מגיע לי מי נותן? ב

- - - לא מוגה! - - - 

הערב, בעזרת השם, נדבר על דבר גדול מאוד,

עניין שכולנו יודעים אותו, כולנו מודעים אליו,

כולנו רוצים לקיים אותו,

השאלה היא כמה אנחנו מחשיבים אותו.

המשנה באבות אומרת

הווי דן את כל האדם לכף זכות.

הערב, בעזרת השם, נדבר על הנושא הזה

לאורך ולרוחב,

נראה את עומק הדברים,

מה המעלות

של המצווה הזו,

שהיא בעצם מצווה מן התורה של בצדק תשפוט עמיתיך.

אדם מחויב לשפוט את חברו בצדק

וללמד עליו זכות,

לדון אותו לכף זכות,

ותראו איזה תפילה

חיבר רבי אלימלך מליזנסק,

שרצה לחבר כבר תפילה,

מה התפילה שהוא חיבר?

אדרבה,

תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרונם,

ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך,

ואל יעלה בלבנו שום שנאה מאחד על חברו.

חלילה,

ותחזק אותנו באהבה אליך,

כאשר גלוי וידוע לפניך,

שיהא הכל נחת רוח אליך,

אמן כן יהי רצון.

במה פותח רבי אלימלך מליזנסק את התפילה,

שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרונם?

מה זאת אומרת?

אומרים חז״ל שהקדוש ברוך הוא נתן לאדם שני עיניים.

שני עיניים נתן לנו.

למה שניים?

לא יוכל לעשות לנו עין אחת,

ועם עין אחת נוכל לראות לכל הכיוונים ובצורה מרוכזת ונשמור רק על עין אחת. למה צריכים שני עיניים?

אומרים חז״ל שהקדוש ברוך הוא נתן לנו שני עיניים,

עין אחת

לראות

את המעלה של חברנו,

ועין אחת

כדי לראות מה החסרונות שלנו כדי שנתקן אותם.

ומה אנחנו עושים?

באותה עין אנחנו רואים את מה?

את המעלות

של עצמנו. אני, איזה יופי אני,

איזה גדול אני,

איזה גאון אני,

איזה... אני, אני באפסי עוד.

מה אנחנו עושים בעין השנייה?

רואים את החסרונות של זולתנו.

על זהו מתפלל רבי אלימלך מליזנסק,

רבי אלימלך בעל הנועם אלימלך,

ידוע שהסגולה הגדולה ליולדות

שלוקחים את הספר שלו,

מניחים את הספר מרעשותיה כדי שהאישה תזכה ללידה קלה. סגולה עצומה.

ספרו של רבי אלימלך מליזנסק.

במה הוא פותח את התפילה שהוא חיבר?

אדרבה,

תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברנו,

שנראה בעין הזו את המעלה של חברנו,

ולא נראה את חסרונם בעין השנייה,

אלא רק לראות את המעלות של הזולת.

ואז שנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך.

מה זה דרך הישר והרצוי לפניך?

של בצדק תשפוט עמיתיך.

שנזכה,

מה?

לדון כל אדם לקו זכות.

והווה דן את כל האדם לקו זכות.

הגמרא,

במסכת שבת דף קכז אומרת כך

מעשה באדם אחד שירד מגליל העליון לגליל התחתון ונזכר אצל בעל הבית ג' שנים.

בערב יום כיפור אמר לו, תן לי שכרי אחרי שלוש שנים.

הוא אומר לבעל הבית,

תן לי את השכר שלי של שלוש שנים,

ואלך ואזון את אשתי ואת בניי.

עם הכסף הזה,

עם השכר הזה, עם המשכורת הזו,

אלך לזון את אשתי ואת בניי.

אמר לו, אין לי מעות.

אמר לו, אין לי כסף.

אין לי מה לשלם לך.

אמר לו, תן לי בהמות.

אמר לו, אין לי בהמות. גם בהמות אין לי.

אמר, תן לי בהמות, אני אמכור אותן בשכר הזה, אני אזון את אשתי ואת בניי.

אמר, אין לי.

תן לי קרקעות.

אמר לו, אין לי קרקעות.

אמר לו תן לי פירות

משהו תן לי

אמר לו אין לי פירות

אמר לו תן לי קרים וקסתות

אמר לו אין לי

אמר לו אין לי כלום מה לתת לך

והיה אותו בעל הבית עשיר גדול

מה עשה אותו אדם, אותו שכיר,

הפסיל טליטו לאחוריו והלך בפחי נפש לביתו

הלך בלי כלום

לאחר הרגל

שעבר החג,

נטל בעל הבית שכרו בידו.

בא בעל הבית,

נטל בידו את השכר שמגיע לפועל שלו,

ועימו מסוי שלושה חמורים.

הביא שלושה חמורים והעמיס, חוץ מהשכר שמגיע לפועל שלו,

העמיס אותו בכל טוב,

את שלושת החמורים.

אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים, והלך לביתו של אותו פועל.

ולאחר שאכלו ושתו, נתן לו שכרו.

אמר לו בעל הבית,

אותו אדם, הבעל הבית, אמר לו לפועל,

בשעה שאמרת תן לי שכרי ואמרתי לך אין לי,

במה חשדת אני? מה חשדת בי?

מה חשבת עליי?

אמר לו, אמרתי שמפרקמטיה סחורה בזול נזדמן לך ולקח את האמן. כבר יש לך כסף אבל אדם שהוא סוחר בכסף, לפעמים אין לו כסף מזומן.

הוא משתמש בזה לקנות באיזה סחורות.

הזדמנה לו סחורה בזול וקנה בכל הכסף סחורה בזול.

המשיך לשאול אותו, בשעה שאמרת לי תן לי בהמה ואמרתי לך אין לי,

במה חשדת אני? מה חשדת אותי?

אמרתי,

אמרתי שמא מוזכרת אין ביד אחרים, כלומר אין לך אותם כי הזכרת אותם עכשיו לאחרים.

אמר לו, בשעה שאמרתי לך תן לי קרקע ואמרתי לך אין לי

גם קרקע, מה חשדת אותי?

אמר לו, אמרתי מוזכרות אין ביד אחרים, גם את הקרקעות בטח הזכרת.

אתה סוחר?

בשעה שאמרת לי תן לי פירות ואמרתי לך אין לי, גם פירות אין?

במה חשדת אותי?

אמר לו, אמרתי שמא אינן מאוסרות.

וכל זמן שהן לא מאוסרות,

ולא נתנן לכהן את החלק שלהן,

ולא נתן ללוי ולעני ומעשר עני או מעשר שני,

אם לא נתת, אני לא יכול לתת לך מהפירות.

אמר לו, בשעה שאמרת לי, תן לי כרים וכסתות, אמרתי לך, אין לי.

במה חשדתני?

אמרתי, שמא הקדשת כל נכסיך לשמיים.

אמר לו, הבעל בית,

העבודה.

אז בזמנם, כשהיו רוצים להישבע,

היו אומרים, העבודה זה הלשון של שבועה.

העבודה.

כך היה מעשה,

שהידרתי כל נכסיי מפני הורקנוס בני,

שלא עסק בתורה,

עד שבאתי אצל חבריי שבדרום,

והתירו לי את נדרי.

ואתה, שדנתני לכף זכות,

המקום ידון אותך לכף זכות.

אמר לו, דן לך, בדיוק כמו שאמרת,

ככה בדיוק היה לי.

כל מה שאמרת באמת זה מה שהיה.

וכמו שדנת אותי לכף זכות,

כך המקום ידון אותך לכף זכות.

מסופר, רבותיי, רבי אריה לוין,

הרב אריה לוין

היה אחד מגדולי ירושלים בדור הקודם.

היה אבי האסירים,

היה מוסר נפש למען הזולת.

בלוויה

של רבי אליעזר ריבלין היה אחד מנקיי הדת שהיה בירושלים,

רבי אליעזר ריבלין.

הרב רבי אליעזר ריבלין, כשנפטר,

הלכו ללוויה שלו כל ירושלים.

בדרך,

באמצע הלוויה,

ראיתי את החבר הטוב, אחד מהחברים הטובים

של המנוח,

מה הוא עושה באמצע הלוויה?

הוא נכנס לחנות

של עציצים,

חנות פרחים,

והרי אנחנו פרחים לא שמים על הקברים,

בטח לא בשעות הלוויה ולא אחר כך,

ולא מקשטים את הקברים בפרחים.

ראיתי אותו נכנס לחנות של פרחים,

אבל אם הוא היה קונה פרחים, אמרתי, קרה לו משהו, אולי יש לו איזה עניין.

אבל מה הוא קנה?

ראיתי אותו קונה עציץ, גדול.

והוא לא ממשיך בלוויה.

הוא לא ממשיך ללוות את החבר הטוב ביותר, מהחברים הטובים ביותר שלו.

אמר רבי אריה לוין,

שאני הייתה לי טרוניה עליו.

מה האדם הזה עושה באמצע הלוויה?

והוא עוזב את הלוויה,

לוקח מונית ונוסע.

לאחר הלוויה,

הוא מספר, פגשתי

את רבי שמואל קוק, ככה קראו לו.

פגשתי אותו, אמרתי לו, תגיד לי, ככה מספר רבי הרב לוין,

תגיד לי,

מה היה לך לעשות באמצע הלוויה, ללכת לקנות עציץ

עוד של אחד כזה, של צדיק כזה?

מה אתם אומרים, רבותיי?

מה יכול לענות אותו אדם שבאמצע הלוויה הלך לקנות עציץ?

איזה סיבה יכולה להיות לו?

מה יש לנו לדון אותו לכף זכות?

תשמעו רבותיי,

תשמעו רבותיי מה אמר לו רבי שמואל קוק.

הרב שמואל קוק הזה היה מטפל,

היה בירושלים בית חולים למצורעים.

יום קודם לכן נפטר שם יהודי.

הרופאים החליטו שימסרו אמנם

את אותו יהודי לקבורה,

אבל כל מה שהיה שייך

ליהודי הזה היו צריכים לשרוף.

בתוך כל

הציוד והרכוש שהיה לאותו יהודי,

היה לו גם זוג תפילין.

שומעים רבותיי?

והרופאים, היו שם רופאים לא יהודים,

אמרו גם את זה צריכים לשרוף.

אמר להם רבי שמואל קוק, לא, את זה לא שורפים,

זו קדושה שהם השם.

אבל מה הם יבינו אותו?

מה יבינו אותו? קדושה שהם השם תפילין?

אמרו, יש כאן סכנה, ואת הכול שורפים.

הוא נכנס איתם לדין ודברים,

אמר להם, תשמעו, אני, יש לי פתרון.

אמרו לו, מה?

אמר להם, אני אביא עציץ,

נקבור את התפילין בתוך העציץ,

ובזה נפתור את הבעיה, לא נצטרך לשרוף את התפילין.

אמרו לו, תשמע, יש לך מחר עד שעה 12 בצהריים להביא את העציץ.

אם לא תביא, אנחנו נשרפים את הכול, כולל את התפילין.

באמצע הלוויה היה חייב לרוץ,

לקנות עציץ ולהגיע מייד לבית החולים כדי שלא ישרפו תפילין.

שומעים, רבותיי?

לפעמים אנחנו רואים אדם שעשה מעשה ואנחנו לא יודעים למה.

מה הוא עשה כזה דבר? מה אתה עושה באמצע הלוויה?

זה הזמן לקנות עציץ?

אבל אם נחשוב באמת ונדון אותו לקו זכות,

אולי באמת יש לו סיבה?

אולי באמת יש לו איזושהי

זכות?

מה, סתם אדם באמצע הלוויה הולך לקנות עציץ?

עוד אדם כזה?

אדם ירא שמיים הולך לקנות עציץ באמצע הלוויה?

אלא ודאי שיש לנו לדון אותו לקו זכות.

תשמעו רבותיי, מה זכויותיו של אדם

שמלמד זכות?

הגמרא במסכת בבא בתרא, דף י' עמוד ב' אומרת, אמר רבי אהבהו

אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא

ריבונו של עולם,

תרום קרן ישראל?

האם קרנם של ישראל תעלה?

האם קרנם יעלה?

אמר לו הקדוש ברוך הוא,

איך מרימים קרנם של ישראל?

בקי תישא.

קי תישא את בני ישראל לפקודיהם,

בקי תישא,

ככה מרימים את קרנם של ישראל.

את מזלם של ישראל מעלים על ידי קי תישא.

במאמר הזה צריך בירור.

מה משה רבנו שואל את הקדוש ברוך הוא?

מה התשובה של הקדוש ברוך הוא?

מה זה תרום? מה זה להרים את קרנם של ישראל?

מה זה על ידי קי תישא?

מה הדיבורים האלה?

המדרש,

מדרש תנחומה

על המעשה של אברהם שהקדוש ברוך הוא בא לבשר לו על סדום ועמורה.

הגיעו שני המלאכים לסדום.

כתוב ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם הרשע.

בא אברהם אבינו ולימד זכות על מי?

על אנשי סדום.

אולי יש חמישים צדיקים?

אולי יש חמישים ארבעה?

אולי יש ארבעים?

אולי יש שלושים? אולי יש עשרים?

אולי יש עשרה?

אומר אמר רבי פנחס הכהן בר חמא,

בר חמא,

אין הקדוש ברוך הוא חפץ לחייב כל ברייה.

למה שנאמר כי לא אחפוץ במות המת?

וכן הוא אומר כאילו אל חפץ רשע אתה.

הקדוש ברוך הוא לא חפץ במה?

במות המת

ולא חפץ

ברשע.

ואומר חי אני נאום השם אלוקים אם אחפוץ במות הרשע.

אז מה הקדוש ברוך הוא חפץ?

אומר כאן להצדיק בריותיו שנאמר אדוני חפץ

למען צדקו.

אומר המדרש

תדע לך שבזמן שבריות חוטאים ומכעיסים לפניו והקדוש ברוך הוא כועס על בריותיו.

מה עושה הקדוש ברוך הוא?

הקדוש ברוך הוא מחפש סנגור על בריותיו

שילמד עליהם זכות

ונותן שביל לפני הסנגור.

ובזמן החורבן,

לפני יומיים היינו בתשעה באב,

בזמן החורבן כתוב בירמיה,

שוטטו בחוצות ירושלים ורונה,

ודעו בקשו ברחובותיה,

אם תמצאו איש,

אם יש עושה משפט, מבקש אמונה ואסלח לה.

אם היה בזמן החורבן מישהו שהיה מלמד זכות,

על מי?

על עם ישראל?

לא היה חורבן.

אם היה מישהו שילמד סנגוריה על עם ישראל,

לא היה חורבן.

כי הקדוש ברוך הוא אומר,

כי לא יחפוץ במות המת,

כי לא אל חפץ רשע עתה.

ולכן כשחטאו הסדומים

בא הקדוש ברוך הוא ומגלה לאברהם.

למה הוא מגלה לאברהם?

כדי שאברהם יבוא וילמד עליהם זכות

ולימד עליהם,

אבל לא נמצאה זכות.

גם את הזכות המועטת בסופו של דבר לא נמצאה.

לכן אומר הקדוש ברוך הוא,

אומר דוד המלך בתהילים, אהבת צדק ותשנא רשע,

על כן משכחה אלוקים אלוקיך שמן ששון מחבריך.

שאברהם אבינו אהב לצדק את הבריות,

אהבת צדק,

ותשנא רשע,

לא לימדת חובה על מי?

על הבריות.

על כן הקדוש ברוך הוא משך אותו שמן ששון מחבריך,

שמנוח ועד אברהם אבינו היו נביאים,

היו בעלי רוח הקודש.

למדרגת נבואה של אברהם אבינו אף אחד לא הגיע שהקדוש ברוך הוא מדבר איתו.

מה יש?

מי שמלמד זכות

על בריותיו של הקדוש ברוך הוא זכאי לגילוי שכינה.

איך אפשר ללמד זכות, רבותיי?

בואו נראה בדור שלנו,

בדורותינו אנו.

אם היינו רואים אותו רץ,

צועק

ורץ לעבר הגשר, רוצה לקפוץ מהגשר, מה אנחנו נאמר?

מה קרה לאדם הזה?

הוא עובר עבירה עכשיו ורוצה להתאבד? מה זאת אומרת?

מה קרה?

מה נדון אותו? איך נדון אותו?

מי יודע מה עבר עליו? מה קרה לו?

למה קרה לו הדבר הזה?

למה הוא רץ? אולי קרה לו איזה אסון? מי יודע? רחמנא ליצלן.

מי יודע?

תשמעו רבותיי,

ואם ראינו אדם שהוא נסחף במים,

לא היינו רצים להציל אותו?

היינו רצים להציל או לא היינו רצים להציל?

את אותו אדם הראשון שרץ רוצה לקפוץ,

היינו רצים להציל אותו או לא?

ודאי.

אם ראינו אדם נסחף במים רבים,

צרות רבות,

הוא עשה איזשהו חטא,

עשה איזה דבר,

לא נלך להציל אותו?

איך מצילים אותו?

תדון אותו לקו זכות.

ברגע שאתה דן אותו לקו זכות, אתה מציל אותו. תכף נראה איך.

שישה מיליון נהרגו בשואה, רבותיי.

נסחפו.

נסחפו בים הצרות.

נסחפו בים הצרות.

נו,

נרוץ להציל אותם?

איך? על ידי קו זכות. רבותיי, תכף אני אגיד לכם דברים נפלאים שראיתי כאן.

דברים מדהימים.

מה האדם גורם כשהוא דן לזכות כל אדם?

הגמרא מספרת על אבא אומנה.

אבא אומנה

היה נוהג לדון כל מעשה לכף זכות.

הייתה לו דבר, הייתה לו מידה כזאת גדולה.

תראו מה האדם זוכה שהוא דן לקו זכות. תראו, רבותיי, דברים נפלאים, מתוקים.

אביי שלח פעם שני תלמידים שלו לבדוק את אבא אומנה. באמת הוא כזה או שיש כאן איזה שהם משהו מסביב?

לנסות אותו, לבדוק אותו.

הם באו לביתו,

התארחו אצלו, אכלו ושתו,

נתן להם מקום ללון,

קיפל מתחתיהם תכשיטי צמר לישן עליהם.

שם להם כריות מיוחדות,

עולות שוות הרבה כסף.

מה הם עשו בבוקר?

לקחו את שני הכריות ואת כלי הצמר הללו, התכשיטים הללו,

ויצאו איתם.

לאן הלכו לשוק?

מי הגיע לשוק אבא אומנה?

הם ניגשים אליו עם תכשיטי הצמר הללו,

הם באים אליו, מה הם אומרים לו?

תגיד לי,

כמה עולה זה? כמה הכריות האלה עולות?

שלא, שיגנבו ממנו.

אמר להם, תשמעו,

זה כך וכך וכך, זה המחיר ששילמתי עליהם.

זה המחיר ששילמתי עליהם.

אמרו לו, זה בדיוק?

כן.

אבל אני לא אומר לכם פחות, אני לא אומר לכם יותר.

אולי זה יותר? לא, זה המחיר.

זה השכום.

אחר כך באמת ראו שהוא בן אדם אמיתי.

זה לא איזה אחד שמזויף.

אמרו לו, תגיד לנו,

אנחנו באמת,

אנחנו לקחנו לך את הדבר הזה?

אבל מה חשדת אותנו שאנחנו לקחנו את התכשיטים?

במה חשדת אותנו?

מה יש כבר לחשוד?

בן אדם בא אליכם הביתה,

כיבדתם אותו,

צאתם לא לאכול,

צאתם לא לשתות,

צאתם לא לישון,

שמתם לו את הכריות הכי טובות,

בבוקר הוא נעלם איתם ובא לשאול אתכם כמה זה שווה?

אין לכם בושה?

מה, לא הייתה להם בושה לשאול אותו?

ריבונו של עולם.

זה לא קורה לכם לפעמים עם הבעל בבית או עם האישה?

מה את אומרת?

חיבסתי,

בישלתי, גיהצתי, תדעי לו לראות נאומה הוא עושה.

ריבונו של עולם.

יש לדיון עקב זכויות. עוד מעט נדבר על זה.

גם על שלום בית.

אמר להם, שמא נזדמנה לכם מצוות פדיון שבויים.

שמא נזדמנה לכם מצוות פדיון שבויים,

והייתם צריכים כסף למעות והתביישתם לבקש,

לקחתם

כדי למכור,

כדי לפדות שבויים.

שמעתם, רבותיי?

לאיזה מעלה אדם מגיע?

שמה?

איזה עומק.

שהוא דן לקו זכות?

שגונבים ממנו, גונבים,

אחרי שנתן והכיל והשקע?

שם אני... בטח התביישתם לבקש. בטח.

אמרו לו,

באמת,

המטרה שלנו הייתה לנסות אותך.

עמדת בניסיון,

מחילה כבודו, קח את הכול בחזרה.

לא היה לנו לא פדיון שבויים ולא כלום.

אמר להם,

אל תחזירו לי את זה, מה פתאום?

אני לא רוצה אותם בחזרה.

כי ברגע שלקחתם,

אמרתי שזה יהיה לצדקה.

מאותו רגע שלקחתם, כבר אמרתי שזה לא שלי, שלום,

זה לצדקה.

זה כבר לא בידיים שלי.

אתם שומעים, רבותיי, הגמרא אומרת

שהיו שלושה שהייתה בת קול יוצאת ואומרת להם שלום.

מי הם היו?

אבא אומנה,

אביי ורבא.

רבא היה מגיע אליו שלום פעם בשנה בערב יום הכיפורים.

אביי פעם בשבוע.

כי אביי היה עושה גם בגמילות חסדים.

אבא אומנה כל יום הייתה יוצאת בת קול מן השמיים והייתה אומרת לו שלום.

דרישת שלום כל יום מן השמיים.

כל יום מן השמיים, שלום עליך.

מה יש? מה כל כך?

מי שדן את האחרים לקו זכות

ולא דן אותם לקו חובה,

מגיעה לו דרישת שלום כל יום מן השמיים.

כל יום מן השמיים אמרו לו שלום, שלום עליכם.

אנחנו כל מוצאי השבת אומרים שמחכים לאליהו הנביא.

מה אנחנו מבקשים מאליהו הנביא? אשרי מי שרעה פניו בחלום,

אשרי מי שנתן לו שלום.

תחזיר לו שלום.

מי שאליהו הנביא אמר לו שלום, מובטח לו בין העולם הבא.

מי שבת קול יוצאת מן השמיים אומרת לו שלום עליך,

מה זה?

לא מובטח לו העולם הבא?

בוודאי שמובטח לו.

מה יש?

האדם הזה,

האדם הזה מלמד את

זכות על בריותיו של הקדוש ברוך הוא.

אני רוצה לספר לכם מעשה.

אני יודע שחלק מכם מכירים אותו,

אבל הרבה שגם צופים בנו כעת לא מכירים אותו.

גברת אחת,

חרדית,

קיבלה כרטיס טיסה לארצות-הברית.

האח שלה מחתן את הבן.

לקחת את כל המשפחה היא לא יכולה,

אז האח שלה אמר לה, תשמעי, אני שולח לך כרטיס על חשבוני.

תבואי, וכל האירוח, והנה הכתובות,

הנה כרטיס טיסה.

טוב, כשמגיעים לנתב״ג,

זה לא תוך חמש דקות אתה מגיע למטוס.

זה לא קו אוטובוס.

הוא בא, עולים, יורדים, שלום, כרטיס.

יש בידוק ביטחוני,

ויש כאן כמה דברים בדרך, זה לא...

דיוטי פרי.

אתה רק נכנס לחנות של הבשמים, קורת רוח.

לא צריך כלום.

תיכנס ותצא.

שלום על ישראל.

כל הריחות, וכל הבשמים, וכל...

אבל האדם צריך גם לטעום משהו.

ולוקח זמן עד שעולים למטוס,

ועד שמגיעים עד האלות, ואז נותנים לך לאכול,

ונותנים לך את הבד״ץ ואת הגל״ד. לוקח זמן!

תשמעו רבותיי,

הגברת הזו לקחה איתה חבילת ופלים.

היא עולה למטוס, מתיישבת,

לא פחות ולא יותר.

השכן שלה ממול עולה למטוס. היא ראתה אותו נכנס למטוס, קיבלה חושך מהעיניים.

ריבונו של עולם הזה, עכשיו מה,

גם נוסע איתנו?

טוב, מה אכפת לי ממנו?

אבל לא פחות ולא יותר,

שלוש מושבים,

היא יושבת בכיסא על יד החלון. איפה הוא יושב?

באותה שורה בכיסא החיצוני.

וואו, וואו, וואו, אמרה עכשיו רק שלא יראו אותי פה,

ומי יודע, עכשיו יגידו שהוא הגיע גם כן, יושב איתי באותה שורה, ואיזה בושות.

טוב, מה היית עושה, מסכנה?

היא אמרה, בינתיים נוציא את החבילת ופלים, נאכל.

עד שיביאו לה לאכול.

כבר כמה שעות בלי לאכול, וכשיוצאים לדרך,

הכול במהירות.

איך היה היום?

אכלתם צהריים?

אה? לא אכלתם.

ארוחת הערב?

ברוך השם.

אבל כשאדם יוצא לדרך, חוטף משהו בדרך, עד שתגיע ארוחה.

תשמעו רבותיי,

היא שולחת את היד, היא בינתיים עשתה, לקחה ספר,

שלא יראו אותה, ספר תהילים, היא רק תגיד תהילים, ולא יהיה...

שלחה את היד, הוציאה את החבילת ופלים,

לקחה אחד, בורא מיני מזונות, ואוכלת.

היא אומרת תהילים, מה היא רואה?

השכן, לא פחות ולא יותר,

שולח את היד, לוקח מהוואפלים שלה.

יא ריבונו של עולם,

לא מספיק,

בא לשבת גם את הוואפלים שלי?

היא לוקחת אחד,

הוא לוקח אחד.

היא לוקחת אחד, הוא לוקח אחד.

נשאר עד האחרון.

עזב אפל הכי טעים?

האחרון.

האחרון הכי טעים.

הוא הגדיל לעשות, לקח את האחרון.

והיא כולה רותחת.

והיא רותחת.

איי, איי, איי, איי, וואלה, לקח לי את ה... לא מספיק, אוכל את הוואפלים, גם את האחרון הוא לוקח.

כולה ניטה אדומה, כולה.

טוב,

הטיסה יוצאת לדרך, וכולי.

היהודי הזה קם,

רצה לצאת. רגע, היא לקחה את התיק שלה, רצתה להסתדר.

היא פותחת את התיק, היא מגלה את הוואפלים שלה בתוך התיק שלה.

כשהיא שלחה את היד,

את הוואפלים של מי היא הוציאה?

את הוואפלים שלו.

שמעתם מה קרה?

ואם אדם חושד בחברו,

מי הגנב?

הוא הגנב.

הוא חושב שמה?

שלקחו לי, שתו לי, אכלו לי.

ומה קרה בסוף?

מי אכל משעתה?

הוא אכל לו.

הוא חושב שלקחו לו, ובעצם הוא לקח לאחרים.

ודן את כל האדם לכף זכות.

מה זכותו של אדם שמלמד לכף זכות?

אומר הקדוש ברוך הוא

כל המלמד סנגוריה לישראל כתוב במדרש פסיקתא כל המלמד סנגוריה לישראל הקדוש ברוך הוא מרוממו בעולם הקדוש ברוך הוא מרים אותו

הקדוש ברוך הוא מרומם אותו הקדוש ברוך הוא מרים אותו כלפי מעלה מעלה

רק מי שמלמד סנגוריה על הקדוש ברוך הוא, תראו מה זה, על הבנים

על הבנים של הקדוש ברוך הוא

מלמדים סנגוריה על בניו של השם יתברך

אומר הרמב״ן, איך מגיעים לזה?

איך מגיעים לדון לכף זכות כל אדם?

איך עושים את זה?

אומר הרמב״ן

כי לא יקבל לב האדם שיאהב את חברו באהבתו את נפשו.

אדם אוהב את עצמו, אז איך אני אוהב את זולתי?

ועוד שכבר בא רבי עקיבא ולימד, חייך קודמין.

רבי עקיבא לימד אותנו שאם האדם,

יש שני אנשים הולכים בדרך,

יש לי כמות מים שמספיקה רק לי,

או לי או לחבר. למי צריכים לתת?

אני צריך לשתות. למה?

חייך קודמין.

חייך קודמין לחיי חברך.

אם חייך קודמין,

אז אני קודם.

אז אם רבי עקיבא לימד אותנו שחיינו קודמים,

ואני אוהב את עצמי,

איך אני אוכל לאהוב את הזולת?

אלא צוותה התורה שיאהב את חברו בכל עניין,

כאשר יאהב את נפשו בכל הטוב.

אדם צריך, והתורה צוותה ואהבת לרעך כמוך,

שיאהב את חברו בכל הטוב. אבל איך עושים את זה?

אומר לנו הרמב״ן שאם האדם יתפלל על חברו ויתפלל על עם ישראל,

את כל הנצרך ואת כל הנדרש לעם ישראל הוא מתפלל עליהם.

הוא מבקש טובתם תמיד.

הוא מגיע לאהבת עם ישראל.

הוא מגיע לאהבת הבריות.

אתה רוצה לדון כל אדם לכף זכות?

אתה רוצה שתהיה לך את המידה הזו?

את רוצה את המידה הטובה הזו שתהיה לך?

תתפללי על עם ישראל.

ואם נראה שתפילת שמונה עשרה,

כולה תפילה על מי?

על כלל עם ישראל. זו לא תפילה על עצמנו.

רפאנו, גואלנו, שלח לנו, ברכנו.

התפילה היא לא רק אישית,

התפילה היא כללית,

היא על כלל עם ישראל.

היא לא על אדם יחיד.

אבל כשאדם משקיע בתפילה על שאר העם,

האדם משקיע ומתפלל על כלל עם ישראל ומתפלל על חברו שנמצא בצרה,

כשאתה מתפלל אתה מגיע לאהבת עם ישראל,

על ידי זה תוכל להגיע לידי אהבת הבריות ועל ידי זה תוכל לדון כל אדם לכף זכות.

כך הוא הדבר, רבותי.

אומר בספר חרדים

ואם ירגיל האדם

את עצמו לדון לקו זכות ולדבר טוב

יהיה כלי וצינור אל הקדושה.

אם האדם מלמד זכות על עם ישראל הוא הופך להיות כלי וצינור אל הקדושה להוריד שפע לעם ישראל.

ואם להפך, חס ושלום להפך.

אומר הרמח״ל

ראוי לכל חסיד שהתכוון במעשיו לטובת דורה כולו לזכות אותם ולהגן עליהם,

שזהו רצונו של מקום שיהיו חסידי ישראל מזכים ומכפרים על כל שאר המדרגות שבהם.

אומר גם גדולי הדור וגם אתה בבית.

תשמעו טוב רבותי מה אני הולך להגיד לכם.

אדם צריך לדון גם את הילדים שלו לכף זכות.

אדם צריך ללמוד

לדון גם את בניו ובנותיו ואת אשתו ואת בעלה לכף זכות.

מדברים על כלל עם ישראל אבל זה בוודאי בתוך הבית.

אם ראית שהבן עשה איזה דבר תדון אותו לכף זכות.

אל תוכח לץ פן ישנאיך,

הוכח לחכם ויהבק.

תגיד לבן,

תגיד לבן איזה ליצן אתה,

איזה רשע,

איזה רשעות, למה אתה ככה, ואתה מגיע איתו למה?

ליסנאיכה.

הוכח לחכם, תגיד לו זה חכם, זה לא מתאים לך.

בני,

נשמה שלי,

צדיק שלי, איך אתה עושה כאלה דברים? איך? לא מתאים לך, זה לא נוגע אליך,

אתה לא, זה לא הרמה שלך,

הרמה שלך היא גבוהה.

אתה דן אותו ומדבר איתו בקף זכות,

בקף לטובה.

ככה מחנכים ילד.

ככה מחנכים, רבותי.

אומר המדרש בתנחומא,

אני הולך להגיד לכם כאן רעיון אדיר,

רעיון אדיר, רבותי.

הולך להגיד לכם פה דבר נפלא ביותר.

מה התועלת שאנחנו דנים לקף זכות?

איך זה מועיל?

איך זה מועיל בשמיים שאני אדן אותו לקף זכות?

מה זה יעזור?

אני אדן את האדם. האדם הזה עשה חטא.

אז אני אדון אותו לקף זכות. בסדר, אז קיימתי מצווה.

אבל מה זה מועיל? מה זה עוזר?

תשמעו רבותי, דבר נפלא ביותר.

אמר רב יהודה בר שלום,

מהו ושפטו את העם משפט צדק?

שימטים ומלמדים עליהם זכות לפני הקדוש ברוך הוא.

אומר תפארת שלמה,

אכן הנראה לי

כי הראו לנו בזה גודל איש הישראלי ורב פעלו בדיבורו

בעולם הזה.

יש כוח ליהודי בדיבור שלו,

תשמעו רבותי,

מה עוזר שאני דן אדם לקף זכות?

יש כוח ליהודי בדיבור שלו, מה לעשות?

להפוך בעצם עולמות.

כשאתה בא ואומר,

אתה בא ואומר על היהודי הזה שעשה חטא,

יש לו סיבה למה הוא עשה.

אולי אם הוא חילל שבת, אולי עכשיו הוא רץ לבית חולים.

אולי הוא שכח שהיום יום שבת.

אולי קרה איזה משהו.

אולי תקף אותו יצר הרע, אבל הוא באמת, הוא צדיק, הוא יחזור בתשובה, בוודאי.

אתה נתן אותו לקף זכות, אומר התפארת שלמה.

שיש כוח ליהודי,

כוח ויכולת לעורר בעליונים למעלה כמוהו.

כל מה שיוצא מהפה שלו, ככה יהיה.

זאת אומרת, כשאתה דן לקף זכות,

מה זה גורם בשמיים?

שבשמיים דנים את האדם הזה לקף זכות.

דנים אותו לקף זכות.

איך זה יכול להיות?

כי כוח הדיבור של האדם,

יש לנו כוח בדיבור שלנו, כשמעוררים זכויות?

בשמיים מעוררים זכויות.

מה עושים לאדם שנפטר?

מה עושים לו בשעת הלוויה?

הספדים.

מה זה הספד?

למה צריכים להספיד אותו?

אומר הקב' ברוך הוא,

באים לדון את האדם בבית דין של מעלה.

אומר הקב' ברוך הוא, לכו ראו מה אומרים עליו הבריות.

לכו ראו מה מדברים עליו.

אם מדברים עליו תובעות,

אז גם בשמיים נדון אותו לקף זכות.

הם מדברים עליו קשות? אוי ואבוי.

אדם נפטר, אסור להגיד לי זה אדם רשע היה.

אוהו, טוב שלי, ברוך שפטרנו.

אוי אוי אוי.

אתה יודע מה אתה יכול לגרום בזה?

אתה יכול לגרום בזה שהאדם הזה ידון אותו בשמיים לקו חובה.

ואדרבה,

אדרבה,

כשאתה בא ועושה את זה בהפך,

אתה גורם לקו זכות.

בזמן הבעל שם טוב.

בתפילת המידה של ראש השנה, רבותיי, כשיש תפילת המידה של ראש השנה,

זה שיא, זה עם ישראל, כולם בדחילו ורחימו בתפילות עם השופר,

מבקשים רחמים מהשם יתברך,

מבקשים רחמי שמיים.

אדם באמצע התפילה יעשה דברים אחרים?

ודאי שלא.

באמצע התפילה

לאחד התלמידים הייתה לו קופסת טבק ביד,

נפלה לו מהיד,

התלמיד הזה של הבעל שם טוב התכופף לקחת את הקופסה של הטבק.

חברו,

תראו מה קרה, רבותיי, לא בדיבור, תראו מה קרה.

החבר שלו, תלמיד אחר,

ראה אותו שבאמצע העמידה הולך להרים את הקופסה של הטבק,

במחשבה שלו,

במחשבה,

הוא הקפיד עליו, הוא דן אותו לקו חובה.

אתם יודעים מה נגזר עליו באותו רגע בשמיים על החבר הזה?

נגזר עליו שבאותה שנה ימות.

הוא לא דיבר,

הוא לא אמר.

במחשבה שלו הקפיד על חברו.

מה, באמצע התפילה מרימים קופסה של טבק?

ככה אתה עושה?

על ידי,

על ידי הקפדה במחשבה בשמיים, זה יום הדין,

דנו את החבר הזה שהרים את הקופסה של הטבק,

דנו אותו שבאותה השנה ימות.

נעשה עליו קטרוג.

מי ראה את הדבר הזה?

ראה את זה הבעל שם טוב ברוחו קודשו.

מיד הלך

לפני בית דין של מעלה,

עשה עליית נשמה,

וטען בפניהם,

איך אתם פוסקים כזה דבר?

מוות, בשביל שהרים את הקופסה של הטבק?

וכל הטענות של הבעל שם טוב לא הועילו.

לא הועילו.

הבעל שם טוב היה בצער גדול מזה.

והוא כל השבוע מתפלל, כל חג הסוכות הוא מתפלל על אותו תלמיד,

ומנסה לעשות שינויים, איך נשנה?

תראו מה הוא עשה בסופו של דבר.

הוא התפלל שיגיע מצב שאותו חבר ידון את חברו לקו זכות על הטבק.

איך היה?

אותו תלמיד ישב באמצע הלימוד,

פתאום הוא מרגיש מחשבות,

כל מיני הרהורים.

על מה הוא חשב?

פתאום הוא חושב על קופסה של טבק.

הוא התחיל לחשוב, למה יש טבק בעולם?

מי צריך קופסה של טבק?

הם לא צריכים טבק.

ועלו לו מחשבות בראש, שמה?

שכנראה מגולגלים בגרגירים

של הטבק נשמות שצריכות תיקון.

באותו רגע הוא חשב, אמר, בטח החבר שלי שהרים את הקופסה של הטבק,

מי יודע איזה נשמות הוא העלה באותו זמן שהוא החזיק את הקופסה של הטבק בתפילה של ראש השנה.

מיד בשמיים,

שומעים רבותיי ככה בסופר, על בעל שם טוב, מיד בשמיים עשו בית דין מחדש

ודנו מחדש את אותו תלמיד

ודנו אותו לחיים.

והיה בעל שם טוב בשמחת תורה שמח, שמח מאוד.

ואז הוא קרא לאותו תלמיד,

אמר לו, תגיד לי,

מה אתה אומר, למה צריך טבק בעולם?

אמר לו, אני חושב, הרב, ככה בא לי מחשבות

שצריך את זה לתיקון הנשמות, אולי שמה נשמות מגולגלות.

ככה היה בהושען הרבה, היה שמח.

הוא שמח, שמח מאוד.

הוא שמח שמחה גדולה מאוד.

הוא שמח שמחה גדולה מאוד שלאדם הזה נגזרו חיים.

שמעתם, רבותיי?

על מחשבה,

רק על מחשבה,

רק לחשוב על האדם,

מחשבות, אה, איזה רשע זה.

ככה באמצע התפילה.

לי, רבותיי, באמצע התפילה, אני בדרך כלל משתדל מאוד.

אין לי פלאפון עליי, לא בשעת התפילה. מאוד מאוד משתדל.

עכשיו, כשאני פה,

אני צריך כל הזמן את הטלפון.

כשאנחנו פה עם הרב, אדם צריך להיות כאן מתוקשר.

וצריך שעון, אנחנו לא הולכים עם שעון.

לא הולכים ללכת, לא אמין ללכת עם שעון, זה מכביד על היד.

הרבנים הולכים, ראיתם איזה יד הרבנים הולכים עם השעון?

ביד ימין, לא הולכים ביד שעון.

אה?

אני לא רואה, לא אוהב שעון.

יש לי פה שעון, אני לא עולה, אני לא רואה.

אז הולכים ובפלאפון היום.

תהי, רוצים לראות את השעה.

עכשיו, אני מהתחלת הערב

צריך להיות בפלאפון.

לא פחות ולא יותר, התחלנו עמידה, צלצל לי הטלפון.

מה יכל להעלות במחשבה של הציבור?

אה.

ככה?

הם מטיפים לנו?

והנה.

אני אומר לכם, רבותיי, אני מהתחלת הערב

כבר מתוכנן עם הטלפון שהוא על שקט,

שלא יפריע לנו.

אם יהיה לי פה טלפון שאני צריך שעון,

לדעת מה השעה ואיך אני מתקדם עם ההרצאה וכו',

ועם הזמנים, מתי מתחילים ואיך עובד,

שאני אהיה מסודר.

חמש דקות לפני התפילה, עשר דקות לפני כן,

הילדים היו צריכים את הטלפון.

ואתם יודעים שהטלפון אצל הילדים, מה הם אוהבים לעשות איתו?

אה,

גם אצלכם משחקים עם הטלפון כל הזמן?

מעבירים, מסדרים, שמות, עניינים, ומפה מעביר את זה, את השם הזה, מעבירים לפה וזה. גם אצלכם עושים את זה?

אז אצלי לא עשו רק את זה, החזירו לי את זה לצלצול.

אז יש מקום לדון לקו זכות או לא?

אה?

אז תדעו לכם, זה לא רק פה.

גם אם ראיתם יהודי שנכנס לבית הכנסת,

היום רוב הציבור יודע שבבית כנסת לא נכנסים עם טלפון דולק.

יודעים,

אין טלפון דולק.

בבית כנסת אין כזה דבר.

ראית בן אדם פתאום צלצל לו באמצע?

הרבה כאלה מתכוונות באמצע תפילת דופקים על השולחן.

נכון או לא?

כן או לא?

אז לדון לקו זכות רבותיי.

אפילו במחשבה,

תראו מה זה, זה גיליתי, זה עשה לי מהפך.

אפילו במחשבה, תדון לקו זכות, אל תדון לקו חובה.

אל תדון לקו חובה, אל תגיד, הנה, תראה,

או גם באמצע התפילה עם הטלפון. לא יכול בלי הטלפון.

מכירים את ההרצאות של הרב יוספי,

אה? עם הטלפון שנכנס לתפילה.

פתאום, זז לו כל הרגל, זז לו כל ה...

מה קרה? הטלפון רוטט, באמצע התפילה.

ודאי לא לעשות את זה.

ודאי לכתחילה לא.

אבל אם הייתה קרה...

רבותיי, לדון לקו זכות.

סיפר לי השכן שלי,

אצלהם בכולל,

בתפילת שחרית הוא ראה אברך אחד, חשוב,

נכנס לתפילה,

מניח את התפילין, צ'יק צ'יק צ'יק מניח תפילין מהר,

הוא לא מגלגל את כל הכריכות,

ישר עשה פה שתיים, העביר לפה, שם את התפילין של ראש שמע ישראל,

התחיל לעמוד עמידה,

באמצע עמידה כבר מוריד את התפילין, מקפל אותה באמצע עמידה.

ריבונו של עולם, מה קרה ליהודי הזה?

יכול להיות מצב כזה או לא,

אבל נגיד, זה גם כן, זה תפילה מה שהוא מתפלל.

זה תפילה?

ככה מתפללים?

אבל מצד שני, מה אתה אומר?

אולי אשתו ילדה,

כל הילדים בבית, הוא חייב לרוץ הביתה, צריך לשחרר את כולם,

צריך להכיל אותם, צריך להכין להם סנדוויצ'ים,

את זה האישה בדרך כלל עושה.

עכשיו האישה לא בבית, אז צריכים לארגן,

צריכים להעיר את כולם,

צריכים לשלוח את כולם בהסעות, את זה לתלמוד תורה הזה, את זה לישיבה,

את זה לפה, את זה לשם,

שלא יאחרו לו לקבל פתקים, לא רוצים כל מיני סיפורים.

תדעו לכם, בעל כזה בעיקרון פטור מטפילה.

תתפלל יותר מאוחר.

תגיד שמע ישראל, תפלל יותר מאוחר.

שחרר את כולם, תתפלל.

תתפלל יותר מאוחר.

כל מי שעוסק בצורכי הרבים,

הוא עסוק במצווה, עוסק במצווה,

פטור מן המצווה.

אז תגמור את כל העניינים,

שחרר את כולם, אחר כך תתפלל.

רבי לוי יצחק מברדיצ'ב

נכנס לבית כנסת

ראה מיניין של פועלים.

איזה זריזות, מתפללים.

הניחו תפילין, מהר.

יש בתי כנסת, 25 דקות שחרית.

מכירים את בתי הכנסת האלה?

אה?

מאז שאתה נכנס, עד שאתה יוצא, 25 דקות.

מה אפשר להספיק ב-25 דקות?

אפשר להספיק או אי אפשר להספיק?

מה אפשר לדון, אדם? מה, מה מיניין כזה?

זה תפילה?

רבותיי,

יש מקומות שהאדם הזה צריך להיות ב-18 בעבודה.

הוא לא יכול לחכות אפילו לניץ.

מניין פועלים.

ההסעה שלו יוצאת

והוא חייב לצאת.

אין לו זמן הרבה להתפלל.

אז דניב לכף זכות.

מצד אחד,

רבי לוי יצחק מברדיצ'ב אמר להם, רבותיי, כך לא מתפללים,

ונתן להם על הראש.

מצד שני אמר לו, ריבונו של עולם,

איפה יש לך כזה עם

שלחוץ

אין לו זמן, אבל את התפילה הוא לא מוותר?

לא מוותר על התפילה.

איפה יש לך כזה עם?

לא מוותרים על תפילה.

מה שצריכים ללמד את העם מלמדים,

אבל מה שלסנגר עליהם לפני הקדוש ברוך הוא,

את זה צריכים לסנגר, רבותיי.

תראו, רבותיי, מה עוד אדם יכול לגרום.

מה אדם יכול לגרום על ידי שהוא דן לקו חובה במקום שהוא דן לקו זכות.

עד כדי כך.

אומר ביסוד ושורש העבודה,

כותב בספר יסוד ושורש העבודה,

שאדם, ראית אדם שאין לך מה לדון אותו לקו זכות,

אין לך, אתה לא יכול.

אי אפשר לדון, אין מה.

ואתה בכל אופן מצאת איזה נקודת זכות,

מצאת איזה משהו,

דע לך,

תגיד לפני שאתה דן אותו לקו זכות, תגיד ככה,

לשם...

מייחוד קדשה בריכוס כנתי,

ביתחילו ורחימו,

הוכימו התחילו לאחודה ש״ים עוד כ בייחודה ש״ים כל ישראל.

אינני בא לקיים מצוות בצדק תשפוט עמיתיך,

והרי נדבר לדון את היהודי הזה לכף זכות.

תגיד לשם ייחוד,

זה גם מצווה.

אתה מתפלל אומר לשם ייחוד?

אתה עושה מצוות ואומר לשם ייחוד?

גם מצוות בצדק תשפוט עמיתיך?

תגיד לשם ייחוד.

מובא בספר היכלות

מובא בספר היכלות

יש למעלה כת אחת

הנקרא מבטלי גזרה,

הכת הזאת נקראת מבטלי גזרה,

מפירי שבועה,

מעבירי קנאה,

משיבי חמא, מזכירי אהבה, עוד ועוד ועוד כמה דברים.

הכת הזאת נקראת.

כל כך הרבה שמות יש לה.

מה הם עושים כשהם רואים שהקדוש ברוך הוא בכעס?

כשהם רואים שהקדוש ברוך הוא בכעס על בניו,

משתטחים לפני כיסא כבודו ומתחננים ואומרים,

הטר הטר יוצר בראשית

מחול מחול אביר יעקב

סלח סלח קדוש ישראל כי אדיר מלאכים עתה.

מלך אדיר,

מלך ברוך,

מלך גדול,

מלך דגול,

מלך הדור וכו' וכו'.

מלך שומר, מלך תם.

למה לך אבה עם זרע אברהם אהוביך?

למה לך קנאה עם זרע יצחק הקדיך?

למה לך תחרות עם זרע יעקבתם ממך?

כי קניין שמיים וארץ, קראת אותם, קראת לעם ישראל קניין שמיים וארץ.

מיד יוצאות קרני הוד מתחת כיסא הכבוד.

יוצאות קרני הוד מתחת לכיסא הכבוד ומכריזות ואומרות

אשריכם מלמדי זכות על בניי.

שבח לכם משלשלי זכות אבות

כי כל צבא השמיים כבוד וגדולה יתנו לכם.

שמעתם רבותיי כשאדם מלמד זכות על עם ישראל

אומר הקדוש ברוך הוא אשריכם מלמדי זכות על בניי.

הקדוש ברוך הוא שמח

כשאדם מלמד זכות אומרים אשריך אשריך בני שאתה מלמד זכות על בניי.

שבח לכם שבח יש לך שבח

שאתה משלשל זכות אבות

על עם ישראל.

ותדע לך כי כל צבא השמיים כבוד וגדולה ייתנו לכם

אומר הבעל שם טוב

שבשעה שבא

אותו מלאך ומקטרג

אומר יהודי פלוני אלמוני עשה עבירה

הנה הוא אכל מחלות לא כשרים

זה עשה כך, זה עשה כך

אומר לו הקדוש ברוך הוא

על פי שניים עדים

יקום דבר וכמה עדים אתה?

אתה רק עד אחד

יש מצווה בתורה

אל תשא את ידך עם רשע להיות מה?

עד חמאס, אל תהיה עד עם הרשע,

מי זה הרשע?

מה זאת אומרת? תראו מה קורה

שבא אותו מלאך ומקטרג על עם ישראל

ואומר הנה הנה היהודי הזה דרעד דרעד הוא עשה כך וכך

אומר לו הקדוש ברוך הוא לא לא לא אני לא מקבל את דבריך

למה אני לא מקבל את דבריך?

אתה עד אחד? עד אחד לא נאמן

עד אחד לא נאמן

ללכת להעניש אותו בגללך אני לא מעניש

אבל אם יש יהודי שדן אותו לקו חובה אומר הנה יהודי הזה תראו מה הוא עושה

הוא מצטרף למי?

הוא מצטרף לאותו סמ״מ

והם נהיים שני העדים שבגללו דנים את האדם הזה לקו חובה.

אתה דן לקו חובה?

עם מי נהיית עכשיו שותף?

עם אותו אחד להיות שני העדים.

ועל זה מה אמרה התורה?

אל תש את ידך אם רשע להיות עד. אל תהיה העד השני.

אל תהיה העד השני.

מה אדם הולך ועושה?

הופך להיות העד השני. במה?

לדון את חברו לקו חובה עם מי?

נהיה שותף עם הסמ״מ.

נחמנה ליצלן.

תראו מה עשה רבותי ישעה בירושלים.

היה יהודי אחד מוכר ביצים.

היהודי הזה

היה שם את הביצים בחוץ.

וכך היו אנשים, באים, קונים, משלמים והולכים.

הייתה תקופה מאוד מאוד קשה כלכלית.

בוקר אחד בא המוכר ורואה שחסרים לו 30 ביצים.

התבנית נמצאת,

אבל 30 ביצים חסרים.

טוב,

30 ביצים, תקופת צנע,

תקופה קשה,

כלכלה קשה.

זה כל הרווח שלו.

אתה לוקח לו 30 ביצים,

מהלחם שלו אתה לוקח.

טוב, הוא ראה שהתופעה הזאת חוזרת על עצמה,

חוזרת וחוזרת. הוא הבין שיש כאן איזשהו גנב

שגונב לו כל יום 30 ביצים.

אמר, זה לא עסק, צריכים מה לעשות,

לתפוס את הגנב.

אבל מה מתברר?

שאין שם שום סימנים של בן אדם שבא או פרץ לו את החנות או מה.

משהו פה לא יסתדר.

ואז מה הוא התחיל לחשוד?

היה לו שכן מתחרה, אמר, אולי בטח השכן הזה, בטח הוא גם בא לגנוב ממני, בטח זה הוא.

ברור.

טוב, כל לילה

התופעה חוזרת על עצמה, עוד 30, עוד 30. הלך

המוכר הזה של הביצים,

רבי שמואל מסלנט,

רבי שמואל סלנט,

שהיה הרב הראשי של ירושלים בתקופתו של רבינו יוסף חיים זוננפלד.

הוא אמר לו, רבנו, תשמע כך וכך, אני לא יודע מה לעשות,

אני לא יודע, שכן שלי.

שמע אותו רבי שמואל,

אמר לו, תשמע,

אני נותן לך עצה ובעזרת השם ככה תתפוס את הגנב.

אמר לו, מה לעשות?

אמר לו, קח 30 ביצים,

תבשל אותן,

תעשה אותן ביצים קשות

ושים אותן מלמעלה ותתפוס את הגנב.

אמר לו הרב, מה זה סגולה?

איפה זה כתוב?

אמר לו, זו הסגולה של רב שמואל.

קח תעשה את הסגולה ואתה תראה בעזרת השם שאתה הולך למצוא את הגנב.

טוב?

בסדר.

אבל כשהרב אומר,

אז עושים,

אבל עכשיו 30 ביצים ילכו, ושאל אותן מי יאכל אותן?

אבל אין ברירה, הרב אמר, צריכים לעשות.

אמר, 30 ביצים משלוש מאות, יותר טוב.

בבוקר הוא שם בלילה 30 ביצים קשות.

כשהוא בא בבוקר, מה הוא רואה?

הוא רואה נחש.

איי איי איי.

הוא רואה נחש גדול.

מת אצלו בחנות.

מה קרה לנחש? הוא אכל את הביצים הקשות, נחנק.

הנחש נחנק.

וככה הוא תפס את הגנב.

במי הוא חשד?

הוא חשד בשכן.

הוא חשד בשכן. אמר, בטח השכן הזה, מי יודע.

בסוף הוא מצא את השכן שלו.

הוא מצא אותו.

אבל ברוך השם שמת.

שומעים, רבותיי?

אדם יכול לחשוד, אדם...

עכשיו אני הולך להגיד לכם דבר מדהים,

מה קורה לאדם שדן לקו חובה.

כדאי לכם לשמוע את זה.

אני חושב שזה יחזק אתכם מאוד מאוד.

זה יחזק אתכם ממש.

דוד המלך

בא אל בת שבע.

מי מגיע אליו?

נתן הנביא.

מה אמר לו נתן הנביא?

אמר לו משל.

אמר לה, אתה שומע מה קרה?

אל תשאל.

מה קרה?

אומר לו, היה איזה עשיר אחד.

איי, איי, אל העשיר הזה.

מה עשה העשיר?

אומר, העשיר הזה היה לו כל טוב.

היה לו שכן אחד.

אני מרוד.

כלום אין לו.

כלום. אין לו מה לאכול.

מה הייתה לו?

כבשה אחת

ממנו יאכל,

ממנו ישתה,

בחכות תשכב.

רק זה מה שהיה לו.

רק זה מה שהיה לו.

אבל העשיר הזה לא הסתפק בכל מה שיש לו.

את מה הוא רצה?

את הכבשה של השכן.

זהו. רק את הכבשה.

לא היה לו חיים.

הוא רצה את הכבשה של השכן והאמא.

זהו זה.

טוב.

מה עשה לו יום אחד?

הלך וחמס ממנו את הכבשה.

נתן לו את הכסף,

לקח את הכבשה והשאיר אותו גם בלי הכבשה.

מה אתה אומר, רבנו דוד?

מה אתה אומר על האדם הזה?

אדוננו המלך.

אמר לו הרשע הזה חייב מיתה.

אמר לו נתן הנביא ישמר אוזניך מה שפיך מדבר.

איזה דבר.

למשל כבשת הרש.

מיד דוד המלך אמר חטאתי להשם. חטאתי להשם.

עווני.

לא כיסיתי.

אמרתי עוד אלף ישראל לאדוני ואתה נשאת עוון חטאתי סלע.

דוד המלך, כששמע את זה, התעלף.

דרך אגב, תגידו, מצאנו אצל גנבים שהורגים אותם?

יש עונש מוות אצל הגנב?

אה?

אז מה דוד המלך אמר בן מוות האדם הזה? למה להרוג אותו?

לא מצאנו בגנב מוות.

יש תשלומי כפל, יש תשלומי ארבעה וחמישה,

יש נמכר לעבד,

יש כל מיני עונשים. אבל עונש מוות?

אלא דוד המלך אמר

שהוא חייב מוות מכוח מה?

כוח מלך.

מלך יש לו כוח לגזור דינים קשים כשהוא רואה לנכון.

בא דוד המלך, גזר עליו עונש מוות.

אמר לו, תשמע, ומה אתה עשית עם בת שבע?

נכון, בת שבע לא הייתה אשת איש.

נכון, אוריה חידיק כבר נתן לה גט.

נכון ונכון ונכון, לא היית צריך לקחת.

ואז דוד המלך נפל, התעלף.

כששמע את זה דוד, התעלף.

חטאתי? התעלף.

אדם שדן חברו לקו חובה, מה הוא גורם לעצמו?

תדעו לכם, איך הולך בבית דין של מעלה?

איך הולך בית דין של מעלה, רבותיי?

קחים את האדם,

אומרים לו, בית דין של מעלה, בוא, אני רוצה לראות לך איזה סרטון.

קליפ.

קליפ.

מה הקליפ הזה?

הרים לו את כל הקליפות.

בקליפ הזה מראים לו את כל ה...

ועכשיו הוא לא יודע שאת מי מראים לו,

את עצמו.

מראים לו סרט, אומרים לו, תראה,

בוא תראה.

ראית את האדם הזה מה עשה?

מה זה האדם הזה ככה עושה?

אוי אוי אוי אוי אוי.

זה מגיע לו גינם, וגיני גינם. תורידו אותו לשור מטה, וכפקילה,

ומדור שמיעי, ותנור שבע, וביי ביי ביי ביי ביי.

ולא, תשמע.

בוא, רגע, אנחנו רוצים להוריד את המסכה מעל האדם.

בוא, תראה על מי דיברת.

אתה רואה מי עשה את זה? זה אתה עשית.

עכשיו בוא, אני אראה לך עוד סרטון.

וזה, תורידו אותו גלגולים.

האדם דן את עצמו בבית דין של מעלה.

כשהאדם דן את עצמו בבית דין של מעלה, הוא אומר על עצמו מה יהיה איתו.

הוא על עצמו גוזר.

איך?

מראים לו כל מיני דברים.

אומרים לו, מה אתה אומר?

והוא אומר כך וכך,

אז מה יעשה האדם להנצל מזה?

אם האדם בעולם הזה נזהר לדון כל אדם לקו זכות להרגיל את עצמו, רק קו זכות?

כשהוא מגיע למעלה מראים לו סרטים. איך הוא דן?

הוא רגיל, לקו זכות.

אבל אם הוא רגיל לדון לקו חובה, הוא מגיע למעלה? מה הוא עושה לעצמו?

הוא דן את עצמו לקו חובה. ותדעו לכם, זה בעולם הבא.

אני רוצה להגיד לכם מה הולך פה, בעולם הזה.

לפעמים מראים לך אדם אחר שעשה איזה משהו.

אתה שכחת שזה מה שאתה עשית בעצמך.

אה, אתה בעצמך עשית את זה.

מראים לך את מה שאתה עשית אצל מישהו אחר.

ואם אתה דן לקו חובה, באותו רגע דנים אותך גם לקו חובה, הרי חחמנה ליצלן.

זה כדאי או לא כדאי?

והווה דן את כל האדם לקו זכות.

אתם שומעים למה? עכשיו בואו תשמעו את הפירוש.

והווה דן, את מי?

את כל האדם לקו זכות.

כי כשאתה רואה אצל האחרים דברים הם עושים.

אם אתה דן אותם לקו חובה, אתה דן את עצמך לקו חובה.

אבל אם אתה דן אותו לקו זכות,

אתה דן את עצמך לקו זכות עכשיו.

ואתה מרגיל את עצמך של אחרי 120,

יראו לך את מה שעשית,

אתה תדון את האדם, את עצמך, לקו זכויות.

אתה תדון את עצמך.

אני אעביר עוד כמה נקודות

שעוברות לנו בחיים ושנלמד מהם

איך

להתנהג, רבותיי?

בבקשה.

בשמחה. אולי כשנסיים את ההרצאה נדבר כמה מילים על איוב,

על מה ששאלת, בשמחה רבה.

אני אסביר את זה, בלי נדל.

בסדר?

בלי נדל.

איי, איי, איי, רבותיי.

לפעמים האדם נמצא במצוקה.

ולפעמים זה גם עמדת נחיתות כזו.

בכל מצב, באותו מצב הוא יכול להגיב שתי תגובות בדיוק הפוכות, ותמיד לדון לכף חובה.

אתן לכם דוגמה.

יהודי אחד, עשר שנים, לא היו לו ילדים.

מה אחת הסגולות הגדולות

לילדים?

לפריון?

להיות סנדק.

להיות סנדק

זה סגולה גדולה. אני ראיתי את זה כמה פעמים,

שסנדקאות זה סגולה גדולה.

ממש, רואים את זה.

האישה תגיש,

והבעל ישב סנדק, בעזרת השם יתברך.

חוץ מהברכות של הרב אמנון פה, שזה...

לא דיברתי.

טוב,

לא דיברתי.

היהודי הזה, לאח שלו נולד בן,

הוא מגיע לברית, מה הוא היה בטוח?

שלמי ייתנו?

סוף-סוף אני אח שלכם.

סוף-סוף, מה?

אין לו ילדים.

סוף-סוף, תתחשבו בי!

נתנו לו או לא נתנו לו?

לא נתנו לו.

הוא בבית ה...

את העוף בברית הוא כבר לא אכל.

הוא כבר לא יכול לאכול.

העצבים, את העוף הוא כבר לא יכול לאכול.

בקושי אכל, בקושי שתה, בקושי זה, כולו כעוס.

בא הביתה, מה זה?

איזה אחים יש לי?

למה הוא נתן לי?

למה?

איזה דבר זה?

והם לא יודעים שאת הצרה שלי,

לא יודעים כמה כואב לי.

לא עבר חודש.

אחותו נולדה לבן.

הגיעה לברית

וגיסו מזמין אותו להיות צנדק.

טוב או לא טוב?

השתבח שמו כל יום עליי

להיות צנדק.

איזה יופי.

הוא הרגיש טוב או לא הרגיש טוב?

מה הם מרחמים עליי?

מה הם חושבים את עצמם?

נו, אז מה?

כאילו, מה קרה?

מה יש?

למה כולם מסתכלים עליי? למה כולם מסתכלים עליי ככה? אף אחד לא מסתכל עליך, נתנו לך, כיבדו אותך, שימו לך.

מה? תדון לקו זכות!

תדון לקו זכות!

האדם נמצא בעת צרה,

גם כשאתה נמצא בעת צרה,

לדון לקו זכות!

אז מה אם אתה נמצא במצב כזה?

מי אמר שכולם יסתכלו עליך לא לטובה?

היה אדם אחד בקהילה

שהבן שלהם הלך בדרך הטובה והכל היה בסדר, הגיע לגיל רחמנא ליצלן,

והבן הזה התחיל לפרוק עול, פורק, פורק, פורק, פורק, פורק,

עד שהשם ישמור.

עד שהשם ישמור.

כבר בשבתות, השם מרחם!

האבא מגיע לבית הכנסת,

חולו נהיה אדום.

מה יש? מסתכלים עליי.

למה זה הסתובב? למה זה הלך? למה כולם מסתכלים עליי? למה כולם ככה? מה קרה?

אז מה?

אז שידונו אותי לכך...

מי אמר שכולם יסתכלו עליך?

מי אמר שכולם ככה? תירגע.

ההוא הסתובב,

כולם הסתובבו בלך דודי, בואי קלה בואי קלה, אחרי שכולם מסתכלים עליו.

לא קרה כלום.

לא הסתכלו עליך.

יש אחד שרגיל, מכירים את אלה שהולכים באמצע התפילה, הולכים ובאים?

איה, הוא לא יכול להירגע.

הולך ובא, הולך ובא, עושה טורים, הולך ובא, הולך ובא.

ההוא חושב כל הזמן שהוא בא ומסתכל עליו והולך.

הוא בא ומסתכל עליי והולך.

לא הסתכלים עליך, זה בן אדם שרגיל.

פעמים כשאנחנו נמצאים במצבים לא הכי זה, ומדנים את כל העולם בקו חובה, כאילו מי יודע מה קרה, מה עשו לנו.

לא ככה להסתכל.

כשאתה נמצא במצבים כאלו,

אל תדון את האחרים ואת הסביבה לקו חובה.

אני מתקדם, רבותיי.

הרבה פעמים בתחילת הדרך של זוג שנישאים, זוג צעיר,

לא הכול הולך חלק.

הכול הולך חלק?

החתן והכלה מסתדרים תמיד,

לא בכל עת ולא בכל זמן.

יהי רצון שיסתדרו ברוך השם.

נכון או לא?

יהי רצון.

אבל תמיד יש איזה שהן בעיות כאלה ואחרות.

זה האדם הזה ראה את החתן שלו,

איך הוא מתנהג עם הבת שלו?

האדם עלה לו לראש.

ככה הוא מתנהג?

ככה הוא מבת שלי?

ככה הוא עושה?

מה זה הדבר הזה?

רגע, תירגע.

הלו, רגע, תירגע.

נכון, זה לא המצב האופטימלי,

אבל כשזוג מתחתנים לוקח זמן, לאט-לאט, מסתדרים.

זה לא. כשאתה התחתנת בבת אחת, חיבדת את אשתך והכל היה בסדר והכל היה טוב?

אה?

גם לא.

לקח זמן, התרגלתם זה לזה, לקח זמן, אתה התרגלת אליה, התרגלה אליך,

מושיב יחידים ביתה, מוציא אסירים בכושרות, לוקח זמן.

אז גם אתה תדון לקו זכות את החתן שלך.

לא. אתם יודעים מה הוא עושה?

גם אחרי תקופה

החתן והכלה מסתדרים,

הבחור הזה לא קיבל הדרכה טובה,

עכשיו הוא קיבל הדרכה טובה,

הלך למט,

מכבד אותה, מכבד את אותו,

הכול ביניהם בסדר,

הבת שלך טוב לה.

לא, הוא ממשיך עם הכעס שלו עליו.

כל הזמן מסתכל עליו ככה.

זה חתן זה?

למה? אבל אם הוא עכשיו טוב, תסתכל עליו בטוב.

אם עכשיו טוב לבת שלך, תסתכל על החתן שלך שהוא בחור טוב.

היה, הוא לא ידע.

תדון אותו לכף זכות.

אתה ידעת כשהתחתנת בדיוק איך מכבדים אישה?

ידעת? לא ידע כמה, גם אתה לא ידעת.

אז מה קרה?

לא קרה כלום.

אז להירגע.

נדון אותו לכף זכות.

קורה, יש מצב,

לאט-לאט, בעזרת השם יתברך.

זה חתן וחמיב.

דרך אגב,

גם החתן שלא ידון את חמיב כל החיים לקו חובה.

אז מה אם הוא לא שיחרר לך כמו שצריך?

איזה שבת חתן הוא עשה לי.

זה שבת חתן?

זה מה שהוא נתן?

זה.

תדון לכף זכות.

אתה רואה, הנה, אחמך נותן לך, משפיע עליך.

אתה בא, הוא נותן,

הוא מעניק.

אז תגיד תודה רבה.

תגיד.

ואשרי מי שזוכה לחתן טוב,

אשריו אשרי חלקו.

רבותיי, גם קלה וחמותה.

גם קלה וחמות.

הרבה פעמים החמות מחפשת את הקלה שלה בסיבוב.

יש כאלה מבקרות המדינה,

לינדנשטראוס.

היא באה, עושה ביקורת פתע,

ביקורת מטכ״ל.

היא בודקת לראות, רגע, איך הבגדים מגועצים או לא מגועצים?

איך הבית? מסודר או לא מסודר?

היא בישלה או לא בישלה? היא עשתה או היא לא עשתה?

איך הבית? מסודר? נקי או לא נקי?

אה...

את מה להתחתנת? תני לה להתלמד, תני לה להירגע, תני לה להיכנס לעניינים.

היתה אישה אחת, באה הראתה, ריבונו של עולם.

היא באה הראתה שהבן שלה מדיח כלים.

מדיח את הכלים.

היא אמרה,

מה, ככה היא נותנת לו לעבוד?

אוי ואבוי.

אחרי יומיים היא עוברת,

עוברת על יד הבית של הבן שלה,

היא רואה שהבן תולה כביסה.

וואלה, מזל שלי, אמרה.

וואלה, מזל.

איזה כלה לקחתי, השם ירחם.

עובר עוד יום,

הבן עושה קניות,

היא באה, היא רואה אותו

שוטף את הבית.

והיא

כל הפיוזים נשרפו לה. היא אמרה, מה זה זה? זו כלה זאתי, מה זה הדבר הזה?

איך יכול להיות כזה דבר?

אחרי כמה ימים

מגיעים הזוג.

אליהם לשבת

ההיא יושבת לא זזה.

טוב, בואי תעזרי במטבח.

בואי תביא קצת את הסלטים לשולחן.

בואי תעזרי.

כלום לא זזה!

למה אתם מחייכים? מכירים את זה?

יש איזה... לא...

יש.

אבל אה?

לא בדמיון.

לא בדמיון. זה לא רחוק מהמציאות.

אבל בואו תשמעו את המציאות האמיתית.

מה המציאות האמיתית?

מה קורה לפעמים, רבותי, תשמעו?

בלילה

שבאים לקדש,

הבן בא לנשק לאמא שלו את היד.

הוא אומר, אמא, תגידי מזל טוב.

מה קרה?

תגידי מזל טוב, אמא.

מה יש?

הוא אומר, קיבלנו תשובה חיובית.

מה חיובית?

מה קרה?

מיני הרופאים אמרו שאסור לאשתי לזוז מילימטר.

היא חייבת להיות עכשיו שלושה חודשים.

לקחתי על עצמי את הכול. תגידי, תגידי מזל טוב, אמא.

תגידי מזל טוב.

לדון לקו זכות.

לדון לקו זכות.

כשאדם דן לקו זכות, אז הוא חי בעצמו יותר טוב.

ופה הגענו לאן?

לבעל ולאשתו.

איי, איי, איי, וזה החשוב ביותר, רבותי, שאדם בתוך הבית ידון את אשתו לקו זכות.

אשה תדון את בעלה לקו זכות.

כל השלום בית של האדם

יכול להיות תלוי רק בדבר הזה.

בקו זכות שאתה דנה את אשתך לקו זכות.

בקו זכות שאתה דנה את בעלך לקו זכות,

כל השלום בית שלך יכול להיות תלוי על זה.

ההוא קיבל היום מכתב פיטורין מהעבודה.

מחכים לו חובות,

ארנונה, חשמל,

פלאפון, הכול נפל עליו

באותו יום.

וגם פיטרו אותו.

הוא לא רואה את העתיד שלו, מה יהיה איתו, מה לא יהיה איתו.

איך הוא מגיע הביתה באותו יום?

מה הוא זקוק באותו יום?

למילה חמה? למשהו טוב?

אה, לעידוד?

כן או לא?

מה האישה צריכה לעשות? בעלי היקר, מה קרה?

סוף העולם?

מה הקדוש ברוך הוא?

היד השם קצרה?

היד השם תקצר?

יש לקדוש ברוך הוא מכל השפע שלו.

אני בוטחת בך,

אני יודעת שאתה בעזרת השם, השם ייתן לך ואתה תפרנס אותנו והכל יהיה טוב. איך אישה צריכה לדבר עם בעלה?

במשבר.

דברי איתו בטוב.

השם איתנו כמו שהיה איתנו עד היום, המשיך להיות איתנו.

תן לו אמונה, תיתן לו ביטחון.

אבל מה קרה לאישה באותו יום?

הצינור של מכונת הכביסה יצא מהמקום.

כל הבית

התמלא מים,

ולא עשתה מים של הכביסה.

והיא רצה מפה לשם, עושה קילומטראז' בבית.

היא צריכה להספיק לגרוף את כל המים.

ובכלל לסגור את המכונה, היא לא יודעת מה קרה, מאיפה התפוצץ הצינור? מה נהיה?

מאיפה העת שהיא גילתה שזו מכונת כביסה?

וכל הבית הפוך, ובקושי הספיקה להכין,

ובקושי הספיקה לבשל,

וגם האוכל שהיא עשתה עד שמי יודע מה יצא מזה.

ועכשיו בן אדם בא ורואה את הזכותה, מה עשית כל היום? מה קרה לך? מה את כל כך... מה... מה קרה?

הוא גם לא דן אותה לכף זכות.

מה אתה יודע מה עבר עליה באותו יום?

מה אתה יודע מה קרה לה כיום?

אז למה אתה לא דן אותה לכף זכות?

אתם יודעים מה קרה, והאישה הזאת דווקא באותו יום צריכה עידוד, צריכה מילה טובה, ממי יודע מה עבר,

ואיזה טלפון היא קיבלה מאימא שלה או מחמותה או אני לא יודע ממי

או מה, לא יודעים.

מי יודע מה קרה?

מי יודע מה עבר עליה?

והמורה התקשרה והילדה צריכה עזרה

מחינוך מיוחד וחינוך כזה,

כל הסיפורים באותו יום.

אז מה האישה צריכה לעשות באותו יום?

איזה תהפוכות עברו עליה באותו יום?

אז אם אתה לא דן אותה לקו זכות שלא בישלה את הקול ולא בזמן והכל, אז מה יהיה?

הגעת והאוכל לא מוכן, אז מה קרה?

אז אולי לא הספיקה?

אולי ואולי. צריך לדון לקו זכות, רבותיי.

אדם לא דן לקו הזכות, הוא מפסיד את הכול.

אדם יכול להפסיד את כל הדברים שלו על הדבר הזה.

לא חבל?

כל השלום בית אפשר להפסיד בגלל הקו זכות הזו

אם האדם מלמד את עצמו לדון לקו זכות

את אשתו,

את בעלה,

על כל דבר

מן השמיים היא פותחת עליו צינור

שבאמת זה מכוון אותו לדבר הזה שבפעם הבאה הוא מתיישר

אתה דן לקו חובה, מי יודע למה אתה יכול לגרום על מה שדנת לקו חובה?

מי יודע מה יצא מזה?

אז למה לדון לקו חובה?

למי יצא טוב? לך יצא טוב מזה?

לך יצא טוב מזה? אם לאשתך לא יהיה טוב, לך יהיה טוב?

אם לבעלך לא טוב, לך יהיה טוב?

איך יהיה?

לקראת סיום רבותיי

אני רוצה להגיד לכם דבר נוסף.

בשבוע שעבר דיברתי

בעניין ערך בן ובת המלך, ערך בן ובת ישראל.

דיברנו שם איך אדם צריך להחשיב את עצמו, יהודי צריך להחשיב את עצמו,

את הנשמה שלו,

את הקדושה שלו, איך בת ישראל תחשיב את עצמה.

אני מוסיף על זה היום, רבותי,

שהאדם צריך לדון גם את עצמו לקו זכות.

תסתכל על עצמך בעין חיובית,

תסתכלי על עצמך במחשבה חיובית.

בשנים האחרונות יש הרצאות של מחשבה,

איך קוראים לזה?

מחשבה חיובית?

חשיבה חיובית, חשיבה חיובית.

הרצאות שלמות.

חשיבה חיובית.

אתם יודעים מה זה חשיבה חיובית?

תדון את עצמך לקו זכות.

תדוני את עצמך לקו זכות.

אם האדם דן גם את עצמו לקו זכות,

חטאתי,

עשה חטא.

אומר, וואו, מה יהיה?

הוא דן את עצמו לקו חובה.

לא צריך.

תדון את עצמך לקו זכות.

תגיד, אני בפעם הבאה נכשלתי?

פעם הבאה אני אהיה חזק?

פעם הבאה אני הולך עם הקדוש ברוך הוא?

פעם הבאה אני לא אכשל?

פעם הבאה אני עם השם?

לא, אני לא אכטע עוד.

אני חזק. תדון את עצמך לקו זכות.

תדון את עצמך לקו זכות.

תגידי, אני אצליח.

השם איתי, השם יעזור לי.

נכשלתי, אני אצליח.

אדם צריך גם לדון את עצמו.

והי ודן, את כל מי?

את כל האדם לקו זכות. גם את עצמי אני צריך לדון לקו זכות.

זה לא שאני אצדיק את החטאים שלי.

אני עושה חטאים בסדר גמור, לא נורא, לא נורא, לא נורא, לא נורא.

זה נורא ואיום.

מה לא נורא?

אלא מה זה לדון את עצמי לקו זכות?

נכשלתי?

אני אקום.

שבע יפול צדיק?

וקם.

גם אם הוא נפל הוא צדיק, איך יכול להיות שבע יפול? והוא צדיק.

אם האדם נפל, איך יכול להיות שהוא צדיק?

שבע יפול צדיק, אמר לי הרב גלינסקי.

שאלתי אותו.

אמרתי לו, הרב, אני בתקופה של ירידה, לא יודע מה.

אמר לי, שבע יפול צדיק.

איך יכול להיות שהוא נופל והוא צדיק?

אם הוא קם, אז הוא צדיק.

אבל איך אדם יכול לקום?

אומר, אני יכול, אני מסוגל.

אני אקום.

קומי אורי כי בא אורך.

קומי אורי כי בא. וכבוד השם עלייך זרח.

אם האדם קם, זורח עליו כבוד השם.

אם האדם מרים את עצמו,

השם עליו.

השם אור לי.

מי האור שלו? זה השם יתברך.

אדם, אסור לו להפיל את עצמו.

אסור לאדם להפיל. אני לא שווה ואני אפס, והוא דן את עצמו לקו חובה ולא יצא ממני כלום. לא!

תדון את עצמך לקו זכות.

ואתם,

אומר הקדוש ברוך הוא,

אשריכם בניי,

אומר הקדוש ברוך הוא,

שהאדם דן את הבריות.

האדם דן יהודי לקו זכות.

דן את עם ישראל לקו זכות ומתפלל עליהם.

מבקש עליהם רחמים.

אשריכם בניי.

אשריכם בעולם הזה.

וטוב לכם לעולם הבא.

אם יש שאלות, רבותי,

על מה שדיברנו הערב ועל מה שביקש

לגבי איוב,

בכמה מילים שנסביר.

אבל על הנושא שלנו הערב, אם יש לכם שאלות, רבותי,

במה שאני אוכל לענות, בסייעתא דשמיא אני אשמח לענות.

יש שאלות, רבותי?

בואו נסביר כאן על איוב

בכמה מילים.

בהרצאת עושר בחיים

דיברנו על איוב.

יש באתר הרצאה שלנו על נושא עושר בחיים,

מבוססת על שיחות מוסר של הרב חיים שמואלביץ.

שם דיברנו והסברנו על איוב.

מה קרה לאיוב,

שעבר ייסורים קשים מאוד.

ולמה?

בסוד הגלגול,

איוב היה גלגול תרח אבי אברהם אבינו,

וידוע שתרח בסוף ימיו

חזר בתשובה.

מאיפה אנחנו יודעים? כי הקדוש ברוך הוא בישר לאברהם,

אמר לו,

ואתה תיאסף אל אבותיך,

תיקבר בשיבה טובה.

איך תיאסף אל אבותיך?

בישר לו שאביו חוזר בתשובה.

כיוון שחזר תרח שהיה כל ימיו עובד גילולים,

יצרן מספר אחת בעולם של עבודה זרה,

אבל בסופו של דבר מה?

עשה תשובה.

מן השמיים גלגלו אותו,

תנו לו זכות, והתגלגל באיוב.

ואיוב היה איש צדיק,

וישר,

וירא אלוקים ושר מרע.

תם,

וישר ירא אלוקים ושר מרע.

זה מידות ותארים שהקדוש ברוך הוא נתן לו.

איוב בא בגלגול של תרח,

ובא לתקן את מה שעשה תרח אבי אברהם.

מי?

איוב היה צדיק,

רק הוא בא לתקן,

והוא תיקן על ידי האיסורים שהוא קיבל.

ברור?

מה לא ברור?

אז הסברנו.

אז בואו אני ארחיב עוד קצת.

אנחנו אומרים בווידוי,

אנא השם אלוקינו ואלוקי אבותינו,

תבוא לפניך תפילת ואל תיתן לו כן את בקשתנו. איך אנחנו אומרים שמה? אבל חטאנו.

מי?

אנחנו ומי?

תגיד לי, מותר לך להגיד על אבא שלך שהוא רשע?

אנחנו ו...

ואבותינו?

מותר להגיד על אבא שלי שהוא רשע? מותר לי להגיד?

אסור לי להגיד על אבא שלי רשע.

אז רגע, רגע, לפני שאתה אומר לי.

אני רק, זהו, אני אתן בטח של הרב עובדיה.

בוודאי.

אבל כדי שאני אסיים לו את הדבר.

מה זה אנחנו ואבותינו?

איך יכול להיות שאנחנו אומרים על אבא שלנו רשע?

אלא אנחנו אומרים, אבל חטאנו אנחנו,

ואבותינו הכוונה הגלגולים הקודמים שלנו.

ואנחנו היום צריכים גם את זה לתקן,

את מה שהיה אז.

היום אדם עובר עליו כל מיני דברים והוא לא יודע למה.

הוא לא מבין מה קרה פה.

מה עשיתי? הוא אומר.

מה חצי שחטאתי?

הוא לא יודע.

אבל יש חשבונות שמים.

והחשבונות שמים הללו זה גם על הגלגולים הקודמים.

ואדם פה בעולם הזה מתקן את מה שעבר בגלגולים שעברו.

אם אדם זוכה,

אפילו במותו הוא זוכה לתקן.

אני לא יודע אם אתם זוכרים

את

הפיגוע שהיה בשכונת מאה-השערים. זוכרים את הפיגוע הזה שהיה?

היה פיגוע במאה-השערים בשכונת בית ישראל,

בישיבת מחנה ישראל

של הרב פייננדר.

נסעו לשם משפחות מראשון-לציון.

אנחנו באותה תקופה גרנו שם,

או בדיוק עברנו לבני-ברק, אני לא זוכר.

אחת המשפחות

היתה אצלנו בשכונה,

שכונת כרמים, מראשון-לציון.

הילד הזה שנהרג,

אחד הילדים שנהרג באותו פיגוע,

זה ילד שכל ליל שבת היה בא לנשק לנו את היד.

היה בא להגיד שבת שלום.

הוא ואבא שלו, השם ישמרהו,

שפעם אחת יש באחד הסרטים שהרב

מדבר איתו.

זוכר את זה?

הפיגוע. הפיגוע. קוראים לסרטון הזה הפיגוע.

שמעון, רבי שמעון, אילן.

הם היו, הוא היה בא ומביא את הילד שלו, היו באים להגיד שבת שלום. היו עוברים, היו באים להגיד שבת שלום.

הילד הזה היה בא להגיד שבת שלום, כולל שבת.

הגברת נחמד,

אחד הנכדים שלה, שגם נהרג,

הוא למד בישיבה בבני-ברק, נדמה לי, בישיבת אור-גאון,

כמה זכור לי.

הוא בא בתוך השבעה לרב,

הוא בא בתוך השבעה לרב, לרב שלו.

אמר לו, רבנו,

זה הבחור הזה שהיה איתי חבר בזה, אני חייב לו כסף.

הוא נהרג על קידוש השם,

הוא בא באמצע השבעה,

הוא בא באמצע השבעה והוא ביקש מהרב שלו שהוא חייב כסף לבחור הזה והזה,

וזה מפריע לו למעלה.

ומן השמיים,

ומן השמיים, תשמעו רבותיי, ומן השמיים

הוא בא הרב לבחור ואמר לו, תגיד לי, איך הוא חייב כסף? הוא אמר לו, כן, לא, אבל...

אמר לו, תיקח, זה בעבורו.

הסיפור הזה מובא גם עם,

נדמה לי, זה היה רבינו חיים מוולוז'ין.

רבי חיים מוולוז'ין היה טוב מעשה עם אחד התלמידים שלו שהוא שלח כסף כדי להחזיר חוב,

והבחור, החבר שלו, לא החזיר חוב.

את החוב שהוא ביקש להחזיר הוא לא החזיר והוא נפטר בינתיים.

הוא התגלה לרבי חיים מוולוז'ין,

אמר לו, רבי,

אני לא מגיע למנוחה שלי.

נתתי את הכסף שייתנו,

הוא שכח ולא נתן, ולי אין מנוחה.

הוא בא, התגלה לרבי חיים מוולוז'ין,

ובאמת התגלה דבר, ושלחו את הכסף כדי לחפר.

ואם אדם צריך לבוא בגלגול, על דבר קטן אפילו.

לפעמים מן השמיים מגלגלים,

שהאדם הזה יש לו זכויות,

אז לא צריך לבוא בגלגול, ומתקנים לו את זה בצורות אחרות.

בא איוב ותיקן את מה?

תיקן את מה שהיה עם תרח, אבי אברהם.

ברור?

מתיישב לך על הלב?

אתה מחייך.

באו המקובלים, גילו לנו.

בסדר, אבל כשאדם לא יודע,

כי אנחנו טוב שלא יודעים,

אבל אנחנו צריכים לדעת לתקן.

מה מתקנים?

איך אתה יודע מה התיקון שלו שהוא בא?

איך הוא יודע מה התיקון שלו שהוא בא?

מה שהוא הכי נמשך אליו, הדברה הזאת שהוא נמשך אליה הכי הרבה,

זה התיקון שלו.

למה? יש לזה הסבר ארוך.

אני לא אכנס לזה עכשיו.

סעידה?

רבותיי, שאלות.

אם יש לציבור שאלות,

נשמח לשמוע, ואם נענות, בעזרת השם יתברך.

תודה רבה, רבותיי. תודה רבה על ההקשבה.

תבורכו מפי עליון.

אנחנו רק עוד מילה אחת נגיד לכם.

מילה אחת, מילה אחת במחילה. מילה אחת.

אנחנו בעזרת השם, השבת,

בסייעתא דשמיא, הייתי רוצה להראות לכם גם את הסרטון

של המניה, מה זה המניה, בשתי מילים.

אנחנו בעזרת השם

הולכים לחלק מיליון ו-750,000 תקליטורים חינם לכל בתי ישראל. בתקליטור יהיו כל התורה.

כל הספרים של חברותא ש״ס,

עם הפירוש של הרב יעקב שוליבץ, חברותא.

כל התנ״ך, כל התורה,

ספרי ההלכה, ספרי מוסר,

חוכמת המצפון, מאות ספרים.

לחלק את התורה בכל בתי ישראל עם מנוע חיפוש,

משהו מדהים.

בעזרת השם זה יחולק חינם.

כל אחד שייקח חלק וייקח מניה, בעזרת השם יתברך.

אומר כאן הרב

שזוכה לתחיית המתים, כי אנחנו מחלקים בעצם את התורה, מעמד הר-סיני, מחדש.

השבת הזאת,

שבת פרשת ועדחנן,

אנחנו בעזרת השם מקבלים את התורה, מעמד הר-סיני.

עשרת הדיברות, השבת אומרים.

בעזרת השם יתברך.

כל מי שירצה את אחת העליות,

השבת,

בעזרת השם זה עם מניה.

וגם מי ששומע אותנו עכשיו באינטרנט,

ורוצה בעזרת השם לתרום מניה לארגון שופר, לתקליטור התורני,

שאנחנו מריצים אותו, ובעזרת השם בקרוב הוא יצא לחלוקה לכלל עם ישראל בחינם בטלפונים

0505-6500-666 ו-0505-256070. הנה הקליפ, אנחנו רוצים להראות לכם. בכבוד.

שתי דקות.

שתי דקות, רבותיי. אחר כך נגיד קדישה.

דבר נפלא, רבותיי.

שתי דקות, רבותיי.

שתי דקות, רבותיי.

שתי דקות, רבותיי.

שתי דקות, רבותיי.

שתי דקות, רבותיי.

שתי דקות, רבותיי.

שתי דקות, רבותיי.

שתי דקות, רבותיי.

שתי דקות, רבותיי.