40 שנה ריצת מרתון! האם סרנו לראות?
- - - לא מוגה! - - -
כשהתחלתי לדבר על ליבו
של הבעל התשובה הראשון,
יהודה כוחלני
מאילון מורה,
שלושה חודשים
התעסקתי איתו עד שהצלחתי לשים לו כיפה, הזמנתי אותו שבת ודיברתי ודיברתי ודיברתי ודיברתי,
אחרי שלושה חודשים שם כיפה.
ואמר לי,
אם אחרי שלושה חודשים רק שמת לי כיפה,
אז אם אתה חושב להמשיך ככה,
תגיד לי כמה אתה חושב.
ייקח זמן עד שתצליח לארגן כמה אנשים וכולי וכולי.
אמרתי לו, לא, עכשיו זה יהיה יותר קל.
אני אקח חצי
ואתה חצי.
ואז נגמור יותר מהר.
אני אעשה עוד אחד ואתה אחד,
אז כל אחד יישאר לו רבע.
וככה נצמצם את זה צ'יק צ'ק ונגמור.
צחק.
אבל אמר לי, אתה יודע מה, יש לי אוטו.
אני, לא היה לי אופניים אז.
יש לי אוטו.
בוא נתחיל, ערב-ערב נלך
ונתחיל עם המשפחה.
אמרתי לו, יאללה.
התחלנו לצאת ערב-ערב.
ההצלחות היו גדולות.
ולא יאומן, הזזנו פה, הזזנו שם, פה שמנו מזוזה, פה ספרים, פה ככה, פה דיבור, פה שבת, פה ככה, פה ככה, פה ככה, ולאט-לאט, עד שניה חוגי בית, ניה זה וזה.
מישהו חלם
שזה יגיע לממדים כאלה.
אז במקום שאנשים יצטרפו,
יסורו לראות את הפלא הזה.
הרי בדורות קודמים לא היה דבר כזה.
תנועת תשובה כזאת.
במקום זה, מחבלים.
רואים שיצר הרע מבין שזה הסוף שלו.
אז הוא עושה הכל להפסיק את זה.
כי או-טו-טו
זה כבר יהיה הכרעה.
אז האם סרנו לראות?
אז גם אם אדם לא זכה בעצמו, צריך להצטרף למהפכה.
צריך לתת יד, לתת כוח.
נסייע
בכל מדעי אפשר
להמשיך ולהגיע לקו הסיום.
גם אם נופלים במרוץ, בדרך,
קמים וממשיכים.
יש ריצת מרתון,
42 קילומטר,
אבל אם מישהו נפל בדרך,
יש לפניו עוד כמה קילומטרים.
הוא יכול לקום,
לשתות קצת מים,
ועוד רוב.
נמשיך.
אנחנו כבר קרוב ל-40 שנה רצים במרתון הזה.
42, אני לא יודע, אולי לפני,
אולי קצת אחרי, אולי בזמן הזה.
אבל כדאי לדחוף עוד,
לרוץ.
אתם יודעים, אם יש עידוד לרצים,
וואי, וואי, וואי, זה נותן להם תנופה.
האם סרנו לראות?
אולי כדאי שנתחיל להתבונן מחדש על הכל ונסתכל אחורה, מה היה, מה גרם, מה נהיה,
איך זה, על מה ולמה.