יש לה פי מליון ב

- - - לא מוגה! - - - 

‫‫‫‫

‫‫‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫ ‫‫‫ ‫‫‫ ‫‫‫ ‫‫‫‫ ‫‫ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, ‫והשם עלינו ברחמיו ירוויח. ‫‫‫הערב הזה יהיה לרפואת החתן ‫שמעון בן מרים,

‫רבקה.

‫בן יחיד להוריו,

‫הזקוק לרחמי שמיים מרובים,

שיזכה לבנות בית נאמן בישראל בבריאות איתנה במהרה עם כלתו חיה בטיוטל מהרה.

ניצבת מרים בת ענת זיווג הגון מהרה.

תרצבת בת עליזה חזרה בתשובה וזיווג הגון ובריאות הנפש והגוף.

ישראל אבנר בן עליזה שיעלה ברחניות.

ליאת נחמה הדר אודיה אודל מיכל בנות אביחי לזיווג הגון.

פז אפרים ניר בני ענת חזרה בתשובה וזיווג הגון.

צבייה ויעקב מנחם בני גולדה זיווג הגון,

חיה בן גולדה רפואה שלמה שהניתוח יצליח,

יהודה אריה בן שרה בריאות והצלחה בכל,

יוטל בת גולדה

בריאות והצלחה בכל,

למה הם צועקות יותר חזק מכם?

טובה שושנה בת יוטר רפואה שלמה ושלום בית,

אוה,

תמר בריינה, בת דבורה, לידה קלה ובריאות,

לרפואת שרה רסיה, בת מרים, רפואה שלמה מהרה,

לרפואת אמי אורתי, רומא בת רומיה, רפואה שלמה מהרה,

לעילוי נשמת המנוח, גיתי בן גשא,

מנוחתו עדן.

תודה רבה לכם.

טוב, אנחנו נשתדל להקדים את המאוחר.

אני תמיד משתדל להקדים את המאוחר, שלא יהיה הפתעות.

אז אני הולך לתאר לכם קצת מה הולך להיות בגאולה העתידה.

בפרשה שלנו, פרשת מסעי עכשיו,

כתוב ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי אדוני ואל למסעיהם למוצאיהם.

אז כתוב פה פעמיים מוצאיהם למסעיהם ופעמי מסעיהם למוצאיהם.

מובא במדרש הגאולה העתידה

בגאולה העתידה יעביר השם ידברך שוב את בני ישראל

דרך כל אותם ארבעים ושניים המסעות

שעברו במדבר.

כמו שכתוב ביחזקאל כ'

והבאתי אתכם אל מדבר העמים.

אני נראה חשוך קצת, זה רק פה או שזה אצלך?

מה?

כל הכבוד. אבל אני חשוך גם ככה בלי קשר

וגם מטושטש.

בוסמכסטה.

זה תלוי בו או לא בי.

נאו, מה קורה?

תראה לי?

קצת יותר טוב, אבל צריך מאחורה וקלעים.

טוב, אני ממשיך.

עוד פעם.

הגאולה העתידה יעביר השם ידברך שוב את בני ישראל דרך אותם ארבעים ושניים מסעות שעברו במדבר.

כמו שכתוב ביחזקאל כ'

והבאתי אתכם אל מדבר העמים.

בזה מרומז בכתוב ואלה מסעיהם.

המסעות הללו יהיו גם למוצאיהם.

כאשר בניהם אחריהם יצאו מגלותם האחרונה,

יעברו גם הם את המסעות הללו.

וכמו ששם במדבר פעם אחת במרא ופעם אחרת במתקע,

כן בגלות הזה במדבר העמים אומר העבר בנאל.

כן, משום מה זה חזר להיות חשוך עוד פעם.

וכן פרש רבנו בחיה על התורה.

סיפור המסעות ירמוז לעתיד.

שהרי דברי הנביאים כולם מוכיחים שהגאולה האחרונה כדמיון הראשונה,

אז כמו שהייתה הגאולה הראשונה בצאת ישראל ממצרים,

כך תהיה הגאולה האחרונה.

בעתידים ישראל,

שיצאו הרבה מישראל אל המדבר,

יעברו במקומות האלה,

והקדוש ברוך הוא יכלכלם שם כמו שעשה לישראל.

והוא שאמר בהוצאתים מן העמים.

הכתוב מדבר לעתיד

בגאולה האחרונה.

והכתוב ירמוז את זה ממה שהזכיר פעמיים,

מוצאיהם,

ויכתוב משה את מוצאיהם.

וחזר ואמר,

ואלה מסעיהם למוצאיהם.

אז אחד זה ליציאת מצרים,

שישראל יצאו ממצרים,

והשני זה היציאה שלנו מן הגלות הזו האחרונה.

והקדוש ברוך הוא ברחמיו יחיש מעשה הגאולה בקרוב, נגיא לה ונשמחה בו.

זה נאמר,

שוב, על ידי רבנו בחייב.

רבי יהודן ורבי חוניא.

רבי יהודן, בשם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי,

ורבי חוניא, בשם רבי אליעזר בן יעקב,

אומר כל דודי דופק,

כל דודי נזבה.

סליחה, כל דודי נזבה.

זה מלך המשיח.

בשעה שהוא אומר לישראל,

בחודש הזה אתם נגאלים,

אומרים לו,

היכן הוא נגאלים,

ולא כבר נשבע הקדוש ברוך הוא שהוא משעבדנו בשבעים ומות?

ידוע לישראל שהם צריכים להשתעבד בשבעים ומות.

והם אומרים, עוד לא השתעבדנו בשבעים ומות, אז איך

הקדוש ברוך הוא גואלנו החודש הזה?

והוא משיוון שתי תשובות.

והוא אומר להם,

אחד מכם גולה לברבריה

ואחד מכם גולה לסימטריה

דומה כמו שגליתם כולכם.

מספיק שיש יהודי אחד בסין,

זה כבר גליתם לסין.

יש אחד בנורבגיה, גליתם לנורבגיה.

כל מקום שיש אפילו יהודי אחד שם נחשב כאילו כולכם

כבר גליתם לשם.

זה דבר אחד.

ולא עוד.

אלא שהמלכות הזאת

מכתבת טירוניה מכל העולם, מכל אומה ואומה.

זאת אומרת, מלכות אדום

היא קובעת שבעצם כולם מתלוננים על עם ישראל.

כולם מלאי טירוניה על ישראל, כמו שאנחנו רואים היום.

כותי אחד או ברברי אחד

בא ומשעבד בכם

כגון ששעבדתם בהם כל אומתם,

וכאילו השתעבדתם בשבעים אומות.

אז גם אם אחד משעבד בכם,

מהם

זה כאילו השתעבדתם בשבעים אומות.

ובחודש הזה אתם נגלים,

זה מה שכתוב בחודש הזה לכם,

ראש חודשים.

זאת אומרת, כשיבוא מלך המשיח

הוא בעצם יאמר לנו

שהשעבד של עם ישראל בשבעים אומות

זה שאחד מישראל כבר גלה למקום מסוים, זה כבר נחשב

שכאילו כל האומה גלתה?

וגם אם אחד מהגויים משעבד בישראל,

אז זה כבר נחשב שכולם נשתעבדו.

אז ממילא מכל מקום ומכל צד,

אנחנו כבר במצב הזה.

ואכן נתקיימה נבואת חכמים, זיכרונם לברכה,

כי בדורות האחרונים עברנו כל הגלויות שבכל שבעים האומות.

המלחמות גרמו לפיזור עם ישראל בכל המדינות,

ובכל האומות הרחוקות והקרובות

עינו אותנו בכל העינויים,

עינויי הגוף, עינויי הנפש,

שלטו בנו, התעללו בנו,

סבלנו ייסורים נוראים,

ונתקיימה הנבואה של ניבא יחזקאל הנביא,

והבאתי אתכם אל מדבר העמים.

עברנו את המסעות

ארבעים ושניים כפול ארבעים ושניים.

אמנם הרשעים והארורים

שכחו את מעשיהם הרעים והמושחתים,

ועוד מתאמצים לטשטש ולהכחיש לגמרי את מעשיהם,

אבל השם לא שכח ולא ייתן להשכיחם.

העולם אמר לנו, נו נו נו,

שאנחנו שמרנו על עצמנו במלחמת עופרת יצוקה,

והוציאו לנו דוח על ידי יהודי,

גולדסטון שמו,

נגד היהודים,

שאנחנו ממש עשינו פשעי מלחמה.

למה? כי הגנו על עצמנו אחרי שמונה שנים של טילים.

זו חוצפה שיהודי מגן על עצמו, הוא צריך למות בכבוד.

ומי אומר את זה? היהודי.

מהרסייך משנאיך ומהרסייך ממך יצאו,

מהחריבייך ומהרסייך ממך יצאו.

אז זאת אומרת,

והעולם מלמד אותנו מוסר.

בשעה שהעולם מפציץ את לוב בלי לשאול אף אחד, כולל אזרחים, מפציץ את אפגניסטן,

מפציץ פקיסטן, מפציץ בעיראק,

איפה לא מפציץ?

כל אלה שמטיפים לנו.

אבל אנחנו, אם מתגוננים,

אין לנו זכות.

זה יאומן כי יסופר.

רוצים להיכנס לטריטוריה שלנו במשט כאילו של שלום,

עם אלות מוכנות

ועם טרוריסטים,

ואחרי הגנה עצמית מתו תשעה,

והעולם סוער.

איך היהודים השתמשו בכוח מופרז

בסערה, כאילו אני לא יודע מה.

נו,

ומה הם עושים?

נראה שמישהו יעז

לשלוח טיל אחד לפריז.

מדינה אחת שתשלח טיל לפריז.

נראה.

ללונדון.

הרי הפילו שני בניינים

בארצות-הברית,

שלוש מלחמות נפתחו.

עם עמים מעבר לים.

למה? כי אצלם נמצא אולי מישהו שהוא אשם.

כבר הרגו אותו והם עוד ממשיכים.

טוב, הוא איננו כבר, אז תפסיקו.

לא אנחנו בשוונג.

מישהו אומר להם משהו?

לא.

נורבגיה

מטיפה לנו מוסר, לא מוכנה לקבל אוניות שלנו שיפרקו שם. למה?

בגלל המשט הטורקי.

פתאום קם להם נורבגי אחד

והרג 98 בחורים ובחורות בקיץ,

עם תיאוריה שהכינו אותם במשך שנים,

ובאוסלו הוא שם מטענים והכול סימבולי כמובן,

מקום שקבעו לנו את החיים.

בא בן-אדם מבפנים וקבע להם איך ייראו החיים,

ופתאום הנורבגים

מתעוררים לטרור.

הם חשבו שטרור זה שום דבר, כלום.

פתאום הם רואים מה שאצלנו נעשה בשני האוטובוסים.

שני האוטובוסים של פיגועים באינתיפאדה,

זו הכמות.

וכמה אוטובוסים אצלנו העיפו?

וכמה נרצחו ככה?

בעולם אמר לנו, תתאפקו.

קורבנות השלום,

מה לעשות?

קורבנות השלום.

מדהים.

וזה שרצח את כל אלה, הנורבגי,

הוא היחידי השפוי שאמר שהוא כועס שנתנו פרס נובל לשלום לערפאת.

בזה הוא שפוי.

בשאר הוא לא שפוי.

אבל לפחות דבר אחד הוא אמר, מה שהעולם לא אומר, איך ערפאת הטרוריסט מספר אחת

קיבל פרס לשלום?

אם היה היטלר היום, היה מקבל שניים.

לפי אותו קריטריון.

מי שרוצח יותר ומבקש לרצוח יותר,

מגיע לו פרס לשלום.

זה אומות העולם.

אבל הם כבר שכחו את מעשיהם הרעים והמושחתים,

איך עשו אינקוויזיציה ביהודים,

איך עשו את השואה,

איך טבחו,

איך שתקו שטבחו,

כולל האמריקאים.

העולם שותק.

שותק. הורגים יהודים?

לא נורא.

יש מלא, מלא.

מלא. יש יהודים מלא.

ממש כמו סינים.

מלא.

אז הם הרגו כמה יהודים. לא נורא, לא נורא. יש להם מספיק.

אבל השם לא שכח

ולא ייתן להשכיחם.

מה זה שכתוב לא שכח צעקת ענבים?

רבי אבו בשם רבי אלעזר אומר,

כל צדיק וצדיק

שעובדי אלילים הורגים אותן,

כביכול הקדוש ברוך הוא כותב בפורפירה שלו.

יש לקדוש ברוך הוא כביכול חלוק

שבו

הוא כותב כל הרוג והרוג. ראיתם פעם, כשהאינתיפאדה,

היו עושים פלקטים עם כל התמונות של הנרצחים. אחד ליד השני, אחד ליד השני.

אצל הקדוש ברוך הוא יש חלוק שיש בו את כל השמות של כל האנשים שנרצחו במשך כל הדורות על ידי אומות העולם.

אין אחד שנעדר שם.

שנאמר, ידין בגויים מלא גוויות.

הקדוש ברוך הוא ידין אותם מלא גוויות.

והם כופרים,

הקדוש ברוך הוא אומר להם, למה הרגת פלוני בפלוני? מתחיל להגיד להם את השמות.

והם כופרים ואומרים לקדוש ברוך הוא, לא הרגנו.

מה הקדוש ברוך הוא עושה? הוא מוציא פורפירה שלו ודנן ונותן היפופוסין.

הקדוש ברוך הוא מוציא את חלוקו כביכול ונותן להם גזר דין.

זה מה שאומר הכתוב, לא שכח

צעקת ענבים.

הקדוש ברוך הוא לא שוכח

את הצעקה של אותם ענבים שנרצחו על ידי הגויים.

הרשעים כופרים במעשי הנבלה והרצח שלהם,

וגם שוכחים

את החסדים והמעשים הטובים שישראל עשו להם.

אבל השם אלוקינו יאמר להם,

אני לא אשכח.

כמו שכתוב, ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו.

יש לכם יותר כפוי טובה מזה?

יוסף פתר לך את החלום ואמר שאתה תצא ותהיה בן חורין,

וביקש ממך בקשה צנועה

שתזכיר אותי אצל פרעה, זה הכול.

ולא זכר שר המשקים את יוסף

וישכחהו. ככה זה הגויים.

לא זוכרים טובות שעשו להם היהודים.

שוכחים.

אמר לו הקדוש ברוך הוא, אתה שוכחו ואני לא אשכחהו.

אם אתה שוכח אותו,

אני לא אשכח אותו.

יוצא שהקדוש ברוך הוא אומר,

גם אם ירצו לשכוח או להשכיח,

אני לא שוכח,

ואני אטפל בהם.

והשם ידין מלא גוויות.

אתם יודעים כמה זה מלא גוויות?

שני שלישים מהעולם ימותו.

כארבע מיליארד בני אדם.

סגירת חשבון

על מה שעשו לישראל באלפי השנים של גלות.

עכשיו בואו נראה איך יהיה סדר האירועים.

אומר רבנו סעדיה גאון בספר אמונות ודעות

במאמר שמיני באות ה'

הואילו כבר פירשתי את הקיצים הללו וארתים,

אומר עתה

כבר ידענו

שאם תשובתנו לא תהיה שלמה נשאר עד שישלם הקץ.

כאשר ישלם הקץ

ולא נשוב,

אפשרי שתהיה ישועה ואנחנו חוטאים.

אז הוא אומר,

רבנו סעדיה גאון,

שאם התשובה של עם ישראל, תשובה, לחזור בתשובה לא תהיה שלמה,

אז נישאר עד שישלם הקץ.

וכאשר ישלם הקץ,

ועדיין לא נשוב בתשובה,

אפשרי שתהיה התשובה, הישועה, סליחה, ואנחנו חוטאים.

וכיוון שארך הזמן ולא שבנו

יחזירנו בלי תשובה

ויהיה זה בהופעת הגואל,

אלא שמסורת הנביאים

קיבלה שיבואו עלינו צרות ומצוקות

שעל ידם נבחר לשוב ונזכה לישועה.

זאת אומרת, השם יכפה עלינו תשובה בכוח.

אם לא נעשה תשובה מרצון,

אז נזדקק לתשובה בכוח.

וזה מה אמר קדמוננו,

אם ישראל עושים תשובה נגאלין,

ואם לאו,

הקדוש ברוך הוא מעמיד להם מלך שקשים גזירותיו מהמן,

והם עושים תשובה ונגאלין.

וכבר דיברנו על זה בשנים האחרונות,

שאין מי שדומה יותר להמן ואפילו יותר מאשר אחמדינג'אד,

שהוא מאותו מקום

ואותם רעיונות,

והוא רוצה להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים בפצצת אטום אחת.

ואמרו עוד כי סיבת הדבר תהיה

עמידת איש מזרע יוסף בהר הגליל,

מדובר על משיח בן יוסף,

ויתקבצו אליו שרידי אנשים מן האומה,

ויהיו פניו אל הבית המקודש

אחר שכבר החזיקו בו ערום,

ויישב בו זמן מסוים,

ואחר כך יילחם בו איש כמו ארמילוס,

ויילחם בהם,

ויכבוש את העיר,

ויהרוג,

ויישבה,

וישמיד.

ויהיה איש אשר מזרע יוסף בכלל ההרוגים,

ותבוא על האומה צרה גדולה באותו הזמן,

בהקשה שבכולן

קלקול היחסים בינם ובין כל הממלכות,

עד שיגרשו מלמדברות

וירעבו ויתענו.

ומחמת מה שיעבור עליהם

יצאו רבים מהם מן הדת,

ויישארו הנשארים המזוקקים,

ואז יתגלה להם אליהו הנביא,

ותבוא הישועה.

ובכן,

אומר רבנו סעדיה גאון, זו הקבלה שיש לנו מריבותינו.

אחרי ששמעתי את הדברים הללו,

התבוננתי בכתוב,

זאת אומרת, הוא הלך אל הכתובים,

ומצאתי בו מקום,

בכתובים, לכל נקודה ממה שאמרו חכמים.

בתחילה,

שהרום ייקחו את הבית המקודש בזמן הישועה.

שנאמר, ועלו משיעים בהר ציון,

לשפוט את הר עשיו.

זאת אומרת שהאדומים ישלטו בבית המקדש בהר הבית,

ושהמלחמה עמהם

יתמנה עליה אחת מבני רחל.

זאת אומרת, משיח בן יוסף,

שנאמר,

לכן שמעו עצת השם אשר יעץ על אדום ומחשבותיו,

אשר חשב אל יושבי תימן,

אם לא יסחבום צעירי הצאן.

ושאחדים מן האומה יתקבצו אליו, לא רבים,

כמו שכתוב, ולקחתי אתכם אחד מעיר ושניים ממשפחה,

והבאתי אתכם ציון.

ושהכובש יתגבר,

וישבם וישמידיהם,

כמו שאמרו, הנה יום בא להשם,

וחולק שללך בקרבך.

ואמר, ואספתי את כל הגויים אל ירושלים למלחמה.

אז רואים כל מה שאומרים חכמים,

הכל מגובה בפסוקים.

ושהאיש העומד בראש יהיה בין ההרוגים,

ויבכו עליו ויספדו.

מדובר על משיח בן יוסף,

שיהרג על ידי ארמילוס.

ועליו נאמר, והביטו אלי את אשר דקרו, וספדו עליו כמספד על היחיד.

ושצרות גדולות יבואו על האומה באותו הזמן,

כמו שכתוב, הייתה עת צרה אשר לא נהייתה.

וששנאה תתפתח ביניהם ובין הרבה מן האומות,

עד שיגרשום אל המדברות הרבים,

כמו שכתוב, והבאתי אתכם אל מדבר העמים.

ושהם ירעבו ויצמאו ויתענו,

כמו שאירע לראשונים,

כמו שהוא אומר אחריכם,

כאשר נשפטתי את אבותיכם במדבר ארץ מצרים,

כן אשפוט אתכם.

ושהם יזוקקו ויצורפו ככסף וכזהב,

עד שיוודע האח תאכלתם והאח אמונתם.

זאת אומרת, כל אחד ייבחן

אם הוא מאמין בשם או לא מאמין יהיה ניסיונות גדולים וקשים,

ולא רבים יעמדו בזה באמונה,

כמו שכתוב, והעברתי אתכם תחת השבט והבאתי אתכם במסורת הברית.

ושהמאורעות הללו יגרמו לחלושי האמונה לצאת מן הדת.

יהיו הרבה שיעזבו את הדת בגלל מה שהם יראו את הניסיונות הקשים שיהיו במלחמות האלה,

ושיאמרו, זה מה שהיינו מקווים וזה מה שהגיע לנו.

על זה נאמר בפסוק אחר כך,

ובראתי מכם המורדים והפושעים בי.

יהיה ברור,

אלה שמורדים ופושעים בשם,

ימותו.

ושהנשארים יתגלה אליהם אליהו הנביא,

כמו שאומר הפסוק, הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא,

לפני בו יום השם הגדול והנורא,

והשיב לבבות על בנים.

נמצא שכל היסודות של הדברים שאמרו חכמים זיכרונם לברכה,

כולם מפורשים במקרא, בפסוקים.

והוסיפה לנו המסורת רק את הדירוג והסדר זה אחר זה,

כפי שיהיה באמת.

השתבח מי שיטיב לנו

בהקדימו להודיע לנו את הצרות האלה,

כדי שלא יבואו עלינו פתאום

ויגרמו לנו ייאוש.

אז תדעו,

יהיו צרות

שעוד לא היו מעולם.

והשואה,

זה קטן נחמד מה שיהיה.

כי עת צרה ליעקב גדולה מאוד,

וממנה ייבשח.

רק יצטרכו הרבה סבלנות.

ויהיו במדבר, כתוב, ארבעים יום בלי אוכל.

ויאכלו עשבים

מהמדבר כדי לחיות.

עד שאחרי ארבעים יום

יבוא אליהו ומשה ומשיח

ויגלו את עם ישראל.

צריך להחזיק מעמד כשזה יקרה,

כי לראות שני שליש מהעולם מתים,

זה לא פשוט.

בכלל לא.

ועל זה נאמר,

מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק.

אז הקדוש ברוך הוא הודיע אותנו מראש על ידי נביאיו,

ואני מודיע אתכם מה שהודיע לנו הקדוש ברוך הוא על ידי נביאיו,

כדי שנהיה מוכנים ולא תהיו מופתעים.

ועכשיו נשאלת רק השאלה,

למה אנחנו צריכים לחכות עד שיכפו עלינו תשובה בכוח,

ועל ידי מלך שגזירותיו קשות מהמן?

אם אנחנו יכולים לעשות את זה בכיף

ולחזור בתשובה לבד.

למה צריך לקבל מכות בשביל להאמין?

אלא מה?

בטח אנשים לא מאמינים שזה יקרה.

ואם הם מאמינים,

אז אומרים, יהיה עוד זמן לחזור בתשובה.

ועוד כל מיני תירוצים שיצר הרע ככה מנדב להם.

אבל צריך לדעת, בשביל להישאר,

לשרוד את זה,

צריך להיות באמת

בעל מצוות וזכויות,

וצריך גם להיות בן אדם שיש לו אמונה חזקה ואיתנה.

לא כל אחד יכול להחזיק מעמד.

לא כל אחד.

בזמן השואה נוראה,

רבים שהיו שומרי תורה ומצוות כפרו.

לא יכלו לסבול את מה שהם רואים.

המונים נשארו באמונתם.

אבל רבים,

רבים

עזבו את הדת.

למה?

לא יכלו לראות מה שהם ראו בעיניים.

ולכאורה,

לכאורה זה בצדק, כאילו, לכאורה. מה הפירוש לכאורה?

בן אדם רואה כזה דבר,

קשה לו.

אבל זה רק מי שהאמונה אצלו רפויה,

אז אצלו יש את הלכאורה.

מי שהאמונה שלו חזקה,

הוא יודע שכל מה שהוא קיבל בעולם זה בהשאלה.

ומתי שהקדוש ברוך הוא רוצה לקחת, לוקח,

ואיך שהוא רוצה לקחת, הוא לוקח.

הוא לא שואל אף אחד.

אז מה אתה, כאילו,

אתה מרגיש שאתה שייך, כאילו, ואתה קשה לך?

זאת אומרת, אתה, אין לך אמונה מלאה בקדוש ברוך הוא על כל מעשה ומעשה שיעשה.

אם הייתה לנו אמונה חזקה,

היינו יכולים לברך ברוך דיין האמת

על שהוא לוקח את הבן,

כמו שמברכים כשהוא בא בן,

ברוך הטוב והמתיב.

מישהו שנולד לו בן

מברך הטוב והמתיב.

בשמחה מודיעים לו, נולד לך במזל טוב בן. איך הוא שמח?

צריך לברך,

ברוך אתה ה' אלוקים לך לעולם הטוב והמתיב. ואחר כך טלפונים.

אבל,

אם חלילה מודיעים לו שמת הבן,

הוא צריך לברך ברוך דיין האמת,

שדן דין אמת בדיוק

באותה שמחה כמו שהוא קיבל אותו.

אם אדם ביקש הלוואה עשרת אלפים דולר

לצורך החתונה,

הוא שמח שקיבל. שמח.

וכשהוא נדרש להחזיר, הוא צריך להיות שמח שהוא מחזיר, שיש לו סוף סוף את האפשרות להחזיר את מה שהוא קיבל ונהנה.

הוא לא צריך להחזיר את זה בעצב, זה לא שלו.

נתנו לו עשרת אלפים דולר

כדי שיוכל להשתמש בהם לתקופת מה?

עד שיוכל לעמוד ולהחזיר.

זה לא דומה תגידו, אבל זה בדיוק כך.

כל מה שיש לנו זה של השם יתברך.

בלי שום הבדל.

אבא, אימא, ילדים, אנחנו, הכל אותו דבר.

אנחנו רק נמצאים בזמן שאול ואנחנו עתידים לצאת.

ומי שיש לו הרגשת קביעות צריך להתעורר מהר.

כי גרים ותושבים,

אנחנו עמך, אנחנו פה רק גרים.

אם אנחנו חושבים שאנחנו תושבים, הוא יראה לנו שאנחנו גרים.

אם נהיה גרים, אז הוא יהיה תושב איתנו.

אבל אנחנו צריכים להחליט

האם אנחנו רוצים לראות את העולם בעין מפוקחת

או שאנחנו רוצים להתעלם. תודה רבה, ריבונו של עולם, שהבאת לנו עולם נפלא.

מעכשיו אנחנו נתנהל בו כפי שבא לנו.

ואחר כך, כשקורים מקרים שאנחנו לא אוהבים שיקרו,

אז יש לנו שאלות וקושיות.

אם היינו מתנהלים על פי התורה, לא היו לנו שום קושיות על שום דבר.

כי על כל דבר יש לקדוש ברוך הוא תירוץ גדול.

עכשיו, בואו אני אלמד אתכם משהו

שיסביר לכם עד כמה אנחנו כפויי טובה.

עד כמה אנחנו כפויי טובה.

בפרשייה האחרונה שהייתה,

פרשת מטות,

הקדוש ברוך הוא ציווה את משה נקום נקמת בני ישראל מאת המדיינים

אחר תיאסף אל עמך.

אז השם מתנה עם משה רבנו ואומר לו,

אתה קודם כל תסיים לנקום תנקמה מהמדיינים,

ואחרי שתסיים, אז אתה תיאסף אל עמך.

מה הפירוש?

אתה תמות.

אז במה תלויה מיתה של משה

אם הוא נוקם?

ואם הוא יחליט לא לנקום 30 שנה, 40 שנה,

אז הוא יהיה 30-40 שנה.

זאת אומרת, המיתה של משה מותנית

בנקמה במדיין.

על מה?

שמדיין גרמו בהחטאת בני ישראל והעם

שמתו 24,000

מישראל בעוון הזנות.

נו, משה רבנו מה היה צריך לעשות? להמתין, נכון?

להתעכב.

לא. מיד

הוא ביצע את שליחות השם מדברה.

זאת אומרת, משה אומר, הקדוש ברוך הוא רוצה שכך יהיה, אז אני עושה את זה מיד.

כשהשם אומר לאברהם אבינו שצריך לעקוד את הבן,

כתוב ויש שכם אברהם בבוקר, קם מוקדם.

זריזית מקדימין למצוות. איזה מצווה זאת? לעקוד את הבן.

מצווה.

מצווה.

מישהו ממהר לקבור את הילד?

ככה זה הצדיקים. הם יודעים, השם רוצה משהו, עושים את זה על הצד הטוב והמהיר ביותר.

אפילו אם זה בחיי בניהם

או בחייהם הם.

עכשיו,

משה רבנו,

ששמע את הציווי נקום נקמת בני ישראל מתמדיינים,

לא מבצע את הנקמה בעצמו,

אלא שולח אלף למטה, אלף למטה

מכל השבטים.

והוא לא יוצא.

לא יוצא למלחמה, לנקמה.

למה?

הוא אומר, אינו בדין שהם עצר למדיין.

למה? כיוון שאני נתגדלתי במדיין.

בשעה שהוא ברח

ממצרים אחרי שהוא הרג את המצרי הוא הגיע למדיין ויתרו

פתח לו את ביתו והכניס אותו אורח

וחיתן אותו עם ביתו

והוא שעה שם ארבעים שנה.

והוא אומר, איך אני יכול להרוג את המדיינים בשעה

שאני גדלתי שם?

אינו בדין.

ודאי שהקדוש ברוך הוא אומר לי,

נקום הוא מתכוון על ידי האחרים ולא אני בעצמי.

למה?

כי יש מצווה שקוראים לה הכרת הטוב.

להכיר טובה למי שהיטיב לך.

מאיפה לומד את זה משה רבנו?

שהקדוש ברוך הוא, כשציווה את משה

להכות במטה, במכות, בעשרת המכות,

שלוש מכות ראשונות

משה לא מכה,

אלא אהרון מכה.

למה?

דם צפרדע, כינים זה שלוש מכות ראשונות.

דם צפרדע זה ביאור, כינים זה בעפר.

הקדוש ברוך הוא אומר למשה שאינו בדין,

שהוא יהיה מכה את היאור ולא מכה את העפר.

למה?

כיוון שהם הצילו אותו.

איך ניצל משה

כששם אותו בתיבה, בסוף, ביאור?

אז מי הציל את משה רבנו?

היאור.

אז אם היאור הציל אותך,

איך אתה יכול להכות את היאור?

אז אתה לא יכול, אהרון יעשה את זה.

שמעתם דבר כזה?

הכרת הטוב לדומם.

לדומם. היאור יודע בכלל?

היאור יודע שהוא הציל?

היאור מרגיש בכלל את המכה?

אלה אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, בור ששתית ממנו מים,

אל תזרוק בו אבן.

מה זה בור?

דומם.

ואם זורקים בו אבן, הוא מרגיש,

הוא יגיד, איי, לא.

אלא אתה פוגע בנפש שלך.

אם אתה לא מכיר טובה אפילו לדומם,

אתה פוגע בנפשך.

אז כל שכן, אם זה בני אדם.

אבל נשאלת השאלה,

זה לא גוזמה להכיר טובה עד כדי כך?

מה זה נתגדלתי במצרים?

אתה הייתה בסך הכל יוצא לתרום בבית.

לא כל המדיינים.

קיבלו אותך ואירחו אותך.

רק יתרו.

ויתרו לא שם.

אז מה הבעיה שאתם נקום את הנקמה?

לא.

המדיינים

הם גם כן היו צוותא.

מה זה צוותא?

אווירה.

אווירה של מקום. אווירה של מקום זה לא באנשים בודדים.

זה כל האווירה.

זה השוק של מדיין. זה הכול. החנויות, הכול, האנשים, הכול.

זה המדיין.

איפה אנחנו רואים שגדולי ישראל התנהגו כך?

אנחנו רואים שרבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר,

שיצאו מהמערה אחרי 13 שנה,

כשהגוף שלהם

יבש-יבש וחתוך,

כיוון שהם שהו במשך 13 שנה למעט שבת,

הם היו שועים בתוך האדמה עד הצוואר,

כי לא היה להם בגדים.

אז הם היו צריכים להתכסות בעפר,

וככה הם היו לומדים תורה.

רק שני ראשים מדברים.

והגוף בתוך העפר.

וכשהם יצאו,

כל הגוף שלהם היה יבש-יבש, וסדקים-סדקים-סדקים.

מהיובש.

טוב,

הם הגיעו לטבריה,

והלכו לחמי טבריה.

וחמי טבריה, יש בהם רפואה.

ונכנסו לחמי טבריה, וריכך להם את הבשר.

כשיצאו משם,

אמרו, מה טובה נעשה לעיר טבריה.

מה זה קשור לעיר טבריה?

למה להכיר טובה לעיר טבריה?

חמי טבריה היו עוד לפני הטבריינים.

מאז הבריאה. זה אחד השערים והפתחים של גיהינום, כמו שכתוב.

אז מה הבעיה?

אתה צריך להחזיר טובה לטבריאנים?

כן.

כיוון שהמקום הזה, חמי טבריה, נמצא בטבריה, בעיר טבריה,

אז לכן אנחנו מרגישים חובה להחזיר טובה לכל העיר,

לכל אנשי העיר.

מה עשו?

עמדו וסימנו את כל הקברים של המתים בעיר לסמן כדי שכהנים לא יעברו עליהם, חס ושלום, ויטמעו.

עכשיו צאו וחישבו כמה השטח של טבריה,

ולך תעבור עכשיו מטר, מטר, מטר, מטר, לאורך ולרוחב

כדי לאתר אם יש קברים.

אתם מבינים איזה עבודה?

על הנאה

שהיה להם מחמאי טבריה מכמה רחיצות?

תראו איזה עבודה קיבלו על עצמם להכיר טובה.

יש לנו מושגים כאלה של טובה, של הכרת טובה?

יש לנו.

אין לנו דבר כזה.

אין לנו דבר כזה.

רחוקים רחוקים רחוקים אנחנו.

עכשיו בואו תראו דבר מדהים.

מי שיש לו את הכוח,

מי שיש לו את הכוח

להכיר טובה,

הוא יכול להגיע לדרגות גבוהות ביותר.

בשעה שמשה רבנו נתבקש בסנא על ידי הקדוש ברוך הוא

ללכת לגאול את עם ישראל,

שבוע ימים הקדוש ברוך הוא מנסה לפייס את משה שיקבל על עצמו את התפקיד של המנהיג הגואל,

ומשה מסרב בכל מיני טוענות.

הוא אומר, שלח נא ביד תשלח,

כל איש בשוק שתמצא הוא יותר טוב ממני.

מי שתרוצה תשלח.

אני לא מתאים.

אני כבד פה, כבד לשון, אני לא יודע לדבר רהוט.

עזוב, אני לא מתאים.

והקדוש ברוך הוא אומר לו, והוא מעלה כל מיני סיבות,

ביניהן הוא אומר, תשמע, יש לי אח גדול, הוא גדול מלי בשלוש שנים,

הוא ייפגע, אם אני אח הקטן יקבל את התפקיד,

והוא לא.

כל מיני טענות מטענות שונות.

אחרי שבוע הצליח הקדוש ברוך הוא לשכנע את משה רבנו.

הענב מכל האדם.

אחרי שבוע ימים, אתם יודעים מה זה?

וכשבסוף הוא מסכים, הוא אומר, אבל רגע, אני לא יכול ללכת

עד שאני אטול רשות מיתרו.

כשאני אטול רשות מיתרו,

אני אוכל ללכת.

איזה חוצפה.

מה זה?

להגיד לקדוש ברוך הוא

כזה דבר?

תשמע,

אתה צודק, הכל טוב,

אבל אני לא יכול.

אבל הקדוש ברוך הוא אומר לך, אומר לך מצווה,

להציל את היהודים. יהודים מקבלים מכות מהמצרים, הכול, איך תגעל אותם?

הוא אומר, לא, אני לא יכול.

לא יכול.

למה?

שהפותח פתח לחברו,

נפשו חייב לו.

אם יתרו פתח לי פתח את הבית שלו, אכסניה,

לארח אותי,

אני את החיים שלי חייב לו.

נפשו חייב לו.

אני יכול ללכת בלי ליטול רשות?

זה היה מסירות נפש

של משה רבנו, כי הוא הסתכן בחייו בעצם התשובה לקדוש ברוך הוא.

ורואים שהקדוש ברוך הוא לא העניש אותו על זה,

והסכים איתו.

למה? כי זה דרך ארץ, הכרת הטוב.

שמעתם דבר כזה?

הכרת הטוב.

אז הוא הולך ליטול רשות מיתרו ורק אחרי זה הוא הולך.

מאיפה לומד משה רבנו דבר כזה?

אתם שמעתם פעם על נוח?

נוח איש צדיק?

היה בדורותיו?

את האלוקים מתהלך נוח?

נוח קיבל מצווה מהקדוש ברוך הוא

לבנות תיבה

במשך 120 שנה.

וכל מי שישאל אותו מה אתה עושה,

תודיע שיבוא מבול.

ותגיד להם שיחזרו בתשובה, אם לא הם ימותו במבול.

טוב,

ונוח עושה את התפקיד שלו, ותיארנו את זה באחת ההרצאות בהרחבה,

ומגיע 120 שנה ואף אחד לא חוזר בתשובה.

אף אחד.

כולם כמובן צוחקים,

מסתלבטים על נוח,

היה כבר תיירות,

היו נוסעים, אוטובוסים, טיסות מיוחדות מכל העולם,

לראות את האדם הסהרורי שבונה תיבה בגודל אדיר במרכז העיר וטוען שיהיה מבול.

ובסוף בא מבול,

והוא נכנס. כמה זמן הוא היה בפנים,

בטבע?

שנה תמימה.

ומי היה איתו?

הם היו שמונה אנשים, הוא ואשתו, שלושת ילדיו ושלושת כללותיו,

שמונה אנשים,

והיו איתם חיות, בהמות ועופות מכל הסוגים.

ואתם יודעים מה זה ריח של גן חיות?

אתם יודעים מה זה?

ביקרתם?

לא נעים, נכון?

למרות שזה בלי גג.

אם זה היה עם גג, אף אחד לא היה נכנס.

והוא היה בתוך תיבה סגורה במשך שנה,

והייתה רק קומה אחת, אני אומר לכם בלשון יפה,

של הזבל.

אתם יודעים איזה צחנה צריכה להיות שם?

והוא צריך במשך שנה להאכיל אותם ולהשקות אותם כל אחד בעתו ובזמנו.

בתנ״ך התיבה על הרי ארארת.

אחרי שנה היא נחה.

מה הדבר הראשון שצריך לעשות נוח?

לתת זבתא איומה לדלת

ולקחת אוויר.

אה, לנשום.

והוא לא עושה את זה.

מה פירוש הוא לא עושה את זה?

למה הוא לא עושה את זה?

מה היה לו נעים?

לא.

אבל הוא אמר, כשם שנכנסתי ברשות,

איני יוצא אלא ברשות.

כשנכנסתי אמר לי הקדוש ברוך הוא, בוא אל התיבה.

אז באתי ברשות.

עכשיו הוא רוצה שאני אצא?

זה רק אם הוא יגיד לי.

אז עד שהשם אמר לו, צא מן התיבה, הוא יצא.

שמעתם מה זה דרך ארץ?

שמעתם מה זה דרך ארץ.

חנניה, מישאל ועזריה זרק אותם נבוכדנצר לכבשן האש, שבעת אלפים מעלות חום,

לשרוף אותם חיים לעיני כולם, כולל שרים מאומות העולם,

כיוון שלא השתחוו לפסל שלו.

והיה נס,

והם עלו כמו במעלית,

וכולם ראו שלא קורה להם כלום,

והם מתהלכים ומדברים בתוך האש,

והבגדים לא נשרפו ולא נחרכו, ולא היה להם ריח אפילו של שריפה.

והם בתוך האש.

מה היו צריכים לעשות?

היו צריכים לצאת מן האש,

להתקרב לנבוכדנצר,

ולעשות לו ככה, נבוכי,

נבוכי,

רצית לשרוף אותנו?

לא יכולת,

כי יש לנו אלוקים חיים.

הם יצאו? לא יצאו.

אבל נס,

נס

הוא לא מתמיד.

נס זה נס, זה חד פעמי.

וכל רגע שאתם נשארים, אפשר שהנס יפסיק ותישרפו.

תעופו מפה.

היה פיגוע,

אוטובוס דמים.

בן אדם ישב ליד השני,

אחד נחתך לחלוטין,

ואחד יצא שלם.

הוא נשאר שם, הוא בורח.

הוא לא מחכה.

היה נס, הוא עף משם.

ואלה עומדים

ולא יוצאים.

למה?

הם נכנסו ברשות,

הם יוצאים ברשות.

איזה רשות?

זרקו אותם.

כן, אבל זה היה ברשותו של המלך נבוכדנצר.

הוא החליט שהם ייכנסו, אז הם לא יוצאים עד שהוא יחליט שהם יצאו.

שמעתם דרך ארץ כזאת?

איפה יש דבר כזה?

היום זורקים נעליים על נסיעים,

דוחפים עוגות לפנים,

שופכים תה.

מה לא?

שמעתם דרך ארץ של יהודים?

לא יאומן כי יסופר.

לא יאומן כי יסופר.

עכשיו תקשיבו טוב מה הכוח של הכרת הטוב, לא תאמינו.

כל אחד מכם, אם יגיע לדרגה הזאת שאני אדבר עליה עכשיו,

הוא יכול להיות מחיה מתים.

ממש מחיה מתים.

מה זה מחיה מתים?

שבן אדם נופל מת,

על המקום, מת סופית,

זהו.

הרופא קבע שהוא מת,

הרופא הולך והוא מחיה אותו.

אתם מאמינים שאתם יכולים להיות בדרגה כזאת?

הנה, אני אלמד אתכם איך עושים את זה.

תשמעו מה היה.

אליהו הנביא,

בשעה שהלך אצל הצרפית,

שהייתה אלמנה,

ומת בנה,

התחיל מתחנן,

הגם אל האלמנה אשר אני מתגורר עימה, הרעותה להעמית את בנה,

כתוב מיד אחרי כן,

וישמע השם בקול אליהו,

מתי שוב נפש הילד.

שמעתם?

אליהו הנביא

היה בצרפת, שם מקום, ליד צידון.

והשם ציווה אותו ללכת לשם

ואמר לו שיש שם אישה אלמנה שיתחלקל אותו,

תאכיל אותו, תיתן לו את צרכיו.

והוא בא אצלה,

ואחרי שהוא היה אצלה,

מת בנה.

אז יש הסבר למה הוא מת,

וכו'.

דרך אגב, זה היה יונה בן אמיתי,

הנביא,

זה היה הבן.

והיא חשבה שאולי יחשדו ויגידו שבגלל שהוא בא אצלה, וכאילו מתייחד עם אישה אלמנה,

ויהיה פתחון פה, בגלל זה הוא עורר עליה את הדינים, ואז היא מת הילד וכו'.

קיצורו של דבר,

אומר אתה כועס עלי ריבונו של עולם.

אז גם על האלמנה?

מה, בגלל שאני נמצא פה, היא צריכה לסבול?

ככה לשונות שמביא על מלבים ואחרים.

אז הוא אומר ככה לקדוש ברוך הוא, אבל הלשון,

הלשון שאומר לקדוש ברוך הוא היא קשה ביותר.

תשמעו איזה לשון הוא אומר לו.

הוא אומר ככה.

הגם אל האלמנה אשר אני מתגורר עימה?

הרעותה להמית את בנה?

אז זוהר הקדוש אומר, הרעותה, הכוונה שמסרת את הבן הזה ביד הסיתרא הרע,

בצד הרע,

להמית את הילד הזה.

אז מכל מקום, אחרי דבר כזה שהוא אומר,

ודאי שזה נשמע חוצפה,

והקדוש ברוך הוא יכול להרוג אותו.

אתה פותח את הפה ככה,

אתה תסבול.

אברהם אבינו אמר לקדוש ברוך הוא ארבע מילים, לא במקום.

במה אדע כי יירשנה נענשו בניו ארבע מאות שנה להיות בגלות במצרים.

על כל מילה מאה שנה.

אז אם הוא אומר את כל זה, אוי ואבוי.

כשיעקב אבינו אמר לא יחיה,

הורידו

לרחל

שלושים ואחת שנה מחייה.

לא יחיה.

כמניין לא.

כשמדברים אצל הקדוש ברוך הוא צריך לדבר בזהירות וברורה.

ופה הוא אומר, וכתוב, שהקדוש ברוך הוא שמע לו,

ולא העניש אותו.

למה?

הוא מסר את נפשו בשביל לחיות את הבן.

אומרים חכמים,

ולא עוד,

אלא שכל הפותח פתח לחברו חייב בכבודו יותר מאביו ואימו.

ופה אני רוצה לשתף את הציבור.

אני לא מבין את זה.

כתוב

שמי שפותח פתח לחברו מכניס

את חברו הכנסת אורחים,

האורח חייב לא יותר מאביו ואימו.

זה הגיוני?

מה אתם אומרים?

ולא עוד,

אלא

שכל הפותח פתחו לחברו חייב בכבודו יותר מאביו ואימו.

מה אתם אומרים?

אבא ואימא מגדלים אותנו שנים על גבי שנים,

מאכילים ומשקים, נותנים לנו לינה ונותנים לנו לימודים והכל, כל הצרכים,

ואחד שפתח לנו פתח

להכניס אותנו אליו לביתו מספר פעמים,

חייב בכבודו יותר מאביו ואימו.

מה אתם אומרים?

אולי יש לך די גמר, תחשבו על הזמן הזה.

מה?

להראות כמה חשוב הכנסת אורחים.

כן, אבל כתוב פה שחייב בכבוד

זה שפותח לו פתח יותר מאביו ואימו.

איך זה מסתדר?

מה אתם אומרים?

אביו ואימו גידלו עד היום?

תן לו, תן לו מיקרופון רגע.

אתה אומר שעד היום ההורים שלו גידלו אותו.

כן.

אבל דווקא כשהם לא נמצאים, ההורח היה שם להכניס אותו.

כן. בין אם לא משנה איפה הם, אבל תמיד הוא מכניס אותו,

כדי שיהיה לו איפה להיות, איפה לאכול, איפה לנות.

מהבחינה הזאת הוא חייב למי שהכניס אותו יותר משלהורים שלו.

אז תגיד גם הפוך,

בשעה שהמארח לא היה בנמצא,

היו הוריו להכניס אותו.

ומי הכניס יותר?

ההורים הכניסו יותר מהמארח.

אז אם אתה טוען כך, תטען עליהם יותר.

אז איך זה מסתדר?

אז יש פה אישה שאמרה, הכרת הטוב, פשוט לא.

הכרת הטוב לאחד שהכניס אותך והאכיל אותך ארבע פעמים, לעומת אימא שלך שהאכילה אותך

חמשת אלפים פעמים.

מה עם הכרת הטוב לאמא?

לאבא?

ולא עוד,

אלא שחייב.

מה זה?

איך זה מסתדר?

להורים יש מה?

תן לה רגע, תן לה בבקשה פה בירוק.

אחרי, אחרי.

כן.

להורים יש נתינה טבעית.

שזה אומר?

ולהורח לא חייב, אצלו זה חסד.

אז אה...

אז אני אגלה לך סוד,

שמגיל שש את לא חייבת

לתת לילדים כלום, את יכולה לשחרר אותם.

ומה שאת נותנת להם אחרי גיל שש

זה חסד גמור.

איזה הוא עושה צדקה בכל עת

זה הזן את בניו ואת בנותיו כשהם גדולים.

איזה הוא עושה צדקה בכל עת?

הזן את בניו ואת בנותיו כשהם גדולים.

עבר את גיל שש?

להתראות.

זה קשה. נכון? מאוד קשה. הרבה דברים קשים.

תתחילו להתרגל.

מה אתם אומרים?

הנה הבחור שמה רוצה להגיד, תן לו שמה בסוף.

שלום, כבוד הרב. שלום, כבוד הרב. אהלן.

אולי יכול להיות

שמבחינת חבר שעושה לך טובה זה קשור למצווה של בן-אדם לחברו, וכיבוד הורים זה בן-אדם למקום.

מה הפירוש?

בעשרת הדיברות רשום מצוות כיבוד אב ואם,

שזה קשור ל... זה שייך למצוות של בן-אדם למקום.

וזה לא בן-אדם לחברו גם?

אם זה גם, אני לא יודע אם זה כולל,

אבל זה מה שאני יודע.

כבד את אביך ואת אמך זה לא רק בגלל שהשם ציווה, אלא זה גם בגלל שהם נותנים לך וכולי.

זה בן-אדם לחברו גם.

טוב? אוקיי.

כן.

היא אמרה כבר הכרת הטוב.

תכף. אבל קודם יש תשובה על זה?

כמו

למלמדת, חברנו עכשיו בגימינון.

טוב? ואז מה?

זה מושכמת, זה אותו דבר כזה.

הבנתי. מילים דומות.

ובכן,

רבותיי, שימו לב, אני מנסה עכשיו לתרץ לכם מה קורה פה.

תקשיבו טוב.

אמרנו, ולא עוד אלא שכל הפותח פתחו לחברו חייב בכבודו יותר מאביו ואימו.

עכשיו תשמעו.

היה לו לאלישע

ללכת אצל אביו ואימו לאחיותם,

כמו שהחייה את בן האכסניה שלו.

וכן אליהו,

היה לו לחיות את אבותיו כמו בן הצורבית.

אומרים חכמים,

אם אליהו היה לו כוח לחיות את המת

ואלישע הנביא היה לו כוח לחיות את המת,

ברגע שהצלחת לחיות את המת וראית שיש לך כוח לחיות מתים,

לך מהר לבית הקברות,

תחיה את אבא ואמא.

וכאן כתוב,

היה לו לאלישע ללכת אצל אביו ואמו להחיותם כמו שחיה בן אכסניה שלו,

וכן אליהו היה לו להחיות אבותיו כמו בן הצרפית.

אז למה הם לא הלכו?

אם היית יודעת, גברת, עכשיו שאת יודעת לחיות מתים,

היית הולכת לחיות את ההורים שלכם אם הם לא היו בחיים,

כן?

דבר ברור, לא.

אלא אם כן הוא שונא את ההורים שלו של אני לא יודע מה.

אבל כל אחד היה הולך לחיות את הקרובים שלו, את האהובים שלו, נכון? יש לו כוח לחיות מתים.

איך אליהו ואלישע, נביאים גדולים,

שראו שיש להם כוח לחיות מתים,

לא הלכו

לחיות את המתים,

את ההורים שלהם.

מתרצים חכמים זיכרונם לברכה,

אלא שמסר נפשו על אכסניה שלו.

מה זה מסר נפשו על אכסניה שלו?

הם מסרו את נפשם

בשעה

שמחיות המת,

הם מסרו את נפשם,

הם דיברו לקדוש ברוך הוא בצורה שזה ממש מסירות נפש, כי הם יכולים למות.

אבל הם כל כך רצו לשכנע את הקדוש ברוך הוא שיחיה את המת,

שהם אמרו את המילים הכי ברורות, הכי חדות,

שיהיה ברור עד כמה הם מוכנים להשקיע בשביל שהילד יחיה.

והם מסרו את נפשם.

נו, אז מה הבעיה?

אז לך תמסור את נפשך בשביל אבא ואימא.

מה אתם אומרים?

אתם מכירים ילדים שמוסרים את הנפש בשביל אבא ואימא?

אבא ואימא יכולים לזון עשרה ילדים,

ועשרה ילדים

לא יכולים לזון

אבא ואימא.

אתם מכירים ילדים?

הנה, יש לכם ילדים.

אה?

כמה בעיות יש לכם איתם?

כמה אתם מנסים לשכנע אותם שיהיה טוב להם?

כמה אתם נותנים להם ומשקיעים? ומה הם מחזירים?

יא בה ביי, איזה ילדים, איזה ילדים.

יא בה ביי.

לא יאומן כי יסופר. אז עכשיו תשמעו משהו מדהים, תשמעו.

המבואר מדברי החכמים, זיכרונם לברכה, אלו

שהכוח הגדול שהיה לאליהו ואלישע, לאחיות מתים,

היה להם מחמת הרגש חזק

של הכרת הטוב שהם חשו

כי נפשם הם חייבים לבעלי אכסניה שלהם.

וההרגשה הזו נתנה בהם כוח ואומץ בלתי מוגבל

עד להחיות מתים.

ואף על פי שוודאי היו רוצים לחיות את אבותיהם,

כיוון שלא הייתה להם הרגשת נפשו חייב לו,

לא היה בכוחם לעשות כן.

שמעתם? גם הנביאים

אליהו ואלישע,

שהיו רוצים לחיות את אבותיהם,

כיוון שלא הייתה להם הרגשת נפשו חייב לו.

לא יכולים לחיות את האבות שלהם.

מי באמת מאיתנו מרגיש שהוא חייב להורים?

אנחנו מרגישים שההורים חייבים לנו.

יש ילדים חצופים שאומרים, אתה הבאת אותי,

תאכל אותה,

תסבול, תשלם, תקנה.

זאת אומרת,

כמה יש כאלה שחושבים שהם חייבים את החיים שלהם להורים שלהם?

אין בנמצא. יש אנשים, כן, שאוהבים את ההורים שלהם מאוד, הכול,

אבל שהוא מרגיש שהוא חייב את החיים שלו ממש.

כמה אנשים שהציל אותם מציל מתביעה,

והם חיים בזכותו עכשיו, כן? אם לא הציל אותם הם לא חיים.

כמה הם מרגישים כל רגע וכל יום שהם חייבים את החיים שלהם למציל הזה?

כמה אנשים

שהיו בניתוח מסובך וקשה ופרופסור הציל את חייהם?

מרגישים כל רגע וזוכרים אותו כל רגע ועומדים איתו בקשר ונותנים לו מתנות והכול וכו',

על זה שהציל את חייהם ואת חייהם הם חייבים לו.

כמה יש כאלה?

כל הנשים פה שילדו,

מי בקשר עם המיילדת

או עם המוליד,

שהם לפני כן, לפני הלידה,

יואו יואו, רק שהקדוש ברוך הוא יעזור,

יואו דוקטור, תציל אותי,

אוי,

אוי,

אוי, אוי, נגמר.

מה אחרי זה?

איפה הקשר?

זהו, חיכינו לתינוק, מה אכפת לנו מהדוקטור? ביי.

לגיטימי, אה? איפה הלגיטימי הזה? מאיפה?

הוא מקבל משכורת, הבנתי.

אז המציל מקבל משכורת.

עכשיו, אם המציל מחליט

שלא שילמו לו משכורת, אז הוא ייתן לאנשים לתבוע.

והוא יגיד גם, לגיטימי,

לא קיבלתי משכורת.

אם אתם אומרים שזה תלוי במשכורת, אז לא קיבלתי.

הנה הרופאים עכשיו שובתים,

עזבו את הבית חולים,

הולכים ברחוב,

ואנשים מתים.

למה? לא קיבלו משכורת.

לגיטימי.

אבל אם אתם תהיו עכשיו במחלקה באיזה סכנת נפשות,

אתם תקבלו את הטענה לגיטימי?

לא.

איך יעזבו לבימי הטנאה?

היה בעיה עצמאית ובעיה עצמאית?

לא.

אבל חייבים למי שהציל את הבן-אדם, לא?

אז זאת אומרת, יש לנו בעיה בהכרת הטוב.

אין לנו מושגים אפילו מה זה הכרת הטוב.

כל העולם חייב לנו,

אנחנו לא חייבים לאף אחד.

דוקטור חייב לנו, מציל חייב לנו,

כולם חייבים לנו, ההורים חייבים לנו,

אנחנו לא חייבים כלום.

אתם מבינים?

זה אפילו אצל הנביאים.

להחיות את המת

של מי שאירח אותך,

אתה תמסור את הנפש.

תקשיבו טוב.

רבנו בחייב בחובת הלבבות

מביא מעשה.

אתם יודעים, היום זה נפוץ מאוד שזורקים ילדים בפח.

וכתוב

שאחד שאוספים אותו מהרחוב או מאיזשהו מקום שזרקו אותו, הוא נקרא אסופי. אסופי.

ילד אסופי.

כן?

עכשיו...

הייתה משפחה אחת שאספה

ילד מן הרחוב שהיה מוטל,

אספה אותו לביתה וגידלה אותו. הילד לא נודע לו שהוא אסופי,

הוא גדל מאז שהוא תינוק

במשפחה כבן רגיל,

לא יודע כלום. מאכילים אותו, משקים אותו,

הכל הכל כרגיל,

חי כרגיל, גודל כרגיל, הגיע לגיל טיפש עשרה.

יום אחד הגיע עני

ודופק בדלת, והוא נראה לא טוב עני,

נראה גרוע ביותר, נראה כמי שלא אכל מספר ימים.

הכניסו אותו בעלי הבית

והאבא קיבל אותו ואמר לו בכבוד, הכניס אותו למקלחת, נתן לו אוכל, נתן לו לשתות,

נתן לו לינה,

הציעו לו את המיטה, שמו לו שם סבון ריחני,

נתנו לו שמפון, נתנו לו מגבות, סידרו לו בית מלון, בקיצור.

שהה אצלהם שבוע ימים, עד שככה חסר לו עברות

ללחיים ואחרי שהוא כבר היה בריא בנפשו ובגופו,

ציידו אותו באלף דולר ושלחו אותו לשלום, וגם ליווה אותו האבא בדרך, כברת דרך.

יפה או לא יפה?

יפה מאוד.

הבן הטיפש עשרה,

כשאבא חזר,

אומר לאבא,

אבא,

אני הבן שלך,

אני הבן שלך,

ובחיים לא היה לי שבוע שפינקת אותי כמו זה שבא זר שאתה לא מכיר אותו ולא כלום.

אני מרוץ שלא יצא לך ממנו שום דבר,

ונתת לו הכל בכל מכל כול.

ואני?

תן 100 שקל, אין לי.

טוב תן 50, דבר איתי מחר.

כל דבר, משא ומתן.

זה אלף דולר, שלחת אותו בכבוד.

מה לא עשית בשבילו?

איך זה, אבא?

מה אתם אומרים? הטענה של הילד צודקת או לא?

זה טיפש עשרה.

אז האבא מפתיע אותו,

ואומר לו, אתה יודע,

אותו אני קיבלתי רק שבוע ימים.

אותך קיבלתי כבר שבע עשרה שנה.

אתה אצלי אוכל, ושותה, וישן, ולומד, והכול והכול, והשקעתי בך מיליונים.

ואתה אומר לי שאני לא עשיתי לך מה שעשיתי לו?

הרי אתה אסופי בדיוק כמוהו.

אז מה אתם אומרים?

אה, כפוי טובה, נכון?

ככה אנחנו.

ואנחנו לא אסופים.

גם אנחנו אסופים.

מאיפה אספו אותנו?

מבית חולים.

היינו שמה ואספו אותנו הביתה.

יש כאלה משאירים אותם והולכים.

אז אותנו אספו לפחות.

ומאז משלמים וקונים ועושים ועושים ועושים וקונים,

ויש לנו טענות.

ואנחנו לא מרגישים שאנחנו חייבים.

אבל זה שנכנס,

זה שנכנס, האורח הזה שהיה שבוע,

הוא ימסור את הנפש שלו בשביל הבעל הבית הזה שאירח אותו?

אם הוא יראה שהוא בסכנה,

הוא יתאבד עליו כמו שאומרים?

ודאי. והבן?

לא.

למה?

כי מי שפותח פתח לחברו,

הוא מרגיש שנפשו חייב לו.

אבל אבא ואימא הוא לא מרגיש ככה.

לכן אפילו אם אליהו ואלישע הנביאים רצו ללכת,

לעורר ולחיות את ההורים,

לא יכולים, כי אין להם את הנפש הזאת שהם מרגישים שהם חייבים אותה במסירות נפש,

כמו שעשו

לבנים שהם יחיו.

אתם מבינים את הדבר הזה?

גם כוח הרגל. נכון, כוח הרגל.

אפשר להתרגל להיות מכיר טובה,

ואפשר להתרגל לא להכיר טובה.

נכון.

איזו דרך ישרה שיבור לו האדם,

ואיזו דרך רעה?

אומרים חכמים כל מיני. רבי שמעון אומר,

מה זה דרך רעה?

הלווה

ולא ישלם.

זו דרך רעה.

אדם שלווה כסף ממישהו

ולא ישלם.

זו דרך רעה.

ומה הוא אומר?

ומה זה דרך טובה?

הפוך.

מה זה דרך טובה?

הוא אומר, דרך טובה זה הרואה אתה נולד.

מה הקשר?

בדרך כלל החכמים אמרו, לב טוב, לב רע.

חבר טוב, חבר רע.

מה צריך לבחור? איזה דרך טובה?

אין טובה, אין רעה.

מה?

אבל פה הוא אומר, הלווה ואינו משלם.

זה דרך רעה.

למה?

אתם יודעים מה זה לווה ולא ישלם?

לא מחזיר את הכסף?

זה רשע.

קוראים לו רשע.

לווה רשע ולא ישלם.

למה הוא רשע?

הוא אומר, אני לא מחויב בכלל. הוא מקבל ולא מחזיר.

הוא לא מחויב בכלל.

אין לו הכרת הטוב למי שנתן, והוא כופר במציאות שהוא חייב בכלל.

זה לווה רשע ולא ישלם.

מה ההיפוך שלו?

ההיפוך שלו זה רואה את הנולד.

מה זה רואה את הנולד?

אם אתה חכם,

אתה רואה את הנולד.

הרי אם לא תשלם לזה,

מי ילווה לך אחר כך? יצא עליך קול שאתה רשע שמלווה ולא מחזיר.

איזה קול יצא עליך?

אף אחד לא יתקרב אליך, אף אחד לא ירצה להיות במחיצתך, כפוי טובה,

אף אחד לא יתעסק איתך.

אז אם אתה רואה את הנולד,

זו מידה טובה.

ממילא כשתראה תמיד ותחשבן את הכל מראש,

לא תגיע למידה הפסולה להיות לווה רשע ולא ישלם.

אנחנו לא רואים את הכל, אנחנו רואים את הרגע.

לא מגיע לך, לא חייבים לך לחפש אותי, קפוץ לי, לך מפה, לא מעניין אותי, שלום, ביי.

אתה יודע מה, נפגש בית משפט.

נו.

זה לא רואה את הנולד.

אלא, מה, אדם צריך להיות חכם, רואה את הנולד?

כתוב דבר מדהים,

חכמים זיכרונם לברכה אומרים,

שאין אשתו של אדם מתה,

אלא אם כן מבקשים ממנו ממון ואין לו.

שמעתם?

בגמרא בסנהדרין כד כתוב,

אין אישה

של אדם מתה,

אלא אם כן בעלה.

מבקשים ממנו ממון ואין לו.

מה היא האשמה שאין לו ממון שהיא תמות?

שילך לעבוד.

במה הוא אשם

אם אין לו ממון?

אז למה אשתו צריכה למות?

מה הוא אשם?

אבל חכמים אומרים

אין אישה מתה לבעלה,

אלא אם כן מבקשים ממנו ממון ואין לו. במה מדובר?

מדובר באחד

שמבקשים ממנו תחזיר את הכסף שאתה חייב,

והוא אומר אין לי ממון.

אין לי.

באמת, אם אין לו, מה הוא אשם? אין לו. באמת, באו אליו ואין לו.

אין לו.

אין לו.

באים ואומרים לו, תן, ואין לו.

אז קודם כל, למה אשתו תמות?

חכמים אומרים,

קודם כל, כשאשתו מתה, היא לא מתה בגללו,

היא מתה בגללה.

רק נשאלת השאלה, למה היא מתה בשבילו?

היא מתה בגללה.

אבל היא גם מתה בשבילו,

כי הוא יחסר אותה.

אז היא מתה.

והוא מפסיד אותה.

למה שהוא יפסיד אותה?

ולמה בגלל זה?

ולמה בגלל זה?

למה קבעו החכמים שבגלל זה?

אין דבר כזה שהאדם, מבקשים ממנו ממון ואין לו.

אין דבר כזה.

אם הוא ימסור את נפשו,

יהיה לו ממון.

הוא לא רוצה למסור את נפשו בשביל להחזיר את הממון,

לכן אין לו.

אבל אם הילד שלו היה גוסס,

והיה צריך לעשות לו עכשיו השתלת כבד,

וצריך להשיג 300 אלף דולר,

הוא לא היה נח רגע.

ואשתו לא נחה רגע.

והוא היה מערבב את כל המשפחה,

והם מחפשים והולכים מבית כנסת, מבית כנסת לבית מדרש, לבית מדרש, לרחוב לשוק, לכל מקום, לצעוק,

תצילו את הילד, הילד גוסס, תצילו את הילד, הילד גוסס,

ומאספים פרוטה לפרוטה,

כי זה הילד.

על זה הם ימסרו את הנפש.

אבל על חוב אין לי שיחכה.

אז למה לוקחים לו את האישה?

אין מלווה לגבר יותר מאישה.

הגדר של מלווה

זה מי שעושה את הטובה.

לאדם חסר משהו, ובא אחד מלווה לו.

אז הוא משלים את חסרונו.

אין מי שמשלימה חסרונו של אדם יותר מאשתו.

אז אם אשתו היא המלווה,

ואתה כופר במלווים שלך,

כי מבקשים לך את הממון שנתנו לך,

ואתה לא מוכן להחזיר,

אין לי, אתה אומר,

אז גם אישה לא יהיה לך, לוקחים לך גם את המלווה הגדולה שלך,

אמנם היא בעוונה,

אבל אתה תפסיד.

מידה כנגד מידה.

אז קודם כל, הנה, גיליתי לכם סוד, איך תאריכו ימים.

אם הבעל שלכם חייב כסף, תעזרו לו להחזיר את החוב.

אם לא תעזרו לו להחזיר את החוב,

השם ירחם.

אם יהיה לכם בדינכם עונש של מיתה,

להתראות.

גם אל תיתנו לו להתחייב הרבה,

כי יכול להיות שהוא יצעק אין לי.

אבל מכל מקום, מה למדנו?

למדנו שאם בן אדם מוסר נפש,

אין דבר כזה, אין לו.

עכשיו אני שואל אתכם שאלה גדולה.

תקשיבו כמה חכמים, זיכרונם לברכה,

הביאו לנו ראיות מהכתובים,

שנבין מה זה הכרת הטוב ועד היכן החיוב שלה.

עכשיו, אם אחד פותח פתח לחברו ונתן לו רק לאכול ולשתות וללון יום,

יומיים, שלושה, נפשו חייב לו.

מי שפותח פתח לחברו, פתח של תשובה.

מה הוא חייב לו?

את החיים שלו הוא חייב לו, נכון?

הרי כל העולם הבא שלו

יהיה בזכות הפתח שפתחו לו.

נכון או לא נכון?

כתוב ריבו ואביו.

ריבו ואביו.

שניהם בשבי.

את מי הוא פה די ראשון?

את ריבו.

למה? אבל אביו,

הביא אותו לעולם.

אומרים נכון, אבא שלך הביא אותך לעולם.

אבל רק לעולם.

וריבך מביא אותך לחיי העולם הבא.

העולם הזה זמני,

ואם תצא ממנו בלי שהשגת את העולם הבא,

אז מה התועלת שהביאו אותך לעולם?

אם אביו וריבו שווים בחוכמה ולימדו אותו, אז אביו קודם.

אבל אם ריבו לימדו תורה ואביו לא,

ריבו קודם.

זאת אומרת, מי שמעניק לחברו את העולם הבא,

אם על פתח שפותח לו אכסניה,

חייב

נפשו הוא צריך לתת לו.

כל שכן, אם פותח פתח של תשובה.

אז זאת אומרת,

עכשיו אני רוצה להבין דבר אחד.

יהודים יקרים,

אם מישהו פתח לכם פתח של תשובה וזכיתם לתשובה,

מן הסתם הייתם צריכים להכיר טובה.

אחד, לקדוש ברוך הוא,

שתיים,

למי שהקדוש ברוך הוא זימן לכם שיהיה שליח טוב ונאמן, שיפתח לכם את הפתח של התשובה.

נכון?

עכשיו, אם האדם הזה ישתדל כדי שתחזרו בתשובה,

האם צריך לעזור לו שהוא יוכל להמשיך הלאה להציל עוד יהודים כמוכם?

זה המינימום המתבקש, לא?

אם בן אדם זכה שייתנו לו נר, ובזכות הנר הוא הולך ולא בחשיכה,

מן הסתם הוא צריך לדאוג שיהיו עוד נרות, כדי שיעירו לו עוד אנשים.

נכון?

עכשיו אני אגלה לכם סוד.

למה אני מחזיר בתשובה?

יכולתי לעשות אלף ואחד דברים אחרים.

גם במקצועות התורה יכולתי לעשות הרבה דברים אחרים,

ונוספים.

למה?

כי מרגע שהכרתי את הטובה שעשה לי הקדוש ברוך הוא, שגילה לי את האמת,

הרגשתי שאני חייב לו את חיי.

מה הפירוש?

אם לא הייתי מגלה את האמת הזאת,

מי יודע מי הייתי?

ואיפה הייתי מסיים?

והקדוש ברוך הוא עשה איתי חסד,

ונתן לי לקרוא ספר,

ומהספר חזרתי בתשובה.

ומזה הבנתי

מה היה קורה אם לא הייתי זוכר.

ועכשיו שזכיתי,

כמו שהוא העיר לי,

אני רוצה להעיר לאחרים.

מאז קיבלתי על עצמי את המשימה,

להעיר לאחרים כמו שהוא העיר לי.

נר לאחד,

נר למאה.

אם אתה נר אחד דולק,

אם ידליקו ממך עשרה,

או מאה, או אלף,

יתמחה את הנר שלך?

לא.

אז למה לא להעיר לאלף, לעשרת אלפים, למיליון?

איפה הכרת הטוב לקדוש ברוך הוא?

השם נותן חיים,

זכית,

יש לך חיים,

ולא עוד אלא שיש לך חיים על פי האמת.

עכשיו יש לך את ההזדמנות להחזיר לקדוש ברוך הוא.

מה להחזיר הכי גדול שיכול להיות?

מה שעשה אברהם אבינו.

מה עשה אברהם אבינו?

קרב את כל העולם לאמונה בהיל אחד.

ומה הוא קרב?

גויים,

עובדי עבודה זרה.

ואם זה היה חשוב כל כך אצל הקדוש ברוך הוא,

להחזיר את הבנים של הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה חשוב יותר.

ויש לכל יהודי שזכה לחזור בתשובה את ההזדמנות

גם הוא לעשות אותו דבר ולהחזיר עוד יהודים בתשובה.

ואם הוא לא יכול להחזיר בתשובה

למרות שאין דבר כזה כי זה תלוי ברצון,

אני גם כן לא הייתי מוכשר להחזיר בתשובה.

אני עוד בעצמי הייתי צריך תשובות להרבה שאלות.

אבל אם אדם רוצה,

הכול יוצא.

אבל צריך לרצות.

אנשים רוצים להיות עשירים, עובדים יומם בלילה להיות עשירים.

אנשים רוצים להיות ספורטאים, יומם בלילה הם מתאמנים.

אנשים רוצים להיות כמו כדורים מנופחים,

כל היום מרימים משקולות.

אנשים רוצים להיות כמו דגים,

שוחים כל היום בבריכות.

אנשים רוצים לרוץ,

רצים 42 קילומטר כל יום.

אם אדם רוצה,

הכול יוצא,

אבל הוא צריך לרצות.

אבל אדם שלא רוצה, הוא אגואיסט ואנוכי.

הוא קיבל את שלו,

והוא לא חייב לאף אחד כלום.

זה נקרא לווה רשע ולא ישלם.

הכרת הטוב מינימלית לקדוש ברוך הוא נתן לך עיר, לך את הדרך.

מה אתה עושה עם זה?

אז כל יהודי שלא יכול לכאורה,

או שהוא טרוד ועסוק בעניינים אחרים,

הוא יכול להיות שותף

עם מי שעושה את המלאכה הזאת כדי לתת לו כוח להמשיך.

איך צה״ל עושה התרמה מדי פעם?

שמעתם על מבצע התרמה לליבי?

אה? ליבי, ליבי.

אומרים יש לך לב?

תן לליבי.

ומתרימים לצה״ל.

למה?

צה״ל שומר עליך, אומרים, לא?

אז תן לו,

תן לו, תן לחיילים, תן להם אפשרות, שיהיה להם קל.

כולם מבינים את זה, נכון?

כשבאים מאילן ומבקשים כסף בשביל הנכים,

אנשים נותנים, נכון? לא מתעלמים.

למה נכים?

חס ושלום, שלא יהיה במשפחה או משהו, תן צדקה, אתה יודע.

יותר טוב לתת ושלא יהיה לנו.

קח, קח, כמה שצריך, שלום להתראות.

יש נכים בנשמה.

מה איתם?

הם נראים טוב.

הם סודרים.

יש להם כרטיס אשראי,

פלטיניום.

אבל הם נכים בנשמה.

מה עושים איתם?

לא להציל אותם, לא לעזור להם.

גם אם הם לא רוצים.

אבל אבא שלהם מבקש, אבא בשמיים מבקש,

הבנים שלי, תחוסו על הבנים שלי. מי מוכן ללכת לשכנע את הבנים שלי שישובו אליי?

נגיד, יש משפחה שהבן ברח להם לאילת.

הם פונים לכל מי שרק אפשר, תעשה טובה, תחזיר את הבן שלי.

תחזיר את הבן שלי.

היום קיבלתי טלפון

מאבא

שהשם ירחם. הוא אומר, הבת שלו, בת מצוינת, נפלאה,

משהו.

ביקשה ממנו ללכת עכשיו,

ללכת לירושלים, להתפלל בכותל.

פתאום אח שלו מצלצל אליו מבאר שבע ומספר לו שהוא ראה את הבת שלו היקרה והחסודה,

בבאר שבע,

עם שני בדואים שמחבקים אותה.

והוא צועק, מה אני עושה?

נו, מה אתם אומרים על דבר כזה?

מצווה לעזור? לא, לא מצווה.

אנשים יכולים לקבל שבץ.

כל עולמם חרב.

ופתאום מתברר להם כזה דבר.

הקדוש ברוך הוא אומר, יש לי הרבה בנים ובנות שבויים בסטרא אחריו.

ואני מתחנן, מבקש,

תצילו לי אותם.

אז מה אתם אומרים? אנחנו חייבים הכרת הטוב

לקדוש ברוך הוא על זה? להחזיר לו את הבנים?

אני מדבר עכשיו אפילו רק לבעלי תשובה שזכו.

לא חובה עלינו לעשות, אם זכינו, שנזכה גם אחרים?

היום יש טרנד כזה,

שאם אחד נרפא מהמחלה,

הוא כותב ספר, הוא מפרסם מה הוא עשה, איך עשה, איך נרפא,

עוזר לאחרים.

כל מסומם לשעבר נהיה מדריך בגמילה.

מביאים אותו, הוא מספר, הייתי ככה, הייתי ככה,

והיום אני ככה כי עשיתי ככה וככה.

נו,

אז בעל תשובה לא יכול להגיד, פעם הייתי חילוני שכפר ועבר ועשה והיום אני ככה כי עשיתי ככה וככה וככה.

למה לא תשקיע באחרים?

אז אם אתה לא מוכשר ולא מסוגל,

אז תתמוך באלה שעושים, תדחף את העגלה שאחרים שמסוגלים יעשו.

אתה לא משרת בצבא, תן לי ליבי.

אתה לא נחם, ברוך השם, את הבריא, אבל תן לנכים.

איך אומרים החבר'ה?

עדיף לשלם קופת חולים ולא להיות חולה.

המתפלל על חברו נענה תחילה, נכון?

מי שדואג לאחרים שבניהם לא יצאו לתרבות רעה,

מן הסתם הקדוש ברוך הוא יעזור לו, גם כן מידה כנגד מידה, נכון?

אז זאת אומרת, כל בן אדם

צריך לראות הכרת הטוב לקדוש ברוך הוא,

והכרת הטוב לאלה שעזרו לך בדרך.

לא לשכוח.

אבל יש מצב שאני אגלה לכם קשה ביותר.

יש אנשים

שלא מכירים טובה, אלא הפוך, רעה תחת טובה.

אתם יודעים איך זה עובד? לא תאמינו.

פעם הבריס קרוב הלך בדרך עם הבן שלו,

ופתאום מישהו חירף וגידף

והבן

רצה למחות באותו בן אדם,

אז אביו היסהו,

והוא ראה שאביו עומד ככה ושוקע במחשבות,

ופתאום פלט, אה,

הבנתי,

והמשיך ללכת.

הוא שאל אותו, קודם כל, למה לא נתת לי

למחות בו?

למה אמרת, אה, הבנתי

מה הבנת?

אז הוא אמר, קודם כל

אם הוא גידף

וזה מגיע לי

אז מה אתה צריך למחות בו?

ואם הוא גידף

וזה לא מגיע לי

נו אז מה?

אם כלב נובח נענה לו?

לא נענה לו

אבל אחר כך חשבתי למה הוא גידף

ונזכרתי

איזה טובה עשיתי לו.

נזכרתי

שעשיתי לו טובה, עכשיו אני מבין למה הוא גידף.

אתם שומעים מה הוא אמר?

הוא אמר יסוד גדול.

אדם רוצה להכחיש שהוא חייב טובה.

למה?

כי זה שעשה לו טובה

כל פעם מזכיר לו שהוא היה במצב נחות והיה זקוק לו והוא עזר לו ולא טוב לו לזכור שהוא היה נחות וזקוק לו.

לכן הוא משתדל להכחיש את זאת.

שמעתם איזה מצב אדם יכול להגיע?

וזה לא אחד ולא שתיים. ואני אומר לכם יהודים יקרים

אני רואה

הרבה אנשים לצערי

שאני מכיר אותם אישית שהחזרתי אותם בתשובה

וטרחתי בעבורם. זה לא שהם באו לאיזו הרצאה בתוך כדי הדברים, בין הקהל הם חזרו בתשובה.

כאלה שהשקעתי בהם לפני שנים רבות.

ומה?

ואני הולך היום באיזשהו מקום ואני רואה איך הם מורידים את העיניים שלא להתקל איתי בשביל לא להגיד שלום.

שלא יהיו חייבים.

יש כאלה מנומסים

שאומרים ככה בלית ברירה לפעמים,

כבוד הרב, אתה יודע,

חשוב שתדע

שבתחילת הדרך שלי מאוד נעזרתי בקלטות שלך.

הם לא רוצים לומר שהם חזרו בתשובה ממש,

אבל יש לך איזה חלקיקון.

מה קרה?

הוא לא רוצה להיות חייב.

ההפך מהכרת הטוב, בחינת

לווה רשע ולא יישלם.

אז זאת אומרת, כל בן אדם ובן אדם

צריך לראות איך הוא מכיר טובה למי שעשה לו טובה.

ומי שימסור את נפשו להכיר טובה לכל אלה שעשו לו טובה.

גם לדבר שמביא לכם את הדואר,

גם לבעל המכולת שקם בארבע, אפילו שהוא מרוויח מכם,

קם בארבע ומביא לכם חלב בזמן.

אם הוא לא ידאג שיהיה חלב, אם הוא לא ידאג שיהיה לחם,

אתם תהיו בבעיה.

תתחילו לחפש עוד יותר רחוק ולהתרוצץ.

השירות הזה, אפילו שהוא תמורת כסף,

זה חסד.

גם זה חסד.

אם חושבים שחסד

זה רק בלי כסף, גם עם כסף.

אנשים שעושים מצוות תמורת

כסף זה גם חסד.

מה לעשות?

אנחנו לא רגילים,

אנחנו רוצים להגיד, קל לנו ונוח לנו להגיד, הוא מקבל, הוא נהנה מזה,

שלום, הוא קיבל את שלום, מה אתה רוצה עוד?

לא.

התורה אומרת לא.

הכרת הטוב.

אז אם תגיעו למצב שאתם יכולים למסור את הנפש,

תאכלו להחיות מתים.

אמר לי אחד בהרצאה שנתתי בשבת,

כן, אבל זה היה פעם,

צדיקים של פעם,

כמו אלישע ואליהו, שיכולים לחיות מתים במסירות נפש.

אבל היום אין.

אמרתי לו, אני מכיר דווקא שיש.

אתה מכיר מישהו שמחיה מתים?

אמרתי לו, כן.

רבי יונתן אייבישיץ אומר,

בספר יערות דבש,

במאמר יא',

שמחזיר בתשובה גדול מאליהו ואלישע.

שהם עשו דחיית המתים לגוף

והוא עושה לנשמה.

וזאת דחיית המתים האמיתית.

כי אלישע,

שאחיה את בן השונמית,

הוא מת.

ואחרי זה הביאו אותו כשהוא מת

ליד קברו של אלישע,

כדי שיחיה אותו פעם שנייה כמו שיחיה אותו פעם ראשונה.

ובאמת הוא קם.

קם,

והלך ומת.

למה?

כי הוא היה רשע.

אז אלישע חיה אותו,

אבל לא משכינים רשע אצל צדיק בקברות,

לכן אלישע חיה אותו, כשאלישע מת כמובן.

הוא הלך כמה מטרים ונפל מת.

אז זאת אומרת, להחיות את המת

זה טוב,

אבל בתחיית המתים הוא יקום או לא יקום?

לא יקום.

אם הוא רשע, לא יקום.

אבל מי שמחזיר בתשובה,

מי שהיה רשע קודם נהיה צדיק, והוא יקום גם בתחיית המתים.

אז אין תחיית המתים עולה מזאת.

איך זוכים לזה?

מסירות נפש.

כשיש הכרת הטוב לקדוש ברוך הוא,

ואתה מוכן למסור יומך ולילך לקדוש ברוך הוא עשרות שנים בלי הפסקה,

אתה זוכה לחיות מתים.

אז מי שרוצה לחיות מתים, יכול לחיות מתים.

ולא רק מתים מתשובה,

גם מי שהולכים למות ממש,

שיש להם מחלות קשות,

יכולים לחיות בגלל זה.

זאת אומרת, הכרת הטוב בדרגה הגבוהה

מביאה אדם למדרגה של מחיה מתים.

נו,

מה אתם אומרים? אתם מעוניינים?

מקצוע טוב זה, לא?

לחיות מתים.

אבל צריך להיות מכיר טובה במסירות נפש.

פעם אמרתי שיש לי צער בלב.

מה הצער?

לא.

זה נכון מה שאתה אומר, למה לא ידעתי שיש תשובה לפני שחזרתי? זה נכון.

אבל אמרתי שיש לי צער בלב

על אלה שזכו לחזור בתשובה דרך ארגון שופר,

והם לא נותנים מכספי מעשר שלהם כדי שהארגון יוכל להמשיך ולהחזיר עוד מאות אלפים ומאות אלפים.

אם כל אחד שהיה מחזיר בתשובה, שהיה חוזר בתשובה על ידי הארגון היה נותן שקל לחודש לארגון,

ארגון שופר לא היה מבקש תרומות.

הוא לא היה צריך כסף למניות בשביל מבצעים,

הוא היה הופך את כל העולם לבד.

אבל אין הכרת הטוב אפילו לתת שקל בחודש.

זה לא יאומן כי יסופר.

ותשאל אם נותנים לאחרים?

נותנים.

אז למה פה לא נותנים?

פשוט. לא רוצים להרגיש מחויבים.

לא יאומן כי יסופר.

תלמוד תורה שגידל את הבן שלך ונמד את הבן שלך והוציא אותו,

צדיק.

לא צריך לעזור לתלמוד תורה הזה שיצליח להביא עוד פירות טובים? למה לא?

מקום. מקום שהילד שלך, חלילה, הנכה היה שם ושיקמו אותו והוא נהיה בריא ומתהלך על רגליו בריא ושלם.

לא צריך לתמוך במקום הזה שהוא יכול להפוך אנשים נכים לבריאים?

למה לא?

איפה הכרת הטוב?

זאת הבעיה.

התורה מלמדת אותנו.

השם אומר למשה, נקום נקמת

בני ישראל מעת המדיינים. הוא אומר, אני לא יכול.

אינו בדין שהאם עצר להם,

שהרי נתגלדלתי במדיין.

אתה עשית יותר למדיין ממה שמדיין עשה לך.

אתה לקחת את יתרו שיהיה החותן שלך.

אתה גרמת שיהיה פרשת יתרו.

אתה הצלת את בנותיו.

מה הוא נתן לך, לחם?

משה לא רואה מה הוא עשה למדיין, הוא רואה מה הוא קיבל ממדיין.

אתם שומעים איך צריך להסתכל בן אדם?

זה הפרשיות האלה מלמדות אותנו.

ואנחנו צריכים להיות חכמים,

ללכת על פי התורה, כי ידונו אותנו לפי המידות שלנו.

לפי המידות שלנו, בדיוק איתן נישאר גם כשניפטר מפה.

וככה נרגיש.

וכשתתברר האמת,

נהיה בבעיה.

ועכשיו,

מי שרוצה לשאול שאלות, שישאל בבקשה.

תן לגברת פה, יש לה שאלה.

תכף אני אתן לך, בעזרת השם, להגיד כמה מילים. רגע.

כן?

לא שומעים אותך.

כן? הכנן אלוהים היא כישרון, לא כל אדם חכמוד הוא פתרון. תכף אני אלמד אותך.

תכף.

אני לא יודעת איך כל כך לנסח את השאלה.

כשהקדוש ברוך הוא נותן מכה,

נותן גם ליטוף אחרי זה, תמיד.

כשחזרתי בתשובה, כאילו, כשהייתי בהיריון בחודש השישי,

גילו לבת אחותי מחלת ליל.

היא נפטרה אחרי שלושה חודשים,

ואז קיבלתי על עצמי לחזור בתשובה.

קיבלתי על עצמי כיסוי ראש.

הילדה שלי נולדה,

עם אותה מחלת לב כמו הכינית שלי.

כיום היא מושתלת לב.

במשך חמש שנים אני רק בבתי חולים, ואני רק סובלת.

נכנסתי עוד פעם להיריון,

ונולד לי ילד עם אותה מחלה.

הוא נפטר לפני שנה.

מהיום, בעצם, שכאילו קיבלתי על עצמי את הכיסוי ראש,

אני יכולה להגיד שיש לי הרבה קשיים בחיים.

אבל באותה מידה אני יכולה להגיד גם שאני מאוד אוהבת את הקדוש ברוך הוא, אני מאמינה בקדוש ברוך הוא,

ואני רוצה לדעת אם הוא ירחם עלי וייתן לי ילד בריא וייתן לי ליטוף.

אני אשאל אותך שאלה.

אם הקדוש ברוך הוא היה מבקש ממך שתקריבי את הבן שלך בשבילו,

היית עושה את זה?

כן.

נראה לי.

אז הנה את עושה את זה.

עכשיו זה אחד.

הוא ביקש מאברהם שיקריב את הבן שלו, את יצחק, כשהוא בן 37,

כשהוא הבטיח לו שהוא יהיה

זה שממנו יצא זרעו.

והוא הלך לעשות את זה. והקדוש ברוך הוא אמר לו, תסלח לי, תעצור, תעצור. אני ביקשתי ממך מבעלתי ובעליהו לעולה.

אתה העלית אותו, תוריד.

אברהם לא מסכים, רוצה לעקוד אותו ממש.

ומוציא לו רביעית דם.

רגע, רגע, רגע, אני יודע, אני יודע.

אני יודע, אני יודע.

אבל אברהם רוצה להראות לקדוש ברוך הוא את אהבתו לו עד הסוף.

אז כשהקדוש ברוך הוא כבר אמר לו לא, הוא אמר לו כן.

מה אמר לו הקדוש ברוך הוא? עתה ידעתי כי יראה לו כמעטה.

את יודעת כמה מבחנים עבר אברהם אבינו?

אברהם אבינו עבר עשרה מבחנים, עשרה ניסיונות.

עשרה ניסיונות מגיל 75 עד גיל 137. היה לו הניסיון האחרון

עם עקידת יצחק.

עד גיל 75 אברהם אבינו הפך עולם ומלואו.

נלחם עם כל העולם לשכנע אותם שיש אלוקים.

רק בגיל 75 נתגלה אליו הקדוש ברוך הוא.

בינתיים הספיקו לזרוק אותו לכבשן האש.

בינתיים שמו אותו עשר שנים בכלא.

בינתיים גירשו אותו, ביזו אותו, רדפו אותו.

הכול הוא עבר.

ובגיל 75 רק התחילו הניסיונות.

עכשיו צאי וחשבי.

הוא פעם שאל שאלה כמו שלך למרות שקשה לך וברור?

הוא לא שאל.

כשהקדוש ברוך הוא דיבר עם משה,

אומר למשה

האבות הקדושים לא הרהרו אחר מידותיי.

הבטחתי להם את הארץ ולא נתתי להם. הרהרו?

לא.

הבטחתי לו ביצחק כרחזרה ואמרתי לו עליה ולא עולה? הרהרו?

לא.

כל מה שאמרתי להם לא הרהרו אחריי.

השם אמר,

עושים.

לקח?

לקח.

נותן?

נותן.

לא שואלים שאלות.

רגע, רגע.

שמעתי.

האם הוא ייתן לך ילד בריא? שמעתי.

עכשיו,

איוב, עשרה ילדים מתו לו ביום אחד.

ואשתו, מרוב הסבל, זה לא רק זה, הוא נהיה עני מרוד שהוא היה עשיר אדיר.

ולא רק זה, היה לו שחין בכל הגוף.

הוא סובל סבל איום ונורא.

אז אשתו אומרת לו, ברך אלוקים ומות.

זאת אומרת, הפוך מברך, כן?

והוא אומר לה, כאחת הנבלות תדברי.

הרק את הטוב נקבל מאת האלוקים, ואת הרע לא נקבל.

השם נתן, השם לקח, היא שם השם מברך.

זה שלא נתן, לקח, מי יכול להגיד לו מה תעשה, מה תפעל?

עכשיו,

את לא יודעת את סוד הגלגולים

שלך ושל ילדיך.

אבל אם תשמעי את ההרצאה שלי בנתניה ובמודיעין האחרונות,

ותשמעי את הגלגולים שאני מסביר בפרשיות האחרונות,

את תעמדי משתוממת,

ותשאל לך רק שאלה אחת.

מעניין אותי מי היה הגלגול ועלמה של אלה שהיו אצלי.

ככה תשאלי.

לא תהיה לך שאלה למה.

תהיה לך שאלה מי.

הסקרנות תהיה מי,

לא למה.

כי הקדוש ברוך הוא עושה הכל בחשבון.

וילדים קטנים לא מתים בעוונם,

כי הם לא חייבים בכלל.

הם מתים על גלגול קודם.

רק השאלה,

למה הם באו אלייך ובעוון מה,

ולבעליך ובעוון מה,

אתם לא יודעים.

גם דוד המלך לא ידע הכל, והוא אמר,

עד הגיעה מקדשי אל הבינה לאחריתם.

יש דברים שלא נוכל לדעתם בעולם הזה.

אבל אנחנו סמוכים ובטוחים שהקדוש ברוך הוא עושה עם בניו,

כפי שהוא מבין שזה לטובתם.

אז לכן אין מקום לשאלה.

אבל לשאלה האם ייוולד?

למה לא?

אבל מי יודע?

ואני אלמד את כולכם עכשיו דבר אחד חשוב.

לעולם,

אל תתלוננו על הקדוש ברוך הוא.

לעולם.

שום תלונה שלא תהיה לכם בחיים.

אני חושבת ש... רגע, לא את. כולם, אמרתי.

אם אדם לא יתלונן,

הוא יקצר תהליכים,

וגם לא יישנו לו מקרים בגין התלונות.

כי התלונות מזמינות

עוד בעיות.

למה יאמרו הגויים?

הגויים שואלים על הקדוש ברוך הוא. למה?

היהודים נעשה ונשמע.

יהודי לא שואל שאלות על הקדוש ברוך הוא.

אז יש לנו תמיהות?

זה בגלל שאנחנו לא יודעים.

וזה סביר וזה מקובל

שלא נדע. אם כן, היינו מדרגת הארי הקדוש. אנחנו לא במדרגה שלו.

הוא ידע, אנחנו לא יודעים.

אבל בסך הכללי אנחנו צריכים להבין.

אין דבר שהקדוש ברוך הוא עושה שאין בו תרופה.

והוא מקדים תרופה למכה.

אני רק אתן לך דוגמה שכבר נתתי באחת ההרצאות,

ואני לא אומר אותה עלייך חלילה ולא על אחרים,

אני רק נותן אותה כדוגמה למחשבה שאנשים אף פעם לא חושבים עליה.

היה אחד שנולד לו ילד שהיה לו מחלת CP, תשמונת דם,

והוא סבל לילד מאוד מאוד מאוד במשך כארבע שנים.

והוא מאוד אהב את הילד הזה וגידל אותו בחיבה ואהבה והשקיע בו מאוד מאוד מאוד.

אבל הילד כבר סבל ייסורים כאלה שהאבא התחבט האם טוב לו חייו או מותו.

ואז יום אחד הוא הגיע להכרעה גורלית והחליט שהוא

מתפלל שהקדוש ברוך הוא ייקח את הילד לטובת הילד.

והלך להיכל בבית הכנסת והתפלל ותפילתו נשמעה

והבן שלו נפטר.

שבוע לאחר מכן הוא נפטר.

ובשבעה שלו, של האבא,

באו הרבנים ואמרו שלא האבא החזיק את הבן,

הבן החזיק את האבא.

אז אף אחד לא יודע מה חשבון שמים.

ויש מעשים רבים על זה בכל מיני כיוונים ובכל מיני צורות.

אחד מהם זה שרבי יהושע בן נביא הצטרף פעם לאליהו הנביא לראות מה הוא פועל בעולם.

והם הגיעו לזוג עניים שלא הייתה להם רק פרה אחת שממנה היו מתפרנסים מהחלב שלה.

ובאמצע הלילה קם אליהו הנביא

והרג את הפרה.

ורבי יהושע בן נביא לא יכול לסבול את זה.

ושאל אותו איך, אמר לו אני לא עונה לך, אם אתה תשאל שאלות אני

לא לוקח אותך איתי.

בסוף בסוף כשהם גמרו את היום,

אמר לו רק תסביר לי, תעשה לי טובה.

איך, איך הלב שלך נותן לך להרוג את הפרה היחידה של זוג זקנים שחיים מזה?

אמר לו הייתה גזירה שהאישה תמות

ובמקום זה לקחו את הפרה כפרה.

עכשיו מה עדיף?

שהפרה תלך או האישה תלך?

אז אף אחד לא יודע את החשבונות.

יש אנשים שסובלים כל החיים,

יש אנשים שטוב להם כל החיים, יש אנשים מעורבבים,

אבל יש חשבון לכל אחד.

אנחנו צריכים לראות חיובי הכל, הכל חיובי.

כל מדע עביד רחמנא לתו עביד.

כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא זה לטוב.

גם הכי גרוע ביותר זה הכי טוב.

יש ילדים שצריכים להביא אותם לניתוח,

ניתוח בראש,

ניתוח בחודש שדרה, ניתוח פה, ניתוח שם.

חותכים את הילד,

חותכים את הילד, לוקחים ילד חי,

שמים אותו על השולחן ניתוחים,

ההורים חותמים שהרופא יכול לעשות בו מה שצריך

וחותכים את הילד.

ותופרים,

ואחר כך מתברר שכחו משהו ופותחים, ועוד פעם תופרים.

יש כאלה שחותכים כמה ניתוחים.

וזה ילד, זה רק ילד.

יש כאלה בפגייה שהרופאים צריכים לנתח אותם. ניתוח לב פתוח לתינוק,

עובר.

הם עושים את זה בגלל שהם רוצים לעשות את זה, או שאין ברירה?

אין ברירה.

גם הקדוש ברוך הוא עושה דברים שהאדם הזמין אותם לעצמו והוא יוצר את האין ברירה.

זאת אומרת, אם הוא עשה חטאים כאלה ואחרים וכו',

הקדוש ברוך הוא יודע איך תהיה רפואתם,

באיזה דרך.

אז לכן צריכים לדעת שהקדוש ברוך הוא עושה על הצד הטוב ביותר.

וזה שאת הולכת עם הכיסוי ראש,

לא זה מה שגורם שילדים חולים, חס ושלום.

לא, אני חושבת שלא הבנתי. כן, אבל אמרת בכל אופן פעמיים שמאז ששמת כיסוי ראש,

אז יש... אמרתי שהתחילו לי ניסיונות. שמעתי, אז לכן אני אומר אל תטלי ואל תזכירי את זה, כי יש עוד אנשים שיכולים לחשוב שלא כדאי לשים כיסוי רוב, כי אחר כך ילדים מקבלים מחלות.

אבל לא, לא, אז תקשיבי, תקשיבי.

ואם חשבת שבגלל הכיסוי ראש אז החיים ישתנו כבר לטובה וכבר הכל יהיה ורוד,

אז אף אחד לא מתחייב גם אם תחזור בתשובה שיהיה לך קול ורוד.

מי מתחייב לך?

לכל אחד יש חשבון. זה שזכית בתשובה,

טוב מאוד, אז אתה כבר בפנים בצד הטוב.

ואם בצד הטוב יהיו לך כמה ניסיונות או כמה קשיים, אז מה?

ואם אדם נהיה עשיר,

הוא פעם היה עני ועכשיו הוא כבר מוגדר עשיר מה-17 משפחות הכי עשירות בישראל.

אז מה, אין לו בעיות?

ואין לו חולים בבית?

ואין לו צרות?

ולא גנבו אותו ולא עבדו עליו?

ולא ניסו לחסל אותו? ולא, לא, לא.

מה,

אם הוא כבר הגיע למצב שהוא שאף להגיע אליו, זה אומר שמהיום כבר לא יהיו לו בעיות? אין דבר כזה.

החיים מלאי הפתעות.

אנחנו לא יודעים מה יהיה איתנו עד היום האחרון.

אנחנו צריכים להחזיק מעמד.

ובכל מצב לראות חיובי.

בכל מצב לראות חיובי.

אם היו שואלים בן אדם,

תגיד, אחד שאין לו ילדים,

תגיד.

‫תגיד, אתה רוצה שיהיה לך ילד?

‫אומר כן. אומרים לו, אבל אתה, ‫לא נגזר עליך שיהיה לך ילדים. ‫לא נגזר, אתה לא נגזר עליך.

‫אתה בכל אופן רוצה? אומר כן.

‫אומרים, אנחנו מוכנים לתת לך, ‫אבל רק לשלוש שנים. ‫אתה רוצה או לא רוצה?

‫הרבה הורים יגידו, ‫מוכנים לפחות שלוש שנים.

‫יהיו הרבה כאלה שיגידו.

‫תשאלי אנשים ותראה.

אבל זה אם שואלים אותם ומודיעים להם מראש שהם לא יקבלו ורק אם הם יסכימו הם יקבלו.

נו, והקדוש ברוך הוא צריך לשאול כל אחד אם הוא מסכים או לא מסכים.

אז אני אגלה לכם סוד,

סוד שכתוב, לפני שאדם יורד לעולם אומרים לו בדיוק מה יהיה איתו והוא מסכים על זה ואחרי זה נותנים לו את הכול.

רק הוא לא זוכר.

אבל כשהוא מגיע לכאן יצר הרע יש לו שאלות וקושיות והכול בשביל להפיל את הבן אדם.

כן, עכשיו תגידי מה שאת רוצה.

אני רוצה שתברך אותה. בשמחה רבה.

מה השם?

מורן בת אילנה.

מורן בת אילנה, תשכי לי ילד וילדה בריאים ושלמים מהרה.

כן. כן, הוא רצה להגיד משהו פה.

כבוד הרב, גם אני קוראים לי אמנון.

זכיתי קצת בחלק מהשם שלך.

אני אומר, הקבוצה ברוך הוא חנן אותך

בספר אחד להחזיר

חצי עולם.

אנחנו קוראים שני ספרים כל שבת.

לא מחזיר בקושי אחד בשנה אולי.

אז כל אחד האלוהים חנן אותו במשהו אחר. אחד מהנדס, אחד סנדלר, אחד טייס.

אז גם תלמוד תורה שיש בביך,

אבל באלה אחוז אחד

ממה שאתה יודע.

אז קודם כל בוא אני אגיד לך דבר אחד.

אני הייתי עם הארץ גמור.

גם אני.

והיום אני עם הארץ לא גמור.

אבל עם הארץ עדיין.

ועם מה שהספקתי ללמוד, וזה קצת,

תראה מה הצלחתי לעשות.

אבל לא בגלל שאני מוכשר.

כן. לא, אני אומר לך במפורש לא.

עוד פעם, זה רק בגלל שאני באמת רוצה,

באמת רוצה להשפיע שאנשים ידעו את האמת.

אני הייתי יושב ונותן

דברי תורה וויכוחים,

במשך תשע שעות היה לי הרצאות. תשע שעות.

והיו שואלים אותי, מי אתה בכלל? מאיפה תמביא את זה?

מה אתה מבלבל את המוח? אף אחד לא אמר לנו את זה עד היום. אתה יודע מה? היום מתנפלים עליי.

תשאל אנשים בבושם תשע בכפר שלם,

תשאל בבית שרון,

הייתי נותן שיעורים,

שני וחמישי כל פעם נותן שם.

מתאספים שם אנשים, חילונים גמורים,

לא יודעים בין ימינם לשמאלם,

ואני אומר להם דברים,

והם הכל שואלים, מי אמר? איפה אמר? הכל צעקות.

אל תשאל תשע שעות כל הערב.

אתה יודע מה זה תשע שעות?

היינו הולכים להתפלל בבוקר.

חלק, חלק היו הולכים אותי להתפלל בבוקר.

יום יום,

יום יום,

יום יום,

יום יום. אתה יודע מה זה?

אז הקדוש ברוך הוא

רואה שבן אדם משתדל,

אז הוא נותן.

הוא נותן כי אתה רוצה, ואתה רוצה,

ואתה רוצה, אז הקדוש ברוך הוא נותן.

לא בגלל שאתה חכם, לא בגלל שאתה מוכשר, לא בגלל שאתה נבון,

בגלל שאתה רוצה.

ואני אגיד לך דוגמה.

יש רב גדול מאוד ומפורסם היום שבא לאבא שלו,

כשהוא היה בישיבה,

הוא אמר לאבא שלו, אבא, אני לומד,

אני לומד,

אבל אני לא מבין,

אני לא מבין.

אמר לו, בני,

לא צריך להבין,

צריך ללמוד.

אז הוא חזר ללמוד, עד היום הוא לומד.

קוראים לו הרב קנייבסקי.

זה ספר תורה מהלך.

מה אבא שלו אמר לו?

לא צריך להבין, הוא לא היה מוכשר.

הוא היה לומד והודה, אני לא מבין.

אמר לו, לא צריך להבין.

צריך ללמוד. התורה צוותה ללמוד.

והגית בו יומם ולילה, שב תלמד, זה מה שהשם רוצה.

והשם פתח,

כי השם פותח,

לכל מי שרוצה,

כל מי שרוצה ברוחניות,

הקדוש ברוך הוא נותן בלי הגבלה.

בגשמיות לא,

ברוחניות כן,

מה שאתה רוצה.

אבל הוא רוצה לראות שאתה מתמסר למה שאתה רוצה.

לא אומר משאלה ומחכה שהיא תבוא. לא.

אתה תתמסר מעכשיו על מה שאתה רוצה וככה יהיה בסוף.

מתי? נראה.

התורה קשה, נכון.

אז מה?

עשה בלאגן בכל העולם עם הנדר.

נכון.

מי ביקש ממנו לדור נדר? וידור יעקב נדר. מישהו ביקש ממך לדור?

אשתו סבלה מזה. נכון. נקצרו החיים שלו. נכון. למדתי השבת. נכון.

למדתי מ... נכון. אני זוכר טיפה, טיפה. טיפה, זה יפה מאוד. לא נורא. אבל זה אתה זוכר, זה יפה מאוד.

צעד, מסתדר. אבל צריך להבין דבר אחד.

כשאדם נודר בדרגה של יעקב אבינו, מותר לו.

מישהו בדרגה כמו יעקב אבינו,

שכתוב...

הוא ביאה לנו צרות בכל העולם.

לא הבנת. גם הרבה דברים שנעשו על ידי גדולים והייתה טעות כלשהי, גם כן הביאה בעיה.

אמרנו את אברהם, אתה אומר, יעקב,

יש כל מיני בעיות.

שנעשו על ידי גדולי ישראל בגלל טעות קטנה. נכון. אז מה?

אז מה?

אז מה?

אז ממשיכים עם זה.

אז מה קרה?

אז יש בעיות ויש טעויות. אז מה?

אחד כמו יעקב אבינו עושה טעויות.

כן, אתה רואה?

למה?

אדם

זה לא אלוקים. רק אלוקים לא עושה טעויות.

אדם, מעצם היותו אדם,

הוא בנוי לטעויות.

זה שהוא לא טועה זה הנס הגדול ביותר.

ואם הוא טועה מעט,

זה חבל על הזמן.

כתוב,

תקשיב טוב מה שאני אומר עכשיו,

כתוב שדור המדבר היו לו חטאים נוראים ומתו כמויות, נכון?

מאות אלפים מתו, נכון?

בעגל

ובמימרה

ובמתאווים ובכל מיני דברים ובנחשים השרפים וככה וככה וככה.

מתו, מתו, מתו, מתו, מתו. מה אתה אומר? זה דור טוב או דור לא טוב?

כמו עד שמיים אני לא יודע. איך קראו להם? דור דעה. דור דעה. רבי שמעון בר יוחאי אומר שלא היה כדור הזה בעולם ולא יהיה כדור הזה בעולם.

אין כמו הדור הזה.

אבל יש משפט אחד שאמרו חכמים זיכרונם לברכה

וזה מסביר את הכל.

כתוב אשרי הדור

שעוונותיו מועטים.

כמה היו העוונות של דור המדבר? עשר.

וינשו אותי זה עשר פעמים.

עשר פעמים הם נכשלו.

דור שלם

נכשלו רק עשר פעמים.

וכל הפעמים שנכשלו זה לא כל העם או כל הדור.

אחד מהם זה דוגמת צלופחד

שרצה לשם שמיים לראות שבחילול שבת מתים.

אחד.

זה המקושש.

היו עוונות של כיתות. אבל הוא היה צדיק.

הוא היה צדיק.

בסדר גמור. אבל למרות זאת זה נקרא אחד מהם. וינשו אותי.

ועוד כאלה שיצאו לראות וללקות

מיום השבת.

ועוד.

אז כאלה דברים שהיו גם על ידי רשעים.

או כמו אלה שעשו את העגל, זה בכלל ערב רב.

וכו'.

וזה נקרא דור שעוונותיו מועטים. אתה שומע?

אנחנו הדור הזה.

כמה עוונות יש לנו רק היום?

מיליונים!

יום אחד.

אתה מבין מה מדברים?

אז זה הדור.

זה הטעויות שהיו להם פעם. אתה שומע איזה טעויות?

ארבעים שנה היו במדבר.

בארבעים שנה היו רק עשר טעויות, ושבעיקר היו של בודדים.

נו.

אבל אתה רואה מה זה גרם?

שמתו ולא נכנסו לארץ וכו' וכו'.

ועד היום אנחנו סובלים את תשעה באב ואת החורבנות ואת הכול התגלגל מהמרגלים והכל והלאה והלאה.

למה?

כי הם היו השורשים שלנו.

הם היו השורשים.

כשהשורש לוקה,

אז זה משליך על הפירות.

אז לכן, אם לומדים, צריך סבלנות.

קובץ על ידי הרבה עוד מימרה ועוד הלכה ועוד פרק ועוד ועוד. לאט לאט לאט לאט לאט לאט לאט. מה שהיום לא מספיקים, עוד שנה, עוד שנתיים.

וגם מה שלא תספיק פה,

יש נצח לשבת ולהבין ושמה יפתחו לך את הכול, חבל על עצמם.

קורח, כתוב בתורה שאלוהים פתח,

עשה תוכנית אחר כך בעלת העולם.

אז היא כבר עשתה תוכנית בעלת העולם. מה אתה כבר קובע מראש שקורח כבר ייפול וייכנס לאדמה,

ואם הוא יחזור בתשובה, אז מה, תשנה את התורה?

אז קודם כול,

הקדוש ברוך הוא, הרי מרגע שהוא בורא את העולם הוא לא מחדש יותר כלום, כי אין חדש תחת השמש.

לכן הוא היה צריך להכין את העולם בצורה כזאת שיתאים

לכל מה שיהיה בעולם.

היות והקדוש ברוך הוא ידע שמשה יבקש

שהקדוש ברוך הוא יפתח את האדמה,

וכיוון שאין טבע האדמה לפתוח פה,

אז הקדוש ברוך הוא הכין מראש

את פי האדמה,

כדי שהיא תוכל להיפתח כשמשה יבקש.

ואמרת, ואם הוא יחזור בתשובה אז מה,

נכון, צדקת,

הבנים שלו חזרו בתשובה והם לא מתו,

אז אם הוא היה חוזר לא היה מת.

אבל כתוב.

שמה?

תפתח הארץ, תצביע. כי הוא ידע שהוא לא יחזור בתשובה.

לא יכול עליך, לא יכול. מה לעשות, מוטי?

מה לעשות?

עכשיו תקשיב לשם. גם אתה, רגע, חכה, אני אלמד אותך עוד משהו.

היות ואתה אומר שאתה אמנון ולא יכול לעשות כמו שאני עושה בינתיים, בינתיים.

אולי אחרי ההרצאה הזאת תשתכנע.

אבל אתה יכול לסייע לארגון שופר להמשיך לעשות.

אז אתה יכול לעשות לדוגמה מניה.

הנסתרות, אדוני. איי וואי, התחלנו עם הנסתרות.

עכשיו,

אז יכולים לעשות מניה. אני לדוגמה עכשיו עושה מבצע

להפיץ מיליון

ו-750,000, תראה איך אני לא שבע,

מיליון ו-750,000 תקליטורים תורניים, שיש בהם את כל התורה כולה,

לחלק בכל בית בישראל בחינם.

זה היה אנציקלופדיה אינטראקטיבית של תשובה.

עכשיו אני מחלק את התורה.

את כל התורה, הגמרא והפירוש שלה וההלכות והכול בתוך תקליטור עם מנוע חיפוש,

שיהיה בן אדם הכי טיפש וסתום ועם הארץ שלא יודע כלום,

אבל לשאול שאלה הוא יודע.

הוא יכתוב את השאלה, יצא לו התשובות בתורה הכל.

איפה זה נמצא?

בגמרא, במשנה, בתורה, בכל מקום, במדרש, הכל, הכל, הכל, הכל, יצא לו.

ולא רק זה,

שנאדי רבו ישאל אותי, אני אענה לו.

מי יבוא?

נאדיר.

מי זה נאדיר?

זה בעל האולם.

אהה, הבנתי.

מכל מקום,

בתקליטור הזה יוכלו כל העולם לדבר וללמוד ביחד דרך אתר שופר.TV,

וחביבי יהיה לנו בית המדרש הכי גדול בעולם.

אז מי שרוצה להיות שותף בדבר כזה ולהדליק את הנר גם לאחרים,

יכול להיות שותף בכספי מעשר.

400 שקלים לחודש, עשרה תשלומים,

הוא שותף בביליונים של ביליונים של ביליונים של מצוות של תלמוד תורה,

והוא מובטח,

והיא מובטחת,

שקמים בתחיית המתים.

למה?

כי מי שיש לו טל של תורה, קם בתחיית המתים. מי שאין לו,

לא קם.

אז יש אפשרות שכל אחד יזכה בדבר הזה.

בוא, אני אראה לך קליפ של ארבע דקות מה זה התקליטור התורני.

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין לי מושג שאתה רוצה להיות שותף בהקשרות ולהסתכלות.

אהההההההההההה

ההההה

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, אדוני השר,

אדוני השר,

אדוני השר,

כן, זה התקליטור התורני שכל אחד יכול להיות שותף לזכות בו ולזכות עם ישראל, להכיר טובה לקדוש ברוך הוא על מה שזכה הוא בעצמו.

אז אם יש מישהו שרוצה לזכות במנייר, ירים את היד.

ייתנו לו טופס או באשראי,

יכתוב את השם בשם האימא ויקבל גם ברכה על זה שהוא זוכה במצווה זו.

בינתיים אני אברך את אלה שעשו פה רחל תהילה בת שושנה, רפואה שלמה בידיים, מהרה, אמן.

ויש לנו פה עוד ראובן בן שלום,

איילה בת אהרון, מתניה בן ראובן, לירון בת עובדיה,

רוניה בת מתניה,

רוניה זה לא שם טוב, לירון זה לא טוב,

צריכים להחליף.

ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם מהרה.

אמן.

וטלפון לתרומות, 050-6500-666. מי שתורם כרגע בשידור ישיר יכול למלא בשופר נקודה TV שם באשראי,

וזה יעבור אליי מיד, ואני אברך אותו כאן בקהל.

נשאלתי כרגע על ידי שאלה

מבן ציון.

שואל,

כמה עולה להביא את הרב לניו יורק?

פרטים בנושא הגעה לחוץ לארץ צריך לצלצל למשרד שופר ולדבר עם יונתן צוברי,

בין השעות עשר בבוקר עד שש בערב.

עכשיו,

שואל אותי יהודי בשם בוצ'קו חננאל,

בגמרא כתוב משפט רשעים בגיהנום 12 חודש. למה אני אומר לפעמים שיש יותר אנשים בגיהנום?

החבר שלו אמר, מה הבעיה? אני אעשה עבירות, ואחרי זה אני אצא אחרי שנה, מה יכול להיות?

זו טעות לחשוב ככה.

אלה שהם בינונים במצב שווה ושקול,

אז הם נידונים 12 חודש.

אבל מי שכף נוטה יותר לצד השלילי,

לפי גודל עוונותיו הוא נידון.

ואם רוצים, זה יכול להיות גם אלפי שנים, אם רוצים לראות את זה כתוב,

אז יש ספר של הרמב״ן שבו הדברים כתובים במפורש.

זה נקרא שער הגמול על פי הגמרא.

וכידוע, קורח, שהזכיר אותו אמנון,

עד היום קורח צועק משה אמת ותורתו אמת,

והם בדאים, עד היום הוא צועק בגיהנום.

אז זאת אומרת, זה קצת יותר מ-12 חודש,

למי שחלם שהוא יוכל לעבור את זה בזריזות.

דבר נוסף,

לפי הזוהר והאגרה,

לפי חשבון שמובא, אז בתמוז השנה תשע״א,

או יהיה סוף הגלות, ויש אומרים תשע״ב,

האם הרב שמע על כך? כן, שמעתי וראיתי,

ואיני מתייחס לתאריכים בנושא הגאולה. רק אני יכול לומר שאנחנו קרובים מאוד מאוד מאוד.

כן,

שאלות נוספות, הנה פה יש לבחור.

אלה שרוצים לשאול אותי בשידור חי יכולים להיכנס לאתר שופר.tv,

ובשידור חי יכולים לשאול שאלות, כמו שעניתי עכשיו, אשתדל להשיב.

ערב טוב.

רציתי לדעת מה הדעה שלך לגבי המשיחיסטים.

המשיחיסטים, אלה שטוענים שהרבי חי וכולי,

ואלה שאומרים שמזמינים אותו לעלות שלישי בספר תורה וכולי,

זה כפירה.

למה אתה אומר את זה?

למה? כי זה כפירה.

מי שמת, מת.

ומי שחי, חי.

אבל, לא יודע, לפעמים, כאילו, אני לא יותר מדי מבין בדברים האלה, אבל זה כמו שלמשל אתה עכשיו אומר, איך אתה יודע שאנחנו דור של משיח, אז אתה מביא לי כל מיני פסוקים מהתורה שמוכיחים לך שזה הדור שלנו.

אז הם גם, יש להם את הטענות שלהם,

כאילו, גם דברים מהתורה שהוא, לא יודע, שהוא האחרון מזה, אתה יודע, בתורה אפשר לדרוש מ״ט,

תמ״ם, אם ט״ט טהור.

בשביל להיות אדם שיכוון לטהור צריך להיות גם צדיק ששואף לאמת.

אותם לא מעניין את האמת.

מעניין זה שהם אוהבים את הרבי.

זה דבר חשוב.

אין לנו שום טענה על הרבי ואין לנו שום טענה אחרת, אבל יש לנו טענה על מי שמדבר שטויות.

הבנת?

אז לכן צריך להבין שמה לעשות, צריכים להשלים עם זה.

ומשה רבנו הוא נפטר ורבי שמעון נפטר ורבי מאיר נפטר ומרן הבית יוסף נפטר

והארי נפטר והגאון נפטר והבן איש חי נפטר, רק הוא לא נפטר?

אז איפה הוא?

אז את מי קברו?

הבנת, בבי?

כן.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

אפשר, בחודש.

אנחנו צריכים להשיג מיליונים שקלים אם אני...

אבל יא בני עמי, אם אני אחליט ללפלף על גירש גירש, לאן אני אגיע?

כבר יבוא משה, יא ואני לא עשיתי כלום.

לא, חמש מאות, אה, אני אספר חמש מאות, אדוני השקף בחור. אז תן עכשיו, ואחר כך נראה, ואחר כך זה ככה, וככה וככה.

תן לו, יאללה, תמלא אותו.

תמלא אותו, תמלא.

זה מניה, מניה, קונים מניות.

אין ברירה.

הנה, הנה.

שב, שב, שב, מתוק שב.

נכון, נכון.

אז תאספו ביחד ותעשו מניה בשותפות.

כן, הנה, תן לו פה שורה ראשונה.

לי גם יש זכות, אני עם המשפחה של האימא שלך.

כן, יפה מאוד.

אז תירת שלום, יש הרבה משפחה שלך. נכון.

נכון.

רציתי לשאול על הגזענות

בנושא של החרדים,

האשכנזים. לא,

אני לא מדבר על בני עקיבא וכל אלו,

שהם לא מוכנים להכניס את הילדים של הספרדים בצורה כזאת שאתה שמעת לפני שבועיים,

הייתה איזו כתבה של איזה מורה שלא מוכנה להכניס

ילדה ספרדייה לבית ספר.

היא טוענת שהאימא לא הולכת בדרך התכונה.

אם היא כל כך דואגת

שהאימא לא הולכת בדרך הנכונה,

לפחות להציל את הילדה נגיד.

זה לא שהאימא כופרת. תקשיב, מישהו מזרע אברהם

לא דוחה נשמה יהודייה,

שהרי אברהם אבינו לא דחה את עובדי העבודה הזרה,

והקדוש ברוך הוא אהב את עבודתו.

אני רק מרחם על אלה שדחו נשמות של יהודים,

מה הם ישלמו בעולם האמת.

כי כתוב שאברהם, יצחק ויעקב דחו את תימנע

אחות לוטן,

ובגלל זה קיבלנו את עמלק

שלקק את דמו של עם ישראל, שלא קרבנו את תימנע,

והייתה כל ההצדקה לאבות הקדושים לא לקבל אותה,

משום שהיא הייתה מופקרת לחלוטין.

והיא התחתנה עם אליפז ויצא מהם עמלק.

וזה כתוב, בגלל שריחקו את האבות הקדושים. אתה שומע?

ריחקו בדין.

ונכון,

אבל זה מה שקרה.

שמעת? ולמה לא יוצאים בזעקה? תקשיב רגע.

כשיעקב אבינו הסתיר דינה בתיבה

כדי שלא יגלה אותה עשיו,

מה אמר לו הקדוש ברוך הוא?

לא רצית לתת אותה למהול?

היא תימסר לערל לשכם בן חמור.

שמעת?

זאת אומרת,

אם מישהו דוחה נפש מישראל, אוי לו ואוי לנשמתו.

דבר כזה היה יכול להתבצע רק על פי בית דין.

אם היו לוקחים בית דין ושוקלים האם הנזק שיצא מתלמיד מסוים

יהיה כזה גדול שהוא יזיק את הרבים ואז לכן אי אפשר לשים אותו במסגרת מסוימת אלא במסגרת אחרת.

אם בדין היו דנים על כל אחד ואחד

אז הם יכולים לפסוק דבר כזה.

וזה לא פשוט גם.

אבל כשכל מנהל רוצה שהבית ספר שלו יהיה מוצלח וזה או שיש לו איזה משהו עם חשבונות כאלה ואחרים וגם לא שומעים לגדולי ישראל.

גדולי ישראל מפצירים, אני עד למקרים מסוימים שהפצירו ולא שמעו להם.

עוונם יישאו.

כן,

שאלה יש לה בחור ושחור.

בינתיים מי שרוצה לעשות מניה יכול להרים את היד.

שלום כבוד הרב. כן, שלום.

אני ברוך השם בזמן האחרון מתחזק מאוד בזכות חבר שלי פה.

עכשיו בבית עושים לי קצת בעיות עם זה, כי כל המשפחה חילונים.

אני היחיד שככה מגלה עניין ומתעניין יותר. אז רוצה לשאול אותך עכשיו, מה אני אמור לעשות עם האוכל?

כי אני לא יכול להפסיק לאכול בבית,

ואני לא יכול להגיד לאמא שלי שאני לא אכל את האוכל שלה בגלל שהוא לא כשר.

קודם כל אתה יכול להגיד לה.

לא חזיר או משהו, כאילו, הכלים, בשר ו... ברור, אתה יכול להגיד לה.

כמו שאם הרופא אומר לך שאתה חייב לשמור דיאטה חמורה בגלל שיש לך, נגיד,

סוכרת או שיש לך בעיה אחרת,

אז היית בא ואומר לה שהרופא אמר לך שאסור לך לאכול את המאכלים שהיא עושה כי יש בהם שומנים, יש בהם ככה, יש בהם ככה.

זה היה לגיטימי, נכון? והיא הייתה אומרת לך, בסדר, אין בעיה, אני אעשה לך מה שאתה אוהב.

אם אני, כאילו, אתה יודע, אני אתחיל לפתוח את הנושא הזה, זה לא יגרום שום דבר טוב.

כאילו, ככה להעלות את זה בגלל הדעת, ואז חילוקי דעות. אז אתה לא צריך, תימנע, תאכל קר,

סנדוויצ'ים וכדומה.

זה הפתרון היחיד?

יש לך אחר? אני מוכן לשמוע. בשביל זה שאלתי אותך, אם... אז לכן עניתי.

טוב, תודה רבה. תהיה בגיא.

דרך אגב, אורי זוהר ככה עשה, אשתו לא רצתה לשנות את המדבר. אפשר לקרוא ברכה גם? בטח. שרון בן דניאל. שרון בן דניאל, השם יזכה אותך לשוב בתשובה שלמה ולהחזיר את ההורים בתשובה. תודה רבה, כבוד הרב.

כן.

רגע, הגברת פה רוצה.

שלום, כבוד הרב. שלום.

אני הגעתי ממיאמי.

לפני הרבה שנים לקחתי על עצמי לתרגם את הספר שלך, כבוד הרב.

אה, מרוסית?

ברוסית, כן. ברוסית, כן.

אז הספר מתקדם, אבל לא כל כך מהר כמו שרציתי.

רציתי לבקש ברכה, כבוד הרב. קודם כל, שתצליחי בגדול,

ושהדברים יתקבלו על לב הקוראים,

ובעזרת השם ישובו בתשובה אלפים ורבבות של משפחות מישראל בזכות התרגום שלך.

אמן.

תודה.

בהצלחה.

כן, תן שם, הנה שם הגברת רוצה גם.

שלום, כבוד הרב. שלום.

איך אפשר להגיד על חב״ד שהם כופרים,

אם הם עושים כל כך הרבה למען עם ישראל?

לא אמרתי כזה דבר. אמרתי, אלה שהם משיחיסטים ואומרים שהוא חי ואפשר להזמין אותו לספר תורה שלישי.

אבל כל אותם אנשים הם עושים הרבה.

מה זה קשור?

גם קורח שהיה בסדר גמור היה פיקח והיה בער רוח הקודש,

אבל כשהוא פישל פעם אחת

והוא חלק על משה רבנו,

אז הוא נבלע באדמה עם כל צדקותו.

אם אנשים רוצים להגיד שהוא חי,

מה שזה מוכחש,

אז יש בעיה, מה אנחנו יכולים לעשות?

אם אני הייתי בא לפה עכשיו, כן,

והייתי אומר, שב, שב פה, שב, שב, שב.

תביא לו, תביא לו לשתות, תביא לו לשתות.

והיו מביאים עכשיו פה, והייתי אומר, נו, תשתה.

טענו אמן, אתם לא שומעים את הברכה?

טענו אמן.

הייתם אומרים שאני לא שפוי.

אז מה ההבדל?

בגלל שקוראים לו הרבי, הרבי כבודו במקומו מונח,

אבל אי אפשר לעשות אלילות.

מה לעשות?

כתוב שאהבה מקלקלת את השורה.

אהבה יתרה,

שאוהבים יותר מדי, היא מקלקלת את השורה, את היושר. מה נעשה?

הם אוהבים מאוד, אני מסכים,

אני מעריך,

תודה רבה,

אבל לא אפיקורסות, זה אפיקורסות.

אבל הם יזכו לגן עדן? הם ישובו בתשובה.

אבל הם לא רק זה.

הם חייבים אנשים להאמין בזה.

הם בסנדקאויות,

בבריתות, צועקים,

ומחייבים את כולם להגיד שהוא מלך המשיח ושהוא חי וקיים.

בכל מיני דברים ושיגעונות, שזה כבר בלתי נסבל.

יש גבול.

משנים תפילות, משנים עניינים, משנים דברים, אין דבר כזה.

לא נשמע דבר כזה.

אם הרב יכול לברך אותי ואת מי שיושבת פה לידי, אפשר?

תזכו,

תגידי את השמות.

חיה פסיה?

בת מיכל ורדינה ומזל בת ימנה

לרפואה שלמה, שתעמוד על הרגליים. תזכו לרפואה שלמה ושהיא תעמוד על הרגליים מהרה.

אם אפשר לברך את ברוריה בת ימנה,

בת מזל.

שתזכה ל... זיווג הגון. זיווג הגון מהרה?

תודה.

כן, הבחורצ'יק פה, שורה ראשונה.

כבוד הרב, קודם כל

אני רוצה להגיד לך תודה רבה,

כי חלק גדול מאוד מהתשובה שזכיתי, ברוך השם, זה בזכותך.

תודה.

ודבר שני, כמו שאמרת מקודם, שאם בן אדם באמת רוצה,

אז הוא יכול לחזק הרבה אנשים.

ובאמת, כמו שאני זכיתי, אני רוצה גם לזכות הרבה אנשים.

ואני יושב ומתווכח ומדבר ומשכנע.

ולכולם יש תשובות.

אבל התשובה הראשונה שמביאים

זה בנוגע לאנשים שאברכים,

לא עובדים.

אתה מבין?

זה חלק מהתשובות שלהם נגד הדת.

עכשיו, בן אדם שמביא לי תשובה כזאת, מה אני אמור לענות לו?

מה אני אמור להגיד לו? מה נגד הדת? שהם לומדים?

כן. יעקב אבינו למד כל הזמן, היה יושב ועניין. לא, לא זה. זה התשובות של החילונים נגד הטענות שלנו, של הדתיים.

מה הטענות שלנו?

שצריכים לחזור בתשובה, שצריכים להיות אברכים, ללמוד כל היום. ומה הם עונים?

והם עונים שזה לא מוסרי, זה לא הולך ככה, זה לא יכול להיות ככה.

הבנתי, ולפי איזה אמות מידה של מוסר הם קובעים את זה?

אין לי מושג.

הבנתי, ככה הם החליטו, נכון? כן. מתי הם נולדו?

לא מזמן, נכון? נכון. והתורה מתי ניתנה?

קצת לפניהם, נכון?

ומי נתן אותה?

הקדוש ברוך הוא, נכון?

ולמי יש שכל יותר?

לקדוש ברוך הוא.

ומה הוא כתב?

שמה שאתה אומר זה נכון.

אז תגיד להם, כשהם יהיו בני 3,500, נדבר איתם.

אבל בכל זאת, בן אדם שהוא לא מאמין בקדוש ברוך הוא, ולא מאמין בקיומו של בריאו עולם, כן? איך אפשר לשכנע אותו עם עובדות כאלה שהוא נותן, שהוא אומר, יש אברכים שלא לומדים, שלא זה,

לא מתגייסים?

כמו אלה שלומדים באקדמיה ולא מתגייסים,

כמו אלה שהם ארטיסטים ולא מתגייסים, כמו שחקני כדורגל שלא מתגייסים,

וכמו שחקנים מפורסמים שלא מתגייסים.

אבל הם עובדים.

וגם רוב בני 18 עכשיו לא מתגייסים, התפרסם היום.

אז לא מתגייסים, מה לעשות? מצפוניסטים גם לא מתגייסים. 25% מהצעירים החילונים לא מתגייסים,

וגם לא לומדים.

מה יותר גרוע?

נו, שיגידו תשובה מוסרית.

אבל בנוגע לעבודה,

על אברכים שלא עובדים,

זה האנשים... זה העבודה שלהם, הם לומדים, זה העבודה. אבל הם מתפרנסים על חשבון אנשים שכן עובדים. מה פתאום, כמה הם מקבלים?

1,000, 1,500. זה פרנסה? אתה יכול לפרנס עשרה ילדים?

זה גומרים את זה ביום אחד רק עם הלבל.

זה פרנסה?

וכמה המדינה נותנת? 600 שקל בסך הכול.

והשאר תורמים אנשים.

נו, תראה לי מישהו שיהיה מוכן ללמוד מתנאים כאלה.

אז רואים שזה לשם שמים אמיתי, זה לא על חשבון הציבור.

אבל כשאני או כל אחד אחר מנסים להחזיר מישהו בתשובה, מנסים להכניס אותו לדת,

זה לא,

לפני שהוא נכנס לזה, זה לא מעניין אותו לשם שמים או לא לשם שמים. נכון, אז מה אתה רוצה?

שזה כן יעניין אותו.

במה?

באם הוא יעבוד.

אז תגיד לו שיעבוד.

אם הוא רוצה לעבוד, שיעבוד.

נו, עכשיו הוא כן רוצה?

הוא לא רוצה.

הוא לא רוצה מאיתנו כלום.

שלום. הוא רוצה שאנחנו,

שאברכים לא יחיו על חשבונו.

הבנתי, הם לא חיים על חשבונו, תגיד לו. כי הוא לא משלם בכלל עדיין מיסים.

למה?

כי הוא חבר שלך, הוא עוד לא עובד.

לא רק עם חברים יוצא להתווכח.

ברוך השם, גם עם חברים. אה, אתה ברוך השם מתווכח עצים דינה.

כן.

הבנתי. עם משפחה ועם דודים. שלח אותם אליי, אני אטפל להם בשבילך.

ניסיתי, לא רוצים לבוא.

לא רוצים לבוא, שיישארו שם איפה שהם נמצאים, נחפש אחרים.

מרים בת אסתר, זרע חי וקיים מהרה.

אני מקבל אותו מאה שקל, ארבעים וארבעה אלף שקל.

יא חביבי.

אשריך, זכית.

יש בן עורך דין, צריך לשלם לו.

יש רוב דגת.

אסתר בת מרים,

פרנסה בשבע ובקלות,

יהודה אביב בן מרים.

השם יחזיר אותו להתעורר בריא ושלם.

אמן.

כן.

הרב. נטלי בת מרסל, הריון קל, הצלחה בחינוך.

דוד בן חדרה, רפואה שלמה.

עליה בת פרח, רפואה שלמה. מרסל בת עליה, רפואה שלמה ברגליים.

ניסים בן אסתר, רפואה שלמה.

תרמו מניה באשראי.

אמנון בן חסן, רפואה שלמה והצלחה בכל.

פרנסה.

כוכבה בן חווה, עושר ובריאות. ניר בן רחל, הצלחה בתורה.

ושרון בת עדנה, זיווג הגון.

אמן.

כן. שאלה נוספת?

ואני מחלק לכם מתנות.

הרב.

כן. לא סיימתי מחילה, אבל... עוד לא? עוד לא.

נראה לי שאתה עובד.

לא. יושב פה לצידי חבר שהוא, ברוך השם,

גם זכה לתשובה.

לא. יכול להיות שלא מליאה. אני לא יודע. אני לא אשפוט אותו על זה.

אבל ציצית עדיין אין לו.

כן.

ורציתי לבקש בשבילו. בקשה, אכה. תן לו.

ביזן בן תיזבי. תודה רבה.

ליעל רייקה בת חווה, ורמי רייקה, ויוסף חי ברייקה, ואור רייקה, וניצן רייקה,

ואביחי בן מרים, ונתנאל בן אהובה,

ועדרת בת בת שבע, וליאל בת בת שבע, ובת שבע בצעדה,

יזכו לכל טובה וברכה מהרה.

כן.

מי עוד רוצה ציצית?

יש עוד מי?

הנה, קחו שמה.

מי עוד רוצה ציצית?

הנה שמה.

מי עוד?

הנה שמה.

הנה נשים.

נו, נו.

השם יברך את כולכם בכל טובה וברכה, בריאות והצלחה ונחת!

מי יש פה מהציבור שעוד לא זכה להניח תפילין, לא מניח תפילין קבוע? מי יש פה?

יש פה כזה דבר?

אתה עוד לא מניח, למה?

מי לא מניח תפילין?

מי רוצה להניח תפילין?

יש לך תפילין?

לא, אבל יש לך תפילין.

בוא, השם יזכה אותך, בוא.

בוא, שתזכה להניח תפילין קבוע, בעזרת השם, בהצלחה מרובה.

מי עוד לא מניח תפילין בכלל?

יש פה מישהו?

לא להתבייש.

יש מישהו?

כולם פה מניחים תפילין? אני לא מאמין.

אתה לא מניח.

יש לך או אין לך?

מאיפה יש לך?

מה, בר מצווה? מי קנה?

סבא היה חרדי? דתי? מה הוא היה?

חילוני?

אז בוא אני אתן לך מתנה.

ואני מברך את התורם שתרם את זה, אליעזר בן בתיה.

יזכה לחזור בתשובה שלמה.

אמן.

אבל תניח כל יום. בהצלחה.

אשריכם ישראל.

תגיד, מה?

צריך לשאול שאלת חכם כל אחד בנפרד.

חנה בטינדה, רפואה שלמה.