את מאוד קיצונית א

- - - לא מוגה! - - - 

אם אדם היה רשע כל ימיו ועבר כל עבירות שבתורה ולא עשה שום מצווה מן התורה וכפר בעיקר

ולא חזר בתשובה מעולם ולא הרהר בתשובה אפילו פעם אחת, רגע אחת, אדם כזה, אומר הזוהר הקדוש, נכנס בגיהנום ולא יוצא לנצח. לנצח, לנצח. אבל אומר הזוהר הקדוש,

אם היה לו הרהור תשובה פעם אחת בחייו,

רגע,

הוא לא חזר בתשובה.

סופו שהוא יוצא מגן לו.

זאת אומרת, הוא יצטרך להישאר שם עד שינקו אותו טוב טוב ושמה מנקים,

אבל אחרי שהוא גומר את הכל הכל הכל, בזכות ההרהור האחד שהיה לו בימי חייו,

הוא עולה מהגיהנום ויוצא.

פעם שאלה אותי אישה אחת,

אמרה לה, תגיד לי, אתה לא חושב שאתם קיצוניים?

אמרתי לה, כן, אנחנו קיצוניים.

למה אתם קיצוניים?

אמרתי לה, משום שהאמת היא קיצונית.

למה האמת צריכה להיות קיצונית?

אמרתי לה, תעניין.

שש ועוד שש, כמה זה?

כמה זה?

אמרה לי, 12. אמרתי לה, ואם אני אומר שזה אחד עשרה,

אז היא אמרה, זה לא נכון,

זה לא נכון.

אז אם אני אומר, 11.5,

אמרה לי, לא נכון, 11.9. אמרה לי, לא נכון.

אמרתי לה, 11.9, 9, 9, 9, 9. אמרה לי, לא נכון.

אמרתי לה, סליחי לי, את מאוד קיצוניים.

למה?

כי שש ועוד שש,

זה רק 12.

כי שש ועוד שבועים. זה רק 12. כל תשובה אחרת היא שקר.

שקר.

כל התשובות האפשריות זה בלוף. זה בלוף.

רק תשובה אחת אמת, נכון?

דיסק מספר 741. את מאוד קיצונית.

חלק ערב.

ערב טוב, בעזרת השם,

נעשה ונצליח, והשם עלה וברחמבו ירוויח.

הערב הזה יהיה לרפואת אהרון שמחי בן שמחה. רפואה שלמה מהרה.

אמן.

ולהצלחת מארגני הערב שניר דהרי ומשה שמחי.

אמן.

יפה.

לרפואת מתן בן עפרה, שושנה בת חנה, נעמי בת חנה, דוד בן סעידה, כוכבה בת שושנה,

לכל הישועות, ואסתר בת חנה.

אמן.

נפלא.

כן, אנחנו נלמד היום כמה דברים חשובים.

אמנם לא שייכים לפרשה של השבוע, אבל פרשים שייכים לכל שבוע ושבוע.

בפרשת תרומה כתוב, ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר הדבנו ליבו, תיקחו את תרומתי.

רש״י אומר,

לי לשמי.

תיקחו לי.

תיקחו לי. לי הכוונה, לשמי.

זאת אומרת, התרומה צריכה להיות לשם השם.

והמפרשים מקשים.

הרי כתוב אצל חכמים, זיכרונם לברכה,

לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות,

אפילו שלא לשמה.

שמתוך שלא לשמה,

בא לשמה.

קשה מאוד שאדם יגיע בעשיית המצוות שלו לשם שמיים בכל מצווה נטו.

אז חכמים אומרים,

אל תתייאש, אל תחשוב שאם אתה עושה מצוות והם לא בדיוק במאה אחוז לשם שמיים,

שאתה לא מקבל כלום וזה לא שווה כלום.

קודם כל מקבלים,

אבל זה לא בשביל לקבל, צריך לעשות

לשם שמיים שלא על מנת לקבל.

אבל אם אתה עוסק בתורה ובמצוות מתוך

שלא לשמה בהתחלה,

אתה תגיע לשמה בסוף.

זאת אומרת, בכל לא לשמה,

אם תתכוון להגיע ללשמה,

אתה תגיע.

זה לא קל, אבל תגיע.

ונשאלת השאלה, למה במצווה הזאת של ויקחו לי תרומה,

שזה מדובר כשלקחו את התרומה למשכן במדבר,

למה שם כתוב תיקחו ויקחו לי, ויקחו לי, לי, לשמי? פה צריך לשמה ממש.

אם זה לא לשמה, לא.

אז ההסבר בזה,

אף על פי שמצווה שלא לשמה גם כן נחשבת מצווה ומקבלים עליה שכר,

כי הקדוש ברוך הוא אינו מקפח שכר אפילו של שיחה נאה, שאדם

אומר שיחה נאה,

מכל מקום ממצווה שהיא לא לשמה,

לא יכולים לעשות מקום להשראת שכינה.

בשביל להשרות את השכינה במשכן,

אי אפשר לעשות את זה מלא לשמה.

שם חייבים

שזה יהיה לשמה.

בשביל להשכין שכינה, חייבים שיהיה לשמה.

לכן כתוב, עשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.

כדי שיהיה המקום להשראת השכינה צריך לשמה דווקא לשם המצווה עצמה בלבד, בכוונה טהורה ורצויה.

בספר אוהל יעקב מבאר את הפרשה,

וזה הלשון שלו.

כי מה שבחר הקדוש ברוך הוא כסף וזהב ודומיהם.

למה הקדוש ברוך הוא ביקש שיקחו לו כסף וזהב

ונחושת ותכלת וארגמן וכל זה? למה צריך את זה?

וציווה לעשות מהם משכן.

למה הוא לא ציווה לעשות לו משכן?

מהאורות העליונים שהם הנאותים לו.

זה לא מאהבת השם יתברך את הדברים האלה.

לא שהקדוש ברוך הוא רוצה להתהדר בכסף ובזהב שעושים לו משכן מכסף וזהב. לא מאהבתו את הכסף וזהב.

אלא מחמת שהם יקרים בעיני האדם,

כיוון שהאדם מחשיב מאוד כסף וזהב.

ובתת האדם,

דבר הנאהב לו נדבה לשם,

ממילא גם אהבתו ניתנת עמו.

אם אחד נותן לחברו מיליון דולר,

ברור שהוא אוהב אותו, אף אחד לא נותן למישהו מיליון דולר.

אם אחד מוציא סכום עתק ונותן למישהו,

זה רק בגלל האהבה שלו.

כשאדם קונה מתנה לחברו והוא בא לביתו להתארח שבת, נגיד.

אז יש מביאים פרחים,

יש מביאים איזה סרוויס,

יש אנשים שמביאים מזלגות,

יש אנשים שמביאים ציפיות,

אבל סך הכל הקנייה 200, 300 עד 500 שקל.

אם אחד יבוא לשבת

ויביא לשבת 5,000 דולר,

לא ייתנו לו ללכת הביתה.

ישאירו אותו יום ראשון, שני, שלישי,

יגידו לו, געוד.

אבל מי שנותן סכומים גדולים מאוד,

זה ודאי שאהבתו ניתנת עם הדבר עצמו.

נכון שאתם מעריכים את הצ'קים הגדולים שאתם מקבלים בחתונה,

ואתם אומרים, או,

או,

סוף סוף רואים פה אור.

אז זאת אומרת,

כשאדם נותן מכספו ומזהבו,

זה מראה על אהבתו,

וממילא הוא נותן עם זה את אהבתו.

אין לך דבר ואין לך מקום המובחר יותר לקדוש ברוך הוא,

כי אם אהבת ישראל.

זה הדבר הנבחר, אהבת ישראל.

ובהצטרף אהבה פרטית של איש ישראל,

יעשה ממנה בית לשכינה.

כל אחד מביא את האהבה שלו.

כשאתה נותן כסף, כשאתה נותן זהב,

הקדוש ברוך הוא לא מסתכל מה אתה הבאת עכשיו.

כסף זהב, נחושת. הוא מסתכל מה היכולת שלך,

מה האפשרויות שלך,

הוא מסתכל על הלב שלך שנתת,

ומזה, מתוך האהבה של כלל ישראל לקדוש ברוך הוא,

שמה הוא משכין את השכינה.

והיה ראוי שיצווה הקדוש ברוך הוא שייתן כל איש ישראל

את חלק אהבתו, את השם, לעשות ממנו משכן.

אבל איך אפשר לקחת

את החלק הרוחני,

את האהבה שנמצאת בליבו של כל אדם עמוק,

איך אפשר לקחת את זה וליצור מזה משכן?

לכן ציווה הקדוש ברוך הוא שייתן כל אחד נדבה,

שזה חפץ גשמי,

ובזה יהיה נותן חלק אהבתו את השם.

כי אם ייתן איש דבר שאהבתו אליו חזקה, כמו כסף וזהב וכדומה,

נמצא שהוא נותן עם החפץ ההוא את חלק אהבתו שהוא רוחש לחפץ הנען.

ויש עוד הסבר נוסף מדהים.

אז קודם כל נסכם.

אין לקדוש ברוך הוא חפץ

בכסף וזהב,

שהרי הקדוש ברוך הוא ביקש שיבנו לו את המשכן מיריעות של עזים.

אין לו בעיה שזה יריעות של עזים, כמו אוהלים של בדואים.

אין לו בעיה עם זה.

הוא לא ביקש ארמון,

אפילו לא וילה.

אבל למה הוא רוצה כסף וזהב שתביא?

בשביל שהאהבה שלך תהיה משוכה בתוכו,

ומהאהבה הזאת הוא מוכן להשרות שכינה.

וזה הביטוי שאתה בעצם עוסק.

כמה שאתה מוכן להשקיע בזה יותר,

זה מראה את אהבתך, נשם יתברך.

אני אגיד מה שאמרתי שלשום בהרצאה בנתניה.

כמה אדם מוכן להשקיע,

כמה אדם אוהב את ישראל.

איך נדע אם מישהו אוהב את ישראל?

איך נדע אם מישהו, איך נעריך אדם זה נקרא אוהב ישראל.

איך נעריך אדם אוהב ישראל?

אתם לא יודעים, לא מבינים בזה.

שונא ישראל אתם מבינים, אוהב ישראל לא מבינים.

מה?

איך מודדים?

תרם למדינה.

מה תרם? הוא אומר תרם למדינה.

נגיד בית חולים.

כן, אז הוא אוהב את החולים.

נגיד.

מה תרם?

הוא שואל מה תרם? מה תרם? תרם למדינה, אמרת.

והוא שואל, מה תרם?

מה תרם?

אתה בצבא.

מה?

אתה בצבא.

נשרת בצבא.

תרם.

גם אם הוא לא תורם, לוקחים אותו בעל כורחו.

גם שלא לשמה לוקחים אותו.

בצבא לא מחפשים נשמה, גם שלא לשמה.

אבל,

בואו אני אסביר לכם.

יש

זוהר הקדוש מדהים,

שאומר, שימו לב,

אם אדם היה רשע כל ימיו

ועבר כל עבירות שבתורה

ולא עשה שום מצווה מן התורה,

לא ברית מילה, לא כיפור, כלום, שום דבר לא עשה,

וכפר בעיקר

ולא מאמין בכלל

ולא חזר בתשובה מעולם

ולא הרהר בתשובה אפילו פעם אחת, רגע אחת.

אדם כזה, אומר הזוהר הקדוש, נכנס בגיהנום

ולא יוצא לנצח.

אבל, אומר הזוהר הקדוש,

אם היה לו הרהור תשובה פעם אחת בחייו,

רגע.

והוא לא חזר בתשובה.

סופו,

שהוא יוצא מהגיהנו.

זאת אומרת, הוא יצטרך להישאר שם עד שינקו אותו טוב-טוב, ושם הם נקים.

פיקס פוקס.

יש ניקוי יבש, ניקוי רטוב,

ניקוי באש, ניקוי בשלג,

כל מיני סוגי ניקוי, זה לא מכירים את כולם פה.

אבל

אחרי שהוא גומר את הכל, הכל, הכל, בזכות ההרהור האחד שהיה לו בימי חייו,

הוא עולה מהגיהנום ויוצא.

עכשיו אני עובר למשנה.

המשנה באבות אומרת,

בכל יום יוצאת בת קול מהר חורב ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של התורה.

אוי להם לבריות מעלבונה של התורה.

אוי להם לבריות מעלבונה של התורה.

בכל יום יוצאת בת קול מהר חורב.

שמעתם אותה היום?

שמעתם את הבת קול?

לא.

אתמול שמעתם?

לא.

שלשום שמעתם?

לא.

היום שמעתם, אבל לא ידעתם ששמעתם.

הבעל שם טוב, זכר צדיק, הקדוש ברוך הוא אומר שהבת קול זה הרהורי התשובה

שיש לכל יהודי מספר פעמים ביום.

הרהור תשובה זה לא שהוא צריך לחשוב דווקא,

הרי אני חוזר בתשובה.

אם הוא רואה איזה מעשה של מישהו שמעורר אותו לתשובה,

ליהדות,

הוא שומע מעשה, הוא רואה מעשה,

הוא חושק פתאום באיזה דבר, הוא נזכר באיזה משהו שגורם לו הרהור של תשובה,

כל אלה זה התדבקויות של הבת קול בתוך ליבו.

אבל יש כאלה

שאין להם שום דבר משום שיש להם חלב על כסלם.

השומן בטומאה,

עופפים אותם,

וכלום לא עובר.

שום הרהור.

מה הם אלה?

אז הבת קול עכשיו היא משמשת רק למי?

לאלה שעוד הלב שלהם לא סגור.

אבל אלה שהוא כבר סגור,

מה תועיל?

והרי הקדוש ברוך הוא עושה זאת בשביל מה? שבניו יחזרו אליו בתשובה.

אז מה מועיל לאלה?

עשה הקדוש ברוך הוא חסד

והוריד את הבת קול מהר חורב

והכניס אותה בתוך קלטת.

בקלטת זה לא הקול,

זה הבת קול.

וקלטת

ובת קול, זה אותה גימטריה.

דהיינו, קלטת זה בת קול.

אז עכשיו, אם בן אדם שומע קלטת באוטו,

בבית או דיסק בכל מקום,

אי אפשר שלא יהיה לו הרהור תשובה.

הרהור.

הסכמה אפילו בדבר אחד.

זה נכון, זה אני מסכים.

אפילו דבר אחד.

הרהור.

אתם קיבלתם שקיות?

כן?

בכל שקית יש דיסק.

בכל דיסק כזה יש 120 שעות של הרצאות שלי.

אתם יכולים לנסוע עד אמריקה רצוף,

ואתם יכולים לשמוע בלי סוף.

אז זה ודאי עושה הרהור.

מה אני עשיתי בשביל שלא יישארו אנשים בגיהינום יהודים?

מה עשיתי?

חילקתי למעלה מ-15 מיליון קלטות דיסקים בחינם.

כל יהודי ששמע,

כל יהודי ששמע,

ודאי שהיה לו הרהור תשובה.

אז לפחות עזרתי לו שהוא לא יישאר עד הסוף בגיהינום.

שווה או לא שווה?

זה נקרא אוהב ישראל.

מי מוכן היה להשקיע לא מיליון דולר,

מיליונים דולרים שפכתי ברחובות,

מיליונים דולרים,

בשביל שיהודים יזכו

מינימום להרהור.

אבל לא רק הרהור, יש למעלה ממיליון

של יהודים היום חוזרים בתשובה.

לא הרהור,

שהם טסים לגן עדן.

זה נקרא אהבת ישראל.

מזה בונים את המקדש.

זה מה שרצה הקדוש ברוך הוא.

שייתנו את הלב ואת האהבה לקדוש ברוך הוא.

לשפוך את כל הכסף בשביל הבנים שלו.

כמה היו מוכנים משפחת שליט לשלם בכסף להחזיר את הבן?

כל הון. אפילו אם היו קוצבים 100 מיליון דולר, הם היו משיגים את זה.

היו משיגים.

אבל להחזיר יהודי היום בתשובה,

אפשר להחזיר

בשקל, שקל שלושים.

אתם שומעים?

להחזיר אותו מהשבי של השטן וחילותיו, מהגיהינום למטה,

ולהביא אותו לגן עדן, שקל, שקל שלושים. שמעתם פעם פטנט כזה?

זה הדיסק שיש לכם בפנים עם ה-120 שעות,

פחות משקל.

למה? הדפסנו 200,000.

מחלקים בחינם.

בתל אביב, בכל המקומות.

כתבו ב-ynet השבוע

שאני מפג'ע את הילדים.

כאילו, כאילו, בשביל שתהיה להם סיבה לכתוב, כאילו,

כאילו.

הם מראים סרטי אימה,

זה לא מפחדים הילדים, בכלל לא.

רק אם אני אומר שתל אביב עומדת להיות מופצצת,

אחרי שקראתי את זה אצלהם ב-ynet,

אז זה נקרא שאני מפחיד.

הם אמרו לי שהם יפציצו את תל אביב.

אז אני עשיתי קלטת, אז מה?

אין שכל.

אבל אני אמרתי בהרצאות, שאני יודע שהם יפלו בפה והם יפרסמו אותי.

בעל כורחם.

כי הם לא יכולים להתעלם.

כל בית אב בתל אביב, מחלקים לו דיסק,

כמו זה שקיבלתם.

רואים הפצצות, זה מי לא מסתכל? סרט בטח.

כולם פותחים.

אז זאת אומרת,

מאויבי תחכמני מצוותיך.

אז למדתי מ-ynet את עצמם.

טוב,

עוד הסבר יש.

מה שהקדוש ברוך הוא ציווה להביא כסף וזהב ולעשות מהם את המשכן,

מפני שכל תכלית המשכן

לא הייתה שהשראת השכינה תהיה רק במשכן.

היא תהיה במשכן, אבל לא רק במשכן.

הקדוש ברוך הוא לא התכוון שנביא כסף וזהב רק כשיהיה במשכן השראת שכינה.

אלא התורה אמרה, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.

אני לא מבקש לחשוב שהשכינה תשרה בתוכו במשכן.

אני רוצה בתוכם,

בתוך הלב של כל יהודי.

אני רוצה להשרות את השכינה.

ומה הכוונה?

כוונת התורה שהמשכן יביא קדושה בכל החיים הגשמיים שלנו.

לדוגמה, המטבח

הישראלי צריך להיות בית המקדש.

שהוא יהיה בתכלית הכשרות.

הכשרות המקסימלית.

אני יצאתי נגד שטראוס מאוס

עם מילקי מאוס.

בתימנית אומרים מאוס.

וכשאני יצאתי נגד,

לא הרבה יצאו.

רק אני.

אבל ברוך השם הרבה יהודים הפסיקו לאכול בגלל חילולי השבת של החברה הזאת ועילית.

והפסיקו.

והרב לנדה לא הסכים.

עכשיו שהחליפו את הרב לנדה ברב רובין,

אז עכשיו הפסיקו.

וגם חסידי גור הפסיקו.

וגם חב״ד הפסיקו.

לא מהסיבות שלי, מהסיבות שלהם.

אבל שטראוס מאוס לא אוכלים.

כן, לא אוכלים.

אז זאת אומרת,

זאת אומרת

שהמטבח של ישראל צריך להיות בית המקדש, שיהיה בתכלית הכשרות.

חדר האוכל

צריך להיות בית המקדש.

כל מה שאוכלים,

שלא יהיה באוכל חס ושלום חשש

של גזלה.

וצריך לתת מלחמו לרעבים.

וצריך להפריש מעשרות ותרומות וכו'.

חדר השינה צריך להיות בית המקדש ממש.

לשמור על טהרת המשפחה.

שיצאו בנים קדושים.

במסחר צריך להיות בית המקדש.

שההן שלך יהיה צדק, והלאו שלך יהיה צדק.

ולא יהיה איפה ואיפה.

ולא אבן ואבן.

כל הדינים.

שיהיה משא ומתן באמונה.

בית המקדש במסחר.

והעיקר,

שכל מה שעושה כיהודי

צריך להיות מקודש בכל מעשיו הגשמיים.

בכל מעשיו הגשמיים.

מעשיך יהיו לשם שמיים.

מעשיך שלך,

מעשה חול,

יהיו לשם שמיים.

לכן צוותה התורה להביא למשכן

ולעשות את המשכן בכסף הזהב.

לקדש את הכסף הזהב.

הכוונה לקדש את החיים הגשמיים.

שכל פרוטה ופרוטה שאדם רוכש

תהיה מקודשת ולא יהיה בה גזלה ולא הונאה ולא ריבית

ולא ביטול תורה ותפילה,

כמו שהיום אנשים עונים בפלאפון באמצע התפילה

כי מישהו צלצל מהעסק ומישהו מחפש אותו לפגישה וכולי וכולי.

וכן מצינו אצל כהן גדול,

שחכמים זיכרונם לברכה אומרים שהמכנסיים

היו מכפרים על גילוי עריות של כל ישראל.

המכנסיים שהיו לובש

מכפרים על גילוי עריות של כל ישראל.

האבנט שלו של הכהן גדול היה מכפר על הרהור הלב.

הציץ שהיה לו במצחו וכתוב עליו שם ה'

היה מכפר על עזות.

המעין שהיה לובש היה מכפר על רציחה.

כל כך היה מקדש את הדברים הגשמיים שלו,

עד שהבגדים שלו הביאו כפרה לבני ישראל.

וכן מצינו בחכמים זיכרונם לברכה

ששולחנו של אדם בבית, היום יש לכם שולחן שאוכלים עליו,

מכפר על האדם.

פעם מזבח היה מכפר,

היום שולחנו של האדם מכפר.

כי יכולים להגיע למדרגה כזו לקדש את השולחן שיהיה כמו מזבח.

אצל התימנים זה ידוע, זה מזבח.

לכן אומרים עליו דברי תורה,

לכן אומרים עליו שירה,

לכן שומרים עליו.

וזה רצון התורה, שתהיה קדושה בכל הדברים הגשמיים.

כי לא מספיק שישמור על הקדושה רק בשעה שלומד ומתפלל,

ואחר כך יהיה איש חילוני,

אלא כל מה שעושה יעשה בקדושה,

ובזה מקיימים שיוויתי השם לנגדי תמיד.

זאת אומרת, כל יהודי ויהודי

צריך לקדש את חיי היום-יום שלו,

ולהגיע לדרגה כזאת שהשם ירצה להשכין שכינתו בתוך ליבו.

ואפשר להגיע לזה, רבותיי.

אבל צריך רצון וכוונה אמיתית.

אם אין רצון וכוונה אמיתית, לא מגיעים לכלום.

יש הרבה אנשים שיש להם כוונות,

אבל לא רצויות,

אלא לא רציניות.

הם מתכוונים הרבה דברים,

אבל לא מתכוונים למעשה.

אם היו מתכוונים למעשה,

אז היו גם עושים.

עכשיו אני רוצה לומר לכם דבר חשוב ביותר.

יש מצווה אחת שנתבקשתי לפעול בעבורה מאוד מאוד,

והתחלתי בהרצאה לפני יומיים,

והיום זה פעם שנייה.

בקשה שנתבקשתי מגדול הדור,

הרב הגאון, הרב שטיינמן,

שליטא,

שבא והטריח את עצמו לביתי ועלה שלוש קומות ללא מענית

ברגליו בהיותו בן 96,

לבקש ממני שנפעל בעניין של טהרת משפחה,

להציל את בני ישראל ובנות ישראל מכרת

בגלל שלא שומרים טהרת המשפחה.

ויש כאלה גם ששומרים פחות או יותר ולא יודעים בכלל את הדינים כי לא למדו אותם כמו שצריך.

אז יודעים שצריך לשמור, יודעים מה לפרוש, מה מומי, בערך.

אבל אם לא עושים בדיוק זה לא מועד.

זאת אומרת, אדם יכול לחשוב שהוא שומר והאישה יכולה לחשוב שהיא שומרת והם עוברים על כרת כל פעם

בגלל שהם לא למדו את הדינים

כמו שצריך.

בחור ובחורה חרדים לפני שמתחתנים,

מלמדים אותם תקופה מוקדמת לנישואים את כל הדינים האלה בפירוט.

אחרת אי אפשר לבנות בית יהודי על טהרת הקודש

בלי לדעת את הדברים האלה.

וזה דבר שהרב הרגיש שאי אפשר לוותר עליו.

ולאור הצלחה שנעשתה,

פעולה נפלאה, על ידי הנשים שאכפת להן.

והצליחו מתוך עשרת אלפים נשים

לשכנע ששת אלפים נשים

שישמרו טהרה וקדושה

והן מרוצות לאין שיעור לאחר מכן.

וזה הפסיק מסיבת חוסר אמצעים.

אז ביקש ממני הרב אם אני יכול לקחת את הדבר הזה ולהרים אותו ולהביא אותו לכל מקום שרק אפשר.

ואני הסכמתי.

אז אני אראה לכם את המפגש

הנדיר הזה שהרבה אנשים פקחו עיניים ולא האמינו שדבר כזה היה.

אבל מה לעשות?

יש סרט שמעיד על הדברים

והדברים מדברים בעד עצמם.

בואו נראה ואחר כך אני אסביר. בבקשה.

ברוך הבא.

ברוך הבא בשם ה' ה'

תביא כאן, תדליק כרת משם, תדליק כרת לגב. הנה, הנה בגב.

נו, נו, נו, נו, אחרי שלא יהיה תאום בעיתון. בסדר.

אפשר להגיע לדברים מדהימים. נו, נו, נו, נו, זה ענק.

כנראה שאחד ועוד אחד עד הסוף, זה בסוף שווה גם לאלף.

יש שם איזה קשיין.

בית-אל סגון שמונה.

קראנו ליהודי העומשי.

אמרנו בשבילי באמצע הפגישה אמר, אמר יצחק קברי זה מורי סייב.

הוא צריך לקחת.

זהו.

אמרתי לו, ראשי, ראשי, ראשי, כמה לקחת חברה מגל? אז אמרנו לו, רגע, נבדוק.

דבר טוב, צריכים לעשות מיד.

אני לא יודע מי עוד קיבל גברי דה מורי סאי, אבל אם קיבלת כזה, קודם כל.

הבקשה של הראשי, ושמתברר שאפשר להגיע, הם מגיעים היום לשתי שלישים מהברוטות.

מתוך עשרת אלפים שמות שבעים, קרוב לששת אלפים מצליחים.

זאת אומרת שאפשר להגיע ל...

נכון שזה לא בבת אחת,

רבאמנון רגיל בדרך כלל, עולמות של אלפי אנשים.

אחד זה... האמן שצאו קליפה.

אדם אחד זה... לא נכון. אבל ברגע, לא.

אני עבדתי על יהודייה אחת שבע שנים בשביל שיחזור בתשובה.

שבע שנים רדפתי אחרי יהודייה אחת בשביל שיחזור בתשובה.

אבל יום-יום,

יום-יום.

זה היה ספת, פעם הייתי מסתפר אצל מישהו, חילוני,

והייתי הולך אצלו יום-יום להשפיע עליו. כל אלה שהיו מסתפרים אצלו

היו חוזרים בתשובה והוא לא.

והייתי כל הזמן צריך לשכנע אותו ולשכנע שבע שנים עד שהוא הסכים לשמור שבץ, תהלס, משפור חייבה, הכול. שבע שנים. נראה שאם סלמנדרי לוקח שבע שנים, אז גם להחזיר אותו בתשובה לקח שבע שנים.

אבל יום-יום ממש.

זה הייתה אמונה.

אבל לא כדאי.

כן.

אמר, הוא אומר,

ששבעים שנה כדאי לאדם לרדוף אחרי ראשו, להחזיר אותו בתשובה.

רבנו חיים ויטל.

אתמול שאלו את ראש ישיבה,

מה עדיף, שבץ או לשלוח את הילדים לחינוך או תאירס המשפחת?

ראש ישיבה אמר, תאירס המשפחת.

שני סיבות.

סיבה אחת שזה שניים.

שהם מצילים שניים מקורס.

סיבה שנייה, ראש ישיבה אמר, זה עכשיו הם עוברים לסוף.

חינוך, הראשים אמרת, זה הרבה יותר כדאי, אבל עכשיו, קודם כול,

ככה הראשים אמרו.

אני יודע שהם עשו תוכנה,

ובתוכנה הזאת יש להם את כל הפרטים.

נתתי להם כמה עצות באותו יום שהייתי.

מי שמחזיק אותם, זהו, הפסיק להחזיק אותם.

הפסיק, הוא חוזר, לא משנה.

יש מקום לשלוח עוד ארבע כאלה פה.

כדאי לקחת את הניסיון שלהם.

עם מה שאמרתם עליו,

הרעיון הוא להכיר כל בן אדם, לדעת מה האישיות שלו, ולהתחבר.

הם עושים דברים.

אני נזכר שהיה אצל הראשישי לפני חודש. רגע, אבל הוא ירד מזה, או שהוא ממשיך? הוא ימשיך, בעזרת השם.

טוב, אולי ביחד, אנחנו נדבר על הפרטים. קודם כל, הראשים מבקש, אם אתם מוכנים לקחת את זה עליכם מצטרף. או פרויקט. לא, לא, לא, עוד מצטרף.

אני אשמע את כל הפרטים, ובעזרת השם, כל מה שאני יכול לעשות, אני אעשה.

בשביל מה אנחנו פה בעולם? בשביל לעשות משהו, בשביל המעייסי.

נכון. אני חושב שיצטרכו בערך שלושים עובדות, זה הרבה מדי.

אני לא יודע עוד מה הפרויקט, אני צריך ללמוד אותו, אני אמד ואני אראה. אולי אפשר בפחות, אולי ביותר.

התחיל ענן, התחיל על הענן. ענן גם התחיל, ענן התחיל.

מייד שהוא הופיע להביט לארץ. כן? שהוא השיג הרבה תועלת. הוא השיג המון תועלת, הרבה תועלת.

הבעיה היא שבארץ ישראל יש יותר ממניין חילונים.

סידו מאיר פונאמין אל פרייידנין, ארץ ישראל.

דרך הרשימות שאנחנו עושים בחברוסס,

כדי ללמוד וללמד,

אפשר גם אותן לחבר לתוך הפרויקטים. יש הרב ברזל, בן של רב אברום,

צבי יויסף, אברך מאוד חשוב, מזיעה.

אז הוא עשה, כל ערב שרב אמנון הולך לעשות בכל עיר,

הם שולחים אנשים ושואלים מי רוצה ללמוד עם חברוסס ומחברים.

ממש אברכים שלומדים. כל ערב.

יש כבר יותר מ-400 חברות שהתחברו.

אבל יש ביקוש יותר גדול.

האברכים חסרים, לא המעניינים.

ראשי, שאלנו את רב אמנון איפה הוא רוצה לקבל את הראש אישי, ובמשרד יש לה הרבה דברים יפים להראות,

בבית או במשרד.

אז הוא אמר שהוא רוצה ברוך אל הבית, זה יותר חשוב.

מגיע לו, אני חושב.

כל ביבי כאתה מכיר, אתם לא יודעים כמה שאני אוכל.

כל ביבי כאתה מכיר, שלא יודע מה שאתה יודע.

השם מברך אתכם הרב, באריכות ימים ובריאות שלמה ואיתנה. אמן. ברוכים. ברכה לאישה ולילדים, שיהיה סייעת אלישמיא פה בבית.

אז רואים שכל יהודי שאתה מציל, אתה לא יודע מה שזה. כל יהודי שאתה מציל,

אתה לא יודע כמה שכר יש בזה.

יהודי.

עכשיו, הרב לא בא בשביל שאני אחזיר יהודים בתשובה.

שאני אציל אותם מכרת ושיזכו לטהרת המשפחה.

אז היינו בנתניה, 102 טפסים של נשים שקיבלו על עצמן טהרת המשפחה.

והבאנו את זה לרב,

שיברך.

אז הוא אמר, קודם כל, עצם זה שהם קיבלו על עצמם זה הברכה הגדולה ביותר. וגם אני מוסיף את ברכתי לעניין זה.

אז אנחנו החלטנו, בעזרת השם, לזכות את כל מי שמעוניינת ומי שמעוניין.

אני אסביר רק,

מספרים סיפור ששאלו את בגין

אם הם שומרים טהרת המשפחה.

אז הוא אמר,

אני שומר, אני לא יודע מה אשתי עושה.

אז אנחנו מתכוונים שזה לא יהיה ככה,

כן?

כי אי אפשר לשמור טהרת המשפחה לבד, זה נקרא שלא שומרים.

אז לכן צריך לדעת

שטהרת המשפחה הזו מחייבת שני הצדדים.

אז לכן מי שרוצה אנחנו ניתן לו כרגע טופס וימלא את הטופס ואנחנו נעביר את זה גם לברכתו של הרב שטיינמן

וגם אנחנו נברך ויש לכם את זה בשקיות הטופס, תוציאו את הטופס.

ומי שרוצה בעזרת השם ניתן לה גם דיסק שמסביר בסרט

את הדברים שנעשה בצורה מיוחדת ביותר.

ובעזרת השם יתברך גם מי שמוכנה לעזור,

להדריך

או לעודד נשים לטהרת המשפחה,

זכות גדולה שגדול הדור מבקש

והברכה היא לא פשוטה, לא כל אחד זוכה לקבל ברכה מגדול דור.

אז לכן זו הזדמנות נפלאה שכל מי שיכולה ורוצה או לתת לאחרים

זו ההזדמנות שלנו בעזרת השם. אז אני עושה שתי דקות

הפסקה למילוי טפסים ואנחנו ממשיכים מייד.

נדבר על אקטואליה, מה קורה כרגע לקראת ההתחממות עם סוריה וצפון קוריאה ואיראן

וכל המרעין בישין,

וגם ניתן אפשרות לשאלות ותשובות,

ובסוף ניתן לכם גם כמה הפתעות.

אז בבקשה תן לנו מוזיקה ובינתיים אימא לא.

כן, רבותיי, כרגע דווחתי שיש חשש גדול בתל אביב שאני מגייס אתכם למלחמה על תל אביב.

צלצלה אישה עכשיו ודיברה איתו

ואמרה לו, מה הוא מתכוון הרב? הוא מתכוון לגייס אתכם שם בכפר סבא,

שתבואו להילחם נגד החילונים בתל אביב.

איי, איי, איי.

נפלא מאוד.

יהודים יקרים,

לפני שאנחנו עוברים שאלות ותשובות והלכתם לשתות קפה, כל הכבוד שהעולם מאפשר לכם זאת.

אנחנו נברך את אלה שתרמו למניה.

יש מניה של אלף דולר למי שלא יודע, למי שמשתתף.

במבצע של חלוקה עכשיו של מיליון

אנציקלופדיות בחינם לכל היהודים בארץ ישראל.

אז תרמו מניה לעילוי נשמת אסתר, בת חנה,

מנוחתה עדן.

מזל בת אסתר, בריאות, אריכות ימים ושנים ונחל מהילדים.

בן אריה, בן מזל, הצלחה במבחנים ועלייה רוחנית לילדים.

אברהם בן שאנס, שרה, רפואה שלמה וזיווג הגון.

וישמע טוב באוזניו, הצלחה לכל המשפחה ברוחניות וגשמיות.

רזל, רבקה, בת שכנז, שרה,

תזכה לחזרה בתשובה, היא וכל משפחתה.

ואוסנת, בת נחמה, תזכה לזיווג הגון הראוי למהרה, נמצאת בקהל,

בתרמה עשר אנציקלופדיות.

כן, אנחנו עוברים

לשאלות ותשובות,

ואני בין הדברים אשחיל את הנושאים של סוריה וכולי.

כן.

מי שרוצה לשאול שאלה ראשונה,

בבקשה. תן לבחור פה עם כיפה לבנה.

כן.

כן, כן, עמוד, עמוד.

שומעים? שומעים טוב. שלום, כבוד הרב. שלום.

בקצרה, אני... תהיה לי חזרה בתשובה, ברוך השם.

כן. וכרגע אני במסגרת צבאית בקבע,

שאני עושה יומיים-יומיים, יומיים בבסיס,

יומיים בבית.

זה לשמור על אחידות, למשל תפילה, אני משתדל מאוד.

תפילין כל יום, ואם זה תהילים,

וקריאת תורה, וזה ככה, כאילו, כשאני בבסיס זה קצת קשה, כי לא מסתדר.

גם מבחינת שבתות,

כי זה שבת כן, שבת לא.

ואני משרת,

לזכותי, אני משרת ליד קבר יוסף בשומרון.

ואז אתה יכול, אם אתה יכול לתת לי עצות, כאילו, איך אני יכול לשמור על ה...

כאילו, איך לקיים את זה כמו שצריך, או... מה אתה מרגיש כשאתה מפספס?

אני לא יודע אם אני עושה דברים כמו שצריך, כאילו,

אם זה מספיק.

מה?

תפילות. אתה מתפלל או לא?

כן. נו, אז אתה מתפלל, מה עוד?

אז השאלה, מה, וכמה, ואיך? כמה להתפלל? שלוש ביום.

לא, לא רק, לא רק שחרית, כמה שעות? כשחרית מנחה ערבית אני מקפיד. אז מה?

מבחינת גמרא, מבחינת דינים, מבחינת הלכה, מבחינת... מה ללמוד? כן.

כמה זמן יש לך ביום?

זהו, שנים בבסיס, זה לא כל כך...

כשאתה לא בבסיס, אז לפחות ארבע שעות ביום.

כשאתה בבסיס, יש לך אפשרויות?

שעתיים? יש. אז תלמד שעתיים לפחות.

זה משנה, אבל תורה, גמרא, דברים כאלה. אתה יודע ללמוד כבר גמרא?

עוד לא. עוד לא. אז צריך ללמוד את זה בימים שאתה לא נמצא בבסיס,

ואז תוכל ללמוד עם חברותא. אם אתה רוצה חברותא, אנחנו נסדר לך.

בשקיות יש את הפרטים,

תצלצל, ובעזרת השם, נסדר לך מישהו שילמד איתך. זה אחד, לא אתה, כל אחד שרוצה פה,

אנחנו מוכנים לסדר לו חברותא,

שילמד איתו חינם אין כסף.

בסדר?

גם נשים שרוצות ללמוד, נסדר בעזרת השם כפי יכולתנו.

עכשיו,

תלמד פרשת השבוע עם מפרשים שתכיר, תלמד הלכות שתדע מה יעשה ישראל, מה צריך, מה מותר, מה אסור,

וקצת ללמוד סיפורי צדיקים שתכיר את המאורות הגדולים שעמדו לעם ישראל.

זה בשלב הראשוני.

ואחר כך, תתקדם בהתאם.

אוקיי, וברכה אם אפשר לאחותי בעזרת השם מתחתנת. שמע?

רבית בת יהודית בציון. רבית בת יהודית תזכה לחופה בקדושה ובטהרה.

אמן.

וגם בשבילי אני מגיעה, אני ובת זוגתי ענת.

אתה שמך? שמי שחר בן ציון ויהודית.

שחר בן ציון ויהודית.

ויהי ענת בת דוד. מה ענת בת דוד?

ועוליה.

ועוליה.

תזכו לבנות בתכם בית נאמן בישראל, בטהרה, בקדושה,

וזרע חי וקיים. אמן. תודה רבה. תהיה בריא.

תן לו מאחורה, אחריו.

ערב טוב לכבוד הרב ולכל הקהל הקדוש. ערב טוב ומבורך.

יש משהו שרציתי לומר כמה דברים שמציקים לי ולדבר בשביל כל עם ישראל, שישמע,

ואני אומר את זה גם לעצמי,

בעיקר לעצמי.

אנחנו במדינה שלנו, כל מה שאנחנו עוברים,

אם זה עם השיחות שלום,

ואנחנו מנהלים שיחות עם כל ה'חמאס', חיזבאללה,

מצרים, עם כולם,

אנחנו שוכחים שמה שיכול להוציא אותנו מהבוץ זה

לנהל את השיחות האלה רק לכיוון אחר,

לכיוון מלך העולם, הקדוש ברוך הוא.

ובמקום לשבת על שולחן הדיונים,

אז צריך לשבת על שולחן ערוך.

ואם כל אחד יקבל את זה על עצמו,

זה מה שהוציא אותנו מהבוץ,

וזה הסוד הגדול שאף אחד בעצם לא תמיד מבחין בו.

רציתי קודם כול להגיד את זה.

ודבר שני,

רציתי לומר קודם כול שאני מאוד מתרגש לעמוד ולדבר פה עם כבוד הרב,

ולבקש בבקשה רק ברכה לאשתי,

לרפואתה ולהצלחתה.

שם?

אורלי בת רחל.

אורלי בת רחל, תזכה לרפואה שלמה, בריאות והצלחה.

אמן, אמן.

תודה רבה, כבוד הרב.

תהיה בריא.

תן לבחור מימינך, כן, הנה, כן.

אתה שחקן כדורגל, לא?

יכול להיות, פרצוף מוכר אולי.

נו.

טוב, שלום ערב טוב, כבוד הרב.

שלום וברכה.

אני שומע את ההרצאות שלך מזה זמן.

יש לי כמה שאלות,

ורציתי לשמוע את תשובת הרב.

בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ ויצר אלוהים את האדם.

למה בעצם אלוהים ברא את האדם?

הרב אמר,

הקדוש ברוך הוא הוא טוב,

ומדרך הטוב להיטיב,

ובשביל להיטיב

צריך שיהיו מקבלי הטבה.

אלוהים בני האדם לצורך העניין.

בני האדם מקבלים בעולם הזה את החי, את הצומח,

את כל הטובות שהקדוש ברוך הוא יכול לתת,

ובעולם הבא את גן עדן וכו' וכו'.

השאלה שלי היא כזו,

למה מלכתחילה? אמר האלוהים, טעם

ליצור את האדם ולהיטיב לו,

מלכתחילה בכלל.

אל תברא, אל תיטיב, אל תעשה כלום.

האם יש פה עניין

של סיפוק עצמי לקדוש ברוך הוא?

האם כשם שברא אותנו בצלמו ותמותו וטבע בנו רצונות ורגשות, האם גם הוא אלוהים יש בו רצונות ורגשות?

למשל, למה הדבר דומה?

אדם הולך בשוק ורואה עני פושט את ידו.

הוא נותן לו כסף.

למה הוא נותן לו כסף?

האם כדי לעשות לענייה זה טוב? או אולי כי כואב לי בלב,

אני רוצה להיטיב לו.

זה אני רוצה להמשיך לקדוש ברוך הוא שברא אותנו כדי להיטיב.

אבל אולי יש פה עניין של סיפוק עצמי.

זו שאלה אחת.

השאלה המורכבת פה היא,

אם אנחנו אומרים שיש פה עניין של סיפוק עצמי,

סיפוק עצמי, אנחנו יודעים שזה עניין של בעלי מגבלה כבני אדם כמונו.

אז גם כאן תהיה השאלה,

אם זה לצורך סיפוק עצמי,

ואנחנו אומרים שאלוהים הגדול,

אין לו הגבלה שמגבלה היא שייכת לבני אדם,

מה הטעם אם לא לסיפוק עצמי?

זו השאלה.

אם היית שומע את כל ההרצאה שלי, אז היית מקבל גם את התשובה באותה קלטת שאתה מצטט.

הקדוש ברוך הוא,

אין לו שום צורך,

אין לו שום אילוץ,

אין לו שום חסר שהוא בא להשלים ואין לו סיפוק משום דבר.

הוא לא חסר כלום כי הוא מושלם,

והוא לא צריך משהו כי הוא לא מוגבל,

והוא השלם האמיתי והוא המציאות היחידה.

לפני שהוא ברא את האדם,

אז מה הוא עשה לשיטתך?

אני יכול לשאול את זה אותך.

אני אענה,

אבל לשיטתך.

שיטתי אין לי שיטה.

אז הבנת.

אז זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא לא ברא בגלל שהיה לו צורך וחסר, כי אם כן היה צריך להיות תמיד שגם העולם הזה יהיה נצחי מההתחלה כמוהו,

כי כל הזמן יש לו את החסר,

ומה פתאום הוא נזכר עכשיו לפני חמשת אלפים, שבעה מאות ומשהו?

אמרו שהיו עולמות קודמים.

נכון. הם נהרסו ונחרבו ונבנו עוד אחד. נכון.

אבל זה צריך להבין. מה זה נחרבו ונהרסו וכולי?

זה מושגים שהם רוחניים, קבליים, בעניינים של עולמות גבוהים.

ויש לזה השתלשלויות

שהן נגרמות אלינו.

אבל הקדוש ברוך הוא ברא עולם שלם ומושלם.

זה עולם של המלאכים.

הם לא חסרים כלום, הם לא זקוקים לכלום,

אין להם שום צורך, אין להם כלום.

הם רק משרתיו הנאמנים.

אז אם הוא ברא כאלה שאין להם שום צורך,

ברגע הוא בורא, ברגע הוא מחסיר אותם, הוא מאדיר,

אז פירושו של דבר שאפשר היה לברוא גם אותנו שלמים בשלמות כמו של מלאכים, נכון?

אבל אין בזה שלמות. זה חסר.

זה חסר. למה?

כי הם לא בעלי בחירה.

היחידי שיש לו בחירה

זה האדם שנברא בצלמו של הקדוש ברוך הוא, שיכול לבחור

בין טוב לרע ולהיות כמו אלוקים.

מה פירוש? לעשות מה שבא לו.

כל דבר הוא יכול לעשות.

אמנם יש על זה חשבון,

אבל הוא יכול לעשות כל מה שהוא רוצה לעשות.

הוא צריך לבחור מה הוא רוצה לעשות.

וכשאתה בוחר

לעשות את מה שהקדוש ברוך הוא מבקש ממך,

אתה בעצם מתדמה לאלוקים כמה שיותר.

ככל שאתה עושה יותר ממה שהוא אמר, אתה נהיה יותר אלוקי.

ואתה הופך להיות כמו מלאך, אבל בבחירה,

ולא בכפייה, כמו שהמלאך נברא.

זאת אומרת, זה השיא שאתה יכול להתקרב לבצלמנו כדמותינו.

וזה העונג הכי גדול שיכול אדם להשיג, כיוון שהוא לא מקבל,

אלא הוא בעצמו הגיע לזה.

הוא לא אוכל חינם,

הוא לא פושט יד,

והוא מגיע לזה בזכות עצמו.

אז יש בו צד מן האלוקות

שהוא שולט בעצמו במאה אחוז, להגיע

לדבר הזה.

עכשיו, הקדוש ברוך הוא לא צריך שום דבר,

והוא לא מאולץ בשום דבר.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא מתנהג איתנו רק לפי המושגים שהוא נטע בנו,

כגון רחמים, הטבה, נדיבות וכולי.

זה מושגים שבנו,

ואנחנו מתרגמים את מה שהוא עושה לפי זה.

לכן אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, דיברה תורה כלשון בני אדם.

כי אי אפשר לדבר בלשון של הקדוש ברוך הוא, כי המושגים שלנו הם כאלה,

שיש כעס ויש חמלה ויש רצון ויש אונס,

ויש ויש ויש, זה צדדים שנטועים בנו. אז התורה מדברת איתנו כלפי הבורא, גם במושגים שנבין כביכול אם אנחנו עושים את רצונו או לא.

אבל לא במצב שהקדוש ברוך הוא, וייחר אף השם,

אז שהוא מתרגז.

אלא וייחר אף השם זה כלפינו שנדע מה עשינו או לא עשינו.

אבל לא כלפיו.

כי כלפיו הוא מושלם גמור,

שאין בו שום חסר.

הבנתיוך?

הבנתיוך.

יש לי שאלה נוספת. הבנתיוני.

הבנתיוני. כן.

האם,

אני מעניין אותי לדעת כל הנושא של התהוות העולם ובריאת העולם.

האם היה הכרח קיומי שהעולם הזה יתקיים ורק אלוהים ברא אותו,

או שהוא בהחלטתו החליט לברוא

והוא החליט על צורך הקיום?

בדיוק.

כשעלה ברצונו התברך, ברא.

טוב, זה אקסיומה שאי אפשר להוכיח אותה, אבל...

למה?

אם היה הכרח לפי שיטתך הראשונה בשאלתך,

אז העולם היה צריך להיות קיים כל הזמן.

כי היה הכרח שהעולם יהיה קיים.

ואם הוא קיים רק פרק זמן, משמע שלא היה הכרח.

על זה נשאל שאלה נוספת. בבקשה. ואחרונה, הרב.

אנחנו אומרים

שהעולם היה תוהו ובוהו לפני כן.

בתחילתו. בתחילתו.

בתחילתו. כשהוא נברא, כן. כשהוא נברא.

ואלוהים ברא את העולם הזה, את כל כדור הארץ והיקום. יש מאין.

נכון. יפה.

כשכתוב טוב ובוהו, טוב ובוהו בפירוש שלו זה שממה לצורך העניין.

שממה זה אי-סדר,

אבל החומר יש.

אם כן... לא ככה זה היה בדיוק, אבל לא חשוב, כן?

הבאתי פה פסוק שמצאתי בפרשנות.

על העיני. בספר ירמיהו, פרק ד', פסוק עשרים כג.

ראיתי את הארץ, והנה תוהו ובוהו, שממה תהיה כל הארץ. זאת אומרת,

הוא מסתכל על הארץ.

יש בלגן, יש, לצורך העניין,

יש חומר.

ואם אנחנו עושים לפי שיטות לימוד של התורה גזירה שווה או הקש, איך שקוראים לזה, אנחנו רואים טוב ובוהו, טוב ובוהו.

זאת אומרת שהיה חומר,

ורוח אלוהים מרחפת על פני המים. מים היו, יש חומר.

איך אנחנו מוכרחים שהוא הקים את האש מהעין?

כי בראשית ברא אלוהים היה חומר, רק

סידר אותו בצורה כזו של אורגניזמים חיים וכולי.

טוב,

אז עכשיו אני עושה לך חיפוש.

ואני מביא לך עכשיו את הדרשה שאמרתי לפני מספר ימים.

רק רגע, תוהו ובוהו, שנייה.

תוהו ובוהו.

ואני אלמד אותך את הרמב״ן.

הרמב״ן מסביר את זה בספר בראשית על הפסוק הראשון.

הוא מסביר בדיוק את מה שאתה שואל.

ונתתי דרשה ארוכה בנושא זה.

תכף זה יעלה, אבל אני אגיד לך עוד דבר.

שנייה.

תגיד לי משהו אחר.

שנייה.

אתה מקיים היום מצוות או לא מקיים מצוות?

משתדל.

מה זה משתדל?

אתה שיוצא.

מה זה יוצא?

אני קם בבוקר, מניח תפילין.

כן.

ופה

מסתיים היום.

מניח תפילין וזהו.

זה הכי חשוב.

אני חושב שזה מוגזם.

יותר מדי.

למה אתה בחרת דווקא במצווה זו?

אין לי מושג.

אין לך מושג. אני גם שומר שבת, משתדל.

אה, גם משתדל, ברוך השם. בוודאי. אתה בחור משתדל, אני לא. השתדלות, השתדלות זה הכי חשוב.

כן.

אבל אתה משתדל שאר היום לא להשתדל.

העבודה הקשה, בחומר ובלבנים, היא מוציאה אותי מה...

אבל זה כמה? שמונה שעות מקסימום, לא? אצלי זה קצת יותר.

קצת יותר?

כן. כמה? שש עשרה?

עשר, אחת עשרה, שתיים עשרה שתיים. נו, אבל יש לך מספיק, עוד חצי יממה.

אחר כך עייפים.

אה, אתה עייף מעבודה?

בוודאי. הבנתי. אז אתה הולך לעבוד בשביל להתעייף ולנוח ולקום עוד פעם?

לעבוד, להתעייף ולנוח?

עד שבסוף אתה תהיה מאכל לטולעים, וזהו.

בשביל זה יש שבת מנוחה.

טוב, בוא אני אלמד אותך עכשיו את הזה, אני לא מוצא כנראה בחיפוש.

ידעתי שלא תהיה תשובה. לא, לא, יש, יש. הנה, אני אביא לך את זה מתוך המקור ברמב״ן.

שנייה, רמב״ן.

הרמב״ן, הרמב״ן, שנייה.

ספר בראשית.

כן, הנה.

רמב״ם.

אתה חייב לקרוא את ההקדמה הזאת.

אתה חייב לקרוא אותה, היא ארוכה מאוד.

אבל תכף שנייה.

הנה.

דיסק מספר 741. את מאוד קיצונית.

סוף חלק א',

המשך בדיסק מספר 742.