הוא חושב שהוא המהדי א

- - - לא מוגה! - - - 

והוא גם חושב שהוא המהדי, מהמאדי,

הוא חושב שהוא המשיח של המוסלמים.

רק הוא מדבר על זה שצריך להביא את המהדי,

והוא מתכוון על עצמם.

והוא מכין את עצמו לקראת האירוע ההיסטורי מבחינתו,

כיוון שהוא קנאי דתי שמאמין שזה מצווה, הוא גם אמר את זה בפיו,

מצווה להרוג יהודים, והוא אוהב לקיים מצוות.

הוא רוצה להרוג יהודים כמה שיותר.

בקיצור, הוא מפגר אמיתי,

ומכאלה צריך להיזהר.

נותנים לו יד, מושיטים לו יד, אומרים ייתנו לו מיליארדים, ייתנו לו תמיכה, ייתנו לו הכרה, יכניסו אותו לאו״ם, יעשו איתו ככה.

שום דבר. עוד קוראים גרעיניים.

עוד קוראים גרעיניים. עוד, עוד, עוד, עוד קוראים גרעיניים.

כנראה אתה חי בסרט חבל על הזמן. נכון. כל המכרים שלי וכל החברים שלי הם את החיסונים. נכון. ומה ששמעתי פה זה סרטים, האנשים האלה, העם הדתי, האנשים האלה, הם לא מכירים את התורה של דרווין.

אז אתה מספר פה סיפורים, הבנתי. שתסלח לי, גם אתה בור, ואתה לא מבין שום דבר במדע, ואתה מוכר להם כל מיני סיפורים שהבן אדם, הבנתי. גם דרווין לא אמר שבאנו מהקוף. הבנתי. זה הרבה יותר מורכב ממה שאתה אומר. מאיפה? מאיפה הם לא מקופים?

מאיפה? נו, תגיד, מאיפה הם התפתחו? מה שהוא מנסה להגיד זה שלפי כל הספרים המדעיים, כן, וכי הוכחות כל הדת אני לא יודע אם מישהו פה ינסה להבין את מה שלא. כל הדת זה לא מה שאנחנו אומרים לנו. ברור שלא. מי שקוף לא יכול להבין דת. זה לא לפי עניין של קופים. קופים זה בננות.

דיסק עם מספר 743-744 הוא חושב שהוא המהדי.

חלק א'.

ערב טוב. בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב הזה להצלחת משה חיים שלמה,

נחמה לאה, ישראל מאיר,

אריה לייב, נפתלי צבי, בנימין דוד, בני פנינה פרל,

שיזכו לגדול בבריאות ויהיו לו עובדי השם המתיים,

וחס ושלום שלא ירדו מן הדרך לעולם.

יש לי שאלה, רק לפני שאנחנו מתחילים,

כמה תלמידים יש כאן מבית ספר רנה קאסן?

אחד. אם אפשר להרים את היד, אם יש כאלה?

אחד?

אחד. יש נציג אחד. תודה.

עכשיו אני שואל אתכם שאלה.

אני הכנתי לכם שתי דרשות.

אחת מפרשת השבוע,

ואחת בנושא גלגולים.

זאת אומרת,

מי מתגלגל ועל מה, ואיך מתקנים את מי שכבר עזב את העולם?

מה אתם רוצים לשמוע?

גלגולים. גלגולים.

פסגת זאב, סלטות. סלטות, סלטות.

אוקיי.

אז אני עובר לגלגולים.

תהיו מוכנים, כן?

בספר ערבי נחל

מובא כך,

היטיבו אשר דיברו הפילוסופים

כי האיש אשר כל ימיו חושב בעסקי עולם הזה,

הקלה והנפסד,

נמצא שם נותן נשמתו בדברים קלים ונפסדים.

מה אומרים הפילוסופים?

אדם שכל החיים שלו מתעסק בענייני החומר,

בעניין העולם הזה,

שהעולם הזה הוא קלה בסוף ונפסד,

נמצא שהוא נותן את נשמתו בדברים הקלים והנפסדים.

ואומנם הם חשבו שאותו אדם אין לו תקומה לנפשו,

ונפשו יורדת למטה כנפש הבהמה,

וגם בזה שקר בימינם.

אז הם חשבו שמי שמשקיע את נשמתו ומה חשבתו בדברים של העולם הזה בחומר,

בסופו של דבר

לא תהיה לו תקומה והוא יורד עם נשמתו ונפשו למטה כנפש הבהמה.

בגלל שהוא היה מחובר לחומר הוא כאילו נשאר עם החומר למטה.

בעוד שאם הוא היה חושב ברוחניות ובמושכלות,

דברים שכליים,

אז הנשמה שלו הייתה שואפת למעלה.

אבל גם זה שקר בימינם.

כי לא כאשר יראה האדם בשכלו,

כי האדם יראה אל העיניים.

ומה שאנו רואים

זה על ידי התורה הקדושה

שניתנה מאת האלוקים

בדברי חכמים, זיכרונם לברכה,

שרוח השם דיבר בהם,

והם הורונו על הפסוק

שהקדוש ברוך הוא חפץ שלא יידח ממנו נידח.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא דואג

שלא יידחה אחד מישראל.

גם אם הוא לא השלים את תיקונו בפעם אחת,

אז הוא יחזור ויחזור עד שייתקן.

וכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא,

ואופן התיקון שלהם,

כי במקום אשר נתפזר נשמתם

בענייני העולם הזה,

כשמזדמן שם איש צדיק

ועוסק בדברים האלה

לשם מצווה

ובמחשבה לשם השם,

אז הוא מתעלה ומעלה גם את הנשמה המונחת שם.

זאת אומרת,

איך נעשה תיקון של אלה שיצאו מן העולם

והם היו מחוברים לחומר?

במקום שהתפזרה נשמתם

בענייני העולם הזה,

כשיעבור שם צדיק

ויתעסק בדברים האלה ששם נשארה חלק מנשמתם,

אז אם הוא יתעסק בדברים שם לצורך מצווה ובמחשבה לשם השם,

הוא מעלה את הנשמה הזאת למעלה.

הבן איש חי מסביר

מה הנוסח של הברכה שתיקנו חכמים זיכרונם לברכה

על מה שאנחנו אוכלים ואומרים

בורא נפשות רבות וחסט רונן על כל מה שברא ברחמיו

להחיות בהם נפש כל חי, ברוך חי העולמים.

אז הוא מסביר

שזה הברכה נתקנה בסוד הגלגולים.

כשאדם מברך על פרי

או על מאכל,

יש שם נשמות

שנמצאות

וניתן לתקנן על ידי האכילה לשם שמיים והברכה כפי שצריך.

מה אומרת הברכה?

בורא נפשות רבות,

הקדוש ברוך הוא, בורא נפשות רבות

וחסרונן,

נשמות שהן חסרות ולא השלימו את התיקון שלהן בעולם הזה,

איפה הוא שם אותן, הקדוש ברוך הוא?

על כל מה שבראת,

תפוח, בננה, אגס, לחם, דגים,

על כל מה שבראת.

למה הוא שם אותן שם?

להחיות בהם נפש כל חי.

על ידי זה שאנחנו מברכים את הברכה,

אנחנו מחיים ומעלים את החלק הרוחני שנמצא בתוך המאכל.

ברוך חי העולמים.

אז זה ניתקן לנו בברכה.

וכך דברי הרמב״ם בפירוש המשניות

על מה שכתוב בגמרא ביומה.

כל מה שברא הקדוש ברוך הוא,

לא ברעו אלא לכבודו.

ומספר שם הרמב״ם,

איך משתדל אדם לעשיר,

ואחר כך הוא בונה פלטרין, ארמון גדול,

ואחר כך הוא עושה לו שדות וכרמים, גנים ופרדסים,

ומשקיע בזה עשרות שנים, העשיר,

לתפארת כבודו.

ואחר כך,

מה קורה?

מסובב הקדוש ברוך הוא באופן

שאחר מאה או מאתיים שנה

יעבור שם איש צדיק

ויצטרך לרפות את גופו באיזה עשב פרטי

שהוא צריך לו,

וימצא את העשב באותו פרדס.

הרי שכל הסיבובים,

בכל העלויות,

בכל מה שטרח העשיר לפני מאה ומאתיים שנה,

הכל הוא עשה בשביל הקדוש ברוך הוא לכבודו.

למה?

כיוון שהצדיק עושה את רצון הבורא,

והוא עושה הכל לכבוד השם,

ממילא אם הוא בסוף נהנה מהפרדסים האלה שעשה אותו אדם,

או שהוא ישב ונח בצילם של העצים,

הרי שכל מה שטרח העשיר הזה כל ימי חייו,

זה הועיל לכבודו של הקדוש ברוך הוא,

כי זה מאפשר לצדיק להירפא.

ולמה הקדוש ברוך הוא מנהיג את עולמו כך?

וכי הקדוש ברוך הוא לא יכול לרפא את הצדיק בלי הפרדס של זה האיש?

למה צריך פרדס כזה, ומאה ומאתיים שנה שהכינו אותו מראש,

בשביל שיבוא צדיק וירפא, שהקדוש ברוך הוא ירפא אותו בלי פרדס?

למה צריך?

אלא זה חסד של הקדוש ברוך הוא,

שעשה הקדוש ברוך הוא תיקון ועלייה לנפש של זה העשיר שהרשיע,

כדי שתהיה לו השארת הנפש.

זאת אומרת,

העשיר כילה את ימיו

בבניין ארמונות

בשביל כבודו שלו, לא כבוד השם,

ואז חלקי נשמתו נשארו שקועים ומשוקעים בחומר ההוא.

ומה עושה הקדוש ברוך הוא?

יכין רשע וצדיק ילבש.

הרשע הכין את הכול,

בא הצדיק

ולבש את מה שהכין.

דהיינו,

מספר חסדי הקדוש ברוך הוא,

הרשע שפיזר את נשמתו בכל הדברים הנפסדים,

ובעסקי העולם הזה,

מזמין הקדוש ברוך הוא אחר כך באותם הדברים ובאותם המקומות

שהשתמש בהם הצדיק,

ובמחשבתו שהוא מדבק באלוקות, הרי כל הזמן הצדיק דבק בשם יתברך,

נתדבק נשמה זו גם כן באלוקות,

כיוון שחלק הנשמה נמצא בפרדס,

והצדיק נהנה מן הפרדס, או יושב בצילו,

או מברך על פירותיו,

ברגע שהוא הצדיק נדבק באלוקות,

אז כל מה שמחובר שם,

כל הניצוצות האלה של הנשמה שנמצאים שם, של אותו רשע,

עולים ביחד

עם הכוונות הטובות

של הצדיק,

ועל ידי זה מתאפשרת לו השארת הנפש בחלק לעולם הבא.

אם השם היה מרפא ישירות את הצדיק,

אי אפשר יהיה לתקן

את אלה שנשאר חלקי נשמתם בדומם, בצומח וכו'.

והעניין הזה מבואר בדברי הערי, זיכרונו לברכה,

שאין לך קול מין מדומם, צומח,

חי ומדבר שאין בו נשמות מגולגלות.

וכאשר הצדיק משתמש בהן לשם מצווה,

יש להם תיקון.

והוא הדבר אשר דיברנו.

כי השכל והמחשבה

הם הנשמה שבאדם.

באדם,

לאן אשר יחפוץ,

יטה אותם.

את השכל והמחשבה.

רוב באי העולם

פונים אל רהבים,

אל עסקי העולם הזה ולדברים הנפסדים.

מתעסקים בענייני הבל בעולם הזה.

ואז מתפזרת נשמתם

בכל דומם, צומח, חי ומדבר,

ובכל מה שמתעסקים ומהרהרים שם,

נשאר הארה מהנשמה.

וכן בכל מקום

שמדבק את המחשבה,

ממילא מפוזרים נשמות

בכל הדומם, צומח, חי ומדבר.

כשאדם מת בלי תשובה ותיקון,

נשארת נשמתו מגולגלת בכל דומם, צומח, חי ומדבר.

וכאשר כבר קיבל עונשו בגיהינום,

וכל הנגזר עליו

כבר קיבל,

אז הקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו

מזמין

כל מקומות משכן נפשו

לידי צדיק.

דואג הקדוש ברוך הוא, כיוון שהוא סיים עם העונש והוא צריך לעלות למעלה,

אבל כיוון שהוא השאיר חלקי נשמתו למטה,

אז לכן הקדוש ברוך הוא מזמין

כל מקומות משכן נפשו לידי צדיק,

ובהשתמש הצדיק לצורך עליון במחשבה באלוקות,

מעלה לנפשו של זה שנמצאת שם,

ומדבק אותה באלוקות למעלה בשורשה,

או שמזמין את הדומם, צומח, חי ומדבר לידי הצדיק,

ולצורך מצווה כמו לצורך

כבוד שבת.

לדוגמה,

רוב הגלגולים של צדיקים שצריכים השלמת מה בנשמתם,

מתגלגלים בדגים.

לכן יש מצווה לאכול דגים בשלוש סעודות בשבת.

למה?

כי נעשה תיקון לנשמות של צדיקים, וזו זכות גדולה למי שמברך כראוי

ואומר דברי תורה על השולחן,

מעלה את אותן נשמות.

ולמה דווקא בדגים?

כי דגים

לא נפסלים.

שחיטה יכולה לפסול,

יכול לצאת בבהימת טרפה,

אבל בדגים אין כלום, נותנים מכה ואפשר לאכול.

אז לכן גלגול של צדיקים, כדי שלא יצטרכו לחזור עוד פעם

בדגים דווקא.

אבל מכל מקום, בכל דומם, צומח, חי ומדבר,

יכולים להתגלגל אותם חלקי נשמה,

והקדוש ברוך הוא מזמן צדיק

כדי שיוכל להעלות את אותם חלקים

שאותו רשע שגמר

את עונשו למעלה,

אפשר יהיה להעלות אותו לגן עדן.

אבל כל זה למי שפיזר נפשו במקומות שאפשר לצדיק לבוא לשם,

כגון שפיזר נפשו בעסקי העולם הזה ולא לכבוד השם יתברך,

ואז נשאר נפשו למטה.

וכאשר הצדיק משתמש בדברים האלה שהוא השאיר בעולם הזה לשם השם יתברך,

אז יש תיקון לנשמה הזו, ובקלות יבוא לידי תיקון.

כי גם הצדיק צריך להשתמש בכל ענייני העולם הזה,

ובכל דור ודור יש צדיקים.

אבל מי שהניח את נפשו במקומות

שאי אפשר לשום צדיק לבוא שם,

כגון שהיה בעל עבירה,

והניח נשמתו בגניבה

או בניאוף,

וכמו זה בעבירות שבתורה,

והרי הצדיק בורח מעבירה, כמו מלפני אש,

נמצא שידי הצדיק לא שולטות במקומות כאלה,

שמונח שם נשמתו של זה,

אז איך יהיה עלייה ותיקון של הנשמה למעלה?

גם צדיק לא יוכל לעזור.

מי ששמע מה שדיברתי בנושא הגלגולים על דינה

לפני כמה הרצאות בירושלים,

נשמע שם שלפעמים צריך מקרה כמו דינה ושכם בן חמור

בשביל להוציא נשמה שרבי חנינא בן טורדיון התנא הקדוש הייתה בלועה שם.

אבל זה כבר הכוונה מן השמיים.

זה לא סוג דבר שצדיק עושה בבחירה,

אלא זה רק באונס מן השמיים,

כיוון שיש ייעוד מסוים באותו מעשה.

מכל מקום, במקומות שניתן, הצדיק יכול לחלץ,

במקומות שלא ניתן, אינו יכול.

לכן מי שעבר עבירות מהסוג שמנינו וכדומה,

אי אפשר יהיה לעזור לו להוציא את חלקי הנשמה משם.

ויש מעשה נפלא שהבטחתי השבוע שאני אגיד אותו,

והנה בזכותכם אני אומר אותו.

סיפרתי על מונבז המלך,

מה כתוב על מונבז המלך? תכף אני אגיד לכם.

מונבז המלך

היה צדיק,

והגיעו לידיו אוצרות שעצרו אבותיו,

וכל ימיהם

דיפקו מחשבתם ושכלם לאצור אוצרות.

והיו להם אוצרות אדירים של כסף, זהב,

רכוש רב.

ושם

ניתן נשמתם.

וכשקיבלו את עונשם בעולם העליון ונתגלגלו רחמי השם עליהם,

זימן השם יתברך

שיהיו שנים של בצורת,

שנים של בצורת,

ומונבז הבן שלהם פיזר את כל האוצרות של ההורים שלו לצדקה

לשם השם יתברך,

ובזה עשה עלייה לנשמות של אבותיו.

שמעתם איך הקדוש ברוך הוא פותר בעיה?

הם שיקעו את מחשבתם

בכל הזמן כסף כסף לאצור ולאסוף,

נפטרו, ולא עשוי בזה לכבוד השם.

דאג שמונבז הבן

יהיה במצב שיגיעו לידיו האוצרות,

והוא יהיה בשנים של רעב,

ויש הרבה עניים שצריכים לאכול,

ואז הוא פתח את כל האוצרות ושחרר את הכסף וחילק,

ובזה הוא גרם שנשמות אבותיו עלו למעלה.

מדהים.

כתוב בגמרא ככה מעשה,

מעשה במונבז המלך

שבזבז אוצרותיו ואוצרות אבותיו בשני בצורת,

וחברו עליו אחיו ובית אביו,

ואמרו לו,

אבותיך גנזו והוסיפו על של אבותם,

ואתה מבזבזם?

אמר להם,

אבותיי גנזו למטה

ואני גנזתי למעלה.

מה אנחנו מבינים על פי הפשט?

הם אספו פה, אין להם תועלת מה כסף עכשיו, הוא פה.

אבל אני חילקתי את הכסף עכשיו לעניים,

אז יש לי זכויות בשמיים.

למה?

כיוון שאני עכשיו הפכתי את כל הכסף למצוות.

זה הפשט שכולם מבינים.

אני גנזתי,

אבותיי גנזו במקום שהיד שולטת בו.

לדוגמה, הנה אני, באתי לקחתי את הכסף שלהם,

היד שלי שולטת בו,

ומה עשיתי עם זה עכשיו?

העברתי את הכסף למקום שאין היד שולטת בו,

כי הפכתי את זה למצוות,

המצוות למעלה, מישהו יכול לקחת ממני את המצוות?

לא. מישהו יכול לקחת ממני את הכסף? לא.

כבר העברתי אותו למעלה.

אני גנזתי במקום שאין היד שולטת בו.

אבותיי גנזו אוצרות ממון ואני גנזתי אוצרות נפשות.

אז מה אנחנו מבינים על פי הפשט?

מה הם עשו?

הם אספו כסף, אז יש להם ערימות של כסף, מחסנים מלאים כסף.

הם עצרו ממון.

מה אני עצרתי?

נפשות.

אני בעולם העליון מחכה לי אוצרות של נשמות שהצלתי מרעב.

זה הפשט שכולם מבינים.

אבל בסוד הגלגולים הוא ענה להם תשובה.

הרי מה הם שאלו אותו?

הם שאלו אותו,

איך אתה לוקח את מה שהם אספו ומה שאבותם אספו ואתה מבזבז?

אז מה עונה להם? כן, בטח,

אני לקחתי, ניצלתי, ניצלתי. הם לא ניצלו, אני ניצלתי את זה, לקחתי, עברתי. אבל לא ענית לשאלה.

שאלו, איך אתה עושה בשלהם

את מה שהם לא עשו?

זה לכאורה, אין תשובה לפי הפשט.

אבל בואו תשמעו בסוד הגלגולים מה הוא ענה להם מונבז הצדיק.

זה שהשיב לשואלים.

שאלו אותו למה בזבז את אוצרות אבותיו שעצרו בחוכמתם.

וחשבו השואלים

שאבותיו היו חכמים יותר ממנו,

כי הם עצרו, אספו והוא בזבז.

השיב להם דעובה אבינו, חוכמתי

גדולה יותר.

אבותיי גנזו למטה, למטה.

רוצה לומר,

אבותיי גנזו את עצמם, את חלקי נשמתם למטה,

כי נשמתם נשארה מחוברת באוצרות האלה למטה.

ואני,

אני גנזתי אותם למעלה.

אני עשיתי להם טובה.

העליתי את חלקי נשמתם שהיו בתוך האוצרות האלה,

וגנזתי את נשמתם למעלה.

לא כמו שהבנו בפשט.

בפשט מה הבנו?

שהם גנזו, אספו פה ממון, אין להם מזה תועלת,

ואני העברתי את זה למעלה.

הוא אומר, לא,

הם תקעו את עצמם עם הכסף פה למטה, כי חלקי נשמתם פה,

ואני עזרתי להם לחלץ את חלקי נשמתם,

והעליתי את נשמתם למעלה, כי השתמשתי בזה למצווה.

ועוד הוסיף ואמר,

אל תחשבו שהאבות שלי היו בעלי עבירה,

שאם כן,

התיקון שלהם היה רחוק מאוד,

אלא המעלה של אבותיי, הוא אומר,

שהם גנזו במקום שהיד שולטת.

מה הפירוש?

הם לא עשו שום עבירה,

הם רק פיזרו.

חזרו את נפשם בדברי העולם הזה,

אבל שם יד הצדיק שולטת,

כי אני יכול להגיע לדברים האלה ולעזור להם.

ואני גנזתי במקום שאין היד שולטת,

אני העליתי את נשמתם בגובהי מרומים.

זאת אומרת, הם היו חוטאים רק בעניין שהם שקעו את נשמתם בחומר.

המזל שלהם, שזה לא בעבירות,

שאני לא יכול לעזור להם, כמו ניוף.

אבל פה, אני יכול לגשת לממון, ששם נמצאות חלקי הנשמה,

אז אני יכול, אז הם היו חכמים.

מה הייתה החוכמה?

חוכמה שהם הניחו את האוצרות

במקום שהיד שולטת,

שאני הצדיק יכול לבוא ולעזור.

ואני הנחתי אותם, העליתי אותם למעלה,

למקום שאינה שולטת.

ולא רק זה, הם גנזו ממון, ואני גנזתי נשמות,

כי הם גנזו את הממון ונשארו כאן,

ואני העליתי את נשמתם לגנזי מרומים.

הכלל העולה

מכל מה שלמדנו,

כי אדם, שימו לב, עכשיו זה נוגע לכולנו,

אדם שעוסק בענייני העולם הזה,

שידע שזו סכנה גדולה,

כי הוא מניח שם את מחשבתו,

שמחשבתו זה חלק וניצוץ מנשמתו,

ועל ידי זה מתקלקלת השארת הנפש שלו.

לכן הורה הקדוש ברוך הוא ואמר,

וכך נפסק בשולחן ערוך, אורח חיים,

סימן ר', ל״א,

בכל דרכיך דעהו.

עכשיו זה מקבל משמעות אדירה אחרת.

בכל דרכיך דעהו, זה שכל מעשיך יהיו לשם שמיים.

אתה הולך לישון,

זה בשביל שיהיה לי כוח לעבוד את הבורא.

אתה אוכל,

אתה צריך לחשוב שאתה אוכל בשביל שיהיה לך כוח לעבוד את הבורא, לקיים את המצוות.

אתה בורר את הניצוצות מהמאכל.

זאת אומרת,

אתה צריך שכל דבר שאתה עושה, אפילו הגשמי ביותר,

יהיה מחובר לקדוש ברוך הוא לעשות רצונו.

בכל חפציך יהיו לשם שמיים.

שגם בעסקי העולם הזה תהיה מחשבתו, לכבוד הבורא יתברך.

ואז מה קורה?

נמצא שכל מה שעושה האדם

מניח את נשמתו ומדבק אותה בשורש שלה,

באלוקים חיים שהוא חי וקיים,

כיוון שמאחר ואפילו בעסקי העולם הזה שהוא עוסק,

עושה אותה במחשבת הקדוש ברוך הוא,

נמצא שלא נשאר אפילו ניצוץ אחד מנשמתו בדברי העולם הזה, לא בדומם, לא בצומע, לא בחיים מדבר,

הכול עולה למעלה.

כל חלקי הנשמה עולים למעלה.

על אברהם אבינו,

אומר הרמב״ם במורה נבוכים,

שבשעה שהאבות הקדושים היו עוסקים במלאכתם,

במסחר,

במכירת בקר,

היו דבוקים במחשבתם בקדוש ברוך הוא.

למה?

כי כשאתה חושב למה אני עושה את המסחר,

אני עושה אותו שיהיה לי כסף. למה אני צריך כסף?

לקיים מצוות, להדר את השבת, להדר במצוות, לקלוט תפילין מהודר, לעשות צדקות, לעשות חסדים,

לתת הלוואות,

למה אני עושה את זה?

אם אתה חושב עם הכוונות האלה לעשות חסד, לעשות דברים שהם

מצוות השם,

אתה מדבק את הנשמה שלך למעלה, לא בחומר, למעלה.

אבל אם אתה עושה כסף לשם כסף, שיהיה לי כסף, שיהיה לי מכונית,

שיהיה לי, שיהיה לי, שיהיה לי,

אתה משאיר את הנשמה שלך תקועה שם.

ולכן קשה לאדם להיפרד מרכושו.

למה? כי הוא תקוע שם.

הוא לא יכול לוותר על זה, כי כל מהותו שם.

אבל אותה פעולה,

אם מתכוונים לשם שמיים בכל דרכיך דעהו,

את כל הנשמה שלך על כל חלקיה אתה מעלה למעלה, ולא נשאר כלום.

ואתה לא צריך טובות של אף אחד שיעזור לך.

מה שאין כן,

מי שאינו מתנהג כך,

אז נשארת נפשו מגולגלת בדומם, צומח, חי ומדבר,

או באוצרות שהוא גנז,

ואז אין לו תיקון.

רק אם הקדוש ברוך הוא ידאג שהוא יכין וצדיק ילבש.

שיבוא אדם אחר צדיק ויעשה דבר מצווה בממון שלו,

או שהבן שלו יהיה היורש והוא יעשה כמעשה מונבז,

אז הוא יציל את אביו.

אבל אם הבן לוקח את הכסף של אבא שלו והוא הולך לעשות פנאן,

קבר את אבא שלו עוד יותר, וגם נשמתו נדבקת בנשמת אבא שלו למטה בחומר.

יש אנשים שהולכים לשחק רולטה,

יא חביבי, הנשמה שלהם מסתובבת ככה כמו פורפרה.

והם יוצאים מהקזינו והולכים הביתה, ולך תשחרר אותה. איזה צדיק ייכנס לקזינו להוציא לו את הנשמה?

אנשים לא יודעים בכלל מה התכלית של החיים.

חושבים שזה באנו הולכים כמו בעל חי.

הייתה פרה, שחטו אותה, אכלו, הלכה.

הוא חושב, היה, בא, אכלו אותו, והוא נעלם. לא, לא, לא ככה.

לא, זה תלבושת, הגוף זה תלבושת.

הנשמה, המחשבה, השכל, זה אתה, זה נשאר.

זה חלק אלוקא ממעל, זה לא מת,

זה נצחי.

אבל איפה אתה תהיה?

איפה שאתה מחובר, איפה שאתה שייך,

איפה שאתה שואף, איפה שאתה משתוקק,

שם אתה נמצא.

אדם נמצא בבית הכנסת

וחושב על השוק.

אז איפה הוא?

הוא בשוק,

הוא לא בית הכנסת.

איפה שהמחשבה נמצאת, שם אתה, כי אתה זה המחשבה.

הגוף זה stand

שמחזיק את הנשמה, זה הכול.

הגוף בלי נשמה זה חתיכת בשר כמו שניצל.

הנשמה זה אתה, איפה אתה?

איפה שהמחשבה שלך נמצאת?

לכן, לפני שמתפללים, צריך להתכוון לכיוון ירושלים ולקודש הקודשים.

והרמב״ם פוסק שצריך לחשוב שהוא במרום מרומים לפני כיסא כבודו יתברח, מתפלל ומדבר לפניו.

אז אם אתה לא חושב שאתה נמצא לפחות לפני קודש הקודשים או לפני השם,

אז איפה אתה נמצא?

בשוק?

על מה אתה חושב?

עם מי אתה מדבר?

אתה מדבר עם הסידור?

עם מי אתה מדבר?

אתה פונה למישהו, אתה מבקש ממישהו,

אז איפה המחשבה שלך?

אבל יש סכנה עצומה, יהודים יקרים.

אם הבן שלו הוא רשע ועושה עבירות באותן מעות שאביו השאיר,

אז לא די שהוא לא תיקן בעילת אביו, אדרבה הוריד אותו לשאול מטה.

אבל אם האדם בעצמו בחייו הוא יקיים בכל דרכיך דעהו,

לא צריך תיקון של אף אחד.

היה אבא אחת שתמיד היה אומר, אני תורם את הבן שלי לישיבה, אני לא מודאג.

הוא יעלה אותי.

הוא יעלה אותי, אני לא מודאג.

הבן היה שומע את אבא שלו כל הזמן מתהלל בו,

יום אחד רצה ללמד אותו לקח.

אמר לו, אבא, בוא נרד למרתף של היין, נביא בקבוק יין.

אמר לו, אבא, בסדר.

אז הבן החזיק את הנר, האבא הלך לפניו,

אין מנורות,

יורדים למטה למרתף,

וכשהבן יורד,

אז כשיורדים, אתם יודעים, הנר מרצת.

אז האבא אומר לו, תרים, תזיז ימינה, אני לא רואה, אני הולך ליפול. תרים, תזיז, תזה.

באמצע המדרגות הבן אמר לאבא,

קח אבא את הנר, אתה בעצמך, ותלך.

האבא החזיק את הנר, אפילו שהוא ריצד, הוא ראה את הכל ברור, לא הייתה לו שום בעיה, ירד את כל המדרגות.

אמר לו, למה עשית לי את זה רק באמצע המדרגות ולא בהתחלה?

אמר לו, אבא, רציתי ללמד אותך

מה הולך להיות.

אם תסמוך על הנר שלי,

יהיה לך שם ריצודים למעלה.

אם תסמוך עליי,

זה קופץ. אני לא כל הזמן אהיה פנוי לחשוב רק אבא, אבא, אבא, אבא, אחרי שאתה נפטר.

נשכח מזה.

אבל אם אתה תלך עם הנר שלך לפני,

והלך לפניך צדקיך.

אם תלך עם הצדקות שלך, לא תצטרך את הנר שלי.

יהיה לך אור ברור, תראה, אין שום בעיה.

אל תסמוך עליי.

וכידוע לכולנו, אבא אחד יכול לפרנס עשרה בנים,

ועשרה בנים

לא יכולים לפרנס אבא אחד.

אותו דבר גם לאחר מאה עשרים.

כשאבא פה, בקושי מכבדים.

אחרי שהוא הלך, מי זוכר?

שנה, שנתיים, שלוש, וזהו. אחרי זה, אללה ירחמו, ולהתראות.

וכל אחד הולך לדרכו.

אז לכן אין לסמוך על זה.

עכשיו בואו תשמעו איך כל הדברים שאמרנו מעוגנים בתוך דברי שלמה המלך עליו השלום.

שלמה המלך עליו השלום אומר פסוק מטמיע.

ושנאתי אני את כל עמלי.

ושנאתי אני את כל עמלי.

כי אחרי ששלמה המלך עליו השלום עשה את כל תענוגי העולם הזה, כמו שהעידו הכתובים,

וכאשר סיפר על עצמו בספר קהלת,

מבאר עתה,

אל תאמר שעשיתי את זה לתאוות העולם הזה בלי לחשוב על האלוקים. אם תחשוב שכל מה שסיפרתי בקהלת שעשיתי זה היה סתם בשביל הנאות,

לא, זה הכל היום חובר לאלוקים, בכל דרכי ארדאהו.

ולא היה בעמלו ועושרו דרך התורה, שלא תחשוב.

לזה הודיענו, אם אתה חושב שלא היה דרך התורה, אל תחשוב.

לכן הוא אומר,

ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש.

כל מה שעשיתי זה להתבונן בחוכמה,

להכיר ולדעת את הדברים מתוך ניסיון,

אבל לא תחשוב שזה היה מתוך אהבת התענוגות.

כי ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש.

כל מה שאני עמל ואוסף, ענייני עולם הזה תחת השמש, בלי דרך התורה,

אני שונא את זה שאניח אותו לאדם שיהיה אחריי.

למה? כי אם אני אעשה כן,

אי אפשר שיהיה תיקון לנפשי.

אם אני לא אעשה את הכול במחשבה לשם,

אז יישארו חלקי נשמתי פה למטה,

ואני אצטרך להיות תלוי במי שיבוא אחר כך ויתקן אותי,

ואולי הוא לא יהיה בסדר, יהיה סכנה עצומה אם הוא יהיה טיפש ולא יהיה חכם או שיהיה רשע, וישלוט בכל עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש.

אז לכן אני לא עשיתי שום דבר לשם עונג.

גשמי.

הכול היה בבחינת

בכל דרכיך דעהו,

שהנחתי חכמתי תחת השמש.

זאת אומרת, בדברים שלמדת מהתורה ועלול לשלוט בהם הרשע,

ולא יוכל לתקן, אלא אדרבה יקלקל.

לכן, בסבו תהיי אני.

רוצה לומר, כי הסכמתי בדעתי,

לייאש את ליבי על כל העמל שעמלתי תחת השמש.

כל העמל נייאש את ליבי ממה שתחת השמש,

ועשיתי הכל על פי דרך התורה,

ואני לא צריך שום תיקון של זולתי.

לפי זה עולה שיש בפרטות

בני אדם.

בכל איש יש חומר וצורה, חומר זה הגשמי, צורה זה החלק הרוחני,

וזה שכל ונפש הבהימיות.

וכן בכללות,

באופן הכללי, יש אנשי חומר ואנשי צורה.

יש אנשים שהם המון העם,

ויש אנשי צורה, אלה הצדיקים.

ואנשי החומר,

יש להם תיקון על ידי אנשי הצורה.

אלה שהם

בעלי רוחניות,

הם יכולים להעלות אותם.

כמו שיש פיוט לסוכות,

למשוך אלה את אלה.

ואופן התיקון, כמו שאמרנו,

על ידי שהניח האיש את שכלו בתוך נפש הבהימית,

בא הצדיק והשתמש בנפש בהמיותו לצורך גבוה ובמחשבה קדושה,

בכל דרכיך דעהו,

נמצא שהוא מעלה את הנפש הבהימית של עצמו למקום גבוה,

וממילא מתקן בדרך פרט להעלות את הנפש הבהימית של עצמו,

ומעלה גם נשמות של אחרים כשהם מונחים בתוך נפש הבהימית שלהם.

עד כאן זה הקטע.

לסיכום,

כל מי שמשקיע בעולם הזה,

שידע שנפשו ונשמתו מחוברת לאותם דברים שהוא מחובר.

בהסתלקות נשמתו מן העולם,

חלקים מסוימים לא נפרדים ונשארים כאן.

כשהוא יגמור את התיקון למעלה ויצטרך לעלות,

לא יוכל,

כי חסר לו את החלקים שנמצאים למטה,

ואז צריך לחלץ אותם.

מי יחלץ?

רק צדיקים יכולים. ואיפה הם יכולים?

רק במקום שידם שולטת.

אם יגיע לידם

דבר של אותו אדם שהיה,

אז אפשר לחלץ. אבל במקום של עבירה מהסוג של צדיקים לא נכנסים,

לא ניתן יהיה לתקן בדרך זו.

ואז יצטרך לחזור האדם בעצמו עוד פעם בגלגול,

ויצטרך לחלץ את הכול מחדש ולתקן את עצמו.

והסיפור הולך וחוזר,

ואם הוא לא אצלם שלוש פעמים,

הוא יתגלגל הוא בעצמו או בתוך דומם או בתוך צומח או בתוך בעל חי,

עד שהוא יתקן.

וכל זה למה?

מחסד השם שלא יידח ממנו, נידח.

ושכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא ויזכו.

רק יש אחד שיזכה כך,

ויש אחד שיזכה אחרי כך וכך,

ויש אחד אחרי כך וכך וכך וכך וכך,

ואחרי זה יש אחד שיזכה כך,

יש אחד שיזכה כך,

ויש אחד למעלה למעלה למעלה,

ויש אחד בגוביהם מרומים,

יש אחד ליד כיסא כבודו,

וכל אחד לפי טורחו ועמלו בעולם הזה.

יש המשך למאמר

איזה צדיקים

מסוגלים לעשות ולא,

אבל זה כבר יהיה כבד לערב זה, לכן אני עוצר כאן.

מכל מקום.

אתם מתעסקים בענייני החומר.

כוונה, כוונה, תקשיבו טוב, כוונה, כוונה עושה הכול.

אתה מוריד את הזבל מהבית

בעשה, אה?

להוריד את הזבל,

בפרט כשאומרים לך, תוריד את הזבל.

או, איך אתה מרגיש.

אבל בעצם זה חסד.

אתה עושה חסד עם בני הבית.

אתה גם אכלת, לא?

אתה גם שרת שיריים, נכון?

צריך להוריד את זה. למה שש אני אוריד? למה אתה לא?

וזה חסד, לפנות את הזבל מהבית.

אם אתה מתכוון שאתה מוריד את הזבל,

הרי אני הולך לקיים מצוות חסד עם בני ביתי,

יש לך מצווה מן התורה?

כדאי להתכוון או לא כדאי להתכוון? כדאי להתכוון.

אתה נותן צדקה?

תתכוון לתת את הצדקה.

לקיים את רצון הבורא.

פתוח תפתח, נתון תיתן, הענג תעניק, יש הרבה מצוות בצדקה.

תתכוון, לא בשביל להתפטר מהעני הנודניק,

לתת על מנת לתת.

כל כוונה שאתה מכוון למצווה,

קודם כול חלקי נשמתך לא נשארים תקועים שם,

ועוברים למעלה ומחכים לך למעלה,

כי כל יום בעצם חלק מהנשמה של האדם נפרד ממנו,

כמו שכתוב בספרים הקדושים,

עד שנפרד החלק האחרון.

אבל,

כל אחד מאיתנו צריך להבין,

לא לבזבז את החיים לריק.

צריך לעשות כל מה שרק אפשר להשתמש בעולם הזה,

אבל לצורך גבוה, להבין שבשמיים.

אפשר ליהנות, אפשר לשמוע, אפשר לרקוד, הכל אפשר.

בגבולות ההיתר, מה שמתירה תורה, והיא מתירה הרבה מאוד,

בשמחה

ועם כוונה

לכבוד השם את דבריו.

וחיים אותו דבר,

רק חיים של מצווה,

ומקבלים שכר בעולם הזה,

ושכר לעולם הבא,

ולא מפסידים שום דבר.

עד כאן הדרשה.

עכשיו בנוגע למצב שבו אנחנו נמצאים.

כידוע לכם שאנחנו נמצאים במצב שקרובים מאוד למלחמה.

ואני כבר הייתי פה בפעם הקודמת,

והתרעתי והזהרתי,

וזה הולך ומצטמצם יותר ויותר.

אם קודם הייתה מחשבה שיכולה להיות חזית אחת,

ברור עכשיו שהחזיתות יהיו לפחות ארבע.

איראן, סוריה, לבנון, חמאס.

יכול להיות שיפתיעו אותנו עוד גורמים,

אבל בינתיים ארבע זה גם הרבה.

כשכולם מתכוונים להפציץ את ישראל ואת ליבה של ישראל,

תל אביב,

בטילים.

והם מכסים היום את כל הארץ, וזה ברור.

ויש משוגע בשם אהמאדי שמתכוון ברצינות,

והוא מכין את עצמו לקראת האירוע ההיסטורי מבחינתו,

כיוון שהוא קנאי דתי שמאמין שזה מצווה, הוא גם אמר את זה בפיו,

מצווה להרוג יהודים.

והוא אוהב לקיים מצוות.

והוא רוצה להרוג יהודים כמה שיותר.

והוא גם חושב שהוא המהדי,

הוא חושב שהוא המשיח של המוסלמים.

רק הוא מדבר על זה שצריך להביא את המהדי, והוא מתכוון על עצמו.

בקיצור, הוא מפגר אמיתי,

ומכאלה צריך להיזהר,

כי אי אפשר להשתלט להם על השכל,

כי אין שכל.

נותנים לו יד, מושיטים לו יד, אומרים, תנו לו מיליארדים,

ניתנו לו תמיכה, ייתנו לו הכרה, יכניסו אותו לאו״ם, יעשו איתו ככה.

שום דבר.

עוד כורים גרעיניים.

עוד כורים גרעיניים.

כמה שיותר פצצות, כמה שיותר ניסויים,

הוא לא מוותר.

עכשיו, מי שחושב שהשאיפות שלו הן רק מקומיות ורק ישראל, לא.

ישראל זה רק הסיבה למסיבה.

הוא בעצם רוצה להשתלט על כל העולם המוסלמי,

ובפרט על אלה שנמצאים במזרח התיכון.

לכן הוא מחרחר מריבות, מדנים וטרור בתימן, בסעודיה, במצרים,

בלבנון,

גם מעבר לגבולות.

הוא משתדל לעשות כל מה שהוא יכול, ותאים שלו,

וכסף שלו,

ואוניות שלו, ונשק שלו,

עוברים ממקום למקום בשביל לחרחר מלחמה.

אבל מי ששמע את ההרצאה שלי אתמול,

אני כל יום מוסיף ומוסיף ומוכיח מהפסוקים.

זה דווקא משמח,

כי כשיש מתנגדים כאלה לעם היהודי, זה מרומם אותנו.

הוא עוזר לנו לחזור בתשובה.

סדאם הצליח קצת לעורר אותנו בתשובה,

היא לא החזיקה הרבה,

אבל אחמדי מתכוון ברצינות,

יותר מסדאם.

וכשזה יתחיל, זה יהיה באמת קטסטרופלי,

כי לא מתכוונים להפסיק את זה מייד,

וכמו שאני מבין, מטחי האש יהיו בכמויות של מאות ואלפים טילים.

אז מה נעשה באותו זמן?

מה נעשה?

מה נוכל לעשות באותו זמן?

מה אתם אומרים?

תתכנס השביעייה,

ומה יחליטו?

לשחרר

חייל אחד, יש להם בעיה.

כבר כמה שנים לוקח להם לדון ולהחליט

מה התמורה שהם מוכנים לשלם ועוד לא יודעים.

וזה בלי מטח של טילים,

אבל תארו לכם שכל יום יש מטחי טילים,

וצריך להחליט מה עושים.

מה יעשו השביעייה?

מה יעשו השביעייה?

עוד שאלה יש לי.

תגידו לי, מה אתם אומרים אם היו מחליטים, לא האיראנים,

אלא 127 מדינות,

היו מחליטות, ביניהן ארצות הברית, רוסיה, סין, יפן, אירופה, האיחוד האירופי ועוד מדינות,

דרום אמריקה וכו',

היו מחליטות פה אחד

שצריך להרוג את היהודים תוך עשרה חודשים.

מה היה עושה הקבינט?

מה אתם אומרים? מה העצה?

מה העצה? איזה עצה הייתם נותנים לקבינט?

מה להפיל אטום על כולם?

נגיד שאתה הפלת אטום על כולם,

אבל אם אטום אחד שלהם יפול עלינו, לא יהיה לך עם מי לדבר אחר כך.

השם יעזור. השם יעזור? אני מסכים.

אבל השם יעזור למי שרוצה להיות נעזר.

מי שחושב שהוא נעזר בכוחות עצמו,

השם לא יעזור.

אם תצא קריאה מהקבינט,

הגענו להחלטה שאין בכוחנו לעשות כלום,

וצריכים לחזור בתשובה,

אם תצא הודעה כזאת מהקבינט, אני בטוח שזה יעזור.

אבל אם לא תצא החלטה כזאת,

שום דבר לא יכול לעזור.

כן?

מה אתם אומרים?

מה?

איפה הנתב? נרדמת? תקעת אותי כל הזמן.

יש בעיה בשידור?

טוב, יש בעיה בשידור.

כן, אז מה אתם אומרים?

יש לכם עצה?

עצה צבאית. בואו נשמע עצה צבאית.

או היו מציעים לנו תחפושות בחינם,

ולהתערבב עם הערבים שלא ירגישו,

ונצעק אל-יהוד אל-יהוד אל-יהוד אל-יהוד, ואולי ננצל ככה.

מה?

ניצלים? יש לזה משמעויות נוספות. ניצלים זה גם באש.

שאלה מאוד מה?

שאלה מאוד כבדה.

ואני אומר לך שהיא לא סתם כבדה.

70 אומות העולם יצאו נגדנו בגוג ומגוג.

מה?

לא הבנתי. מה אתה אומר?

גולן, אתה יכול להראות לי את האיש? תודה רבה, גולן.

כן.

תן לו מיקרופון. אפשר לתת לו מיקרופון?

רק רגע.

אני יכול לשבת?

אתה יכול לשבת אם אתה עייף.

לא עייף, אבל לעמוד גם יותר קשה.

כן.

הדעה שלי אומרת ככה,

אני עשיתי צבא בארץ.

אני גם לא צעיר מי יודע מה, בגיל 46. קצת, פחות או יותר,

חיים לימדו אותי, גם תורה לימדו אותי קצת בחיים שלי.

אבל בוא, אני אגיד לך, כבוד הרב, ככה. הדעה שלי ככה אומרת.

אם השונאים שלנו באים אלינו לאכול,

תפילה יעזור, והקדוש ברוך הוא יעזור לנו.

זו האזרחה הכי גדולה,

ואף אחד לא יכול לעזור. לא אטום, זה האטום הגדול מלמעלה,

וכל השונאים שלנו ימודו בעזרת שלו.

זו הדעה שלי.

קודם כול זה יפה, אבל תדע לך שתפילה זה טוב מאוד אחרי שיש גם מעשים.

בוודאי.

אם אדם מתפלל... אני לא פירשתי את זה. סליחה שאני תוקע אותך, כבוד הרב, אני לא פירשתי את זה לכמרי.

אני עניתי איך שאני מבין את זה.

אני לא יכול לפרש לך יותר מזה, כי אני רחוק ממך.

אם אני אשב איתך איזה לילה איתך, אנחנו נבין אחד לשני. לילה שלם.

כן. טוב.

מכל מקום,

אם אדם מחזיק

במעשים רעים ומתפלל,

זה נקרא בוצע, ברך, נעץ השם.

אדם צריך לשנות את המעשים לטובה, ואז כשהוא מתפלל, תפילתו מתקבלת.

אז לכן צריך שעם ישראל ישנו את המעשים.

מסכים איתך.

מי היה פה בהרצאה הקודמת, כשהייתי, שירים את היד?

תורידו.

מי לא היה בפעם הקודמת?

תרימו.

יפה.

אז בפעם הקודמת אני שמעתי פה שיר שמסביר מה אפשר לעשות.

כי מול חמאס וחיזבאללה,

גם איראן ונצראללה, ובין ילדינו אבו עמאר, ופלסטין וכל השאר,

יש לנו היסטוריה מנצחת,

בתנ״ך היא כבר מונחת,

השתמשו בה אבותינו וניצחו בה את כל אויבינו.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

השלום בוא יבוא,

רק לאחר גוג ומגוג.

טילים רבים ופצצת אטום יפלו עלינו מכל מקום.

מה נעשה לא להיפגע מכל מרעין בשין ורע?

נרבה תורה וגמילות חסדים כהבטחת התורה והנביאים.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם

היא גאולה לכל העולם.

אתם רואים שלט של מיליון? יש פה שלט של מיליון?

אין שלט של מיליון.

טוב,

מיליון בעלי תשובה תוך שנה, אם אנחנו מסוגלים לעשות,

אם אנחנו מסוגלים לעשות,

אנחנו מביאים את הגאולה.

איך מביאים מיליון?

כל אחד מביא אחד.

כל אחד מביא אחד. תוך שנה להביא אחד.

קשה?

לא קשה.

יש לי דרך, איך עושים את זה? בזריזות.

אבל לפני כן,

אני רוצה שנשאיר כולנו את ההמנון

ונמחא כפיים.

חזק, חזק, חזק,

ונתכוון למחות את זכר עמלק והמדינג'אד.

קדימה.

יש לנו היסטוריה מנצחת בתנ״ך היא כבר מונחת השתמשו בה אבותינו וניצחו בה את כל אויבינו.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

השלום בוא יבוא רק לאחר נגום ומגוד.

טילים רבים ופצצת אטום ינחתו עלינו מכל מקום.

מה נעשה לא להיפגע מכל מרעים ואישים ורע.

נר בתורה וגמילות חסדים כהבטחת התורה והנביא.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

מוקצה מיליון חוזרים לתשובה.

כל אחד יחזיר אחד השנה משימה קדושה זו לשם שוויון תביא גאולה מאל עניון.

סוף דבר הכל נשמע.

עולם החומר כולו נגמע מול הצועקים.

או-אווווווווווווווווווווווווו שמא ישראל,

השם אכול התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם

שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד

שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד

שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד

שמע ישראל, השם אלוקינו, השם אלוקינו.

סוף דיסק 743. המשך בדיסק מספר 744. הוא חושב שהוא המהדי

חלק ב'.

סוף דיסק מספר 744.