תתן לו או תעשה חומוס

- - - לא מוגה! - - - 

אחד מחזיק ארנק מלא חבילות של שטרות מכל הצבעים ואתה אומר לו תן לי בבקשה חמישים שקל אני תקוע, חייב לקחת מונית להגיע הביתה דחוף הוא אומר לך אין לי אתה רואה שיש לו ארנק מלא עכשיו לפניך

והוא נותן לך ללכת ברגל ואומר אין לי תפשיח זה מרגיש, לא מדברים באדם זר, מדברים באחד שאתה מכיר

למחרת הוא נתקע ומבקש ממך תיתן לו או לא תיתן לו

איך אומרים החבר'ה? שיעשה חומוס בקיצור, התורה אומרת לא תיקום ולא תיטור, תיתן לו, תיתן לו מה זה תורה למלאכים זה? זה לא תורה לבני אדם, איך אפשר?

הלו? הלו? כן? כן? איך אפשר?

הלו? הלו? כן?

כן? כן? איך זה מרגיז. הלו? הלו? כן? כן?

To be separate never.

עם ישראל exist forever.

עם ישראל must be forever.

So let's all get together.

הרב, יש לי מיניות מההורים, אני רוצה להיכנס לישיבה והם לא רוצים. במה הם עושים למנוע אותך? אני אלמד בגרות. בגרות? גימטריה תורה? אתה לומד תורה, זה בגרות. זה בדיוק אותה גימטריה.

תגיד להם.

אברהם אבינו לא למד באוניברסיטה. הוא היה בסדר?

רבי שמעון בר יוחאי לא למד באוניברסיטה, הוא למד במערה.

הוא היה בסדר? כתב את הזוהר הקדוש?

הגאון מוילנה למד בבית.

איך הוא היה?

בסדר?

לא נבין.

נו, וכל מי שלומד בגרות הוא בסדר?

מה בגרות עושה?

ואם תלמד בישיבה, אם תרצה להוציא בגרות אקסטרני,

אז תוכל תוך כמה חודשים לגמור את זה בשביל מה צריך להיות ארבע שנים בתיכון. אם אפשר לגמור את זה באקסטרני.

ותדע לך, מבגרות לפעמים יש פצעי.

דיסק מספר 697. תיתן לו או תעשה חומוס.

חלק א'.

ערב טוב. בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

אני מתנצל שאני לא מרגיש כל כך טוב, ולכן לא רק שאני צרוד באופן רגיל, אלא פעם במיוחד.

הערב הזה לרפואת אורה בת מרים וכל ילדיה שיהיו צדיקים.

לרפואת הנפש והגוף רחל בת אסתר ומנשה כהן.

יעקב מיכאל בן דבורה, רפואה שלמה.

גבריאל בן אסתר ושושנה בת שרה, רפואה שלמה ואריכות חיים.

מרים בת נוטה, רפואה שלמה ואריכות חיים.

הזוג אליהו ואורלי, ציויה דניאל, זרח חי וקיים.

ועוד יתברכו משה בן שושנה, רוחמה בת פנינה, אושר גלית בת מלכה, תמר בת שרה.

שרית ואושרת בנות מרים, אפרת בת ענת, אברהם בן פרחה.

בנימין בן רחל, משפחת קרווני, ראובן וילדיו.

בכור עמר, שמואל בן מלכה.

מיכל ואורית בנות רחל, זיווג הגור, רפואה שלמה, בהצלחה ופרנסה טובה לכולם. אמן.

בפרשת השבוע

למדנו בתער לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן.

רש״י אומר על שם ריבותינו, בשם ריבותינו,

ראו מה בין בני לבין חמי.

ראו מה בין בני ראובן לבין חמי זה עשו.

שעשו מכר את הבכורה ליעקב,

ולמרות שהוא מכר את הבכורה ליעקב,

ערער אחר כך על הבכורה שהוא מכר,

ולא רק שערער, אלא שגם רצה להרוג את אחיו,

את יעקב.

בעוד שראובן הפסיד את הבכורה ליוסף על שבלבל את יצועי אביו,

ולא ערער על הבכורה שהפסיד,

וגם הצילו מן הבור.

רואים את ההבדל בין עשיו לבין ראובן,

ורואים פה שיש הבדל מהותי בין שני האישים האלה.

כדי להבין זאת, נראה מה כתוב בגמרא במסכת שבת דף קי״ב.

אמר רבא בר זימונא,

אם ראשונים כמלאכים, אנו בני אנשים,

ואם ראשונים בני אנשים,

אנו כחמורים.

זאת אומרת, המוראים אמרו על התנאים דור אחד לפניהם.

אם אנחנו דנים את הראשונים, את התנאים,

כמלאכים,

אנו בני אנשים.

ואם ראשונים בני אנשים,

אנו כחמורים.

באר הסבא, זיכרונו לברכה,

כשהחכמים באים להסביר לנו מה ההבדל בין הראשונים לבין האחרונים,

הם נוקטים דוגמה בהבדל בין מלאכים לבני אדם.

למה לא להראות את המרחק והפער,

אלא

להגיד לנו שזה שני סוגים שונים.

מלאכים זה סוג אחר,

בני אדם זה סוג אחר,

וחמורים זה סוג אחר.

זאת אומרת, ההבדל הוא לא בפער אלא במהות.

כמו כן, ראובן ועשיו

זה שוני מהותי.

זה לא שני בני אדם עם מידות כאלה, טובות או אחרות.

שוני מהותי לחלוטין.

זאת אומרת, עשיו, למרות שיצא

מיצחק אבינו,

הבחינה שלו בינו לבין ראובן,

שהיה אחד מהשבטים בכור שבשבטים,

זה מהות רחוקה לחלוטין כמו מלאך לאדם או אדם לחמור.

וכך היא חובתנו, אנחנו, כל היהודים,

אנחנו, בני ישראל, הבנים של ישראל, סבא,

זה יעקב אבינו שנקרא ישראל והביא 12 שבטים הנקראים בני ישראל.

אנחנו מחויבים להתדבק במידותיהם של אבותינו הקדושים.

חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשיי למעשה אבותיי, אברהם, יצחק ויעקב.

זאת אומרת,

ממה שאנחנו רואים שהתורה מחייבת אותנו, אנחנו יכולים להבין שאנחנו לא נדרשים להיות בני אדם.

כמו שאמר הכוזרי,

יש חמש דרגות בבריאה.

יש דומם, יש צומח, יש חי, יש מדבר ויש ישראל.

ישראל זה דרגה מעל מדבר.

כל אומות העולם זה דרגה של מדבר,

אבל ישראל זה דרגה מעל.

ואנחנו רואים את זה בציוויי התורה. לדוגמה, התורה אומרת,

לא תקום ולא תיטור את בני עמך.

איך אפשר לבקש מאדם לא תקום בשעה שהוא הולך לחברו ואומר לו, תן לי בבקשה פטיש.

הוא רואה שהוא מחזיק פטיש ביד,

והוא אומר לו, אין לי פטיש.

למחרת השכן בא אליו ואומר לו,

אני זקוק לפטיש, תן לי.

מה יגיד לו?

מה יגיד לו?

תשתמש בזה שיש אצלך מאתמול.

הוא יגיד לו, תשכח מזה.

או שיגיד לו, לא אתן לך, נקמה.

אומרת התורה, לא, אסור לך לנקום.

אסור לנקום, איסור גמור.

לא תקום.

ואם הוא בא אליך, החוצפן הזה, למחרת, ואומר לך, תן לי פטיש,

ואתה אומר לו, כך אני נותן לך, אבל אני לא כמוך.

אומרת התורה, אסור לך להגיד כזה דבר,

ואסור לך לחשוב כזה דבר,

כי אתה עובר על לא תיטור,

אסור לך לשמור את זה בלב.

אחרי שהחזיק את הפטיש ולא נתן, תשכח כאילו לא ביקשת ממנו.

אתם רוצים דוגמה מרגיזה?

אחד מחזיק ארנק,

מלא חבילות של שטרות,

מכל הצבעים,

בפרט אדומים.

ואתה אומר לו, תן לי בבקשה 50 שקל, אני תקוע,

חייב לקחת מונית להגיע הביתה דחוף.

והוא אומר לך, אין לי.

אתה רואה שיש לו ארנק מלא עכשיו לפניך,

והוא נותן לך ללכת ברגל, והוא אומר, אין לי.

פשיח, זה מרגיז.

עכשיו, לא מדברים באדם זר, מדברים באחד שאתה מכיר.

למחרת, הוא נתקע ומבקש ממך, תיתן לו או לא תיתן לו.

איך אומרים החבר'ה? שיעשה חומוס.

בקיצור, התורה אומרת, לא תקום ולא תיטור, תיתן לו.

תיתן לו.

מה, זה תורה למלאכים זה? זה לא תורה לבני אדם.

איך אפשר?

איך אפשר?

עיני ענק אתה רואה שיש לו.

איך אפשר?

התורה אומרת, לא תקום ולא תיטור.

התורה אומרת, ואהבת לרעך כמוך. איזה מין דרישה משונה.

ואהבת לרעך כמוך.

אפשר שאדם יאהב את חברו כמוהו?

איך אפשר? ולא אחד,

כל אחד מישראל, ואהבת לרעך כמוך. איך אפשר?

זה תורה למלאכים, זה לא לבני אדם. איך אפשר?

אבל התורה מצווה, זה מצוות עשה.

וגם הרמב״ן שמסביר

שאי אפשר שאדם יאהב את חברו בדיוק כמו שהוא אוהב את עצמו,

כי כל אדם אוהב את עצמו.

גם זה צריך להבין.

אומר הרמב״ן שצריך שאדם ישמח בשמחת חברו כמו בשמחת עצמו.

לדוגמה,

אם אתה יש לך מכונית סובארו 87 והחבר שלך קנה מרצדס חדשה 2009,

אתה צריך לשמוח שהוא קנה מרצדס,

כאילו אתה קנית את המרצדס.

אפשר כזה דבר?

אתן לכם דוגמה מרגיזה?

אתם נמצאים באולם שמחות כמו זה עם שולחנות,

ומחלקים אוכל לכולם בשווה.

פתאום לשולחן אחד נכנס המלצר עם אבטיח אדום ככה,

ועם מילון,

ועם כל מיני פירות,

והוא הולך לאיזה שולחן, סתם שולחן באמצע,

שם להם את זה שם, וזה.

מישהו מכם יהיה שמח שהם אוכלים אבטיח ואתם לא?

ישר יגידו לו מרצ, בוא, בוא הנה, בוא הנה, תביא פה, תביא, תביא, בוא הנה.

יעצרו אותו, לא יתנו לו ללכת.

אבל התורה אומרת, ואהבת לרעך כמוך, לא חייב שיהיה לך.

אבל אם יש לו, תשמח שיש לו.

קנה בית, תשמח.

תן ילד, תשמח.

קנה מכונית, תרוויח, תעשר, תשמח. למה לא תשמח?

כמוך.

כמו שהיית רוצה אתה להיות שמח אם היה לך,

ככה תשמח.

היום אנשים אפילו הולכים לחתונות, לבר מצווה.

אין שמחה אמיתית. אין. יש שופוני, שופוני.

כל אחד לובש בגדים כאלה ואחרים, בא עם הדהווין שלו,

שם קצת איזה ג'ילה בשערות,

מקפיץ את העניינים.

דופק הופעה, מה שנקרא.

ראש ההופעה דופק טוטו, תלוי.

מכל מקום,

מגיע וחושב, זהו שופוני. לא בא בשביל השמחה. אומר מקסימום, מזל טוב.

בדרך כלל בהתחלה יש כאלה בסוף,

ואחר כך זה הכל ברברה.

מדברים אחד עם השני והכול. אין שמחה אמיתית. אין.

פעם,

לפני ראש השנה,

הייתה תיבה של הדואר מפוצצת, שנות טובות. אתם זוכרים?

מזהב, כן, וכסף,

וברכות וזה.

היום רק גמחים.

גז, מים, חשמל, ארנונה, טלפון, פלאפון.

אין דבר כזה מכתב ידידות.

אין דבר כזה.

אין. רק חובות. חובות, חובות, חובות.

איפה ואהבת לרעך כמוך?

אלא מה? התורה מבקשת מאיתנו להיות כאלה, כי אנחנו נבראנו זרע אברהם, יצחק ויעקב קדושים.

פעם מסופר על החפץ חיים,

שבחור ישיבה הכניסו אותו למשפט

והיה צריך עדות בשבילו.

אז הזמינו את החפץ חיים, זכר צדיק לברכה, כעד.

וכיוון שהזמינו אותו כעד,

אז הסנגור היה גוי.

אז הוא אמר לשופט,

אני רוצה שתדע רק

שהעד הזה שהבאנו,

החפץ חיים,

תדע לך שזה אדם מאוד מיוחד.

אני רק רוצה שתבין מיהו.

לפני כמה זמן

פרצו אצלו גנבים את הבית וגנבו אצלו חפצים.

והוא אמר לבני הבית שניסו לרדוף אחריהם,

עצרו.

אני מוחל לו על כל מה שגנב ואין לי שום קפדה עליו ושלא יחזיר.

אז השופט הגוי ששמע את הסיפור הזה מהסנגור אמר לו, תגיד, אתה חושב שאני אהבל שאני אאמין לך שיש בן אדם כזה?

איך יכול להיות בן אדם כזה? גונבים לו והוא מוחיל.

אני לא מאמין לדבר כזה.

אמר לו הסנגור הגוי,

אתה יודע מה ההבדל ביני ובינך לבינו?

שעליו מספרים סיפור כזה, אבל עליי ועליך לא מספרים סיפור כזה.

אז הגוי ישתכנע.

אבל איך אפשר לצפות ממישהו שיהיה כזה? שיגנבו לו?

אחד, גונבים לו את האוטו?

והוא רודף אחריה, מחול לך, מחול לך, מחול לך.

עוד צועק לו, תדע, יש לך דלקן, דלקן, חינם.

יש יהודי יקר בראש העין, קוראים לו הרב חמדי,

שיאריך ימים, מלאך.

היהודי הזה פעם אחת נכנס גנב אצלו בלילה

ונכנס למקרר במטבח, היה רעב.

פתח את המקרר, לקח אוכל וברח.

הרב חמדי התעורר,

ראה אותו רדף אחריו לגינה ואמר לו, אל תשכח לברך.

זה רק התורה שלנו יכולה לחנך. זה, אין דבר כזה, לא נמצא את זה במקום אחר.

יעקב אבינו אהב את רחל.

ואמר ללבן,

אעבודך שבע שנים ברחל ביתך הקטנה.

למה ללבן,

למה ללבן הוא אמר שהוא יעבוד אותו ברחל ביתך הקטנה?

למה הוא ידע שלבן הארמי הוא היה רמאי.

אין כמוהו רמאי.

בלבן הארמי הוא אומר לו, תשמע, אנחנו מדברים על רחל, כן?

אז הוא אומר לו, כן.

אבל הוא אומר לו, בתך, כן? שלא תביא לי אחר כך עד מה? שוק.

תגיד, רחל דיברנו. הנה רחל.

אז הוא אומר לו, כן, כן, מדברים על הבת שלי.

אבל הוא אומר לו, הקטנה,

למה שלא תחליף את השמות בין לאה לרחל? כזה מחריט הוא היה, לבן.

ויעקב אבינו חשש ממנו מאוד.

ולמרות כל זאת, הצליח לבן לרמות אותו.

והחליף לו את רחל בלאה.

ושכנע את כל העיר לשקר ליעקב.

לא יאומן כי יסופר.

למה הוא פחד ממנו? הוא ידע, הוא סוג אחר לגמרי. לבן זה סוג אחר לגמרי.

על שמו נקראים היום כל העבירות הלבנות,

העבירות של הצווארון הלבן,

אלה שאוכלים בשר לבן.

כל אלה עם הלבן. אתם יודעים שמריחים לבן.

הכול לבן,

כן.

זה הכול על שמו של לבן.

אז יעקב חשש מאוד.

והיה עובד אותו בנאמנות והסכים לעבוד עוד שבע שנים בשביל רחל, בשביל לקבל אותה.

עכשיו אני שואל אתכם שאלה.

תארו לכם

שזכיתם לכלה שחלמתם כל ימי חייכם.

לא היה פשוט להשיג אותה, אבל השגתם.

מגיע ליל החופה.

אתם יודעים למה עושים בחתונות?

לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא.

אתם יודעים למה עושים?

כן. בגלל שהחליפו לו את רחל ולאה,

אז רמזו לו כולם,

לאה, לאה, לאה, לאה, לאה, יעני שישים לב,

עשו לו לא לא לא לא לא לא

מכל מקום,

תארו לכם יעקב אבינו, צדיק יסוד עולם,

אחרי החופה.

יוצא מן החופה, נגמר הכול,

ופתאום הוא קם בבוקר והוא מגלה שהכלה זה מישהי אחרת.

וואי וואי וואי וואי וואי.

ומי עשה לו את זה?

האבא הלבן,

מה הוא עושה מחר בבוקר ללבן בנץ?

מה הייתם אתם עושים אם אתם מגלים שהחליפו לכם תקלה?

והאבא דאג לזה.

מה אתם עושים?

אה?

שולח אותו לגן עדן?

לא יקבלו אותו.

רק גיהינום.

בקיצור,

לא אומר לו כלום.

בא אליו ואומר לו, תשמע, טוב, אני אעבוד עוד שבע שנים, רחל עוד פעם.

רק אחר כך, לאחר זמן רב,

הוא אומר לו, למה רמיתני?

כל הטענה שלו, למה רמיתני?

אז הוא אומר לו,

אצלנו לא נותנים את הקטנה לפני הבחירה.

חרטא, היא עוד חרטא, אבל לא חשוב.

ויעקב לא אומר לו כלום.

אתם יודעים איזה מחריטו היה לבן?

זה לא יאומן.

בזמן הארי הקדוש

היה אלשיך הקדוש.

הוא היה צדיק יסוד עולם,

והיה בקיא בתורה שבעים פשטים היה לו על כל פסוק בתורה.

ופעם אחת הוא דרש.

הוא דרש בפרשה של לבן,

ועל הפסוק

שלבן החליף את משכורתו

של יעקב עשרת מונים,

ואומר רשי מאה פעמים.

הוא מנה את מאה השקרים מהפסוקים והרמזים,

מה שיקר לבן.

והוא היה דורש, והארי הקדוש היה שם.

ופתאום ראו התלמידים שהארי הקדוש צוחק.

כשנגמר השיעור,

שאלו אותה, ארי הקדוש, למה הוא צוחק?

אז הוא אמר

שהורידו את לבן מעולם האמת,

לשמוע את הדרשה עליו.

והוא היה בחלון.

הייתי רואה אותו שעל כל שקר שמונה על שייח הקדוש הוא מנהן בראש.

מסכים, אומר, זה נכון.

זה הייתה החרטא, נכון?

ככה.

והיה עוד שקר אחד שאמר על שייח הקדוש

שלבן לא שיקר.

אז לבן, בשעה שמע את השקר שהוא לא שיקר, תפס את הראש, יחניח הוא פקשש את החרטא הזאת.

כזה מחריט הוא היה,

שהוא לא יכול היה בלי לשקר, ואם היה מפספס משהו, אוי ואבוי.

מכל מקום, רק יעקב אבינו,

על פי התורה הקדושה,

יכול להיות אדם כזה שיונו אותו כל כך הרבה, כמו שכתוב בפרשה,

ויעביר את זה לסדר-היום.

זה לא יאומן כי יסופר.

יש מעשה בגמרא,

שהיה אחד בבלי שעלה מבבל לארץ ישראל והתחתן עם אישה.

והשפה בין בבל לבין ארץ ישראל הייתה קצת שונה.

היו מילים זהות, אבל משמעויות שונות.

הוא ביקש ממנה שהיא תבשל לו איזה משהו,

והיא באותה לשון הבינה שהוא מתכוון שהיא תדליק שתי נרות.

אז במקום להכין לו אוכל, הדליקה שתי נרות.

אז הוא אמר לה שהיא תזרוק את זה.

ברשע דה בבא,

מה זה רשע דה בבא?

בפתח הדלת.

כשהיא תלך, תזרקי את זה בפתח הדלת, מה את מביאה לי? אני רוצה לאכול, מביאה לי נרות. מה זה, חנוכה?

מה היא הבינה ברשע דה בבא?

לזרוק את הנרות בראש של החכם שקוראים לו בבא בן בוטה.

אז היא הלכה לבית המדרש,

בשעה שהוא דורש שמה,

לקחה את הנרות וזרקה לו על הראש.

אז הוא אמר לה, למה עשית את זה?

אז היא אומרת לו, ככה בעלי ציווני.

אמר לה, אם בעלך ציווה אותך כך ואת קיימתי ציוויות,

יהי רצון שתזכילי שני בנים שיהיו צדיקים כמותי.

והיא זכתה.

מה הוא עשה?

אישה כזאת ששומעת לבעלה,

איזו אישה כשרה, העושה רצון בעלה.

מה ביקש? דבר מדמין.

זה צריך להיות רשע, האדם שאומר כזה.

והיא שומעת לו והולכת ללא חת לקיים את ציוויו,

אישה כזאת מגיעה לה.

ובאמת בעלה לא היה רשע, הוא לא אמר לה להשליך את זה על הראש של בבא בן בוטה, הוא אמר לה בפתח הדלת.

תארו לכם גם אם היה חכם מתרגז עליו ומקפיד עליו ומקלל אותו.

היה נעלם מהעולם.

לא רק שהוא לא הקפיד, גם ברך אותה.

איך אפשר להגיע למעלה כזאת?

רק עם התורה הקדושה.

יש מעשה מרבי שמעון בן שטח,

תנא קדוש,

שפעם אחת הוא קנה חמור מישמעאלי.

במעיל שלי יש את זה.

במעיל שלי.

לא, לא, תן לי את המעיל.

בקיצור,

קנה חמור מישמעאלי.

ומה קרה?

מצא אבן טובה תלויה בצווארו של החמור.

אמרו לו התלמידים שלו, רבנו, אשריך שזיקו אותך מן השמיים.

אמר להם, חמור קניתי, אבן טובה לא קניתי.

הלך להחזיר לישמעאלי את האבן הטובה שהייתה שווה הון עתק.

הלך.

מה בירך אותו הישמעאלי?

ברוך השם אלוקי שמעון בן שטח.

לא בירך ברוך שמעון בן שטח,

אלא ברוך השם אלוקי שמעון בן שטח.

למה ברך את השם ולא את האיש? הרי האיש הזה לא את האבן.

אלא הוא ידע שאי אפשר להיות איש כזה רק אם יש לו אלוקים כזה.

זאת אומרת, אדם שנשמע לאלוקים, שמבקש דבר כזה להחזיר,

אז השבח מגיע לאלוקים שנתן תורה ליהודים והם מקיימים את התורה שלו.

אז נהיה מזה קידוש השם גדול מאוד מאוד,

שהישמעאלי בירך בפרהסיה את אלוקי רבי שמעון בן שטה.

זאת אומרת, דבר כזה זה מדרגה גדולה מאוד,

אבל זה סוג המידות שאנחנו נדרשים להן, כמו שכתוב,

ודבקת בו.

אנחנו מצווים

ללכת בדרכי השם ולדבוק בו.

וכי אפשר להיות דבק בשם?

הלא הוא אש אוכלה,

אלא והלכת בדרכיו.

מהו חנון אף אתה חנון.

מהו רחום אף אתה רחום.

מהו גומל חסדים אף אתה גומל חסדים.

זאת אומרת, אנחנו מצווים ללכת בדרכי השם יתברך בדיוק,

כמו שהקדוש ברוך הוא סובל את עולמו.

ואנחנו לא היינו סובלים את ההתנהגות של לבן, ודאי שלא.

אני בטוח שאין פה אחד שאם היה שופט,

לא היה דן את לבן הזה על כל החרטות שלו והנוכלויות למאסר עולם.

למה אי אפשר לצאת איתו ראש?

אבל נשאלת השאלה, יהודים יקרים,

האם אנחנו לא כמו לבן?

כמה פעמים אנחנו הבטחנו לקדוש ברוך הוא דברים ולא קיימנו?

כמה פעמים אמרנו לו בראש השנה שנהיה בסדר ולא היינו?

וביום כיפור.

כמה בתפילות הבטחנו הבטחות? כמה קבלות קיבלנו?

והוא נותן לנו בריאות וחיים ונשימה ושמיעה וראייה והליכה, והכול הוא נותן לנו.

ואנחנו מהבוקר עד הערב מחרטים אותו חרטות של לבן.

איך זה?

איך זה?

אז הקדוש ברוך הוא סובל את עולמו.

הקדוש ברוך הוא סובל את עולמו ומתבזה מהבריות.

במלאכים קוראים לו מלך עלוב,

בגלל שאנחנו עולבים בו.

מבטיחים ולא מקיימים.

תלויים בו בחיינו ומצפצפים.

אז זה פשוט מאוד פוגע מאוד. פוגע מאוד.

ואנחנו לא עושים שום דבר לשינוי הדבר.

שום דבר.

יעקב אבינו למד מהקדוש ברוך הוא מהו עלוב וסובל בזיונו,

אף הוא סבל עשרים שנה אצל לבן.

אלוף החרטות

וממציאן לבן.

אז את הכוח הזה קיבל יעקב אבינו,

זה שהתבונן בקדוש ברוך הוא,

או כמו שהתימנים מברכים,

ברוך סובל עולמו.

אנחנו לא היינו סובלים את העולם הזה. אם אנחנו היינו שופטים והיינו רואים מה אנשים עושים,

לא היה נשאר אף אחד.

אף אחד.

אף אחד.

לעומת זאת, הקדוש ברוך הוא,

מהאדם הראשון ועד נוח,

עשרה דורות שהיו באיום ומכעיסין לפני הקדוש ברוך הוא,

עד שהביא עליהם את מי המבול.

אתם שומעים מה זה?

עשרה דורות, מיליארדים בני אדם, כולם עולבים, מבזים, ממרים את פיו,

עוברים על ציווייו,

עושים מה שבא להם בכוח שהוא נותן להם,

ולא עושה להם כלום.

נותן להם התרעות ומצפצפים.

נותן להם עוד דוגמאות, מצפצפים.

עד שהביא עליהם את דמי המבול.

התחיל המבול, הם חזרו בתשובה?

גם לא חזרו בתשובה.

טובעים ולא חוזרים בתשובה.

טובעים ולא חוזרים בתשובה.

רואים מפה עד כמה האדם,

אם אין לו תורה שתחנך אותו,

כמה האדם הזה יכול להיות ממש כמו בהמה.

כאילו לא מרגיש ולא יודע ולא מבחין ולא כלום.

עד שהנביא אומר, ידע שור קנהו

וחמור אבוס בעליו,

ישראל לא ידע עמי לו את בונן?

איך יכול להיות דבר כזה?

שור יודע מי קנה אותו.

חמור דרגה פחותה יותר, הוא לא יודע מי קנה אותו, אבל הוא מבחין איפה האבוס.

אבל ישראל לא ידע ועמי לו את בונן? מה, דרגה פחות משור וחמור?

זאת אומרת, יש עלינו טענה גדולה מאוד.

טענה גדולה מאוד.

עכשיו, בואו נראה שתי מידות,

אחת מידת

העוז ואחת מידת הוותרנות

שאנחנו נדרשים להן.

ותר עוד ותלת בן ותאמר,

הפעם אודה את השם על כן קראה שמו יהודה. מי זאת?

לאה.

סליחה.

מי זאת לאה?

בנישואי בועז ורות כתוב, ויאמרו כל העם ייתן השם את האישה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו את בית ישראל.

מבואר שבניין כלל ישראל עומד על היסודות שיסדו האמהות רחל ולאה.

תיקון הבריאה יתוקן גם כן על ידי מלך המשיח שיהיה מזרעם. קודם יבוא

משיח בן יוסף מזרעה של רחל,

ואחר כך יבוא מלאה, משיח בן דוד.

זאת אומרת,

הם שיביאו את הגאולה לעם ישראל, שתי האימהות.

ורחל הייתה לה מעלה,

ולאה הייתה לה מעלה.

יהודה בן תימה אומר,

הביא עז כנמר וכל כנשר,

רץ כצבי וגיבור כהרי,

לעשות רצון אביך שבשמיים.

הוא היה אומר עז פנים לגיהנום ובושת פנים לגן עדן.

מבואר מדברי התנא,

שאף על גב שמידת עזות מידה רעה ויורדים איתה

לגיהנום מכל מקום לפעמים צריך להשתמש בעזות לדבר מצוות לעשות רצון אבינו שבשמיים.

לכן הוא אומר, מצד אחד הביא עז כנמר,

ומצד שני הוא אומר עז פנים לגיהנום. איך אתה אומר להיות עז כנמר?

ואחר כך אתה אומר שמישהו יש לו עזות, הולך לגיהנום.

איך זה מסתדר ביחד?

אלא מה, פעמים שצריך להשתמש בעזות לעשות את רצון אבינו שבשמיים.

בואו תראו

איזו עזות הייתה ללאה.

לאה ידעה שיש שתי אחיות ושני אחים.

יש רחל ולאה

ויש יעקב ועשו.

הגדול לגדולה

והקטן לקטנה.

זאת אומרת, עשיו ללאה

ויעקב לרחל.

ועיני לאה רכות, היא בוכה, בוכה, בוכה, בוכה, בוכה כל הזמן שהיא לא תיפול בחלקו של עשיו.

היא לא יכולה לסבול את המחשבה שהיא תינתן ביד רשע כזה.

שמו היה לשמצה.

והיא עשתה כל מה שרק אפשר בשביל להיכנס לחיקו של יעקב ולא עשיו.

והיה לה מזה בושות איומות ונוראות,

כי אתם מתארים לכם,

כשיעקב מתעורר בבוקר ומגלה שהכלה גם עבדה עליו,

זה לא הכלה שהוא התכוון.

איזה ביזיונות.

איזה עלבון.

איך היא יכולה להסתכל לו בפנים?

ולמרות כל זאת,

כולם מדברים עליה, כולם מסנתים בה,

כולם מעליבים אותה,

אבל היא לא תבוש מן המלעיגים,

כיוון שהיא לא רוצה חלילה להינשא לעשיו,

והיא רוצה להיכנס לבית יעקב,

והיא לבשה עוז כנמר כדי לא להתבייש מהמלעיגים,

ובכל מקרה להיות בחיקו של יעקב.

זו מדרגה גדולה מאוד.

דרך אגב,

זו ההלכה הראשונה בשולחן ערוך,

שלא יבוש מן המלעיגים.

כי רוב האנשים שלא עושים תשובה,

זה בגלל שהם מתביישים מה יגידו על מה שהם עושים.

ולכן הם מפסידים את התשובה,

או שעושים אותה חלקית.

בגלל לחץ חברתי.

מלאן אנחנו לומדים

שיהיה אדם מוכן לקבל כל ביזיונות שבעולם, ולעשות את רצון אביו שבשמיים להקים את בית ישראל.

זה היא הייתה מוכנה.

מצד שני,

רחל,

גם היא הבינה

שאם היא מתוותר לאחותה,

לאחותה,

היא מתוותר לאחותה,

היא ידעה שאבא שלה ישקר את יעקב, היא ידעה.

לכן היא אמרה ליעקב מראש, תשמע,

אני אתן לך סימנים,

וברגע שאתה תיכנס לחדר

בשביל לוודא שזה אני,

אז יהיה בינינו סימן מוסכם, אתה תגיד כך ואני אענה כך,

וזה יהיה הסימן.

אז היא ידעה.

אבל כיוון שהיא ידעה שאביה מחליט שתיכנס לאב אלוהי,

והיא לא רצתה שאחותה

תתבזה

ולא רצתה, רחמה עליה,

מה עשתה? מסרה לאחותה ברגע האחרון

את הסימנים

וויתרה לה על החתן בחיר שבאבות, רגל שבמרכבה.

והיא לקחה בחשבון שהיא תצטרך להתחתן עם חסיו הרשע.

והיא לקחה בחשבון שלעולם לא יתחתן איתה יעקב,

כי אחרי מה שהיא עשתה לו ומסרה את הסימנים לאחותה,

איזה סיכוי יהיה שהוא יסכים לקחת אותה אחרי מה שעשתה לו.

וכל זה היה בשביל שאחותה לא תתבייש.

לא יאומן כי יסופר איזה כוחות נפש היו לאמהות האלה.

ואז היא נכנסה,

לפני שנכנסה אחותה,

נכנסה לחדר מתחת למיטה.

ובשעה ששאל את הסימנים יעקב ואת לאה, מי ענתה? רחל מתחת למיטה.

וכל זה היה בשביל להציל אותה מן הבושה והחרפה.

שתי המדרגות האלה

של העזות של קדושה

והוותרנות שהייתה של רחל,

הן מידות שאנחנו צריכים ללמוד אותן.

כתוב בפסוקים,

כה אמר ה' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם.

כה אמר ה' מנעי קולך מבכי

כי יש שכה לפעולתך

ושבו בנים לגבולם.

כתוב במדרש שבשעת החורבן

האבות הקדושים אברהם, יצחק ויעקב התפללו לפני הקדוש ברוך הוא,

והקדוש ברוך הוא לא שמע את תפילתם.

משה רבנו הרועה הנאמן נכנס להתפלל לפניו,

והקדוש ברוך הוא גם לא שמע לתפילתו.

רק כשנכנסה רחל אימנו וביקשה מהקדוש ברוך הוא,

נענה הקדוש ברוך הוא לתפילתה של רחל.

מה אמרה לו?

אמרה לו, ריבונו של עולם,

גלוי וידוע לפניך שיעקב עבדך אהבני אהבה יתרה,

ועבד בשבילי שבע שנים.

וכשהשלימו אותן שבע שנים,

והגיע הזמן נישואיי לבעלי,

יעץ אבי להחליפני בשביל אחותי.

והוגשה עליי הדבר עד מאוד,

סליחה,

כי נודעה לי העצה,

והודעתי לבעלי ומסרתי לו סימן שיכיר ביני ובין אחותי,

כדי שלא יבוא אבא ויחליף איני.

לאחר זמן ניחמתי בעצמי, התחרתי וסבלתי את תאוותי וריחמתי על אחותי שלא תצא לחרפה.

ולחרב החליפו את אחותי לבעלי במקומי,

ומסרתי לאחותי את הסימנים שמסרתי לבעלי,

כדי שיהיה סובר, שיירחל.

ולא עוד, אלא שנכנסתי תחת המיטה,

הוא היה מדבר עימה, היא שותקת ואני משיבה.

ומה אני,

שאני בשר ודם,

עפר ואפר,

לא קינאתי לצרה שלי?

אתה מלך חי וקיים ורחמן,

מפני מה קינאת לעובדי כוכבים?

שאין בהם ממש.

והגלת את בניי

ונהרגו בחרב ועשו האויבים כרצונם.

מיד נתגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא ואמר,

בשביל רחל אני מחזיר את ישראל למקומם.

זאת אומרת, כל הגאולה שתהיה לנו בקרוב,

בעזרת השם,

תהיה בזכות רחל אימנו בוויתור שוויתרה לאחותה.

אתם מבינים איזה מעלות אנחנו מדברים?

אנחנו הבנים של האבות והאימהות האלה,

ואנחנו צריכים לדעת

שזו ההזדמנות שלנו בעולם הזה להגיע למדרגות כאלה אם נלמד תורה ונשאף לקיימה כאבותינו הקדושים.

כמו שכתוב, חייב אדם לומר,

מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי אברהם, יצחק ויעקב?

ועכשיו לענייננו.

אנחנו נמצאים כיום בתקופה קשה מאוד לעם ישראל, תקופה שהיא לכאורה אחרונה.

בתוך שנה-שנתיים הקרובות

עומדת לפרוץ מלחמה גדולה באזורנו ועלולה להתפשט

ולהפוך למלחמת גוג ומגוג.

כל האויבים מסביב ערוכים ומוכנים,

הכינו עשרות אלפי טילים להפציץ אותנו מכל מקום.

אפילו פצצת אטום כבר מוכנה וערוכה בידי איראן,

והם צריכים להשלים אותה תוך חודשים ספורים.

כל מה שהם צריכים כבר קיים,

רק

להכין את זה בתוך הפצצה,

ותוך זמן קצר אנחנו נשמע שהם מוכנים והם מדינה גרעינית.

עכשיו,

הם מחממים את העולם.

המוסלמים והג'יהאד בראשותו של ביל נאדם

מחממים את העולם ורוצים לעשות סכסוך בין מדינות

כדי שיתלקחו מלחמות.

אל-קאעידה דאג שאלה שבאו למומבאי

בהודו

יעשו את הפיגועים שעשו שם

בשביל שיהיה סכסוך בין הודו לפקיסטן

ותפרוץ מלחמה בין שתי המעצמות הגרעניות האלה.

ואז יתרחקו

כל הצבא הפקיסטני מהגבול עם הטליבאן בשביל

שיניחו לו ויתעסקו בשלהם, וככה הוא ימוטט את כל התוכנית האמריקאית

באזור הזה.

והוא יודע לחרחר מלחמה יפה מאוד, וכמעט פרצה מלחמה,

כמעט פרצה מלחמה.

אדם אנונימי

צלצל לנשיא פקיסטן

והתחזה כשר הביטחון של הודו,

שר ההגנה.

ואמר לו שהוא עומד לפתוח במלחמה בגלל שהם התאמנו על ידי הארגון של ה-ISI של הפקיסטנים והולכת להיות מלחמה.

נשיא פקיסטן הכין את המדינה שלו למלחמה,

וברגע האחרון

אותו בן אדם שניסה להגיע גם לקונדוליסה רייז ולספר לה את הסיפור הזה,

אבל בגלל השמירה של האמריקאים, עד שאפשר להגיע אליה, בינתיים ביררו כמה דברים.

והתברר שיש תזוזה של כוחות.

ברגע האחרון התברר שהצליחו לעבוד

על נשיא פקיסטן.

זאת אומרת, תראו, יכול להיות מקרה כזה שמלחמה עולמית תפרוץ בגלל שיחת טלפון של חרטה כמו לבן,

ואפשר שהעולם יתחיל לשלוח טילים גרעיניים.

אבל זה לא די.

הרוסים רוצים להראות שרירים.

יש שם שני אנשים מאוד קשים.

אחד נשיא רוסיה הנקרא מדבדב,

והשני פוטין,

שיש לו אימא בת 82 שקוראים לה פוטינה.

כן, היא אומרת שהיא אימא שלו,

והיא בגיל עשר זרקה אותו,

כי אבא שלו זה היה אבא שבעצם היה נוסעים לו אישה אחרת,

והוא היה איתה, ונולד פוטין.

ואז הסבא והסבתא לא הסכימו,

הבעל שלה לא הסכים, והיא שלחה לסבא והסבתא, והם העבירו אותו לאיזשהו מקום,

ובאמת הוא כל כך חסוי, לא יודעים מאיפה הוא, מה המקור שלו וכו'.

אז פוטין הזה בחור מאוד עצבני,

הוא למד קרטל ולא סתם.

והוא עושה שרירים לפעמים, מוריד את החולצה, מראה שהוא גברבר.

והוא החליט עכשיו לשלוח כאלף,

כאלף,

כאלף מומחים רוסיים לאיראן בשביל לעזור להם להשלים את הפצצה הגרעינית.

וגם לסוריה הוא שולח שתי שייטות עכשיו, בימים האלה,

ותהיה בעיה,

כי אם ישראל מתכוונים להפציץ את הכור האיראני,

אז הם יהרגו הרבה סובייטים,

ומדבדבן,

ופוטין לא יאהבו את זה.

והם כבר איימו על פולין,

שאם פולין תשים את הנ״מ של האמריקאים כנגד אפשרות תקיפה מאיראן,

אז תהיה בעיה,

משום שרוסיה איימה על פולין שהיא תפציץ אותה באטום.

זאת אומרת, מתחילים לדבר פה כמו בערב שבת על פיצוחים.

בערב שבת כולם קונים פיצוחים,

ובערב, ערב הגאולה, כולם מדברים פיצוחים.

רק הפצצות, הפצצות עם טילים, עם אטום,

חבל הזמן, גרעינים, הכול.

אז אנחנו נמצאים במצב קשה בפרט שיש לנו סימוכים מהמקורות

שכתוב שבאחרית הימים אם ישראל יעשו תשובה מיד הם נגאלים ואם הם לא יעשו תשובה

מעמיד עליהם מלך שגזרותיו קשות כהמן מה אמר המן?

להשמיט, להרוג ולאבד את כל היהודים

מה אומר אהמאדינג'אד מאותה מדינה?

להשמיד את כל היהודים זאת אומרת מלך שגזרותיו קשות כהמן וכתוב שהמלחמה תתחיל מפרס והם מעוררים מלחמות

אז עכשיו יש ציר הרשע

איראן וסוריה ביחד עם עזה,

חיזבאללה כל אלה זה מנגנון אחד היום

שהם חתמו על הסכמי מלחמה מה שנקרא אחד משוחך על השני

ואנחנו יש לנו כמובן כעת שר ביטחון

ביטחון או מיטחון אני לא יודע

הוא מותח אותנו יש לו קמפיין מאוד מיוחד

שהוא לא סימפטי

והוא לא טרנדי והוא לא מה עוד?

מה, אצלכם אין פרסומים כאלה?

מה? הוא לא סחבק, כן? הוא סחלב

ושר הביטחון

המזגזג, אתם זוכרים כמה היה מזגזג פעם?

מוריצ'רץ'

ויורים מעזה,

אתמול ירד לכם פה בסביבה גראד, לא?

בלגרד קצת?

ומה הוא עושה, שר ביטחון?

שום דבר.

איזה ביטחון הוא נותן לכם?

איזה ביטחון הוא נותן? אתם יודעים מה הביטחון שהוא נותן?

הוא הודיע לפני כחודש שתדעו שלחיזבאללה יש טילים עד דימונה.

ממש ביטחון.

הלכנו לישון יותר טוב אחרי זה.

זאת אומרת, הם יכולים להפציץ את הקור בדימונה?

יפה. ומה אתה עושה, מר ביטחון?

אני לא סימפטי, הוא אומר.

אני לא סחבק ואני לא טרנדי, חפשו אותי.

אה, אה, שר ביטחון.

הבנתם?

עכשיו, אם תהיה מלחמה,

מי יגונן עלינו?

נגיד שאנחנו יכולים להפציץ. נגיד.

אבל גם אותנו יכולים להפציץ.

ומה נעשה?

מה נעשה?

מול חמאס וחיזבאללה,

גם איראן ונסראללה,

ובין לדדין ומועמר,

ופלסטין וכל השאר.

אני רק מדבר עליהם, אני משתעל.

מה נעשה מול כל אלה?

אבל יש לנו היסטוריה מנצחת.

בתנ״ך היא כבר מונחת.

השתמשו בה אבותינו וניצחו בה את כל אויבינו.

מה נוסחה?

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

טוב,

השלום בוא יבוא.

אבל רק לאחר גוג ומגוג.

טילים רבים ופצצת אטום ייפלו עלינו מכל מקום.

מה נעשה לא להיפגע?

מכל מרעין בישין ברא.

נרבה תורה וגמילות חסדים כהבטחת התורה, בנביא.

התשובה של כל אחד היא מכה לכל ג'יהאד.

התשובה של כל העם היא גאולה לכל העולם.

סוף דבר הכל נשמע,

עולם החומר כולו יגבע.

יופי.

ומול הצועקים,

אמרתי העולם נגמר, הלך הפנס.

ומול הצועקים, אללה וכבר,

שמע ישראל, השם אחד.

אז מה עלינו לעשות, יהודים יקרים?

מה עלינו לעשות? תשמעו.

יש לי רעיון איך להביא גאולה לעם ישראל מהר, תוך שנה.

תוך שנה אני יכול להבטיח לכם

שאנחנו מביאים גאולה לעם ישראל, אם תשמעו לי,

ואני לא מבקש הרבה.

רק שנצליח תוך שנה לעשות מיליון חוזרים בתשובה.

איך מחזירים מיליון יהודים בתשובה?

תשמעו, לא חלמתם כמה זה קל.

כל אחד מכם יקבל על עצמו להחזיר יהודי אחד בתשובה תוך שנה.

בלבד.

אחד תוך שנה בלבד.

שנה שלמה, 365 יום,

אתה יכול להחזיר אחד.

החזרת אחד,

יהיה לנו מיליון יהודים תוך שנה, אנחנו נגאלים.

ולא עוד,

יהיה טילים, יהיה פצצות, מה שלא יהיה.

הצלת יהודי, השם יציל אותך מידה כנגד מידה.

כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא. זה לא סתם להציל,

זה להציל נשמה שתיכנס לגן עדן. לא סתם להציל,

לא שיחיה עוד כמה שנים,

אלא שיחיה לנצח בגן עדן.

אז כל מה שצריך זה רק אחד.

עכשיו אני אשמיע לכם את זה,

ומיד לאחר מכן אני אסביר לכם את זה.

מי יודע לספור עד שלוש?

גדי, תספור בקול רם.

אחת, שתיים, שלוש.

אה ישראל,

השם אלוקנו,

השם אחד.

תודה.

ובכן, יהודים יקרים, אני אסביר לכם, אם אפשר להדליק את האור,

אני אסביר לכם עד כמה קל היום להחזיר יהודים בתשובה.

עד היום חילקנו 15 מיליון קלטות וידאו,

CDDVD, ברחובות, בצמתים, בתיבות דואר.

מהפכה שלמה בשלושים שנה האחרונות.

ויש לנו אתר, ברוך השם,

שנכנסים בו שבע מיליון דקות צפייה בחודש.

למעלה מ-2,500 סרטים,

ויש שם גם הקטע המומחה,

שואלים שאלה, 1,500 שאלות מוכנות.

אתה בוחר שאלה באיזה נושא שאתה רוצה, לוחץ,

ומקבל את התשובה, אני עונה לך בווידאו.

זאת אומרת, אנציקלופדיה שלמה שאתה יכול שם להיעזר.

אתרשופר.net

למעשה הרבה מאוד צופים בזה. גם כרגע השידור,

מה שאנחנו מצלמים כרגע עם כל המצלמות,

משודר בשידור ישיר לכל העולם כולו.

כרגע יושבים 500 יהודים באוסטרליה וצופים בשידור הזה באשקלון.

וברוך השם, אנחנו משתדלים כל הזמן לשפר את הדברים.

בעוד חודשיים-שלושה יעלה האתר החדש שלנו,

שאין כדוגמתו בכל ארץ ישראל משהו מאוד מיוחד.

אבל עד אז

נשארו עוד כמה גושי התנגדות קטנים.

אני מאמין שכל אחד מכם ניסה לדבר עם כמה אנשים,

וחלק שומעים וחלק לא שומעים.

וקשה מאוד לפצח את אלה שלא שומעים.

מה עשינו בשביל לפצח גם את אלה שלא שומעים?

אתם רואים מה יש לי פה על היד?

יש פה רצועה. אתם רואים? רצועה.

מה יש ברצועה הזאת?

זה רצועת קסמים, כן?

זה רצועה שמחיה מתים.

אם יש מת, אז שם עליו את הרצועה, הוא חי.

אם אתם לא מאמינים, אתם מוזמנים לנסות.

הנה, אני פותח את הרצועה, שימו לב מה קורה,

לא לבעל.

אתם רואים מה יש פה?

זה נקרא דיסק און-קי.

זה חיבור USB.

מכניסים את זה למחשב, יש פה 8 ג'יגה.

וזה ברצועה.

מה יש בפנים?

יש 3 ג'יגה,

שיש 9 סרטים DVD של אי-הרצאות.

יש 18 הרצאות שמע,

ויש 9 שירים שחיברנו.

זה נמצא בתוך זה, ועוד 5 ג'יגה פנוי,

אם רוצים להשתמש בזה.

יש פה חומר

ב-1,000 שקל בפנים.

בפנים.

ועוד 5 ג'יגה פנוי.

מה הרעיון של זה?

יש לי דוקטור.

דוקטור חשוב מאוד,

אבל הוא חילוני.

ואם מדברים איתו בעניינים של תשובה, הוא מחייך בנימוס.

קשה להמשיך, נכון?

אחד מחייך לך, קשה.

קשה.

אבל הפעם הפתעתי אותו, באתי אליו ואמרתי לו, אני רוצה לתת לך מתנה,

דיסק און-כי, שמונה ג'יגה.

איך הוא היה מבסורד?

הוא אמר גם לי, יש. אמרתי לו, כן, שלך תולים פה כמו עט או שמים בכיס,

אבל לא כאן,

פה זה נוח, אתה רוצה שמיש, רוצה להוריד חומר, להכניס חומר.

לקח

אבל הוא לא יודע מה יש בפנים.

עכשיו מה יקרה? הוא יפתח,

עידן,

הוא יפתח את הדיסק און-כי, תסתכלו פה על המסך, מה הוא יראה.

יש כבר?

במסך

הוא יפתח, ילחץ, והוא ימצא תיקייה.

הוא ילחץ עליה, ימצא שלוש תיקיות, והסקרנות תעלה.

הוא יפתח את השמאלית ביותר,

ופתאום יפתחו לו תשעה סרטים.

ואז הוא יחליט ללחוץ, לדוגמה,

על איזה יש שם?

הרצל והציונות, לדוגמה.

הוא לוחץ על הרצל והציונות,

ופתאום הוא יראה דבר כזה.

תודה.

אלה דוגמאות קלות למה שיש בדיסק און-כי הזה. זה יכול להפוך בן אדם לחלוטין.

יש פה לפחות שבוע ימים לשבת רצוף, לשמוע, לראות ולשיר גם.

איי, איי, איי, יהודים יקרים, כמה שווה להציל יהודי?

כמה שווה להציל יהודי?

כמה שווה להציל יהודי, להוציא אותו מגיהינום, להכניס אותו לגן עדן?

שווה או לא שווה?

יש לנו בני משפחה שעדיין לא זכו?

היינו רוצים שהמשפחה, כולם יהיו בגן עדן?

היינו רוצים שנזכה?

היינו רוצים להביא גאולה לעולם?

אני הייתי מוכן לתת את זה לכולם חינם.

הייתם מסכימים לקבל את זה בחינם?

מי היה מוכן לקבל את זה בחינם, שירים את היד?

לא כולם, ברוך ה' לא כולם.

לא כולם.

פעם אחרונה, אני שואל, מי רוצה לקבל בחינם שירים את היד?

או, עכשיו נהיה יותר.

ופעם אחרונה-אחרונה,

מי רוצה שירים את היד?

מי שלא ירים יפסיד.

תודה.

אז אני מוכן לתת את זה בחינם הערב, בעזרת השם יתברך,

לכל מי שיהיה מוכן לתרום

400 שקלים בלבד,

יקבל את זה בחינם,

למרות שיש בפנים 1,000 שקל ועוד 5 ג'יגה.

מי עכשיו רוצה בחינם לקחת את זה בתרומה של 400 שקל בשביל להציל יהודי,

לתת את זה מתנה לחבר, לידיד, לשכן, למשפחה?

הינה, יש שם יהודים יקרים, הינה, יש שם.

תרימו גבוה,

יבואו אליכם, תנו ותיקחו,

ובעזרת השם יתברך תזעקו את הרבים.

אפשר להציל יהודים רבים עם זה.

זה לא נגמר, זה לא מתבזבז,

זה רק עושה טוב ליהודים.

כמה דקות בעזרת השם למי שמעוניין.

בבקשה, תן להם מוזיקה ונעבור אחר כך לשאלות ותשובות.

כן, אנחנו עוברים כעת

לשאלות ותשובות.

יש עוד שני חלקים לפנינו,

אלה שממלאים את ההוראה ומסיימים להעביר אותה לכאן לצד.

החלק הבא זה החלק של השאלות, אבל שאלות בלבד,

שאלות בלבד.

בחלק האחרון זה ברכות,

אז לא לערבב בין השאלות לברכות,

כי בשלב הזה אנחנו לא נברך, רק נענה לשאלות. אז מי שיש לו רק שאלה,

אני מוכן לנסות להשיב,

ולאחר מכן, כשנגיע לחלק של הברכות,

ניתן ברכות למי שזקוק.

אז מי שיש לו שאלה יכול להרים את האצבע וניתן לו את המיקרופון.

בבקשה,

מיקרופון להעביר אליו.

גדי,

תעמוד.

אני שואל בקשר לעיתונים של שופר, מה איתם?

כן.

עיתוני שופר כרגע נמצאים במנוחה,

עד שיתעוררו.

איתן התעוררים.

אנחנו מחפשים משאבים. יש לך קצת?

הלוואי.

מכל מקום אנחנו ממשיכים כרגע עם גינזי המלך. אתם מקבלים את גינזי המלך? מקבלים.

אז גינזי המלך, בינתיים אנחנו ממשיכים ומחפשים משאבים. אם יש למישהו אפשרויות, אנחנו נשמח.

מה עם הרוב תהיה בריא?

תהיה בריא.

כן, שאלה נוספת?

פה שאלה אצל הנשים?

שלום, כבוד הרב. שלום. נולדה לי לפני כתשעה חודשים תינוקת,

לאחר היריון תקין לחלוטין,

שעשו לה החייאה שבמשך עשרים דקות.

לפי טענת הרופאים, התינוקת שצועקת עכשיו לא תשרוד.

הרופאים לא נותנים לה הרבה סיכויים לחיות.

רציתי לדעת האם להקשיב להם בכלל או לא.

בגדול, למרות שאני יודעת שיש לי ביטחון מלא בבורא עולם,

הוא הציל לי אותם או שילות תשרוד במשך אפילו 72 שעות.

ברוך השם, עכשיו מתפקדת.

אומנם היא לא אוכלת,

היא לא יכולה לאכול דרך הפה והיא גם לא מסוגלת לירות כרגע ושמיעה גם לא ממש.

אז רציתי לדעת למה בגדול זה קרה לי,

למשפחה שלנו בתור משפחה דתית,

והאם נכלה להקשיב לרופאים או לסמוך על בורא עולם בגדול?

עד כמה היא?

כיום היא בתשעה חודשים.

או-אה, בלי עין הרע.

והיא מחזיקה מעמד יותר מהרופאים.

לשמוע לרופאים? את רואה שאין טעם, הרי הם אמרו שהיא לא תשרוד והיא חיה.

למה זה קרה לכם אני לא יכול להגיד.

אני לא יודע מה הגלגול של הנשמה של הילדה הזאת ולמה היא באה אליכם,

אבל מכל מקום,

הביטחון בשם יכול להעניק לחיים יותר מדבר אחר.

ואתם צריכים לדבוק באמונה וביטחון בשם שמי שנותן חיים, רק הוא רשאי לקחתם.

ואם הוא נותן, הוא יודע למה הוא נותן ועד מתי.

מה שמוטל עליכם זה להשתדל בכל כוחכם לעשות את המוטל עליכם כהורים כדי לשפר את מצבם עד כמה שאפשר.

ויהי רצון, בעזרת השם, שתזכו לרעות בחופתם.

אמן.

שאלה נוספת.

השאלה שלי היא מה אנחנו בתור הורים מבחינה דתית יכולים לעשות.

אנחנו לקחנו על עצמנו כל מיני דברים,

אבל אנחנו עדיין רוצים לדעת מה עוד אפשר לעשות.

אמרתי,

כל מה שאפשר לעשות בשביל לשפר את מצבה וכו',

אבל אם את רוצה משהו ספציפי, אני אגיד לך שבעלך ילמד שעתיים תורה בתענית דיבור במשך שלושה חודשים רצוף,

ואת תלמדי ספר שערי תשובה של רבנו יונה חצי שעה כל יום שלושה חודשים רצוף.

אוקיי. תודה רבה. ואם שכחת מה שאמרתי, מחר תראי את זה בשידור חוזר.

תודה רבה, כבוד הרב. בהצלחה. מאחורייך יש שאלה גם כן.

כן.

כבוד הרב,

אתה מדבר על זה שצריך להחזיר אנשים בתשובה.

כן.

אני רוצה לחזור בתשובה, אבל אני ממש לא מצליחה.

מה הפירוש? מה קשה לך?

הכל.

מה זה הכל?

לדוגמה, לשמור שבת, לנוח בשבת זה קשה?

לא, יש הרבה דברים שאני לא עושה בשבת.

מה קשה?

להדליק אור?

יותר קל לא להדליק, לא?

מה הקושי?

לאכול פיצוחים?

לא, אני אוכלת כשר. אני לא מבשלת בשבת. אז מה הבעיה? אני מעשנת ביום שבת.

בשביל מה את צריכה לעשן בשבת?

אני מעשנת. בשביל מה? צריך להיות עשן בבית.

מה? מה? למה את מעשנת?

לא, באמת, אני רוצה לחזור, אני לא מצליחה. אני שואל שאלה, בכיפור את מעשנת?

לא.

למה?

אני לא מסוגלת. אז איך את מחזיקה מעמד?

אני מתאפקת.

יופי, אותו דבר, שבת יותר חמורה מיום כיפור, את יודעת?

שבת יותר חמורה. כן, אני יודעת.

אז תתאפקי גם כן.

ובמוצאי שבת, אם את ויתרת על הסיגרית, אז תעשני שתיים ביחד.

יהיה לך פיצוי, פיצוי.

פחות עשן, יותר בריא, יותר כסף.

מה הבעיה? אני לא מבין מה זה עשן. בשביל עשן כדאי להיכנס לגיהנום? לא כדאי.

בשביל מה?

זה הקושי שלכם. זה הקושי, זה כלום.

מה עוד קשה? לברך על מה שאת אוכלת ושותה?

לא, זה לא קשה לי. נכון. הנה, את מדברת וזה לא בעיה.

לא. מה?

את נשואה?

כן.

הבנתי.

צניעות זה קשה לך?

ממש לא.

נו, אז מה הבעיה?

כיסוי ראש בטח לא בעיה בשבילך, לא?

זה כן. מה כן?

לא מסוגל לשים כיסוי ראש.

למה? כדאי לך, ככה שיער לא מתלכלך?

אמנם עשית רסטות,

אבל

את רוצה שאני אתן לך כיסוי ראש? תתחילי, תצאי לדרך בעזרת השם, וניתן לך ברכה.

בשמחה. יאללה.

ברוך. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצחק. יצח

יפה מאוד, יפה מאוד, יפה מאוד ומתאים מאוד.

השם יזכה אותך, בעזרת השם, לשוב בתשובה שלמה עם כל המשפחה, בריאות ואריכות ימים.

כן, יש פה בחור בשורה שנייה.

אם אפשר לתת לבחור בשורה שנייה, תרים את היד.

קום, קום.

תודה.

יש לי שתי אחים עיוורים ומה אפשר לעשות כדי שהם יהיו עיוורים?

הם מלידה?

כן.

מה זה, מחלה תורשתית כאילו? לא, לבד.

בדרו לבד, אבל הם אמרו שזה תורשתי? היה מישהו קודם? לא, לא.

שניהם תאומים? לא.

הם נולדו עיוורים?

כן.

כמה אחים אתם?

ארבע.

ארבע.

מה אומרים הרופאים? שזה שייך שהם יתרפאו?

לא. נהיה יותר גרוע.

אז הם לא עיוורים לגמרי מההתחלה, הם פשוט לא ראו טוב, והרעות?

מידרדרת. מידרדרת. איזה מספר הם היום? לא יודע.

הם רואים משהו? טיפה.

טיפה.

מה הסיבה הם אומרים? עצבים? עצב? משהו?

מה?

אתה לא יודע.

לא יודע.

אתה אומר אתם ארבעה?

כן.

אחיך השני בן כמה?

אחד פה בן 12 עוד מעט.

כן.

ואחד פה 16. כן.

17 וחצי, ועוד אחד בין שמונה וחצי.

הבנתי.

או שניים נמצאים פה?

לא, אחד פה.

הבנתי.

איפה הוא?

אני יכול לקום?

שלום מוטי.

נהבד.

תגידו ש...

הוא שומע אותי? הוא לא שומע גם טוב כל כך.

אהה.

טוב, אז שיישב, שיישב.

תגיד לי משהו. אתם האחים מוכנים ללמוד שעתיים בתענית דיבור שלושה חודשים לרפואתם?

אני לא יודע כל כך מה זה.

אתם לומדים במשך שעתיים רצוף כל יום תורה.

או פרשת השבוע, או הלכות, או מוסר.

תורה, חוץ מתהילים.

ללמוד שעתיים כל יום רצוף, ולא לדבר בשעה שלומדים,

רק מה שלומדים.

שעתיים אסור לדבר?

שעתיים.

במשך שלושה חודשים רצוף אבל.

כל יום, כל יום אותו דבר. יש פה עוד אפשרות. כן, אבל לא שעתיים קבועות דווקא. אפשר באיזה שעה שרוצים, אבל שעתיים רצוף.

ולא לדבר מה שעה תביא לי תה, דברים כאלה, רק מה שלומדים.

אפשר ללמוד ביחד, אפשר ללמוד לחוד.

אבל שלושה חודשים רצוף, כולל שבת, בלי הפסקה.

ואני מברך.

כל יום, שלושה חודשים, כולל שבת. אה, הבנתי.

בלי הפסקה, אבל. בסדר. אחי לא רוצה, אבל.

לא רוצה, אז לא רוצה. אבל אתה, אם אתה רוצה, אז אני אברך בזכות מה שאתה רוצה. בסדר.

אתה מוכן?

ואתה מוכן גם לשים ציצית?

כן?

אז בוא.

ברוך. שיחיינו. ברוך. שיחיינו. ברוך. ברוך אתה ה' אלוהינו ואחריו. שיחיינו. שיחיינו וקיימנו והגיענו בזמן הזה. אמן.

מגיע לאחים שלו לראות בזכותו. נכון? אתם מסכימים? כן. מסכימים? כן.

מי שבירך אבותינו הקדושים,

אברהם, יצחק ויעקו, משה ואהרון, דוד שלמה,

וכל הקהילות הקדושות והטהורות, הוא יברך את האחים

דובב ורון בני סרה. איך? דובב?

דובב? דולב.

דולב?

ורון. ורון בני סרה.

השם ירפא אותם בעיניהם ובאוזניהם לראות ולשמוע כראוי בזכות אחיהם. מה שמך? אבירן. אבירן. אבירן בן סרה.

יזכו מהרה, אמן. אמן. בעזרת השם.

אשריו ואשריחל פה.

כן, שאלה.

ברכות. תשתדלו לסוף. עשו לי טובה.

יש לך שאלה?

באמצע. תן לו.

דיסק מס' 697. תיתן לו או תעשה חומוס.

סוף חלק א'.

המשך בדיסק מס' 698.