סרט של החיים
- - - לא מוגה! - - -
מכל מקום,
הרי אם בן אדם מתבונן,
כמה שאתה מחשיב את העולם הזה, כמה שאתה תאב לו, כמה שאתה רץ אחריו,
כמה שאתה משתקע יותר בענייני החומר,
וכמה שאתה תגיד לי תורות שלמות למה חשוב לעבוד ולעשות ולקנות, וכמה שתסביר,
הרי ברגע שתגיע ללוויה של חבר או קרוב בבית הקברות,
אתה תדע שכל הדרשות שלך זה חרטא.
הרי פה אתה רואה את האפסיות, איך קוברים את כל התיאוריה שלו,
את כל הדמיון שלו,
איך לוקחים ממנו את כל רכושו בלי לשאול אותו בכלל.
כל מה שהוא יגע ועבד וטרח והקים ובנה,
מי שואל אותו עכשיו?
לוקחים את זה בלי לשאול אותו בכלל.
אז מה עשית?
מה פעלת?
מה היה פה?
חלום.
חלום. כל העולם הזה זה כמו חלום.
חלום עם סיוטים, חלום יפה, חלום ורוד, חלום כזה, חלום, חלום.
נשאר לך משהו מזה?
לא מהטובות ולא מהמוראות.
שום דבר לא נשאר.
קמת ואין כלום.
הכל היה חלום.
יום אחד אתה תיקץ מן החלום,
כשיגיע הקץ.
נו, ומה נשאר לך מהחלום?
שום דבר.
אבל אם אדם הכין
לעת העקיצה
בעקיצותא היא התורה תשיחך,
זה האדם החכם שמבין שמסלול החיים
זה רק מעבר.
אין לך על מה להשתקע.
חבל על הזמן שאתה מבזבז,
אפילו בהתבוננות על דברים כאלה ואחרים, בשעה שאתה יכול לקטוף פירות כל רגע.
כל רגע אתה יכול לקטוף פירות.
לדוגמה, אם בן אדם, יפרסו לו ככה על הרצפה
שטרות של 200 אדומים מלא,
ואומרים לו, אתה יכול לאסוף,
אבל פתאום בצדדים יקרינו לו סרט מטאח,
סרט מדהים.
עכשיו יש לו אפשרות או להסתכל על זה כי זה משהו,
או לאסוף עכשיו את השטרות.
מה הוא יעשה?
העולם הזה זה סרט.
כל מה שעובר לנו בצדדים זה סרט. הרי מה שעבר לנו אתמול כבר איננו.
ושלשום ודאי, ולפני אין.
יש לנו את זה פה קצת חלק,
ככה, קצת קצת אנחנו זוכרים משהו.
מה זה מועיל לנו להיום? כלום.
אבל בשעה שהיה סרט, אם היינו אוספים את הפירות, את השטרות,
את המצוות,
זה נשאר לך לנצח.
כל יום יש לך 24 שעות למלא, למלא כמה שאתה רוצה מצוות.
בלי סוף.
אין הגבלה.
מה אתה עושה?
מתבונן בסרט.
סרט.
סרט החיים.
חלום.
הקדוש ברוך הוא דאג שיהיה לנו חודש אלול, חודש התשובה,
חודש הסליחות, חודש הרחמים, שאדם יעשה חשבון נפש.
חודש ימים לפני שיגיע ראש השנה, יום הדין,
שיכין את עצמו לפני, שיעשה חשבון נפש.
זה לא אם תישאר עוד שנה או פחות שנה, זה איך תצא מפה בסופו של דבר. כשתתעורר מן החלום,
זה יכול להיות חלום בלהות, לא כמו זה שראית בחיים.
בחיים ראית? חיים טובים.
אבל כשתתעורר זה יהיה בלהות.
סיפרתי לפני כמה שנים על זוג
שהחליטו שהם סוגרים את הטמבלוויזיה.
סוגרים,
לוקחים את הכיסאות נוח, יוצאים לדשא ומסתכלים על הירח.
עשרות שנים הם לא ראו את הירח.
רק
את הטלאנובלות,
את כל השטויות וההבלים של אלה שעושים כסף על חשבון החיים שלכם.
גנבו לכם את השכל,
גנבו לכם את הדעת,
גנבו לכם את החיים.
אין לכם חיים פרטיים אישיים שאתם החלטתם עליהם
בלי התערבות זרה.
דוחפים לכם הכול, פרסומות,
קשקושים, חדשות,
מה שרוצים,
ואתה זורם עם זה.