קלטת 715 - המלבין פני חברו...רוצח א

- - - לא מוגה! - - - 

רבנו יונה מסביר מדוע מלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא ורוצח יש לו חלק לעולם הבא. למה? תשמעו דבר, תשמעו דבר, כיוון שהמלבין פני חברו אינו מכיר את גודל חטאו ואין נפשו מראה עליו על עוונו כמו הרוצח על כן הוא רחוק מן התשובה מלבין פני חברו מה הוא עושה?

מפדח את הבן אדם.

אגב אומר מה עשיתי? סתם, צחוק, מה אמרתי? כלום, שום דבר, כלום. ההוא נהיה חבר כמעט כבן שבת ולמרות כל זאת מה אומר זה שהלבין אותו? כלום. אבל אחת שרצה שהוא מתבונן לאחר שרתיחת הדם שלו שקטה ומה אשתו מסכנה אלמנה והילדים שלו יתומים בוכים וצורחים שאין להם אבא ופתאום הוא קרוב יותר לתשובה רוצח ממה שהמלבין

רחוק מזה אז כמובן שהוא יכול להלבין עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד והוא רחוק מן התשובה הוא לא יחזור על זה בתשובה אין לו חלק לעולם הבא. הרוצח קרוב יותר לתשובה קרוב יותר לתשובה קרוב יותר לתשובה קרוב יותר לתשובה קרוב יותר. אתה בא לבנק אתה באובר גדול אתה אומר די מהיום הנה אני הבאתי עכשיו כסף אני מפקיד עכשיו סכום רציני ואני אומר לכם עכשיו שאני מעכשיו אתחיל להפקיד כל חודש סך מסוים

הם אומרים לך כן, כן, אבל מה עם החובות שיש לך?

מה איתן? אנחנו חייבים לקזז אותן מאיזשהו מקום.

אז אתה אומר, ראית?

באתי לבנק, שמתי סכום, אמרתי שאני רוצה להיות בן אדם, התחילו לנקות לי.

נו בטח, את החובות מתכוונים לקחת לך בכל מקרה,

אם תביא או לא תביא.

עכשיו, כשאתה התחלת להתחזק, יש מאיפה לקחת.

וכתוב, שובו וחיו.

התשובה היא הרפאות לנשמה של האדם. אם אדם לא חוזר בתשובה, הוא מת בכל יום.

דיסק מספר 715,

המלבין פני חברו, רוצח, חלק א'.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

ההרצאה הוקדשה לזיכוי הרבים,

השם יזכה את המזכה.

בפרשת השבוע האחרון, פרשת קרח,

כתוב ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם מסביב,

דתן ואבירם יצאו ניצמים פתח אהוליהם ונשיהם ובניהם וטפם.

בואו ונראה

כמה קשה המחלוקת.

קרח ועדתו חלקו על משה ועל אהרון,

מחלוקת ידועה.

אמרו כי כל העדה כולם קדושים,

ומדוע תתנשאו על קהל השם?

הם רצו להיות גם כן כהנים,

כהן גדול, לא פחות.

מה פתאום שאהרון יהיה אחיו?

טענות מטענות כאלה ואחרות,

שבעצם המחלוקת שלהם הם חולקים על משה ועל מנהיגותו, ויוצא שזה גם כלפי השמיים, כלפי השם.

מה קשה במחלוקת?

שבבית דין של מעלה אין עונשין עד גיל 13 שנה,

ובית דין של מעלה

עד גיל 20 אינם עונשין.

ופה במחלוקת הזאת

מתו גם תינוקות.

עוללים בעריסות,

נספו באסון ובלעה אותם האדמה כמו המבוגרים.

למה זה?

מה אשמים תינוקות, ילדים קטנים,

שימותו במחלוקת?

מה חמור כל כך במחלוקת שיכול לגרום לדבר כזה,

לאסון כזה נורא.

אבל יש לדעת

שהרעל

של המחלוקת שפיזרו

קורח וכל עדתו,

והפיצו באוויר כפירה,

זה פגע גם ביונקי

המוטלים בעריסה.

אבק הכפירה וההשחתה נספג אפילו בקטנים.

הם נשמו אותו בלי ידיעתם.

וכשיגדלו,

יתעורר ההרס הזה והרעל הזה שנדבק בהם,

וכל הפגמים האלה יתגלו בנפשותם.

כיוון שבעל המסילת ישרים אומר שהיצר הרע הוא כוח חזק באדם,

שמבלי ידיעתו של האדם הולך ומתגבר בו ושולט עליו,

לא ידע ולא ירגיש בתגבור את חוליו,

אלא כשימות בחטאו ותאבד נשמתו.

אדם לא מרגיש

איך יצר הרע נמסך בתוך דמו והוא חלק ממנו,

ובעצם ברוב המקרים הוא הדובר,

והוא האומר והוא המחליט,

ואדם לא מבין זאת.

והוא

לא מרגיש שמתגבר החולי הזה של היצר הרע בעצמו,

ורק כשהוא ימות בחטאו,

בטובת נשמתו,

אז הוא יראה את החרפה והבושה שדבוקה בו מעצם ההתחברות של היצר אליו,

מבלי יכולת להבחין בכך כלל.

זאת אומרת,

מי שנמצא בסביבה כזאת של כפירה,

של מחלוקת,

של רעל, של השפעה עוינת,

גם אם הוא תינוק בעריסה וכל שכן אם הוא גדול,

שהרי קורח הצליח להביא איתו 250 ראשי סנהדראות,

שזה האנשים הכי חשובים בישראל,

לפתות אותם בלילה אחד בליצנות,

כשהוא לוצץ

כל מיני לצנויות על משה רבנו והצליח לגרור אותם,

אז אם אפשר את הגדולים הגדולים להביא אותם בקלות כך

על הקטנים, שהם לא יכולים להתנגד, זה נספג.

ידוע שאם אימא לוקחת את הילד שלה בהיותו קטן

ושם אותו במקום של תורה,

בבית המדרש, הוא שומע קולות

של תורה, הוא יגדל ויהיה תלמיד חכם.

כמו עם משה רבי יהושע, שאומר את המשנה אשרי יולדתו,

שהייתה מקפידה לקחת אותו כשהוא עוד קטן

לבית המדרש

כדי שישמע את התורה, והוא כך גדל וצמח

להיות גדול בישראל.

הקטנים, אנחנו חושבים שהם לא מושפחים, אבל גם היום

המומחים אומרים שהילד הקטן בין גיל 0 לגיל 5 מעצב את אישיותו,

בשעה שאנחנו חושבים שהוא לא קולט הרבה דברים ולא מבין, הוא קולט יותר ממה שאנחנו קולטים מגיל 5 עד הסוף.

זאת אומרת, הכול נקלט.

מכיוון שהילדים האלה, חס ושלום,

עתידים לגדול עם הרעל הזה, כמו שנאמר ברמז בתורה, ובני קורח לא מתו,

נשארו בעלי מחלוקת עדיין.

אז גם כאן, ומוטב שימותו הילדים הקטנים האלה זכאים ולא חייבים, חס ושלום.

ובשערי תשובה אומר שזה דומה למי שנשך אותו עקרב,

והוא בז לנשיכה ודוחק את רגלו על הארץ להעביר את ההרס.

והוא לא מבין שההרס מפעפע בתוך דמו ועולה עד למוחו וימית אותו.

הוא חושב שההרס נמצא למטה בעקב.

לא, זה עולה.

ככה המחלוקת.

היא מתפשטת. חושבים ששומעים באוזן משהו וזה נעצר. לא נעצר.

זה מתפשט בכל הגוף, בכל האיברים,

והאדם הופך להיות בעל מחלוקת.

מכל מקום,

אפילו שלמה המלך עליו השלום,

כשאמרו עליו חכמים זיכרונם לברכה כל האומר ששלמה המלך חטא אינו לטועה,

אמרו שלעת זקנתו הטו נשב

את לבבו, מה שלא היה ניכר בימי נערותו.

זאת אומרת, אם אתם לא יודעים,

שלמה המלך קיבל את המלכות בגיל 12. הוא מלך 40 שנה ונפטר בגיל 52.

אז מצעירותו,

כידוע, הוא נשא אלף נשים,

700 שרות מתוכן,

והוא היה חכם גדול מאוד, ויחכם מכל בני קדם,

והוא חשב לתקן את העולם בדרך הזאת,

כיוון שהוא לקח בנות מלכים,

ועל ידי שהוא ישפיע עליהן מחוכמתו, הם ישפיעו על אבותיהם המלכים, והמלכים אבותיהם ישפיעו על העם,

ממילא הוא יעשה את הסמינר הכי גדול בעולם,

וישכנע את כולם שהשם הוא האלוקים.

אבל התורה אמרה, לא ירבה לו נשים.

אז הוא חשב, אני ארבה ולא אחטא.

אבל אם התורה אומרת, לא,

זה לא.

לא תוסיף ולא תגרע.

והוא עשה כן, ובסוף מעידה עליו התורה, שנשיו יטו את לבבו,

כי הוא לא השתלט על כולם, והם בנו במות,

מהם צידוניות, מואביות ואחרות,

בנו במות לאלוהיהן,

והוא כבר לא מחה בהן,

ועל זה נחשב שהוא כאילו העמיד את הבמות.

וכתוב עליו פסוק זה, נשיו יטו את לבבו.

אם היה יודע אומרים חכמים, זיכרונם לברכה,

שייכתב עליו פסוק זה,

היה מעדיף שלמה המלך להיות גורף ביבין ולא להיות מלך על ישראל,

כל ימי חייו.

לא לעבוד בעירייה.

זה תפקיד מכובד.

גורף ביבין.

ולא ייכתב עליו פסוק זה לנצח.

אבל זה השתרש מנערותו. כמו שאמרנו,

ההרס של היצר מפעפע ומתפשט.

ורבנו בחייה שואל, למה משה רבנו ביקש,

היבדלו,

היבדלו מתוך העדה הזאת?

למה צריך להיבדל?

אם הקב' ברוך הוא רוצה לעשות דין בחוטאים,

לא צריך להבדיל בין החוטאים לבין שאינם חוטאים.

הקב' ברוך הוא יכול לקחת אחד מתוך אלפים ורבבות,

להשאיר אותו חי והשאר ימותו.

הקב' ברוך הוא אין לו בעיה.

אז למה צריך להיבדלו?

אלא היבדלו מיועד

בשביל שלא יידבק בהם הרעל של המחלוקת.

לא לעניין הענשה,

אלא שאם הם יהיו קרובים לבעלי המחלוקת הם יידבקו,

ואז ממילא הם יהיו חוטאים כמותם ודינם יהיה שווה להם, לכן ייבדלו.

כל מקום שיש מחלוקת, תברחו.

יש בית כנסת עם מחלוקת, אל תהיו שם.

להתרחק.

היא הורגת טובים ורעים,

ואפילו קטנים.

להתרחק ממחלוקת.

מחלוקת לא טוב.

רעל.

נשאלת השאלה על ידי אלשיך הקדוש.

ואיפה הרחמנות של משה רבנו העומד בפרץ תמיד

להשיב חמא?

עתה לא די שלא ביקש רחמים כי אם נהפך לאויב.

מה קרה?

ורבנו בחייה גם כן מקשה.

אבל הכפירה של קורח בנבואת משה רבנו

ובתורה מן השמיים,

שנזרקה בקורח ועדתו,

התפשטה בישראל,

ודווקא ב-250 ראשי סנדראות ששאלו ציצית שכולה תכלת, האם היא חייבת בתכלת, בית שמלא ספרים, האם הוא חייב במזוזה,

כל מיני דברי ליצנות.

והיה הולך ומפתה ומקהיל את כל העדה נגד משה רבנו.

ואם חלילה וחס היה מתפשט בעם ישראל המחלוקת,

היו חייבים כולם קליה,

ואז העולם היה חוזר לתוהו ובוהו.

ואם קורח היה נשאר בחיים על ידי זה שמשה היה מתפלל עליהם שיישארו בחיים,

היה מתפשט נגע הצרעת של המחלוקת הזאת בכל עם ישראל,

והיו חייבים קליה.

לכן היה חייב משה רבנו להתפלל שהקדוש ברוך הוא

ימחק אותם מן העולם.

עד כדי כך שמשה ביקש

שאם יש בריאה כבר קיימת של עונש,

שיראו שהשם שלח אותו,

ואם לא, שהשם יברא בריאה חדשה,

יראה לכולם שהשם שלח אותו והוא לא אומר מדעתו.

ואכן, פתחה האדמה את פיה.

זה לא רעידת אדמה,

זה בור ענק

כמו קונוס,

שכולם התגלגלו עם בתיהם, עם כל רכושם, הכול לתוך הגיהינום ישר לבפנים.

ישר.

יש עכשיו מודל קטן בדרך לים המלח.

מדי פעם נפערת האדמה,

גם בכביש,

פיות כאלה, קטנים, לא גדולים.

יכול לקחת מכונית אחת, שתיים, ככה, משהו.

אבל זה רק דוגמאות להראות לנו איך ייתכן דבר כזה שנפער עד למטה.

מכל מקום,

קורח הספיק כבר להשחית את האווירה

בעד שחדרה השחתה גם לגופם ולנשמתם של העוללים,

והעתיד שלהם היה ברור, הרעל כבר הספיק להיכנס,

ואז אין שום ברירה אלא שייחלו התינוקות עם המבוגרים.

זה היה רעל המחלוקת של קורח.

במסכת תמיד מסופר

על אלכסנדר מוקדון

שהיה מטייל במדינות העולם.

אלכסנדר מוקדון הלך לכבוש את כל העולם.

הוא הגיע לאפריקה,

ובאחד המקומות הוא הגיע לאיזה מלך שבא לפניו משפט.

הוא היה אורח שלו.

הוא היה הולך לראות את העולם, את המדינות, איך מתנהגים.

והוא ראה שניים באים לפני המלך ודנים דין.

אחד טוען על השני.

הוא אומר, אני קניתי ממנו חורבה.

וגרפתי אותה.

ומצאתי בתוך החורבה אוצר,

מטמון של כסף.

ואני קניתי חורבה ואוצר

לא קניתי.

לכן אני רוצה להחזיר לו את האוצר.

ומה אתה אומר?

אומר השני,

אני מכרתי לו חורבה עם כל מה שיש בה.

ואם הוא מצא אוצר, זה שלו.

אני לא מוכן לקחת את זה.

שמעתם פעם משפט כזה?

כמו שאתם צוחקים, אלכסנדר מוקדון התעלף מצחוק.

זו הייתה הפעם הראשונה שהוא התעלף מצחוק.

המלך שומע את שניהם, אף אחד לא רוצה את האוצר.

מה אתם הייתם אומרים?

דווי, כמו אלכסנדר מוקדון, כן.

מה אמר המלך הזה מאפריקה?

אמר,

יש לך בן?

אמר לו, כן.

יש לך בת?

אמר לו, כן.

תחתנו אותם, באוצר יהיה לשניהם.

יפה או לא יפה?

זה רק באפריקה יש.

אלכסנדר מוקדון צחק

אומר לו, מה יש?

לא דנתי טוב?

לא דנתי טוב?

אמר לו, טוב?

אם זה היה אצלי בארצי,

אם יש לי שניים כאלה, אני מוריד לשניהם את הראש ולוקח את האוצר.

אתה שואל אם זה טוב?

מה קרה לך?

אתה לא רואה שני אנשים טמבלים, כל אחד רוצה להחזיר.

איפה שמעת דבר כזה?

מה אמר לו המלך הזה של אפריקה?

אמר לו,

תגיד לי,

השמש זורח בארציכם?

אז אריקסנדר מוקדון אומר לו, בטח זורח.

אמר לו, יפה.

תגיד, יש לכם מטר? מטר יורד?

אמר לו, בטח, יורד הרבה גשר.

אמר לו, יש לכם בהמות בארציכם?

אמר לו, כן, יש לנו.

אמר לו, טיפח רוחכם.

אמר, בזכות הבהמות אתם חיים.

בזכות הבהמות אתם חיים.

שנאמר, אדם ובהמה תושיע השם. בזכות בהמה אדם נושע.

אין לכם זכות לחיות אם אתה דן ככה,

הורג את השניים ולוקח את הכסף?

אם יורד אצלכם גשם ויש שמש,

זה רק בזכות הבהמות.

בלי זה הייתם צריכים למות.

נשאלת השאלה,

למה הוא לא אמר, תינוקות יש לכם?

בזכות התינוקות אתם חיים.

אתם יודעים למה?

כי אם התינוקות היו, הם היו נדבקים באותו רעל, נכון?

ואז ממילא הם חייבים מיתה, לפי מה שלמדנו,

כמו הגדולים.

אז הוא אמר, אבל בזכות הבהמות אתם חיים,

לא בזכות התינוקות.

התינוקות לכאורה חפים מפשע, נכון? אז יש להם מספיק זכות בשביל להקים את כולם.

הוא אומר, לא, בזכות הבהמות.

מה שמצדיק את מה שאמרנו.

ומשה רבנו, שלא התפלל ולא ביקש עליהם מחילה,

שזה ההפך מהנהגתו לבקש רחמים,

הבין שצפויה סכנה לקיומו של כל עם ישראל מכל העניין הזה של המחלוקת,

ובפרט בגלל שהם באו בטענת קדושה.

הם לא באו סתם עם טענות קשקושים.

זה לא כמו אבי דיכטר אומר לאולמרט באמצע הפיגוע היום,

תתפטר.

לא.

זה

באים בטענת קדושה, כי כל העדה כולם קדושים.

אז אם באים עם זה, זה חמור ביותר.

ותשמעו דין.

רבנו יונה מסביר מדוע מלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא,

ורוצח יש לו חלק לעולם הבא.

רוצח זה הרג את הבן אדם, חלאס, לא חי יותר, נגמר. מלבין פני חברו ברבים, טוב, נעלב, נהיה לבן,

ברח לו אדם מהפנים, אבל הוא עוד חי.

אומרים לנו, מלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא,

ורוצח יש לו חלק לעולם הבא. מי יותר חמור?

רוצח, לא?

אז איך חכמים אומרים שמלבין פני חברו יותר חמור שאין לו חלק לעולם הבא?

מה התירוץ? נראה מה אתם עדיין.

אם ישאלו אותך, מה יותר טוב בשבילך, לחיות עם הבושה ולחיות או למות?

עדיף למות.

אף פעם לא ביישו אותך?

ולמה לא טבטת?

אסור לדבר. אז מה זה מועיל שאתה אומר עדיף?

אבל עדיף הייתה נמצאה, אז היה עדיף.

אבל רגע, אבל אתה חייכת אחרי זה, הנה אתה מחייכ אפילו לא עכשיו.

אז שכחת את הבושה.

אם הייתה הבושה נשארת, לא יכולת לחיות.

אבל חכמים קבעו שהמלבין אינו חלק לעולם הבא.

למה?

תשמעו דבר.

תשמעו דבר.

כיוון

שהמלבין פני חברו אינו מכיר את גודל חטאו

ואין נפשו מראה עליו,

על עוונו,

כמו הרוצח.

על כן הוא רחוק מן התשובה.

מלבין פני חברו, מה עושה?

מפדח את הבן אדם.

אחר כך הוא אומר, מה, מה עשיתי? סתם צחוק, מה אמרתי? כלום, שום דבר, כלום. מה הוא?

ברח לו אדם.

נהיה חיוור, כמעט קיבל שבץ.

ואתה אומר, אפילו עדיף שהיה מקבל.

ולמרות כל זאת, מה אומר זה שהלבין אותו? כלום.

אבל אחד שרצח,

כשהוא מתבונן, לאחר שרתיחת הדם שלו שקטה,

והוא מתבונן, מה הוא עשה?

ומה אשתו מסכנה, אלמנה, והילדים שלו יתומים, בוכים וצורחים, שאין להם אבא,

והאבא שלו, והאימא שלו, והסבא, והסבתא, והקרובים, והמשפחה, והעובדים, ואני לא יודע מה.

ופתאום הוא קרוב יותר לתשובה, הרוצח,

ממה שהמלבין.

אז כיוון שהמלבין רחוק מזה,

אז כמובן שהוא יכול להלבין עוד אחד, ועוד אחד, ועוד אחד, והוא רחוק מן התשובה,

הוא לא יחזור על זה בתשובה,

אין לו חלק לעולם הבא.

אבל רוצח קרוב יותר לתשובה.

אז עכשיו, אם בן אדם יודע שמלבין זה אסור, ובכל אופן הוא מלבין,

אם אחד עושה עבירה שהוא חושב שהיא מצווה,

אז בוודאי שהוא יותר רחוק מהתשובה, נכון?

כי הוא עושה עבירה שהוא חושב שהיא מצווה.

ואם אחד חושב בכלל שהוא עושה רק מצווה,

כמו קורח,

שאמר, אני לא דואג לכבודי, אני דואג לכבודכם כולכם.

כל העדה כולם קדושים,

ובתוכם השם,

גם אני שמעתי, גם אתם שמעתם שתי דיברות ראשונות מהקדוש ברוך הוא, אנוכי השם אלוקיך ולא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי.

אז לכאורה הוא בא בטענת קדושה, אני תובע קדושה, כולם קדושים.

עכשיו, לך תוריד טיעון כזה, מה הוא ביקש?

תפקיד?

קדושה. בן אדם רוצה עוד יותר קדושה, ומונעים ממנו.

זה דבר שיכול להתפשט במהירות.

הוא צודק, כולנו קדושים. גם אנחנו קדושים, בטח.

לכן הסכנה הייתה גדולה פה שמשה לא היה יכול לוותר, כי הטענות היו קשות.

זה לא בא בן אדם רשע והתחיל להגיד נגד, נגד, נגד, סתם.

לבא אדם שהיה לו רוח הקודש, פיקח, עשיר כמו קורח, אתם יודעים מה זה?

שליש מטמוניות במצרים הוא מצא.

הכל יש לו.

גדול בשבטו,

והוא רוצה עוד טיפה קדושה. מה יש, יגידו העולם? מה יש?

מה יש?

קדושה, למה לא?

עד כדי כך שאמרו חכמים,

אמן.

שמשה רבנו אמר,

רב לכם בני לוי,

רב לכם,

רב לכם בני לוי.

אמר לו הקדוש ברוך הוא, אתה אמרת להם רב, אני גם אומר לך רב.

רב לך,

אל תוסף דבר אליי עוד בדבר הזה.

אתה רוצה להיכנס לארץ, נכון?

ואתחנן אל השם בעתה היא לאמור.

אתה רוצה להיכנס?

אתה אמרת להם רב, רב לכם?

אני גם אומר לך, רב לך, אל תוסף דבר.

שמעתם דבר כזה?

זאת אומרת, הטענה שלהם הייתה צודקת שהם רצו יותר קדושה.

אבל כיוון שזה היה מעורב עם גאווה,

עם חשבונות לא לשם שמיים,

זה נהיה מחלוקת של רעל.

למה אהרן כהן גדול?

אם לא היה, למה אהרן כהן גדול?

והיו רוצים רק להיות כמו אהרן הכהן,

להיות כהנים ולהיות משרתי השם יותר, זה היה מצוין. זה היה כמו מחלוקת שמיים והילל.

אבל כיוון שהתערבב בזה טעם לפגם של אנוכיות, של חשבון אישי,

כן? בטענה, אבל כאילו אני דואג לכולם,

זה היה הרעל, זו הייתה הכפירה.

והקושש לטענה היה בגלל קדושה.

לכן, משה לא היה יכול להתפלל עליהם

כלל וכלל.

ובפרט אם בן אדם בא, יש אדם, נגיד, עושה טעות.

אפשר לסלוח לו אם הוא עשה טעות. מבינים, זו טעות.

המצלמה הזאת מטושטשת כל הזמן, אין פוקוס,

תקפידו על זה.

דבר נוסף.

זאת אומרת,

אם מישהו עושה טעות, אפשר למחלו.

אבל אם מישהו עושה טעות והולך עם זה בשיטה,

כאילו זו השיטה, הטעות הזאת זו השיטה, ככה צריך.

זה אי אפשר לוותר לו.

נגיד, אם יש תלמיד בישיבה והוא עשה איזה טעות, מה שנקרא ביידיש פלטה,

אפשר לוותר.

אבל אם הוא בא בשיטה ואומר, זה לא נכון, ככה צריך וככה יזרקו אותו.

שיטות, לא פה, יש שיטת התורה, אל תמציא שיטות.

זאת אומרת,

תלוי

מה הטעות?

האם היא מקובעת או לא?

איפה אנחנו רואים את זה? איום ונורא, איום ונורא, אצל חזקיה המלך.

בא אצלו ישעיה הנביא ואמר לו, כי מת אתה ולא תחיה.

מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא.

אתם יודעים מה זה לשמוע מנביא ישעיה בשם השם,

כי מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא. די, חלאס, אז אין, נגמר.

נגמר.

פחד, פחדים.

למה?

בגלל שלא נשאת אישה

ולא הבאת ילדים לעולם.

מי זה חזקיה המלך? צדיק יסוד עולם, היה ראוי להיות נשיח.

370 מיליון מינימום חיילי צבאות סנחרים מתו בגלל הביטחון שלו בשם.

הקיפו את ירושלים והוא לא עשה כלום, אמר לקדוש ברוך הוא, אני עושה סדר פסח, אתה תחלע אותם ואני עם ארבע כוסות, פנן, באסיבה,

אסדר את הכול, בסדר?

הקדוש ברוך הוא סידר לו הכול.

נשארו רק חמישה אנשים שנמלטו ואחר כך שני בניו רצחו אותו,

את סנחריב.

חזקיה היה צדיק גדול, תוך שלוש שנים הפך את כל עם ישראל ללומדי תורה, כולם ידעו תורה, אפילו הקטנים שבהם.

שלוש שנים.

באים ומודיעים לו הודעה כזאת, כי מת אתה ולא תחיה?

למה?

בגלל שהוא לא נשא אישה ולא הוליד ילדים. מה הוא עונה?

אומר לישעיה הנביא,

אני ראיתי ברוח הקודש שיצאו ממני בנים לא מהוגנים.

אז מה, אני אביא ילדים שימרדו בקדוש ברוך הוא?

אז החלטתי, לא התחלתם.

שמעתם? טיעון או לא טיעון?

טיעון.

ובאמת מי יצא ממנו? מנשה, שהיה מלך רשע גדול מאוד.

רשע יותר מרבעם בן נבט.

מה ענה לו ישעיה הנביא?

בעדי כבשי דרחמנה למה לך? מה אתה מתערב בחשבונות של הקדוש ברוך הוא?

מה שהקדוש ברוך הוא ציווה אותך, אתה צריך לעשות.

אל תיכנס לחשבונות של הקדוש ברוך הוא.

מה שאתה מצווה לעשות, תעשה.

חשבונות תשאיר לשם.

נשאלת השאלה, מה,

מי שלא נושא אישה ולא מוליד בנים חייב מיתה בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא שמודיע לו ישעיה הנביא על זה?

לא שמענו בשום מקום בעולם שמי שלא התחתן או מי שלא הביא ילדים לעולם אין לו חלק לעולם הבא והוא ראוי למות.

נכון, זה עוון חמור לא להוליד.

זה נכון שאם אדם לא מתחתן זה עוון חמור ופלילי. זה נכון שאם הוא מתחתן והוא לא רוצה להביא ילדים זה עוון פלילי.

אבל

עד כדי כך שמתים מיד ואין חלק לעולם הבא?

זה איפה שמענו.

אז איך זה יכול להיות שהוא אומר לא כך?

אתם יודעים למה?

אחד מהתירוצים הוא פשוט,

כיוון שחזקיה המלך בא עם שיטה.

הוא לא טעה.

הוא החזיק בזה שיטה.

אני ראיתי ברוח הקודש וככה פסקתי.

אבל התורה אמרה פרו ורבו.

מה אתה בא עם שיטה מול התורה?

הייתה עוד סיבה, כי ממנו צריך לצאת זרע בית דוד, ואם הוא לא מביא ילדים אין המשך.

אבל אחת מן הסיבות והטעמים זה הטעם הזה שאמרנו, כשמישהו כבר מאמץ לעצמו שיטה,

והוא בא עוד מכוח הקדושה,

ואומר אני לא רוצה להביא ילדים לא מהוגנים,

הטענה מתקבלת לכאורה, נכון? אבל אם היא סותרת את הקיום של התורה והמצוות,

אז זה בעיה.

אז לכן צריך להבין שזה לא פשוט כשאדם מאמץ לו דבר.

יש על זה משל נאה.

מובא במדרש חכמים זיכרונם לברכה.

בסוף הפרשה, פרשת קורח.

מעשה באחד שהיה הולך מארץ ישראל לבבל,

וכשהיה אוכל לחם ראה שתי ציפורים,

מתנצין זה עם זה.

ציפור אחת הרכה את חברתה,

וזאת שהרגה עפה הלכה להביא עלה,

הניחה לגבי הציפור המתה וחייתה.

הבין האיש שהעשב הזה מחיה מתים.

לקח את העשב הזה, שמר אותו אצלו.

הלך בדרך, כשהגיע לסולמה של צור,

מצא

אריה מושלך בדרך, מת.

הניח את העשב על פיו,

באריה, חי.

ראה אותו, בלע אותו.

זה עשב מחיה מתים, וממית את החיים.

כמו פרשת פרה אדומה.

מה העניין בזה?

למה מביא המדרש את המשל?

כיוון שקורח, היה לו בעצם את העשב הזה לחיות מתים.

היה לו רוח הקודש.

עם רוח הקודש אתה יכול לחיות מתים.

אנשים שהם מתים מבחינה רוחנית,

אם תשפיע עליהם עם רוח הקודש שלך,

אם תראה להם את היכולויות,

את הכוחות העליונים שטמונים בך,

תוכל לחיותם,

להביאם לחיי העולם הבא,

להחזיר אותם בתשובה.

אתה יכול לעשות דברים אדירים, רוח הקודש.

ועם מה הוא השתמש עם זה?

בשביל לחיות את המידה הפחותה, הגאווה שהייתה? לא.

והיא בלעה אותו

עם אותו כוח

שהוא השתמש בכוח הקדושה שלו, בכוח רוח הקודש,

שהוא ראה שעתיד לצאת ממנו שושלת של שמואל הנביא.

זה הביא אותו לגאווה שבטוח,

אם צריכים להקריב מחטות ולראות

למי ישמע השם, בטוח זה הוא.

כי ברוח הקודש מה הוא ראה?

שייצא ממנו שמואל הנביא.

ופה הוא טעה.

העשב כביכול,

רוח הקודש שלו התעטה טו.

ומה קרה? בסוף הוא מת, ובכל עדתו.

מה הלימוד מוסר שיש לנו מכל זה?

היום המצב של העולם,

המצב של העולם,

איי, איי, איי, איי, כל ההמצאות שהמציאו בעולם,

כל החוכמות שהמציאו בעולם זה בשביל להחיות את הארי שבסוף הארי יאכל אותנו.

מה המציאו?

אטום.

אה?

איך אומר אחמדי?

זה אטום לצורכי...

מה?

מה?

פיתוח מחקר לצרכים ציבוריים, לצרכים כאלה.

אבל איך זה הולך עם זה שהוא מכריז מהבוקר עד הערב להשמיד את מדינת ישראל? להשמיד, להשמיד. עם מה?

עם פצצת אטום.

עם פצצת אטום.

זאת אומרת,

איינשטיין עשה טובה.

אה? היהודי הזה המציא אטום,

ואחמדי מאיים עלינו עם אטום.

יפה.

אז אנחנו מחיים את הארי, והארי קם ובולע.

כל אדם יש לו עשר שהם חיי מתים.

כל אדם יש לו כישרונות, יש לו מעלות.

תשתמש בהם לטובה.

חיי מתים.

אין בעיה. זה טוב.

אבל אל תגרום שהמעלות שלך יהפכו לרועץ נגדך בגלל שאתה רוצה יותר ממה שאתה מגיע לך,

ותדחק, והמידה תדחק אותך עד שתביא אותך למצב שיתהפך עליך הכל ויצאו נגדך.

זה האדם הפרטי.

והעולם והמדינות צריכות להתבונן

שלא יחיו את הארי ובסוף הוא יעלה עליהם.

אבל אני יכול להרגיע אתכם שאכן בקרוב מאוד

אנחנו קרובים לזה שהארי יקום ויטרוף שני שליש מהעולם.

עוד מעט מלחמת גוג ומגוג תתחיל,

והארייה, הארייה יקום והוא יטרוף שני שליש מהעולם.

אתם שמעתם את השיר החדש, לא?

המכה של הג'יהאד, שמעתם? כן, לא שמעתם.

למה? הלכה, אתם לא דתיים אתם.

אתה מוכן שם עם ה...

אני לא אחראי למה שתשמעו,

אבל תנסו לשים לב גם למילים, לא רק למוזיקה.

בבקשה.

יפה מאוד, זה משהו חדש, עוד לא שמעתי.

יופי, הבנתם מה הבעיה?

ומה הפתרון?

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד. איך עושים את זה?

בשביל שאנחנו ננצח במלחמה הקרובה, שהיא המלחמה האחרונה,

אנחנו צריכים להביא מיליון בעלי תשובה בשנה.

קטן עלינו.

מישהי אמרה, אהה, כאילו זה עליה הכול. אהה, אהה.

אנחנו נחלק את העבודה בצורה כזאת שיהיה קל ויהיה מהר.

אם כל אחד מכם יקבל על עצמו להחזיר יהודי אחד בתשובה בלבד במשך שנה,

זה מסובך?

לא מסובך. יש היום איזה בית שאין לו מישהו מהמשפחה שחזר בתשובה?

אין כזה.

זאת אומרת, זה קל.

רק מה? צריך להחליט לקחת את זה פרויקט.

לתת לו דיסקים, DVD, להפנות אותו לאתר שופר.net,

וידאו,

הרצאות,

סמינרים. לא חסרות דרכים בשביל לקרב יהודים היום בלי שום בעיה. יש חומרים, יש בתי כנסת, בתי מדרש, יש כוללים,

יש אברכים, יש חברותות, הכל יש.

יש טלקלל, אתה מצלצל, שומע שידור חי מההרצאה הזאת,

שומע הרצאות ישנות,

מה שאתה רוצה, הכל יש.

עוד מעט אנחנו מוציאים רצועות עם דיסק און קי,

ארבע ג'יגה, שמונה ג'יגה,

אתה מחזיק בפנים עשרות סרטים, עשרות זה,

אתה נכנס לאוטו, טוז,

מכניס, מתניע, שומע,

רצועה על היד.

מדהים.

אבל מה צריך להחליט?

אני מקבל על עצמי להחזיר יהודי או אני מקבל על עצמי להחזיר יהודייה אחד או אחת בשנה.

מסובך?

וככה מיליון בעלי תשובה, כל אחד מביא אחד, עוד שנה אנחנו מיליון,

הקדוש ברוך הוא גואל אותנו על בטוח.

שווה המאמץ או לא שווה?

או חס ושלום, יותר טוב שכל פעם יהיה טרקטורים שיעלו על אנשים ופיגועים ופיצוצים וטילים וקסאמים ובלאגנים. מה אתם חושבים יותר טוב?

וזה כלום.

זה אפס אפסים לעומת מה שמכין לנו אהמודי.

אפס.

אולמרט ביקר בכור בדימונה.

שהעולם ידע, שמתכוננים.

מאה המטוסים שלנו חגים מעל יוון, עושים חזרות גנרליות לקראת הפצצה.

רומזים עם הכנפיים.

יא אהמאדי. אה, אהמאדי, שים לב.

הוא מקדם את השייב שלוש, שם אותם בעמדות ישר על הכור בדימונה.

מתח, מתח בזירה.

מי שעושה טעות קטנה, פאבום!

יא וואי וואי! תשמעו את השיר עוד פעם עם האטום, תבינו.

השלום בוא יבוא.

אני מבטיח לכם.

אבל לאחר גוג ומגוג.

טילים רבים ופצצת אטום ייפלו עלינו מכל מקום.

מה נעשה?

לא להיפגע מכל מרעין בשין ורע.

נרבה תורה וגמילות חסדים,

כהבטחת התורה והנביאים.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

יא חלאו לאו.

חשבתם פעם שאחד חוזר בתשובה אז ג'יהאדי האחד נופל?

לא חשבתם על זה.

עכשיו, אני אדם מאוד מעשי.

אני לא רק מדבר, אני גם עושה.

אז בשביל שאתם תצליחו לעזור לי, לכם, לנו,

שעם ישראל באמת יוכל להתארגן מול מה שהולך להיות,

כי הפעם, אתם יודעים,

צה״ל והעורף

לא חילקו לנו מסכות,

כי עברנו את בורים.

וגם אין טעם לחנק עם מסכות.

אפשר למות עם אוויר, למה למות בלי אוויר?

וסלוטפ, יש איזה אולי איזה משהו חדש, סלוטפ מיוחד שנדבק

ועף עם הזכוכית.

זה אולי פיתוח חדש,

אבל זה לא עוזר, מול טילים וזה לא עוזר.

אז מה יעצור?

מה יעצור את כל מה שיבוא? מה יעצור?

התשובה, השם. התשובה יכולה לעצור שאנחנו לא ניפגע.

מה נעשה לא להיפגע?

זה שזה יהיה, זה יהיה.

אבל מה נעשה שלא להיפגע?

כמו שכתוב בפסוק, יפול מצדך אלף,

ורבבה מימיניך,

אליך לא ייגש.

אתה תהיה בתוך 11,000,

הם ייפגעו, ואם השם מחליט שאתה לא תיפגע, אתה מתוך 11,000 יוצא חי.

מה נעשה לא להיפגע?

מאות מיליונים מוסלמים שונאים אותנו.

מה נעשה?

רק התשובה.

רק התשובה.

הוא אומר נעשה צבא, הוא צודק.

רק הטילים עוברים מעל הצבא.

אז אני הבאתי לכם כלי נשק הערב,

למרות שאסור לטלטל בלי רישיון,

אבל אני הבאתי לכם ארגזים מלאים תחמושת. אתם רואים לידכם ארגזים?

רק תגידו לי לפני הארגזים,

מי מוכן מכם להחזיר יהודי אחד בשנה שירים את היד? נראה מה הסיכוי שלנו במלחמה להרים גבוה גבוה.

מצלמים אתכם בשמיים, בשמיים מצלמים.

בשמיים מצלמים. גם פה יש כמה מצלמות.

תרימו. אתה לא מרים? אתה לא רוצה להציל? כן, תרים.

אני, אבל תרים קודם.

יופי, יופי, יופי.

עכשיו תשימו לב, רבותיי,

בתוך הארגזים יש אלפים של קלטות וידאו.

בכפר שלם הבנתי שעוד נשארו כמה מכשירים.

אז בצפון תל אביב לא הייתי מביא.

אבל קחו את הקרטונים, פתחו,

תחלקו ביניכם עכשיו, זה מחר, הכלי נשק בשכונה, לפזר לחבר'ה, לפה, בעבודה, בכל מקום, משפחה וכו'.

בינתיים אנחנו נשמע התשובה של כל אחד.

בכבוד.

כן, לשבת.

אנחנו ממשיכים.

פה יש שאלה בשורה שנייה.

כאן, כאן.

אפשר?

אפשר, כן.

דיברנו בשיעור, אמרת שהתורה מחייבת, כאילו, פרו ורבו.

ומצד שני, אני לא זוכר את השם שאמרת.

חזקיה. חזקיה, כשהוא לא רצה להביא ילדים, אז זה היה כאילו חטא.

מצד שני, אומרים שבן אדם מביא ילדים, ואם הם לא הולכים בדרכי התורה,

אז ההורים כאילו משלמים את הדין, לא?

אם הילדים חינכו את הילדים על פי דרך התורה והילדים יצאו לתרבות רעה,

אז ההורים לא מתחייבים על זה.

אם ההורים לא חינכו כראוי, זלזלו או לא הוכיחו את הילדים,

אז הילדים זה פרי מעלליהם.

אז לכן צריך לדאוג לקיים מצוות חינוך ילדים.

מצוות חינוך,

וזו החובה שמוטלת על ההורים לחנך את ילדיהם שיגדלו בדרך התורה.

אבל אם הילד יתעכם לבד,

למרות כל התוכחת של ההורים,

ועשה כל אשר לאל ידו,

אין לו עוון על זה.

מה שנכון זה שאחרי 120 שנה יכולים גם להצטער הורים מזה שהילדים שלהם פה הם לא שומרי תורה ומצוות בעולם העליון.

אז לכן כל אחד ישאף,

עד כמה שאפשר לעשות,

שילדיו ילכו בדרך התורה והמצוות.

על זה אמר שלמה המלך, החכם מכל אדם,

יסר בנך והניחק וייתן מעדנים לנפשך.

אם תייסר אותו בדרכי המוסר בעולם הזה, בחיים חיותך,

אז הוא ייתן לך מעדנים שתהיה בגן העדן,

והנפש שלך תשכון בגן העדן.

תהיה בריא.

רני, היינו צריכים לסיים איתו, רני.

היינו צריכים לסיים עם השואל.

כן, שאלה שנייה, יש פה מישהי שרוצה לשאול? בבקשה.

פותחים בשואל?

מי שואל רעני, כן?

מתי שיהיה גוג המגוג,

כאילו למה אנשים צריכים למות? כי ממילא כולם יחיו.

את מדברת אחרי גוג ומגוג, לא?

בגוג ומגוג שני שליש מהעולם ימותו.

מה שאני מדברת שבלאו הכי כולם צריכים לחיות, זה אין כזה דבר ממילא כולם צריכים לחיות.

את מתכוונת שאחרי גוג ומגוג יהיו חיים ארוכים,

חיים שחיו לאורך של אלף שנה, ויהיה תחיית המתים ארבעים שנה לאחר

בואו של משיח,

ובעזרת השם יתברך אז יהיו החיים שאת מדברת עליהם.

אבל עד שזה יהיה,

שני שליש יצטרכו למות.

הבנת?

צריך לסיים רעני עם השואלת, טוב?

תודה.

שואל וסיום שואל.

Thank you.

כן.

שאלה.

בסוף למעלה.

בסוף למעלה, בסוף למעלה.

אם אפשר לעמוד, תודה.

אתה אמרת שאתה יכול להחזיר יהודי בתשובה,

נכון? כל בן אדם צריך להחזיר את החבר שלו בתשובה.

אחד לפחות. אחד לפחות. אז הנה, אני מקבל עליי, אתה תחזיר אותי בתשובה. אני אבא לילד נכה.

ניסים וישורות. הנה, כל האולם הזה יושב פה.

יש מישהו אחד שיכול להקים את הילד שילך,

עם כל הניסים והישורות ועם כל התורה וכל ההוראה והכול, הכול, הכול.

מה הזבל?

ילד שיש לו 100% נכות.

יש משהו שיכול להקים אותו? תזכה פה את כל הסיפור.

את כל הציבור תזכה. אם באמת הילד יכול לקום, אשריך, אשריך, אשריך.

זה מה שיש לי להגיד.

יפה מאוד. עכשיו תגיד לי משהו.

הילד הוא נכה מלידה?

כן. מלידה? מלידה.

אז קודם כל אתה צריך להבין שהילד לא אשם על עכשיו, זה ברור,

אבל הוא ודאי גלגול נשמה שצריך לבוא לתקן את עצמו.

זה לא הוא רק, כל מי שנולד נכה,

זה על לשעבר, זה לא על עכשיו.

כי עכשיו הוא לא חייב במצוות בכלל, והוא לא חוטא גם.

אבל אם הביאו ילד כזה לעולם, זה לטובתו.

כי יש...

לטובתו של מי? של האבא או של הילד?

אני אסביר. קודם כל, טובתו של הילד בשביל לתקן אותו.

כי יש אפשרויות יותר גרועות.

יש אפשרויות שהוא יהיה בגיהינום,

ויש אפשרויות שהוא יהיה בכף הקלע, ויש כל מיני אפשרויות.

אבל בשמיים החליטו שהוא יבוא לפה ולתקן את זה בצורה כזאת, שהוא ייוולד כמו שהוא.

מה הוא עשה קודם אנחנו לא יודעים, אבל ברור שאבא שלו בשמיים יותר רחמן ממך,

והוא דואג לנשמה הזאת יותר ממך.

אבל השאלה שלך לגביך, למה נפל לך ילד כזה, כאילו, שנולד אליך דווקא כזה,

אז יש חשבון לקדוש ברוך הוא גם למה

באים ילדים כאלה להורים מסוימים דווקא.

כי החשבון הוא חשבון כללי.

לא רק כלפי אחד ופוגעים בשני,

אלא כולם חייבים.

לכן כתוב משפטי השם אמת, צדקו יחדיו, ביחד.

הקדוש ברוך הוא עצור תמים פעולו, כי כל דרכה ומשפט.

אל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא.

זאת אומרת, הוא לא עושה עוול.

הוא קודם כל מסתכל שאף אחד לא ייפגע שלא מגיע לו,

ורק אחר כך הוא עושה ומוציא את דינו.

עכשיו, מה אתה עושה, אני לא יודע,

אבל מה שברור לי זה שאתה לא שומר תורה ומצוות בדיוק,

נכון?

אז עכשיו,

יש לקדוש ברוך הוא מספיק סיבות למה

יכול לבוא ילד כזה אליך.

יכול להיות גם משהו אחר, יכול להיות ילד לא נכה.

יכול להיות שיהיה ילד בריא ושלם בנפשו הכל טוב ויפה, ויום אחד הוא ייקלע לזה שהוא יהיה נרקומן.

אתה חושב שהסבל של הורים שיש להם ילד נרקומן הוא פחות?

שהוא גונב אותם, וגוזל אותם, ומבייש אותם,

וכל הזמן הם בתחנות משטרה וכו'? לא.

אחד שיש לו ילד והוא לא נכה מאה אחוז, אלא חס ושלום נקטעה לו יד או רגל או נפצע במלחמה,

או מה שקרה היום נגיד עם הטרקטור.

מה, אנחנו יודעים מה ולמה על כל אחד? לא יודעים.

אז אנחנו לא שוקלים בשיקול של הקדוש ברוך הוא, הוא יודע בדיוק מה הוא עושה ולמה.

זה שאתה מבקש שנתפלל עליו, בשמחה רבה אנחנו נתפלל עליו.

השאלה אם אתה מוכן

גם לעשות משהו בשביל הילד,

לדוגמה,

לחזור בתשובה שלמה,

בשביל שיהיה לו סיכוי.

כי אם אתה תהיה כזה צדיק,

ותחזור בתשובה שלמה לגמרי,

אז לפחות לך לא יהיה מגיע הצער, נכון?

אז יכול להיות שאם אתה תהיה כזה,

באמת יכולים להתחשב כבר בשמיים ולומר,

יש פה בעיה עכשיו.

כי אם הילד במצב כזה והאבא ככה,

אז צריך עכשיו לעשות איזה משהו שלא יהיה ככה. אולי,

אולי זה יהיה חשבון

שאפשר לעשות אותו.

ואני אומר לך שאני

לא אגיד שהייתי סקפטי לגבי טיעון כמו שאתה טענת עכשיו,

אבל היה לי בן אדם באנגליה כשהייתי בהרצאה,

והוא בא על כיסא גלגלים, והוא גם נכה מלידה,

והיה לו חיידק הפוליו,

והוא נולד משותק, והרגליים שלו לא התפתחו,

והן היו קטנות מאוד,

והוא שאל אם הוא יוכל פעם אחת לקפוץ מתוך כיסא הגלגלים ולעמוד על רגליו.

אז מה אני יכול להגיד לו? מה, אני אלוקים שאני יכול לענות לו ולהגיד לו כן, אני יכול?

להגיד לו שאני יכול, אני לא יכול.

להגיד לו שאני לא יכול, אני גם לא יכול.

למה אם ה' רוצה להושיע אותו,

אז מה אני אגיד לו שאני לא יכול?

אמרתי לו, תשמע, הקדוש ברוך הוא עשה הרבה ניסים,

אמונה הוא יעשה לך גם נס, אבל מה שברור, בשביל שיעשה לך נס,

אתה צריך להיות צדיק גמור.

אם אתה תהיה מוכן להיות צדיק גמור,

יש סיכוי.

מה אתה אומר, הצעה שנתתי לא טובה או לא טובה?

הצעה טובה שלך היא טובה לגבי האבא.

שאבא יחזק, וכן, ונכון, יחזק, אני בשם, הכול טוב ויפה,

אבל הילד ימשיך להיות איך שהוא יהיה.

אני לא יודע, יכול להיות שהוא יהיה רפא, יכול להיות, אני לא יודע.

אני לא יכול לשלול את זה, ואני לא יכול לחייב את זה.

אבל אם אתה רוצה, אני אראה לך את הסרט עם אותו בחור.

מכיר אותו?

אז אתה מכיר, אז אני לא אשם, ראית?

אני אמרתי לו,

ואצלו זה עזר.

והיהודי לא רק שקם על רגליו, אלא התארכו לו הרגליים בעשר סנטים.

זאת אומרת, זה לא טבעי, זה ודאי לא טבעי.

אבל מה, הוא החליט שהוא הולך על כל הקופה.

אתה יודע מה הפטנט בזה?

הוא פשוט שינה את הזהות שלו.

בתחנת המשטרה, אם אדם מגיע,

יש כנגדו תלונה,

מסתכלים שזה הבן אדם,

התיק מתאים לתעודה,

אז מושיבים אותו.

אבל אם מתברר שזה לא האיש, כי התעודה לא נכונה,

זה לא, הוא משחררים אותו הביתה.

אם אתה משנה את הזהות שלך ואתה הופך להיות אדם אחר,

זה נקרא ששינית את הזהות והמקטרג לא יכול לתפוס אותך.

לכן, אם אתה תהיה צדיק במאה אחוז,

אז אני מאמין שלפי מה שאני מסביר לא מגיע לך עונש.

את נסים התותח בטח גם ראית, לא?

אמן, אמן. והוא גם כן, בן אדם שהיה חולה סרטן, נשאר לו שבוע, אמרו לו שבוע ימים לחיות.

והבן אדם היה מר ישראל 110 קילו,

והמחלה עשתה אותו 47 קילו.

והבן אדם הצטמק ונשאר לו שבוע.

והרופאים אמרו, זהו, אין מה לעשות.

והוא בא אליי ודיברתי איתו ואמרתי לו, צדיק גמור פלוס.

גם אם אפשר להחמיר ולהתרחק מכל מיני דברים, אתה צריך וחייב אתה ואשתך.

והם עשו מה שאמרתי,

והיום הוא כבר חי שמונה שנים אחרי זה,

אברך כולל.

אז אני לא עושה נסים ומופתים, הקדוש ברוך הוא עושה, אבל כשהוא מביא מישהו לפינה,

הוא מתכוון שיצעק אליו,

יעשה מה שהוא רוצה,

והקדוש ברוך הוא יסיר מעליו

את הגזירה.

אתה מבין? זו אפשרות.

אם אתה רוצה לנסות אותה,

אני אשמח מאוד לעזור לך.

אתה מוכן? כן, ברצון.

נחזור בתשובה.

זאת אומרת שאתה מוכן לקבל על עצמך לשוב בתשובה שלמה,

להיות צדיק, שכולם בשכונה הזאת יכירו אותך, יגידו

זה פלוני הצדיק. עכשיו, זה לא פלוני ההוא, זה פלוני הצדיק. אני לא צריך שיגידו הפלוני הצדיק. אני צריך לומר את ההרגשה שלי. מספיק שההרגשה שלי היא שאני מרגיש שאני מתקרב לדעת. אני לא צריך שאנשים יגידו הנה הצדיק. לא, לא בגלל שיגידו לך. אם הם לא ייזהו אותך כבר

ויגידו זה לא ההוא,

הרמב״ם אומר שמי ששב בתשובה צריך לשנות את שמו.

לא מיוסף לחי,

אלא שכשהסתכלו עליו וגידו, זה לא הוא.

זה לא הוא, זה לא מי שהכרנו.

עכשיו, אני ראיתי אותך שאתה מלא תרעומת,

התקדמת לקדמת הבמה בכעס גדול מאוד מאוד מאוד.

אם אתה תגיע למצב של תשובה,

שתגיע למצב שתרגיש שאתה מאופק ורגוע וסבלני ומקבל מאת השם,

כל מה שהוא עושה באהבה,

הסיכויים של הבן שלך יותר גדולים.

כשהקדוש ברוך הוא

רואה בן אדם שמתריס כלפיו, כאילו הוא צודק, כאילו הוא מבין, כאילו הוא, כאילו,

אז מידת הטין מקטרגת עליך עוד יותר.

הייתה אימא אחת מספרת הגמרא שמת לה בן,

והיא לא רצתה להתנחם.

ובאו החכמים ופייסו אותה וניחמו אותה והסבירו לה,

והיא לא רצתה להתנחם. אמרו לה, אסור, אסור. אל תראי שכאילו הרחמים שלך יותר משל הקדוש ברוך הוא. אסור.

לא שמעה.

קברה עוד בן.

באו אצלה חכמים.

עוד פעם. ביקשו ממנה, הפצירו בה, אל תתריסי כלפי שמים. אל תבקיא יותר מדי. אל תראי שרחמייך כאילו גדולים משל השם.

לא שמעה.

קברה עוד בן.

קברה. שבעה בנים קברה עד שמתה היא בעצמה.

לא קיבלה.

למה? אדם מקטרג. הפוך. אדם שמקבל.

אהרון הכהן מתו לו שני בנים קדושים ביום אחד.

ביום שמחת ליבו.

כתוב וידום אהרון.

היה לו את כל הסיבות בעולם לא לדום.

לומר אני קדוש עליון.

אני החושן על הלב שלי.

אני ראיתי את אהרון אחים מקבל את התפקיד הנכסף מנהיג על עם ישראל ואני לא כאב לי. שמחתי שהוא קיבל.

אני שלם.

למה שני ילדים מתים לי ככה בבת אחת

לעיני כל ישראל? למה?

למה מוציאים אותם מהמשכן מתים?

בידום כמו אבן דומם

שלא נעשה בה שום שינוי. אם תיתן מכה בסלע עם פטיש,

לא עושה אי, לא זז, לא כלום.

וידום ולא עוד,

אלא ששמח.

שמח, לכן זכה באותו רגע לפרשת שטויי יין,

כי אין נבואה שורה אלא מתוך שמחה.

אנחנו לא בדרגות כאלה, צריך לעבוד על זה. אבל מה שברור,

אם אדם מתרעם על הקדוש ברוך הוא,

הוא גורם עוד יותר גרוע. אבל זה כל כך כהן שאתה לא יכול להסביר את זה. נכון.

נכון.

את צודקת.

את צודקת.

את צודקת.

אבל איך אפשר להתגבר על זה? אני אסביר לך.

כולם מדברים על הלמנה, על הילדים שלו. אני אסביר.

אסביר.

אסביר.

היה אחד מגדולי ישראל, קראו לו האדמו״ר מקלויזנבורג,

זכר צדיק וקדוש לברכה,

שבשואה הוא עבר נוראות גדולות ביותר.

יום אחד באו והודיעו לו שהבן שלו נפטר.

הודיעו לו שהבן שלו נפטר, אז הוא היה כמו הלום רעם.

ואחרי רגע הוא המשיך רגיל.

כל השבעה ראו אותו רגיל.

אחרי השבעה העיזו החסידים, התלמידים, לשאול אותו, רבנו,

למה בפעם הראשונה אתה היית ככה, קיבלת את הגזירה קשה,

ואחר כך אתה התנהגת רגיל?

הוא אמר להם, למשל, למה הדבר דומה?

אדם הולך ברחוב,

פתאום הוא מרגיש מכה ככה על הגב,

פח!

הוא מצטובב בזעם אחורה,

מי זה?

פתאום הוא אומר, אה, אבא, אבא, אבא.

אם אדם מקבל מכה, בסוף הוא רואה שאבא נתן את המכה,

אז הוא נרגע.

הוא אומר, בפעם הראשונה שהודיעו לי שהבן נפטר,

קיבלתי את המכה חזק, אבל כשהתבוננתי,

מי נתן את המכה?

אבא שבשמיים, נרגעתי, האבא.

לאן לקח אותו אבא? אליו.

איזה אבא יותר טוב? זה של מטה או זה של מעלה?

זה של מעלה.

למי יש אמצעים יותר לתת טוב?

זה של מטה או זה של מעלה? זה של מעלה.

וזה של מטה, מה שיש לו, מכוח מי יש לו?

מכוח זה של מעלה.

אז מה קרה?

לקח אותו אליו, מה אתה רוצה?

אבל אנחנו, ההורים, עוברים את האיסורים יום-יום, רגע, רגע, שנייה, שנייה.

נכון, נכון, נכון, אבל אני אשאל אותך שאלה.

אם עמידר נתנה לך דירה למשך שנתיים,

דירה יפה מאוד,

דירה יפה מאוד,

ואחרי שנתיים

נתנו לך עוד חצי שנה הארכה,

אבל אחרי חצי שנה אמרו, תחזירי את הדירה.

את כועסת עליהם?

אם השם נותן לנו פיקדון ילדים,

אנחנו קובעים לו מתי הוא רוצה את הפיקדון בחזרה?

אבל אני שואל שאלה, אם נתן לנו פיקדון,

יום אחד הוא רוצה לקחת אותו,

אבל הוא יותר טוב מאיתנו.

את יודעת מה זה ילדים? שתבינו. אתם לא התבוננתם אף פעם במצב מה זה ילדים.

ילדים חושבים שזה שלי, הילד שלי, הבן שלי, הבת שלי, הכול שלי.

הכול שלי.

הקדוש ברוך הוא נותן לנו כלים לעבודת השם,

נתן לנו ילדים,

מצווה עלינו לחנכם, לגדלם, לתורה, ליראת שמיים, מה שאנחנו יכולים,

ולהכשיר אותם לחיים הלאה.

שלום, אם עשינו את מה שמוטל עלינו,

זה מה שנדרשנו.

אבל מה עשינו? שייכנו אותם אלינו.

אנחנו נהיינו רחושתנים,

ואנחנו רוצים שהם יהיו ככה וככה וככה וכאלה. לא את,

לא, אני לא אמרתי, אנחנו.

אבל אם בן אדם יבין שזה כמו פקודים שיש לו, נגיד שאני מפקדת בצבא,

ועכשיו הביאו לך חיילות,

והן אצלך נמצאות.

נו,

אז מה, יום אחד נגמר השירות שלהם, הן הולכות הביתה.

מה את אומרת, החיילת שלי, בואי אל תלכי הביתה?

קיבלת אותם רק לזמן.

נכון, היית צריכה להכשיר אותם, הכל טוב ויפה,

זהו.

אני מדבר כמובן בצבא הבריטי, לא הישראלי, כי אסור בצבא הישראלי, כן.

אבל

ככה זה. אם נסתכל על זה שהילדים שבאים אלינו,

זה פשוט מאוד, סמכו עלינו, נתנו לנו ביד פיקדון נשמות,

אמרו, טפלו בהם

על פי חוקי התורה, גדלו אותם כמו שצריך,

ואתם מאה אחוז.

מה הבעיה?

רבי יוחנן,

היו לו עשרה ילדים שמתו והוא קבר את כל העשרה בימי חייו. את שומעת?

מהאחרון הוא לקח

עצם קטנה, מהאחרון.

יש אומרים שהייתה זו שן.

לקח אותה,

ומה עשה עם השן? היה הולך לנחם מתים, אבלים על מתים שלהם.

היה הולך לנחם אבלים,

והיה רואה שבוכים, בוכים, בוכים, וקשה להם.

היה מוציא את השן,

והוא אומר, תראו, מה נשאר לי מעשרה ילדים?

שן.

קיבלתי תנחומים,

קבלו תנחומים.

הבנת?

אבל זה רק מי שחי בהתבוננות.

מי שלא חי בהתבוננות, נכון, זו מכה קשה.

אבל אם בן אדם ידע להכין את עצמו, הרי גם אנחנו יום אחד נלך. זו גם מכה, לא?

אבל אם בן אדם לא מכין את עצמו לזה, אז הוא לא מוכן.

אז יתפסו אותו לא מוכן, הוא יסתלק מן העולם, ריק וריקן,

ויקבל עונש.

אבל אם הוא הבין למה הוא בא והכין צידה לדרך ועשה כל מה שצריך,

עליו נאמר,

ותשחק ליום אחרון.

לא, זה הכל הולך בצורה מאוד טראגית.

השאלה שלי היא אם הוא בא להתחפף על אדמו, אבל אני רוצה לעשות את זה.

עזבי את השאלות. אדם הולך בצורה טראגית או לא טראגית, זה לא משנה,

אני אסביר לך למה.

על פי התורה יש ארבע מיתות בדין, חנק והרג, שרפה ושקלה, בסדר? זה טראגי מאוד.

אבל כתוב מיתתו כפרתו.

אם המיתה היא כפרה,

אז השם יודע למה מיתה כזאת ולא אחרת.

אבל המיתה זה מיתה, כולם מתים.

יש אחד מת בייסורים של שנים ממחלה ויש אחד מת כהרף עין בצורה קשה.

אבל הוא מת כהרף עין.

אני לא מודד עכשיו מי קל, מי לא קל.

אבל אני אומר, למות מתים. למה מתים ככה? השם יודע כל אחד לפי חשבונו במה הוא צריך לתקן במיתה והבושה כמובן מצטרפת לניקיון שלו וכו' וכו'. יש חשבונות.

אבל צריך להבין דבר אחד, מי שהכין את הילד הזה לחיי העולם הבא והילד יצא, מוכן,

אשריו ואשריה חלקו.

אז הבן שלו הלך לגן העדן יותר מוקדם.

מה הבעיה אם הוא הלך לגן העדן?

אם הבן לא הלך לגן העדן,

אז גם לפעמים צריך לשמוח, את יודעת למה?

שהוא לא נשאר יותר זמן, שיתחייב יותר ויקבל עונש יותר.

אז מה אפשר לעשות אם הוא הלך בכל אופן ולא לגן העדן?

אפשר לעשות לעילוי נשמתו.

הנה, כמו ההרצאה הזאת,

שעושים אותה לעילוי נשמת,

כל הזכויות שיש פה,

כל הקלטות שחולקו, כל הזכויות, כל החזרה בתשובה, כל הדברי תורה, כל השידור חוזר שיהיה,

כל אלה שרואים אותנו עכשיו באינטרנט בכל העולם,

כל זה זכויות לנפטר. אז אפשר לעשות לנפטר הרבה,

יותר ממה שאפשר לעזור לו בחיים.

אז למה להתייאש? למה לראות את זה קשה? למות מתים, תדעו,

סוף אדם למיתה, מה לעשות?

וצריך להכין צידה לדרך. ומי שלא הצטייד מספיק,

השם נתן אפשרות להעביר לחשבונו זכויות.

אז אם את דואגת באמת לנפטר,

תדאגי לו לזכויות, כי מה שהוא צריך זה זכויות.

אני מתווכחת בזה שהוא עוזר הרבה מצוינים. מצוין, אז מה את דואגת?

אז הוא בגר עדן אצל האבא.

מה זה משנה עכשיו איך הוא נפטר, מתי הוא נפטר, אם הוא כזה,

אשראי שזכית לגדל בן כזה,

שהחזיר יהודים בתשובה. תדעת מה אמר רבי עקיבא על הבן שלו? שהוא קבר אותו גם.

אמר, מובטח אני שבני זה בן העולם הבא.

למה?

שזיכה את הרבים.

כי אם הוא זיכה את הרבים,

מגלגלים זכות על ידי זכאי. אם מן השמיים גלגלו לאדם את הזכות לזכות את הרבים, זה סימן שהוא זכאי בשמיים.

ואם הוא זכאי בשמיים,

אז הוא בן העולם הבא. אז מה רע?

למה רבי שמעון ביום פטירתו,

מה שאומרים לפי המסורת זה יום פטירתו,

למרות שיש שאומרים שזה לא בדיוק.

אבל למה רבי שמעון בר יוחאי זה יום ההילולה שלו?

איזה יום ההילולה? צריך להיות יום אבל, לא?

הפוך.

יום השנה של הצדיקים, היורצייט שלהם, זה יום התעלות הנשמה במדרגות עוד יותר בעולם העליון.

זה יום ההילולה.

זאת אומרת, צריכים להבין שהמיטה זה לא עונש.

המיטה, פעמים זה כפרה,

ודאי שזה מעבר,

והסוג של המיטה הוא יכול להיות בשביל הכפרה מה שנצרך על מנת שיצא נקי יותר.

הבנת?

אז אם אדם, דוגמא, מת

בתאונת דרכים, חס ושלום, אז יכול להיות שהוא עבר על איסור כלשהו של סקלה,

ועל ידי זה שהוא נסכל בתאונה,

אז מיטתו כפרתו.

ואם אדם מת בחנק,

יכול להיות שהעבירה שהוא עבר הייתה של חנק, ולכן הוא זה. זה לא יכול להיות. זה ברור שאם לא, הוא לא היה עומד במיטה כזאת.

אבל אנחנו לא יודעים בדיוק להגיד מה הוא עבר. גם,

דרכי האדם נסתרות, לא כולם מכירים במעשיהם של האנשים.

טוב, לענייננו עם היהודי היקר שמה,

אז איפה הוא נמצא עוד?

בוא מתוק, קבל עליך ציצית ועול מלכות שמיים,

ונצא לדרך.

שאלות אני רוצה, שאלות. תן לבחור פה באמצע, כן, ליד ה...

דיסק מס' 715. המלבין פני חברו רוצח.

סוף חלק א',

המשך בדיסק מס' 716.