נסאו קוליסאום א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

המשימה שלנו זה עכשיו,

תוך שנה, להביא מיליון יהודים לקדוש ברוך הוא.

ואתה אומר לו, אתה מאמין או לא? הוא אומר, מה פתאום, הכל שטויות.

תוכיח לי.

אתה אומר לו, one a minute, I have this kong key, do you have computer?

And you take this discon key and put it inside us.

ואתה מחשמל אותו,

כמו שהרבה חושבים,

שמלאכת החזרה בתשובה מוטלת על יחידים.

הם עוסקים בשלהם,

חלקם לומדים, חלקם עובדים,

חלקם לומדים ועובדים,

חלקם עובדים, עובדים ועובדים.

וחלקם עובדים על עצמם.

יש לכם עוד כוח שאני אגיד לכם משהו?

יש לכם.

זה תלוי בכם.

זה תלוי בכם.

זה תלוי בכם.

דיסקים מספר 699 ו-700.

נאסאו, כה לסיום,

חלק א'.

ערב טוב.

בעזרת השם נעשה ונצליח,

והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

יהי רצון שהערב הזה יהיה לרפואה שלמה של מורי ורבי, הרב הגאון רבי יהודה שפירא,

ולרפואת הוריי היקרים,

עם כל חולה עמו ישראל, אמן כן יהי רצון.

ולהצלחת כל עם ישראל,

ובפרט כל המארגנים את הערב הזה,

וכן המשתתפים בכנס חשוב זה,

שהינו בסימן קבלת עול מלכות שמיים ואחדות של כל עם ישראל להחזרת הבנים לאביהם שבשמיים תחת הכותרת

let's all get together.

אין לנו מלך אלא אתה.

בעסק כללי של חברה משותפת

יש שותפים,

והשותפים הם הבעלים בחברה,

ויש פקידים ופועלים.

מה החילוק בין בעלים לפקידים?

זה ניכר בכל צעד ובכל שעל.

פקיד אינו עושה אלא דבר פרטי,

ובעלים תמיד עושים דבר כללי,

בכל מחשבותיהם ובכל מעשיהם בעד כלל העסק.

חכמים, זיכרונם לברכה, אמרו על הפסוק, נעשה אדם בצלמנו מלמד שהקדוש ברוך הוא התייעץ עם פמלייה של מעלה,

עם מלאכי השרת,

ללמד דרך ארץ שהגדול מתייעץ ונוטל רשות מן הקטן.

וכן אמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

הדן דין אמת לאמיתו נעשה שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית.

אנחנו לומדים מזה יסוד גדול ועצום.

כל הבריאה שברא הקדוש ברוך הוא,

ברא אותה כעסק כללי של חברה משותפת,

שלכולם יש חלק ממש בבריאה,

שכן כל הנהגת הקדוש ברוך הוא מתחילת הבריאה הייתה על דרך של שותפות.

כל אחד עוסק בשלו ויש לו חלק ברווח,

וזוהי עבודת האדם.

בזה הצטיינו האבות הקדושים שכך חשק בהם הקדוש ברוך הוא.

העבודה שלהם הייתה כללית,

לא פרטית,

והם היו בעלים בעסק,

היו בעלים בבריאה,

ולא כמו שכירים בשל אחרים.

מה עשה אברהם אבינו?

כתוב, ויקרא בשם השם,

מלמד שהקריא את שמו של הקדוש ברוך הוא בפי כל בריאה.

הקדוש ברוך הוא היה מכתת את רגליו ממקום למקום לפרסם את שמו של הקדוש ברוך הוא בעולם,

שלא תהיה בריאה אחת בעולם שלא תכיר את הבורא יתברך,

וזכה להכרה עולמית שנקרא על ידי כל אומות העולם,

נשיא אלוקים אתה בתוכנו.

כמובן שזה לא הלך לא קל.

בתחילה התנגדו לו,

הוא עמד מול עולם שלם,

עובד אלילים.

זרקו אותו לכבשן האש,

אסרו אותו במאסר,

השליכו אותו מן הארץ,

רדפו אותו,

אבל הוא בשלו מפרסם את הקדוש ברוך הוא

כבעלים בבריאה.

זאת העבודה של בעלים.

לפני האבות הקדושים היו גם צדיקים וחסידים,

ומן הסתם הם גם קראו בשם השם,

אבל לפי המדרגה שלהם הם היו פקידים ולא בעלים.

אבל האבות הקדושים עסקו כאדם שעושה בתוך שלו.

הרמב״ן מביא על הפסוק, והשם בירך את אברהם בכול,

שמידת בכול הייתה לאברהם אבינו כמו בת שנתנה לו הקדוש ברוך הוא במתנה שיזכה במקומו,

ומסר לו בנאמנות גמורה שהוא יהיה הבעלים בבריאה כאדם העוסק בתוך שלו ממש,

ומסר לאברהם אבינו את כל הברכות.

אמר, מעתה אתה מברך,

כמו שכתוב,

ויהיה ברכה.

מעתה אתה מקור הברכות.

ועוד כתוב, ונברכו בך כל גויי הארץ.

איפה אנחנו רואים שאברהם אבינו בעלים בבריאה,

ולא מפקיר את העסק?

כשהיה צריך לברך את יצחק אבינו,

התנגד אברהם לברך אותו כיוון שיצא ממנו עשו.

מכיוון שאם הוא ייתן את הברכה ליצחק,

עלולה לעבור לעשו,

אברהם אבינו לא הסכים לברך את יצחק בנו,

אלא

אמר, יבוא בעל הברכות ויברך את מי שהוא רוצה.

ועליו נאמר,

אלה תולדות השמיים והארץ בהיברעם,

אל תקרא בהיברעם, אלא באברהם.

זאת אומרת, חשש אברהם אבינו לעסק הכללי,

לבריאה כולה,

ולכן לא בירך

את יצחק בנו בשום אופן.

מדרש תהילים מביא דבר מדהים.

אמר רבי סיימון,

ראוי היה אברהם אבינו להיברא תחילה לאדם הראשון.

הראשון שהיה צריך להיברא בבריאה היה אברהם אבינו,

אלא אמר הקדוש ברוך הוא,

אם בורא אני את אברהם תחילה,

אם יקלקל,

אין מי שיבוא ויתקן,

אלא הרי אני בורא אדם הראשון תחילה,

שאם יקלקל,

יבוא אברהם ויתקן.

אם כן, מה החשיבות הגדולה ביותר?

תיקון העולם.

מי שיכול לתקן את העולם ולהביא להשלמתו ושלמותו,

גדול מהאדם הראשון.

שהרי אברהם היה ראוי להיברר ראשון,

אבל בגלל התפקיד

שיתקן את העולם במלכות שדי,

לכן הוא נברא לאחר מכן, כדי שיוכל לתקן, אם האדם הראשון יקלקל.

מה הייתה עבודתו של אברהם אבינו?

לקרב את כל העולם תחת כנפי השכינה,

כמו שכתוב, ואת הנפש אשר עשו בחרן.

והתרגום אומר,

דשעבידו לאורייתא.

אברהם מגייר את הגרים ושרה את הנשים.

בעל בית הלוי כותב שהסיבה ששרה אמנו הייתה עקרה,

וגם לא היה לה רחם,

כדי לאפשר לה ולאברהם אבינו להתעסק בחזרה בתשובה ולהיות בנויים

ולא לחפש עצות להיריון כדי לא להיות מטופלים בילדים שיפריעו אותם מעבודתם הקדושה.

והיה כדאי לו, לקדוש ברוך הוא,

לדחות את לידתו של יצחק אבינו העולה תמימה בעשרות שנים של צער לצדיקים הללו שהתפללו לפניו לזרע.

כל זה כדי לבצע את המשימה הקדושה בעיני השם,

לגייר גרים,

ללמד את העולם כולו כמה חשובה המשימה הזו בעיני הקדוש ברוך הוא,

לקרב תחת כנפי השכינה.

מהרמב״ם בספר המצוות, במצווה שלישית,

מאבת את השם אלוקיך,

אומרת הלשון הבאה,

כשתאהב את האל באמת,

כמה שהגיעה לך מהשגת אמיתתו,

הנה אתה בלי ספק,

תדרוש ותקרא את הכופרים והשכלים לידיעת האמת אשר ידעת אותה.

לשון הספר אומר, ואהבת את השם,

אהבהו על הבריות כאברהם אביך.

לא מספיק שאדם יאהב את השם,

אלא הוא צריך להאהיב את השם על הבריות כמו אברהם אבינו.

שנאמר, ואת הנפש אשר עשו בחרן.

כלומר, כמו שאברהם בעבור שהיה אוהב השם,

כמו שהעיד עליו הכתוב אברהם מואבי,

שהיה גם כן זה לגודל השגתו,

דורש את האנשים אל האמונה מחוזק אהבתו,

כן אתה אהוב אותו עד שתדרוש את האנשים אליו.

וזוהי מצווה על כל יהודי ויהודייה לאהוב את השם ולהאהיב אותו על הבריות.

ואי-אפשר לקיים מצוות ואהבת את השם אלוקיך בשלמות,

בלי לעשות כאברהם אבינו, לקרב אנשים לאביהם שבשמיים,

שיאהבו אותו גם.

הספורנו אומר דבר מדהים,

שאלמלא הוא, אי-אפשר היה להגיד אותו,

על הפסוק,

עקב אשר שמע אברהם בקולי,

אומרת הלשון הבאה,

והנאל יצחק תלה בזכות אחרים,

בשני הפסוקים עתה וכן למטה,

וזה היה קודם שהתעורר יצחק לקרוא בשם השם.

מה הפירוש?

הקדוש ברוך הוא בירך את יצחק אבינו,

אבל לא בזכותו עצמו,

אלא בזכות אביו אברהם.

למה תלה לו את הברכות?

כיוון שהוא לא קרא עדיין בשם השם כאברהם אביו.

מהפסוקים אומרים כך

ויהי רעב בארץ,

וילך יצחק אל אבימלך, מלך פלישתים גררה,

וירא עליו השם,

ויאמר אל תרד מצרימה, שכון בארץ אשר אומר אליך,

גור בארץ הזאת ואהיה עמך,

ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל ארצות האל,

והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך,

והרביתי את זרעך ככוכבי השמים,

ונתתי לזרעך את כל ארצות האל,

והתברכו בזרעך כל גויי הארץ.

בזכות מי?

עקב אשר שמע אברהם בקולי,

וישמור משמרתי מצוותי, חוקותי ותורותי.

זאת אומרת, תלה את הברכות בזכות אביו אברהם, ולא בזכותו.

וכן, בהמשך הפסוקים כתוב,

וירא אליו אדוני בלילה ההוא,

ויאמר אנוכי אלוהי אברהם אביך,

אל תירא כי אתך אנוכי וברכתיך,

והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי.

שוב תלה את הברכות בזכות אברהם אביו.

לאחר מכן הבין יצחק את סיבת העניין,

ופסוק מייד לאחר מכן כתוב

מי יבן שם מזבח,

מי יקרא בשם אדוני,

מי יט שם אהלו, מי איחרו שם עבדי יצחק באר.

אחרי שהתעורר יצחק אבינו,

לקרוא בשם השם כאביו אברהם.

אז קראו עבדי יצחק באר מוצלחת ללא מריבה,

ואבימלך הלך אליו לכרות ברית,

ולא הזיקו אותו עוד.

משמע שעד עתה יצחק אבינו לא היה קורא בשם השם, ורק בהיותו זקן נתעורר לקרוא בשם השם.

הדבר קשה ונפלא מאוד.

הרי תכלית כל האדם וכל יעודו בחיים זה להכיר את השם,

לדעת להבין את האמונה האמיתית,

להרגיש בציורי הלב ולהפיץ בעולם את ההכרות וההרגשות האלה,

ליטוע אותם בליבות בני האדם את האמונה בהשם,

ולקרב את האנשים לעניינים הרוחניים,

שירגישו שיש עניינים יותר גבוהים,

יותר רמים ונועלים מענייני העולם החומרי שבו הם חיים.

שיכירו וידעו הכול,

כי רק השם בורא הכול ומבלעדיו אין כל.

והנה יצחק אבינו,

שנתגדל על ברכי אברהם אבינו, עליו השלום,

שהיה ראש ואבי המאמינים בעולם,

הראשון שהכיר את האלוקות, את כוח הכוחות,

המהווה והממציא הכול.

על ידי אברהם התפרסמה אלוקות בעולם, ודאי לימד את יצחק

והשריש בו את האמונה כפי שהבין והרגישו.

ואחרי כל זאת עוד תחסר ליצחק הכרה בחובתו ותעודתו לקרוא בשם ה'.

ולא עוד,

אלא בגיל 37 יצחק אבינו פשט את צווארו על המזבח לקורבן לה'

בשביל שיתקדש שם שמיים בעולם,

וירד מעל המזבח כעולה תמימה,

ובכל זאת לא הגיע למדרגה לקרוא בשם ה',

וכיצד זה ייתכן.

כיוון שלא קרא עדיין יצחק אבינו שנקרב לעולה תמימה בשם לפרסם את אלוקותו ינברך, נענש בעונש שלא תלו לו את הברכות בזכותו,

רק בזכות אביו אברהם.

וזה מדהים.

רואים מה ההבדל בין מי שמפרסם את השם בעולם לבין מי שלא?

מה ההבדל מקצה אל הקצה?

מקודם יצחק אבינו כאילו אין לו זכות כלל.

אחר כך, אחרי שהוא קרא בשם ה',

כל ישראל אוכלים בזכותו,

שנאמר, וזכרתי את בריתי ואף את בריתי יצחק,

כי כל הזכויות של האדם היותר גדול,

הכול כעין כנגד חיוב האדם לבורא וכל הטוב שעושה עמו.

ואם לא אספורנו שכתב זאת,

אי-אפשר לאומרו שליצחק אבינו היה חסר עוד בעלות בעסק,

ובשביל פקיד

אין עושים כלום,

ורק בזכות בעלים.

לכן תלה לו את הברכות בזכות הבעלים אברהם אביו, ולא בזכותו,

כיוון שאביו אברהם היה שותף של השם בבריאה,

וכל הבריאה הייתה נוגעת לו.

רק לאחר מכן, בפסוקים לאחר מכן,

אומר אבימלך,

אתה, אתה, ברוך השם.

מבהיל הדבר.

יש מפרשים שאומרים שמה שיצחק לא נתעורר לקרוא בשם השם,

מפני שהוא חשב שיש לו את דרך העבודה שלו,

ואביו עושה ועשה להפצת האמונה די והותר,

ואין נדרש מאיתו לעשות כלום.

כמו שהרבה חושבים,

שמלאכת החזרה בתשובה מוטלת על יחידים.

הם עוסקים בשלהם,

חלקם לומדים, חלקם עובדים,

חלקם לומדים ועובדים,

חלקם עובדים, עובדים ועובדים,

וחלקם עובדים על עצמם.

וחושבים שרק אם יש אברהם אבינו,

אז הוא צריך לטפל בעניין.

האחים,

את מי שיגלה את עניין המכירה,

ושיתפו את הקדוש ברוך הוא עימהם עשירי,

והקדוש ברוך הוא לא גילה את הדבר ליעקב אבינו.

מאיזה כוח הם יכלו לשתף את הקדוש ברוך הוא בעניין המכירה שלא ייגלה?

מכוח השותפות שיש להם בבריאה.

אם כן,

בואו ונעשה כולנו בערב זה שותפים לקדוש ברוך הוא,

ונוכל לחוות את דעתנו על כל מה שקורה בעולם ולקבל אחריות של בעלים,

כדי שיכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך, תשבע כל לשון,

כמעשים של אבותינו אברהם אבינו ויצחק בנו.

אז let's all get together.

בילקוט מופיע,

ואתן אדם תחתיך.

רבי אלעזר נכנס לבית החסה,

ובא רומאי אחד והעמיד אותו מכיסאו.

כשיצא רבי אלעזר,

נחש בה והקיש את הרומאי.

קרא עליו רבי אלעזר את הפסוק, ואתן אדם תחתיך,

במקומך.

מידת הדין הייתה מתוחה על רבי אלעזר,

אבל כיוון שוויתר,

הציל את חייו.

כל זאת בתנאי שיבוא אדם אחר תחתיו.

וככה העבירו את הדין מרבי אלעזר ונתנו אותו על הרומאי,

כי מידת הדין טובעת את שלה מכל מקום ואינה מוותרת עד שהיא משיגה את שלה.

זה מה שאנחנו אומרים.

ותשובה,

ותפילה,

וצדקה,

מעבירין את רוע הגזרה.

מה זה מעבירין?

לא מבטלים.

מעבירים את הגזרה על שונאי ישראל.

זאת אומרת,

אם ישראל עושים תשובה,

אם הם עושים צדקה,

אם הם מתפללים,

אז גזרות שהיו צריכים לבוא עליהן מועברות, לא מתבטלות,

על אויבי ישראל.

וכך אמר רבי נחוניה בן הקנה,

כל המקבל עליו עול תורה,

מעבירים ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ.

בזכות התורה אין מבטלים את הגזרות של המלכות מהיהודי,

אלא מעבירים ממנו לאנשים אחרים,

כי הגזרה צריכה להתקיים מכל מקום.

ביציאת מצרים, למשל,

אמרו ישראל בפחד כשם שאנחנו עולים מצד אחד,

כך מצרים עולים מצד אחר.

אמר להם הקב'-ברוך-הוא שר של הים לא תותן ליבשה,

תפלוט את המצרים ליבשה.

אמר לו שר של הים,

ריבונו של עולם,

כלום יש עבד שנותן לו ריבו מתנה וחוזר ונוטל אותה ממנו?

אמר לו הקב'-ברוך-הוא, אתן לך אחד ומחצה שבהן. אני אתן לך כפול,

פעם וחצי.

בפרעומא כתוב, 600 רכב בחור שטבעו בים סוף.

ובסיסרא, מה כתוב?

900 רכב ברזל,

פעם וחצי בתמורה לאלה שהיו בים סוף.

זאת אומרת, מידת הדין תובעת את שלה ומבקשת תמורת הנידונים, להחליף אותם באחרים.

בגזרה של עשרת הרוגי מלכות

טיהר רבי ישמעאל את עצמו והזכיר את השם בסילודים ועלה למרום.

ושניים מהם הוציאו תחילה להורג.

שניים גדולי ישראל,

שרפי מעלה,

המלאכים צעקו במראה.

זו תורה וזו שכרה,

ענתה בת קול משמיים,

אם אשמע קול אחר אאפוך את העולם לתוהו ובוהו.

גזריים לפניי,

קבלו המשעשעי דת יומיים.

זאת אומרת, יש גזרת קליה על העולם,

אם עשרת הרוגי מלכות לא יקבלו על עצמם את הגזירה,

תבוא קליה על העולם.

ורק מסירות הנפש שלכם תחליף את הגזירה של ההשמדה והחורבן של העולם,

שכן מידת הדין טובעת בכל החומרה ואינה מוותרת,

ורק על ידי עשרת הצדיקים האלה ניצל העולם כולו.

אצל אברהם אבינו ויצחק בעקדה כתוב,

כתוב, ויקח את העיל ויעלהו לעולה תחת בנו.

למה צריך את העיל?

הרי היה ניסיון רק העליהו לעולה.

ואחרי שהצליחו לגלות מסירות נפש לשם, נסתיימה השליחות

בלא צורך בקורבן,

אלא טעם הוא כיוון שמידת הדין לא סותמת את פיה,

והיא רוצה את חלקה כי היא חשבה שמגיע לה קורבן.

אז לכן היה צריך לפייס אותה, לשחד אותה ולתת לה...

הוא כמו השעיר המשתלח ביום הכיפורים שגמור שוחד ותמורה לשטן שלא יקטרג על עם ישראל אז תמיד צריך להביא מישהו חליפתו כתוב ברמבן בפרשת אחרי מות בשם פרקי דרבי אליעזר רבי חנין חתן בית הנשיא היה ולא היו לו בנים

יש מזה לימוד גדול מאוד לאנשים שמפצירים יותר מדי ומבקשים מהקדוש ברוך הוא לפעמים בחוזק רב.

רבי חנין ביקש רחמים לקבל בנים, לא היה לו בנים.

ביום שביקש למול את בנו מת רבי חנין.

פתח עליו הספדן ואמר,

שמחה לתוגה נאבחה,

ששון ויגון הודבקו,

בעת שמחתו נאנח,

בעת חנינתו של הילד

עבד חנינו האב,

וקראו לו חנן על שמו.

הפירוש מובא שם,

שלא היו לו לרבי חנין ילדים,

ומי שאין לו בנים חשוב כמת,

ולפי שירבה בתפילה שיהיו לו בנים,

נשמעה תפילתו ולא חזרה ריקה,

אבל הגזירה חזרה עליו והוא היה צריך למות.

קודם

הוא היה צריך למות.

במקום להמיט אותו,

הקב'ה חסך ממנו בנים,

ומי שהוא חסוך בנים חשוב כמת.

הוא הפציר בקב'ה יותר מדי, זכה לבן,

אבל חזרה הגזירה עליו ולקחו אותו,

כי מידת הדין לא שותקת והיא מבקשת תמורה.

מי אנוש יכול לחקור את סודות הבריאה ואת טוב טעמו והנהגתו של הקב'ה עם ברואיו ויצירי כפיו?

לפעמים השמחה לתוגה,

לפעמים התוגה לשמחה,

ועל האדם לבחור תמיד

בגזירת השם באהבה,

כמו שכתוב,

בחרו באשר חפצתי.

תמיד צריך לבחור במה שהשם חפץ.

דוד המלך אומר,

ארוממך ה' כדליתני ולא שימחת אויבי לי.

אומר על זה החפץ חיים, זכר צדיק וקב' לברכה.

לפעמים נגזרה על האדם גזירה שימות עבור חטא שחטא,

והקב'ה מחליף את עונשו,

שיהיה עני,

כי עני חשוב כמת.

זה מה שאמר דוד.

מודה אני לקדוש ברוך הוא, כי דליתני שעשית אותי דל ועני,

והצלת אותי ממוות,

ולא שימחת אויבי לי את מלאך המוות שלא ייקח אותי.

אם כן, יש להכיר חסדי הבורא את ברח, שיכול לפדות את האדם מעונשים קשים ומרים, ואפילו ממוות, על ידי חליפין,

שיקבל על עצמו את גזירת הבורא בעניות,

או שיוותר על רצונותיו ועל מותרות החיים,

או שיקבל תוכחת חבריו וריבותיו,

ושיהיה מן הנעלבים ואינם משיבים, ותהיה לו כפרה בתמורה על הגזירות הרעות.

בספר ותאמר ודבורה של הרמ״ק, רבי משה קורדוברו אומר שמצא תרופה לביטול גזירה רעה של מוות.

אם אדם מסתגף בביזיון שבני אדם מבזים ומחרפים אותו,

וישמח בעלבונות שיבואו עליו,

שיתבטלו הגזירות הרעות במקום שימות הוא או בניו,

אלא אדרבה יחפוץ בהם ויכוון בתפילה לבטל את כל הגזירות ולהמתיק את הדינים,

ולהחליף אותם על עצים באבנים,

או להעבירם על שונאי ישראל.

עוד מעשה אחד,

ונגיע לעניין.

בסוהר הקדוש כתוב,

בן קטן היה לו לרבי יוסף דפקיעין,

ולא הניח לשום אדם שהתקרב למיתת אביו שנפטר לספידו.

הוא בעצמו היה סומך על מיתתו של אביו ובוכה,

ופה בפה מתדבק.

פתח בן הקטן ואמר,

בורא עולם.

כתוב בתורה,

כי יקרא כאן ציפור לפניך,

שלח תשלח את האם ואת הבנים תיקח לך.

כך היה גועה הבן הקטן וסופד את אביו.

אדון עולם,

קיימים את דברי התורה האלה שכתבת בתורתך.

שני ילדים היינו מאבא ומאמא,

אני ואחותי הקטנה ממני,

היה לך לקחת אותנו מן העולם ולקיים את דברי תורתך.

ואם תאמר, אדון העולם,

שלח תשלח את האם, כתוב,

ולא אב,

הלא כאן לקחת לנו את האבא ואת האמא.

אמא מתה ונלקחה מאתנו,

ועתה אבא שהיה מגונן עלינו נלקח מעל הילדים.

היכן דיני תורתך?

ילד קטן

בוכה על אביו ומספיד,

ולא נותן לגדולי התנאים להספיד.

שמעו אותו התנאים הקדושים, רבי אליעזר וחבריו,

ונתערב כל בחייתם עם גאיותיו של הילד הקטן.

עד שהיו יושבים,

שמעו בת קול שאומרת,

זכאי אתה, רבי יוסף,

שמילותיו של גדי זה ודמעותיו עלו עד כיסא הכבוד לפני המלך הקדוש,

ודנו את הדין מחדש.

והקדוש ברוך הוא הזמין

שלושה עשר בני אדם למלאך המוות תחתיך,

והוסיפו לך עשרים ושתיים שנה,

עד שתלמד תורה לבנך השלם והחביב לפני הקדוש ברוך הוא.

הילד הקטן החיה את אביו המת בהספד שלו,

בטענותיו לפני ה'.

אז הגזירה התבטלה,

אבל לא יכלה להתבטל בלי חליפין,

ומידת הדין לא הסתפקה בסתם חלופה.

כיוון שרבי יוסף, משקלו היה רב,

על כן התרצתה מידת הדין רק

שיחליפו אותו ב-13 בני אדם.

מסקנה,

מי שזוכה

על ידי תשובה ומעשים טובים להסיר מעליו את כל חטאיו ועוונותיו,

מחליפים ומעבירים ממנו את דינו לשונאי ישראל.

ואם עם ישראל עושים תשובה,

כוס החימה והתרעלה שהייתה אמורה לבוא עליהם תבוא על ראש שונאיהם,

על אחמדינג'אד וחבריו.

עתה אנחנו מבינים,

על פי הדברים שאמרנו,

שאין צורך בכוח צבאי גדול אלא בכוח רוחני של תשובה ומעשים טובים כדי לנצח את האויבים ולהינצל מן המלחמות.

כי מה יועיל צבא אם יש גזרה משמים שמרחפת על ראשינו בגלל מעשינו?

לכן אין שום עצה

אלא תשובה ומעשים טובים של הרבים.

ואני רוצה לומר לכם, יהודים יקרים, ועל זה באתי לכאן.

בשנה-שנתיים הקרובות,

לאור כל מה שלמדתי והתבוננתי והעיינתי וחקרתי,

נראה שתפרוץ מלחמה גדולה בעולם,

שהחריטה מי ישורנה,

ואפשר שזה יתגלגל למלחמת גוג ומגוג.

אנחנו מוקפים בארץ ישראל מאות מיליונים של מוסלמים ששונאים אותנו ורוצים שאנחנו נסחה בים,

במקרה הטוב,

חיים,

במקרה היותר גרוע מתים.

אין להם שום כוונה להניח לנו לחיות בצידם,

ולא הם בצידנו,

אלא שלב אחר שלב הם רוצים להוציא אותנו מעל אדמתנו.

מול חמאס וחיזבאללה,

גם איראן ונסראללה ובין ילדינו המועמר ופלסטין וכל השאר.

מה אנחנו יכולים לעשות?

יש לנו צבא שהוא אחד מהחזקים בעולם.

הוא יודע אולי לתקוף,

אבל הוא לא יודע להגן.

שנים אנחנו כבר סובלים, טילים,

קטיושות,

קסאמים וכל מרעין בישין,

והצבא לא יכול לחסום זאת.

הציבור יושב חשוף ולא בצריח,

ואומות העולם מתגרעות מיום ליום יותר ויותר.

כתוב שעם ישראל ייגאלו רק בתשובה.

אין ישראל נגאלים אלא בתשובה.

ואם אין ישראל, עושים תשובה.

מעמיד עליהם מלך שגזרותיו קשות כהמן.

מה אמר המן?

להשמיד, להרוג ולעבד את כל היהודים מנער ועד זקן,

טף ונשים, ביום אחד.

מה אומר המן של היום, אוחמדי?

להשמיד את עם ישראל כולו.

והוא מכין פצצת אטום בשביל לשגר אותה ברגע שתהיה לו רק אפשרות.

הוא מתעלם מן העולם,

לא פוחד מסנקציות,

והוא מטורף אמיתי,

והוא מתכוון ברצינות.

ותשמעו מה כתוב בילקוט שמעוני.

בישעיהו הנביא, פרק ס',

רמז תצט.

אמר רבי יצחק,

שנה שמלך המשיח נגלה בו,

כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה.

מוכר לכם קצת?

אמריקה, רוסיה, גיאורגיה,

פולין, רוסיה,

סוריה, רוסיה,

איראן, סוריה,

ירדן, עזה, מדינה אחת.

מלך פרס מתגרה במלך ערבי,

והולך מלך ערבי לארם ליטול עצה מהם,

וחוזר מלך פרס ומחריב את כל העולם.

וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם,

ויאחוז אותם צירים כצירי יולדה.

בישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים, להיכן נבוא ונלך?

להיכן נבוא ונלך?

ואומר להם,

בניי,

אל תיראו,

כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם.

מפני מה אתם מתיירים?

אל תיראו,

הגיע זמן גאולתכם,

ולא כגאולה ראשונה, גאולה אחרונה,

כי גאולה ראשונה, אין לכם צער ושעבוד מלכויות אחריה,

אבל גאולה אחרונה, אין לכם צער ושעבוד מלכויות אחריה.

אבל צריך להבין, יהודים יקרים,

את מה שאני אומר.

יש פתרון גם למשוגע הזה.

מה הפתרון?

יש לנו היסטוריה מנצחת.

בתנ״ך היא כבר מונחת.

השתמשו בה אבותינו וניצחו בה את כל אויבינו.

מה היה העצה?

בזמן מרדכי ואסתר הייתה העצה להשמיד, להרוג ולאבד. לא היה צבא.

איך מרדכי ואסתר ניצחו?

את כל המדינות של אחשוורוש,

127 מדינות שניתנה להן רשות להרוג כל יהודי,

על ידי תשובה שעם ישראל עשה,

צום ותענית,

שלושה ימים ושלושה לילות,

חזרה בתשובה,

ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם.

מידת הדין לא שותקה.

מרדכי ואסתר עשו תרגיל,

תרגיל שלמדנו היום,

ונתנם בכל שונאיך.

מה הם עשו?

הגזרה שהייתה על ישראל,

איך הפכו אותה?

על ידי זה שהעבירו אותה על השונאים של ישראל. איך מעבירים?

ותשובה,

וצדקה,

ותפילה,

מעבירים את רוע הגזרה על האויבים והשונאים.

זאת אומרת,

לא צריך כלום.

איך נעשה וננצח?

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

אבל,

כולם מייחלים לשלום.

אני מודיע לכם, השלום בוא יבוא,

אבל רק לאחר גוג ומגוג.

טילים רבים ופצצת אטום ייפלו עלינו מכל מקום.

מה נעשה לא להיפגע?

מכל מרעין בישין ורע נרבה תורה וגמילות חסדים,

כהבטחת התורה והנביאים.

מה פירוש?

כולם רוצים שלום.

יש לנו הבטחה שהשלום יבוא בסוף, עושה שלום במרומיו,

הוא יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל. יש לנו הבטחה,

היא תבוא,

אבל רק לאחר גוג ומגוג.

יש לקדוש ברוך הוא חשבון של אלפיים שנה עם אומות העולם,

אל נקמות השם, אל נקמות הופיע,

הינשא שופט הארץ השם גמול על גאים.

יש לו חשבון איתם,

אלה שרצחו וטבחו ביהודים,

אלה שהתעללו בהם.

הקדוש ברוך הוא לובש את החלוק שלו,

שעליו יש את גוויותיהם של כל ישראל שמתו,

ויוצא לנקום באומות העולם.

זה יהיה בגוג ומגוג.

גוג ומגוג, מלחמה של שבע שנים.

שני שליש מהעולם ימותו.

ארבעה מיליארד בני אדם.

רק שליש יוותרו.

והבאתי את השלישית באש.

וצרפתים כצרוף את הכסף, ובחנתים כבחון את הזהם.

מי שרוצה לראות את כל הדברים כתובים,

יקרא בספר יחזקאל ל״ח ול״ט,

שם מתוארת פצצת אטום על ישראל.

יהיה רעש גדול על אדמת ישראל.

ורעשו מפניי דגי הים ועוף השמים וחיית השדה וכל הרמס הרומס על האדמה וכל האדם אשר על פני האדמה.

ונפלו ההרים ונהרסו המדרגות, וכל חומה לארץ תיפול.

מי שרוצה לראות את התוצאות של המלחמה בזכריה יג יד,

שם כתוב את הפסוקים האלה שתיארתי כרגע.

זאת אומרת,

זה חייב לבוא,

זה יהיה באחרית הימים,

וזה יהיה על אדמת ישראל,

ונאספו כל הגויים אל ירושלים למלחמה.

זאת אומרת,

אנחנו רואים שכולם מדברים על ירושלים.

בלי ירושלים הם אומרים לא יהיה שלום.

רואים שכל אומות העולם מתכנסות נגד ישראל,

וגם אמריקה מפנה לנו עורף.

האינטרסים האמריקאיים קודמים לברית הידידים עם עם ישראל.

אז זאת אומרת, אין לנו על מי לסמוך,

רק על אבינו שבשמיים,

ורק אם נעשה תשובה.

אז יש לי עצה נפלאה,

פשוטה וקלה,

בסיעתא דשמיא.

זה תלוי בכם.

זה תלוי בכם.

זה תלוי בכם.

ההצעה היא כזאת,

כדי למנוע שואה חס ושלום מעם ישראל,

אתם יודעים שעם ישראל לא נמצא במצב כל כך, כל כך טוב מבחינה רוחנית.

הרבה יהודים שיושבים באמריקה חושבים שזה אמריקה.

הם לא זוכרים שזו גלות.

הם לא זוכרים שהקדוש ברוך הוא גירש אותם מהארץ.

הם אומרים אמריקה,

כאילו מסעת חייהם.

אבל צריך לזכור דבר אחד,

הקדוש ברוך הוא,

אם הוא רואה שאנחנו לא מבינים

שהגלות היא עונש,

הוא מביא עוד יותר עונש.

כמו שכתוב אצל רבנו יונה,

מעשה באחד שהיה חבוש בכלא,

והחברים שלו בחדר חתרו מחתרת לברוח,

ברחו, נשארו לבד.

בא שר בית הסוהר והיכה אותו במקל על ראשו.

שאל אותו, למה אתה מכה אותי?

היית צריך לתפוס את אלה להכות. אני בסדר, נשארתי פה.

מה אמר לו?

אמר לו, אלה שברחו מראים שהם מפחדים מהעונש.

אתה יושב בתוך הכלא, פנאן,

לא יוצא, לא בורח.

אז זאת אומרת שהעונש לא מרתיע אותך, מגיע לך עוד עונש.

אם נמצאים באמריקה ולא מבינים שזה עונש,

ולא בורחים מאמריקה אל המקום הטבעי שלנו,

שמשה רבנו חלם להיכנס אליו, התפלל, תקטו תפילות,

התפלל בשביל להיכנס לשם.

אם אנחנו לא מבינים את זה וחושבים שיש לנו עוד זמן,

אני מודיע לכם,

הזמן קצר, קצר, קצר.

ותשימו לב להתפתחויות, הן מהירות, הן דרמטיות.

ממתי שמענו את רוסיה המאיימת שהיא תפעיל חומר,

תפעיל פצצות,

אטום,

וראשי נפץ גרעיניים,

והיא מעבירה ספינות מלחמה לסוריה, לנמל טרטוס,

בים השחור, מאיימת על אמריקה, מאיימת על פולין.

מה זה?

כולם מדברים באטום, אף אחד לא מדבר משהו אחר.

הזמן קצר.

מה הרעיון? תשמעו פשוט, פשוט.

יש בישראל לבד כמיליון בעלי תשובה, ברוך השם, בשלושים שנה האחרונות.

לצערי הרב, המצב הזה לא קיים באמריקה.

שש מיליון יהודים באמריקה בערך,

ואין תנועת תשובה גדולה כמו בישראל.

ובישראל יותר קשה לחזור בתשובה,

משום שהשלטון לא מניח לאנשים לחזור בקלות.

התשקורת עוינת, העיתונות נגד.

קשה מאוד.

ואף על פי כן, על אפם ועל חמתם,

למעלה ממיליון.

פה

אברייבאדי ביזי.

מאני, מאני, מאני.

בן עוד דשא ירביצני.

דשא דולר של אמריקה.

אנשים נמצאים פה,

ורק רודפים אחרי הדולר.

דולר, אתם יודעים, דימטרי עמלק,

עמלק מקרר, אשר קרחה בדרך.

הדולר מקרר את האנשים.

רעיון פשוט.

אם מיליון יהודים

יקבלו על עצמם,

כל אחד,

להחזיר יהודי אחד בתשובה תוך שנה,

דבר שהוא קל היום, בקלות, לעשות,

אם עושים דבר כזה יהודים יקרים,

אנחנו בשנה הבאה נגאלים.

להביא לקדוש ברוך הוא מיליון בנים בשנה אחת. אתם מבינים מה אני מדבר? מיליון בנים ובנות של הקדוש ברוך הוא הביתה.

תראו כמה נלחמים להביא את גלעד שליט שבוע אחד.

השם יעזור שיצליח להשתחרר.

תראו שבועים אחרים שהמתינו איתם,

החזירו אותם גופות.

אבל הבנים שחיים של הקדוש ברוך הוא, הבנים שלו שקרויים מתים לצערנו הרב,

אפשר להחזיר אותם בקלות,

להיכנס לשופר.net,

להסתכל שם על למעלה מ-1,000 סרטים.

7 מיליון דקות צפייה בחודש.

אתם יודעים כמה אנשים מתעוררים?

להפנות!

אותם לזה. בכל אחד שקיבל פה מעטפה יש את הכרטיס של האתר.

אפשר לעשות מהפכה בעולם,

להעביר שיעורים,

לחלק דיסקים, לתת קלטות.

בקלי קלות אפשר היום להחזיר יהודים בתשובה,

אבל לקבל על עצמך שתוך שנה אתה מחזיר אחד בתשובה.

אם יש אנשים שמוכנים כאן,

אנחנו עושים את המהפכה באמריקה,

עולים צ'יק-צ'אק לארץ ומביאים גאולה לעולם.

האם אתם מוכנים כן או לא?

עוד פעם, מוכנים כן או לא?

כן. להרים את הידיים, מי שמוכן, גבוה, גבוה, גבוה, גבוה.

אשריכם ישראל, לא מרימים יד אחת, שתי ידיים.

חזק וברוך.

אז המשימה שלנו,

המשימה שלנו זה עכשיו,

תוך שנה, להביא מיליון יהודים לקדוש ברוך הוא.

שימו לב עכשיו.

סוף דבר.

סוף דבר.

הכול נשמע.

הכול נשמע. עולם החומר כולו יגבע.

ומול הצועקים, אללה ואכבר.

שמע ישראל. שמע ישראל.

אשם אחד.

אחרי שהבנו מה העצה

בשביל להביא גאולה לעם,

נתבונן כרגע מהי המנהיגות הנדרשת לעם ישראל כדי להביא את העם למצב שהקדוש ברוך הוא רוצה.

אמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

גדול יום הגשמים כיום שנבראו שמים בארץ.

גדול יום הגשמים כיום קיבוץ גלויות.

גדול יום גשמים מתחיית המתים.

דאילו תחיית המתים לצדיקים,

ואילו גשמים בין לצדיקים ובין לרשעים.

ועוד שבחים נאמרו בעניין הגשמים.

מאחר שרבה מעלת הגשמים,

צריך להתבונן ולהתעורר מהו הכוח שמסבב את ירידת הגשמים ובאיזו זכות בא המאורע הנשגב הזה.

אמר רבי עמי,

אין הגשמים יורדים אלא בשביל בעלי המנה,

בשביל המאמינים בחי העולמים, בזורעים.

זאת אומרת,

החקלאי מאמין בקדוש-ברוך-הוא ובוטח בו שיוריד גשמים,

ולכן הוא זורע את שדהו.

בשביל בעלי אמונה אלה יורדים גשמים.

ומבואר בגמרא,

אומר רבי עמי, בואו וראה

כמה גדולים בעלי אמונה.

מנין לומדים זאת?

מחולדה ובור.

ומה המאמין בחולדה ובור כך?

המאמין בקדוש-ברוך-הוא על אחת כמה וכמה.

מעשה היה בבחור אחד

שנתן אמונתו והבטחתו לריבה אחת שישאנה.

בחור אחד הבטיח לאישה אחת שהתחתן איתה,

אמרה לו, מי מעיד כשאתה תקיים את ההבטחה?

היו שם בור וחולדה.

אמר הבחור,

בור וחולדה מעידים.

לימים עבר הבחור על אמונתו ונשא אישה אחרת

והוליד שני בנים.

אחד נפל לה בור ומת,

ואחד נשקה אותו חולדה ומת.

באו העדים ותבעו את העדות.

מה ביאור העניין?

על ידי האמונה שלו בחולדה ובבור נתן בהם כוח לקיים את הדיבור היוצא מפיו,

ואם הפר את הבטחתו,

הרי נפרעים ממנו,

כמו שכתוב, העידות ייבכם היום את השמיים ואת הארץ.

גם הם דוממים.

אם ישראל לא הולכים בדרכי השם,

השמיים והארץ מענישים אותם.

יד העדים תהיה בו בראשונה.

המאמין בקדוש ברוך הוא,

על אחת כמה וכמה,

אם בוטח האדם בקדוש ברוך הוא,

הקדוש ברוך הוא ייתן לו כוח, כמידת ביטחונו ואמונתו.

אם בוטח בבור בחולדה יש לו כוח כזה,

אז מי שמאמין ובוטח בשם, כמה כוח הוא שואב מזה.

זה מה שאמרו חכמים,

זיכרונם לברכה.

אין הגשמים יורדים אלא בשביל בעלי אמונה,

כי על ידי ביטחונם ואמונתם בקדוש ברוך הוא, שיוריד להם גשמים,

הם נותנים כוח בבריאה והגשמים יורדים.

וכך מתבהר מדברי הגמרא בחולין,

על-פי דברי רבי אבירא.

לעולם יאכל אדם וישתה פחות ממה שיש לו,

וילבש ויתכסה במה שיש לו,

ויכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו.

רש״י אומר למה?

שהם תלויים בו,

והוא תלוי במי שאמר והיה העולם.

ומה שנאמר כאן, שאשתו ובניו

תלויים בו,

כיוון שהם סמוכים על שולחנו ועיניהם תלויות בו,

אז על ידי אמונתם בו, שהם מאמינים בו,

הם נותנים לו גם את הכוח לפרנס אותם ולתת להם

כפי שהם רוצים.

על כן אמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

שיכבד אותם יותר ממה שיש לו ולמעלה מיכולתו.

איך אפשר?

הרי אין לו איך יותר ממה שיש לו,

אלא אין גבול ליכולתו.

למה אין גבול?

כי כפי מידת ביטחונם בו,

באותה מידה יכול למלא את משאלותם.

אם האישה סומכת על בעלה שהוא יכול להביא את הפרנסה,

ולא עולבת בו או מזלזלת ואומרת, אתה נעבך, אתה לא יכול לעשות כלום,

היא יכולה לתת בו כוח אפילו שאין לו בשביל להביא את הפרנסה,

כיוון שהיא תלויה בו והוא במי שאמר, והעולם כוחה עצום.

סוד העניין הזה, איפה אנחנו לומדים בתורה?

משה רבנו אמר לקדוש ברוך הוא,

האנוכי הריתי את כל העם הזה?

מאין לי בשר לתת

לכל העם הזה?

מה זה שאומר משה, האנוכי הריתי?

אלא מכאן אנחנו למדים

שאם הוא היה הורה ויולד אותם,

היה לו בשר לכולם.

מה השאלה שאומר, האנוכי הריתי? אם הריתי אני, היה לי לתת בשר,

אבל אני לא אריתי, אז אני לא אוכל לתת בשר,

כי הבנים סומכים על אביהם ופוטחים,

וחושבים שהוא אוהב וישתדל בכל כוחו להטיף להם.

על כן יש לו כל הנצלח להם.

אבל אומר משה, עם ישראל לא פוטחים בי,

הם מנסים אותי עם ההנהגה שלי במצוותך,

ועם אשיג מתך באדם.

אז מניין לי לתת להם בשר?

אם היו בוטחים בי באמת ופונים אליי בבקשה,

ודאי שהייתי יכול לפעול.

אבל הם לא עושים את זה מתוך ביטחון,

אלא מתוך ניסיון לנסות אותי ממי למאין יהיה לי כוח להביא להם בשר.

כך מנהיג העם,

לא יהיה בו כוח להנהיג את העם אם לא יאמינו בו ולא יבטחו בכוחו.

אתם מכירים היום איזה פיגורה בישראל,

שאפשר לבטוח בה ולהאמין שהיא יכולה להושיע את ישראל?

אולמרט?

ברק?

ביבי?

ציפורה? ציפי?

ציפי?

מישהו מאמין בהם? מישהו מאמין בכוחם?

מישהו סומך עליהם?

יפתחה גלעדי, תשמעו, יפתחה גלעדי לא היה כל כך צדיק, יפתחה גלעדי.

אבל למרות זאת, תשמעו דבר מדהים.

יפתחה גלעדי, שאמר לזקני גלעד,

כשפנו אליו לעזרא שילך להילחם בבני עמון,

אמר להם כך,

אם משיבים אתם אותי להילחם בבני עמון,

ונתן אדוני אותם לפניי,

אנוכי אהיה לכם לראש.

יפתח אומר להם,

אם אתם מאמינים בי,

וראש שבטי ישראל אני בעיניכם,

יהיה לי הכוח לנצח את בני עמון.

אבל אם אני אלא הדיוט,

אדם פשוט,

ואינכם צריכים לי אלא בשעת מלחמה כדי שאלך עם הריקים והפוחזים שעימדי לא אוכל לבני עמון,

כי רב עצום הוא ממני.

אז אפילו אם לוקחים יפתח ונותנים את הכוח, האמונה והביטחון בו להושיע,

יכולים להפוך אותו למושיע.

כשמי שמאמין בזולתו,

נותן בו כוח כשבוטח בו,

ככה כל המאמין בעצמו מחדיר בקרבו כוחות בלתי מוגבלים לפעול פעולות למעלה מכוח אנוש,

כי אין גבול ליכולת.

כך מתבאר מדברי הרמב״ן על הכתוב, ויבואו כל איש אשר נשאו ליבו וכל אשר נדבה רוחו הביאו תרומת ה'.

הכוונה לחכמי הלב שהקימו את המשכן ועשו את אשר ציווה אותם השם",

אומר הרמב״ן.

הטעם אשר נשאו ליבו לקרבה אל המלאכה

לא היה מי שלימד אותם

ולא היה להם מלמד,

לא היה מי שיאמן את ידיהם כלל במלאכות אלה של המשכן,

אבל מצא בטבעו שיעשה כן.

בלב שלו אמר, אני מוכן,

אני מוכן, מה אתם רוצים, מה שתבקשו ממני,

אני מוכן.

אדם שמוכן לתת את הלב שלו

לכל דבר לפני ה',

אין דבר שהוא לא יכול לעשות.

מפורש בדברם שהאומנים לא היו מומחים,

לא למדו מלאכה מימיהם,

אבל חשו בעצמם בטבעם שהם מסוגלים,

בטחו בכוחם,

ביגבה ליבו בדרכי ה',

ובכוח זה עשו את כל מה שעשו.

מה היסוד?

היסוד הזה הוא הקדמה להצלחה.

כל מי שרוצה להצליח יכול להצליח,

אם יאמין בעצמו במאה אחוז שיצליח,

בפרט ברוחניות,

שה' נותן לכל מי שמבקש באמת רוחניות,

נותן לו ה' כל הנצרך לעבודתו הרוחנית.

מי שמתייאש מכוחו ומכישרונותיו,

הרי הוא מתרפא.

הבוטח בכוחותיו מאמין בעצמו שהוא מסוגל

לגדול בתורה ובמצוות עד מאוד,

ומקיים בעצמו ויגבה ליבו בדרכי ה',

הוא יתגבר ויתאזר בכוח ויעלה ויצליח.

אבל קשה להבין מה הטענה של משה רבנו,

מאין היא בשר.

האם הוא נותן להם בשר?

האם הוא נושא אותם?

הלוא הכול מיד ה'.

תשמעו, דבר מדהים.

דבר מדהים.

אוזן לא שמעה.

מנהיג של עם ישראל

זה עניין אחר ממה שהמון העם חושבים.

מנהיג בעם ישראל זה לא כמו שר צבא באומות העולם,

שהוא מנהיג אותם בשרביט שלו.

מנהיג אצל כלל ישראל זה מושג אחר.

זה כמו אב שנושא את בניו.

האב נושא את הבנים בגשמיות וברוחניות.

על ידי מה?

על ידי חשבונותיו בשמיים.

איך אב מפרנס את בני ביתו עם הזכויות שיש לו בשמיים?

הוא מקבל בעדם זכות וחיים,

ואלמלא האב לא היו מקבלים כלל,

כמו שמובא בגמרא בשבת ל״ב,

בעוון ביטול תורה בנים קטנים מתים,

שהרי בעבור העוונות של האב נחנשים הבנים הקטנים משום שהאב נושא אותם.

וגם ההפך, אומרים חכמים, זיכרונם לברכה,

בזכות הלימוד של האב נוחלים הבנים חיים בזכויות,

כיוון שמידה טובה מרובה יותר ממידה רעה.

גם מנהיג,

גם הוא נושא את עדתו מזכויותיו ומשפיע עליהם גם בגשמיות וגם ברוחניות.

משה רבנו טען

מאין היא בשר,

משום שהוא ידע את הסוד של מנהיג.

הוא ידע שהמנהיג צריך לתת בשר לעדה,

צריך לשאת אותם, כמו שכתוב בפסוק,

יפקד אדוני אלוהי הרוחות לכל בשר,

איש על העדה, אשר יצא לפניהם

ואשר יבוא לפניהם,

באשר יוציאם ואשר יביאם. רשי אומר,

אשר יוציאם בזכויותיו מאשר יביאם בזכויותיו.

זה העניין של מנהיג

שצריך לשאת את עדתו בזכויותיו ממש כאשר יישא האומן את היונק.

מזה אנחנו למדים איזה מנהיג עם ישראל צריך כדי שיוכל לשאת את עם ישראל וכוחותיו הן ברוחניות והן בגשמיות,

ועליו להשגיח היטב על עצמו שיהיה נושא את עדתו,

שזה הגדר של מנהיג בכלל ישראל,

כאשר יישא האומן את היונק הן בגשמיות והן ברוחניות.

הדרישה שלנו מהווינו שבשמים השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה.

אנחנו צריכים לחפש מנהיגים רוחניים שיובילו את העם לכיוון הנכון.

כל האחרים בטלים ומבוטלים, אין בהם שום כוח,

זה רק דמיון.

והבוטח בהם ביטחון שבו הוא,

כיוון שאינם הולכים על פי התורה הקדושה.

בואו תשמעו מה הכוח של מנהיג

של ציבור והתפקיד שלו.

מובא בגמרא, בקידושין ל״ב.

מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי צדוק,

שהיו מסובין בבית המשתה של בנו של רבן גמליאל.

והיה רבן גמליאל הגדול עומד ומשקה עליהם.

נתן את הכוס לרבי אליעזר ולא נטל ממנו.

נטל לרבי יהושע וקיבל ממנו.

אמר לו רבי אליעזר, מה זה יהושע?

אנחנו יושבים,

ורבן גמליאל עומד ומשקה עלינו?

אמר לו, מצינו גדול ממנו ששימש.

אברהם, גדול הדור היה,

וכתוב בו, והוא עומד עליהם.

שמא תאמר מלאכי השרת נדמו לו?

לא נדמו לו אלא לערביים.

באנו, לא יהיה רבן גמליאל עומד ומשקה עלינו?

אמר רבי צדוק,

עד מתי אתם מניחים כבודו של מקום

ואתם עוסקים בכבוד הבריות?

הקב'-ברוך-הוא בעצמו משיב רוחות,

מעלה נשיאים, עננים,

מוריד מטר,

מצמיח אדמה,

עורך שולחן לפני כל אחד ואחד.

באנו, לא יהיה רבן גמליאל ברבי עומד ומשקה עלינו?

גילו לנו חכמים, זיכרונם לברכה היא ידיעה גדולה.

אם ניתנה לאדם נפש גדולה

והוא חונן בכוחות גדולים וביכולות כבירים,

לא לעצמו ולהנאתו ניתנו הכוחות והיכולת,

אלא לתכלית וצורך ניתנו,

ולמילוי תפקידנו מצווה בוודאי כי לכך נבראו.

לגדול יש יכולת ביותר לעזור לקטנים,

להעניק לנעדרי כוחות וכישרון,

ומן הבורא עצמו צריך ללמוד מה עושה הקדוש ברוך הוא בעולמו.

רצונו של הקדוש ברוך הוא לכונן את יכולתו לנעדרי יכולת.

רוצהו לשמש ולהעניק לכל נצרך,

וזוהי גדולתו,

זוהי תהילתו.

אדם גדול משמש אחרים גם קטנים,

ואם לא יוציא את כוחותיו,

ניטלת ממנו כל מציאותו,

כמו שאומר רבנו יונה,

כי מה תקוות הנברא אם לא ישים עמל נפשו בדברים אשר נברא בעבורם?

לכן רבי יהושע ורבי צדוק

קיבלו

מרבן גמליאל והניחו לעצמם להשתמש בו,

כיוון שידעו שהוא אדם גדול.

הבורא יתברך עשה למשה רבנו.

ולמה עשה הוא כך?

אין שעשועים בבריאה.

הכול לצורך נברא.

ומאחר שלשאת את כלל ישראל צריכים לאומן גדול וענק,

מי כמשה ביכולתו לשאת את המשא הכבד הזה?

על כן ודאי,

כדי לשמש את כלל ישראל נברא משה רבנו.

ועם ישראל ידעו היטב שביכולתו לתת להם כבקשתם,

כי כל תפקידו לפרנס את כלל ישראל,

מים,

מן,

בשר וכל דבר מוכרח לתת להם,

כי אם לא ייתן להם על מה יכולתו,

אין מותרות בעולם.

ואם לא לעת כזאת,

הגעת למלכות.

גם הזקנים,

ראינו שהם זכו בגלל שהם מסרו את נפשם על עם ישראל,

וכשהנוגסים היכו בהם היו פוטרים את ישראל מעונש והיו סובלים בשבילם במסירות נפש,

והם זכו גם כן למעלות גדולות, להיות שותפים איתו.

אספה לי 70 זקנים מזקני ישראל.

הם זכו בגלל מסירות הנפש שהיו במצרים.

אבל המסירות שלהם הייתה בשביל הצלת גופה של ישראל במצרים מהשעבוד.

אז הם זכו רק למעלה לזמנם,

בעוד ששבט לוי דאג לרוחניות של עם ישראל,

זכה לדורות ברוחניות לכלל הדורות.

זאת אומרת, יש גם הבדל

בין מי שטורח בעבור גופם של ישראל ומי שטורח בעבור נשמתם של ישראל.

אם כן היוצא מזה,

עם ישראל בשעה זו זקוק בדחיפות להנהגה רוחנית של צדיקים בעלי זכויות

שיוציאו ויביאו אותם בזכויותיהם לדרך השם הרוחנית והבטוחה,

הלוא היא דרך התשובה שתביא לעם ישראל את קיומן של כל ההבטחות האלוקיות בתורה ובנביאים מהרה,

בבחינת שובו אליי ואשובה אליכם,

ויצילו אותנו מן הצרות והמלחמות המעוטטות לבוא עלינו בקרוב.

כמשה הרועה הנאמן,

שהאכילנו את המן ובתפילת ואתחנן אותו השם לא חנן,

ולמרות תקטו תחינותיו,

עם ישראל סיבב פניו

ממשה רבנו הענו,

ולא ביקש בתפילותיו למען יזכה למסעת חייו לקיים מצוות ארץ אדוניו.

סופט דיסק,

699. המשך בדיסק מספר,

700. נאסו קולוסיום חלק ב'