קלטת 714 - כל מעדני העולם ב

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

דיסק מספר 714,

כל מדעני העולם, חלק ב'.

ערב טוב.

כן, ערב טוב.

מתי גילו לך את זה?

קרוב לארבעה-חמישה חודשים.

הבנתי. מאיפה זה?

אני הפסקתי את הבדיקות,

אני לא רוצה טיפולים ולא בדיקות. אחותי נפטרה.

ואני טיפלתי בה שנתיים. אני לא רוצה טיפולים,

לא רוצה כלום.

לא רוצה גם לדעת איפה זה.

אז איך את יודעת שיש?

הם אמרו לי.

הבנתי.

אני פשוט הפסקתי את זה.

טוב, זה לא חכם אבל,

אבל בואי ניתן לך עצה.

קודם כל תקבלי על עצמך לחזור בתשובה שלמה גמורה לחלוטין,

בשביל שלא תהיה שום טענה ושום קטרוג מן השמיים

על מעשייך הקודמים,

ושיוכלו להגיד שזו אישה אחרת ממה שהייתה.

ממילא זה הסיכוי לבטל את הגזירה,

כי לא מדברים על אותה אישה.

האישה ההיא איננה.

עכשיו מדברים על אישה חדשה,

ואז זה כמו להחליף את התעודת הזהות, אז אין נאשם,

אין נאשמת.

אז אם תקבלי על עצמך בלב שלם לקבל עול תורה ומצוות לשוב לאבא שבשמיים,

הזכות הזאת יכולה להציל אותך לחלוטין.

וכבר היו דברים מעולם, ומן הסתם הוא הראה לך

את נסים התותח ונס מצולם ועוד כהנה וכהנה.

יש לי רק שאלה אחת.

לא, אל תוכיח לי, רק תן לי משפט אחד, שאם אני אחזור בתשובה, עכשיו ברגע זה אני יוצאת מכאן עם כיסוי ראש.

יש לי ילדה בת 11 וחצי, עוד שתי בנים, שאחד נשוי ואחד בחו״ל.

מאז שבעלי נפטר, לפני איזה 18 שנה,

עשיתי הכול בשביל למות,

ולא מתתי.

ואם אתה נותן לי חיזוק עכשיו,

שאני כן אחיה בשביל הילדה,

אני עכשיו יוצאת עם כיסוי ראש והיא בחולצה.

בעזרת השם, אני אברך אותך בקול גדול, ויש פה מספיק יהודים

ששומעים אותי ויענו אמן,

ובעזרת השם נגזור גזירה לחיים טובים ולשלום בזכות התשובה המלאה שלך, לא רק כיסוי ראש,

תשובה מלאה וקיום תורה ומצוות

למהדרין שלא תהיה עלייך שום טענה וקובלנה.

מסכימה? כן. בבקשה.

תן לה מוזיקה, מגיע לה.

תני לה ללבוש קודם את זה, היא רצתה ללבוש, כן.

אשרייך.

תודה.

ברוך אתה ה' אלוקינו מלאך העולם, אלוהינו מלאך העולם,

שהחיינו וקיימנו והגיענו בזמן הזה.

אמן. מה שמך בשם האמא?

סימה בת עליזה, היא נפטרה. סימה בת עליזה, זה שמך.

סימה, כן. מי שברך אימותינו, שרה, רבקה, רחל ולאה.

הוא יברך את השם הטוב, סימה בת רבקה. עליזה.

סימה בת עליזה,

השם יזכה אותך

לרפואה שלמה,

להחלמה מהירה,

לישועה קרובה,

ויעתיק את המחלה ממך לראש של אחמדינג'אד. מהירה, אמן.

שיהיה לך בשורות טובות.

תודה.

ערב טוב.

ערב טוב, אם אפשר לעמוד. תודה.

אני לפני שנה וחצי התחזקתי בשומר שבת,

ואשתי שבאה מרקע חילוני,

היא גם התחזקה והיה לי קשה עם זה.

ואני בן אדם מאושר, יש לי ארבעה ילדים.

ולפני חודש גילו לי את המחלה הקשה בבית.

ואתה שומר היום תורה ומצוות הכול?

שומר שעברת הכול.

הבנתי. אתה קובע עתים לתורה?

כן, ארבע פעמים בשבוע בערך, כל בוקר.

כמה זמן אתה לומד ביום?

שעה.

תקבל על עצמך ללמוד שעתיים כל יום, בתענית דיבור, אבל בשעתיים שאתה לומד הם יהיו בתענית דיבור.

במשך שלושה חודשים, רצוף.

בסדר?

לא, לא הבנתי.

אתה תלמד כל יום שעתיים תורה,

אז שעתיים יהיו רצופות.

בשעתיים שאתה לומד תורה אתה יכול ללמוד בקול רם, אבל לא לדבר שום דבר

חוץ מהתורה שאתה לומד.

זה נקרא תענית דיבור.

אתה לא אומר דברי חול, לא מה שעה, מה נשמע,

לא תביא לי לשתות, לא כלום.

רק דברי תורה, שעתיים נטו, לא עונה לאף אחד.

במשך שלושה חודשים רצוף כל יום.

אבל אני רוצה להתחיל טיפולים, חצי שנה.

אין שום בעיה.

תמיד תמצא איזה שעתיים. אם תהיה אנוס ולא תוכל ללמוד, אז באותו יום אתה פטור, אז אתה יכול לשמוע קלטות

באוזניות.

בסדר?

בעזרת השם.

שם ושם האמא?

ששון בן דייזי.

ששון בן דייזי.

השם ישלח לך רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהירה לרפאותך ולהחלימך לחיים טועים שלום בתוך שאר חולי עמו ישראל.

להעתיק את המחלה שלך ללב של אחמדינג'אד.

תן לו.

תן לו.

ערב טוב, כבוד הרב.

אני רוצה לדבר איתך על כמה נושאים דווקא קשים.

אז אני אתחיל קודם כול שאני אגיד לך שאתה אדם מדהים.

אני ראיתי אותך הרבה פעמים.

אני משתדל לרדוף אחריך ולראות אותך.

ואני כמעט רודף אחריך עשרים שנה.

אני רואה אותך. ועוד לא תפסתי אותך.

עוד לא תפסת אותי. אותי עוד לא תפסת.

עכשיו, אני אעבור לדברים הקשים קצת.

תראה, אני היום אבא לשבעה ילדים,

ושמי הוא כהן אליהו.

אז מבחינתי, כשאני פונה אליך, קודם כול מדובר בכהן ואליהו, ולמרות הכול עוד לא תפסת אותי.

עכשיו, תראה, ככה.

אני, יש לי דבר מול דבר ממה שדיברת.

אני פשוט לא רציתי להפסיק אותך, כי אני נורא אוהב לשמוע אותך.

אבל נתחיל ככה, נתחיל בדוד המלך.

דוד המלך, לפי דעתי,

הוא לא בנה את בית המקדש,

כי הוא חטא בעשרת הדיברות.

ואיך הוא חטא בעשרת הדיברות?

הוא לקח אשת איש.

הוא לקח את האשת איש,

והוא בעל אותה עוד שהיא אשת איש.

ו...לפי דעתי,

הקדוש ברוך הוא זכר לו את זה.

זה מה שאני... לפי דעתי, לא.

ואני אגיד לך למה.

משום שמי שבנה את בית המקדש זה שלמה המלך, שהוא הבן שלו.

וזה הבן שלו מבת שבע,

שהוא היה איתה, שאתה מאשים אותו.

ואת בית המקדש הוא בנה על ידי הבן הזה שיצא ממנה.

ולא עוד.

אלא שכתוב, מזמור שיר חנוכת הבית לדוד.

שחנוכת הבית... אבל אנחנו חייבים להסכים, סליחה שאני קוטע אותך, אבל אנחנו חייבים להסכים שהוא עבר על עשרת הדיברות. לא, הוא לא עבר על שום דבר. כי אם יש בעשרת הדיברות, הוא לא עבר.

לא, אני לא יודע בדיוק לצטט.

שאתה לא תסתכל על אשת רעיך. הוא לא עבר. למה? היא היתה אשת איש. לא.

היה לה גט.

כל היוצא למלחמת

בית דוד,

נותן גט, כריתות לאשתו, כדי שלא תישאר עגונה.

אז אתה לא ידעת ואתה עכשיו כמעט חטאת בעשרת הדיברות.

למה?

כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה, כי הוא לא למד.

זה מה שהיה. הבנת, עיוני?

טוב. שאלה הבאה.

לא, אני עובר איתך דבר לדבר. דבר לדבר עכשיו. דבר לדבר. עכשיו נעבור למשה.

משה.

משה בעצמו גם כן יש לו חטא מעשרת הדיברות.

הבאה. והחטא שלו הוא שעשרת הדיברות מתחילות,

אני מקווה שאני לא טועה,

אנוכי אדוני אלוהיך, נכון? כן.

עכשיו, באנוכי אדוני אלוהיך, הוא לא צריך לחזור על שם ה' לי כיפה. תרצה, אני אביא לך כיפה. אין לי בעיה.

הנה, קח, תן לו כיפה. אין לי בעיה.

רגע.

שלא תעבור על עשר דיברות עוד פעם,

לא תישא את שם ה' אלוקיך לשווא.

אין לי בעיה.

אני מצטער על זה.

אני יודע לבקש סליחה ולהתנצל. בבקשה.

אין לי בעיה.

או.

עכשיו,

עכשיו משה למעשה שלא יצא לו מהסלע מים,

כן אתה יותר בקי בזה ממני, אבל אני יודע את המהות לפחות.

אז מלחץ העם

הוא היכה בסלע, למרות שאני הבנתי שהוא קיבל הוראה מהקדוש ברוך הוא לא להכות בסלע.

לדבר.

כן. ודיברתם מן הסלע.

כן. והוא למעשה הפר הוראה מהקדוש ברוך הוא, ולפי דעתי גם,

בגלל זה הוא לא נכנס לארץ ישראל.

לא צריך לפי דעתי, זה כתוב. זה גם כתוב. כתוב. אז קודם כול, אם הוא לא שמע לקדוש ברוך הוא, לא הוא לא שמע.

זה הדיברה הראשונה שהיא מתעסקת בזה. הוא שמע, הוא שמע, הוא שמע. אבל הוא הפר את זה. הוא טעה.

אוי ואבוי אם יתפסו אותך על כל טעות שלך, יא חביבי. הוא טעה ונענש.

הוא טעה ונענש. ודאי, ודאי. אתה יודע למה הוא נענש?

למה?

בגלל המקרה הזה.

לא.

בגלל

שאם הוא היה שם לב למה שהקדוש ברוך הוא אומר לו בדיוק,

היה לו מקום לטעות, כי הוא אמר לו, קח את המטה.

וכיוון שכל המכות הוא היכה עם המטה.

אז גם פה הוא ינקח את המטה, והוא צריך ללכות עם המטה. אבל השם אמר לו, ודיברתם אל הסלע, ודיברתם אל הסלע. למה?

מה הסלע? אין לו אוזניים,

והוא לא שומע,

והוא ישמע למשה,

יצא מזה קידוש השם.

כי סלע אין לו אוזניים, אז איך הוא שומע?

וסלע, גם אם לא ישמע, אין לו גיהינום על זה,

והוא כן שומע.

אז אדם שיש לו אוזניים ויש לו גיהינום אם הוא לא שומע,

על אחת כמה וכמה וקל וחומר,

שישמע למשה רבנו.

כי אם סלע שומע,

אז ודאי שכולם צריכים לשמוע.

אבל עם כל הכבוד, עם כל הכבוד,

כל העבירות הן מטעות.

ואני בן של שוטר,

אז אי-ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש. נכון, אתה אומר דברים. זה אותו דבר. אתה אומר, לכן הוא נענש.

בסדר, אז למעשה אתה לא סותר אותי.

בטח סותר, כי הוא לא עבר עשרת הדיברות זה אחד. לא, בדיברה הראשונה, אנוכי ה' אלוהיך, לפי דעתי כפשוט העם,

זה דיברה שאומרת שאתה קודם כול תשמע לי.

לא, לא. ממה שאני אומר לך אתה תשמע לי, לא, לא, לא. אם אתה לא שומע לי אתה מפר את הדיברה הזאת. לא, לא, לא. זה לא רק אני ה' אלוהיך. לא, לא, לא, לא.

אנוכי ה' אלוקיך זה מצוות האמונה להאמין ששם אחד,

יחיד ומיוחד,

ושהוא מנהל את כל העולם והכול, אין שום אחר. ואיך הניהול שלו על-ידי זה שהוא אומר לך מה לעשות, ואם אתה לא עושה נכון,

אז הפרת את זה. מתוק.

אם אתה, לפי השיטה שלך, לא השארת מקום לשום בריאה, שתחיה,

כי כל טעות כולם יעופו מפה. או, אנחנו עוד נתקדם.

ואתה עדיין פה. אתה עדיין פה. רגע, אבל אתה עדיין פה. לא אכפת לי גם לא להיות פה. אין לי בעיה עם זה. הבנתי, אבל מכל זאת. אתה יודע, באחת ההרצאות שלך אמרת דבר יפה,

ואני לא רציתי להגיב, זה היה אומנם מלפני שנים,

אבל לא רציתי להגיב, כי אולי היום אני בנוי מנטלית אחרת, כי אני בן 48 היום, ואז כנראה הייתי בן 35-40.

תראה, אתה אמרת,

תראו לי אחד בקהל שיבוא, יבכה פה שתי דקות.

נכון.

עכשיו, אני כיום, נכון להיום,

לא מוכן לבוא לבכות לך רק שתי דקות.

אני מוכן להקריב את עצמי

תמורת זה שהקדוש-ברוך-הוא יבטיח לי

שהוא לא פוגע יותר בבן ישראל.

לא קטל בכבישים

ולא קטל של פיצוצים.

אני, מה שאני מתכוון עכשיו,

זה הנושא שרציתי להעלות עליו אחרון, אבל יצא לי עכשיו

לעלות עליו,

שאני לא מבין בתור אבא, הרי אנחנו אומרים עליו, אבינו שבשמים.

אני בתור אבא לשבעה ילדים, יש לי גבולות במה שאני יכול להעניש את הילדים שלי.

אני לא אשרוף את הידיים של הילד שלי גם אם הוא יעשה, לא יודע מה הוא יעשה.

אני לא אפוצץ לו את הראש, לילד שלי,

לא יודע מה שהוא יעשה. מידת הדין, זה נושא

שאף פעם לא הבנתי אותו.

ואף פעם כנראה אני לא אבין אותו, ובגלל זה אותי אתה לא מצליח לתפוס. בעיקר העניין הוא של מידת הדין.

כי גם אתה אמרת לא מזמן,

אמרת בהרצאה הזאת,

אמרת לאיזה מישהו פה,

שזה יהרג ובל יעבור, נכון?

כן. ואפילו, אתה יודע מה, אפילו בתורה,

אני לא בקיא כמוך, אבל בתורה יש כמה שיטות מיתה.

ארבע.

ארבע שיטות מיתה. זאת אומרת,

יש דברים, אתה יודע, בתור בן אדם הגיוני, שאני מעריך את עצמי כבן אדם הגיוני,

דברים לא מסתדרים לי. סדר לך, סדר לך. היום אתה נתפסת, גמר.

טוב, נראה. שים לב, כהן אליהו.

גם כהן וגם אליהו.

שים לב.

אתה צודק שבשר ודם שלא יודע מה החריט ומה התכלית של חייו של האדם, לא יכול להבין שרפה של ידיים, כמו שאתה מתאר, ופיצוץ של ראשים וכולי וכולי.

זה כשאדם רואה שהעולם מתחיל ונגמר כאן.

אז באמת, כאילו, מה התועלת? בשביל מה מגדלים ילדים? בשביל לפוצץ אותם? לעשות מהם חול? מה זה? מה, מה? ואם הם מתים לבד,

אז זה כן טוב? ושאוכלים אותם תולעים בסוף, זה כן טוב?

מה זה? בלי פיצוצים.

בבן אדם הוא נהיה זקן. עוד הם אמרו עלי קדיש, זה לא נורא בשביל דבריו. לא, לא, שנייה, שנייה. העיקר שהם יגידו עלי קדיש. שנייה, שנייה, שנייה. זה הכול. שנייה.

בן אדם היה בחור נאה, צעיר, הכול. אישה הייתה יפה וזה וזה.

פתאום כולם מתכווצים, נהיים כומתים, נהיים ככה, נהיים...

כאן עוברת שיניים ש... ש... ש... ש... ואוכלים אותם תולעים.

אה שדה.

בלי פיצוצים.

מה זה?

מה זה?

אלא מה? תכלית זה לא העולם הזה, ופיצוצים בגוף. אל תתעלף ואל תתפלא ואל תזה.

זה בסך הכול

תיקון לאדם.

מה אני אסביר?

אומר לך יהודי פה, שהוא עכשיו גילו לו משהו, הוא צריך לעבור טיפולים חצי שנה.

נכון?

היהודייה שם אמרה שהיא הייתה שנתיים ליד אחותה שנפטרה, נכון?

והיא ראתה איזה ייסורים היא עברה וכו'.

זאת אומרת,

יש דבר שכל אחד מבין. הרופא לא מתכוון להרוג את הפציינט, הוא מתכוון לעזור לו. אז לפעמים זה טיפולים כואבים, לפעמים זה ניתוחים,

לפעמים זה ככה.

לפעמים פותחים לבן אדם את הראש.

הרופא בעצמו, אתה נכנס בריא, כאילו עם ראש מלא,

ראש סגור, הוא פותח לך את הראש

ותופר אחר כך.

ולוקח את הבטן שלך, חס ושלום, ופשש, חותך עתיכון, ואחר כך תופר.

מה זה?

הוא התכוון לרעה?

לא.

יש חולי, צריך להסיר את החולי, צריך להסיר את הגידול,

ולתת שם כמה טיפולים, ולסגור,

ולקוות שזה יעזור.

אצלו זה רק לקוות שזה יעזור.

אצל הקדוש ברוך הוא מיתתו כפרתו.

כשהקדוש ברוך הוא מיתה על אדם,

זה לכפרה.

מה פירוש? למה יש ארבעה סוגי מיתות? חנק, והרק, שרפה ושקלה.

מה זה משנה איך בן אדם מת?

אם את תחליט שימות,

אז כולם ימותו אותו דבר. יעצמו עיניים וילכו לישון.

לא.

כל מיתה, יש שתיים כלות, שתיים

חמורות.

ככל שהמיתה היא יותר חמורה,

זה כנגד העבירות החמורות שאדם עבר, ולכן הוא צריך תיקון יותר גדול. מה תיקון? הרי אם הוא מת, מה אכפת לו? מה עשו איתו?

מה אכפת לו? לא, זה לא מה אכפת לו.

כיוון שהאדם זה לא הגוף בכלל.

הגוף זה לא זה.

זה לא כלום.

כמו שיש לי בגד עליי וזה לא אני,

ככה הגוף שלי על הנשמה זה לא אני.

זה הגוף שלי.

אבל אני זה הנשמה.

הנשמה לא עוברת פיצוץ.

הנשמה לא נשרפת.

הנשמה פשוט מאוד יוצאת מן הגוף,

והיא מתבזה מאותה צורה של מיתה שמבזה אותה.

לא הכאב,

לא הכאב,

הביזוי.

לדוגמה, ראית פעם בן אדם אחד

שהולך ברחוב וחליק על בננה ונפל לפני כולם, איך הוא קם מהר כאילו לא קרה לו כלום?

מה פדיחה?

ראית פעם מישהו שהחליק עם אופניים מתאמין ושיחק אותה כאילו הוא יכול ללכת והוא צולע ככה ומאזיק את עצמו?

ראית דברים כאלה? למה זה הרגע? תן לבית. למה?

רק נפשו עליו תאבל הנפש יוצאת, והיא אבלה על הגוף שהיא רואה את הביזוי שלה.

אדם בעל מום מנסה להסתיר את מומו.

למה?

הוא בוש בזה, נכון?

זאת אומרת, כשאדם מת במיתה מסוימת,

הגנאי, הבושה, מה שמסביב לזה גורם לכפרה לפי שיעור שהוא צריך בשביל לתקן את נשמתו שחטאה.

כיוון שאדם חוטא, הוא צריך תיקון.

אם השם לא היה עושה את מה שאתה אומר, לא היה תיקון.

אז אדם היה מגיע לעולם האמת עם נשמה מלוכלכת,

ואז הוא היה מקבל גיהנום,

שזה תיקון לנשמה, רק לא לגוף.

ואז הייסורים מפי מיליונים יותר מפה,

כי שמה זה עולם הנצח,

שמה זה עולם האמת.

והגנאי שאתה יודע שעשית בנשמה שלך,

וכמו שאתה מגדיר, עברת על אנוכי השם אלוקיך,

הוא איום לאין תכלית, כי אתה לא יכול להתחבא.

פה היום בגוף אתה יכול להסתתר, אתה יכול לשחק אותה,

אבל הנשמה כשיודעת האמת,

אין לה גנאי יותר גדול מזה. מה עושה הקדוש ברוך הוא?

הוא אומר, אני אחליף לכם בתמורה

עונש וביזוי פה כלפי בני אדם, כאן, בקטן,

וזה יהיה כפרה כנגד מה שתצטרכו לעבור שם אם תישארו עם זה.

אז להמיר את זה בזה, זה מתנה, זה פרס.

זאת אומרת, כל המטרה והתכלית

היא רק בשביל לתקן את הנפש שלא תיקנה את עצמה.

אבל יש עוד תיקון.

מתי הקדוש ברוך הוא משתמש באמצעים כאלה?

כשאדם לא השכיל להשתמש באמצעים המקדימים.

מהם האמצעים המקדימים?

שאדם ישוב בתשובה.

כי אם אדם שב בתשובה,

אז פירושו של דבר שהוא מתקן את כל החטאים שלו,

אם הוא מתכוון לשוב בתשובה על כל מה שהוא עשה.

הוא מתחרט על העבר,

ומקבל מכאן ולהבא לעתיד לא לעשות,

והוא מתוודה ואומר, הנה ה' חטאתי עביתי,

הקדוש ברוך הוא מוחל לו על הכל,

ואז הוא יוצא מהכל נקי.

הוא יכול למחוק את הכל כמו סרט

שהקליטו עליו,

ויש מחק,

ואתה יכול למחוק את המוזיקה הצורמת,

ואתה יכול להקליט עוד פעם.

הנשמה שלך,

יש מחק, קוראים לו התשובה.

אתה יכול למחוק את כל העבר המלוכלך,

ולהתחיל מחדש.

אבל מי אמר לך שהעבר שלם מלוכלך, העבר נקי? לא אמרתי שלך, אני מבקש שלך. לא, אני אומר, אני רוצה לדבר על עצמי דווקא.

אני רוצה אישית לדבר. בוא נדבר על עצמך. לא, וגם אני רוצה להשתמש במשהו שאתה דיברת, כי אני פוחד שזה יברח לי.

זה קשור לעניין. אתה, אמרו לך באחת ההרצאות,

מה זה עב״ם? אמרת לו, עב״ם זה עמבה, שנראה אותו נדבר עליו.

עכשיו, אותו דבר גם רוב החילונים חושבים.

הם, דוגמה, ששומעים אותך,

אומרים, אתה מדבר על עולם הבא ודברים כאלה וזה, שנגיע, נדבר על זה.

אין שום בעיה, אני מסכים. הבנת אותי, אין בעיה, שנגיע, נדבר על זה. קודם כול אני מסכים,

אבל לא תוכל לדבר כבר שם. לא צריך לדבר, אז אני אשתוק. לא שמעתי. אני אהיה אילם שם, אז מה?

לא, לא מצד אילם.

נו. אתה יכול לדבר מה שאתה רוצה, זה לא יעזור,

כי אתה תגיע כבר במצב. אבל אני לא מחפש עזרה. אתה דיברת על זה שאתה מציל נפשות. שמעתי, שמעתי. אני אפילו אם אני אחזור בתשובה, אני לא מרגיש שאתה מציל אותי. בטח, בטח. בוא אני אסביר לך, בוא אני אסביר לך.

אתה לא שומר שבת היום, נכון?

אני בן אדם מסורתי.

אבל לא שומר שבת.

לא, אני בן אדם מסורתי, אז ההורים שלי לא היו נוסעים בשבת. אבל אתה, אתה לא שומרת, אני מדבר על עצמך.

מה? אבל אתה לא שומר. כן, אני מדבר על עצמי. אז אתה לא שומר שבת.

עד עכשיו, מה שאתם קוראים, הדלקות ונסיעות וזה, לא,

פשוט לא יצא לי, אני לא אוהב לנסוע בשבת או משהו. לא יצא, אוקיי.

מכל מקום אתה עובר על עשרת הדיברות,

כי כתוב על עשרת הדיברות שבועות יום השבת.

מכל מקום אני רוצה להגיד לך, זה עוון גדול ופלילי,

כי מי שלא שומר שבת זה כאילו הוא מכחיש את הבורא שברא את העולם בשישה ימים ובשביעי שבת.

למה?

שומר את משהו על קדשו, כי ששת ימים עשה ה' את השמים את הארץ,

וביום השביעי שבת ואין נפש.

זאת אומרת, אני מודה בזה שאני שומר שבת ושובת מכל מלאכה.

אני מודה שה' ברא את עולמו בשישה ימים ובשביעי שבת. אני מודה. אם לא אני מכחיש, מכחיש זה כופר. תראה, עכשיו כן תפסת אותי, כי תפסת אותי במה שאני לא שומר שבת.

אבל אני לא מדבר על זה. אבל אני מדבר על זה.

לא, בסדר. וזה מה שידברו אותך שם.

אז שידברו שם, שנגיע לשם לדבר איתה, קודם נגיע לשם. אז מה תגיד? בטח תגיע.

קודם כשנגיע לשם. מה תגיד? מה אני אגיד? מה תגיד, כן. אני אומר היום עוד, עוד היום אני אומר לו. מה תגיד? אני אומר לו עוד היום. אם אני באמת חוטא,

אז שייקח אותי כפרה על הילדים המסכנים שנהרגים בתאונות,

או על איזה פיצוץ שהלכו שם ילדים, ואני בעיקר על ילדים מדבר,

כי יש לי ילדים קצתים. אז בוא אני אגלה לך סוד.

הבנת אותי?

אז מהיום לא מתחיל ללכת, זה לא מכחיל אותי. בוא אני אגלה לך סוד, בשביל להיות כפרה של עם ישראל צריך להיות, אתה מבין, צדיק גדול.

יקר בעיני ה' אמרת לך סידה. אתה יודע מה, אני יותר צדיק מכל אבותינו, למה? אני אף פעם לא חשבתי,

אני אף פעם לא חשבתי רק כלפי בן אדם אחר.

מה זה משנה, מה זה משנה? כל אבותינו, אם דוד זה חטא, ואם זה משה זה חטא, אולם חטאו, ולכל אחד היה איזה ארבע נשים. הלוואי. ואתה יודע, שלמה המלך, רגע, שנייה, שלמה המלך,

אומרים שהיה לו אלף נשים. אתה יודע, אלף נשים, כדי שהוא ייגע באישה אחת, הוא צריך שלוש שנים.

היא צריכה לחכות שלוש שנים כדי שהוא ייגע בה.

עוד לא נגע, מי אמר לך שהוא נגע? תעשה חשבון, תעשה חשבון, תעשה חשבון. אבל בוא אני אסביר לך. כדי להיות איתה לילה אחד, שמעתי. הוא צריך שלוש שנים לחכות. שמעתי, מודק, אתה יודע, חשבון. אבל בוא אני אסביר לך משהו.

אם תאסוף, הלוואי שיהיה לך את כל העוונות של כל הצדיקים ביחד במשך כל הדורות, הלוואי שיהיה לך עם זה תירש גן עדן.

אבל הם העוונות שלך. אז זהו, אתה אומר להכין. לא הבנת. לא הבנת.

אבל עם העוונות שלך אפילו גיהינום לא תזכה. מה? למה? אני לא מעניין אותי אתה. אתה אומר לי. אתה מדבר ככה, קלע. רגע. גם זה לא מעניין אותי, הקלע והקער, לא מעניין אותי. אליהו כהן. שנגיע נקדם. מה אמרת לפני רגע? שים לב. אמרת אני?

יכול להיות כפרה בשביל כל העם ישראל, למה אני אף פעם לא אמרתי רע על אף אחד. לא חשבתי אפילו רע. אפילו לא חשבתי. לא חשבתי אפילו רע. רק על דוד, על משה, על אברהם, על יוסף, על שלמה, על כולם.

רק על השכנים לא חשבת,

אבל על כל הצדיקים של הדורות חשבת. רגע, רגע, רגע, עכשיו אתה מכפיש אותי סתם. רגע, רגע, רגע, רגע. מי דיבר על דוד?

מי דיבר על משה? מי דיבר על שלמה? רגע, משה,

משה לא הרג את ההוא עם השוט,

ורשום גם יתמינהו בחול, אם אני לא טועה.

זה היה מסרי, מסרי. אני לא הרגתי זבוב בחיים שלי.

זבוב לא הרגתי. הבנתי. אז אני לא טוב ממשה.

לא? אני אגיד לך למה. זה שהרג את זה עם הטרקטור הוא לא בסדר?

מה אתה עכשיו נכנס לטרקטור בכלל? מה אתה נכנסת למצרי? מה נכנסת למצרי? מה, אנחנו מדברים על משה. אני דיברתי עכשיו על הטרקטור. אני לא מרגיש פחות טוב ממשה. אני לא הבנת. אני לא מרגיש פחות טוב. תגיד לי, מי שלקח בן אדם יהודי והוציא אותו לעבודת עבדות בגלל שהוא לקח את אשתו,

זה בסדר?

הוא היה נרצח, היום אם משה הוא היה חי, הוא היה נכנס בבית סוהר, עם מצרי, ובארצות הברית הוא גם היה מת שם, היו הורגים אותו.

בארץ עוד יפי נפש פה, אין מוות. גמרת? לא גמרתי, עוד שנייה. עוד לא גמרתי.

התורה, איך היא נפתחת, התורה?

התורה נפתחת כשאח מוחץ מקנאה את הראש של אח שלו באדמה,

ואלוהים מדבר איתו,

אומר לו, אהיה אחיך,

אני לא יותר טוב מהרוצח הזה, מהרוצח השפל הזה? זהו? אני לא יותר טוב ממנו? גמרת? לא, עוד משהו אחד. עוד משהו קטן. עוד משהו אחד.

אתה לא מדבר על אף אחד רע ולא חושב על אף אחד רע. זה יותר, יותר. כן. לא, אבל שים לב שגם אין לך תשובות במיוחד בשבילי.

תסתכל.

תסתכל.

עמוס עין, גם אליהו וגם כהן. עכשיו תראה, עכשיו תראה, אני יש לי הצעה לקדוש ברוך הוא. קודם כל, אתה יודע אותי גם למה לא תפסת?

כי כל החיים אני בתשובה. אני מניח תפילין ומתפלל. עזוב, אבל, אבל, זה יותר מדי, אתה מגזים כבר.

אבל הדבר האחרון שאני רוצה להגיד לך, אתה יצאת במבצע המיליון, שיהיה לך בהצלחה.

אמן, אמן. והלוואי, ואתה תהיה אחד מאלה שנגמור כבר מהר. והלוואי שכל עם ישראל יירתם לזה.

אתה יודע, יש לי חבר,

קורא לכם פינגווינים, לדוסים. לי הוא לא קורא, כי אני לא הולך ככה. אני אומר לו שאני רוצה להיות פינגווין גדול,

וכל הילדים שלי פינגווינים קטנים מאחורי. יפה. אני אומר לו.

אבל עכשיו הדבר האחרון שהוא באמת חשוב לי.

תראה,

אני למבצע המיליון מוסיף עוד משהו.

אני מציע שתתפלל לקדוש-ברוך-הוא,

ושהוא כל יום שישי,

דקה לפני השבת,

יצא אש גדול על כל העולם,

ויהיה רשום שמע ישראל, אדוני אלוהינו, אדוני אחד,

ואז יהיה מבצע המיליארד.

יפה. קודם כול זה רעיון טוב.

אני מקווה שהקדוש-ברוך-הוא יתחשב במה שאתה אומר,

אבל בינתיים הוצאתי דיסק, שמע ישראל, אשם אחד.

גם טוב, לפחות דיסק, אתה מבין? מנגן, וכולם חוזרים עליו.

חשוב מאוד. עזרה ראשונה. אבל רגע,

בשביל שאתה, אתה אומר דבר חשוב האחרון שיש לי, כל פעם אתה אומר דבר חשוב האחרון שיש לי,

אז אני גם אגיד לך דבר אחרון חשוב שיש לי.

בוא תשים ציצית מוטק, תהיה מהחבר'ה שלנו, מהמיליון.

בוא, בוא, בוא, בוא, תעזור לי, בוא.

בוא, בכבוד, תן לו, שמע ישראל.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

לי קוראים בנימין כהן, ואני שאלתי אותך שאלה לגבי... גם אתה כהן, יאו, אין לך מה קורה היום.

כן.

אני לא כהן כצדיק כמוהו.

כן.

ושאלתי אותך באשדוד לגבי ילדים, האם הם חללים,

והפנית אותי לרב מחבוד בבני ברק. נכון.

יום למחרת, כשזה היה יום רביעי ההרצאה שלך, יום חמישי, התחלתי לטפל בנושא.

הגעתי למצב של מאיים ברצח.

מי מאיים? שאני.

אתה מאיים ברצח? כן.

על מי אתה מאיים?

על העדה הקראית.

כן.

למה אתה מאיים עליהם? וזה לא היה ככה.

ואני השתחררתי על תנאי,

והמון בעיות, המון צרות.

לא הבנתי למה אתה מאיים עליהם. כי הם, התחלתי להעמיק בעדה,

והעדה הזו היא באמת לא יהודים.

נו, אז מה נעשה?

אז מה עושים?

ויש גם גויים, אז מה, נהרוג אותם?

לא, אני לא באתי להרוג אף אחד, אלא העלילו עליי עלילה. אה, העלילו? חשבתי. אני לא איימתי.

אני לא איימתי, לא עשיתי שום דבר. הבנתי.

חס ושלום.

טוב, אני בהתחלה הבנתי שאתה אומר שאיימת ברצח, אז... זה מה שהם העלילו עליי.

אבל יש לך. בכדי לא להעמיק על העדה ולא להעמיק מאיפה הם באו וזה.

אבל השתחררת?

הנה, ברוך השם.

בסדר. עכשיו מה אתה רוצה? ציצית, נכון?

ציצית יש, ברוך השם.

יש לך? כן, יש. אבל אם תיתן לי...

אני אתן לך לשבת.

אקבל.

ואם השוטרים יבואו, תגיד עוד ציציות, אני אביד. אבל רגע, מה עושים, כבוד הרב?

מה עושים עם מה? הרב נתן אמר לך מה לעשות.

הרב נתן נתן לי לעשות דברים שאני לא יכול לעשות אותם.

לא יכול לשאול שאלות כאלה.

למה?

כי הנה, תראה לאן הגעתי. אני מאיים עליהם.

תוצאה מהשאלות שהוא נתן לי לשאול אותן, הם העלילו עליי באיומים ברצח.

אוקיי, אז אני אגיד לך מה תעשה.

מה?

אם אתה צריך לשאול שאלות, תיקח אותך שני העדים, תיקח את... בית המשפט החליט. בית המשפט החליט במשך 90 יום לא לדבר על הנושא הזה.

או-הו, לא שמעתי דבר כזה. כן, הגעתי לבית משפט, השתחררתי בערבות עצמי. הבנתי.

טוב, מעניין הנושא.

אם תוכל לשלוח לי בפקס את מה שכתבו לך בבית המשפט... אני אשלח לך את הפרוטוקולים.

בדיוק, זה אני רוצה. דבר שני,

אם אסרו עליך לדבר, השאלה אם מותר לך לכתוב.

בוא, אני אשלח לך את הפרוטוקולים. תשלח את הפרוטוקול, נראה מה אפשר לעזור.

כן. בסדר.

עכשיו, האם הם... ועוד דבר, כשאני יצאתי מהאולם,

בא אליי בחור ואמר לי, הילדים שלך הם גויים, הם לא יהודים בכלל.

טוב, הרב נתן קובע, לא הוא.

לא. בסדר.

הוא אומר שהוא למד הלכות, ו... בסדר, הוא למד, הרב נתן יותר.

אוקיי. בסדר?

בהצלחה.

תן. כן, הנה הבחורצ'יק פה עם צהוב. לאיזה פקס לשלוח את זה? הוא יגיד לך תכף.

קח, תן לו. צהוב.

כן?

כבוד הרב, שלום.

שלום וברכה. רציתי לשאול מה ההתייחסות של יהדות לגויים שרוצים להתגייר.

ואיך הם מתייחסים לנישואים?

אחרי זה, מנישאי התערובת בין יהודים לגויות שהתגיירו,

ואחרי זה, איך זה מתייחס? גוי שרוצה להתגייר מרצון שלו לבד, ללא מטרות של חתונה או כדורסל או חשבונות אחרים,

מקובל ברצון.

אבל זה תהליך קשה,

כי הוא צריך בערך, אם זה רציני,

עד שלוש שנים

לעבור את התהליך, כשהוא רציני ולומד ושואף לקיים באמת.

ואז הוא ייקרא גר צדק, וזו מעלה גדולה מאוד.

עכשיו,

זה תהליך מזורז וקצר יחסית לעם ישראל,

שהיו צריכים

לעבור תהליך של צירוף 400 שנה

בשביל לקבל את התורה.

זאת אומרת, הם היו צריכים לעבור את מצרים,

להשתעבד, ובמקום 400 קיצר להם השם ל-210,

ורק אחרי זה הם יכלו לצאת ולקבל את התורה.

תאר לך כמה צירוף,

כמה דורות היו צריכים לעבור בשביל שהם יסגלו את עצמם בשביל שלא לקבל את התורה.

אחרי שהם קיבלו את התורה במסירות נפש כזאת,

כל מי שרוצה לבוא ולהתגייר,

אז נותנים לו מעט, קצת,

לעבור את התהליך. יש כאלה אפילו לא יכולים לסבול כמה שבועות להמתין.

אבל מה לעשות,

אפילו ילד יהודי צריך להכשיר אותו 13 שנה

בשביל שיוכל להיכנס להיות בר מצווה.

13 שנה יש מצוות חינוך של ההורים, לחנך אותו,

לסגל אותו למצוות ולהכין אותו לקראת האירוע הכי גדול בחייו, שהוא נהיה בר מצווה,

בר חיוב של מצווה.

אז זאת אומרת, אם הוא יהיה גר צדק,

אז זה בשמחה,

אבל אם הוא לא גר צדק,

כתוב שגרים הם כמו ספחת לישראל,

כיוון שאחר כך הם גורמים רק נזק.

ואז הם מתחתנים עם בנות ישראל,

והנישואים האלה לא כשרים,

ואז זה צרות, רחמנא יצרן, מכאן להודעה חדשה.

אז אני חושב שהנישואים לא היו כשרים.

אם המטרה הייתה לשם הנישואים,

זה לא נישואים כשרים.

אם זה למטרה של יהדות בלי האישה,

כן.

אוקיי, תודה.

תהיה בריא.

כן.

מעכשיו,

תן לה שם,

כן,

באמצע.

שלום, כבוד הרב.

אני רציתי לשאול שתי שאלות.

שתי שאלות, כן.

מי יכול להוכיח לי שיש גן-עדן,

שיש עולם מבוא בכלל?

אתה מדבר על כמה שצריך לאגור לעולם מבוא מהעולם הזה,

ומי יכול להבטיח לי שיש כזה דבר באמת,

שזה קיים?

הבנתי. תראי, יש לי קלטת שנקראת מבראשית,

ושם יש חמש הוכחות.

מה קרה? מצלמה לא יכולה לקחת אותה? ברור.

לא.

גדי?

זה אתה או לא? לא. לא, בסדר.

אוקיי, בסדר. טוב!

בקיצור,

הנקודה היא ככה,

יש חמש הוכחות

להישארות הנפש וחיי העולם הבא,

מתים קליניים,

גלגולי נשמות,

היפנוזה,

סיאנסים

בילדים אוטיסטים.

שלוש שעות ורבע, למה אתה אמרת לה לקום, חבר? מה קרה?

שבי, שבי, שבי, שבי, שבי, כן. הוא כבר כיוון את המצלמה, עד שהוא יתפוס אותך עוד פעם, יהיה בעיה.

בקיצור,

חמש הוכחות להישארות הנפש וחיים לאחר המוות.

זה חוץ מהמקורות של התורה, כן?

תנ״ך,

שכתוב בכמה מקומות.

אז לכן, אם תרצי לראות את זה,

תסתכלי באתר האינטרנט שופר.net,

קלטת מבראשית.

ואולי פה, בתוך הארגזים האלה, חילקנו גם כן.

את הווידאו הזה.

ותוכלי לראות ולצפות ולהיווכח

שאכן המדענים אומרים שיש.

אוקיי, תודה רבה. והשאלה השנייה שלי,

איך הקדוש ברוך הוא מעמיד אנשים בניסיונות שהם לא יכולים לעמוד בהם?

אין ניסיונות שלא... מה קרה היום?

מלחמת עולם.

בקיצור,

אין ניסיונות שאי-אפשר לעמוד, יש ניסיונות שלא מעוניינים לעמוד.

כי מה שלא יכולים לעמוד,

הקדוש ברוך הוא לא מנסה.

זה כמו שאבא יגיד לבן קטן,

בן שבע, תרים מאה קילו, אם לא, אני ארביץ לך.

שייך דבר כזה?

אם הקדוש ברוך הוא אומר לך שאת יכולה,

אז את יכולה. את רק לא מעוניינת, לא רוצה.

אין דבר כזה, לא יכול.

אוקיי, תודה רבה.

בהצלחה.

תודה.

כן, שאלה למעלה. חבר'ה שמה בסוף.

שלום לך, הרב.

שלום.

שלוש שאלות.

הראשונה,

מאז שהתחלתי לחזור בתשובה, הלכתי, אני הולך לשיעורי תורה,

הלכות, גמרא, מוסר, כאלה.

ותשמע, יש משפט, עשה לך רב, יצא מן הספק.

כן. יש לי רב.

גדי, זה אתה גדי?

ואתה?

חצי גוף מספיק.

Thank you.

כן.

יש לי רב הכל, אבל אני הולך לעוד שיעורים של רבנים אחרים.

מה?

אני הולך לעוד שיעורים של רבנים אחרים.

גדי, חצי גוף מספיק.

טוב.

כן.

מה?

מה קורה שרב,

או רבנים, הרבה רבנים, ארבעה, חמישה רבנים, כולל רבנים באינטרנט,

בתוך העיר, בשיעורים שלך, של הרב שלך,

אחד סותר את השני.

במיוחד במוסר.

במוסר.

מה למשל?

בוא נגיד שיש הרבה חסידויות.

ברסלב וחב״ד, וכל אחד נותן לך את רבנו הקדוש אמר,

והרב שלהם והרב של זה, וגם אנשים שאין להם חסידות מסוימת.

כל אחד נותן לך צורה אחרת, וראש השנה שלי עולה על הכול. אני לא מזלב את זה באף אחד, חס וחלילה.

אבל כל אחד, גם אם זה הרב האישי שלך, נותן לך משהו אחר, ואתה חושב,

תשמע, זה הרבה בלבולים. אתה מנסה להתקדם לאט-לאט, אבל פתאום

בא לך דרך כזאת, ודרך כזאת, ודרך כזאת,

ואתה בעצמך מתפלל שאני אעשה את הרצון של הקדוש ברוך הוא בדיוק.

אבל כשיש הרבה דרכים

ויש הרבה מסלולים לעשות את הדרך של הקדוש ברוך הוא, זה לא כל כך נוח, אתה נכנס לבלבולים.

באיזה עיר אנחנו נמצאים? ראשון?

אני מבית שמש, אנחנו כל השורה.

הבנתי.

כמה כניסות יש לבית שמש?

שתיים. שלוש? שלושה. ראית?

ואפשר להיכנס לבית שמש?

אפשר. יש אחת שקרובה,

אחת אחריה, ועוד אחת חדשה, נכון?

נכון. נכון.

אבל אפשר להיכנס לבית שמש בשלושת המקומות.

אפשר.

יש דרכים שמובילות לאותו מקום, יש קצרה, יש ארוכה ויש בינונית.

יש מאמני כדורגל, שמעת עליהם?

כן. כל אחד מאמן את הקבוצה, כולם מאמנים אותו דבר?

לא.

אבל מה המטרה? שכולם ננצח, נכון?

יש כל מיני רבנים

ויש כל מיני שיטות.

כולם מכוונים לדבר אחד.

אם הם מכוונים לדבר אחד, אז יש דרך כזאת ויש אחרת.

יש לאחד מתאים כך ויש לשני אחרת.

אבל מחילה מהרב, אני לא אמרתי ש... אני יודע שיש הרבה דרכים. אני שאלתי מה קורה במקרה שזה סותר.

סותר. אני יכול להקשיב לכל הרבנים.

מה למשל סותר?

בוא נגיד שנגיד לגבי נשיא הלאומה, יש הרבה דעות על זה.

זה אחד מהדברים.

כן, אבל זה לא שייך לתורה.

בין היתר, כן. זה לא שייך לתורה. אם הרב אומר שראש השנה של רבנו עולה על

כל העולם והצדיקים שבעצמם לא יגיעו, הם לא יזכו לתיקון שלהם,

אז זה כן סותר.

זה לא סותר.

למה לא?

אני אסביר.

קודם כול,

לא כולם מסכימים שמה שנאמר נאמר על ידו.

דבר שני,

לא כולם מסכימים עם כל מה שנאמר גם בשמו.

עכשיו, דבר נוסף,

זה לא מהיום, לא הרבנים של היום.

זה כבר מזמן.

עכשיו,

יש עוד עניין, גם אם זה נכון,

גם אם זה נכון,

אז נשאלת השאלה, האם זה ראוי שכל אחד ייסע ויעזוב נגיד את משפחתו וכו'.

אז יש אנשים שזה יהיה כן, ויש אנשים שזה לא.

תלוי כל אחד לפי אופיו, לפי מצבו, לפי משפחתו וכו' וכו'.

האם הוא גורם צער בשעה שהוא נוסע או לא גורם צער?

האם זה עוזר לו או לא עוזר לו?

האם יש גם סכנות שם,

שאני לא רוצה לפרט אותן? הבנתי, אני מתיר.

ויש כל מיני סיבות.

אז צריך שקלול של כל הדברים האלה ביחד.

עכשיו, יש הרבה שקשה להם עם זה שאומרים שאף אחד לא יגיע וצדיק האמת, וכאילו אחרים מפרשים שזו לא הכוונה,

שאחרים, כאילו הם לא צדיקי האמת ורק הוא צדיק אמת.

יש הרבה אנשים מתבלבלים במושגים שמובאים שם,

ולא יודעים, אתה מבין,

איך לאכול את זה. יש טיפשים שסתם זורקים מילים, אתה מבין, וכבר מבינים שככה הכוונה, וזהו,

ויוצאים וכופרים אפילו בדברים שהם קדושים לעם ישראל.

צדיקים אף פעם לא דיברו על צדיקים אחרים, ולא זלזלו באחרים,

וכו' וכו'.

ויש כאלה שרק חזרו בתשובה, וכבר הם מבינים הכול, וכבר אומרים הכול,

ומי שלא עושה מה שהם אומרים, אז גמרנו. זה הכול טעות.

לכן,

משתדלים לפעמים גם למנוע אנשים מבלבולים.

אני יכול להגיד משהו אמר? כן. זה בדיוק מה שאחד הרבנים אמר, בלבולים. למשל, יש הרבה רבנים, ספרדים בעיקר,

שלמשל, הוא אמר,

גדול הדור,

אחד מגדולי הדור, יש הרבה גדולי דור.

ההנהגה שלו, נגיד, זה פעות קצרות, זקן ארוך, חליפה, עניבה וכל זה.

הוא אומר,

אחד מן הרבנים אומר,

מי שלא הולך לפי גדול דור, הוא מבולבל.

זה חלק מהדברים, זה לא רק אומן או ברסלב או חב״ד.

חלק מהדברים, ההנהגה של גדול הדור, צריך להסתכל על גדול הדור,

כמו בכל הדורות הקודמים, שהסתכלו על משה רבנו, על אברהם אבינו והכול, הלכו לפי השיטות שלו,

גם אצלנו צריך לעשות את זה, ומי שלא עושה את זה, יש לו בלבול.

תשמע,

אתה עכשיו, נגיד, ספרדי, נגיד שאתה עיראקי,

אז יש לך מסורת של עיראקים.

איך הלכו בעיראק,

איך הולכים היום ראשי ישיבות של עיראקים,

וכן הלאה,

אז אתה הולך,

לפי מה שהלכו אבותיך, וממשיך במסורת הזאת. אם אתה לומד בישיבה מסוימת,

אז אתה מקבל את הנהגותיה

בראש הישיבה שלה, ואז אתה ממשיך בדרך זאת.

כמובן שהמסורת שלך נשארת המסורת שלך, והתפילה שלך היא התפילה שלך, וכו' וכו'.

ואז מדריכים אותך, ואתה ממשיך ללכת.

אבל לא צריך להתקוטט עם אחרים,

בגלל שהם הולכים אחרת, או שהוא שומע על מישהו אחר. מה זה עניינך?

לכל אחד יש מסורת, מאיפה הוא בא, ימשיך איתה.

הבנת?

עכשיו, שאלה שנייה.

כן. בהרצאה שלך מבראשית,

יש אחד מן ההוכחות שהכל תל אביב לא יחרב לעולם.

כן.

קודם כל, לא מצאתי את הפסוק שהקדוש ברוך הוא אומר את זה.

איך?

איפה הפסוק שהקדוש ברוך הוא אומר את זה?

נו, מי יכול לעזור?

הנה מציץ,

מחר כותלנו.

נשביע כמובן.

בדיוק.

אבל זה

ששלמה המלך כתב את שיר השרים.

לא, אז מה הקשר אם הוא כתב?

איפה? זה לא ההבטחה של הקדוש ברוך הוא?

הכל ברוח הקודש נכתב.

אוקיי, הבנתי.

והשאלה האחרונה,

יש לי במשפחה הרבה משפחה מורחבת, לא משפחה שלי.

הרבה קרובים,

שחלקם

ראו המון את הסרטים שלך והכול,

ופשוט לא מוכנים להתקרב, לא מוכנים לשמוע בשלהם,

חלק ראו, חלק לא ראו, לא מוכנים להקשיב למילה.

מכבדים את השבת,

מכבדים אותי, את האחים שלי שחזרו בתשובה, מכבדים הכול.

כתוב, והיו הדברים האלה על לבבך.

למה לא כתוב, יהיו הדברים האלה בלבך?

היו הדברים האלה על לבבך.

יש דברים שנשארים תמיד מעל הלב, לא נכנסים עדיין.

אבל יום אחד מגיע איזה משהו, וטרנק, זה נופל לבפנים.

כל הדברים שהם צופים ורואים ושומעים,

יגיע הרגע שבלית ברירה הם יברחו לתוכם.

כרגע הם מרגישים,

מי ישמע נשארון ויבעט.

אז הם בטוחים בעצמם שמספיק מה שהם עושים,

והם יודעים, הלב שלהם שלם,

מאה אחוז.

הלוואי וכולם יהיו כמוהם.

אתה מבין? אבל יגיע הרגע,

והרגע הזה יגיע, לכל אחד זה מגיע,

ואז פתאום בן-אדם מחפש להתלות, להתדבק, לעשות משהו.

הם יגיעו לקטע הזה. אם לא היה להם גם את הקטע הזה,

אז הם היו הולכים לרופאי אליל.

כמו כאלה שהולכים, אתה מבין, למגידי העתידות, לכל מיני קשקושים, קורעים בקפה,

קורעים בפלסטלינה, קורעים בזה.

לא, אבל הבעיה היא שהשעון הביולוגי דופק. זה לא שאתה מצטרף. אני יודע, אני גם כן מוטרד מהשעון, ולכן אני רץ ערב-ערב כמעט

ומשתדל לעשות מה שאני יכול, אבל הם כנראה, השעון הביולוגי לא עובד.

אז מה אני יכול לעשות בשביל לקרב את האנשים שממש חשובים? אחד תתפלל, שתיים תמשיך לתת להם עד שהם ייתפסו.

אתה יודע, כשזורקים חכה,

שמים אוכל, ולא כל הדגים באים.

אני אדייג.

בדיוק.

טוב, תודה רבה לך. תהיה מריא מוטיאק.

מי עוד?

הנה שם, יש אישה באמצע, כאן.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב. יש לי גם שתי שאלות.

שאלה אחת,

למה מקשים על גויה שכבר יוצאת מיהודי להתגייר? כי בסוף יביאו ילדים שהם לא יהודים.

אז כשזה כבר בא למצב שכל כך, כל כך קרוב,

והיא באמת רוצה להתגייר,

אז אני לא מבינה למה מקשים את זה. זה כבר קורה.

לא מקשים. כמו שקרה למשה.

יש החלטה של הרבנים לבחון את הדברים,

מה המטרות

של האישה הזאת שבאה להתגייר.

וזה שיקול דעת של בית דין שיושב ודן ובודק ובוחן

לאורך זמן ומחליט.

אבל אם היא נמצאת בחו״ל,

אתה פונה לכל המקומות

ואומרים לך שהם לא מוכנים להתעסק בזה.

אי אפשר לקחת אחריות במרחק כזה גדול כשלא מכירים את הבן אדם.

מה לעשות?

אי אפשר להביא את ה... אז יותר טוב להביא ילדים לא יהודים?

עוד פעם.

לא יותר טוב כלום.

אבל הם לא אחראים למה שעושים בני-אדם, הם יכולים להיות אחראים למה שמותר להם לעשות.

מה שמותר לעשות, מותר. מה שלא מותר, לא מותר.

מה לעשות?

אם יש כוח-אדם עכשיו למשטרה והיו יכולים להציג... לא, כי עכשיו אנחנו רואים את הגיורים הכלליים של הרוסים,

של האתיופים,

ובקלות עושים את זה, ושל קבוצות גדולות. תשמעי, מה שעושים ומה שמפרסמים ומה שאומרים, זה לא אומר שהמציאות היא כזאת.

גם גיור שנעשה והוא לא כהלכה, לא מועיל שום דבר.

אז מה זה משנה אם יש לו פטר? אז מתערבבים בתוכנו.

נכון, וזו הבעיה.

טוב, שאלה שנייה.

כן. יש לנו כל כך הרבה כשרויות.

לפעמים בבית אחד יש חמש ילדים,

כל אחד בא מישיבה אחרת עם כשרות אחרת.

אני חושבת שזה כבר עובר על כיבוד הורים,

כי אז כל אחד אוכל את הצלחת שלו, את הסיר שלו, ואני נשארה איתי אצל שכנים שלי,

שזה ממש מביא לחוסר כיבוד הורים. או שהם לא באים, או שהם באים עם האוכל שלהם.

וכל דבר שמגישים לילד, אומרים לו, אל תיגע, אל תיגע, אל תיקח, אל תיקח מסבא, אל תיקח מסבתא.

כשאני רואה את זה, אני מזדעזעת.

תראי, אני לא מזדעזע מזה, כי יש ילדים שאחד אוהב מקרונים,

בשני טריוד,

בשלישי מרק תימני,

והרביעי ג'חנון וחלביין.

אבל זה לא עניין של לאהוב. הילד אוהב, אבל הם דוחפים אותו.

אל תיקח, אל תיגע. מה אכפת לנו, מה אכפת לנו?

העיקר שיאכלו. זה, 1. 2. יש ילדים שדוחפים, אל תאכל את זה, יש בזה קלוריות.

אל תאכל את זה, יש בזה סוכר.

אל תאכל את זה, כי זה מסרטן.

אל תאכל את זה בלי איכשה קשר. זה לא בדיוק, זה לא בדיוק. אותו דבר, אותו יום. זה מעליבים את ההורים. מעליבים את ההורים. כי כל אחד יש לו כשרות אחרת. לא מעליבים. זה גורם סכסוך. להורים נעלם. צריכים לשבת ביחד באותו שולחן.

לא מעליבים, פשוט ההורים נעלבים כיוון שההורים לא מוכנים לקבל את זה שהם לא עד עכשיו אכלו כראוי. אבל זה חמישה ילדים, יש כל אחד אישר בשירות אחרת. ובאים הילדים ואומרים להורים מה נכון וזה פוגע בהורים.

אבל איך אפשר כל ילד כשרות אחרת? זה לא אותה כשרות. נגיד, כולם קובעים בדץ, בסדר. אני אסביר. אבל יש בדץ, יש הרמחון, יש זה. אני אסביר, אני אסביר. אי אפשר לשאת בשולחן כזה. עוד פעם אני אחזור.

צריכה להבין.

יש כשרות כזאת וכשרות אחרת. בואי נגיד שאת צודקת ויש חמישה ילדים וכל אחד מבקש כשרות אחרת.

אז מה הבעיה?

מה הבעיה?

כל אחת יבוא עם הסיר שלו ולא ייתן לשני ילדים. לא, לא, לא.

איפה הסעודה המשותפת כולנו? לא הבנתי. עכשיו, הם רוצים לאכול ככה. אני שואלת עכשיו מה הבעיה.

את רוצה לארח אותם?

אני, זה לא קשור בי. אם זה היה אצלי בטח, לא הייתי מארחת אותם. לא הייתי מארחת אותם. אני לא.

אם את לא מארחת, אז מה את דואגת? אבל זה לא קשור לי. אני שואלת. אז מה את דואגת? מה את דואגת? מישהי ביקשה ממני לשאול, אז אני שואלת אותך.

זה גורם לסכסוכים. לא הבנתי. אז מה הבעיה עכשיו? יש לה בעיה עם הסירים?

כן?

כל אחד בא עם הסיר שלו.

מאיפה הוא בא?

מהבית שלו. אז מה מפריע לה אם הוא סוחב סיר?

זה לא שזה מפריע, זה מפריע שאי אפשר לאכול בבית. אפשר לאכול, כל אחד מהסיר שלו. לא, כל אחד צריך לבדוק.

את תימניה? את תימניה? נכון.

פעם היו באים אלייך הביתה ממג'עלה?

לא. שבת? מה את אומרת לא? לא, היינו מכהנים לכולם אותו דבר. את היית מכהנה. זה לא היה גם בבית שלנו. אבל אסונא ענה באים כל אחד על הגדי. לא, אסונא ענה זה הבית שלי בתימן הוא לכן.

אבל בארץ אצלנו. כל אחד בא עם הבקבוק שלו,

כל אחד בא עם הסיר שלו ועם הסיני שלו ועם הסלאטה שלו.

כל אחד אוכל מה שהוא רוצה וזה הכול. לא נכון, אנחנו לקחנו את הסלאט. כמה תימנים יש פה? רגע, רגע, תן לי. כמה תימנים יש פה שיודעים שאני צודק, שירימו את היד? אבל אני גם, אני גם עם אשפחה כזאת. בסדר, גם אני אצביע, אבל זה לא בדיוק. אבל את כמו שכנה שלך,

שהיא לא יכולה חמישה סירים מכולם. זה לא נכון. שמו את העראק וכיבדו מהעראק של האיש הזה לכל הסביבה. זה כן, בעל הבית, תמיד היה מכבד. אבל פה לא צריך לעשות את זה, אין את הכבוד הזה. אבל כל אחד בא עם בגבוק. בית הסלאט הגישו לכולם, גם אצלנו עשו את זה בהתחלה בחקינות. טוב. אבל היום אי-אפשר.

היום העראק הזה של הרב מחפוט והעראק הזה של מלובביץ' וזה של בדאץ וזה של הרב יוסף. העיקר, וזה של מי?

תשמע, עם עראק... וזה עטרה, וזה חלק, וזה עוד לא החליקו לו. עם העראק, עם העראק אין בכלל בעיה.

למה אחרי... אני חושבת שצריך להתארגן ולעשות משהו משותף. אחרי? אין חדוות אחים. אין חדוות אחים. כבר אני לא יודעת, באים חמישה אחים, וכל אחד אומר זה וזה. מה?

איפה היה חלק וישר ועקום? אז אני אגיד לך, פשוט, קודם כול, אל תזמינו אותם ביחד.

שיבואו... אז מה פתאום? איזה משפחה מורחבת?

איך ייפגשו ביחד?

עם סירי? איפה כבוד ההורים? עם סירי? זה לא, יש פה משהו שצריך לתקן בדעת.

אני לא יודעת איך,

אני לא רבנית ואני לא מתחזה להיות רבנית,

אבל אני חושבת שכבוד הרבנים, בשביל כיבוד הורים,

כי זה מזלזל בהורים.

ממש מזלזל.

הבנתי. שילד קטן, צריכים לדחוף אותו, אל תיגע, ואל תיקח, ואל תאכל, וזה שאסור.

זה לא בדעת, זה אסור, זה לא כשר.

לא אומרים לו שזה לא בריא, זה לא כשר.

כאילו, הסבא שלך הוא פחות מונחה. אני שואל שאלה. זה מה שאמרתי לך, זה מה שמפריע לכם.

מאוד מפריע. אבל אני אסביר, אני אסביר עוד משהו, תקשיבי.

הם באים, ישנים אצלכם לפעמים גם? זה לא אצלי.

אם זה היה אצלי, הם לא יבואו, אמרתי לך.

תגידי. כן, הם ישנים אצלם, כן. ישנים. כן. הם חולצים נעליים?

אני לא יודעת, אולי, לא.

אה, הם כהנים, סליחה, הם ישנים עם הגרביים. הבנתי.

אבל כשהם נועלים את הנעליים,

אני מאמין שאם מישהו לוקח את הנעל של השני, אומר לו, הלו, זה לא שלך, אל תיגע. לא, מה פתאום. כל אחת נועלת שלו. כל אחת נועלת שלו. לא, לא, הם גם מחליפים. אז כל אחת והסיר שלו. הם גם מחליפים נעליים.

גם גרביים הם אחים מאוד טובים.

אבל כל אחד עם הסיר שלו והנעליים שלו.

אף אחד לא נוגע בנעליים של השני.

כן נוגעים, אני אומרת לך שכן.

עם הנעליים הם מתחלפים, עם הבגדים, עם המטפחות, רק לא עם האוכל.

בסדר,

כל אחד אוהב מה שהוא אוהב, אם תקראי לזה כשרות, תקראי לזה טעם. תאמין לי שאני ראיתי את האחת מהם, הוא דווקא רב,

שהוא כל הזמן רוצה לאכול מדג שאימא שלו מכינה, והוא אוכל בסתר.

בסתר? כן, זה מה שקורה,

הוא אוכל בסתר, אשתו עושה לו ככה והוא עושה ככה,

ואחרי שהיא הולכת הוא אוכל, אז מה הרווחנו מכל זה? יפה מאוד. ואני ראיתי את זה. הבנתי, אז יש לו סיר שישי.

לא, רק משל אמא שלו אוכל.

הבנתי.

טוב. הוא אומר שהוא רגיל לאוכל הזה מאז שהוא היה קטן, זה טעים לו והוא יאכל. מה הבעיה? שהוא יביא לה את האוכל מהכשרות שלו והיא תעשה לו, מה הבעיה? מה עוד אתה רוצה?

לחמישה שהיא תעשה בכל אחת דג אחר? למה לא? תחליף אותה, נראה. למה? אשתי עושה לנו כמה סוגי דגים. יופי.

כן? למה טעים?

אתה תואם את זה, תואם את זה, תואם את זה, מה לא טוב? בסדר, אנחנו נתארח ונראה אם זה נכון.

אבל תבואו עם הסיר.

זה לא יכול להיות.

תהיי בריאה.

תשמרי על השכנים.

שכנים רחוקים קצת.

כן, הנה, תני לו פה שתי שורות קדימה. שתי שורות קדימה.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב. יש לי שאלה כל זמן שמציקה לי.

רציתי לדעת האם לפי הגמרא רק 20% ינצלו?

כמו שכתוב,

שאלו חברים. והבאתי את השלישית באש.

כן.

זו השאלה.

כן. או שלפי, כמו שהרב אמי לובביץ' אומר,

שכולם יגאלו בגלל שעברנו כל כך הרבה סבל.

אני מסתמך על הפסוקים שכתובים בנביא.

ובנביא כתוב מה שאני אומר.

הבנת?

רק שליש.

שליש.

אני לא אמרתי מישראל, אמרתי שליש מהעולם.

מי יהיו מישראל וכמה יהיו מישראל? נראה.

אם תעזור לי לעשות מיליון בעלי תשובה,

אני מאמין שאנחנו נישאר.

תודה רבה.

תהיה בריא.

בבקשה שם.

כן, תן לה.

שלום, כבוד הרב. שלום.

אני חודשיים בערך חזרתי בתשובה.

ברוך השם.

כן.

ואני שמה פאה, כיסוי ראש, אני התחתנתי.

ואומרים שהרב עובדיה יוסף, הוא פסק שפאה זה לא טוב.

בפרט אם זה קסטם.

אני לא יודעת מה זה קסטם. אני יודעת שאני שמה פאה.

גם זה קשה לי.

וכיסוי ראש אני שמה בבית. אומרים שאם אשה שמה בבית כיסוי ראש, אז היא שומרת ככה על הבית יותר. אז בבית אני עם כיסוי ראש.

עדיין קשה לי לצאת החוצה עם כיסוי ראש.

מה יעשו לך?

תראה, באמת, באתי ממקום מאוד מאוד חילוני.

מאוד.

אני מאוד התחזקתי בזכות בעלי ובזכות המשפחה שלו,

וככה אני גם מנסה לחזק את המשפחה שלי,

שהיא חילונית בתשובה גם.

ומאוד קשה לי. כולם מכירים אותי בתור מישהי אחרת. גם ככה כולם אומרים לי, וואי, איזה שינוי עשית.

כאילו, באמת,

מקצה לקצה.

אני גם רואה כל הזמן את הקלטות שלך יושבת בלילה ורואה וידאו והכול. באמת, מאוד מתאמצת.

ואני רוצה לדעת, כאילו, אם אני בינתיים יכולה, כאילו, עוד תקופה להישאר עם הפאה, ולאט-לאט, כאילו,

ורק אחרי זה לעבור.

נו, נגיד שנשארת עוד חודש.

נו, מה הרווחת?

אני אגיד לך, הרבנית שלי, מה זה הזאתי של הקלות, בעצם, שגם ממנה חזרתי בתשובה,

היא אמרה לי, תראי, אל תעשי עם מהר, כי אחרי זה תצאי מזה.

שמעתי. שואלת אותך שאלה, נשארת עוד חודש.

מה הרווחת?

לא יודעת, להתרגל טיפה, להתרגל. למה? איך תתרגלי שאת ממשיכה עם הפאה? להתרגל, צריך להתרגל עם הכיסוי ראש.

כן, אבל כאילו, יותר להתחזק, יותר בלהיות בדת, ורק אז,

כאילו, אני מתחילה, אני חדשה.

אז אני רוצה, כאילו,

שיהיה לי עוד זמן מסוים, ורק אחרי זה, כאילו, שאני אעבור הלאה.

אני רוצה, אני בבית, גם עם כיסוי ראש, מי שבא אלי בבית רואה אותי עם כיסוי ראש,

ואני מאוד רוצה... את ספרדיה או אשכנזיה?

אבא שלי אשכנזי,

ואימא שלי תימניה.

וואי וואי, איזה שינו.

כן.

אני תימניה, טוניסאי ופולניה, אז...

זה משהו מלודג'.

כן.

זהו, אז אני רוצה לדעת, כאילו, אם זה בסדר שאני נשארת עם ה... אני לא אתן לך אישור לזה, אני אתן לך כיסוי ראש, ותחליטי לשים אותו מתי שתרצי.

בסדר? טוב, תודה, כבוד. בבקשה.

יופי, זה חשוב מאוד.

השם יזכה אותך ללכת בצניעות הראויה, על-פי התורה,

ושיהיה לך קל, ושתהיי דוגמה לאחרות.

כן.

פה יש בחור, שורה ראשונה.

אני רוצה לציין, נשבח את הציבור פה, יש לו סבלנות, בלי עין הרע, משהו עולמי.

כן.

אני רציתי לשאול איזה משהו שהוא מפריע לי כבר הרבה זמן.

אה...

ככה הדבר, אני נמצא לפעמים בפאבים או בתי קפה או דברים כאלה,

חבר'ה יושבים ופה ושם,

ולפעמים אני רואה דבר שלא נתפס לי בדעת. מתוכם, האמת, יש לי שני חברים שקרה להם את המקרה הזה.

יושבים, באים, מציעים נשואים לחברה שלהם,

שמים לה את הטבעת באצבע בפורום של כמה אנשים.

השאלה שלי היא כזאת, בן-אדם שעושה את הדבר הזה,

האישה, באותו רגע הוא קיים באופן אוטומטי הוא נשוי או משהו כזה, או שזה סתם,

כאילו לא קרה כלום. כי קורה מקרים, כמו המקרה שקרה לחבר שלי,

באיזשהו שלב הם נפרדו, לא התחתנו.

הוא יצא לנישואים, לא התחתנו.

והוא, עם הזמן, התחתן עם מישהי אחרת.

השאלה אם הטבעת הזאת שכולם ראו במקום היתה מקודשת לו אליו או לא מקודשת,

זו השאלה שלי.

אם הוא מקדש אותה בטבעת, אז היא מקודשת.

אבל בלי ברכה, אפילו אם הוא לא אומר, את מקודשת לי?

מה פירוש? אז מה הוא אמר?

לא.

בא, מציע לנישואים, שם את הטבעת באצבע.

זה לא פשוט,

אבל זה כנראה שספק קידושין ודאי שיש פה, וזה מסובך.

כמו עם הבור והחולדה, לא?

לא, זה שם ההבטחה.

אבל זה לא פשוט, הדבר הזה, וצריך לשאול על זה שאלה בדיוק מה היה ומי ראו ואיזה עדים היו וכו' וכו'. צריך לברר את זה טוב, ואז יכול להיות שצריך גט.

זה פאפ שלם, זה סיפור.

ואם זה קרה לו והוא התחתן עוד פעם עם מישהי אחרת, זה כאילו, קרה לו, או עשה את המקרה והתחתן,

אחרי זה עם מישהי אחרת. אז לכן אמרתי, צריך לשאול בדיוק מה לעשות.

הוא פחות בעיה אם הוא יתחתן עם שתיים.

יש לו בעיה בחוק,

אבל אין לו בעיה בה לכם אם הוא יתחתן עם שתיים.

אבל היא, יש לה בעיה.

כן.

טוב, תודה.

תהיה בריא.

תן לו.

למה? אנשים לא יודעים כלום, אז בגלל זה הם עושים שטויות.

תן לו.

שלום, כבוד הרב.

שלום וברכה.

שמי משה נזרי,

ואני גר בראשון-לציון ועוסק פה בקירוב צעירים וזיכוי ערבים, ברוך השם.

והבקשה שלי והקריאה שלי מהערב הזה לכבוד הרב,

להיות שותף לפעילות קודש של הרב.

ואני חושב שכל הציבור כבר מרגיש, ומשיחות שאני מדבר עם אנשים,

אנשים יודעים שכבר הגאולה בפתח.

הגאולה התחילה,

וצריך פשוט להתחיל לעורר את כל העם הזה לתשובה ולצאת במסע,

ממש מסע של תשובה המוני,

לעורר את העם לתשובה כדי שניגאל.

זה מה שאנחנו משתדלים לעשות.

כן.

הייתי רוצה אבל להיות שותף לזה ולהיות בקשר עם הרב בנושא הזה כדי לעזור ולסייע ככל שאפשר.

בעזרת השם תיצור קשר עם האנשים שלנו ונשתדל להיעזר בך.

הנה, רגע, פה, פה. תן לו עם הכתום שם, הוא כבר מצביע הרבה זמן.

ארז טוב, כבוד הרב, כל הקהל. קודם כול,

אני חייב להגיד שאני מעריץ נלהב של כבוד הרב.

מבחינתי, צדיק מספר אחת שבדור.

מעריצך ונקדישך.

יש מה שאומרים, שאסור לשלב את שתי הידיים,

כי זה דינים ורחמים.

כשכבוד הרב עושה את זה, אני לא דואג כי על כבוד הרב אין דינים.

מרוב כל המצוות שהוא עושה. אולי הפוך, כמעט ואין רחמים.

מסופקני.

דבר שני שאני רוצה לציין לשבח כבוד הרב, לפני שנה פלוס אני בערך חוזר בתשובה. הייתי אצלו בהרצאה ברמלה,

בירך אותי לזיווג ולחתונה.

לפני חמישה חודשים הכרתי את אשתי לעתיד,

שלושה חודשים מתחתנים, אז

ברוך השם. שבח לכבוד הרב.

שבח לערב.

הרבה זכויות לרב.

אוקיי, עכשיו השאלה לגבי

העילית שבתחתית, שטראוס מאוס ופשע שוק. איפה עומד כל העניין הזה? עומד באותו מקום, לא אוכלים, לא שותים.

אוקיי, קיבלתי.

אוקיי, עכשיו, נגע. לא אוכלים מוצרי שטראוס, מוצרי עילית, ולא קונים מחנויות שפע שוק.

כן.

רציתי לשאול.

כיוון שהם מחללים את השבת ועוברים עבירות חמורות של צניעות,

מצעדים,

מצעדי תועבה וכו',

וזה דברים איומים ונוראים,

וגדולי ישראל מנעו ואסרו לאכול 100 מוצרים שניים.

אוקיי, עוד שאלה.

יש, לפי מה שהבנתי,

כמו,

חוץ ממשיח בן דוד, יש גם משיח בן יוסף

ומשיח בן אפרים, אם אני לא טועה.

אז מה ההבדל בין השלושה וכל אחד מקומו בעולם? לכל אחד יש תפקיד בפני עצמו. בדרך כלל נוהגים לומר על משיח בן יוסף ומשיח בן דוד.

משיח בן יוסף יש לו תפקיד לקרב את הגאולה, משיח בן דוד גואל את עם ישראל.

ובן אפרים,

שהבנתי שיש גם דבר כזה? גם כן יש לו משהו כעין משיח בן יוסף.

כך מובא במדרש.

אוקיי.

אני חושב שזהו.

תודה, כבוד הרב. תודה לך. מזל טוב.

כן. שמה שואלת האחרונה לערב זה.

שלום, כבוד הרב. שלום וברכה.

אמא שלי שבע שנים נסעה להתגייר.

היא שומרת הכול.

והיא אשכנזיה, גם היא יותר מחמירה עם כל הדברים.

אבא שלי הוא יהודי שלא מוכן לשמור שום דבר.

לאט לאט. בואי נתחיל עוד פעם. אמרת שאימא שלך אשכנזיה?

אמא שלי נסעה להתגייר שבע שנים,

והיא הולכת לפי הדת של האשכנזים, והיא יותר גם מחמירה.

היא שומרת הכול עם כיסוי ראש,

היא שומרת שבת, שומרת חגים. מה המוצא שלכם?

רוסיה.

כן.

אמא שלי, כיכרון, היא קזחית.

היא לא רוסיה.

אבא שלי הוא יהודי שלא מוכן לשמור.

אבל לאמא שלי שבע שנים לא נותנים גיור.

והיא מנסה הכול.

זאת אומרת, הגיור אצלה התחיל אחרי שהם נשואים.

אחרי שהם נשואים, כן. אחרי שהם מגיעו לארץ.

זה בעייתי.

והאבא לא רוצה. היא לא הייתה מודעת לזה. הבנתי.

תראי, יש בית דין של הרב קריליץ

בבני-ברק.

תפנו לשם

ותראו מה לעשות.

אין בעיה. תודה כבוד הרב. בסדר.

עכשיו אני רוצה לברך את הקהל,

ואני רוצה גם לתת לכם ציציות וכיסויי ראש למי שמעוניין.

אז מי שברחבותינו הקדושים, איתך אני אדבר תיכף לבד.

מי שברחבותינו הקדושים, אברהם צביע יעקב,

משה ואהרן, דוד שלמה וכל הקהילות הקדושות והתורות. הוא יברך את כל הקהל הקדוש הזה,

ואלה שצופים בנו ויצפו בנו,

הם ונשיהם ובניהם ותלמידיהם וכל אשר להם. הקדוש ברוך הוא יתמלא עליכם ברחמים.

יזכה אתכם לתשובה שלמה.

תזכו להחזיר בתשובה. רפואה שלמה.

פרנסה טובה.

זרע חי וקיים.

זיווגים הגונים. בסייעתא דשמיא מעשה ידיכם. אמן.

הצטרפו גם אתם למפעלו הגדול של הרב אמנון יצחק שליטה,

בהחזרת עם ישראל לשורשיו.

רכשו עשר אנציקלופדיות בעלות מאה שקלים בלבד לחלוקה חינם למחפשי הדרך,

ותזכו לברכתו של הרב אמנון יצחק לכל מיני דמיטיו.