לאן פניו של האדם מועדות?
- - - לא מוגה! - - -
בעולם העליון, כשתהיה לך בושה, מה אתה הפסדת, מה היה לך ביד והפסדת,
הפדיחה, הפדיחה זה העונש הכי גדול, זה לא צריך אפילו אש, עוד בלי אש, רק מהבושות.
אבל מה לעשות, בעולם האמת זה אמת, אין חרטור, אתה יכול לספר סיפורים ולהגיד, כן,
אבל הייתה לי תוכנית, ועשיתי, והתכוונתי, וזה, וזה לא יצא, וזה התעכב, וזה, ופה ושם.
כל הסיפורים לא יעזרו לך, לא יהיה לך פתחון פה אפילו למילה אחת, מילה אחת.
למה הקדוש ברוך הוא הוא הדיין, הוא העד, הוא ידין אותך, ואין לך פתחון פה לכלום.
זה שמה משפט, דין, אין שמה רחמים בכלל, אין מושג רחמים.
שמה זה דין, מה היה בדיוק,
ועוברים על כל דבר ודבר שאדם עשה.
אז אם אדם מסכן,
הוא מחובר בעולם הזה יותר מדי לחומר,
האדם הזה אבוד, אבוד לעולם הבא.
אם הוא לא ישקיע את ימיו וחייו לעבודת הבורא,
ניסיון קשה, הניסיון הוא קשה, לכולם הניסיון קשה. כל העולם הזה זה ניסיונות, אבל השאלה מה הניסיון,
שנשארים אחרי זה עם רוחניות,
לא משנה מה הניסיון,
אבל אם נשאר לך משהו מזה, רוחניות, כי עם זה אתה הולך לעולם הבא. הכסף, אף אחד, אפילו אם יכניסו לך את כל הכסף מטילי זהב, יכניסו לך לקבר וירפדו אותו,
אתה לא תיקח איתך אגורה, כלום.
עם מה אתה הולך?
רק עם הרוחניות.
וכמה יש לך, שם ינערו אותך.
הלוואי ותמצא גרביים, הלוואי.
לא פשוט, וגם בגרביים יריחו אותם.
כי בודקים גם את המצוות.
אם הם היו באמת כמו שצריך, יש כאלה עושים חפיף דליל.
זה בכלל לא מצווה נחשב.
אם אתה, הכוונה שלך, ובאמת אתה פועל רק לכיוון הרוחניות,
אתה יכול להרוויח הכול, אבל אם לא,
רחמנא רצנן, אדם יפסיד את עולמו.
אז כדאי שכל אחד יעשה חשבון נפש.
לאן פניו מועדות?