כאילו לא דתי ב

- - - לא מוגה! - - - 

‫‫‫

‫‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫ערב טוב. בעזרת השם נעשה ונצליח, ‫והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

‫לא שומעים?

‫שומעים בסוף?

‫-שומעים?

‫שומעים?

‫שומעים?

‫אני מבקש לענות אמין.

‫הערב הזה לרפואת יובל בן שרה,

‫שירפא מכל החולי שיש בו, ‫ויועתק חוליו לאסד,

‫נשיא סוריה, מהרה.

‫תודות לפעיל שופר אור יעיש, ‫על העזרה בהקמת ההרצאה

לעילוי נשמת אורה יעיש בת רחל, ‫מנוחתה עדן.

‫רפואה שלמה לשרה רסיה בת מרים ואימי הורתי, רומה בן טרומיה,

‫ולעילוי נשמת גיתאי בן גשא, מנוחתו עדן.

‫אמן.

‫רב נתן בר אבא אמר,

אמר רב,

‫עשירי בבל יורדים לגיהינום.

למה?

‫מעשה היה בשבתאי בר מרינוס,

‫שהגיע לבבל.

‫ביקש לעשות עסק עימהם,

‫ולא נתנו לו.

‫אז לא היה לו במה להתפרנס.

‫ביקש מזון, שיזונו אותו.

‫לא זנו אותו.

‫אמר אלה מערב רב,

‫שהרי כתוב, ונתן לך רחמים ורחמיך,

‫כל המרחם על הבריות,

‫בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו.

‫וכל מי שאינו מרחם על הבריות,

‫בידוע שאינו מזרעו של אברהם אבינו.

‫לכן הוא אמר על עשירי בבל,

‫שהם מערב רב,

‫והם ירשו גיהינום.

‫אם נשקיף על העניין של החסד,

‫שזה כאילו חובה, כמו כל המצוות שבתורה, ‫ולא יותר, אנו טועים.

‫אפילו כשהתברר לנו שחסד הוא עיקר העיקרים,

שגם קודם שנצטווה עליו האדם,

‫מחויב הוא להגיע בהכרתו ובחקר שכלו ‫שתפקידו בעולם

הוא רק לעשות חסד.

‫ושגם אחרי מתן תורה,

התורה תחילתה חסד, ‫שהקדוש ברוך הוא תפר כותנות עור לאדם וחווה,

והיא מסתיימת בחסד,

‫ויקבור אותו בגיא,

‫שהקדוש ברוך הוא התעסק בקבורת משה.

‫גם אחרי בירור זה לא יצאנו עדיין ידי חובתנו,

‫כי אצל זרע אברהם עניין זה תופס

‫מקום אחר לגמרי בתוך הנשמה הישראלית, ‫בעומק עומקה, החסד.

‫מי כעמך ישראל,

גוי אחד בארץ,

וכל הגויים כעין נגדו.

עם ישראל

זה יש גמור שאין כמוהו בכל העולם.

מי כעמך ישראל,

גוי אחד בארץ?

אין.

ומה עם הגויים?

בכל הגויים כעין נגדו.

‫המרחק בין אין לבין יש

הוא מרחק עצום.

ומהי המחיצה המבדילה בינינו לבין אומות העולם?

זה מידת החסד.

בזה אנחנו עודפים ועדיפים מאומות העולם,

כי זו אחת משלוש מידות שחייב להיות בכל ישראלי יהודי.

גומלי חסדים,

ביישנים ורחמנים.

זה מידות של ישראל.

וכל מי שאינו מרחם על הבריות,

וידוע שאינו מזרעו של אברהם אבינו.

בהלכה מפורשת היא,

וגם מי שיש בו עזות פנים

או אכזריות,

לא מזרע אברהם אבינו.

אז עכשיו תסתכלו על אלה שאתם מכירים מסביב,

ותזהו אם מזרע אברהם

או ערב רב.

תקשיבו, הלכה

והרמב״ם.

הרמב״ם אומר,

בכל מי שיש בו עזות פנים

או אכזריות

ושונא את הבריות

ואינו גומל להם חסד,

חוששים לו ביותר

שמא גבעוני הוא.

שמעתם דבר כזה?

כל המשפחות בישראל הן בחזקת כשרות, שאפשר להתחתן אתן.

אבל אם אתה מוצא משפחה

שיש בה עזות פנים או אכזריות

או שנאת הבריות

או אינם גומלות חסד,

חוששים להם

שמא הם גבעוניים.

אז זה דבר מפחיד,

דבר מפחיד, כי הגבעונים לא היו רחמנים.

למרות שישראל היו יכולים להרוג אותם

כי הם הונו את יהושע בן הנון,

בשעה שהם התחזו לעם שבא מרחוק ולא משבעה עממים

שישראל חויבו לא תחיה כל נשמה מהם,

בגלל שהם עובדי עבודה זרה בכיבוש ארץ-ישראל,

והם התחזו,

ויהושע נכשל וטעה,

ונשבע להם

שלא יפגע בהם,

ואחר כך התבררה הטעות.

אז הדין הוא ששבועת טעות

אינה שבועה

וניתן להפר אותה.

ועשו חסד ישראל עם הגבעונים,

בגלל שלא יאכלו לה שם, אמר יהושע בן נון,

הוא לא מפר את השבועה.

וגם כשהם נזקקו לעזרה במלחמה,

יצאו מישראל לעזור להם במלחמה.

אבל בגלל ששאול המלך

הרג את נוב עיר הכהנים, וגם הגבעונים מתו שם,

הם לא ויתרו

עד שיענשו בני שאול במיתה,

ולא היו מוכנים לקבל שום כופר נפש, שום דבר, עד שיתלו אותם.

אז זו אכזריות.

מי שיש בו אכזריות,

שנאת הבריות,

עזות פנים,

הוא לא גומל חסדים,

חוששים לו שמא גבעוני הוא.

בן ישראל,

אפילו היותר פשוט והיותר גרוע,

גומל חסד,

מפני שהוא מיוצאי חלציו של אברהם אבינו.

ומידת החסד היא ירושה

אצל כל יהודי.

נטייה טבעית לחסד.

אברהם אבינו נתעלה במידת החסד, עילוי אחר עילוי,

ומידה זו נתדבקה ונתאחדה בו,

ונעשתה לקניין נפשו,

לחלק מעצמיותו,

עד שהוא נקרא חסד לאברהם,

שהחסד הוא לאברהם,

שלא החסד,

והוא הנחילו ליוצאי חלציו

עד סוף כל הדורות.

ומי שהוא מזרע אברהם

גומל חסד הוא.

זאת אומרת,

אי-אפשר להיות ישראלי בלי אהבה לחסד,

בלי תשוקה טבעית להיטיב עם בני אדם.

ואם רואים אדם

שמוחזק לישראל

ואינו גומל חסד,

חוששים לו ביותר ששימן של גבעוניות הוא.

איננו מזרע אברהם אבינו, שאוהבים לעשות חסד מנטייה טבעית.

אבל אם נמצא כאלה שהם מזרע אברהם,

שאינם עושים חסד,

פירושו שהם לוחמים נגד הטבע שלהם,

נגד עצמיותם,

גם כאלה שהם לא נותנים ולא עושים חסד,

שמוחזקים לישראל,

גם כן לא עקרו מנשמתם את הנטייה הזאת.

גם כן.

יש כאלה שלא גומלים חסד וכו',

לא בגלל שאין להם את זה. תסתכלו באמהות שלכם,

בסבתות.

מהפה הן היו מוציאות אוכל לתת למי שעובר אורח,

לקדם כל אחת בשתייה ומזון.

מה תאכלו?

מה תשתו?

שבו,

מכניסים אורחים.

ככה כל בית ישראל.

אבל זה לא ניכר כל כך בתקופות האחרונות ובדורות האחרונים. מדוע?

בגלל שהאווירה המערבית, החילונית,

שנשתרשה בישראל, קוראת להכנסת אורחים

ולחסד פראייר.

וכשאומרים לאדם, אתה פראייר,

אז הוא לא מוכן לתואר הזה.

אז הוא לא ייצא פראייר והוא לא ייתן.

נכון, הוא לא יהיה פראייר, אבל הוא יהיה גבעוני.

ולא כדאי להתחתן אתו.

זאת אומרת,

גם אם אדם כובש את הנטייה הטבעית שלו לתת,

והמחסומים שהוא חוסם את עצמו מלתת,

עדיין

לא נעקרה מנשמתו הנטייה הזו.

הכוח הזה חבוי בתוך הנשמה פנימה,

ואם הוא יתגבר על טבעו ולא עשה חסד,

אז יעשו בניו ובני בניו.

ההערכה הזאת

מעמידה את החסד של ישראל על בסיס אחר.

זה לא רק דבר שבחובה ודבר שכלי מושכל,

שבן ישראל חייב לגמול חסדים.

אלא בן ישראל, איש חסד הוא,

ואהבה זו, סגולת הנפש הישראלית היא,

ואם לא יעקם את לבו,

אם לא ישתדל להרוס ולעקור את הסגולה הזאת מתוך פנימיות נפשו,

יעשה חסד מתוך דחיפה פנימית נפשית,

שהיא מורשת עולם שירש מאביו ואביו ומאבי אביו עד אברהם אבינו,

כמו שלמדנו, אב מזכה את בנו בחוכמה.

והנה יש לנו גמרא במסכת ראש השנה,

האומר סלע זו לצדקה,

על מנת שיחיה בני,

צדיק גמור הוא אם ישראל הוא.

יהודי

מזרע ישראל,

שאומר שהוא נותן תרומה, צדקה,

סלע זו לצדקה,

על מנת שיחיה בני,

צדיק

גמור הוא,

בתנאי שהוא ישראל.

ואני יודע כמה גומלי חסד ועושי צדקה

יש בישראל.

הרי כל ארגון שופר חי מזה,

ואת המהפכה בעולם התשובה עשינו רק עם הצדקה של התורמים התפרנים והעניים,

לא עם העשירים,

כי העשירים

לא תורמים.

ואיך התחלנו?

שעשירי בבל יורשים גיהינום.

וזאת,

למה מי שאומר, סלע זו לצדקה, על מנת שיחיה בני, צדיק גמור הוא, אם ישראל הוא,

אבל אם גוי יגיד אותו דבר,

אז חסדו אינו חסד.

עומד פה יהודי ואומר את אותו טקסט.

עומד פה גוי ואומר את אותו טקסט.

זה חסדו חסד

וזה אין חסדו חסד.

למה?

כורש

היה מלך כשר.

הוא התיר לבנות את בית-המקדש.

לפיכך מנו לו כמלכי ישראל

מחודש ניסן,

והוא ציווה לתת לכהני המקדש

כל מה שחפצים מאוצרו.

אבל כיוון שאמר

ומצלין חיי מלכה ובנו היא,

הוא ביקש שיתפללו לחייו ולחיי בניו,

בזכות הצדקה שהוא נתן לבנות את בית-המקדש,

שלא לשם שמים עשה כי אם להנאתו

החמיץ

ונפסלה כשרותו,

ולא מנע אותו כמלכי ישראל אלא כמלכי גויים.

אפילו שאמר קודם

שלהם הם מקריבים ניחוחים,

ניחוח לאלוהי השמים,

בכל זאת, כיוון

שערב עוד כוונה,

פסל את נדבתו,

ולא לשם שמים עשה,

כי רצה שיתפללו עבורו בבית-המקדש.

ונשאלת השאלה.

הלוא גם זו מעלה גדולה,

והרי שלמה המלך, כשבנה את בית-המקדש, אמר 24 רננות,

ובין הבקשות שהוא ביקש מהקדוש-ברוך-הוא כשהוא חנך את בית-המקדש,

אמר לקדוש-ברוך-הוא, ריבונו של עולם,

אתה תשמע ככל אשר יקרא אליך הנוכרי.

על ישראל הוא לא ביקש כך.

שאם ישראל יבואו ויתפללו לה' שה' ישמע להם כמו שהוא ביקש על הנוכרי.

שלמה ביקש שיהיה קידוש השם, שגוי שמגיע לבית-המקדש ומתפלל,

כמו אובמבה,

שבא לכותל ושם פתק ונבחר,

שה' ישמע לו.

למה?

שיהיה קידוש השם.

רק אובמבה שכח גם את השם וגם את ישראל.

אתם מבינים למה גוי זה בעיה?

כן.

אז מה קורה?

בעצם הדבר אין כאן שום חטא.

הוא ביקש כורא שיתפללו עבורו

במקום שהתפילה נשמעת, בבית-המקדש.

אבל מאחר שחשה מחשבה זרה בעת עשייתו דבר טוב זה,

רשע הוא.

רק להנאתו התכוון ולא לשם שמים.

כי אם גוי אומר, על מנת,

תנאי כפול הוא.

כשאין התנאי מתקיים,

הוא תוהה על הצדקה,

הוא תוהה על החסד שעשה,

ועל זה נאמר חסד לאומים חטאת.

בהתחלה הם עושים חסד,

ואם הם לא נענים והחסד לא הניב את הפירות שהם חפצו,

זה חטאת, הם בועטים אחר כך.

הם תוהים על הראשונות ואומרים, חבל שנתתי,

מה יצא לי מזה?

אבל ישראל,

אפילו אם הוא אומר, על מנת

שיחיה בני,

או על מנת

שאהיה בן העולם הבא,

הרי זה צדיק גמור בדבר זה.

ואנחנו לא אומרים שלא לשמה הוא עושה, כמו על הגוי,

אלא כי יהיה מצוות בוראו שציווה הוא לעשות צדקה,

הוא מתכוון גם להנא את עצמו שיזכה בה לחיי העולם הבא, או שיחיו בניו.

מדוע?

כיוון שהוא אף פעם לא תוהה על החסד,

אפילו אם לא יתמלא התנאי

שהוא אמר בהתחלה, על מנת

שיחיה בני.

ואם לא יחיה בנו,

הוא לא יבעט

והוא לא יתחרט

על מה שנתן.

החסד שלו הוא חסד שלם,

בלי שום פגם,

טהור מכוונה זרה,

והוא עושה את זה מתוך הדחיפה הטבעית

לחסד שזורמת

מיסוד נפשו.

זאת אומרת, כשאנחנו רואים בני-אדם שנקלעים לצרות,

אנחנו רואים שמחפשים קופת צדקה,

מחפשים לעשות חסד.

הם יודעים שרק החסד יכול להציל.

אבל גם אם זה לא הועיל,

קודם כול זה הועיל,

ודבר שני, הם לא תוהים על הראשונות.

ולמה זה הועיל?

כי בשכר הצדקה והחסד שהם עשו, זכותם גדולה מאוד.

כי אם רוצים לפדות נפש, למשל,

אז אתה רצית להציל נפש, ואם לא הצלחת, אז מה?

אם יהודי שלח מזון לאנשים שהם עניים כדי שיאכלו, אבל המזון הגיע באיחור והם נפטרו,

הוא הפסיד מזה? לא.

ואם עשו צדקה וחסד לטובת פלוני, שיהיה בריא,

וחלילה לא היה בריא בסוף,

אז מה?

הזכויות האלה לא מלוות אותו לחיי העולם הבא?

ודאי.

יהודי לעולם לא מתחרט על חסד שחסר.

לך ליהודי, תגיד לו, אני רוצה לקנות ממך את המצווה שתרמת עבור משהו.

בחיים הוא לא ימכור.

אם הוא ימכור,

צריך לבדוק אם הוא גבעוני.

ובפרט אחרי שהוא עשה.

נגיד, אחת קנה כל נדרי,

והוא קנה את זה נגיד באלף שקל,

ויבוא מישהו אחרי זה, יגיד לו, אחרי שהוא קנה,

קח אלפיים, תן לי את המצווה, את הזכות.

הוא ייתן לו, בחיים לא.

זאת אומרת, יהודי לא יעשה כזה דבר.

גוי כן יעשה.

הפסוק קובע חסד לאומים חטאת.

לכן, אפילו מי שמתנה על מנת,

כיוון שהוא מזרע אברהם אבינו, וכיוון שאצלנו זה חקוק בטבע לעשות חסד,

ואתם רואים שעם ישראל שונה מאומות העולם.

באומות העולם, אם מישהו ייפול באמצע הכביש,

יעברו אלפים לידו, אף אחד לא יעצור.

אצלנו אפילו נפל משהו, טיל או משהו,

במקום שכולם יברחו, כולם רצים לשם.

ומזהירים, תתרחקו, תתרחקו, לא עוזר.

זאת אומרת, בטבע של היהודי,

ככה הוטבע בו מאבינו אברהם,

שהוא אוהב חסד והוא גומל חסדים.

תראו מה זה.

אין עם שעושה חסדים כמו עם ישראל.

חתונות, עזרה, הכנסת כלה.

איפה יש אצל הגויים הכנסת כלה?

יש דבר כזה הכנסת כלה?

אין דבר כזה.

אני הייתי בשוויץ עכשיו, חזרתי משם.

זו מדינה נקייה ומצוחצחת.

זה מפחיד ממש.

אין בדלי סיגריות למצוא.

ואם תמצא,

כנראה היו שם תיירים

לא שוויצרים.

אני רק אסביר לכם דוגמה.

בשוויץ כולם עובדים בזבל.

כולם עובדי עירייה.

יש שם

מחולות גדולות

עם חורים.

אתה אוכל בבית,

אתה צריך למיין את הזבל.

פלסטיקים, לבד.

זכוכיות, לבד.

קרטונים וניירות, לבד.

מזון אורגני, לבד.

ואתה יורד לאוטו עם שקיות מכל הסוגים,

ואתה נכנס, פה פלסטיק, שם ככה, ופה ככה, וככה.

היינו שם, לא ידענו את זה.

שקית,

כמו שאצלנו בבית, עם הכול,

לבפנים.

באו אחרינו אנשים מזרחים,

פרטשו הזבל,

והתחילו לצעוק,

כאילו הזבל של אבו.

זה זוועה אצלהם, הם לא יכולים לסבול דבר כזה.

עכשיו, אם הצלחת להחדיר שקית כזאת ואף אחד לא ראה,

אתה חושב שנפטרת מהם?

אנשי העירייה פותחים שקיות כאלה

ומחפשים אם יש קבלה או משהו על השם שלך,

ותקבל דוח לישראל.

שמעתם דבר כזה?

אם אתה עושה עבירת תנועה קלה,

קלה,

נגיד אתה חונה על המדרכה חצי-חצי, כמו פה, פה יש ענייה

כפולה ומשולשת,

שמה חצי-חצי.

כולם מסתכלים עליך כמו רוצח,

ועושים לך עם האצבע ככה.

מה זה?

משטר שמה? חבל על הזמן.

עכשיו תשמעו,

אתה מגיע לשוויץ,

החנויות בעיירות או בערים של הנופש,

פותחים את החנויות מ-10 עד 12,

הם נחים עד 14,

משתיים עד 16, הם עובדים.

דקה אחרי 16,

no chance.

כל כסף שתביא,

סגור.

כשאתה נכנס, ב-10,

איזה חיוכים.

הכול דנקישה, ביטישה,

גרויצי, כל מיני קשקושים, מלים.

הכול חיוכים.

אתה רוצה מוצר?

אתה רוצה מוצר?

הוא אומר לך,

אצלו זה עולה יותר זול.

לא כדאי לך לקנות פה עצמו יותר זול.

אתה נדהם, אתה אומר, זה גוי?

מה קרה לו?

ישראלי, מיליארדר שם.

הסברת פנים לתייר בתוך השעות, חבל על הזמן.

הגעת ל-18, אתה עומד בקופה.

בקופה.

וזהו, הגיעה 18. שם זה שעון שוויצרי.

פתאום אתה רואה איך הפנים נסגרות, נחתמות,

כעוסות,

ונו, נו, נו, נו, נו, נו, נו, נו.

כאילו אתה על החיים שלו עכשיו.

אין הסברה, אין חיוך.

אתה רוצה לשאול שאלה? לא, לא, לא.

אפילו מלים לא מדברים.

הכול בתרעומת.

אתה רואה שהכול משחק.

אין אנושיות בכלל, בכלל.

פה יכול לדפוק בן-אדם ואומר, סליחה,

אין לי לשתות או משהו פה, שם.

מכבוד, תיכנס, תשתה, מה, מה,

מה אתה רוצה? אכלת את זה?

שם טראח לפנים.

אם בכלל הוא יפתח, הכול מסתכלים דרך האשנל.

אומרים לך ב-10 לא לנסוע ברכב, רק לחירום.

שקט, ישנים בשווייץ.

ב-10 בלילה?

גויים. אתה יודע מה זה גויים?

זה לא יאומן כי יסופר.

ואז אתה מבין

את הדברים האלה.

אין דבר כזה הנחה.

דבר איתו על הנחה, הוא לא מבין. אין להם מלה כזאת. מה זה הנחה?

יש מחיר ומשלמים? זה הכול.

הנחה?

אין הנחה.

אתה קונה 10, 20, 30? זה המחיר.

אצלנו זה לא ככה.

היה תהמוני אחד שבא לחנות ואמר, כמה עולה חולצה?

אמרו לו,

100 שקל.

ואם אני קונה לשני ילדים,

90 שקל.

ואם אני קונה לחמישה?

אמרו לו, 80 שקל.

הוא אומר, כמה ילדים אני צריך בשבילו לא לשלם?

אבל בשווייץ אין דבר כזה.

זאת אומרת, החסד טבוע בעם ישראל.

העזרה, המסירות, הגמילות, חסד,

וכו'.

זה טבוע בעם שלנו.

אבל אנחנו צריכים לדעת

ולזכור שאפשר לעשות חסד ואפשר לעשות חסד.

אפשר לתת כוס מים

ואפשר לתת לאכול

ואפשר הרבה דברים לעשות,

אבל צריך גם לדעת

שיש מצוות מיוחדות

שאדם יכול לזכות

ולעשות חסד גדול מאוד.

לדוגמה, חסד של אמת

זה חסד שעושים עם המתים,

כי אין לך כבר ממי לקבל שכר או פרגון.

הוא איננו.

זה חסד של אמת.

זאת אומרת,

כל בן-אדם צריך לראות מה החסד שהוא יכול לעשות.

וכתוב, עולם חסד ייבנה.

הקדוש-ברוך-הוא לא היה חייב לאף אחד כלום,

גם לא היה אף אחד לקבל כלום,

והוא ברא עולם חסד,

להיטיב עם הבריות,

ועשה להם עולם יפה עם אוויר צלול וצח,

ופרחים, ציפורים, מאכל, משקה,

ינות, מה לא.

כל הכין, טיפח, עשה,

חינם,

חסד אמיתי.

כך נברא העולם.

והקדוש-ברוך-הוא רוצה שגם אנחנו נלך בדרכיו.

מהו רחום, אף אתה רחום, מהו חנון, אף אתה חנון.

מהו גומל חסדים, אף אתה גומל חסדים.

והקדוש-ברוך-הוא רוצה שנעסוק בחסד כל היום.

ובגוג ומגוג, מה כתוב שיציל את היהודים?

תורה וגמילות חסדים.

תורה לבד, אפילו אם ישמור האדם ויקיים הכול,

לא יספיק לו,

הוא יצטרך גם גמילות חסדים.

למה?

כי הוא יצטרך לעשות גם לא רק מה שהוא מחויב,

גם מעבר למה שהוא מחויב,

מה שנקרא לפנים משורת הדין.

כי אם הוא יעשה רק מה שהוא מחויב על פי הדין,

וידונו אותו על פי דין,

אין בן-אדם שעושה את המאה אחוז על-פי דין,

ואז יתפסו אותו

על מה שהוא לא עשה.

אבל אם הוא עשה לפנים משורת הדין, הוא עשה חסד,

אם הוא עשה חסדים לפנים משורת הדין,

אז יתנהגו אתו מידה כנגד מידה, גם כן

לפנים משורת הדין,

וזאת תהיה הצלה שלו בגוג ומגוג.

לכן חשוב מאוד החסד,

וגם אנחנו מסיימים וחותמים,

ברוך אתה השם מגן אברהם.

זאת אומרת, ההגנה שלנו תהיה במידותיו של אברהם.

מה אברהם אבינו היה?

נותן צדקה וחסד לכל עובר ושב ומגייר את הגרים.

ככה גם אנחנו ניגאל בזכות זה,

כמו שכתוב, ושביה בצדקה.

ויש מעלה גדולה, חסד גמור ביותר,

במעלה הכי גדולה,

זה מזכה את הרבים.

זיכרונם לברכה,

ריבותינו אומרים,

כל המזכה את הרבים,

זכות הרבים תלויה בו.

הנה לדוגמה, ערב יש הרצאה.

יש אישה שארגנה את ההרצאה,

אז היא לקחה על עצמה את כל ההוצאות ועשתה הרצאה.

יושבים פה אנשים ושומעים הרצאה.

ההרצאה תיארך שעה, שעתיים, שלוש,

ואז מה יקרה?

תכפילו כפול האנשים שנמצאים כאן,

תכפילו כפול אלה שצופים בנו כרגע מכל העולם.

זאת אומרת, עשרות אלפים של אנשים

כפול שעת לימוד או שעתיים או שלוש.

תחשיבו את כל אלה שאחר כך ישמעו את זה בשידור חוזר והלאה.

תחשיבו את כל אלה שיקבלו אחר כך דיסקים,

CD ו-DVD וצאו וחשבו כמה שעות תורה היא זכתה בזיכוי הרבים,

וכל זיכוי הרבים תלוי בה.

עכשיו, אם מישהו יושפע בעקבות ההרצאה

ויקבל עליו מצווה, מצוות, תשובה וכו',

כל זה שייך לה.

ונגיד שעכשיו אחד חזר בתשובה בעקבות הערב הזה,

והוא התחתן אחר כך עם בחורה,

ובנו בית יהודי.

ויש לו ילדים שהוא שלח לתלמוד תורה,

והם גדלו והמשיכו את המשפחות שלהם על דרך התורה,

ונהיה שבט גדול של בנים,

נכדים ונינים

מאחד.

כל התורה והמצוות שלהם

וכל הזכויות שלהם

שייכים לאישה שארגנה את ההרצאה.

זה נקרא זיכוי הרבים.

אז מי שמזכה את הרבים,

זכות הרבים תלויה בו.

כל הרבים, הזכויות שלהם,

הכל תלוי בו.

גדולה מזו אמרו חכמים זיכרונם לברכה,

כל המזכה את הרבים,

אין חטא בא על ידו.

זאת אומרת, יש לו שמירה מן השמיים

שהוא לא יהיה חטאה.

כמובן,

לא שוללים ממנו את הבחירה. אם הוא ירצה לעבור עבירה, הוא יעבור.

אבל אם הוא לא רוצה לעבור עבירה והוא לא רוצה לחטוא,

ישברו אותו מן השמיים שלא יבוא לידי חטא ועבירה.

ויש כמה סוגי מזכה, ובואו נראה איזה סוגים, למשל.

האחד מזכה על התורה,

כגון שהוא מלמד את העם דעת

ויראת השם,

ומלמד אותם

איזו דרך ישרה.

והוא דורש ברבים דברי מוסר ואת חוקי האלוקים ותורותיו תמיד.

שימו לב מה אומר הפה ליועץ.

אולי, שימו לב, אולי,

באיזה יום,

מן הימים,

יעשו דבריו פירות,

אם לא למאה, לעשרה, ואם לא לעשרה, אפילו לאחד.

זאת אומרת, גם אם יצא לו שאחד

לקח דבר אחד רק מכל דבריו שהוא דיבר,

ועשה שינוי משהו בחייו,

לטובה,

השכר הזה נזקף לו והיה שווה לו כל ההשקעה שהוא עשה.

אמר חועמר, רבינו חיים ויטל, תלמיד הארי הקדוש,

שכדאי לאדם לרדוף אחרי רשע

70 שנה מחייו

כדי להחזירו למוטב.

אתם שומעים עד כמה החסד הזה משתלם?

שאתה את ה-70 שנה שלך לא תשקיע בעצמך,

אלא תשקיע ברשע להחזירו למוטב,

שאם זכית בו,

זכית בכל הדורות היוצאים ממנו עד עולם.

אתם מבינים בכלל מה מדברים? אין השקעה בעולם

שאדם יכול להרוויח פירי פירות אין-סוף

מאחד.

עכשיו,

זה לא רק שהאדם ידרוש,

יש פה אנשים שלא יודעים לדרוש.

אבל אם אחד אומר לחברו, בוא נלך לדרשה,

בוא נלך לדרשה,

והוא מביא את החבר שלו והוא ישב עכשיו אתו שעה, שעתיים, שלוש, ושמעו דברי תורה,

הוא זוכה בכל התורה שלו והוא זוכה בכל המצוות שהוא יעשה.

אתם שומעים?

בעיה להרים טלפון ולהגיד לכמה אנשים,

הערב יש הרצאה,

גם על השיחת טלפון אגורות,

בכמה שקלים אתה יכול להביא כמה אנשים.

מי, הבאת רק אחד?

זכית.

זכית בגדול.

זה חסר

וזה זיכוי הרבים.

זאת אומרת,

אם בן-אדם חכם

יכול להתפרנס בכל רגע

פרנסה לנצח נצחים,

בכל רגע.

ומה טוב ומה נעים נכתוב בספר קיצורי דינים ודברי מוסר והנהגות ישרות,

ואלה שלא מבינים בלעז לתרגם,

שהרי אדם זה שמפיץ ספרים כאלה הוא כמי שדורש בפני אלפי רבבות מישראל.

ואולי, שימו לב מה אומר הפלא יועץ, ואולי,

באיזה דור מן הדורות

לאיזה איש ישראלי יעשו דבריו פירות

ויהיה מזכה אותו.

שמעתם?

הפלא יועץ,

שחיבר את הספר,

והוא כתב הגדרות ביהדות, ועליהן הוא כותב נושאים כאלה ופותח אותן,

נתקבל ספרו בכל תפוצות ישראל,

תימן,

אשכנז,

ספרד,

בכל התפוצות, כולם מכירים את ספר הפלא יועץ.

ולמה הוא כתב את הספר?

כי אם הוא יגיע לעולם האמת,

והוא עשה רק לעצמו ולא דאג לאחרים,

הוא פחד שיתבעו אותו.

והוא כתב את הספר הזה, לזכות את הרבים.

תשמעו מה הוא אומר, הקראתי לכם.

הוא אומר שאולי בדור מן הדורות אפילו,

אם מישהו חיבר איזה ספר,

אולי בדור מן הדורות מישהו יקרא בזה ויהיו מזה פירות.

אתם שומעים?

ואני כמה דורות אחריו,

והנה אני מקריא את דבריו,

ודבריו עושים פירות,

ופרא פירות,

ויעשו פירות,

ופרא פירות.

ולא רק אני.

סמינרים שלמים של בנות לומדים פלא יועץ.

אנשים בבתים לומדים פלא יועץ.

הוא עשה קונטרס קטן,

ודורות על דורות לומדים, וכל זה זכויות שלו.

אבל אני לא סופר,

ואתה לא סופר,

ואת לא סופרת.

אז מה נעשה? אנחנו לא יכולים לכתוב קונטרס.

כן, אבל אנחנו יכולים לזכות את הרבים בלקנות קונטרסים ולחלק.

נגיד, שמירת הלשון,

שערי תשובה, מסילת ישרים,

קיצור שולחן ערוך וכולי.

כמו שאנשים קוראים סידורים בבית הכנסת,

זיכוי הרבים.

כל מי שמתפלל בסידור, התפילה לזכותך.

אז זאת אומרת, בן-אדם יכול לזכות את הרבים לאין שיעור.

פעם אמרתי שראיתי במעלית,

שעל הצד של המעלית, ליד המראה,

יש דף

עם שתי הלכות,

וכתוב מצווה לפרסם.

לקחתי את הרעיון ופרסמתי ברבים,

ואחרי זה אני מסתובב בכמה בתים בבני-ברג, ואני רואה שהתחילו להפיץ את הרעיון.

ואנשים ליד המעלית, בלאו הכי אתה תקוע דקה-שתיים,

במקום שתסתכל על האף שלך,

תסתכל פה,

תקרא שתי הלכות.

כל השונה הלכות, בכל יום,

מובטח לו שהוא בן העולם הבא.

שווה או לא שווה?

מה הפסדת?

לתלות

שתי הלכות?

זיכית את הרבים.

זאת אומרת, אם בן-אדם רק יחשוב איך לעשות חסד, הוא יהיה עשיר אדיר, לאין גבול.

אני לא עובד בקטן,

אז לכן אני עד היום הפצתי 20 מיליון דיסקים,

קלטות, וידאו, הכול.

רק בשנה שעברה סיימנו את המבצע של מיליון

ו-750,000

אנציקלופדיות בחינם לציבור בכל בית יהודי.

אתם מבינים מה גודל הזכות של כל מי שהיה שותף בזה?

הוא בן העולם הבא בטוח.

אז זאת אומרת, בן-אדם יכול לזכות כל כך הרבה בחסדים שלא נגמרים.

זה לא כמו שאתה נותן צדקה לעני, או אכלת פיתה,

ברך ברכה,

ויש לך את המצווה הזאת.

אבל המצווה הזאת

לא תתפתח לי יותר,

אין מה שיתפתח ממנה יותר.

זהו.

הגרפס סיים את כל התפקיד.

אבל אם עשית דבר רוחני,

הדבר הרוחני מניב פירות בלא סוף.

אז זאת אומרת, בן-אדם יכול לעשות

הרבה מאוד פירות.

בסוהר הקדוש הפליגו מאוד בעצם השכר של מזכה הרבים,

ומה היקר והגדולה למי שמזכה לחייבים?

הפלא ופלא.

אבל אין שכר של חסד יותר גדול בעולם

ממי שמחזיר יהודי בתשובה.

אין יותר מזה בעולם.

רבי שמעון בר יוחאי אומר שאין קץ לשכרו.

אין קץ לשכרו. כמה תגיד שכר?

תוסיף עוד.

והוספת? תוסיף עוד.

תוסיף עוד ועוד.

עד אין קץ לשכרו.

כל הדורות

ממה שהוא עשה, שלא.

זאת אומרת,

כל בן-אדם צריך לדעת שיש לו אפשרות

לעשות חסד

כזרע אברהם.

מה עשה אברהם?

מישהו מאיתנו יכול לעכל מה עשה אברהם?

אברהם אבינו,

כשבאו אצלו אורחים, איזה אורחים?

אורחים שהם עובדי עבודה זרה.

והאורחים האלה באו

והוא ראה אותם כעובדי עבודה זרה, שמשתחווים לאבק שברגליהם.

ומתי הוא היה?

אחרי ברית מילה, בגיל מאה,

ביום השלישי, שזה הכי כואב.

נו, הוא פטור או לא פטור?

פטור.

הוא רץ אל הבקר, מביא בקר, שוחט

שלושה,

ומכל שור הוא מוריד את הלשון ועושה אותה בחרדל,

ונותן לכל אחד מהם לשון בחרדל.

שמעתם בחיים שלכם חסד כזה?

שמעתם בחיים שלכם? זה אבא שלנו.

אבא שלנו, אברהם אבינו,

זה היה.

אנחנו הצאצאים שלו.

מי שאין בו מידות של חסד,

חוששים לו שהוא גבעוני.

מפחיד.

אז זאת אומרת,

החסד הזה טבוע בזרעו.

עוד,

אם אדם

יכול להוכיח בשפתיו אחרים,

זו מצווה על כל אדם, ולא רק לחכמים בלבד,

אלא

איש את רעהו יעזרו,

ולאחיו יאמר חזק.

כל אחד יכול להוכיח את חברו.

אני רוצה להוכיח את חברו,

אם אחד רואה שלחברו יש כתם מחולצה,

הוא מעיר לו.

אם הוא רואה שהוא התלכלך, הוא מעיר לו.

אם הוא רואה שהוא מרופט, הוא מעיר לו.

למה?

אם נראה אחד שלא מעיר, ורואה את השני מלוכלך ויש עליו כתם של גלידה נגיד,

והוא מחייך כאילו ולא אומר לו,

מה נגיד עליו? זה רשע.

אתה רואה בן-אדם מתבזק, כולם מסתכלים עליו, ואתה לא ניגש להגיד לו,

התלכלכת, לך תנקה את עצמך, תחליף, תעשה משהו,

כאילו אתה נהנה בזה שהוא עכשיו במצב לא נעים.

אז עם זה אנחנו מבינים כלפי בגד,

אם אדם יש לו כתם בנשמה,

הוא עובר עבירה,

ואנחנו יכולים להעיר לו לטובתו,

שהוא יזכה לחיי העולם הבא,

ואנחנו לא מעירים לו,

זה רשעות.

למה?

אתה יכול להועיל לו,

אתה יכול להציל אותו, אתה יכול להעניק לו עולם הבא.

זה לא להחליף חולצה,

זה להחליף נשמה.

זה במקום גיהינום, גן-עדן.

אז למה לא נעשה זאת?

באמירה, לא צריך הרבה השקעה,

באמירה, בעדינות,

בצניעות.

אבל להעיר לו, לפחות,

כמו לכלוך על החולצה.

עוד אפשרות לזכות את הרבים.

אדם מברך ברכות.

אדם מברך ברכות.

אתה נמצא באיזשהו מקום, תברך בקול,

יענו אמן.

אבל יש בעיה, לפעמים מברכים ואנשים לא עונים.

אז לפעמים זה גורם שאנשים לא יענו, זה גם לא טוב.

אבל כמו שאמרתי לכם בהתחלה,

תענו בבקשה אמן,

אז עניתם, אמן.

למה? אנחנו רוצים להציל יהודי שיש לו חולי קשה,

ואנחנו רוצים שהוא יחיה בהרצאה הזאת לרפואתו.

אז אנחנו מבקשים שהציבור, כי יש כוח לציבור באמירה שלהם,

אמן,

לפעול בשמים.

וכל הזכויות

של הערב הזה הן לזכות החולה, לרפואתו.

אז זה חסד גדול, לא רק של המארגן,

זה גם שלנו.

כל אחד מאתנו הוא חלק מהתרומה לרפואתו.

יש בעיה, אנשים עולים לספר תורה וקוראים,

אבל כשמברכים, מברכים בלחש.

לא שומעים אותם בכל בית-הכנסת. זו בעיה,

כי הם גם צריכים להוציא ידי חובה את השומעים.

אז צריך להתאזר ולומר בקול רם

כדי לזכות את כולם.

אז אפשר לזכות את הרבים, זה נפלא.

ולפי גודל המצווה גודל כך שכר המזכה.

עכשיו, יש עוד דבר שאדם יכול לזכות את הרבים.

יושבים בסעודה ומדברים, אתם יודעים,

מדברים על הווה, על דא,

על מרגול צנעני ועל זה ועל פה ועל שם. מדברים.

אבל אף אחד לא מדבר דברי תורה,

כי יותר קל לדבר רכילות.

אבל אם יש חכם,

אומר לאיזה רב או איזה אברך שרואה שם,

בכבוד, יגיד לנו כמה דברי תורה.

ברגע זה הוא פתח פתח לזיכוי הרבים של כל הציבור.

אפילו אם לא כל הציבור הקשיב,

לפחות הוא נתן את ההזדמנות

לכל הציבור לזכות.

אז זו בעיה להזמין מישהו ולהגיד לו, בכבוד, כבודו יגיד דבר תורה.

והנה הוא זכה בכל דברי התורה שאמרו שם.

מה הוא עשה?

פתח פתח.

נפלא או לא נפלא?

קשה? לא.

מה הרווח?

אין סוף.

אין סוף.

אז למה לא לעשות זאת?

להיות מזכה הרבים.

שלושה שאכלו על שולחן אחד

ולא אמרו עליו דברי תורה,

כאילו אכלו מזבחי מתים.

אז אם אדם אומר, בוא נגיד איזה דבר הלכה,

אפילו דבר קצר,

פירושו של דבר שהוא מזכה את כל השלושה שלא יעברו,

ויזכו.

שניים יושבים ביניהם ואין ביניהם דברי תורה,

הרי זה מושב לצים.

אז אם מישהו אומר דבר תורה קצר,

אפילו ההלכה שכולם יודעים,

זכה וזיכה את הרבים.

זאת אומרת,

כל פעולה שאדם יכול רק לחשוב עליה,

יכול לזכות את הרבים ויזכה לשכר אדיר.

אז תחשבו,

אין השקעה יותר טובה בעולם.

אפשר בדיבור

לעשות כל כך הרבה.

אפשר באון,

בכוח, בעזרה גופנית,

לעזור ולתמוך ולסייע בכאלה שהם חלשים ונזקקים וכו'.

ואפשר בממון

למי שיש אפשרות,

ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב בצדקה.

אפילו עני שמחזר על הפתחים חייב בצדקה,

כי אנחנו זרע אברהם.

אז צאו וחשבו כמה גודל השכר שהאדם יכול להשתכר בכל יום

בעולם הזה ולחיי העולם הבא.

ועל זה נאמר בפסוק,

כי אם שמור תשמרון את כל המצווה הזאת

אשר אנכי מצווה אתכם לעשותה,

לאהבה את אדוני אלוהיכם,

ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו,

שאנחנו נהיה דבוקים במידותיו של הקדוש ברוך הוא,

לעשות כמו שהוא עושה עמנו.

אנחנו כל היום מבקשים מהקדוש ברוך הוא חסד,

חסד,

חסד,

חסד,

והקדוש ברוך הוא מגלה לנו מידה כנגד מידה.

כל המתחסד עם הבריות,

הקדוש ברוך הוא מתחסד איתו.

כל מי שעושה לפנים משורת הדין,

הקדוש ברוך הוא הולך איתו לפנים משורת הדין.

כל מי שהולך על פי דין רק, מה שחייב ומה שלא חייב ולא עושה,

ילכו איתו מן השמיים גם כן.

מה שמגיע לו הוא רק יקבל,

מה שלא מגיע לו, לא יקבל.

אבל אנחנו תמיד

מחייכים ואומרים, הנחה,

חסד,

בחיית, תעשה, מנשן,

אחי, נשמה, חרית,

הכול העיקר לקבל טיפה יותר.

אבל תהיה גם אתה כזה.

לא תהיה רק אתה מבקש ומקבל,

ולא נותן.

עד כה דבריי, למי שיש שאלות, בבקשה.

יש לי גם שאלות שאני נשאל בלייב

דרך האתר מכל העולם,

אז אני יכול גם לענות בינתיים.

כן, עד שאתם תצביעו,

יש פה מישהי שתורמת 400 שקלים לארגון שופר למניות ומבקש ברכה.

לזרע חי וקיים, נחמה בתיה בת יפה שיינדל ואלון יעקב בן דניזק רול,

יזכו לזרע חי וקיים מהרה.

יש פה יהודי בשם כהן אדם ששאל אותי שאלה, אני אשלח לו תשובה באימייל.

כן, בינתיים אני לא רואה אצבעות, הוא נותן לבחור שם.

יש פה אישה ובעל שעושים שיעורי תורה, יונתנוב סטלה,

והם עושים בבית ביום שבת לילדים בשכונה לקרב אותם לאביהם שבשמיים,

ואני מברך אותם לזרע חי וקיים.

אהרון בן אסתר וסטלה בת ציפורה,

יזכו לזרע חי וקיים מהרה.

ערב טוב, הרב.

ערב טוב.

ברוך הבא לכפר גביעול.

ברוך הנמצא. תודה רבה.

שאלה לי אליך.

ממה שאני יודע מהמעט,

כשיהודי עושה תשובה מלאה ובסופו של דבר נפטר ומגיע לבית-דין של מעלה,

אם הוא עשה תשובה מלאה בנושא, לא מזכירים לו כלל את זה.

את העוונות.

כן.

משהו לא הסתדר לי כשקראתי את ביקור ההיתוך.

אני מתייחס לחלק הראשון של הספר על אותם שני אנשים שאיחרו לנבלות וטרפות את כל העיר, וכשעלה הראשון מהם למעלה נמצא שהביאו נגדו עדויות וממש הטיחו בפניו את הנושא. רציתי ככה שתסדר לי את הסתירה.

ובכן, קודם כול,

אדם שעבר עבירות, שב, אתה יכול לשבת.

יש ארבעה חילוקים

של רבי ישמעאל

שבהם נאמר שאם אדם עבר עבירה מצוות עשה על מצוות עשה,

אם הוא חוזר בתשובה, אין מזכירים לו מזה כלל.

זה אם הוא עבר על עשה.

מה זה עשה? לא קרא קריאת שמע, לא בערך ברכת המזון, מצוות עשה שמופיעות בתורה.

אם אדם עבר על עבירה שנקראת לא תעשה,

אז זה הרבה יותר חמור.

ואז זה לא מספיק משהו יחזור בתשובה,

צריך להמתין עד שיגיע יום הכיפורים,

ואז יום הכיפורים, סגולתו לכפר.

אז עם התשובה ביום הכיפורים, מתכפר לו הכול

על מצוות עשה ומצוות לא תעשה.

אם הוא עבר על מצוות שיש בהן חיוב כרת

או מיתות בדין,

עבירות חמורות,

והוא חזר בתשובה, זה עדיין

לא מספיק.

מה צריך?

צריך שהתשובה תהיה בתוקפה,

צריך שיעבור עליו יום הכיפורים,

או כמה ימי הכיפורים לפי גודל עוונותיו,

וצריך שייסורים יבואו עליו עד שיתכפר

בעולם הזה.

ואם אדם עבר עבירות שיש בהן חילול השם,

לדוגמה, בן אדם נסע בשבת בפרהסיה,

אז זה לא רק מעונש של סקלה של שבת,

אלא גם בפרהסיה הוא עשה את זה.

הוא הלך ועישן סיגריות ברחוב,

הוא עשה בפרהסיה חילול השם,

אז הוא חזר בתשובה.

צריך שהוא יעמוד בתשובתו,

ימי הכיפורים יחלפו עליו,

ייסורים יקבל,

ורק המיתה תכפר לו.

עכשיו, כל זה נאמר בארבעת חילוקי כפרה של רבי ישמעאל.

אבל רבנו יונה גירונדי,

ריבו של הרמב״ן, אומר שאם אדם חזר בתשובה שלמה ומחזיק בה בתוקפה

ולא חוזר לעשות עבירות,

והוא מנסה את האמת, מרים ומגביה את האמת,

הוא משבח אותה בכל מקום,

הוא משפיל את השקר ואת האנשים התומכים בו,

ככה הוא יעשה,

אז כמידת

הקלקול כך הוא צריך לעשות תיקון.

אם קודם הוא חילל השם,

עכשיו הוא מקדש השם.

איך הוא מקדש?

הוא משפיל ומבזה את כל מי שעובר על מצוות התורה,

והוא אומר שכך נכון לעשות.

הוא מנסה ומשבח את כל אלה שעושים את המצוות והתורה,

אז זה משקל הנגד למה שהוא עשה הפוך קודם.

אם הוא עושה כן,

הוא לא צריך לארבעת חילוקי כפרה.

החפץ חיים אומר שאם בן אדם, נגזר עליו ייסורים,

אם הוא יקבל על עצמו,

יקבל על עצמו

ייסורים

של תורה ומצוות כגון, הוא יתייגע ויעמול בתורה מאוד מאוד,

עד התשת כוחו,

ויעשה מצוות עם הבריות והחסדים, ויעזור להם.

וזה יהיה כרוך כמובן במאמץ פיזי,

בממון,

בהשתדלות, בריצות,

שזה מהווה ייסורים, במקום לשבת בשלווה.

הייסורים האלה היו תמורת הייסורים שהיו צריכים לבוא עליו,

ולא עוד,

אלא שבייסורים שאדם מקבל, אז הוא רק סובל,

אבל אין לו מזה שכר.

פה בייסורים שהוא מקבל על עצמו,

בדרך התורה והמצוות,

הוא גם יקבל שכר,

חוץ מהכפרה.

אז כדאי לו לעשות כן.

ולמדנו בשיעור עכשיו, כשהיינו בשווייץ,

שלמעשה מי שרוצה להינצל מגזירת מוות,

מוות גמור, אמרו לו שיש לו מוות,

אז חוץ מהתשובה שהיא מכפרת על הכול,

אם עושה תשובה אמיתית

והוא יכול להינצל,

יכול אדם להמיר את המוות בעניות.

כשהוא אמר לקדוש-ברוך-הוא, ריבונו של עולם,

אם נגזר עלי מיתה,

אני חשוב כמת,

תהפוך אותי עני, מרוד ואחיה.

יכול האדם

להינצל ממוות.

ויש על זה מעשים רבים ודוגמאות.

אם אדם ישמע בזיונו וחרפתו מאנשים

ולא ישיב להם,

אין כפרת עוונות יותר מזה.

אם אדם אומר, אמן יש, מרבה בכל כוחו ובכל כוונתו,

מוחלים לו על כל עוונותיו.

אם שומר שבת בדקדוק רב,

כהלכתה,

אפילו חטא כדור אנוש שעבדו עבודה זרה,

מוחלים לו על 70 שנה של עוונות.

ויש עוד כמה עצות.

אז עכשיו, בכור ההיתוך,

שם זו היתה החטאת הרבים לאין שיעור.

למי שלא מכיר את הסיפור, אני אגיד בקצרה,

היו שני נערים שגדלו אצל הדוד האכזר שלהם,

שניצל אותם בגלל שהיו יתומים,

ולקח אותם לאתליס שלו לעבוד בבשר יומם ולילה בלי לחוס על נפשותם.

והיה מרעיב אותם, גם לא נותן להם לאכול כראוי.

אבל כיוון שהם היו תלויים בו,

אז הם הבינו שהם לא יכולים לשרוד ככה,

ולאט-לאט הם התחילו להתקמבן,

והם הצליחו לקנות בשר שהוא היה טרף

ולהכניס את זה לאתליס ולמכור את הבשר הטרף, שעלה נגיד 30 שקל

ו-100 שקל שעולה, נגיד, הכשר או החלק,

וככה הם הרוויחו מהצד בלי שהוא ידע, ועשו קופה נאה,

עד שכבר לא היו צריכים אותו,

עזבו אותו, פתחו את ליז לבד,

בגלל שהיה להם שם טוב, בגלל הדוד שהיה חרדי,

סמכו עליהם, כי הם ידעו שהם אנשים שבאו ממקום של יראי שמים,

והם פתחו את ליז, שהכול היה שחיטה של גויים שחורה,

נבלות וטרפות,

והיו מוכרים את זה כגלת כושר,

והתעשרו, והתעשרו לאין שיעור,

וכולם אכלו מסביב,

בכל הערים מסביב, רק מהשחיטה שלהם.

קיצורו של דבר,

הם האכילו נבלות וטרפות את כל הציבור.

זאת אומרת, כל הסירים הכול היה טרף, כל האוכל שאכלו טרף, כל השבת טרף, כל החגים טרף,

צדיקים אכלו טרף, כולם אכלו טרף,

טרף, טרף, טרף, טרף, טרף.

וממילא,

מי שאוכל טרף, אפילו בשגגה,

הוא נפגע.

מישהו אכל בטעות אוכל לא טרי, בטעות לא טרי,

אז אתם יודעים לאן רוצים אחרי זה.

אז זאת אומרת,

נהיה שם נזק ונהיה כל מיני צרות ומחלות וכל מיני עניינים.

ופתאום יום אחד אחד מהם שמע,

מישהו לומד

גמרא ובגמרא הוא דיבר על הנושא של מי שמאכיל נבלות וטרפות, מה דינו?

והוא קיבל פחד

והתחיל לבכות והחוויר והתחיל לרעוד והכול והכול והכול.

ובא שותף, שאל אותו מה קרה, והוא סיפר לו,

ושניהם נתבהלו ולא ידעו כמה עוונות הם עשו ומה הדין שלהם,

ואוי ואבוי ולא ידעו מה לעשות.

בקיצור, הם החליטו ללכת,

אני מקצר לכם,

למגלה העמוקות, אחד מגדולי הדור,

הוא ובית-דינו, שימצאו להם דרך לתשובה.

בית-הדין ישבו ודנו ואמרו שאי-אפשר לעוונות כאלה למצוא להם תשובה.

אי-אפשר.

אבל בסוף,

המגלה העמוקות לקח על עצמו, אחרי בחיות שלהם לאין שיעור וכו' וכו', לקח על עצמו לתת להם דרך לתשובה קשה ביותר,

קשה ביותר,

ואמר להם, אם תעמדו בכל זה, יכופר לכם.

ומה הם צריכים לעשות?

שלוש שנים הם צריכים ללכת יחפים.

כל יום הם צריכים לנשון במקום אחר.

אסור להם לישון על מיטות.

הם מגיעים לכל עיר שהם הולכים, מעיר לעיר, כל יום,

והם צריכים להגיע לבתי-הכנסת,

לעמוד ולהכריז, רבותי, אנחנו רוצים לדבר,

לספר את הסיפור ולהגיד מה הם עשו.

ושיבזו אותם ויקללו אותם ויכו אותם,

והם ישכבו על המפתן של בית-הכנסת

ויתחננו מכולם שידרכו עליהם כשהם הולכים.

חוץ מעינויים וסיגופים נוספים, ככה הם צריכים לעשות שלוש שנים.

בקיצור, אחרי כל זה,

הם סיכמו ביניהם, הם עמדו בזה שלוש שנים, זה היה קטסטרופה.

יש את הספר בחוץ למי שירצה, זה נקרא כור ההיתוך.

ספר חבל על הזמן, אני חזרתי בתשובה עוד פעם

אחרי שקראתי אותו.

אחרי שקראתי אותו,

חזרתי בתשובה עוד פעם.

לא הייתי יכול ללכת יחף,

כי הם מסתכלים עלי

לא כל כך.

אז הכנסתי בנעליים, חוץ מכבודכם, אבנים קטנות כדי שאני ארגיש שאני הולך יחף.

במשך תקופה הלכתי ככה בשביל לעשות תשובה גם אני

על העבר,

כי פתאום תפסתי מה זה תשובה בשביל לעשות תשובה כמו שצריך לעשות תשובה.

ועוד כמה דברים, תוכנית דיבור במשך שנים רבות, בשבת, שלא הייתי מדבר בכלל, ו-40 יום מראש חודש אלול עד כיפור וכו'.

קיצורו של דבר,

אחרי שהם חזרו, הם סיכמו ביניהם שמי שייפטר ראשון

יבוא בחלום לחברו ויספר לו מה דינו.

ואחד שהיה כבר גוסס,

פחד פחד מוות שהוא ימות וחס ושלום לא תהיה לו תשובה.

הוא ביקש בתחינות שייתן לו מגלה עמוקות כתב קלף

שבו הוא מבטיח לו שיגיע לבית-דין של מעלה,

שלא יאונה לו כל רע.

וביקש שיקברו את זה אתו.

וכשהוא הגיע לבית-הדין,

כמו שהוא אומר,

פתאום התחילו לצאת מלאכי משחית ומקטרגים

ואמהות שהילדים שלהם נפגמו,

ואנשים שככה, וכל מיני צרות שהיו בגלל מה שהם עשו ומה שנגרם.

והיו זעקות איומות, ולגיהינום, ולשלוח אותם לגיהינום, ולגיהינום,

ולא שותקים ולא מוותרים.

והוא נבעט, מה יהיה בדינו?

וההמשך בספר כור ההיתוך.

יש תיאור שם של כל בית-הדין ומה נגמר בדינו.

אבל מכל מקום,

שם זה החטאת הרבים. זה לא בן-אדם שחטא לבד רק, שזה דבר איום ונורא, כמו שמנינו מה זה ארבעה חילוקי כפרה כשהוא עושה לבד.

אבל לחטיא את הרבים

בסדרי גודל כאלה זה לא פשוט לצאת מזה.

שהרי טרח אבי אברהם

היה עובד עבודה זרה, ובסוף חייו הוא חזר בתשובה, טרח.

ובכל אופן זה לא הספיק לו,

והוא התגלגל שוב בעולם,

והוא בא כאיוב שסבל את כל איסורי איוב.

כי החטאת הרבים

זה דבר איום ונורא,

כמו הזמרים הפסולים

שמחטיאים את הרבים בהופעות שלהם,

זה איום ונורא,

ואין להם חלק לעולם הבא.

במגלה עמוקות הציל אותם

מהעונש האיום הזה.

אז לכן,

אחרי שהסברתי, הדברים מובנים.

תודה.

תהיה בריא.

שאלה נוספת.

כן, תן ליהודי פה.

סליחה, כבוד הרב, אבל רציתי לשאול שאלה.

הרי השם יודע מה כל אחד יעשה עוד רגע,

ומה כל אחד, אם הוא יגיע לגן-עדן, לגיהינום, לכל מקום.

אז למה אנחנו חיים בעולם הזה,

אם כבר אפשר להיות ישר, כאילו, בזה,

לגבי העולם הבא?

אתה שואל למה באנו לעולם הזה,

אם יש סכנות שאנחנו עלולים לחטוא,

והיה כדאי שנישאר ישר בעולם הבא? כן.

צריך להבין דבר אחד,

להיות בעולם העליון יש כבר, מלאכים.

אבל הקדוש ברוך הוא ברא בריאה היותר מובחרת במלאכים זה אדם,

שהם עשויים החלק העליון מנשמה אלוקית

והחלק התחתון מגוף כמו בהמה.

והמורכבות הזאת זה השיא בבריאה.

והתפקיד של האדם

להיות בעל בחירה, מה שאין למלאכים אפילו,

ולהיות כמו אלוקים

שיכול לבחור מה שהוא רוצה לעשות.

אבל הבקשה והדרישה

שהאדם יעשה מה שהאלוקים רוצה שהוא יעשה,

כדי שהוא יזכה להתקרב ולהתדבק באלוקים שהוא מקור הטוב העליון שאין כדוגמתו.

אבל אם נגיד הבורא היה בורא אותנו כמו שאנחנו,

בלי שנעשה שום דבר,

אז בעצם

לא עשינו כלום,

ואנחנו אוכלי חינם.

ואוכל חינם

זה לא הרגשה כל כך טובה.

עני שמחזר על הפתחים וצריך לבקש שייתנו לו לאכול חינם, הוא לא עשה כלום,

זה הרגשה לא טובה. זאת אומרת, גם אם זה נחשב שזה שכר ואתה מקבל,

זה לא טוב אמיתי.

זה טוב-לא טוב.

יש טוב-יותר-טוב

שאתה זוכה בזכות עצמך.

אבל כדי שאתה תזכה,

צריך לעשות לך את זה שתהיה זוכה. זוכה פירושו,

תהיה לך התנגדות לדרך הנכונה,

ואם תגבר,

אז אתה תקבל שכר.

נגיד, אם יש תחרות,

עכשיו אתה והחבר שלך עושים תחרות ריצה,

כן?

אם עכשיו, לפני שאתם מתחילים את התחרות,

נגיד אני השופט,

ואני קורא לך לפני שאתם מתחילים את הריצה, אני קורא לך ואומר,

ניצחת,

ואני נותן לך פרס,

מה אתה אומר?

שזה כבר כאילו לא הוגן.

לא הוגן.

אתה אומר, אפילו כשאתה מקבל את הפרס, אתה מקבל את הפרס, אתה אומר, זה לא הוגן. מה הוא יגיד?

עוד יותר.

אז אתה אומר, לא,

אני רוצה לרוץ.

ואיך השמחה שלך תהיה אם זכית באמת והשגת אותו?

לא. עשרות מונים לאין שיעור יותר ממה שנתנו לך חרטא.

נכון?

כן. זה מה שהקדוש ברוך הוא תכנן לך.

תרוץ,

תסיג ותקבל.

תודה רבה. תהיה בריא.

כן, שאלה נוספת.

הנה שמה יהודים.

ערב טוב לכבוד הרב. ערב טוב.

בת דודתי

היא חולה במחלה מאוד קשה.

היא חולה במחלה איומה.

היא כבר שנתיים חולה במחלה קשה.

המחלה הקשה הזו נמצאת בשלב

הכי חמור שלה.

גבורות,

כבר קיים כמעט בכל הגוף.

שומרת תורה ומצוות או לא?

היא שומרת שבת

והיא שומרת מצוות.

במצב שלה על המיטה,

כמה מצוות היא יכולה לשמור, אני לא כל כך יודע.

המשפחה היא משפחה

של מאמינים בני מאמינים בקדוש ברוך הוא.

והמשפחה מבקשת לשאול את כבוד הרב,

מה אנחנו,

מה במקום שלנו,

בזמן הזה של חודש אלול,

חודש של רחמים וסליחות,

רגע אחת לפני

יום הדין הגדול של עם ישראל, של כל העולם כולו,

מי לחיים ומי למיטה, מי יישלב ומי יתייסר,

מי יהיה עשיר ומי יהיה עני.

מה אנחנו, המשפחה, מהמקום שלנו, יכולים לעשות ולסייע על מנת

שנראה שורעות ונחמות בעם ישראל.

נשמה אחת בישראל שיכולה לעשות הרבה מצוות,

אם רק תהיה לה הזדמנות.

החסד הכי גדול שאתם יכולים לעשות זה לעשות הרצאה לרפואתה,

שזיכוי הרבים

יהיה כולו בעבורה,

וכל המשפחה שתתחזק בתשובה מסביב לה,

חוץ ממה שהיא צריכה, כיסוי ראש, צניעות והכול,

ודאי שיועילו להצילה.

אבל צריך לייצר לה זכויות במהירות.

אז אם אתם רוצים וחפצים,

תצלצלו לארגון שופר, תבקשו שם את יונתן,

והוא יסביר לכם כיצד מארגנים דבר כזה במהירות המרבית,

כדי שתספיקו לעשות משהו בטרם עת.

תודה רבה.

מה שמה?

דבורה בציביה,

השם יזכה אותה בעזרת השם יתברך,

לישועה מאוצר מתנות חינם,

בזכות כל הזכויות שתצברו בעבורה,

והיא במעשי הטובים שתקבל על עצמה. אמן.

אמן.

כן, שאלה נוספת.

כן, תן לו לידו.

כבוד הרב, אני גם באותו עניין.

אני עם אשתי הגעתי.

לפני כשנתיים אשתי חלתה במחלה,

סרטן השד עם גרועות בעצמות.

בשנתיים האחרונות המצב הלך והחמיר.

לפני כחודש ימים בערך עשו מיפוי עצמות וסיטי.

ראו, תודה לאל, שיש איזו הטבה בהתפשטות של הגרועות בעצמות,

אבל מצד שני זה הגיע לכבד.

עכשיו, מבחינת התרופות זה לא עוזר,

אז העבירו אותה למחקר.

נותנים לה כרגע, פעם בשבוע,

איזה עירוי ניסיוני עם תרופות

במשך השבוע.

אני פה עם אשתי,

ואם כבוד הרב יוכל לברך אותה ולהגיד לנו מה לעשות,

איפה הגברת?

כן.

את הולכת תמיד בצניעות?

אז ללכת קודם כול בצניעות גמורה זה אחת.

שתיים, אתם שומרים מצוות מלא?

כן, כבוד הרב.

מלא?

כן.

כן?

כן. אתה לומד תורה?

אני לומד כל יום שעה בערך.

את לומדת משהו?

תלמדי שערי תשובה של רבנו יונה וספר

כל יום, חצי שעה, שלושה חודשים.

תשתדלו בדחיפות לארגן הרצאה,

שבעזרת השם כל הזכויות יהיו לרפואתך.

והשם יעזור,

ששמך גילה בת נוריה.

גילה בת נוריה,

שתשכי לישועה

ולרפואה שלמה, מאוצר מתנות חינם,

והשם יעתיק את המחלה ממך

למועמר קדאפי.

אמן.

תודה, כבוד הרב.

תהיו בריאים.

פה נשאלתי שאלה עכשיו על-ידי ושדי מירב,

אשה שמנסה לשכנע אנשים ללכת לסמינר, ללכת להרצאה,

לשמוע הרצאה באתר, ולא מצליחה לשכנע אותם,

למרות שמתעקשת ומשתדלת בכל לב.

האם תקבל שכר על המאמץ?

שתיים.

אם היא הצליחה לשוכנע חברה לשמור שבת,

אך לאחר כמה שבתות

שבה החברה לסורה והפסיקה לשמור שבת,

האם נחשב הדבר לזיכוי הרבים?

לא רק שזה נחשב לזיכוי הרבים,

אלא גם שהתקבל שכר כאילו היא החזירה אותם בתשובה.

למה?

כתוב שמי שמסית ומדיח את ישראל לומר להם

נלכה ונעבדה אלוהים אחרים,

מסית לעבודה זרה,

וזה שהוא ניסה להסית אותו לא שמע לו,

והוא רק הסית אותו בדברים אבל לא הגיעו לידי מעשה.

העונש שלו סקלה בפועל למרות שהוא לא הצליח.

אם במידה רעה כך,

במידה טובה, פי-500.

אם אתה או את מנסים לשכנע מישהו לעשות דברים טובים

או לחזור בתשובה

ולא הצלחתם,

בשמים נחשב שהצלחתם,

ולא עוד.

אם אשה התחילה לשמור שבתות

והיא הפסיקה,

כל השבתות הבאות שלה נחשבות לזכותה של זאת שאמרה לה.

מי שאומר לשני תזכה

והוא לא זוכה,

תדעו לכם,

הוא זוכה בגן-עדן של זה שהפסיד,

וזה שהפסיד לוקח את הגיהינום שלו.

שמעתם?

אבל בתנאי

שהוא לא מתכוון בשביל לעשות את החליפין הזה,

אלא שהוא מתכוון באמת

להושיעו ולהועילו.

כן, שאלה נוספת.

כן, הנה בחורצ'י כאן.

שלום, כבוד הרב. וברכה. רציתי לדעת למה כבודו כל כך מתנגד לזמרים.

יש לי כבר שנה שאני מדבר, ויש קלטות שיצאו בזה.

תקשיב להם ותשמע.

אוקיי. תהיה בריא.

כן, אם תעשה זמרים אצלנו באתר וחיפוש, יצא לך שמה,

וואוווה,

מפה עוד להודעה חדשה.

זמר יווני.

כן.

שאלה נוספת.

זהו, כולם הבינו הכול?

ברוך השם, משתמבח המורה, נפלא מאוד.

עוד שאלה יש?

הנה בחורצ'יק נוסף, אחר כך יש גברת שם.

שלום, כבוד הרב.

כן. שמי נדר.

הייתי רוצה אולי לקבל איזה עצה, אני חוזר בתשובה,

מבית חילוני.

אולי איזה משהו למתק את ההורים.

קוראים לך נדר?

נון, דלת, רש?

זה לא שם, נשמה.

צריך להחליף את זה.

עכשיו תשמע משהו.

אתה רוצה להחזיר את ההורים בתשובה?

לא. אז מה רצית?

למתק, שיהיה יותר קל להתמודד.

אתה בעצמך או איתם?

שיהיה שלום בית, בוא נקרא לזה ככה.

אז בוא נחזיר אותם בתשובה.

לא מגיע להם. השם יעזור, אבל... רק השם יעזור, אין מי שיעזור.

הבאת להם כבר אינציקלופדיה. אם תיתן לי איזה עצה להתמודד, אולי לתערב אותה. נתת להם אינציקלופדיה אינטראקטיבית?

לא.

אז תשיג בארגון שופר, או שיש בחוץ במקרה,

אז תשיג ותיתן להם.

בדרך חכמה, לא שאתה מכתיב להם, כן?

תיתן להם ככה משהו יפה, משעשע, או שתשים קטעים מצחיקים.

בדרך כלל דברים מצחיקים, אנשים מתחברים.

תשים את הקטעים ותן להם להשתעשע עם זה ככה בשעות הפנאי.

זה אחד.

דבר שני,

בן כמה אתה?

24. ואתה חי בביתם.

לא.

וגם אתה לא מסתדר.

לא. למה, הם פונים אליך בדרך לא יפה או משהו? לא, חס ושלום.

אבל המצב קשה.

בית חילוני, קיבוצניק.

נו, אז מה הבעיה? מה הם עושים?

לא מקבלים, לא מקבלים.

לא מקבלים זה לא נורא.

אבל הם לא עושים איזה משהו.

לא אגיד את זה בפרהסיה, ככה,

מכבוד הורי, אבל... אבל אני שואל, הם לא נותנים לך להיכנס הביתה?

נותנים.

יש לך רק בעיה לאכול,

כמו שאומרים.

אז אתה יכול לבוא שבע.

אז מה נשארה הבעיה?

הם כועסים?

אני מרגיש שאני חוזר בתשובה ובעצם מתרחק מהם.

קודם כול, אתה מתקרב לאבא שבשמים.

ואבא שבשמים זה אבא של כולכם.

והם התרחקו.

והתפקיד שלך לקרב גם אותם.

וכמה שתסביר להם פנים וסובלנות,

ככה אתה תביא אותם יותר בנקל.

אתה תגיד להם, אני מבין,

אני מבין מה שכואב לכם,

אתם צודקים במה שאתם חושבים,

אבל כל זה טוב ויפה

אם רק הייתם קודם בודקים.

כי אני,

להבדיל מכם, בדקתי.

והגעתי למסקנה.

אם הייתי רוצה לנסוע לגואה, לא הייתם מתנגדים.

אם הייתי רוצה לרדת לאילת, לא הייתם מתנגדים.

אם הייתי פותח מועדון לילה, לא הייתם מתנגדים.

אז אם אני אומר, שמע ישראל, למה אתם מתנגדים?

סבא שלהם היה דתי?

ודאי.

סבא של אבא שלי היה מורי בתימן.

בתימן? נו, אז... יש דתיים במשפחה. אז הוא כועס על הסבא שלו?

הוא מכבד את הסבא שלו?

אם הוא מכבד את הסבא שלו,

אז תגיד לו שאתה מכבד את הסבא יותר,

כי אתה דומה לסבא.

אם הוא לא מכבד את הסבא שלו,

אז גם אתה לא כל כך צריך לכבד

את מי שלא מכבד.

זאת אומרת, אתה צריך להבהיר,

יש פה דבר שצריך לבדוק.

בלי בדיקה לטעון טענות זה לא מוצדק.

זה לא הגיוני, זה לא נבון, זה לא נכון.

תתמודדו עם מה שאני אומר,

אל תקבלו, אל תתחייבו, אל תעשו,

אבל תבינו לפחות למה אני עושה.

אתם לא חייבים להסכים.

אבל, זו הדרך שלי,

גידלתם אותי,

חינכתם אותי.

אני לא בא בטענות שטעיתם אותי.

אני לא בא בטענות שהעלמתם ממני.

אין לי טענות.

אתם בחרתם בדרך, ובחרתם גם בשבילי את הדרך,

בלי לתת לי את הדרך האחרת לבחון.

בשיעתה, דשמיא, הצלחתי להכיר את האמת לבד.

והיום אני מסתדר את היפה מאוד, כי אני מבין מה אני עושה.

היום אני מבין מה אני עושה ולמה אני עושה.

קודם עשיתי, בגלל שאמרתם לי לעשות.

אם תרצו, אני אסביר לכם למה אני עושה.

אם לא תרצו, למה תשללו ממני את הדרך שבחנתי ובדקתי?

אם אבא שלך נגר,

זה מונע ממך להיות עורך דין?

הוא יכול לכעוס עליך למה אתה החלטת להיות עורך דין? המסורת שלנו היא להיות נגרים?

אם אבא שלך עורך דין,

והחלטת להיות אינסטלטור,

אז הוא יכול להגיד לך, תשמע, אתה מבזה את המשפחה כי אתה אינסטלטור?

אני לא מבין מה הטענה שיכולה להיות.

אם הבנת אותי ותוכל להסביר כעין זה,

אני חושב שזה יקל על המצב, אם לא עכשיו,

עוד שנה.

אבל זה בתנאי שאתה תחייך כל הזמן

ותרעיף אהבה,

וכל הזמן אבא ואימא איכרים.

עם זה אתה תמיס אותם

ואתה תחזיר אותם בתשובה.

אמן.

תהיה בריא.

כן, הגברת שמה בסוף רוצה לשאול סדר.

ערב טוב.

ערב טוב.

הייתי עם כבוד הרב בנהריה,

ודיברתי על הבן שלי שנפצע,

נפצע בתאונת דרכים.

ועשיתי הרצאה

וקניתי ת'קליטור,

ובתי פה לידי.

אם היא יכולה לתת גם זכויות שזה יעזור משהו?

מה פירוש? מה היא עושה?

היא נשואה עם שתי ילדים.

בלי כיסוי ראש?

לא.

והיא תהיה מוכנה לשים כיסוי ראש?

אני לא יודעת אם תשכנע אותה.

אני חושב שהיא משוכנעת.

תני לי לדבר איתה רגע.

מה את חוששת?

תני לה, תני לה את המיקרופון.

מה יקרה? לא רוצה, לא רוצה. מה יקרה? לא רוצה, לא רוצה.

אנחנו רוצים לעזור לאח

שאחרי תאונה

וצריך ישועה

ואפשר לעזור לו.

מה הבעיה לעזור?

לא היית מוכנה לשים תחבושת על הראש

בשביל שאך יהיה בריא?

תחבושת.

לא כיסוי ראש. תחבושת,

תקבלי על עצמך לשים על הראש בשביל שאחיך יצא מבית חולים בריא ושלם.

לא כדאי.

היית רוצה שאחיך ילבש תחבושת בשביל שאת תהיי בריאה?

מה הבעיה?

זו בסך הכול מצווה שחייבים בה גם בלי המצב.

ובשביל לעזור למצב

כבר ראינו מקרים רבים

של נשים שקיבלו כיסוי ראש נושעו בצורה יוצאת מגדר הרגיל.

ובפרט,

אם זה בני משפחה

שמראים עד כמה האהבה חשובה להם כלפי

אח או אחות,

ודאי שזה יכול להועיל מאוד מאוד,

ובפרט שכבר נעשו מעשים גדולים

בשביל הושיעו.

אולי אפשר להראות לה סרטון?

אפשר.

כוחה של מצווה, למשל,

יש אפשרות?

אין אפשרות להקרין סרטים?

עוד כמה דקות. בסדר, הוא יארגן את זה בינתיים.

אנחנו תכף נחזור עם זה, בסדר?

דרך אגב,

יש באתר יותר מ-30 סרטים של ניסים מצולמים,

של מקרים כעין אלה,

של אנשים שנושעו,

תכתבו ניסים בחיפוש ותמצאו,

ותראו מאיזה מצבים אנשים יצאו.

העזרה היא כל כך קלה וכל כך משתלמת,

שזה לא יאומן

איך אפשר שאנשים, קשה להם לעשות משהו בשביל לעזור לבן משפחה.

כן.

שאלה נוספת.

שאלה נוספת.

כן, הנה שורה ראשונה.

מכל מקום, מה השם של הבן שלך?

אליעזר חיים בן אריה,

בן אריאלה,

השם ירפא אותו ברפואה שלמה ויעמידהו על רגליו מהרה.

כן.

כן, שאלתך.

ערב טוב.

בוא נאמר שיש זוג נשוי,

שהגבר מבחינה דתית, מבחינה רוחנית, יותר חזק מהאשה,

והיא לא הולכת בצניעות כל כך.

הוא מנסה לשכנע אותה

והיא קצת מתנגדת. אז מה זה אומר כלפי הבעל? אם הבעל עושה את הכול ומשתדל לנסות לשכנע אותה?

האם זה ישפיע עליו איכשהו בעולם הבא, שהוא לא ניסה מספיק, או שאולי למה הוא אתה?

זאת השאלה.

תראה, קודם כול זה מקרה חמור ביותר.

גבר שמניח לאשתו להתראות בצורה לא צנועה, הרי אנחנו יודעים מה ההשלכות של זה

ומה הסכנות שבזה.

מעבר למה שהיא מחטיאה את הרבי והיא צוברת לה עוונות לאין-ספור,

להבדיל ממה שלמדנו, שאפשר לזכות את הרבים,

אם הבעל היה עושה מעשים שמתראים כאילו הוא מנסה לקשור קשרים עם נשים,

האם הזכות הלגיטימית של האישה הייתה למנוע ממנו?

ברור.

למה זה לא לגיטימי שהוא ימנע ממנה להביא את עצמה או את אחרים

כלפיה למצבים

שהם דומים למה שאמרנו כרגע?

לא, לא אמרתי שהוא לא בסדר.

אמרתי למה קשה להסביר לה עד כמה הדבר לא הגון ולא הוגן כלפיו.

אז נגיד שפעם הוא לא היה מודע,

והיום הוא מודע.

אז זכותו של הבעל

להשתדל שאשתו תשתמר בשבילו ולא בשביל אחרים.

וצריך להשתדל עד כמה שאפשר לפייס ולפצות ולקנות ולהרעיף,

ועל ידי אחרים.

כמובן שאם הוא עושה את הכול על הצד הזה,

אין עליו טענה.

אבל אם זה מוביל למקרים כאלה ואחרים שכבר זה נראה שזה...

זלות בחיי המשפחה

הוא צריך לשקול את דרכיו.

תודה רבה.

תהיה בריא.

שאלה נוספת.

אני רוצה אז להציע לכם מצווה וחסד גדול

וזיכוי רבים שהם כדוגמתו, אם תרצו ותזכו בחודש אלול, לפני ראש השנה,

לצבור לכם עוד כמה זכויות רבות של ביליונים וביליונים מצוות,

הרי הצעתי שגורה עליכם.

אנחנו הולכים להפיץ עכשיו מיליון ו-750,000 דיסקים DVD, 8.4 גיגה,

שזה יהיה עם

כל השס, התלמוד הבבלי,

עם פירוש חברותא

שמסביר את הגמרא,

עם ספרי הלכות, ספרי מוסר,

מאות ספרים בתוך תקליטור עם מנוע חיפוש, שכל מי שיכתוב מלה או משפט

יוכל למצוא בכל הספרים את מבוקשו על מגש של כסף.

הלכות בתמונות, מוסברות, הכול חינם יחולק לכל בית יהודי.

זה כמו לתת את התורה מחדש במעמד הר-סיני ב-2012 לציבור.

כל בית יהודי יקבל את הדיסק הזה, שיש בו ספרייה שלמה על קיר מלא בתוך דיסק,

ולא צריך להוציא ספר-ספר לחפש,

רק כותבים את המלה, את המשפט,

מקבלים את התוצאה מייד,

ואפשר להתחיל ללמוד ולהאמין על המקום.

המבצע הזה,

עלותו מיליונים.

כמו שאתם מבינים, 1.750 מיליון דיסקים זה לא עולה גרושים.

יצאנו למבצע, וכמו שעשינו במבצע הקודם, אנחנו מאפשרים רכישת מניות,

לא מניות בבורסה שעולות ויורדות,

רק עולות ולא יורדות,

וכל הזכויות של ה-1.750 מיליון שותפים,

אלה שלוקחים את המניה.

הסך של מניה זה 4,000 שקל,

והפריסה יכולה להיות בין עשרה

תשלומים ל-20 תשלומים.

והאדם שותף

בכל הזכויות של ביליונים ביליונים ביליונים מצוות של תלמוד תורה.

מעבר לזה,

כל מי שזוכה במצווה זו,

מובטח לו שהוא קם בתחיית המתים.

הוא ואשתו.

כיוון שבתחיית המתים

לא קמים כולם.

רק מי שיש לו תל של תחייה,

שזה מתלמוד תורה,

הוא קם.

ובזה יש מספיק תל לחיות.

כל אדם ואדם באשר הוא אדם.

אז מי שירצה לזכות במניה כזאת יוכל להרים את האצבע,

יעבירו לו טופס הוראת קבע או באשראי.

ואלה שרוצים מהצופים

יוכלו לצלצל לטלפון 0505-2560-70

או

050-6500-666.

זה יופיע עכשיו על המסך? גם לא.

תקלה.

תקלה. אז אני חוזר על המספרים.

055-2560-70

050-6500-666.

מי שרוצה לזכות בזה,

אשרא ואשראי חלקו יקבל ברכה לכל מה שיחפוץ.

אפשר לעבור בתוך הקהל.

שאלה נוספת למי שיש.

שאלה נוספת למי שיש.

כן, הנה יש לכם את הטופס פולרוק,

טופס מבצע מיליון ו-750,000 תקליטור תורני.

כן, יש עוד מי שרוצה לשאול שאלה?

כל יום וכל מצב ניסן לי עוד צהום.

אם רק נפקח את הארץ... גל, תעבור בין האנשים. שלום, בבקשה.

עוד שאלה?

אומרים שהסידור החי נפסק, זה נכון?

נשאלתי פה שאלה מהם הגדרים שמותר לוותר מבחינת הלכה בשביל שלום בית.

אז זה מורכב,

אי אפשר לענות ככה על קצה המזלג, צריך להכיר את הרקע במשפחה

בשביל לדעת מה לייעץ.

עמוס בן חביבה ומשפחתו, בריאות, פרנסה וחזרה בתשובה.

אמנון אהרון בן תרצה אסתר, עלייה ומהרה לארץ-ישראל.

לעילוי נשמת אורה יעיש בת רחל, רחל אחמר,

חביבה יעיש בת סעידה והרב הגאון עובדיה דמתי בן רבי יוסף,

מנוחתם עדן.

תרמו למניה אורלי בת רוזה ויהודה בן סבתלנה,

זרע חי וקיים.

תרמו מניה לעילוי נשמת מוריס בן רחל, מנוחתו עדן.

להצלחה, יצחק בן רג'ינה,

חזרה בתשובה, רפואת הנפש והגוף.

יניב בן דליה מסעודה ורחל בת מזל, פרנסה טובה לחינוך טוב וקל, חזרה בתשובה בכל הישועות.

והילדים עוד היה בת רחל,

אוראל, אביאל, תמר בני רחל.

הצלחה בכול, ויגדלו בתורה, וההורים ירבו נחת מהם

בזכות המניה שתרמו.

אריאל בן פרידה מאריזונה,

יצליח בהעסקה ויזכה לעלות לארץ-ישראל מהירה בזכות התרומה של מניה.

עדה בת מרגלית, דוד בן שרה,

בריאות, פרנסה, שמחה וכל הישועות וכל הילדים, החתנים, הכלות והנכדים

וכל הצאצאים יזכו לחזור בתשובה בזכות המניה בחיים שמעון בן סימה וקרן בטרוד,

יזכו לתשובה שלמה והצלחה בעסקים בזכות המניה, אמן.

וסימה, בת

פרחה,

השם יבשר אותה בשורות טובות ורפואה שלמה מהרה.

חן וחיים, נבנה שדה גאולה מה טוב ומה נעים בורך בחן כלל.

ימתי בחודשי בצר, תשגיח ותראה על דן אשר גלה חלוש ונכתה.

ימים בחודשי בצר, תשגיח ותראה על דן אשר גלה חלוש ונכתה.

מיום השם עבר

שוכן שחקי, ארץ ושמים קומן והגיע.

וביום שביעי עיניו ויצמר נחשוקים שיברו ליום שבת כל הקהילה.

שבת מנוחה היא נבנה שגולה מה טוב ומה עיניים בורך בחמלה.

שבת מנוחה היא נבנה שגולה מה טוב ומה עיניים בורך בחמלה.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חברי הכנסת, חברי הכנסת נכבדה, נכבדה. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. תודה רבה לך, אדוני.