איך יש לנו דברים שתקועים בחיים?

שואלת: ערב טוב כבוד הרב. אני רוצה לשאול שאלה: איך את המסביר את זה שבעצם יש לנו דברים שתקועים בחיים, ואנחנו מקבלים על עצמנו קבלות נוספות, תפילות ובוכים ומשתדלים ועוד קבלות נוספות. ומשום מה התפילות לא נענות ואנחנו ממתנים עוד זמן ועוד זמן.

הרב: מי אמר שהדברים התקועים צריכים להשתחרר?

שואלת: זה דברים מהותיים. כמו למשל בן אדם שמחכה לזרע של קיימא או בן אדם...

הרב: מי אמר שהוא צריך להביא ילדים?

שואלת: זה נכון, לא כולם צריכים להביא ילדים. אבל...

הרב: יש מצווה "פרו ורובו", אבל אם בן אדם בא בגלגול והוא כבר תיקן את זה בגלגול קודם, והפעם הוא בא על משהו אחר, אז מי אמר שהוא צריך להביא ילדים. יש מעשים כאלה רבים. שאנשים בכלל לא צריכים להביא ילדים.

שואלת: אוקי. זה ברור. אבל מה קורה למשל עם נושא של פרנסה?

הרב: פרנסה, רוב העולם עניים. תקועים. אבל הם תקועים סתם? לא סתם. להקב"ה יש חשבון מי במושגים שלנו תקוע ומי לא תקוע. אבל כתוב לדוגמא במשנה,ואני מאמין לה, ועברתי אותה על עצמי והיא צודקת במאה אחוז. כתוב: "כל המקיים את התורה מעוני, סופו לקיימה מעושר". הנה יש לך פה פטנט איך לשחרר את התקיעה. מי שמקיים אבל את התורה ממצב של עוני ולא מפספס כלום בתורה, מקיים את התורה מעוני, ה' מבטיח לו שסופו, זה לא תוך שבוע, שבועיים, חודש, יכול להיות שנים. אני לקח לי שבע שנים, הייתי עני מרוד, ואחרי 7 שנים ה' פתח בלי עין הרע. וסופו לקיימה מעושר. אז זה לדוגמה הקב"ה אמר. דבר שני, כתוב שמי שמעשר מתעשר, אז אם הוא נותן חומש ודאי שהוא יתעשר. אבל זה כמובן שהוא לא יעשה דברים שגורעים מהעושר בעבירות אחרת. כגון: אם הוא גורם לאשתו לבכות, אז כתוב אם האשיה בוכה זה ממעט את הפרנסה. אם הוא גזלן גם כן. אם הוא מלווה בריבית גם כן. נכסיו מתמוטטים ועוד. אז זאת אומרת אם מקיימים את התורה כמו שה' רוצה, למעט מי שנגזר עליו מיום הולדתו שיהיה עני מיומו ראשון עד האחרון, לא יעזור לו כלום.

שואלת: מאיפה הוא יכול לדעת את זה?

הרב: הוא לא יכול דעת, לכן אמרתי מי אמר שחייבים לשחרר סתימות?  האבן עזרא היה עני מרוד, גאון הגאונים, וכל ימיו היה עני מרוד, ולא עזר כל עצה. לא שיהיה עשיר, שהוא לא יהיה עני מרוד, שיהיה קצת בינוני קצת, לכמה זמן. לא עזר. זה הייתה גזרה.

שואלת: וניתן שלנות את זה.

הרב: אמרתי, פעמים כן אם זה לא גזרה מוחלטת, אם זה בגלל מעשיו, אז אם הוא משנה את מעשיו, ישתנו גם הגזרות, אבל אם זה ככה קבוע, מתחילתו עד סופו, אי אפשר להזיז את זה. מה לעשות? אז לכן אמרתי שאדם אומר לעצמו ששום דבר לא תקוע, למה? כי ה' רואה אותי, והוא יודע ממצב יותר טוב ממני, הוא גם יודע מה טוב לי ומה לא. כי יכול אדם להשעיר ולמרוד בה', בגלל האושר. כי אז הוא יתחיל להתרחב, להשתולל, לעשות שטויות, יש כסף. אז לכן צריך להבין לא תמיד זה טוב וה' שומר על הבן האדם העני, כדי שהעניים שלו יהיו תמיד אליו. אבל אם יהיה לו עושר, הוא אף לא יתסכל עליו. וגם אין לו זמן להתפלל. יש לו עובדים, יש לו זה, הוא צריך לרוץ, הוא אין  לו זמן. אז ה' לא רוצה שהוא יתרחק מנו, משאיר אותו ככה קרוב אליו.