מבשרת ציון

- - - לא מוגה! - - - 

איך אתה יכול להסביר לי שהמתפלל ומבקש דברים, לא כל דבר שאני מבקש אני מתקבל?

רוצה לשאול מה רע בעולם הזה, כי למעשה מלחמה וגאולה חפשיים שלום, כאילו לא צריכים את זה, אני סתם שואל למה, למה שאני אמשיך את החיים ככה?

מה גיל, הכל טוב.

רציתי לשאול כבוד הרב, באיזה גיל אתה ממליץ להתחתן?

איך אתה יכול להוכיח לי שהתורה היא לא בעצם עוד ספר?

כתוב שאין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה ברוח שטות.

ומצד שני כתוב שהוא שוטה אז הוא פטור ממצוות.

האם יש אמת בדיבוק שעכשיו הגיע מברזין? מה זה בא לעבור עוד הזמן?

ערב טוב, כבוד הרב. כן. רציתי לשאול אם אתה בעד הגיוס לצה״ל או ללמוד בישיבה.

רציתי לשאול,

מה כאילו השעמום של אלוהים? מה הקטע שלו שהוא הכניס אותנו לפה?

ערב טוב. בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב לעילוי נשמת יעקב בן גולם, מנוחתו עדן.

לרפואת הגברת צביה חז'לה בת חנא, רפואה שלמה מהרה.

ולהצלחת הרחמים בן צביה חז'לה,

שיזכה לחוכמת התורה, בני חי ומזונה, ויזכה לכל הישועות.

אמן.

ולרפואת שרה רבקה בת אברהם.

ולהצלחת יהושע בן מלכה, והשם יצילהו מכל דבר רע.

אמן.

ועוד ברכה אחת לדנה בת ליאור, רב ליאור בן זמירה, שקיבלו על עצמם ללמוד מה שביקשתי, זרע חי וקיים.

אמן.

ובכן, יהודים יקרים, הערב אנחנו נלמד כמה דברים חשובים.

אחר כך נדבר על המצב האקטואלי שבו אנחנו נמצאים.

לאחר מכן יהיו שאלות ותשובות שתוכלו לשאול.

לאחר מכן יהיו ברכות, ובסוף יהיו מתנות.

הלהורגני, אתה אומר, כאשר הרגת את המצרי,

וירא משה ויאמר, אכן נודע הדבר.

זאת אומרת,

משה רבנו מבין שנודע הדבר שהוא הרג את המצרי.

ורש״י אומר,

נודע לי הדבר שהייתי תמה עליו.

אכן נודע לי הדבר. איזה דבר שהייתי תמה עליו.

מה היה תמה, משה רבנו?

מה חטאו ישראל מכל שבעה אומות

להיות נרדים בעבודת פרך?

למה דווקא עם ישראל הם נרדים בעבודת פרך מכל

שבע אומות.

אבל רואה אני שהם ראויים לכך.

רואה אני שהם ראויים לכך.

להיות נרדים.

בתנחומא מביא, אמר להם, יש ביניכם לשון הרע,

ואך אתם ראויים לגאולה.

ועתה ידעתי באיזה דבר הם משתעבדים.

יש להבין איזו הוכחה הייתה למשה רבנו,

שכל עם ישראל הם בעלי לשון הרע.

בעלו רק שניים הם שהלשינו לפני פרעה, שמשה הרג את המצרי.

שהרי מיד אחרי זה כתוב, וישמע פרעה את הדבר הזה,

משמע שהם בלבד הלשינו לפרעה.

וכן כתוב בספר, אמר נקה מרבנו עובדיה מברטנורה,

שאומר שדתן ואווירם הלשינו הוא.

והראיה לדבר, מסמיכות המקראות.

שתכף, אחר שכתב עניין העיוורים ניצים,

ודבריהם אל משה,

שמח לו וישמע פרעה את הדבר הזה.

ותגדל עוד התמיהה.

הלא חכמים, זיכרונם לברכה, אמרו שבזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים.

שלא גילו מסתורין שלהם.

זאת אומרת, הם לא סיפרו ולא הלשינו כלל.

שהרי משה רבנו אמר להם, ושאלה אישה משכנתה

כלי כסף וכלי זהב.

אז כל בת ישראל שאלה מהשכנה המצרית

כלי כסף וכלי זהב,

והדבר היה מופקד אצלם בביתם שנים עשר חודש,

שהם שאלו את הכלים.

ולא גילה אחד מהם למצרים.

אף אחד לא הלשין

מה שלקחו.

אז חכמים, זיכרונם לברכה, גילו לנו בזה את כוח השליטה ששלטו בני ישראל על עצמם שנים עשר חודש,

שלא נמצא אחד שנכשל בלשונו,

וגילה את הסוד למצרים.

לא יום ולא יומיים,

אלא התאפקות של שנה שלמה.

ואם הם היו נזהרים בלשונם,

אות לכך שזה קניין מושרש בקרבם של מידה טובה זו.

אם כן, מאיפה הוכיח משה רבנו שבני ישראל היו לקויים בלשון הרע,

ובגלל זה הם נשתעבדו בעבודת פרך יותר משבע אומות?

יש לנו ראייה מפורשת שהם לא היו מלשינים.

אבל מזה אנחנו לומדים. אם זאת המסקנה של משה רבנו,

מה אנחנו לומדים?

שאפילו אם יש רק יחידים,

כמו השניים, דתן ואבירן,

שהם עכורי נפש

ומושחתים במידותיהם ובלשונם,

האשמה נזקפת לכל עם ישראל.

אז אפשר להגיד שכולם כבר בעלי הלשון.

כי זה מוכיח שיש בכולם איזשהו שמץ של דופי.

יש לכולם יד באשמתם וחטאם של היחידים.

אפילו שלא בפועל,

אלא כגורמים בלבד,

שאולי בכך הביאו להידרדרות מוחלטת של השניים,

שהם נדחו ממחיצתם הרוחנית, האשמה על הכלל.

אולי דתן ואבירן נדחו בגלל הכלל.

אנחנו רואים פסוק בתורה.

איש או אישה

כי יעשו מכל חטות האדם

למעול מעל בשם,

באשמה נפש ההיא,

ויתוודו את חטאתם אשר עשו,

ונתן לאשר אשם לו.

הפסוק הזה מתחיל בלשון רבים.

איש או אישה כי יעשו,

לשון רבים,

ויתוודו,

לשון רבים,

את חטאתם.

ולבסוף מסיים הכתוב בלשון יחיד.

והשיב את אשמו לו והשיבו,

ונתן לו ונתנו לאשר אשם לו.

כי באמת החטא הוא של יחיד.

לכן, והשיב את אשמו, ונתן לאשר אשם לו.

החטא הוא של יחיד.

אלא שגם לאחרים יש יד וחלק בחטאו,

שהם גרמו לו לחטוא, לכן אומר בלשון רבים בהתחלה.

אפילו שלא באותו חטא,

אלא בחטא אחר ובסיבות אחרות,

הם היו הגורמים,

לכן נגרם שהוא יחטא.

והנה דוגמאות.

יש אדם ישר,

נתגלגל מצבו ומזלו ירד כדורנית,

ואין אחד מרעיו שיחיש לו עזרה ותמיכה.

קורים מקרים כאלה בכל יום.

אדם, המצב שלו על הפנים,

ואף אחד מהחברים, הידידים הקרובים, לא מחיש לו עזרה ולא תמיכה.

ובכל מקום שפונה לעזרה, מפנים לו עורף.

וכתוצאה מכך

הוא מידרדר למעשים פליליים.

ויש מי שאשתו ובניו מציקים לו

על שהוא איש לא מוצלח.

והם מביאים כדוגמת את השכנים ואת הקרובים.

תראה, תראה איך הם מצליחים. קנו אוטו עכשיו, החליפו דירה, סידרו את הארונות, עשו ככה.

אלה חיים ברווח ובמותרות,

טובלים בכל מנעמי החיים ועושים חיים בכל אשר יפנו.

ואתה מסתפק במשכורת עלובה ודלה,

ישן כל היום, מדוכא, לא עושה שום דבר.

ובגלל הכלימה שהוא סובל מבני ביתו,

מתפתה לשלוח יד מממון של אחרים ומגיע להידרדרות כזו עד שאינו מסוכן.

הוא מוגגל לעצור בנפשו,

ומי גרם שהוא יידרדר למצב כזה שהוא ייגע בממון של החרם?

אשתו ובניו וקרוביו הם הגורמים שהביאו אותו למצב זה.

יש מצבים קשים יותר שלא מדברים עליהם בדרך כלל אבל הם נגרמים.

אישה לא נותנת תשומת לב לבעל,

או בעל לא נותן תשומת לב לאישה די,

או שאישה לא מתנאה בפני בעלה ומזניחה את עצמה,

או הפוך, הבעל הוא שלמפר

ולא דואג לכלום.

וזה גורם שהם יתנו עיניהם

במקומות אחרים.

לא שזה מוצדק,

אבל זה גורם.

אז זאת אומרת, כל אדם צריך לתת דעתו, לכל אחד יש תפקיד בחייו, והוא צריך למלא אותו כמו שצריך.

בכל אחד מהסביבה צריך לתמוך,

שאדם יוכל למלא את יעודו,

אבל לא לדחוף אותו למצבים שהוא לא יכול לעמוד בהם ולגרום לו אחר כך נזק.

אם הוא לא יכול,

אז צריך גם להבין לפעמים שאדם לא יכול לעודד,

לתמוך ולמצוא איזה עצות,

אבל לא להזניח,

לא להתייחס,

אלא לשים לב.

יש שני חברים שיושבים ולומדים ביחד.

שניהם התברכו בסגולות וכישרונות מיוחדים,

אבל אחד אינו נוהג כשורה לגבי חברו,

והוא עושה הכול כדי להתבלט בשכלו

ובגאוותו הוא דוחק את חברו לקרן זווית.

כל סברה שהוא אומר, הוא מפיל לו אותה, הוא אומר, איזה שטויות, מה אתה מדבר שטויות? ככה לומדים.

ומדכא אותו, לא נותן לו להתפתח.

במקום שיגיד, אתה יודע מה, זה קרוב למשהו.

תן לו איזה, אל תבטל אותו לחלוטין.

או תגיד לו,

אתה בטח התכוונת לכך וכך.

או, זה בדיוק, יפה.

למה לבטל אם אתה יכול לתמוך בו ולהרים אותו?

והוא משפיל את חברו עד כדי כך שמתוך צער ובושה הוא נדחה מחוץ לכותלי בית המדרש ומידרדר לגמרי.

כי כולם מזלזלים בו, אתה לא יודע ללמוד, אתה לא מבין, אתה לא זה.

אז זה לא רק בחור, זה גם בנות.

זאת אומרת, צריך תמיד עדות. כולנו צריכים עדות.

מה לעשות?

כולם צריכים תשומת לב וכולם צריכים עדות.

פרגון, מה שחסר בחברה הישראלית.

ומי אשם בהידרדרות של חברו?

זה אותו חבר בעל גאווה

שגרם לנפילת חברו ודיכא אותו.

כתוב אצל שלמה המלך כי את כל מעשה האלוקים יביא במשפט

על כל נעלם עם טוב ועם רע.

הקדוש ברוך הוא יודע נעלמות.

הוא יודע מי היה הגורם הראשון למעשים הרעים,

שלפעמים נעשים מתוך זלזול בכבוד הבריות,

לפעמים מתוך התרשלות,

לפעמים קפדנות,

לפעמים גאווה וכדומה.

על כל אלה יביא השם יתברך במשפט

ויגלה לכל אחת את הסיבות וההשתלשלות

שהביאו את חבריו האחרים מתוך ישראל להידרדרות.

שלא לדבר על דוגמאות לא טובות.

כשאדם עושה מעשה,

הוא צריך לקחת בחשבון שהמעשה שלו,

מביטים עליו, יודעים ממנו,

ויש אנשים שילמדו מזה ויגידו מה הוא עשה גם, גם אני עושה.

מה, אם הוא עושה ככה, גם אני עושה ככה.

למה הוא כן ואני לא?

והוא לוקח דוגמה מההוא, שלילית או חיובית.

אז מי הגורם?

לא במישרין אפילו, אתה לא מתכוון.

בעקיפין, לומדים ממך.

אם רואים אדם שמזלזל במצווה מסוימת זה מחליש את השני גם.

אם אחד מדבר בבית הכנסת

אז הוא גורר אחרים גם כן לדבר.

אפילו אלה שמשתיקים אותו, אומרים לו, תתבייש לך, איך אתה מדבר? גם הוא גרם להם לדבר באמצע התפילה.

זאת אומרת, אדם צריך לשים לב, כל פעולה שלו, כל דבר שלו, משפיע לא רק על עצמו, גם על אחרים.

מעשה מזעזע שאירע, תשמעו דבר, לא יאומן כי יסופר.

איש אחד היה מדוכא ורצוץ,

והגיע למצב של אובדן עצות,

ומרוב בדידות החליט לאבד את עצמו.

אבל לפני שביצע את מעשה ההתנקשות בגופו,

הלך,

תפס בשוק בן אדם אחד,

הכריע חוטו וכפה עליו באיום עם אקדח,

שיקשיב לסיפור שלו על גורל חייו,

שבגללו הוא רוצה לאבד את חייו.

עמד ושפך לפניו את כל ליבו.

איך הוא נקלע למצב האומלל הזה, שהוא גלמוד ועזוב?

אין לו אוזן קשבת

לשמוע את נגעי ליבו,

מחזר ומבית לבית ומעיר לעיר,

אך כולם פנו לעורף,

ומתוך מרירות, בושה וצער,

החליט על צעד זה,

לתפוס אדם מן השוק,

לעיים עליו באמצעות אקדח שיקשיב להנחותיו ושישים לב לצרותיו.

בתוך שהוא מסיים את דבריו בפני האדם ומגולל לפניו את כל פרשת חייו,

עמד וירה בעצמו ונפל מתבוסס בדמו לרגלי המאזין הזה.

במקרה הזה,

כולם היו הגורמים למותו.

כולם שותפים לאובדן נפש אחת בישראל.

כי אם היה מישהו מסכים להאזין לו,

מוכן לשמוע אותו,

פותח את אוזנו להבין את המצוקה והצרה שלו,

היה יכול להציל אותו מלרדת לטמיון.

רק צריך אוזן קשבת.

וכולם ביזי, כל אחד דואג רק לעצמו, זה הבעיה.

מי יש לו סבלן לשמוע בעיות של אחרים?

הוא אומר לי, יש בעיות בשבילי, אני צריך לראות בעיות של אחרים?

אבל לפעמים זה פיקוח נפש.

אתה לא יודע מה מצבו של אדם.

לפעמים ההקשבה,

כמה רגעים, העידוד, כמה מילים טובות.

בנית בן אדם, הצלת חיי משפחה שלמה.

אז מסתכלים על כל אחד ואחד, מה הוא תרם למקרה הרע או הטוב.

אילו היה מישהו מקשיב לצרותיו, מטה אוזן להנחותיו.

אילו מישהו היה מוכן לקלוט ולהאזין לגניחות לבבו של המדוכא הזה.

מראה לו פנים שוחקות.

מכבד אותו.

מפגין עליו אותות של חיבה.

אם מישהו היה מראה התעניינות בסיפור חייו המרים,

היה מציל בכך את חייו.

נמצא שהאנשים שלא שמו לב לעודד את האומלל הזה,

הם הגורמים למיתתו.

והגורמים הללו אפילו אינם יודעים שהם אשמים במותו,

שהם קירבו את קיצו,

אבל יודע תעלומות, הכול גלוי לפניו.

וכשיגיעו אחרי 120 שנה,

יראו להם כמה אנשים מתו בגללם,

כמה אנשים הידרדרו בגללם,

כמה אנשים גנבו ופשעו בגללם.

למה הקדוש ברוך הוא מביא במשפט על כל נעלם בין טוב ובין רע?

אף אחד לא יכול להגיד אני פטור.

כל אחד משדר,

בכל מצב שהוא נמצא, משדר מציאות שאחרים קולטים.

ולפי הקליטה ככה מתפתחים העניינים.

אבל זה לא רק בצד הרע, גם בצד הטוב.

יש צדיקים נסתרים שמשפיעים מטובם לכל הדור.

לא רק המפורסמים,

גם אלה שנעלמים ואין יודעים עליהם.

והם משפיעים טוב לכל הדור.

חכמים, זיכרונם לברכה, מספרים לנו

כת דמיך רבי אבהו

אחזיאלה שלוש עשרה נהרי אפרסמון.

אמר להם אללונדמן,

אמרו לו אללונדידך.

אמר להם אללונד אבהו?

ואני אמרתי לרמי

לריק יגעתי.

כשעמד להיפטר

רבי אבהו,

הראו לו שמגיע לו בעולם האמת 13 נהרות אפרסמון בסמים, ריחות, משהו, משהו.

אז הוא שאל, של מי אלה?

אמרו לו, אלה שלך.

אמר, אלה של אבהו?

ואני אמרתי לריק יגעתי.

לא חלמתי בחיים שלי שמגיע לי משהו כזה.

איך זה מגיע לי, דבר כזה?

מאיפה זה בא?

בתנחומה זה מופיע בשינוי לשון.

רבי אבהו, כשנטה למות,

הראה לו הקדוש ברוך הוא מתן שכרו,

ותמא ואמר, כל אלה לאבהו,

ואני אמרתי לריק יגעתי.

מיד נתעבה למיתה.

אתה רואה מה מחכה לך שמה?

במקום לרדת למכולת כל יום, ללכת לשוק, לסחוב סלים של אפרסמון כזה קטן,

נהרות אפרסמון.

מיד נתעבה למיתה.

ויש לבאר,

יש במציאות תלמידים שהם ידועים לתלמידים מובהקים,

של אותו רב.

הוא גידל אותם,

חינך אותם,

הביא אותם אל ההצלחה ואל העלייה.

אבל יש גם מצב של תלמידים נעלמים, לא מפורסמים.

לא ריבם מכיר אותם, והם לא מכירים את ריבם.

הם הושפעו ממנו מרחוק

מבלי שתהיה ביניהם זיקה אישית.

ובמצב מיוחד זה יש והתלמיד אינו יודע אפילו שקיים בשבילו רב,

וגם הרב אינו יודע שיש לו תלמיד.

הקשר הוא רוחני באופן שאינו נגלה לעין אדם.

אבל בשמיים, שם נגלו כל תעלומות,

שם יודעים ומכירים היטב הן את הרב והן את התלמיד.

שם יודעים כי קיימת זיקה בין הרב והתלמיד.

בשמיים גלוי וידוע כי החוכמה והיראה שיש לתלמיד

אלו הן פרי מתורת אותו רב הידוע, אף הוא בשמיים.

כי הודות להשפעתו הבלתי ישירה,

התגדל אותו תלמיד,

שגם הוא גלוי וידוע רק לפני השם יתברך.

ההשפעה של הרב על התלמיד במקרה הזה הייתה סמויה באמצעות צינורות חשאיים.

הבל פיו של הרב

התפשט באוויר הארץ,

התפזר וחדר לראשי כמה אנשים.

החוכמה הקדושה

התדבקה בהם

וגרמה להתעוררות בליבותיהם.

ניצוצי אור שיצאו מהחוכמה של אותו צדיק חדרו ללבבות

של האנשים,

הצמיחו בתוכם את האור,

ומניעה התפתחה בהם התשוקה העזה לשוב אל מקורם.

עד שבמשך הזמן התכתשו והטהרו,

ויש מהם שהגיעו לדרגה עליונה והצליחו ממש להיות עשירים בתורה וביראה.

אותם אנשים

הם תלמידים של אותו הרב שגרם לעלייתם.

הם אינם יודעים מי הוליד אותם מבחינה רוחנית

ומי היה הגורם הראשון להצלחתם.

אין להם מושג היכן מקום הרב להודות לו על החסד הגדול שגמל להם.

אבל כאשר יגיע הרב לעולם הבא,

מגלים לו את הסוד הזה ומראים לו גדודים, גדודים, אין מספר של תלמידים בלתי מוכרים לו,

ואומרים לו, אלו תלמידיך,

אתה גרמת להצלחתם ולעלייתם.

מושיבים אותם לפניו

ואומרים לתלמידים, זה הרב שלכם,

ולא אומרים, זה התלמידים שלך,

זה מה שאמרו לרבי אבהו,

שאלה הכיתות הכיתות של תלמידי החכמים,

הם התלמידים שלך שנוצרו מכוח האור שהפצת בעולם,

באורח בלתי ישיר

הגיע אליהם,

והרי זה כאילו נולדו על ידו והם תלמידיו.

על זה תמה רבי אבהו,

שכל אלו שלו

הודיעו לו כי כל תנועה ותנועה בעבודת השם יתברך, שעשה,

הייתה לה השפעה,

עד שהגיעה לאוזניהם וליבותיהם של תלמידים אלו.

אותם תלמידים

שרבי אבהו אינו מכירם והם אינם מכירים אותו,

אבל הם פרי עמלו.

כששמע זאת רבי אבהו, נתעבה למיטה,

השתוקק לראות

את התלמידים האלה הבלתי מוכרים לו בעולם האמת.

איזה הפתעות מחכות לנו אחרי 120 שנה.

או לכאן או לכאן.

יש דברים שאדם אומר ומישהו אחר אומר אותם אחר כך,

אבל המוצא הראשון היה ממנו.

אחרים משתמשים במה שהוא אומר

והם ממשיכים את דבריו ומעבירים אותם להמונים.

מי שזכה להוציא ספרים,

הם מתפרסמים בכל העולם,

ואנשים מצטטים מהם.

מי שהוציא קלטות ווידאו ודיסקים,

הם מתפרסמים בכל העולם וכולם מצטטים אותם.

ואחרי 120 שנה,

גדודים גדודים אין מספר.

אז כמה אדם צריך לטרוח ולהשתדל

שדברים טובים שהוא עושה יגיעו לכלל.

אבל אם אדם בטלן

לא מפרסם את דבריו,

לא עושה מעשים שאנשים יחכו אותו לטובה, הוא מפסיד, מפסיד גדול.

אל תהיה צנוע ונחבא אל הכלים.

תעשה מעשים,

מעשים טובים,

תפרסם אותם בשביל שילמדו מהם.

אל תתגאה.

תפרסם מעשים שראוי לפרסמם.

אל תצטנע במקרה זה.

תדאג שאחרים ידעו מהם בשביל שאנשים ילכו בדרך טובה.

ותיזהר שלא תהיה דוגמה שלילית שילמדו ממך

הדברים שאחר כך יחייבו אותך על התוצאות.

יוצא מכאן שיש לנו אחריות גדולה מאוד מאוד מאוד

על כל דבר ודבר כדי שאנחנו לא נחויב חס ושלום,

ואנחנו נוכל לעמוד בדברים לפני הקדוש ברוך הוא.

הייתי רוצה להגיד לכם עוד איזה רעיון,

אבל אתם עייפים קצת אז אני לא אכביד עליכם.

אבל אני אגיד לכם דבר אחד, יהודים יקרים.

בשעה זו שאנחנו נמצאים

לפני מלחמה גדולה שמתכוונת להיות מול איראן, סוריה,

לבנון וחמאס,

והכול מתבשל לקראת זה.

חובה עלינו לחזק איש את רעהו ולעודד אחד את השני,

אבל מתוך אחריות,

מה האחריות?

חובתנו להזהיר בשער מפני הבאות.

לא להיות שאננים ואדישים כאילו אין כלום, כאילו הכול בסדר.

חובתנו להודיע לציבור יותר טוב מפיקוד העורף

שיש סכנה.

ומול הסכנה הזאת

לא תועיל כיפה סרוגה, סליחה, כיפת ברזל.

לא תועיל.

למה?

משום שפשוט מאוד אי-אפשר לעצור עם הראש עשרות אלפים של טילים.

אז לכן צריכים פה איזה מעצור אחר

או הצלה מסוג אחר.

צבא לא יכול למנוע ירי של טילים על ישראל.

גם אם יהיה לנו את המערכות הכי מתוחכמות,

אנחנו נצטרך בכל מקרה להתמודד מול אחוז מסוים לפחות, אם יהיה לנו את כל המערכות,

מול אחוז מסוים שיח...

דור.

אתם יודעים, אם זה חודר זה סכנה גדולה כשיורים על אוכלוסייה צפופה כמו תל אביב.

אז זה בעיה.

מה עושים במצבים כאלה? צריך לבחור מהי הדרך הבטוחה, המוכחת,

שמסוגלת להועיל ולעזור.

אז לכן אני רוצה מכם עצה.

אולי במבשרת ציון יודעים על פטנט

שיכול לבלום או למנוע פגיעה של אזרחים במקרה של התקפה של אלפי טילים.

מה הצעתכם לקבינט או לשביעייה?

מה לעשות במקרה כזה?

מה אתם אומרים?

חזרה בתשובה.

מה?

חזרה בתשובה.

ומה הראיה שחזרה בתשובה תועיל?

התורה, הכול מגינה.

התורה מגינה ומצילה, נכון מאוד. אבל מה הראיה?

התורה היא נשק.

התורה היא נשק.

ומה הראיה שזה מציל?

הקול קול יעקב וידיים ידי עשיו. יפה. אבל מה הראיה שזה מציל?

חנוכה ופורים.

חנוכה ופורים, בדיוק.

היינו בגזרה קשה מאוד,

ש-127 מדינות הכריזו חיסול העם היהודי ביום אחד.

ולא היה לנו אז קבינט,

ולא היה שביעייה, ולא היה 120 חברי כנסת,

לא היה צה״ל, לא גולני,

והיה רק שני צדיקים.

היו יותר, אבל היו שניים שעמדו בראש,

מרדכי ואסתר.

נו, ומה העצה שלהם הייתה?

לצום שלושה ימים, לילה ויום,

לחזור בתשובה שלמה,

לבכות ולהתפלל לקדוש ברוך הוא שיבטל את הגזרה.

הבנו על מה הייתה הגזרה,

שנהנינו מסעודתו של אחשוורוש,

שהתחברנו לגויים ורצינו להיות דומים להם,

ורצינו ליהנות מהיחסים הקרובים שלנו איתם.

ואנחנו חוזרים בנו מזה, וחוזרים בתשובה ובוכים, ובמקום נהנינו מסעודתו, צמים.

נו, וזה מועיל?

ועוד איך זה מועיל.

מה זה עשה?

שהקדוש ברוך הוא פשוט מאוד

סובב את הסוויץ' בראש של אחשוורוש,

ובמקום להרוג את היהודים

אמר להרוג את האויבים.

ואז ניצלו כל היהודים, ונהיה לנו חג פורים.

מישהו היה מעלה בדעתו פה בממשלה שאם תהיה התקפה

להודיע לעם ישראל בבקשה כולם לצום ולחזור בתשובה?

ביבי יהיה מסוגל להגיד דבר כזה?

יגידו שהוא מטורף. יגידו שהוא מטורף. יגידו, מי צריך אותך בכלל?

כשהייתה מלחמה עם סדאם,

מה הייתה הסיסמה?

נחש צפה.

נחש צפה.

אם היו אומרים סיסמה אחרת,

תשובה שלמה,

תשובה שלמה,

יא חביבי,

יא חביבי.

שתי מילים, אתה הופך הכול.

ובמקום לשים, אני זוכר את המנגינות ששמו,

איזה מנגינות. מלחמה יורים,

ואומרים, תכף נחזור ונדווח, בינתיים שמים.

את מי?

יש לי ציפורים בראש.

אנשים מקבלים טילים בראש, ושמים, יש לי ציפורים בראש.

זה מוזיקה.

אתם יודעים איזה מוזיקה צריך לשים אם יש מלחמה עם טילים?

מול חמאס וחיזבאללה, גם איראן ונסראללה, ובינלאדינו אבו עמר, ופלסטין וכל השאר.

יש לנו היסטוריה מנצחת, בתנ״ך היא כבר מונחת.

השתמשו בה אבותינו וניצחו בה את כל אויבינו.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

אם שרים דבר כזה ברדיו בשעה שיש הפצצה,

חבל על הזמן.

השלום בוא יבוא רק לאחר גוג ומגוג. טילים רבים ופצצת אטום יפלו עלינו מכל מקום.

מה נעשה לא להיפגע מכל מרעין בשין ורע?

נרבה תורה וגמילות חסדים כהבטחת התורה והנביאים.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

תשובה שלמה,

תשובה שלמה, יא חביבי.

בואו נעשה חזרה.

נמחא כפיים עכשיו חזק עד שידיים יהיו אדומות ונכוון לפגוע בפרצוף של אחמדינג'אד.

בבקשה.

יש לנו היסטוריה מנצחה בתלך יקמה ומדמה השתמשו בה אמותינו וניצבו בה את

כל אויבת הכל ג'יהאד. התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

השלום כמו ירוק,

רק לאחר גור ומרדות דילים רבים ופצצת אטון ינחתו עלינו מכל מקום.

מה נעשה לא להיפגע מכל מלאים ואישים ורעם.

דבר לתורה ופעילות חסדים כאבטחת התורה להטביר.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

מבצע מיליון חוזרים לתשובה.

כל אחד יחזיר אחד השנה משימה קדושה זו לשם שוויון תביא גאולה מאל עליון.

סוף דבן הכל נשמע עולם החומר כולו יקבע מול הצועקים.

שמע ישראל השם

איכות אכול.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

שמונה ישראל, אשם אלוקינו, אשם היה. שמונה עשר, אשם אלוקינו, אשם היה.

שמע ישראל, אשם אלוקינו, אשם היה.

שמע ישראל, אשם אלוקינו, אשם היה.

תודה רבה.

ובכן, יהודים יקרים,

אם אנחנו נאמין

במה שאמרנו,

הניצחון מובטח לנו.

ועכשיו אני אלמד אתכם את הקטע הבא, ותקשיבו טוב.

וידבר משה,

הן בני ישראל לא שמעו אליי,

ואיך ישמעני פרעה.

הקדוש ברוך הוא שולח את משה רבנו לגאול את עם ישראל,

ויש טענה למשה רבנו.

בני ישראל לא שמעו אליי.

ואיך ישמעני פרעה?

אמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

זה אחד מעשרה קל וחומר שכתובים בתורה.

הן בני ישראל לא שמעו אליי,

ואיך ישמעני פרעה זה קל וחומר. אם ישראל לא שומעים לי, ודאי שפרעה לא ישמע לי.

הוא מקשים.

איך זה נדרש בקל וחומר?

הרי כתוב למעלה, ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה.

יש סיבה למה לא שמעו.

מקוצר רוח ומעבודה קשה.

וכל זה לא היה לפרעה.

ואם כן, מה אתה לומד לי קל וחומר?

ונראה לבאר

מה שכתוב בפרשת שמות.

וידבר אהרן את כל הדברים האלה.

ויעש האותות

לעיני העם,

ויאמן העם,

וייקדו וישתחוו.

ואחר באו משה ואהרן אל פרעו.

אז מה היה קודם?

אהרן עשה את האותות והמופתים לעיני העם.

העם האמין,

והם השתחוו,

ואחר כך משה ואהרן באו אל פרעה.

ויש להבין למה הדגיש שכתוב,

ואחר באו משה ואהרן אל פרעה. מה אכפת לנו אם זה אחר או לפני?

למה להדגיש ואחר?

למה לא היה די לומר כסדר הכתובים?

ויעש האותות לעיני העם,

ויבואו משה ואהרן אל פרעה. למה להגיד אחר?

אלא, ודאי, הכתוב, בא ללמד

שאחר שעשה אהרן את האותות לעיני העם,

ואחרי שהאמינו העם, שימו לב, הדגש,

אחרי שהאמינו העם,

אחרי זה דווקא באו משה ואהרן אל פרעו, ולא לפני כן.

מכיוון שנצטוו, משה ואהרן, לעשות

את האותות,

למען יאמינו העם.

אם כן, היה ראוי לבוא מקודם אל פרעה, ואחר כך לעשות את האותות גם לעיני ישראל,

ואז האמונה מתחזקת יותר בישראל, שהרי כמה ניסים גלויים נעשו למשה ואהרן בבואם לפני פרעה.

למה? מה היה שם, לדוגמה?

כתוב בילקוט שמעוני,

ארבע מאות פתחים היו לפלטרין של פרעה. אתם שומעים איזה ארמון היה לו?

ארבע מאות פתחים. אין היום בעולם ארמון כזה.

ועל כל פתח אריות ודובים וחיות רעות.

ולא הייתה ברייה יכולה להיכנס שם.

עד שמאכילים אותן בשר,

בשביל לפתות את האריות והחיות והדובים,

צריך להאכיל אותם בשביל שהם ייתנו לעבור.

וכשבאו משה ואהרן,

נתקבצו כולם, כל החיות והאריות,

וליחכו רגליהם,

והתחילו ללוותם עד שבאו לפני פרעה. אתם יודעים איזה מראה זה? שפרעה רואה שנכנסים שני ענקים,

משה ואהרן,

וכל האריות והחיות והדובים מלווים אותם כמו עדר עד הכיסא שלו.

וכל מלכי מזרח ומערב,

כשראו אותם, נפל פחדם עליהם והשתחוו להם, למשה ואהרן.

למה כל מלכי מזרח ומערב? מה הם עשו שם?

אותו יום היה יום הולדת את פרעה.

ובאו כל מלכי מזרח ומערב.

וכשבאו משה ואהרן לפני פרעה,

היו רואים שהם דומים למלאכי השרת.

רום קומתם כארזי הלבנון. למי שלא יודע,

משה רבנו היה למעלה מחמש מטר גובהו.

רום קומתם, אז גם אהרן הכהן,

רום קומתם כארזי הלבנון.

וגלגלי עיניהם דומים לגלגל חמה.

וזקן שלהם

כאשכולות מרה ומטה האלוקים בידם,

מיד נפל פחדם עליהם.

ומצינו עוד כמה דברים למעלה מן הטבע שהיו ונבראו אז למשה ואהרן.

ואם כן, בוודאי,

יש בכל אלה לחזק את האמונה.

ולמה לא עשו חן לבוא לפני פרעה מההתחלה ואחר כך יעשו את האותות לפני בני ישראל.

ואז היו הניסים בכפליים.

קודם הניסים אצל פרעה

והאותות שם, ואחר כך אצל ישראל.

לכן הדגיש שכתוב ואמר,

ואחר באו משה ואהרן אל פרעה להורות שכל ביאתם לפני פרעה

היה רק אחרי שהאמין העם,

וייקדו וישתחוו.

ודווקא בזכות האמונה הזאת שהייתה לעם ישראל,

היו יכולים משה ואהרן לבוא אל פרעה

ולעשות להם את כל הניסים.

לו לחן, אי אפשר,

כי אין מלך בלא עם.

זאת אומרת, כל הניסים שנעשו למשה ואהרן היו בזכות האמונה של עם ישראל. והם הלכו עם האמונה של עם ישראל ונכנסו לפרעה,

אז נעשו הניסים. אבל אם הם היו הולכים

בלי האמונה של ישראל, לא היו נעשים הניסים.

זה דבר מדהים מה שלומדים פה.

וכן מצינו בחכמים, זיכרונם לברכה, במחילתא בשלח.

רבי נחמיה אומר,

כל המקבל עליו מצווה אחת באמונה,

כדאי הוא שתשרה עליו רוח הקודש.

אתם שומעים?

וכן אתה מוצא שלא נגאלו ישראל ממצרים,

אלא בשכר האמונה,

שנאמר, ויאמן העם.

מי היום מאמין בביבי שהוא יביא את הניצחון?

מי היום מאמין בפיצי שהיא תביא את הניצחון?

מי מאמין בברק שהוא יביא את הניצחון?

מי מאמין שהם יכולים להגן עלינו מפני הטילים?

אף אחד.

אני שואל בהרצאות רבות, אף אחד.

אבל אם העם מאמין, שימו לב, לא בהם

שהתשובה

בכוחה להפוך כערה על פיה,

ובכוחה לגרום שהקדוש ברוך הוא יילחם את המלחמה בשבילנו,

ויסובב את הסוויצ'ים אצל האויבים שיריבו ביניהם ויילחמו הם בעצמם,

מי שמאמין בזה נותן את הכוח והאפשרות שזה יהיה.

ומעתה נתבונן עוד.

מה זה שכתוב ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה?

ולמה מתחילה ויאמן העם

ועתה לא שמעו אל משה?

בהתחלה כתוב ויאמן העם, אחר כך ולא שמעו אל משה מקוצר רוח. למה?

התשובה מקוצר רוח ומעבודה קשה. מה פירוש?

קוצר רוח פירושו קוצר נשימה.

אדם שנשמתו, נשימתו קצרה.

זאת אומרת, האמונה שהאמינו מתחילה נתקצרה אצלם.

פרחה לה ובא ייאוש תחתיה.

ולמה זה?

ביארו חכמים, זיכרונם לברכה.

רבי יהודה בן בטרה אומר,

הרי הוא אומר, ולא שמעו אל משה מקוצר רוח.

וכי יש לך אדם שהוא מתבשר בשורה טובה ואינו שמח?

ריבו מוציאו לחירות והוא אינו שמח. אומרים לכם שאתם יוצאים מעבדות מצרים לחירות,

איך הוא לא שמח? אז למה לא שמעו אל משה?

אלא שהיה קשה בעיניהם לפרוש מעבודה זרה.

שמעתם?

עם כל הבשורות הטובות והכול,

אבל כיוון שישראל במצרים היו קשורים עדיין לעבודה זרה,

וואי וואי וואי,

לוותר.

עכשיו הם יגידו לאנשים שעוד מעט תבוא הגאולה לעם ישראל, בואו תעלו לארץ ישראל. מה הם יגידו?

כן, אבל יש לי דירה, יש לי עסק,

יש לי זה, איך אני יכול לוותר על זה?

איך אני יכול לוותר על זה?

עכשיו אומרים לאחד, שכח מכל העושר והכול, עכשיו נבנה בית המקדש,

העולם חוזר להיות מתוקן כמו שהיה בזמן משה, בזמן שלמה.

יש אנשים יגידו, אני לא מעוניין, לא מעוניין.

מותק, לא, לא, אני פתחתי עסק חדש, קניון חדש, יש לי עסקים.

מה זה עכשיו נחזור לתקופה של התורה? אוי ואבוי, מה קרה לך?

עזוב, לא עכשיו, עוד קצת, תן, תן קצת להרוויח.

עם ישראל מודיעים להם שעוד מעט הם יוצאים לגאולה וקשה להם לפרוש מהעבודה זרה.

מה לומדים מזה?

שהמרחק מאמונה שכלית שאתה תופס בשכל ומאמין שאפשר שנצא לגאולה,

אבל המרחק מהאמונה השכלית עד לאמונה החושית

הוא גדול מאוד.

כמו שכתוב, ידעת היום,

אתה תופס, לומד, ידעת היום,

אבל עדיין בהשאבות אל לבביך, אם זה לא מתיישב לך בלב,

וזה הפך להיות חושי, כאילו אתה רואה את זה בחוש,

עדיין אין לך כלום.

זה שאתה מבין פה ותופס,

זה עדיין כלום.

והגאון הצדיק רבי יצחק בלזר, זכר צדיק ברכה, אמר,

כמו שיש מרחק גדול בין מי שאינו יודע ליודע,

ככה המרחק בין מי שיודע פה עד שהוא ישיב אל הלב.

כשאדם מגיע לאמונה חושית,

אין שום דבר יכול לעמוד כנגדו.

אפילו קור רוחות שבעולם לא יזיזו אותו ממקומו.

אבל אם האמונה היא רק שכלית,

כשיבוא כנגדה עניין החומר שהוא מוחש בגוף,

תש כוח האמונה השכלית,

והיא נשארת מחוסרת אונים כאילו לא הייתה מעולם.

אתם רוצים לראות דוגמה?

תשמעו.

אמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

משה ואהרון הלכו אל פרעה, והם לקחו איתם את הזקנים, והזקנים באו איתם.

התחילו ללכת עם משה ואהרון, ובדרך נשמטו.

לאט-לאט וברחו הזקנים.

וכשהגיעו משה ואהרון לפלטין של פרעה, נשארו רק משה ואהרון.

איפה כל הזקנים?

אתם מכירים את זה? אתה בא?

בטח, אני בא, יאללה, אתה בא.

עד שמגיעים למקום שצריכים להתמודד, לא נשאר אף אחד.

למה? כשהתחיל לחוש רגש של פחד ואימה מפני פרעה הרשע,

ניצח החוש את השכל ונעלם.

וכך היה בישראל.

מתחילה האמינו ושמעו.

אבל כיוון שבעל הגופות שלהם קושי השעבוד ביתר שאת,

והגיעו למצב שתבן לא יינתן להם כבר,

קרעו ונפלו תחת הגזרה האכזרית הזו.

נתייאשו, ולא שמעו אל משה,

וכמו שאמר רשי, לא קיבלו תנחומים.

וכן אמרו, זיכרונם לברכה,

שהיה קשה להם לפרוש מעבודה זרה.

ומה זאת?

הרי כתוב, ויאמן העם וישמעו,

אלא שכנגד פרישות מעבודה זרה בהרגש הגוף והנפש,

נתקצרה הרוח שבאמונת שכלם.

עכשיו נבין את הקל וחומר שאמרנו בהתחלה.

הן בני ישראל לא שמעו אליי,

ואיך ישמעני פרעה?

אז אם בני ישראל, שהתורה מעידה עליהם, ויאמן העם, וישמעו,

אם אצלהם נתקצרה רוחם במצב של התנגדות חומר גופם,

פרעה רשע.

שאף פעם לא הגיע לאמונה כלל,

וצעק מי השם אשר אשמע בקולו על אחת כמה וכמה, איך ישמעני פרעה.

אם ישראל שהאמינו לא שמעו,

אז איך פרעה שבכלל לא האמין ישמע? ודאי שהקל וחומר טוב מאוד.

וכמו שראינו,

שאפילו אחרי שקיבל מכות פרעה, מכות נאמנות,

והתוודה ואמר, חטאתי הפעם.

השם הצדיק ואני ועמי הרשעים,

אבל מייד שחדלו הקולות והברת,

ויכבד ליבו הוא ועבדיו מחדש.

היש לך קוצר רוח יותר גדול מזה?

והנה אנחנו לומדים מכאן, וצריכה לאחוז אותנו רעדה.

אם אנשים כאלה שהתורה העידה עליהם, ויאמן העם, כולם,

ומשה רבנו עליו השלום אפילו נענש

על זה שאמר, והם לא יאמינו לי.

הוא עניש אותו, הקדוש ברוך הוא, איך אתה אומר, הם לא יאמינו לי?

וכמו שאמרו חכמים,

זיכרונם לך על הפסוק, מה זה בידך?

אמר לו הקדוש ברוך הוא, מזה שבידך אתה צריך ללקוט,

שאתה מוציא שם רע על בניי,

הם מאמינים בני מאמינים.

מאמינים בני מאמינים. אתם מכירים את השיר הזה?

מאמינים בני מאמינים.

עוד מעט נשים לכם.

אף על פי כן,

כשהגיעו למצב אחר, שונה מזה שהיה,

נחלשה האמונה ולא שמעו אל משה.

מה נענה אנחנו אחריהם?

בדור כזה שבעוונות הרבים אבדה האמונה ונכרתה מפיהם.

והצרות של הכלל והפרט מתרבות בכל יום בגוף ובנפש, רחמנא נצלן.

מה ניקח לעמוד את השם?

מה ניקח?

זאת אומרת, אנחנו צריכים לראות

מה אנחנו עושים לקחת.

הרי האיבן עזרא אומר במליצותיו,

פעם תשובי

ופעמיים תשובבי.

פעם לקונך

ורבות לרצונך.

ואיך היא תם עוונך?

הוא מדבר אל הנשמה שלנו.

הנשמה, פעם אחת תשובי, שבה בתשובה.

אבל על כל פעם שהיא שבה בתשובה, פעמיים היא שובבה.

ופעמיים תשובבי.

פעם לקונך, פעם את חוזרת לקונך,

חוזרת בתשובה לקונך, לקדוש ברוך הוא.

ורבות לרצונך. לעומת זאת,

אחרי פעם אחת לקונך, רבות לרצונך.

אז איך היא תם עוונך?

איך ייגמר העוון?

אם אנחנו מסורים ביד היצר הרע ונופלים תחתיו תמיד.

והדבר פשוט,

כשהרוח מתקצר,

החומר בא במקומו. כשהרוחניות יורדת,

אז החומר תופס לנו את המקום בחיים,

והרצון הטבעי משתלט על האדם,

ואז נעשה אדם כמו בעל חי.

שוכח את אמונתו ומגביר את אהבתו.

אוהב רק את עצמו,

וכל מחשבותיו נתונים לעונג גופו.

ועל זה צווח האבן עזרא, זיכרונו לברכה,

אם פעם לקונך ורבות לרצונך, איך יתם עוונך?

אז חובה עלינו לשמור על עצמנו,

שלא נגיע לידי קוצר רוח.

אנחנו צריכים לכלות את הרוח ולחזק ולסעד ולתמוך את הרוח על ידי לימוד מוסר כל הזמן.

לשמוע קלטות, הרצאות ודיסקים.

נתתי לכם בשקית

דיסק

MP3 שיש בו 43 דיסקים, 120 שעות

של חיזוקים באמונה.

בכל שקית יש לכם

120 שעות.

זה עולה 1,200 שקל.

מתנה קיבלתם.

רק שתתחזקו ותוכלו להחזיק מעמד באמונה,

ולא שיהיה קוצר רוח,

כי אין עצה ואין תבונה אחרת,

אלא לימוד המוסר.

כמו שאמר שלמה המלך,

אחזק במוסר אל תרף, אל תרפה.

נצריה, כי היא חייך.

רק ככה תוכל להחזיק מעמד.

אמרו חכמים בזכרונם לך, משל לאחד שהיה מושלך לתוך המים.

הושיט הקברניט את החבל ואמר לו,

תפוס חבל זה בידך ואל תניחהו,

שאם תניחהו אין לך חיים.

כך אמר הקדוש ברוך הוא לעם ישראל.

כל זמן שאתם מדובקים במצוות,

שאתם מחזיקים בתורה ובמצוות,

אז עליכם נאמר, ואתם הדבקים באדוני אלוהיכם,

חיים כולכם היום.

לכן, אל לנו

להרפות

מהמוסר וללמוד בכל יום לפעוט שעה,

לפחות שעה מוסר כל יום, לפחות שעה כל יום מוסר.

אם אדם זוכה לזה, הוא מסודר.

אם כן, ראינו

שאם אנחנו רוצים להיגאל,

אנחנו צריכים אמונה גדולה.

אם נאמין שהצדיקים של הדור

ומחזיקי התורה הם-הם השליחים של הקדוש ברוך הוא לכוון את העם,

ונאמין באמונה שלמה שמה שהם אומרים אמת על פי תורתנו הקדושה,

זה נותן כוח שנוכל לעמוד בפני פרעה הרשע ששלט בכיפת העולם.

אז כל שכן,

אם זה אחמדי, שהוא קטן מאוד ליד פרעה.

כי פרעה שלט בכיפת העולם. הוא היה רשע גדול מאוד.

והסתדרנו איתו, והוא קיבל עשר מכות.

ואנחנו מובטחים

שבאחרית הימים עכשיו,

כי ימי מצרים הראינו נפלאות עוד עשר מכות,

אבל יותר מיוחדות ממה שהיו במצרים.

בשביל לזכות לראות את זה, צריך ויאמן העם.

אם העם יאמין, בזכות האמונה יצאו ממצרים.

בזכות האמונה אנחנו ניגאל.

אז צריך לשנן את השיר הזה,

כי כל סוד הגאולה נמצא בשיר הזה.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

תזכרו את זה.

זה מה שיציל אותנו.

בשביל זה עשיתי כמה דברים.

אחד מהם, הוצאתי ספר חדש

שלא הביאו לי עדיין. הנה.

ספר חדש שנקרא עולם התשובה.

ארבע שנים של הרצאות שלי ברחבי הארץ והעולם נמצאים כאן,

עם שאלות ותשובות, עם מעשים וסיפורים מדהימים ממה שקרה לאנשים שהיו בהרצאות,

עם תמונות כמובן לשואבים צבעים,

בדפי כרומו 302,

וכל עמוד זה סיפור או שאלות ותשובות.

מדהים.

לימות החול ושבת.

ספר זה,

ארבע שנים לקח להכינו.

פה יש לכם, חביבי, נחת

למשך כמה חודשים.

לא הסתפקנו בזה,

והוצאנו גם אנציקלופדיה אינטראקטיבית.

אינטראקטיבית.

אתם יודעים מה זה אנציקלופדיה.

אנציקלופדיה מדברת.

מה זה מדברת?

אתה שואל אותי שאלה,

ואני עונה לך תשובה.

הנה, זה אנציקלופדיה,

זה שני דיסקים DVD, מכניסים למחשב,

חוץ מוויסטה,

מכניסים למחשב,

וכל שאלה שאתה רוצה לשאול אותי, אתה מקליד,

את המילה מהשאלה.

נגיד, תחיית המתים, אם אתה רוצה לדעת,

או שכר ועונש, או עולם הבא, או נבואות שהתגשמו,

או חיים לאחר המוות, או סיאנסים,

או מדע מול תורה, כל נושא שאתה רוצה.

אם אתה שואל אותי שאלה,

אתה כותב מילה,

ואני עונה לך בסרט.

תעמוד בבקשה.

האם יש אמת בדיבוק שעכשיו הגיע מברזיל? מה זה בא להורות לנו?

אני לא יודע את הפרטים, רק משמועות.

בכל אופן, הדיבוק הקודם לא היה נכון כלל וכלל,

ובינתיים הבנתי גם שהוא לא יצא, אם הוא בכלל נכנס,

ואיני יכול להתייחס למה שאני יודע בדיוק. במקרה הקודם ידעתי בדיוק מה היה,

ולא היה כלום.

במקרה שיש דיבוק, מה זה בא להורות לנו?

שום דבר. יש הרבה דיבוקים בהרבה אנשים, יצר הרע דבוק בהם מאוד מאוד,

ולא מצליחים להוציא אותו בנקל.

אז יש כאלה שנכנס בהם גם רוח,

יש כאלה רוח שטות, יש כאלה רוח ממש.

אבל מזה אנחנו לא נבנים ולא מתפעלים.

אנחנו צריכים לעבוד, לסלק את היצר הרע שלנו. ממילא,

אם מכניסים קדושה בתוך הגוף, מגרשים.

כל מרעין בישין שיש,

תהיה בריא.

הרב, מחילה. זו לא בדיוק שאלה.

אני נשוי מעל אחד לשניים ואין לנו פנים, זרע קודש. ואנחנו בצער שאי-אפשר לתאר.

אני מוכן, בעזרת השם, בלי נדר,

מה שהרב יאמר לי, לעשות,

למרות שכן, ממש,

ואם הרב ממש, אני לא יודע לתאר במילים את הצער ואת ה... שלושה דברים.

אחד, שאתה תלמד שעתיים בתענית דיבור כל יום, למרות שאתה לומד.

אבל שעתיים רצופות בתענית דיבור, שלושה חודשים רצוף,

כולל שבת וחגים.

אשתך תלמד ספר שערי תשובה של רבנו יונה, שלושה חודשים רצוף.

לא בתענית דיבור, חצי שעה כל יום, שלושה חודשים רצוף. שערי תשובה של רבנו יונה.

ואם אתה יכול לתרום מניה של אלף דולר לזיכוי הרבים באנציקלופדיות, בעשרת תשלומים,

אז תהיה לכם זכות גדולה מאוד שאם אתם מחזירים את בניו של הקדוש ברוך הוא לאביהם שבשמיים,

ראויים אתם לזכות של בנים.

אם אתה מוכן, אני מברך בקול רם. כן. אשריך. מה השם שלך והאימא?

שמואל אמנון.

שמואל אמנון בן. מרים. מרים. ואשתך. מרים מוכתרם.

מרים מוכתרם. ואשתך.

רונית חביבה.

רונית חביבה.

בת עליזה עזיזה.

בת עליזה עזיזה. כולם לצעוק אמן חזק מתי שאני מסיים את הברכה.

השם יזכה אתכם לזרע חי וקיים מהרה. אמן. יש לך חתימה בלי עין הרע. תודה רבה כבודו.

שתהיה בריא תמלא אצלו רק את הפרטים. בבקשה. יש לי כמה שאלות.

כן.

שאלה ראשונה,

כתוב שאין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות. נכנסה בו רוח שטות.

ומצד שני כתוב ששותה אז הוא פטור ממצוות.

כן. זאת אומרת שאם הרוח שטות

לא הייתה נכנסה בו הוא לא היה חוטא.

ואם הוא כבר חוטא אז הוא פטור ממצוות. טוב, זה לא מדויק.

שוטה זה אדם שוטה באמת שהוא אין לו דעת בכלל.

אדם שוטה כזה, חירש,

שוטה וקטן, פטורים מהמצוות. שוטה זה חסר דעת לגמרי.

זה שאדם חוטא כשנכנסת בו רוח שטות,

אז לוי ידוע לך שאדם כל הזמן חושב מחשבות. אין רגע בלי מחשבה.

כן?

אז אם אדם חושב כל הזמן

והמחשבה תפוסה בדברים חיוביים,

בתורה, במצוות,

או בגמילות חסדים, בדברים חיוביים,

אז אין מקום לאדם להכניס שתי מחשבות ביחד.

כל זמן שיש מחשבה של חוכמה, של תורה, של חסד,

אז אין מקום למחשבה אחרת.

אבל אם אני מפנה

את המחשבה שלי מלחשוב בדברים כאלה,

מתפנית המחשבה למחשבה אחרת שהיא לא ממין זה.

איזה מחשבה אחרת יכולה להיכנס.

שטות.

אז ממילא כשרוח שטות נכנסת,

אז היא מובילה למעשים שהם לא ראויים.

לכן מי שתפוס כל הזמן במחשבות

טובות חיוביות כמו שתיארתי,

הוא לא מניח למחשבות לא טובות להיכנס.

אז ממילא לא יכול לחתור.

תודה. שאלה? יש לי עוד שאלה.

כן.

כתוב שיש כל מיני מצוות שיש לאדם חלק,

הוא בין העולם הבא. כמו שמי ששונה הלכות כל יום שתי הלכות, אז מובטח לו שהוא בין העולם הבא וכל מיני איזה. נכון.

ומצד שני, יש כל מיני עבירות שאדם עובר שאין לו חלק לעולם הבא. נכון. אז אם אדם עושה חלק מזה וחלק מזה, אז מה בסוף מכריע?

אז ככה,

אדם שהוא שונה הלכות בכל יום, כמו שאומר אליהו הנביא, ומקיים אותן,

אז הוא בין העולם הבא,

כי הוא יספיק במשך הלימוד שלו, כל פעם שתיים, שתיים, שתיים, שתיים, שהוא יקיים את כל התורה כולה.

אבל מצד שני, נגיד, אם הוא רגיל בלשון הרע,

רגיל בלשון הרע,

אז כתוב, מי שרגיל בלשון הרע, אין לו חלק לעולם הבא.

למה?

הוא כמו רוצח.

הוא פשוט מפיל חללים בלשונו,

וגורם להם נזקים בלתי הפיכים.

הוא אומר שפלוני, אי אפשר לסמוך עליו, זה...

גזלן וזה גנב הוא גורם שלא יקנו אצלו ושלא יתחתנו והוא אומר שיש לו פגם וזה מולד

הוא מדבר על אנשים מה שהוא רוצה מחסל אנשים בפה שלו

אדם כזה מצד זה אין לו

בשיקול של מה שאדם

מגיע אם ייפסק שהריבוי של המעשים שגורם לו להפסיד את העולם הבא

מצד שני יש לו זכויות גדולות מאוד

אז יחליטו בשמיים אם לתת לו שכרו בעולם הזה על מה שהיה צריך לקבל עולם הבא

יכול להיות שכיוון שזה מפסיד גדול יותר ממה שיש לו

אז ייתנו לו שכר גדול מאוד בעולם הזה לפרוע לו את כל מה שמגיע לו והוא יפסיד את העולם הבא

או הפוך

מה שהוא עושה שמפסיד עולם הבא

כל זה מדובר שהוא לא עשה תשובה

כן והזכויות שלו הן גדולות לאין שיעור יצטרכו להעריך בשמיים מה גובר על מה

ותהיה החלטה

אם כן יבואו עליו ייסורים גדולים מהעולם הזה

גדולים מאוד

כנגד זה ומה שגובר עליו שיש לו זכות לחיי העולם הבא הוא יזכה בסופו של דבר לחיי העולם הבא

אבל זה שיקול של שמיים

אנחנו לא יכולים להעריך בדיוק כל דבר ודבר מול מה

אבל בשמיים עושים את ההערכה

כדאי לא להסתבך באלה שכבר הודיעו לנו חכמים שמאבדים מי משוגע?

אומרים שאם אדם נושם גז הוא מת אז מי רוצה לפתוח גז?

אומרים שמי שנוגע בחשמל הוא מתפחם מי רוצה להתקרב לחשמל?

כשיש אזהרות ברורות לא מתקרבים

ואם כתוב שיש דברים שוודאי מרוויחים ודאי לשם צריך לרוץ

זה הכי קל נתנו לנו כבר ציוני דרך צריך רק להקשיב ולעשות

תודה רבה שנזכה לזה אמן הרב הרב אם תוכל לברך אותי ואת בת דודה שלי זיווג הגון כן תהיו מוכנות ללמוד חצי שעה ספר שעה תשובה של הבן אמנון שלושה חודשים?

כן בבקשה שמותיכן?

אליה בת נאורה אליה בת

נאורה ליאורה

אליה בת נאורה

ונועה בת ניצה אמילי ונועה בת ניצה אמילי תזכו לזיווג הגון מהרה אמן תודה רבה שלום כבוד הרב שלום וברכה

איך אתה יכול להוכיח לי שהתורה היא לא בעצם עוד ספר?

יפה שאלה מאוד חכמה איזה ספר יש לך כנוכחה שהוא לא רק ספר?

לא יודע, כל הספרים האחרים, מה שאנחנו לומדים והכול ואיפה אני יודע שזה סתם עוד איזה אחד כתב לפני איזה מאה שנים ועכשיו אנחנו סתם לומדים את זה.

איזה ספר אתה כן מחזיק ממנו שהוא לא רק ספר?

סיפורים אמיתיים, שאנשים מספרים שקרה להם לפני ארבעים שנה, עשרים שנה. מאיפה אתה יודע שזה קרה? היית נוכח?

יש דברים שמוכיחים את זה.

ואיך מוכיחים שכותבים ספר?

נגיד השואה, כאילו...

נגיד ניצון שואה בא ומספר את הסיפור שלו שקרה לו בשואה.

אז הבן אדם כאילו מספר מה שקרה לו.

נו, אז מה, אני אספר לך עכשיו שהייתי בירח והגעתי וגם אני אכתוב ספר, אז מה?

אבל מוכיחים שזה קרה. איך מוכיחים?

הוא מספר את זה?

הוא מספר, זה נקרא סיפור שצריך להאמין.

כלומר יש גם סרטים על זה, יש הכול. סרטים אני עושה גם לבד, לא בעיה לעשות סרט,

על כל אחד אני יכול לעשות סרט, וגם מה שלא היה, אני יכול לעשות סרט.

כמו וולט דיסני, אין בעיה לעשות סרט.

כאילו, לא יודע, אני יודע, כאילו, כל ה... אני חושב שאתה עונה לי את התשובות האלה.

אתה נסה כאילו להוריד אותי מהשאלה? לא, להוריד אותך. הפוך, להוכיח לך את התשובה. תכף תשמע את התשובה.

אוקיי, אז... נו, אז תמשיך איתי הלאה.

איזה עוד הוכחות יש לך מכריחות אותי להאמין שספר הוא אמיתי?

יש אנשים שמראים לך, נגיד מה שמנגלי עשה בשואה לאנשים שהוציאים להם את האיברים.

אז הוא מדבר, הוא מראה לך, יש אנשים שכאילו... מה הוא מראה? שפה הוא חתך אותו?

כן. אולי הוא נחתך לבד במטבח?

נחתך, אבל זה הוכחות, מאיפה אני... זה נקרא הוכחות?

זה סיפור שהוא מספר, ואני צריך להאמין לו, אני לא הייתי. כן? אני הייתי? לא.

לא, אז איך אני יכול להאמין שזה לא סתם ספר? כי הרבה אנשים אומרים את זה. כמה אנשים?

מי שניצל. כמה?

אתה שואל אותי מאיפה אני יודע מינית? כמה ניצלו?

לא יודע.

נגיד, מיליון?

כן, נגיד מיליון. מיליון, זה בסדר? אם מיליון אומרים אותו דבר, זה בסדר? כן.

אז במעמד הר סיני הוא שלוש מיליון.

אבל אף אחד עד היום חי.

בטח, הבנים שלהם.

מה יהיה בדור הבא של השואה?

ועוד דור ועוד דור.

איך נדע שהייתה השואה?

אה, בוסענא.

מה אתה אומר?

צודק.

תהיה בריא? תודה.

תודה רבה. אתה רוצה ציצית אולי?

בכיף. בוא, מותיק, בוא.

ברכה, ברכה, ברכה שהחיינו. ברכה, ברכה שהחיינו. ברוך אתה.

תודה, אדוני הלוון, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן. חזק וברוך. הופה.

ואין לנו על מי להישעק, אין לה אלא על אבינו.

אבינו שבשמיים.

כן.

שלום לכבוד הרב.

שלום וברכה.

אין שאלות.

אשתי חולה במחלה.

המצב שלנו מאוד קשה.

כל קבלה שתיתן אני אשמח, יותר מאשמח מלעשות ולקבל עליי ועל אשתי ועל כולם.

אז מה שהצעתי לראשון שביקש, מקובל עליך?

לא שמעתי את הכול, הייתי פה חלק מהם.

שעתיים ללמוד תורה בתוכנית דיבור אתה,

כל יום ברציפות, במשך שלושה חודשים רצוף.

אשתך תלמד

ספר שערי תשובה של רבנו יונה,

כל יום חצי שעה, שלושה חודשים רצוף. בשקית יש לך הוראות גם.

אשתך הולכת עם כיסוי ראש?

כן. מלא.

כן.

ולקנות מניה של אלף דולר למבצע מיליון אנציקלופדיות חינם, לחלק

לעם ישראל בחינם,

בעשרה תשלומים.

בסדר גמור.

מוכן.

אשריך,

מה שמה של הבריאה?

עדי בת שרה.

עדי בת שרה,

השם ירפא אותה ברפואה שלמה בכל איבריה וגידיה מהרה.

אמן. ויעתיק את המחלה ממנה למוח של אחמדינג'אד. אמן.

בשורות טובות שיהיה לך. שלום.

אני רק רוצה לבשר אתכם בשורה טובה.

אתם זוכרים, לפעמים בהרצאות אני מודיע,

אומרים לי למה לפעמים מפחידים? למה מפחידים? ומה אני אומר?

אני אומר שכשיש אזעקה ויש מלחמה אז יש פחד, נכון? יש פחד, עושים אזעקה, עוד יותר פחד. לא מספיק המלחמה, עוד אזעקה מפחידה, נכון?

ותמיד שאלתי למה לא עושים אזעקה?

לה, לה, לה, לה, לה, לה, לה, לה, לה, לה, לה, לה, לה, לה, לה, לה, לה.

היי, קיבלו את העצה שלי.

קיבלו את העצה שלי.

תשמעו, אני מקריא לכם.

מומחה למוזיקה,

התבקש לפתח צליל התרעה על נפילת טילי אב״ך.

אטום ביולוגי וכימי.

לכל טיל יהיה מוזיקה אחרת.

אהה.

קונצרט של טילים.

מערכות הצופרים ישמיעו אזעקה על פי איום הטילים.

סירנה מיוחדת תופעל עם נפילת טיל בלתי קונבנציונלי.

מומחה למוזיקולוגיה וצוות פסיכולוגים מחפשים אחר הצליל המתאים עבור סכנת האב״ך.

אטום ביולוגי כימי.

צליל לכל טיל.

שיגור טיל בעל ראש קרב אטומי.

יש לכם הצעה איך הוא ינגן?

בום בורו רום. בום בום.

איזה צלילים. מעניין מה יעשו.

וזה פרופסור מאוניברסיטת בר אילן, מומחה למוזיקולוגיה,

התבקש לפתח צליל להתרעה כזאת.

והרעיון הוא לגרום לפגיעה קטנה ככל הניתן בשגרת החיים אם אין איום בלתי קונבנצי.

אין סיבה ליצור בלבול בקרב כלל האוכלוסייה,

זאת מתוך ההנחה כי צליל בקצב מהיר יותר יגרום לציבור לרוץ מהר יותר כדי לתפוס מחסה.

בתוך כך עד חודשי הקיץ השנה תתקבל הזעקת צבע אדום ישירות למכשיר המרס.

ובפיקוד העורף מתכוונים לעדכן את כל האזרחים על נפילת טילים גם באמצעות מסרונים,

אס.אם.אסים,

שיישלחו למכשירים הניידים בשעת חירום וכן על ידי פריצות לשידורי רשתות הרדיו והטלוויזיה הטמבלוויזיה השונות.

אז אתם רואים שזה רציני מלחמה בדרך?

אפילו תהיה מלחמה עם מוזיקה.

אז לכן הדיסקים שחילקתי לכם חשובים מאוד כדי שתהיו מוכנים ואל תשכחו את ההמנון התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

שאלה הבאה. רציתי לשאול כבוד הרב באיזה גיל אתה ממליץ, אתה יודע, באיזה גיל להתחתן.

אתה כבר באיחור.

בן כמה אתה? אני בן 17 עכשיו.

אה, לא, אז אתה מפותח.

בלי עין הרע. הקדוש ברוך הוא אוהב אותך.

בכל אופן, עד עוד שנה,

עד עוד שנה הקדוש ברוך הוא לא מקלל אותך.

מ-18 הוא מתחיל להגיד טיפח עצמותיו בקרבו.

מה זה אומר בדיוק?

זה אומר שלא כדאי לך להיות מקולל אלא מבורך ותחפש כלל העתיד שתוכל להתחתן עד 18. בעזרת השם יהיה לי שנה הבאה חתולה, הרב?

אם אתה רציני. רציני, כן, רציני. ודאי, למה לא?

למה לא? בעזרת השם. אתה מוכן גם ללמוד בשביל זה? אה, אני מוכן, כן.

שעתיים תורה כל יום בתוכנית דיבור, שלושה חודשים רצוף. שעתיים תוכנית דיבור?

לא.

אתה יכול ללמוד תורה בצעקות.

אה, בצעקות. בסדר. אבל רק תורה.

רק תורה. ותענית דיבור לשאר הדברים בשעתיים שאתה לומד.

שלושה חודשים רצוף, כולל שבת וחגים.

לעשות גם צום?

לא. לא צריך לצום? זה. אם אתה אוכל כל שעתיים...

יש לך ציצית?

ציצית יש. ציצית יש, הנה.

אבל בלי סמל של שופר. לא, בלי סמל.

אז בוא אני נותן לך עם ספל. בוא.

חרוד.

בבקשה, אשריך. קח, זכית.

השם יזכה אותך לחופה לפני שמונה עשרה.

זה במידה?

זה במידה שלך, כן.

כן.

שאלה נוספת. שלום רב.

סליחה, אין לי עברית טוב. אני מברזיל, והפעם הראשונה שאני, הרצאה. שאני פה לשמוע אותך.

אמא שלי נפטרה חודשיים, שבר.

זה כואז מאוד בלב שלי. כואב. כואב מאוד, נכון, סליחה.

וכי, בטח,

שיש לי אמונה ואני עושה קדיש פה בארץ ישראל. ושבועיים אני באשתי פה וגם שתי הבנות בבית שלנו בירושלים.

וזה קצת קשה. היא שמרה תורה ומצוות? מאמא שלי, בטח. לא דתיה ממש, אבל היא, איך אומרים,

שירה את התהילים, את הכול, והיה באמת ספציה. אתה רוצה לעשות לה זכויות הרבה בשמיים?

כן, אני תסביר לך, רב.

עוד פעם, יש לי אמונה,

אבל אני רוצה שיהיה לילוי נשמת לאמא שלי, ומקבל לי גם כן ברכה בשבילך. זה הכול מה שאני מבקש ממך. אז אמרתי, אם אתה רוצה זכויות שיהיה לה לעילוי נשמתה,

אם יש לך אפשרות לקחת מניה של אלף דולר בעשרה תשלומים לעילוי נשמתה,

הזכויות שיקנו לה הדיסקים האלה ודאי יעלו אותה לגן העדן בזכות זה.

אין עילוי נשמה יותר מלהציל יהודים בתשובה.

שווה?

מוכן. אני אגיד לה עכשיו.

כי יש לי חלומות כל היום.

איך היא נראית בחלום?

אני עומד עם אמא שלי כל הזמן.

איך היא נראית בחלום? עצובה? שמחה? מחייכת? זה בסדר, זה ככה טוב, אבל זה לא דיאלוג נורמלי. איך אתה רואה אותה? מחייכת?

עצובה? לא, לא, זה בסדר, אבל... מה בסדר? אני לא מבין. מה בסדר?

לא עצובה.

נרד בסדר.

ביזי, ביזי. בטלפון, ישמן בטלפון.

ואנחנו שמחים.

אני עם האחות שלי ועם האבא שלי גם כן בחלומות.

בקיצור, אתם לא נפרדתם. אתם ממשיכים לעמוד בקשר.

כן, כן, כן. בסדר.

אז אני אגיד, המרחם על כל בריאותיו הוא ירחם על נפש, רוח ונשמה של המנוחה.

השם של אמא שלי, אסתר בת דבורה.

אסתר בת דבורה, השם יניחנה בגן עדן בכלל מתי עמו ישראל בזכות הזכויות שלה ובזכות המניה להציל יהודים בתשובה. אמן.

בשורות טובות, והשם ינחם אתכם.

ערב טוב, אמא. ערב טוב.

איך אתה יכול להסביר לי שאני מתפלל ומבקש דברים, לא כל דבר שאני מבקש אני מקבל?

קודם כול, אין תפילה שחוזרת ריקה, רק לא כל תפילה עולה מייד.

יש כאלה שלא עולות מייד ויש כאלה שעולות אבל ממתינות.

יש נענות לאחר יום, לאחר שבוע, לאחר חודש, לאחר שנה, לאחר ארבעים שנה ויש כאלה שנענות אפילו לא בחייך.

זה פועל על הצאצאים.

אבל גם אם היו תפילות שהן לא בדיוק,

אז הן לא עולות למעלה לגמרי. אבל כשבאה תפילה אחת כנה ואמיתית מעומק הלב,

היא מרימה איתה גם את אלה שלא עלו.

אז לפעמים זה תקוע בגלל שהתפילה לא מספיק כמו שצריך.

אבל תפילות עם דמעות, לדוגמה,

תמיד עולות למעלה.

שערי דמעה לא ננעלו.

תודה רבה.

תהיה בריא. יש לך ציצית?

כן.

אתן לך עם סמל של שופר.

בכבוד.

שלום, כבוד הרב.

שלום, שלום.

רציתי לשאול למה צדיקים אין להם ילדים ורשעים

שעושים הרבה עבירות ויש להם ילדים.

תראה, צדיקים לא צריכים ילדים. לפי שאלתך אני עונה.

לא לכולם אין. אבל אלה שאין להם לא צריכים ילדים,

כי התולדות שלהם זה המעשים שלהם, והמעשים שלהם הם החשובים.

לכן כתוב, אלה תולדות נוח.

נוח,

איש צדיק היה בדורותיו.

לא אומרים נוח, אלה תולדות נוח, שם חם ויפת.

אומרים, התולדות של נוח זה שהוא היה צדיק,

הוא היה 100%. זה תולדות.

אבל הרשעים,

אם גם לא ייתנו להם תולדות, לא יהיה להם המשך. אז נותנים ילדים, אולי יצא מהם משהו טוב.

תודה רבה. תהיה בריא.

יש לך ציצית, נכון?

אבל בלי סמל. בוא.

בבקשה, בהצלחה.

ערב טוב, הרב.

ערב טוב.

לא שחס ושלום אני בא להגיד כמה, אבל

רציתי לשאול מה רע בעולם הזה,

כאילו למעלה צריך מלחמה וגאולה, חס ושלום, כאילו לא צריכים את זה. אני סתם שואל, למה שלא נמשיך את החיים ככה?

רגיל, הכול טוב.

כי יש אנשים שמקלקלים את העולם,

אז העולם צריך להגיע לתיקונו. באמת העולם על הכיף-כיפק. אמנם הוא לא התכלית, הוא רק מעבר,

אבל אם אנשים לא היו מקלקלים את העולם, אז היינו בימות משיח.

אבל יש גם אנשים שמתקנים את העולם.

נכון, אבל הקלקול כרגע הוא יותר מהתיקון,

ולכן צריך את המין להגיע לנקודת ה...

סיום, לטאטא או לתעתה יותר נכון את כל אלה שהם לא בסדר אם הם לא חוזרים בתשובה

ואז העולם יישאר מתוקן ואז תתחיל התקופה שאתה חולם עליה.

ומה הרגשת, בוא נגיד אחרי המלחמה ואחרי הכל, למה הרגשה כאילו שנרגש בביאת משיח? אני יודע שהעולם כמנהגו נוהג והכל... אושר, בעדנים מצויים כעפר, שלום, אחווה,

לא, אין, אין יצא רע.

אין מוות.

ובלע המוות לנצח.

אנשים יאריכו ימים עד אלף שנה,

כמו בזמן האדם הראשון.

שלווה, נחת,

חיים טובים, אין קנאה, אין תחרות,

אין רכילות,

שלום אמיתי, אהבה, רעות, כל הברכות.

אז עוד שאלה.

אחרי המלחמה שתהיה פה אמרו ש...

שני שליש ימותו ושליש יישארו.

ומי בטוח בעצמו שישאר חי כאילו?

מי שיעסוק בתורה וגמילות חסדים יישאר.

הרוצה להינצל ממלחמת גוג ומגוג,

יעסוק בתורה ובגמילות חסדים.

ואחת נתן שלישית.

זה גם נכון. אם הוא אוכל שלוש סעודות בשבת,

גם זה מספיק להינצל.

תהיה בריא.

הרב, סבתא שלי חולה,

היא הייתה חולה בציימר, אני יודע מה זה אלציימר. כן. עכשיו היא חולה במחלת השכחה.

זה קשור לזה, כן.

אז אני רוצה שתברך אותה.

בשמחה רבה,

אבל זה קשה מאוד לצאת מהמחלה הזאת, לצערנו הרב.

תגיד לי משהו.

מה? אתה לומד בתלמוד תורה, נכון? כן.

אתה מוכן ללמוד חצי שעה לרפואתה?

בכמה זמן? כל יום.

כן.

אתה תעמוד בזה כל יום חצי שעה? נראה לי.

ומה תלמד למשל?

לא יודע.

לא יודע.

לא יודע.

אז בוא אני אציע לך.

אתה מסוגל ללמוד מפרשים על התורה?

כן.

יופי.

אז תלמד פרשת השבוע, הם מפרשים על התורה.

בסדר.

מה השם של סבתא?

סוזן שושנה בת אתו.

סוזן שושנה בת?

אתו.

אתו.

כן. השם ישלח לה רפואה שלמה מהרה ויעביר את האלצהיימר לאחמדינג'אד. אמן. שישכח מאיפה הוא נולד.

שלום, כבוד הרב. שלום וברכה.

רציתי לשאול למה יש רבנים שמתמקדים שהגאולה תבוא בלי גוג ומגוג ויש רבנים שאומרים שיהיה רק גוג ומגוג. למה אי אפשר להתמקד רק בהצעה של הרחמים?

קודם כל חייב להיות גוג ומגוג והסברנו את זה מספר פעמים.

משום שמלחמת גוג ומגוג תהיה על אדמת ישראל כמו שמתואר ביחזקאל ל״ח.

דבר נוסף, המלבי מסביר שגוג ומגוג יהיו שלוש מלחמות גוג ומגוג.

והחפץ חיים אמר שמלחמת העולם הראשונה זו הראשונה.

מלחמת העולם השנייה שתהיה,

אז עוד לא הייתה כשהוא אמר זו תהיה השנייה.

ואחריה הוא אמר תהיה מלחמה השלישית והאחרונה גוג ומגוג.

מתי? הבנת?

מתי?

בעגלה ובזמן קריב.

כן.

יש לך ציצית?

בבקשה, בוא.

בבקשה.

כן. רציתי לשאול, מה כאילו השעמום של אלוהים? מה הקטע שלו שהוא הכניס אותנו לפה?

הבנתי.

הסקיפה סרוגה עגיל ושעמום של אלוקים.

הבנתי.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא לדעתך משועמם.

הקדוש ברוך הוא לא משועמם.

הוא טוב ומטיב,

ובכדי להיטיב הוא ברב רואים להיטיב להם.

רק מה לעשות שיש אנשים שלא חושבים שהקדוש ברוך הוא רוצה להיטיב להם,

והם משועממים שואלים שאלות משעממות,

וחושבים שמשעמם לא.

פשוט משעמם להם, לכן הם לא יודעים מה לעשות עם עצמם.

אם היו מבינים שהבורא רוצה להיטיב להם והכין להם עולם מפואר, הרי העולם הזה הוא מפואר,

וזה רק ההכנה לעולם הנצחי שהוא לאין ערוך מפואר,

היו מבינים את גודל ההטבה של הקדוש ברוך הוא להיטיב לברואים, שהוא לא חייב להם כלום אפילו.

זאת אומרת, זו הטבה לא משעמם,

אלא מטוב.

טוב השם לכל, ורחמם על כל מעשיו.

יש לי עוד שאלה. בבקשה. אז איך מגיעים לכל הטוב הזה, וכל ה...

אם שומרים את התורה והמצוות, שזו הנוסחה

שהקדוש ברוך הוא הביא,

אם עושים את זה, יש הבטחה לשני עולמות. כבר בעולם הזה תראה את כל הטובות והברכות,

וגם לעולם הבא.

כי אם תקיים את התורה והמצוות במלואן,

ותראה שבעולם הזה אתה מקבל את כל הטובות כמו שהשם הבטיח, ודאי שאתה תיווכח לראות שבעולם הבא ודאי וודאי שיהיה לך.

קל וחומר.

ורציתי להגיד, אני הייתי פעם דתי, ממש חזק, וזה, וכל הטובות האלה,

לא יודע, אני לא הרגשתי אותן. כי לא עשית תרום מצוות באמת, עד הסוף.

אני, לדוגמה, משתדל לעשות אותן עד הסוף,

ואני רואה את זה בגדול, בגדול מאוד,

טובות בלי סוף.

בלי סוף.

איך צריך באמת לעשות את זה, אז? פשוט לשמוע מה שכתוב בהלכה ולקיים,

בשמחה,

כי זה אוצר שאין כדוגמתו. אם אני עושה מצווה קלה,

ואני זוכה גם בעולם הזה וגם לחיי נצח,

איך אני לא אשמח?

זה יותר מלהרוויח בפיס, בלוטו ובטוטו.

אבל השמחה הזאת זה לא דבר שאתה רואה, שאני רואה את זה. אני לא צריך לראות, אני צריך רק לדעת.

אם אני יודע שאני עושה דבר שערכו גדול,

אני עושה אותו בשמחה, אפילו שאני לא רואה את השכר מיד.

אתן לך דוגמה.

אני מאמין שאם אתה תראה, חס ושלום, תאונת דרכים,

ואתה תראה מישהו ששוכב מותר על הכביש,

אתה לא תחלוף ותעזוב אותו.

אתה תעזור לו, נכון?

ואם צריך להרים אותו אפילו על גבך, אתה תרים אותו, נכון?

ואפילו שתתלכלך מדמו, נכון?

ותבהיל אותו לבית החולים, נכון?

ותמתין עד שתדע מה קרה בגורלו, נכון?

ותחפש לדעת להודיע למשפחתו מה קרה, נכון?

פששש.

ואיפה השכר על זה?

זה הרגשה שאתה עשית למישהו משהו טוב.

תודה. אם עשית למישהו משהו טוב והוא פצוע והוא שוכב והוא מדמם,

למה לא תעשה טוב לעצמך כשאתה עוד לא פצוע ולא מדמם?

ויהיה לך טוב.

כי מעשה טוב הוא טוב.

אבל כמו שאמרתי, אני באמת הייתי ממש דתי,

והכל... היה פעם, ואפשר לחזור.

אבל לא, לא הייתה לי את הקשורת. לא היה לך טעם, לא היה לך טעם, לא הרגשת טעם.

כי לא למדת בשמחה, לא הבנת את הערך של המצווה ולא ראית תכלית למה שאתה עושה. לכן החלטת לשים עגיל.

ומה עגיל עוזר?

אתה גם לא נראה הכי שמח עכשיו.

אז עזבת את התורה,

עברת קצת לצד השני, וגם שם אין הבטחות גדולות. צריך לעבוד קשה בשביל שיהיה לך משהו,

ונראה בכלל מה יצא ממך.

אז מה הרווחת?

הרי בסוף, אם תמשיך בדרך הזאת,

אחרי 120 שנה תיפטר, ולא יהיה בידך כלום.

אבל אם תלך בדרך הקודמת,

גם אם בעולם הזה אתה תעזוב את הכול,

אבל אתה יוצא מפה עם שלל אדיר של תורה ומצוות.

והרי האדם הוא רוחני,

הנשמה שלך היא נצחית,

ואתה לא תמות,

רק הגוף יוטל בעפר.

ומה, תעמוד עירום ועירייה לפני הקדוש ברוך הוא ותגיד לו,

טעיתי?

תמיד אני טעה, כאילו...

לא תמיד, מה פתאום?

איך אפשר לא לטעות? כאילו, הוא יודע הכול. אם טועים, הוא נתן דרך לחזור בתשובה ולתקן. איפה ראית דבר כזה?

איפה ראית בחוק הישראלי שאם אדם טעה, טעה, טעה, יכול להגיד, סליחה, טעיתי, חוזר בתשובה, ומרחמים עליו?

איפה ראית דבר כזה?

אין כזה דבר.

אבל השם כן נותן לך, כי הוא טוב.

אבל ללכת, כאילו, את כל זה בהרגשה שבאמת אתה לא, אין לך הרגשה שזה עוזר לך. גם אם אין הרגשה בהתחלה, הרגשה תבוא לאחר מכן. זה יורד. אדם שעובד ביהלומים,

אז הוא עובד עבודה סיזיפית,

אתה מבין? כל הזמן נטש יהלומים.

בכל יהלום הוא מקבל כמה פרוטות ועוד כמה פרוטות, זו עבודה קשה.

הוא מתעסק ביהלומים של אחרים, לא שלו.

אז הכסף לידו כל הזמן,

בעושר מסתובב בין ידיו, אבל לא שלו.

והוא מקבל זה, אבל למה הוא עובד?

כי בסוף גם לא יהיה קצת כסף, ואולי הוא יקנה בסוף יהלום. איך אפשר לראות את זה שזה יהלום, כאילו?

איך אפשר לא לראות את זה? הרי הנצחיות קיימת,

והגופניות מתבטלת.

אז כל מה שתשקיע בגשמיות תשאיר, כי ראית שהמתים שלוקחים אותם לבית קברות,

לא מכניסים להם את הדירה והכסף והמכונית לבפנים, נכון?

אבל הנשמה נשארת.

אחרת למה עושים לעילוי נשמת,

ולמה אומרים קדיש,

ולמה יושבים שבעה, ולמה שלושים, ולמה שנה, ולא רק אצלנו בכל העולם?

בגלל הישארות הנפש.

תודה רבה.

אני רוצה להציע לך ציצית עם סמל. בוא, מתוק. בוא.

בכבוד.

אפשר לקבל רק תעגיל מתוק? נעשה החלפות.

החלפות. תן לי תעגיל.

תודה רבה. אין, אין כמו עם ישראל.

אין, אין כמו עם ישראל. תזכה לגדול בתורה ורד שמיים.

תודה רבה.

ערב טוב, הרב.

ערב טוב. בהמשך לשאלה שבפני כן שאלו אותך איך אתה יכול להוכיח שהתורה כן קיימת.

כן. אז אתה אמרת שאפשר כל אחד לכתוב ספר,

ואני אומר שזה אמיתי, אז זה אמיתי.

לא, מה פתאום? אני שללתי את זה.

לא, נכון, אז אתה אומר שזה לא נכון.

שזה לא מחייב שזה נכון.

נכון, אבל

אנחנו לא מקיימים כל מה שכתוב בספרים. מי? ומשום מה אנחנו כן מקיימים מה שכתוב בתורה. בטח, אם יש ספר חוקים, חייבים לקיים. תראה, יש ספר חוקים של מדינת ישראל,

וגם אם אתה לא מכיר את הספר, אתה חייב לקיים. אם לא תקיים, תענש.

אבל איך אני רואה את זה כשאתה נהנה? אתה לא צריך לראות אפילו את הספר. אומרים לך שיש חוק. מישהו כתב ספר לפני הרבה זמן, ועכשיו אנחנו אומרים שצריך לקיים את זה.

אני אגיד לך משהו.

אתה מכיר את חגי ישראל?

כן.

איזה חגים אתה מכיר?

כל החגים. כל החגים.

פסח לזכר מה?

יציאת מצרים.

מתי, סליחה, שבועות לזכר מה?

שקיבלנו את התורה.

יפה מאוד, אתה רואה שאתה יודע. זה מה שאמרו לי, זה שם,

כשהייתי קטן. נכון. שנה שעברה עשינו את החגים האלה?

כן.

לפני שנתיים?

כן. שלוש? כן. ארבע? כן. מתי התחילו? לא יודע.

מיציאת מצרים, לא? למה אומרים לי? אני לא יודע את זה. למה עושים זכר ליציאת מצרים אם לא היה? כי אומרים לי, כי כתוב בספר שזה מה שקרה.

הבנתי. זאת אומרת, בוא נחליט עכשיו שאנחנו עושים חג חדש,

חג קריעת

ים תל אביב.

בסדר, אז אפשר, ונכתוב את זה בספר, ועוד כמה... ומישהו יחוג את החג הזה? עוד כמה אלפי שנים. זה יכול לקרות. למה עוד כמה? אם יראו שדור קודם אף אחד לא עשה ואתמול לא עשו, מה פתאום יעשו על דבר שלא היה?

אז זה יקרה.

עוד פעם.

תוסיף את זה. כתבת מה שאתה רוצה, ואנשים יעשו את זה, לא? לא.

אם אני אכתוב לך בספר, עכשיו,

כל מיני דברים, ואני אצווה בספר שאתה תקיים. אתה תקיים?

יכול להיות, לא יודע.

אם יכול להיות, אז למה אתה לא מקיים את ספר התנ״ך?

מה זאת אומרת לא אמרנו לו? אתה אומר שיכול להיות, אז למה אתה לא מקיים?

אני לא מקיים כי אני לא חושב שזה נכון.

אז תחשוב על כל ספר וספר ככה, למה שאנשים כן ישמרו את ספר... נכון, אבל לא מקיימים כל מה שכתוב בקודש. אז שום ספר לא מקיימים. נכון. גם ספר החוקים.

ספר החוקים זה מחייב אותי, אני לא יכול לעשות... גם זה מחייב אותך, אל תשמע. אתה יודע שזה מחייב אותך. אתה יכול לא לשמוע, אין שום דבר.

אתה יכול לא לשמוע. למה אני צריך כן לשמוע?

אני מסביר.

היות ויש עדים למתן תורה,

והעדים האלה היו איתם

הבנים,

הנכדים,

הסבים והסבתות והסבא רבא והסבתא רבא וכולם היו נוכחים מיליונים

והם התחילו לחוג את החגים לזכר המאורעות שהם היו נוכחים הם היו בעשר המכות הם היו ביציאת מצרים הם היו בקריעת ים סוף הם היו כשירד המן הם היו כשהיה סלב אני לא יכול להוכיח את כל זה אז אני מסביר אם הם היו והם העבירו

ושמרו את זה למזכרת ועשו לזה זכר.

וזה כתוב בספר החוקים,

והם קיבלו את ספר החוקים באותו מעמד.

ובספר החוקים כתוב שהם היו נוכחים.

עיניכם הרואות ולא זר, אוזניכם השומעות ולא אחר.

אם כל זה כתוב והם קיבלו את הספר והמשיכו אותו,

אין ספק שהספר אמיתי.

לא עוד.

אלא שצריכים לקרוא בספר בשני, בחמישי, בשבת, בחגים,

ולהרים את הספר בכל קהילות היהודים ולומר,

וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל.

זאת בדיוק אותה תורה.

ואלפי שנים התורה נשמרת במתכונתה בדיוק,

והחגים נחוגים באותם ימים ובאותם זמנים בדיוק.

וכולם יודעים מה החגים אומרים.

בפסח אוכלים מצות,

בסוכות יושבים בסוכות,

בשבועות מתן תורה.

כולם יודעים מה עושים בחגים האלה.

זאת אומרת, זה עבר בצורה רציפה במשך כל הדורות ללא הפסקה.

אז זו עדות מתמשכת.

אין לשום עם בעולם ספר כזה.

והרעיה,

שאומות העולם מחזיקים את הספר הזה כבסיס לדתות שלהם,

כגון הנצרות והאסלאם.

מה אתה רוצה עדות יותר טובה ומתמשכת כזאת?

עוד שאלה. הבנת אבל? הבנתי, כן. מקובל עליך?

היה מקובל גם לפני כן, רק רציתי להעביר את זה. תודה רבה.

יש לי עוד שאלה. אם יש אדם שכן רוצה להתמיד, אבל קצת קשה, אתה יודע,

הוא אומר, אני כן אלמד תורה כל יום וזה, ודברים כאלה,

אבל אחרי זה, כשמגיע הזמן, אין לי כוח, עזוב, כי אני רוצה ללכת לעשות משהו אחר.

אני אגיד לך, יש סוד במה שאני אומר לאנשים, ללמוד שעתיים בתענית דיבור.

אם אתה מצליח להכניע את היצר שלך שעתיים ברציפות ללמוד תורה בתענית דיבור,

להיות מחובר עם הקדוש ברוך הוא קבוע שעתיים,

לא כל יום באותה שעה דווקא, אבל שעתיים רצופות כל יום,

במשך שלושה חודשים החזקה הזאת תבנה אותך לאין שיעור.

אבל איך אני מביא את עצמי ללמוד שעתיים? החלטה אמיצה, או שאתה שווה משהו או שאתה לא שווה כלום. זה קשה עדיין. אם אתה מחליט שאתה שווה משהו,

אז שעתיים אתה תקבל על עצמך.

אם אתה מחליט שאתה לא שווה כלום, אתה לא תצליח לעשות כלום אף פעם בכלום.

תודה. תהיה בריא. ערב טוב, כבוד הרב. כן.

רציתי לשאול אם אתה בעד הגיוס לצה״ל או ללמוד בישיבה.

אני בעד מה שהתורה אומרת.

התורה אומרת

שתלמוד תורה כנגד כולם,

והתורה אומרת

שהקדוש ברוך הוא יילחם לנו ויעשה לנו את כל העבודה, כמו שעשה שלושת אלפים שלוש מאות שנה, אם נשמור את תורתו.

זה שכבר יש צבא ויש אויבים,

זו מציאות.

השאלה איפה תורמים יותר בצבא או שתורמים יותר בלימוד התורה.

אז אני אפתיע אותך,

הרב קוק אמר שאלה שיושבים ולומדים תורה הם הראשונים בקרב.

אבל יש כאלה שלא בנויים ללמוד הרבה תורה. אני אמרתי שאתה בנוי?

לא. שאלת אותי מה אני מצדד.

אמרתי מה שהתורה אומרת,

ואני אומר מה הרב קוק אומר.

עכשיו אתה שואל אותי, מה אם אחד שלא יכול ללמוד?

אני לא מקבל תירוץ כזה שאדם לא יכול ללמוד.

כי אם היו מציעים לך חמשת אלפים דולר על כל חודש לימודים,

היית לומד. ובכיף ובשמחה... היית חושב על הכסף, לא על הלימוד.

אבל היית לומד. אז סימן שמהלימוד אתה לא רואה שיצמח לך משהו,

לכן אתה לא אוהב ללמוד או לא יכול ללמוד,

כי הראש שלך חושב על משהו אחר.

אז לכן אתה לא לומד. לא בגלל שאתה לא יכול. אתה לא מעוניין.

אבל אם תבין את הערך של זה, אפילו ביטור לא עולם הבא,

רק הגנה על עם ישראל,

זה כבר סיבה לפחות, כמו שאומר הרב קוק,

לשבת ולעזור לעם ישראל במלחמה.

אבל אחד שבכלל לא ילמד,

וברור שהוא לא ילמד, לא משנה מאיזה סיבה,

אז החזון איש כבר אומר שאדם כזה ילך לצבא.

למה? כי אם הוא יתבטא, לא ילמד וגם לא ילך לצבא,

יהיה לו דין רודף אחרי אלה שכן לומדים באמת תורה.

כי הגידו שכולם משתמטים מהצבא, לא שהם לומדים, אלא משתמטים.

אז מדין רודף הוא צריך ללכת.

טוב, ויש לי עוד שאלה. אומרים, בשבת צריך לחכות למשיח?

משיח לא בא בשבת. זה מה שרציתי לשאול.

כן, אבל אנחנו מחכים לו. מה, אנחנו צריכים לחכות לו על הרגע? אנחנו מאמינים שבכל רגע הוא יכול לבוא. לא רק בשבת, אמרו שגם לא יעבור בראשות. ואם הוא נמצא בהמתנה של שבת, אז מה יש?

לא יודע, אבל אמרו שחכות לכל רגע. כל רגע? אז אני אומר לך, בכל רגע אתה צריך להאמין שמשיח יכול לבוא,

חוץ מהזמנים שהוא יכול לבוא.

מה הבעיה?

טוב, תודה רבה. תהיה בריא. יש לך ציצית עם סמל?

אני אביא לך בוא.

תהיה בריא ובהצלחה.

כן, תן לו לברך, הוא רוצה לברך. שחיין.

קח גם כיפלה, קח גם כיפלה יפה.

הפוך.

כן.

יופי. חזק וברוך.

כן, אני שומע.

ברוך אתה, אדוני אלוהים, מלך העולם, שכמה וכמה ימים הגענו לזמן הזה. אמן.

תן לגברת שמה שאלה.

תודה רבה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני עדי בת שרה, שהתפללתם עליה.

ובעלי קיבל על עצמו,

אנחנו בעצם קיבלנו על עצמנו כמה דברים.

ואנחנו, ברוך השם, זוג שמקפיד על קלה וכחמורה ונותנים צדקה,

משתתלים להקפיד בסך הכול.

עכשיו,

והיה לי קצת קשה שבזמן קשה כל כך הרב מבקש מאיתנו סכום כל כך גדול של כסף,

מאחר שאנחנו מוציאים הרבה כסף עכשיו על טיפולים

ועל רפואה.

ובאמת, אנחנו גם משתדלים להקפיד על צדקה.

ומאוד קשה לי שהרב מבקש סכום כה גדול,

גם כשאנחנו זוג צעיר,

וגם כשקובעים לנו סכום מסוים.

הרי צדקה זה משהו וולונטרי, עד כמה שאני יודעת.

משהו שזה מסתם מחליט. תראי, את לא היית פה בשעה שאני דיברתי,

אז את לא מבינה על מה אני דיברתי.

אבל אני אסביר לך דבר אחד. קודם כול, לא חייבתי, שאלתי אם הוא יכול.

ובעלך אמר שהוא מקבל על עצמו זה אחד.

דבר שני,

יש מבצע של מיליון אנציקלופדיות לחלק בעם ישראל שהן מחזירות בתשובה,

וזכות התשובה היא גדולה מאוד להחזיר יהודים מכל צדקה אחרת. כי פדיון שבויים זו הצדקה המעולה ביותר,

וזה רק פדיון של הגופים, גופות.

אבל פדיון הנשמות הוא לאין שיעור,

כמו שאומר הזוהר הקדוש וכמו שפוסקת ההלכה בשולחן הארוך.

אז לכן אמרנו שיש מניות כרגע של אלף דולר,

זו המניה.

מי שרוצה עושה, מי שלא רוצה לא עושה.

אבל אני יכול להבטיחך נאמנה שזכות המצווה הזאת גדולה מזכות התרופות שתקני בהרבה כסף,

בהרבה מאוד כסף.

אז עדיף להוציא את הכסף

בשביל להציל יהודים שיזכו לחיי העולם הבא,

ובזכות זה מידה כנגד מידה יזכו אותך שגם את תזכי לחיים טובים וארוכים ובריאים.

את לא חייבת,

ואת יכולה לחזור בך אם את רוצה,

אין שום בעיה.

הברכה לא הייתה תלויה בזה,

אלא אני אמרתי, מי שרוצה,

תהיי בריאה.

הנה, יש פה יהודייה,

יש פה יהודייה, כן, תן לה בבקשה את המיקרופון.

יש פה יהודייה, כן, תן לה את המיקרופון.

כן, מה תוריד? אני אשלם בשבילה, לרפואתה. הנה, יש יהודייה שמוכנה לקבל על עצמה את המניה.

אשריכם ישראל, אשריכם ישראל.

כן, תבורכי בכל הברכות ובכל הישועות.

עזק וברוך.

גילו לאימא שלי גם את המחלה הזאת,

ורציתי לקחת משהו על עצמי לרפואתה ושתברך אותה. את נשואה? לא.

רווקה.

רווקה. אז גם את צריכה ברכה.

טוב,

את מוכנה ללמוד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה שלושה חודשים רצוף?

כן. אימא שלך היא דתייה או לא?

היא חוזרת בתשובה.

ממש.

הבנתי.

ואת יכולת... בשלבים.

בשלבים.

אבל אין זמן. כשחולים אין זמן להמתין בשלבים,

כי את הרפואה רוצים מהר.

הרבה דברים זה לא מספיק, כי מי שחולה במחלה,

אין הרבה זמן, צריך מהר.

מה עוד?

שהיא תחזור בתשובה שלמה גמורה.

מה שצריך לעשות על פי ההלכה, שהיא תעשה.

לא להשאיר ולא להניח פרצה ליצר הרע, לקטרג ולומר,

הנה יש לה עוד זמן.

היא לא מבינה את הרמז שנתנו לה משמיים, יש לה עוד זמן.

צריכים לחזור בתשובה.

להבדיל,

כשאומרים לאדם חולה במחלה צריך להתחיל טיפולים כימותרפיים,

אז הוא לא יכול להגיד לרופא לאט-לאט עד שאני אתרגל.

כי אם לא עושים מהר זה בעיה.

אז יותר חשוב שבן אדם יקבל על עצמו לחזור בתשובה מהר,

כדי שהקטרוג יסור מעליו.

ואני אשאל אותך עוד שאלה, האם, בעדינות כמובן הפעם,

האם את תהיי מוכנה או היא גם כן להשתתף במבצע המיליון ולקחת עלייך מניה או היא או אתם או המשפחה? תשאל אותה, אני לא יודעת. אין שום בעיה.

מה שמה?

אורלי בת ג'ני.

אורלי בת ג'ני.

בת ג'ני, ג'ני.

אורלי בת ג'ני תזכה בעזרת השם יתברך לרפואה שלמה בכל האיברים בגידים מהרה,

והשם יעתיק את המחלה ממנה לנסראללה.

שלום לבא. רגע, מאיזה ישיבה אתם?

מאיפה? קול מבשר.

קול מבשר. זו ישיבה דתית?

לעזור.

ברוך השם, כן. רק לאט. ישיבת לאט-לאט.

כן, בשלבים.

כן. כששמעתי שאהבת רווחה כמוך זה שצריך לאהוב את הקדוש ברוך הוא,

הקדוש ברוך הוא אוהב אותנו.

ואיך הקדוש ברוך הוא אוהב אותנו שהוא נותן לנו את גוג ומגוג ועוד כל מיני ניסיונות.

ואהבת לרעך כמוך זה שאנחנו צריכים לאהוב את הקדוש ברוך הוא אוהב אותנו? מי לימד אותך את זה?

בישיבה לימדו אותי.

תראה, אפשר להגיד את זה בטור מדרש, זה לא המצווה.

כתוב רעך ורע אביך,

זו הכוונה גם לקדוש ברוך הוא. אפשר להלביש על זה גם את הרעיון הזה.

אבל מכל מקום,

זה נכון שגוג ומגוג זה להוכיח לעולם שהשם אוהב אותנו,

על ידי זה שהוא יציל אותנו וימגר את האויבים שהכו בעם ישראל במשך אלפי שנים,

ובזה תתגלה אהבתו הגדולה לעם ישראל.

תודה רבה, כבוד הרב.

תהיה בריא.

ציצית עם סמל אתה רוצה, נכון?

גם, וגם מי שברך לחולה.

בבקשה, מה שמו?

הרב מרדכי צמח בן מזל.

הרב מרדכי צמח בן מזל, רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהרה.

אמן.

בבקשה.

תיקח גם טיפה.

יהודי יקר, יהודייה יקרה,

הוצגה לפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולעמת את האמונה,

הינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,

רחוב מתתיהו 10, בני ברק,

או לטלפן למספר 03-677-779 וגם לפקסס ל-035-676-5320.

כתובתנו באינטרנט www.שופר.net ניתן לצפות בחינם,

באתר שופר,

בלמעלה מ-500 הרצאות של הרב אמנון יצחק שליטה,

וכן ניתן לרכוש במשרדי שופר DVD לצפייה,

דיסקים לשמיעה,

דיסקים לצפייה,

שחרורונים,

אנציקלופדיות,

ספר עולם התשובה,

וכן ניתן להוריד הרצאות לנגן MP3.