כמה האמת משתלמת
אז "בעל העקדה" פירש מה זה "מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ"? מטרוף הדעת בני עלית. שלא נטרפה דעתך, לא נתבלבלה דעתך מפחד המידות הרעות, איזה מידות רעות? הבושה, עלבון, אלא הודתה על האמת בדעת צלולה! במעשה תמר!
אחרי שהוא הוציא פסק (בראשית לח, כד) "הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף"
היא אמרה לו (בראשית לח, כה): "הַכֶּר נָא לְמִי אֵלֶּה"
יו!... התברר שזה הוא, הוא היה איתה, ומה? הוא הוציא פסק, עכשיו ממה הוא יגיד?! כולם יודעים שהוא הוציא את הפסק! הוא הודה! הוא לא התבלבל מהמידות הרעות! וזה מופת גדול על ישוב הדעת בעת הניסיון, כי ברגע שבן אדם נתפס בקלקלתו כמו שאומרים - ישר הוא משחרר איזה חרטה בשביל להינצל,
"מה פתאום? זה לא אני!..." אה... אה...'
אחר כך כי תופסים אותו שהוא משקר. הוא לא התבלבל אלא ישוב הדעת בעת הניסיון, וזהו מעלת ישוב הדעת ראוי להיות מנהיג ומחנך, על כן "יוֹדוּךָ אַחֶיךָ" 'מקום הניחו לו מן השמים להתגדר בו'. אז הוא זכה יהודה בזכות זה, ההפך מראובן ושמעון ולוי. כי הם יצאו עם פרצוף מכורכם, נתכרכמו פניהם כשהם יצאו מאצל יעקב אבינו שהוא הכיח אותם.
אז הוא נבהל יהודה אמר: "יווווו אם אלה קיבלו ככה - מה יעשה לי אבא שלי עכשיו על מעשה תמר?! יה בה בי!".
ואבא שלו בדיוק הפוך אמר לו, כל העם יקראו יהודים על השם שלך, "יהודה בגלל שהודת" יהודי זה אדם שמודה על האמת לא מחריט!