כי עמך מקור חיים!
- - - לא מוגה! - - -
ותעשה אדם כדגי הים, מה דגים שבים, כיוון שעולין ליבשה מיד הם מתים,
אף אדם, כיוון שפירש מן התורה ומן המצוות מיד הוא מת.
לכאורה, המשל הזה לא מובן לפי הפשט,
כי אתה רואה שאנשים לא לומדים תורה והם לא מתים.
מה הרעיון?
כמו שדג, אפילו אחרי שהוא פרש מן המים,
הוא לא מת על המקום,
הוא מפרכס.
כשהוא נמצא במים,
הוא מקושר למקום ששם מקור חייו, ואם הוא יצא משם,
הוא נחשב למת.
זה רק עניין של זמן.
ככה אדם שפורש מן התורה ומן המצוות, מיד הוא מת.
הוא לא מחובר למקור החיים,
אפילו שיש לו עוד כוח לפרכס כמה עשרות שנים.
אבל אין זה אפילו כטיפה מן הים לעומת חיי נצח.
הרי הוא היה שייך למקור חיים של נצח.
ואנחנו אומרים את זה ולא שמים להם.
מה אנחנו אומרים? כי אימך מקור חיים!
איפה המקור של החיים שלנו? אימך!
אם אני אימך, אני דבוק בך, יש לי חיים נצחיים בלתי פוסקים. גם מפה, לא רק שם.
ואתם הדבקים באדוני אלוהיכם.
חיים כולכם היום.
בלי זה, החיים שלכם לא חיים.
זה נקרא פרכוסים.
לכן אתם רואים את האנשים כל הזמן צוהלים, רוקדים. זה פרכוסים.
הם לא יכולים לשבת במצב נייח.
כל הזמן צריך לפרכס.