---

חלק פסק בית המשפט נגד הידברות בענין "דירת הפאר"

בית המשפט המחוזי בירושלים

לפני כב' השופט אהרן פרקש, סגן נשיא

ת"א 49881-05-11

אדרי ואח' נ' הידברות ע.ר 58-041-328-4 ואח'

בעניין:

1. אושרת אדרי

2. יעקב אדרי

ע"י ב"כ עו"ד אבי שינדלר ועו"ד רבקה תורג'מן

התובעים

נ    ג    ד

1. הידברות ע.ר.  58-041-328-4

2. ישעיה וינד

3. פריד אייזיק

ע"י ב"כ עו"ד חגי זפרני

הנתבעים

חקיקה שאוזכרה:

חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984: סע'  79א'

פסק דין

ביום 11.9.13 ניתן פסק דין חלקי בתובענה זו בגדרה חויבה הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") לשלם לתובעים סך של 900,000 ₪.

העובדות בתמצית הן אלה: הנתבעת היא עמותה העוסקת במתן הסברים על יהדות, קבלה, חינוך ועוד, והנתבעים 3-2 הינם חברי ועד העמותה (להלן: "הנתבעים"). הנתבעת ערכה הגרלה בין רוכשי כרטיסים שעל גבם נרשם "תרומה". הפרס הראשון המובטח בהגרלה שהתקיימה ביום 12.10.10 הייתה דירה, אשר במסגרת הפרסומים שקדמו להגרלה הוגדרה כ"דירת פאר בת 3 חדרים ברח' תכלת מרדכי 21, ירושלים". על פי הפרסום, הדירה הייתה אמורה להיות "מרוהטת קומפלט" ולכלול גם מיזוג אויר ומוצרי חשמל (להלן: "הדירה").

התובעים רכשו מספר כרטיסים, אחד מהם עלה בגורל, והתובעים הוכרזו כזוכים בדירה. אין חולק כי בסופו של יום, הדירה ותכולתה לא נמסרו לתובעים, ועל כן הוגשה תובענה זו נגד הנתבעת ונגד הנתבעים, בגדרה ביקשו התובעים לאכוף את זכייתם בדירה, וכן ביקשו לפצותם בסכום של 100,000 ₪.

בדיון שהתקיים ביום 23.4.12 הוסכם בין הצדדים, כי התובעים מוותרים על הסעד של אכיפת ההסכם למסירת הדירה בפועל לחזקתם, וכי יסתפקו בפיצוי כספי, לאחר שימונה שמאי מוסכם להערכת שוויה של הדירה. הצדדים לא הגיעו להסכמה על זהותו של שמאי מוסכם, וזה מונה על ידי בית המשפט.

בחוות דעת מיום 3.12.12 קבע השמאי שמונה, מר יעקב תמוז (להלן: "השמאי"), כי שוויה של הדירה הוא 1,100,000 ₪, ללא ציוד וריהוט.

לתובעים נותרו טענות נוספות וביניהן כי בפרסומים של הנתבעת הובטחה לזוכים דירה בת 3 חדרים ולמעשה חוות דעתו של השמאי מתייחסת לדירה בת 2 חדרים בלבד נוכח שטחה בפועל של 75 מ"ר בלבד, והם זכאים לקבל את ההפרש בשווי, וכן כי זכאים הם לפיצוי בסכום נוסף בגין תכולת הדירה. בעניין זה הגישו התובעים חוות דעת של שמאי רכוש, מר אהרון חכמוב, מיום 22.11.13, אשר העריך תכולה לדירה מפוארת כפי זו שפרסמה הנתבעת לקראת ההגרלה בסכום כולל של 198,200 ש"ח. השמאי העריך תכולה לסלון בסך של 101,500 ₪, לאבזור מטבח בסך של 27,100 ₪, לחדרי שינה להורים ולילדים בסך של 44,400 ₪, וכן ציוד נוסף אותו הגדיר בחוות דעתו "שונות" בסך של 25,200 ₪,. הנתבעים לא הגישו חוות דעת נגדית.

ביום 10.2.14 הוצע לצדדים כי יינתן פסק דין לפשרה, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), על יסוד חוות הדעת שהוגשו וטיעון קצר של ב"כ הצדדים.

הצדדים הודיעו כי מקבלים הם את ההצעה כי יינתן פסק דין לפשרה, לאחר טיעון קצר על ידי הצדדים.

שבתי ועיינתי בכתבי בי-דין שהגישו הצדדים, בתצהירים שהוגשו על ידם, בחוות הדעת, בעדותו של השמאי, בתשובותיו לשאלות ההבהרה ובטיעונים שהושמעו על ידי הצדדים. במסגרת ההסכמה של הצדדים כי פסק הדין יינתן לפשרה, כאמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך נוסף של 230,000 ₪. סכום זה ישולם מעבר לסכום שנפסק בפסק הדין החלקי. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, אם לא ישולם תוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין.

חיוב זה יהא על הנתבעת בלבד, ולא על הנתבעים 2-3.

הנתבעת תישא בהוצאות התובעים לאגרת בית משפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התשלום ועד לתשלום המלא בפועל.

בפסק הדין החלקי חויבה הנתבעת בשכר טרחת עו"ד. איני רואה לפסוק סכום נוסף מעבר למה שנפסק.

המזכירות תשלח העתקים לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום, י' אדר ב תשע"ד, 12 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

אהרן פרקש 54678313

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן