,
גם היא נמחתה.
אז הוא ראה עולם כזה שנמחה.
והנה יום לאחר מכן, כמו שאומרים, שנה אחרי,
ויהיו בני נוח היוצאים מן הטבע.
ראה עולם חדש.
ראה עולם שעבר
וראה עולם חדש.
יוסף,
אתמול עינו בכבל רגלו ברזל באה נפשו.
12 שנה בבית האסורים.
עבד עברי נער.
ועכשיו, ויוסף הוא השליט.
עולם חדש ראה.
מבית הסוהר
להגיע לשלטון על כל העולם.
משה,
אתמול בורח מפני פרעה,
ועכשיו משקע אותו ואת צבאו בים.
עולם חדש.
איוב,
אתמול,
אשפוך לארץ מררתי,
ועכשיו ויוסף השם את כל השל איוב למשנה.
מתו לו עשרה בנים, הוכה בשחין, הפסיד כל ממונו.
מדוכא בייסורים.
והנה, לאחר מכן, הקדוש ברוך הוא החזיר לו הכל בכפול.
חי 70 שנה, והוסיף לו עוד
140. איוב חי 210 שנה.
ראה עולם חדש.
מרדכי יהודי.
אתמול היה מתוקן לצליבה,
ועכשיו הוא צולב את צולביו.
אתמול, המן הכין לו עץ לתלות אותו,
ולמחרת מרדכי תולה את המן על העץ ואת בניו.
אלא שראה עולם חדש.
ונשאלת השאלה,
יש הבדל בין נוח
לארבעה אחרים שציינו?
כי נוח ממש ראה עולם חדש.
הוא ראה עולם שנמחה לחלוטין, ולא נשאר ממנו זכר.
ואחר כך הוא יצא מהטבע וראה עולם חדש לחלוטין.
והם היו העדים היחידים לעולם החדש, הוא ובני ביתו.
אבל מה שייך לומר על ארבעה אחרים שהם ראו עולם חדש,
הרי העולם נשאר כמו שהיה.
משה ברח, ואחר כך משה חזר ועשה כך וכך, מרדכי היה כך, ואחר כך כך וכך,
איוב כך, ואחר כך כך. באותו עולם
מה שייך להגיד שזה עולם חדש.
אלא שהם בחייהם הפרטיים והציבוריים התרחשו להם כמה וכמה מאורעות כבירים וגילויים חדישים,
אבל העולם כולו בצביונו נשאר.
אז איך המדרש משווה בין כולם?
ללמדנו
שהניסיונות
וההתלבטויות
שעוברים על האדם מימי חלדו,
מרוממים אותו ונותנים לו פנים חדשות לכל הווייתו וכל ערך הסתכלותו בעולם.
אותו עולם של הניסיונות והאיסורים מתחדש בצורה חדשה.
אתמול אתה אסיר ומחר אתה שליט.
אתמול אתה צלוב,
מחר אתה צולב.
בערב ילין בכי ולבוקר רינה.
מי אמר
שמי שהולך לישון בוכה לא יקום שמח?
ומי אמר שמי שהולך לישון שמח לא יקום בוכה?
העולם מלא תמורות,
מלא שינויים,
מלא ניסיונות,
אבל צריך להתרומם מהניסיונות,
ורואים עולם חדש.
אדם כזה,
שיודע להבחין בזה,
אדם המנוסה,
מתרומם,
ואיתו מתרוממת כל ההוויה והיצירה,
והם הולכים ונפתחים לפניו לרווחה,
והוא תופס דברים רוחניים,
עילאיים,
מה שבשום פנים לא יכול לראות קודם.
הייסורים והעינויים מפתחים את חיקו לטעום, להרגיש,
ואת עיניו לראות,
ואת בשרו לחזות בגילויים אלוקיים שהם סתומים מעיני בן אדם רגיל.
עולם חדש ממש.
לסיום,
מספרים על בעל הלבוש.
בעל הלבוש
זה היה אחד מגדולי ישראל לפני כ-400 שנה.
לפני כ-400 שנה
חי בעל הלבוש.
רבי מרדכי יפה.
והוא
היה לו ניסיון גדול.
מה היה הניסיון?
ניסיון נורא.
פעם אחת הוא נזדמן לבית
של אישה
שלרגלי קשריו המסחריים ופרנסתו.
היא ראתה את יופיו ואת תוארו,
וחמדה אותו, ועברה עליה רוח שטות,
וטבעה אותו לעבירה.
והוא דחה אותה באמתלה שהוא צריך לצאת החוצה להיפנות.
נכנס לבית הכיסא,
טינף ולכלך את עצמו עד צווארו בגדולים.
כל הגוף שלו יצא מסריח,
חבל על הזמן.
היא רק ראתה את זה איף, איף, איף, איף, איף, וככה הוא ברח מהניסיון ונמלט.
הודיעו לו בחלומו
שלרגל עמידתו בניסיון הכבד הזה,
שהציל את נפשו על ידי טינוף ולכלוך בגדיו ולבושו,
יזכה להערות חדשות בהבנת התורה וללבושים חדשים,
לבושי אור עליון.
וכך היה.
הוא הרגיש שרוח הקודש שורה עליו,
והתחיל לחבר ספרים רבים,
וקרא לכולם בשם לבושים.
לכן הוא נקרא בעל הלבוש. הוא כתב עשרה ספרים שכל אחד מהם נקרא הלבוש.
וזו דוגמה
של התלבטות איומה ועמידה בניסיון,
אבל שמרוממת את האדם
עד כדי שרואה עולם חדש.
באשרי יודע להתחזק
כשכיתון ניסיונות וייסורים נשפך עליו,
בשכר עמידה בניסיון,
זהו גילוי של עולם חדש.
יש הרבה אנשים שזכיתי לראות
שאחרי שהיה להם ניסיון של מחלה קשה
או של עקרות
לאורך שנים,
או מקרים קשים ביותר,
ועמדו בניסיון,
ושינו את דרכם,
וחזרו בתשובה,
ראו עולם חדש,
נולדו מחדש,
הבריאו, החלימו, ילדו,
עולם חדש.
החוכמה זה איך להתרומם מהניסיון,
איך לעלות למעלה.
לא לשקוע,
לא להיכנס דיכאון,
לדרוך על הניסיון ולהתרומם.
למה זה נקרא ניסיון מלשון נס?
מה זה נס?
דגל.
להרים נס.
נס, להתנוסס.
הניסיון מרים את האדם למעלה,
אבל אם הוא יודע לדרוך עליו ולעלות,
לא להתייאש.
תמיד ניסיונות באים בשביל לרומם את האדם.
כל התנגדות לטובתו.
רק צריך להיות חכם,
ולא לפחד מהניסיון.
לבחון אותו ולהתמודד איתו.
סוף דיסק 745. המשך בדיסק מספר 746. בזכותם עליתי עוד יותר חלק ב'.