לאן אני ממהר ב

- - - לא מוגה! - - - 

‫‫‫‫‫

‫‫‫‫‫‫

‫‫‫‫

‫‫‫‫

‫‫‫‫

‫‫‫‫

‫‫‫‫

‫‫‫

‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫‫ ‫‫‫ ערב טוב. ‫בעזרת השם נעשה ונצליח, ‫והשם עלינו ברחמה וירוויח.

‫אוריאל בן סופיה ודבורה אסתר בת יסמן ‫אזכו לזרע חי וקיים מהרה.

‫רפואה שלמה לנעימה בת דולט

‫ודניאל בן סופיה, הצלחה בלימודים.

‫רפואה שלמה לשרה רסיה בת מרים ‫בכלל חולי עמו ישראל.

‫וכן מאיר ירחימיאל בן דבורה סימונה, ‫רפואה שלמה.

‫לעילוי נשמת המנוח, ‫גיתי בן גשא,

‫ומנוחתו עדן.

‫לעילוי נשמת שושנה בת בורינז'

‫יניב בן סימה, הצלחה בכל מעשי ידיו.

‫ארק בן שורה, ניר בן ציון קמיסא ‫ועמנואל בן מינה,

‫יזכו להצלחה מרובה.

‫מיכאל בן אריאלה, פרנסה טובה.

‫והעוזרים בארגון ההרצאה, ‫רחל בת פרחה, מיכל סימה בת רחל,

‫אפרת ענבל בת סימי, רפואה שלמה,

‫זרע הקודש של קיימן, יגאל שמעון בן שמחה ילין,

‫ועפרה חן בת מרים חיה,

‫ליבה בת רחל תזכה ללבוש כיסוי ראש הראוי.

ובכן, בפרסת השבוע

יש לנו קצת ללמוד

‫על המצב שבו אנחנו שרויים בדור כרגע,

‫ומה ניתן לתקן ועל ידי מי.

‫וירא פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, ‫ויקום מתוך העדה ויקח רומח בידו,

‫ראה מעשה ונזכר הלכה,

‫שהבועל ארמית קנאים פוגעים בו.

‫ונעשו לו 12 ניסים.

‫מזה יש עדות גדול שנמצאים בזמן שהדור פרוץ.

כמו בזמננו,

ונופלים בייאוש ואומרים מה אפשר לעשות, ככה זה הדור, ככה זה הזמן, ככה זה האנשים,

ככה זה הנשים,

ככה זה הילדים, ככה זה החינוך,

ככה, ככה, ככה הכל,

ומקבעים את המצב על מקומו.

אז קודם כל אנחנו רואים מהפרשה שזה לא נכון.

פנחס

היה איש יחיד

ולא מהמפורסמים.

ואדרבה השבטים ביזו אותו וקראו לו בן פוטי,

שפיתה מביא עמו עגלים לעבודה זרה,

ודווקא הוא הציל את כלל ישראל.

וזו הדגשה בתורה, ויעקב מתוך העדה.

איש מבין שורות הקהל הרחב עמד והציל את כל עם ישראל,

וקנאו את קנאתי.

דהיינו את מה שהקדוש ברוך הוא היה צריך לנקום את הנקמה שלו

על מה שחטאו בעריות,

והוא בא וקנא והציל את כל עם ישראל.

הבעיה שלנו היא שאנחנו נמצאים בדור שכל אחד אומר מה אני, מה כוחי, מי אני, מה אני יכול לפעול.

גדולי ישראל לא עושים. אתה רוצה שאני אעשה?

בגישה הזאת היא עושה שמות במחנה היראים,

ומחשבה זו פסולה ואינה נכונה.

יש פידבק.

האמת היא כמו אצל פנחס,

שפנחס עשה את שלו,

ואחר כך נעשו 12 ניסים גדולים ונפלאים,

כמו שנזכרים במדרש.

פנחס

נכנס לאוהל

בשעת מעשה

על דעת שהוא מסכן את חייו והוא לא יוצא משם חי.

וגם אם הוא יוצא משם חי,

היה ברור לו שהוא יקבל ביקורת קשה ונוראה.

איך הוא מעיז?

אדם קטן יחסית,

יש משה, יש אהרן, שבעים זקנים,

ראשי סנהדרות,

שופטים.

איך הוא מעיז ליטול את החוק לידיים, מה שנקרא?

אבל הוא עשה את שלו.

מה עשה?

ויקח רומח בידו ונכנס.

הוא עשה תחבולה.

הוא אמר שגם הוא רוצה להיכנס

לאותו עניין.

לכן נתנו לו להיכנס.

והוא החביא את הרומח,

ונעשו לו שנים עשר נסים.

לכאורה יש לשאול,

התורה חסה על כל מילה ומילה בתורה.

ופה יש לנו ייטור של מילה, וייקח רומח בידו.

אז מה הוא לקח ברגלו?

יש לי מה להגיד בידו?

וייקח רומח.

אז ברור שבידו.

אז למה צריך להגיד בידו?

אלא,

הנקודה היא שהוא לקח רומח בידו ותו לא.

ואחרי זה כבר הקדוש ברוך הוא גמר את כל המעשה בשתים עשרה נסים.

כשהוא נכנס לשם,

הרומח היה קטן.

וכשהוא תקע את זה בהם,

אז הרומח התארך ונהיה חרב.

וגם הדביק אותם המלאך,

וגם פגע בדיוק במקום שצריך כדי שיצא אתם ויראו בדיוק שזה מה שהיה.

וגם היה לו כוח להרים אותם ביד, ולא נשברה גם הכת.

וגם המשקוף גבה בשביל שיוכל להוציא אותם למעלה.

וגם לא נטף דם כדי שלא יטמא.

בקיצור, 12 נסים נעשו לו.

הוא לא עשה כלום.

הם נעשו לו.

מה הדבר היחידי שהוא עשה?

זה שלקח רומח בידו.

זה כמו משה רבנו,

שמשה אמר לקדוש ברוך הוא, וכי אפשר שאני אקים את המשכן. המשכן זה דבר כבד מאוד, איך אני יכול להקים את כל המשכן?

הקדוש ברוך הוא אמר לו,

עסוק אתה בידך ואתה נראה כמי שמקימו

והוא נזקף מאליו.

בדיוק אותו דבר. אתה תעשה רק את הפעולה עם הידיים

עד איפה שאתה יכול, משם אני ממשיך.

אהרן הכהן היה צריך להניף 22,000 כהנים

ביממה אחת.

זה בקצב של 1, 2, 3, הופ, 1, 2, 3, הופ, 1, 2, 3, הופ, 1, 2, 3, הופ.

כי עשיתי חשבון, זה בדיוק ארבע שניות. כל ארבע שניות הוא צריך להניף אחד.

1, 2, 3, הופ, 1, 2, 3, הופ.

הוא צריך להניף,

להוליך ולהביא, להרים ולהוריד.

מתי הוא יתפוס אותו? מתי הוא ירים אותו? מתי יחזיר אותו?

מתי ייקח? מתי?

22,000 ואיפה?

איזה שרירים יכולים להחזיק את זה?

אלא אתה תעשה בידך ואני אעשה את השאר.

אז מפה רואים הבא לתאר, מסיין לו.

כמו שאומר רבנו יונה,

כי יעזור השם לשווים

כאשר אין יד טבעה משגת

כשהקדוש ברוך הוא רוצה,

אז כמו שהוא עוזר לבעלי תשובה,

דבר שעל פי טבע לא יכול להיות

שבן אדם ישתנה מהקצה אל הקצה,

מחילוני גמור, לחרד על דבר השם,

זה נס ומופת שאין כדוגמתו. זה רק השם עוזר, אם לא, אי אפשר.

כי חרדי שהוא חרדי לא יכול לשנות טבע אחת,

מידה אחת רק בעמל ויגיעה ולימוד הרבה מוסר.

אז איך יכול להיות שחילוני גמור?

אפיקורוס נהפך להיות חרד על דבר השם

ומקדש שם שמים. איך יכול להיות?

השם אומר, אתה תתחיל, אתה תעשה ואני אמשיך.

אבל תעשה עד איפה שהיד שלך מגעת.

לכן התורה מייתרת ואומרת, וייקח רומח בידו.

כל העבודה שלו הייתה בידו.

פנחס היה באותה שעה

שזמרי נכנס עם המדיינית לאוהל.

והוא שאל,

אין כאן אדם שיהרוג את זמרי?

היכן הם האריות?

איפה שבט יהודה?

דן גור אריה.

איפה שבטים?

איך אף אחד לא עושה כלום?

כברא שהכול שותקין,

עמד מתוך סנהדרין שלו.

וזה פלא,

מדרך התורה אין לאדם לחפש דרכים להתבלט.

וכבר אמרו המורי ההלכה בפני רבו,

חייב מיתה.

אומנם פנחס לא הורה לך בפני רבו, אלא נטל רשות

ממשה רבנו.

אבל מכל מקום

אמרו חכמים בשעת המפזרים כנס.

מתי שגדולי הדור מרביצים תורה,

אין ליטול שררה אלא לאחוז במידת הענווה, כי יש מפזרים.

הרבה מפזרים תורה, ברוך השם, אז כנס אתה.

אבל מצד שני, התורה גם דורשת מהיחיד שיוכל להתרומם מן השגרה אם השעה צריכה לכך,

ולא להסתכל על אחרים כלל.

במקום שאין אנשים,

אהיה איש,

ובמקום שיש חילול השם,

אין חולקים כבוד לרב.

פנחס הרגיש שהגיע עד צו השעה.

הוא הבין שלמרות שהדין,

שהפועל הארמית אינו חייב מיתת בית-דין,

ורק יש רשות לקנאים לפגוע בו,

ואם הוא יבוא למלך להתייעץ,

אז לא יורו לו לקנות.

אבל בכל זאת הוא הבין שמוכרחים לסלק את חילול השם

וגם להשקיט את הקטרוג מעל הקהל.

ועם זאת, לא קפץ בראש,

אלא חיכה שהגיבורים שנמשלו לאריות

יטפלו בדבר.

אבל כשראה שאין איש מתלבש בקנאה על כבוד שמיים,

הבין שהדבר תלוי בו,

ועל זה נאמר קנא לאלוקיו

לא עשה חשבון לאף אחד יותר,

וכאילו יש לו אלוקים לא לבדו,

וקנא לאלוקיו.

מיד הניח את המדרש ואחז בשפת המעשה.

זוהי התורה של ויקם מתוך העדה

שמלמדת לנו התורה כאן.

מצד הדין לא היו מחויבים לפגוע בזמרי,

והיו יכולים להישאר אדישים

לכל העניין ורק להרוג את אלה שעבדו עבודה זרה.

ואם כן, מי ערב לבו לפגוע בנשיא שבט

ולהפקיר את חייו

הן בשעת מעשה והן מצד נקמתם של משפחתו ושבטו לאחר מעשה.

ובכל זאת, לולא התלמיד החכם הצנוע הזה, פנחס,

שהפך לאש לאהבה לקדש שם שמים ולהציל את ישראל,

לא היה, חלילה, נשאר שריד ופליט

לשונאיהם של ישראל באותה שעה.

כמו שכתוב, ולא כיליתי את בני ישראל בקנאתי,

שהיו ראויים חס ושלום לקלעיה.

נו, ואחרי שהוא עשה דבר גדול והציל את עם ישראל, ובמקום שימותו 176,000,

מתו 24,000?

מה קורה אחר כך?

מה אומרות הבריות?

התחילו שבטים, מבזין אותו.

ראיתם בן פוטי זה שפיתם אבי עמו עגלים לעבודת כוכבים והרג נשיא שבט מישראל?

לא רק שהם לא התעלו למדרגה גדולה כמו שהוא,

אלא עוד ביזו אותו על מה שפגע באדם נכבד,

ואמרו לו, אתה בסך הכול נכד של יתרו שעבד עבודה זרה.

אבל גם בזה הם שגו.

למה?

שהרי יתרו בעצמו היה גיבור נפש

למרוד נגד כל סביבותיו

אחרי שהשתכנע באפסיות העבודה הזרה,

ולא עוד אלא שהניח את כל אשר לו

ואת מעמדו,

והלך למדבר לקבל את התורה.

אז איך הם מגיעים למצב כזה?

איך העם לא הוקיר את פנחס

והרים אותו על נס?

הרי הקדוש ברוך הוא התפעל ממנו מאוד,

ואמר בקנאו את קנאתי, הוא נטל את הנקמה,

שאני הייתי צריך לנקום מכל ישראל,

הוא, על-ידי הריגת זמרי, אחד מישראל,

הוציא ידי חובה את כולם.

וה' אומר לו

שהוא נותן לו את בריתו שלום

ונותן לו חיים,

והקדוש ברוך הוא מתפעל ממנו,

ועם ישראל מזים אותו.

איך זה?

איך זה?

אלא זה דרכן של הבריות,

להמשיך אחרי דרך כבושה,

ולא לבדוק אם אינה דרך עקומה של ליסטים שכבשו אותה כמותך.

הגמרא מספרת בעירובין נג'

שרבי יהושע בן חנניה היה מהלך פעם אחת בדרך,

מתי דרך עוברת בשדה פרטית.

ואמרה לו תינוקת אחת,

ריבי, לא שדה היא?

תגיד לי, זה לא שטח פרטי שאתה עובר בו?

אז הוא אמר לה,

לא דרך כבושה היא?

מה,

זה לא דרך כבושה? אני רואה פה ששביל באמצע השדה.

וזו דרך כבושה.

אז מה יענת לו?

ליסטים כמותך כבשוה.

ליסטים בדיוק כמוך עשו את זה.

אחד ראה שהאחד עבר, השני עבר, והשלישי עבר, והשלישי ברביעי, וככה כולם עברו עד שהפכו את השדה שלי לפרטית שלהם.

ועשו את הרשות הרבים.

ככה זה כשאדם רואה שיש קיצור דרך,

דרך חצר,

ורואה אחד נכנס, כולם נכנסים משם.

אז זאת אומרת, לא בוחנים, זה פרטי, לא פרטי, זה מותר, לא מותר. רואים אחד הלך, כולם הולכים אחריו.

זו הבעיה של ציבור.

כמו המון,

כמו עדר,

שנוהים בלי לבדוק

על מה ולמה.

אוהבים את המקובלות

מבחינת מלומדה,

מתרגלים למצב,

מבלי להצטרף,

לקלוט תמיד דברים חדשים, ולא רוצים שינויים כלשהם.

כך איש המורם מעם המקנן לכבוד השם,

לא די לו במסירות נפש בלבד,

אלא צריך גם לסבול את זעמן של הבריות.

מה לנו יותר מהדבר הברור והנהיר,

פרשת הזמרים הסוררים,

שלכולם ברור שזה חילול השם שאין כדוגמתו,

ויש פסק הלכה של כל גדולי הדור,

והדברים ברורים שזה מחזיק ידי עומרי עבירה,

וברור שהם חלק לעולם הבא,

ומחטיאה רבים שאין כדוגמתם,

ולמרות זאת רואים שהוא שומע, גם הוא שומע, גם הוא שומע,

גם הוא שומע.

רואים איזה רב סומך נופלים

שאומר איזה משהו,

אז כולם אומרים כמוהו, כמוהו, כמוהו.

עד שיש רב אחד אפילו שאמר עכשיו,

שיניב מרחיק משיח ידאג תמיד

שיעשה סיום מסכת

לפני הופעה.

זה כמו למכור חזיר ולתלות תמונה של הרמב״ם מאחורה.

להגיד, שים תמונה של הרמב״ם מאחורה, זה בסדר. זה יכשיר את האירוע, הכול בסדר.

זה לקחת מחטיא רבים בערב של עריות

ולהביא את הגמרא ואת סיום השס כליצנות בשביל להכשיר.

לא יאומן כי יסופר.

פסק הלכה של כל גדולי הדור שאומרים שאסור,

ונותנים היתר כזה.

רמאות מהתורה.

שמעתם פעם דבר כזה?

אבל נוח לבריות,

נוח להם, זה דרך כבושה, דרך סלולה של ליסטים כמו טעם כבשוע כבר.

לא מפריע להם, הם נהנים מזה, זה קיצור דרך.

מה, אני צריך להקיף את כל השכונה?

יש פה קיצור דרך, אני אומר.

יש איזה רב שמקצר לי את הדרך, אומר, הכול מותרים לכם?

מה אכפת לי?

תן לסוע בתוך הבית שלו אפילו. מה יש? יש בעיה?

מה הבעיה? אתה רוצה לגזול? תסיים מסכת, תגזול.

בעיה.

מדהים.

מדהים. לאן הגענו? מדהים.

הגישה הנפסדת הזאת של דרך כבושה

היא שורש האבדון.

היא מביאה לחיים שטחיים,

בלי חשבון נפש, בלי התבוננות.

מה חובתו של אדם בעולמו?

האדם נסחב על-ידיו בזרם החיים

מבלי להשתמש בכוח הבחירה שלו.

כתב הרמב״ם,

בהקדמה לסדר זרעים,

שהאדם שחי בלי חוכמה,

אדם שלא לומד תורה כמו שצריך,

אדם שהוא רק ליסטים שהולך בדרך שכבשו האחרים אבל הוא לא לומד דברים לגופם.

אדם כזה, אומר הרמב״ם עליו,

הולך מדעת אמו לדעת אשתו.

השכל שלו זה שכל של נשים.

מדעת אמו לדעת אשתו.

אין לו שום דעה אחרת.

אמא שלי אמרה לי, אשתי אמרה לי,

אשתי אמרה לי, אמא שלי אמרה לי,

הוא מכנה את אלה, הרמב״ם,

שחיים בלי מחשבה בשם משתגעים.

קורא להם משתגעים,

שאין צורך בהם בעולם בכלל אלא ליישוב הארץ.

למה מניחים משתגעים כאלה בעולם?

כדי שיעסקו ביישוב הארץ,

כל אחד עם המקצוע שלו.

אז הוא דואג ליישוב הארץ,

אבל בלי זה לא היה טעם בכלל בקיומם.

וזה כדי לספק את צורכיהם של החכמים,

כדי שהעולם לא...

לא יהיה חרב.

ואפילו כשעוסקים במצוות,

אז המצוות נעשות בצורת

אנשים מלומדה,

בלי חיות,

בלי מחשבה.

ועל זה מרעישים עולמות בעלי היראה וחכמי המוסר,

שהעיקר זה מצוות הלבבות

שמהן תוצאות חיים.

אבל היום אנחנו נמצאים

בעולם מודרני.

אתם יודעים מה זה מודרני?

פעם קראו לו השטן.

כולם ידעו השטן.

בערבית השייטן.

ביידיש, הסוטן.

בכל השפות ידעו אותו.

אבל כולם פחדו מהשטן. השטן זה שם, השם מרחם. מבהיל מאוד. כולם פחדו.

אז הוא הבין שזה מפחית את האנשים ולא נשמעים לו כל כך, אז הוא החליט לעשות שינוי שם.

והוא העדיף את השם יצר הרע.

יצר הרע זה משהו נחמד, לבבי כזה. יצר הרע,

מה אני אעשה? מה אני אגיד לך? יצר הרע בא אליי ככה,

תאמין לי, אני רוצה לקרוא, אבל יצר הרע לא נותן לי.

זה כאילו מן חבר כזה, יצר הרע.

אז זה ככה. אבל עדיין אנשים אומרים רע, רע, רע, רע. אז עדיין יש הרבה שלא נשמעים.

אז הוא החליט עוד פעם לעשות שינוי השם,

ועכשיו הוא קורא לעצמו מודרני.

הוא כבר לא שטן, הוא מודרני.

אני מודרני.

מודרני.

ועכשיו, עכשיו, עכשיו, ממש בתקופה האחרונה,

אחרי הזמרים והכול,

הוא החליף עוד פעם את השם.

ועכשיו קוראים לו דתי לייט.

דתי לייט.

זה,

אתם יודעים, כמו דהייט קולה.

בלי סוכר, כאילו.

אז בעולם המודרני היום,

שבו נתרבו להן שיעור הסיכלות והשטות,

הידרדרה עוד יותר הגישה של דרך כבושה,

שאם פעם הדרך הכבושה שהלכו כולם בדרך של אחרים,

והסתכלו רק מה האחרים עושים בלי ללמוד,

היא גרמה קודם לחיים שטחיים ללא מחשבה,

היום זה כבר מביא לקלות וזלזול אפילו במצוות מעשיות,

והכינו להם בורות נשברים.

שנקראים דתיים לייט, מודרניים,

בכל מיני שמות כאלה.

וככה,

אם הזמרים,

מזכי הרבים כמובן,

לא מחטיא הרבים, גדולי הדור קוראים להם מחטיא, הם קוראים לעצמם מזכה,

מרעינים את הציבור,

מכניסים בהם אווירה

לייט לייט לייט.

אתם יודעים מה זה לייט?

לייט זה ארור, בארמית

לייט

זה ארור.

דתי לייט זה דתי ארור.

הם מכניסים את הלייט.

ומה נורא חיוב לקנא לעלבונה של התורה,

שאלפי שנים עם ישראל מסר נפשו עליה,

ובזכותה התקיים והחזיק מעמד

בידיעה שנצח ישראל לא ישקר.

אבל אוי לנו ולעלבונה של התורה שהליסטים האלה העזו לסלול דרך

שעליהם נאמר, ופושעים מכשלובה.

ולהכריז את הדרך כבושה לרבים.

על כן מוכרחים היום לגבורה ומסירות נפש של פנחס באופן תמידי,

לא חד-פעמי

ולא מיחיד אלא מרבים.

ולא רק למקרים יוצאים מגדר הרגיל,

אלא

גם בדברים שפעם היו ברורים

ומובנים מאליהם,

כמו כשרות.

היום,

כשרות,

אנשים הולכים למסעדות,

היום זה אופן של בילוי,

תערובת, אנשים ונשים ברחובה של עיר

בלי שום בושה.

כשרות מעורפלת,

יש איזו תעודה,

אז כבר סומכים

ולא יודעים מה קורה, ולא בודקים, ולא בוחנים, ולא שום דבר.

תשאל אותו אם הוא אוכל אצל פלוני, הוא אומר, שמע, אני בספק,

לא יודע אם אפשר לאכול אצלו, לא יודע מה, איזה כשרות, אבל המסעדה הוא סומך, 100%. הכול בסדר.

עשינו סקר.

60% הולכים לאכול במסעדות.

אתם מתארים לכם מה זה?

זה לא יאומן כי יסופר.

חינוך הילדים.

היום, בשביל לחנך ילדים צריך סרטים,

צריך כל מיני משחקים, כל מיני דברים שלא היו פעם.

למה?

ככה זה היום הדור, ככה זה היום הילדים.

מה נעשה?

קביעת עתים לתורה.

כמה אנשים כבר קובעים

עתים לתורה כמו שצריך.

דהיינו,

שהזמן הזה שהם קבעו לא ישתנה, אפילו אם יזדמן לו רווח גדול,

כמו שכתוב בסימן קנא וקנו בשולחן ארוך.

צריך להיות עתים קבועים ולא יזוזו.

אבל כל דבר קטן שנכנס באמצע יכול להסיט אותו בלי שום בעיה. הוא יכול להפסיק,

הוא יכול לבטל,

הוא יכול לדחות,

אין לו שום בעיה.

איפה מסירות הנפש על התורה?

מוכרחים בדור הזה ודחוף

להתנער מהאוזלת יד והקלות הנוראה ולייסד את הכול מחדש

על פי דרכי אבותינו ולא להתפעל מהליסטים

שהם עזי הפנים שבדור,

ההדיוטים שקופצים בראש

וסוללים דרכים נלוזים

שמגיעים ומביאים את כולם עד שערי מוות.

אם אנחנו נסטה מן הדרך הכבושה הזאת,

אז אנחנו נגיע לדרך האמיתית של צדיקים יילכו בם

ולא של פושעים ייכשלו בם.

ומי שעוקב בתקופה האחרונה רואה שכל מה שאמרתי בשנתיים וחצי האחרונות

ממש עומד לפתחנו.

כמויות הטילים הצפויות,

הדיבורים של כולם סביב הנושא,

ושכמות הטילים תהיה עשרות אלפים ביום,

ושזה יימשך תקופה ארוכה.

ועכשיו הודיעו שהבורסה

תמשיך גם בזמן מלחמה לעבוד.

זה חשוב מאוד שהכלכלה לא תתמוטט.

והכריזו על כ-1,000 מוסדות

ועסקים

שהם חיוניים,

שהם יקבלו צווי ריתוק גם במלחמה.

בקיצור,

הכול מוכן, הכול מבושל,

וזה יכול לפרוץ בכל רגע,

ולא יהיה ניתן להפסיק את זה מהר.

אם אתם חושבים שאני לא מדבר על זה,

כי אני חושב שהשתנה המצב, טועים.

המצב עומד בעינו.

רק לקדוש ברוך הוא יש את החשבון למה הוא עדיין מעכב,

אבל אנחנו עומדים במצב לא טוב,

ועם ישראל נמצא במצב לא טוב.

אנחנו רואים פה מה קרה בפרשה הזאת.

בלעם יעצת עצה שיכשילו את בני ישראל בבנות מואב.

ואכן, הם הצליחו מאוד מאוד בהכשלה,

עד כדי כך

שהיו נכנסים לאוהל,

ואני מקצר בלי להיכנס לפרטים, והיו עושים מעשה שלא ייעשה,

ואחר כך הגיעו למצב שכבר לא התביישו,

והיו נכנסים שניים-שניים.

ועל זה נאמר,

הנצמדים לפעור, שכבר נכנסו צמד-צמד-צמד-צמד לכל אוהל.

ועל זה נהרגו 24,000 מישראל.

ידוע

ששכם בן חמור

עשה מעשה שלא ייעשה בדינה.

וידוע ששמעון אחי דינה התחתן איתה

והוא שהביא את זמרי בן סלו.

וזמרי בן סלו התגלגל ברבי עקיבא.

וידוע שבשכם

שמעון ולוי הרגו 24,000 משכם.

מכיוון שהם נמולו,

הם התגלגלו שוב פעם

בדורו של זמרי בן סלו.

והם אותם 24,000

שלא הצליחו לתקן

ועדיין היו לוקים בעריות כמעשה הכנעני.

ואלו ערב רב

שנשאו מבנות שמעון

ונתחברו לשבט שמעון.

הם לא היו מעם ישראל אלא ערב רב.

ולכן כתוב, ולא כיליתי את בני ישראל.

אבל את הערב רב כן.

והם התגלגלו שוב

ב-24,000 תלמידי רבי עקיבא.

ושם כתוב שהם לא חלקו כבוד זה לזה והם מתו.

לא חלקו כבוד זה לזה.

כשהם היו בגלגול קודם,

בגלגול קודם

הם נכנסו שניים-שניים

ולא חלקו כבוד זה לזה. לא הייתה להם בושה.

לכן כתוב בגמרא שלרבי עקיבא היו 24,000 תלמידים.

יש מקום אחד שכתוב שהיו לו 12,000 זוגים.

למה צריך להגיד זאת?

אלה הזוגים שהיו נכנסים,

זוג-זוג נצמדים לפעום.

אז על מעשה זה

היה ראוי שתבוא כליה על ישראל, רחמנא ליצלן.

עכשיו נסתכל בדור הזה מה המצב.

השם ירחם.

השם ירחם.

ומי עושה הכי הרבה מעשים כאלה וגורם?

הזמרים הסוררים,

עם המוזיקות שלהם,

שמגיעים בחורים ובחורות ביחד,

וגם נשים וגברים ביחד.

ואתם רואים את הלהט

ואת הריקודים שרוקדים בעמידה ובתנועות ובתזוזות וכו',

והמפגשים הפסולים באוויר הזו וכו', והתוצאות האיומות.

צריך לחשוב,

כמה חילול השם יש בזה,

וכמה, רחמנא ליצלן, מתיחת הדין.

ואם לא נעשה מעשה פנחס,

אוי ואבוי, מה צפוי לעם ישראל?

הרב אברהם אבוחצירא, זכר צדיק וברכה, אומר,

למה זמרי?

הרג.

למה פנחס הרג רק את זמרי?

הרי היו עוד שעשו מעשים כאלה.

למה הוא לא הרג אותם גם?

אז הוא אמר כל זמן שהמקולקלים הלכו ועשו את זה רחוק מן המחנה, במקומות אחרים,

אז לא הלכו ורדפו אותם.

אבל ברגע שזמרי בא ועשה את זה בתוך המחנה,

על זה כבר אי-אפשר לשתוק.

והזמרים עושים את מה שהם עושים בתוך המחנה,

בתוך החופה וקידושים,

בשולחן שבת,

ביום טוב,

בכל מקום. את אותה מוזיקה פסולה ומגרה,

הכול הם עושים,

ואין פוצה פה ומצפצף.

וזה חילול השם נורא ואיום,

שלא מוחים בהם,

ושלא מסתלקים בשאט נפש ממקום שבו הם נמצאים,

ושמצרפים אותם למניין בכלל.

וזה איום בנורא.

יש דבר מדהים שכותב הרב ברנדווין בספר גנדה דפלפלה.

הוא אומר

שיש כמה סיבות שיש לקוי חמה,

וכידוע שלקוי חמה זה סימן לא טוב לשונאיהם של ישראל.

אחת מהסיבות

זה שנערה מאורסה צעקה בשדה ואין מושיע לה.

זאת אומרת, שומעים אותה צועקת

ואף אחד לא חש לעזרתה.

על זה לוקח חמה,

ויכולות לבוא גזירות קשות מאוד על ישראל, נחמנא נצלן, בגלל נערה מאורסה אחת.

והיום כמה יש כאלה?

באף אחד לא אכפת לו.

וכמה בנות ישראל יהודיות עם ערבים,

וכמה צרות, רחמנא נצלן,

ואין פוצה פה ואין מצפצף.

כשפנחס

נקם את נקמת ה' בקנאות קנאתי,

אז כתוב שהוא השיב את חמתי.

אומר זה רמוז, הוא השיב את החמה מלקויה.

אם היא היתה לוקה,

אז חס ושלום הייתה קלעה על ישראל.

אבל הוא השיב את חמתי.

זאת אומרת, צריך קנאות לדבר ה' אמיתית

בשביל לבטל גזירות מעם ישראל.

אם לא, אוי ואבוי,

נתפסים בעוון.

במה זכו ישראל?

כשעשו את המעשים, בני שמעון,

אף אחד לא מחה בהם.

מה היתה ההצלה של ישראל?

כשפנחס נכנס ודקר אותם, הוציא אותם החוצה,

והם שוב פעם לא מחו, זה היה תיקון על זה שלא מחו קודם.

כשהסכימו עם המעשה שלו,

אז הם היו שותפים כאילו לכפרה.

זאת אומרת, אנחנו צריכים לדעת

שהחובה שלנו לראות

עד כמה אנחנו צריכים להיות גדורים בעריות

ובדברים שמסביב לזה, המביאים לזה.

הרי כל הבעיה זה שזה מתחיל בדברים שמביאים לזה.

לכן התורה מזהירה

לא תקרב

אל אישה בנידת טומאתה.

לא תקרב אפילו.

זאת אומרת, תתרחק, תתרחק, תתרחק.

לא תקרבו לגלות ערבה.

שום קרבה שיכולה להביא חלילה לזה.

וערבים של שירה, אין דבר שמגרה יצר רע

בזה יותר מזה.

אחרי שמתו 24,000,

התורה מתחילה למנות את ישראל

והיא קוראת לכל המשפחות הפלאי, החצרוני.

כל משפחה ומשפחה,

מתחיל בה' מסתיים בי'וד. מתחיל בה' מסתיים בי'וד.

אח אנוכי.

ה' בי'וד. למה?

להראות שהיתה טהרת הקודש בעם ישראל, בכל המשפחות, ולא היה בהן

אחד שלא היה בסדר.

לא היה אחד שלא היה בסדר.

חוץ מזמרי בן צלוי.

וגם זה הסברנו בהרצאה אתמול, במודיעין,

מה היה הסיפור איתו.

אבל למה מתחיל בה' ומסתיים בי'וד?

זה שם השם.

אבל שם השם צריך לכתוב קודם י'וד ואחר כך ה'.

למה מתחיל בה' ואחר כך י'וד?

אלא ה' זה כנגד האישה,

והי' כנגד הגבר.

והאישה הייתה יותר ח...

חשובה מהגבר

בשמירת הצניעות

יותר מהגברים.

שהגברים היו בוכים למשפחותיהם,

והאנשים,

אחרי שעטו ישראל בעגל,

האנשים סגרו דלתותיהן

בגלל שלא רצו לטמא

לאנשים שעשו מעשים כאלה.

לא יאומן כי יסופר.

ואנשים זכו שהמראות הצובעות

יהיו במשכן.

אותן מראות שהיו מתייפות לבעליהן כדי להרבות ילדים

נגד גזירות פרעה,

שמיועדות ליופי מכל מקום,

אותן מראות

ויתרו על היופי ונתנו אותן למקדש.

משה לא רצה לקבלן,

והקדוש ברוך הוא אמר,

קבלן,

ושמו אותן על הכיור שבו מטהרים הכהנים לפני העבודה.

אז לכן קודם ה' ואחר כך י'.

איך כותבים אישה?

א', ש', ה'.

איך כותבים איש?

א', י', ש',

באישה יש ה',

בגבר יש י'.

האישה קודמת לאיש.

הקדוש ברוך הוא הפך את שמו בשביל להראות

חשיבותה של האישה בשמירת הצניעות,

שם אותה ראשונה ואת הגבר בסוף.

אז זאת אומרת,

אנחנו צריכים לעשות תיקונים גדולים בעניינים אלה,

ואלה שמתפתלים מהם.

וצריך לעשות סייג גדול.

ואם לא עושים את הסייגים כמו שצריך,

אז הדור מידרדר והנוער מידרדר,

ואידר דחזיל גמור.

ועל זה באות כל הצרות,

וכל המחלות,

וכל האסונות.

כי הקדוש ברוך הוא שונא זימה,

ובלעם כמעט היה מחריט את עם ישראל במעשה זה.

כי הוא ידע אי אפשר על ישראל רק בדבר הזה.

אז אנחנו צריכים לעשות גדרות גדולים.

בנושאים האלה, וצריך להרחיק

את אלה שגורמים לזה ביותר,

הזמרים הפסולים.

אמרנו שלולא פנחס הייתה גזירת קלעיה ממש חס ושלום על ישראל.

ותשמעו דבר מדהים.

מה שהוא עשה בעצם זה הלכה ואין מורים כן.

הלכה ואין מורים כן, פירושו של דבר שאם הוא בא לשאול פוסק,

האם אני צריך עכשיו ללכת ולעשות מעשה,

להרוג

את שניהם,

הפוסק

לא מורה לו לעשות כן.

לא אומר לו כן.

זו הלכה

שכך צריך לעשות.

אבל הוראה לא נותנים על זה.

למה לא נותנים על זה?

כי רק מי שקנאי מותר לו. מי שהוא לא קנאי, אסור לו.

מי שהוא קנאי אמיתי מהלב באמת.

כי אם הוא לא קנאי באמת הוא רוצח.

אבל זה להשתומם.

הלכה

ולא מורים כן.

אם לא היה הקנאי הזה

על ההלכה

שאין מורים לעשות את המעשה הנצרך,

היו יכולים ללכת כל ישראל לאבדון.

אז על ההלכה שמורים כן ואסור לעשות,

על אחת כמה וכמה,

אם עוברים בשאט נפש

על מה שההלכה מורה.

ואם בן אדם שקיים

הלכה

שאין מורים כן

ולא חייבו אותו,

והיה יכול להיפטר מלעשות. כי הנה כולם, אף אחד לא עושה.

הוא יכול להיפטר.

אם הוא קיבל שכר כזה של בריטי,

חיים משלום,

בפנחס ואליהו,

על שאר מצוות התורה שהיא כן אמרה כן לעשות, מה מגיע לבן אדם?

אז איך אנחנו יושבים שאננים ובטלנים,

אם אנחנו יכולים לצבור כל כך הרבה זכויות?

אלא מה, המצוות לא ניתנו אלא לצרף בהן את ישראל,

והמצוות כולן לזכח ולצרף את ליבו של האדם, להתקרב יותר אל האמת בשלמות מעשיו ומחשבתו.

אז העיקר העיקר הנדרש מן האדם זה ליבו.

ואל הלב מכוונות כל המצוות.

לכן ההלכה פה נמסרה רק לקנאים,

למי שמידת האמת מתנוצצת בו להיות מאוהבי השם יתברך

ולשנוא את הרע.

אוהב השם זה לא רק אוהב את השם,

אלא זה גם שונא את הרע, כמו שהשם שונא את הרע.

אוהבי השם שנאו רע.

עד כדי שמוכן למסור את נפשו על כבוד השם יתברך,

ולפגוע בחוטא שחילל ובעל בת נכר,

כמו שכתוב, אוהבי השם שנאו רע.

אז לכן ההלכה היא שאין מורים לו כן. למה? מי יודע מה בלבו של אדם?

לפסוק לו אתה כן יכול.

מי יודע מה יש בלבו?

רק הוא יודע מה שיש בלבו.

אבל מזהירים אותו.

אם אתה בלבך לא ממש קנאי לאהבת הבורא לעשות רצונו במסירות נפש,

תדע לך, אתה רוצח.

אז זה מסור לאדם

ואי אפשר להורות לו את הדבר הזה,

כי אף אחד לא יודע מה בלבו.

אז רק מי שאוהב את השם בגדרים האלה שאמרנו,

יהיה מותר לו.

הרמב״ן אומר בפרשת יתרו שהפירוש, אנשי אמת שונאי בצע,

זה אוהבים את האמת

ושונאים את העושק.

כשהם רואים עושק וחמס,

דעתם לא סובלת זאת.

וכל חפצם להציל גזול מיד עושק,

כמו משה רבנו.

שראה בסבלותיהם של ישראל, יצא ועזר להם.

ראה את המצרים הקש-עברי, הרג אותו.

ראה ששני עברים נצים, התערב.

ראה שזרקו את בנות מדיאן, הציל אותם מיד הרועים.

כל מקום שהוא ראה עושק,

הציל את העשוק ממנו.

כי מידת האמת

היתה מנחה אותו כל הזמן.

והיה מוכן להפסיד הכול בשביל האמת.

שהרי, בהריגת המצרי הוא היה צריך לברוח ממצרים,

ובזה הפסיד את כל מעלתו וכבודו בבית פרעה כנסיך.

אבל לא אכפת לו.

אכפת לו האמת.

אבל משתלם לך להישאר בבית פרעה,

אולי תציל את ישראל יותר.

לא.

כרגע היה מעשה שאני צריך להתערב.

אין שום חשבונות.

אלא לעשות את האמת.

איש אמת

אוהב את האמת ושונא את העוול.

לכן הקדוש ברוך הוא נקרא אמת, וחותמו אמת.

והתורה אמת.

והקדוש ברוך הוא חוקר לב וכליות,

כי הם עיקרו של האדם.

לכן, פנחס בן אלעזר, בן אהרון הכהן, העיד עליו השם יתברך,

שלא היה בקנאות שלו שום דבר אחר,

אלא תחת אשר קינא לאלוקיו, ורק לאלוקיו הוא קינא.

הוא איש האמת,

שאהבת השם בלבו ובכיליותיו,

לכן הוא מכפר על ישראל.

כמו כן, יש לראות את ההפך.

צרור את המדיינים

בגלל החטא שהחטיאו את ישראל במעשה זמרי.

ואמרו לנו חכמים, זיכרונם לברכה, בסנהדרין פב,

שכל המחטיא את האדם

קשה מן הורגו.

שההורגו, הורגו בעולם הזה, ויש לו חלק לעולם הבא,

והמחטיאו הורגו בעולם הזה,

וגם לעולם הבא.

וכמה אנחנו רחוקים

מההבנה הזאת שאמרו לנו חכמים.

אם נראה רוצח עכשיו,

שהרג כמה נפשות.

הולך ומטייל חופשי

בשווקים וברחובות.

בן מעצור, ועוד חולקים לו כבוד על אומנותו.

וגם תלמידים רבים מתאספים לשמוע בקולו.

האם לא תאחז בנו חלחלה ותיעוף גדול על עולם של הפקר כזה?

אתם תארים לכם רוצח,

הולך ברחוב,

בילדים בביתר,

רצים אליו, מבקשים חתימה.

מבקשים ברכה.

אתם תארים לכם מצב כזה?

טוב, זה ילדים, הם לא מבינים.

הוא נכנס להתפלל מנחה.

יש אפשרות שיזמינו אותו להיות שליח ציבור?

הוא מגיע בשבת.

יקנו לו הפטרה?

לא.

מישהו יסכים לשבת לידו?

ואם הוא יבוא לשבת לידך, מה תעשה? לא תקום ותלך?

נראה. נראה לכם שכן, נכון?

נראה לכם שכן.

נראה לכם שכן.

נראה לכם שכן.

אתם עוד יכולים להזמין אותו אחרי התפילה הביתה לסעודת שבת,

ולתת לו את הקידוש גם שעשה את זה בסלסול.

אבל אם אנחנו רואים מסית ומדיח

שהולך בביתר,

שהאומנות שלו לכתוב ספרי מינות, כפירה, דברי חשק, עיתונים,

וכן כל דיבוריו הסתה, להחטיא את בני ישראל ולהדיחם על השם יתברך,

האם נרגיש

שזה רוצח גדול ומשחית את כרם בית ישראל שהולך לנגדנו?

ולא נכחת גם אם נדרוש בשלומה,

ונשמח עליו כעל כל הון,

ונקרא לו הסופר,

והלבלר,

והזמר.

ונשיב לו בסבר פנים יפות כנכבד מן העדה?

והתורה צווחת

צרורת המדיינים

כי צוררים הם לכם בנכליהם.

ללמדך שקשה מחטיאו יותר מן אורגו.

עכשיו תחשבו,

יבוא זמר,

יבוא לבית-הכנסת, בטח יזמין אותו להתפלל שחרית,

שינעים בקולו,

ואם הוא יסכים לבוא לבית אחרי זה לקידוש, וואי וואי וואי, כל השכנים יתעשו.

ואם זה לא בשבת, הילדים יבקשו חתימה.

יש כאלה שגם נותנים ברכות.

והתורה אומרת

שהוא יותר גרוע מן האורגו.

גדול המחטיאו מן האורגו, ואין החטאת הרבים יותר גדולה מהם,

ואין להם חלק לעולם הבא,

נפסק בתורה,

וכך יצא פסק הלכה של כל גדולי הדור.

ואיך אנחנו מתייחסים אליהם?

חשובי העם.

אבל שתבינו, רוצח קטן מאוד לידם.

כמה רוצח יכול לרצוח?

כמה שמעתם רוצחים הכי הכי שרצחו עכשיו? כמה?

שלוש?

חמישה?

בחוץ לארץ קצת יותר?

11? 17?

אבל אלה?

כל ערב

אלפים ורבבות

מפילים חללים.

כל הדיסקים שלהם.

אלפים ורבבות.

בלי הפסקה.

ומשמיעים אותם ברדיוס.

ומחטיאים את הרבים.

בתורה צווחת.

וחוגרת שק.

עשהוני בניך ככינור,

ולא מעניין אף אחד. והם המכובדים.

החוש והשכל אצלנו מנותקים.

השכל אומר שזה נכון מה שאני אומר

בשם התורה.

אבל החוש אומר אחרת.

אבל הם אנשים נחמדים, הם אנשים טובים.

הם משמחים את הבריאות.

אם זה...

החוש והשכל מנותקים.

יש ניתוק.

וזה המקור לשקר של אחד בפה ואחד בלב.

ובגלל זה, ותהי, האמת נעדרת.

וזה הדור שבו אנחנו נמצאים.

אז לכן יהודים יקרים,

כל אחד צריך לראות

מה הוא יכול לעשות

בשביל למנוע את הפרצה הזאת מישראל,

ובפרט בפרשת פנחס.

וכל אחד בזמנו החופשי

ייקח את המדרשים, מדרש רבה וספרים אחרים,

ויעיין,

ויראה אם לא כדברינו

עד כמה המצווה גדולה

לגדור את הפרצה הזאת

ולשמור על עם ישראל בקדושתו ובטהרתו.

כי אנחנו כבר לפני הסוף,

ובזאת ייבחנו.

וכל בית שיהיה שמור ומקודש,

ולא יומחבר לתרבות הגויים,

תהיה לו הצלה, כמו שאמרו גדולי ישראל במשך הדורות.

אבל מי שתהיה לו משיכה לגויים ולתרבותם, כבר אמרנו כמה פעמים בשם הגדולים,

ייתפס במלחמות.

כי יש שליטה

למודרני,

ללייט,

לתפוס את כל אלה שמחוברים לעכו״ם ולעכו״ם.

אז יהודים יקרים,

צריך לשמוח.

למה?

שאפילו יהודי אחד יכול להציל את כל עם ישראל.

אבל להשתדל לא להגיד לו,

הרי הייתם בנפותי זה שפיתם

אביא עמו עגלים לעבוד עזרה?

לפחות את זה אל תגידו

בשביל שלא תפסידו גם את התיקון

שבזה שאתם שותקים

ולא מבזים, לפחות נחשב שאתם מסכימים,

אז אתם כאילו שותפים במה שהוא עושה.

אבל אם אתם לא עושים כך,

אתם נתפסים בעוונם של הזמרים הסוררים.

אז תחשבו על ההצעה שלי,

ובעזרת השם אני מקווה שהשכל

והרגש התחברו יחדיו,

והאמת תחזור למקומה.

למי שיש שאלות, בבקשה.

אתה רוצה לשאול משהו?

תן לו מיקרופון בבקשה.

ערב טוב, ארב, וברוך הבא לביתר.

יישר כוח על כל הפעולות הברוכות שלך. אבל רציתי לשאול,

במקום,

לא יודע אם במקום,

אבל יש דבר מאוד מאוד חשוב שצריך בדור לעשות,

שנראה לי,

אני יודעתי שזה הרבה יותר חשוב.

זה עניין המלבוש שהולך בציבור החרדי,

שזה, יש כאלה שאין להם מה למצוא אפילו מה ללבוש.

אם כבר באמת מה שצריך לדבר זה על ענייני הצניעות, ענייני הגדרות בענייני העבודה,

איפה להיות, איפה לא להיכנס,

איך להיות בכל מיני מקומות.

אפילו אם כבודו, הייתי מציע את זה, דהיינו,

אם היה אפשר לעשות דבר כזה, לפתוח בוטיק חרדי,

אופנה חרדית שתלך לפי גדולי הדור, שזה באמת יציל את הדור,

וישנה את כל הפנים של הציבור החרדי.

אם יהיה דבר שבאמת יהיה נוח לאברכים לקנות, לכל המשפחות המעוטות היכולת,

אפילו שאנשים יתרמו לדבר הזה,

מי שיוכל לשים מעונו על הדבר הזה, זה דבר שנראה לי, לעניות דעתי, מאוד מבורך,

וימנע פרצות מעם ישראל ויוסיף קדושה אדירה לעם ישראל, שבאמת מחננו יהיה קדוש.

אתה הגעת מתחילת ההרצאה או הגעת רק עכשיו?

הגעתי לפני כעשר דקות, אבל הדבר הזה, לעניות דעתי,

הרבה יותר, לא יודע להעריך,

אבל מה שהדיסקים עושים לעומת מה שהפרצים עושים,

זה באמת מה שקורה ברחוב, זה לעניות דעתי מאוד משווע, שזה דבר כאילו נראה הרבה הרבה יותר חזק.

תגיד לי,

השם שלך פנחסוב?

לא, אבל...

אבל מה?

משהו דומה.

משהו דומה.

אתה מהמשפחה שלו?

לא.

לא.

הבנתי.

אם אתה לא יודע, דיברתי על זה כל הערב,

על מה שדיברת.

צריך לבוא בזמן,

ואז חוסכים את ההערה.

דיברתי על כך שהזמרים גורמים לפריצות הכי גדולה, והצניעות זה הגדר שאנחנו צריכים לעבוד עליו,

אבל צריך לדעת גם את שורשי הבעיה.

השורשים זה הזמרים.

מי שמחטיא את הרבים וגורם לקלות ראש

ושאנשים ירצו להופיע בהופעה שחצנית

כדי למשוך תשומת לב,

זה האירועים האלה שמיועדים לכך.

אז ממילא,

אם אנחנו נתקן בעניין הזה,

אז שכרנו יהיה גדול.

דבר נוסף אתה צריך להבין,

זה שהם מחטיאים מיליונים כל יום, הזמרים,

בעוד שבפריצות, נגיד, פריצות ממש,

אז זה אולי, נגיד, אלפים, בואו נגיד עשרות אלפים,

שהולכים, נגיד, בפריצות. אני מדבר בציבור שלנו.

חרדי, כן. חרדי, אני אומר, נגיד, עשרות אלפים, בסדר? חרדים אנחנו מדברים.

לא קל להם שלא מוגדרים חרדים, נגיד.

אז מה יותר?

ומי גורם?

ואיפה יש להתבלט בבגדים לא נאותים?

איפה?

לאן הולכים אתם בדרך כלל?

לא לבית-כנסת,

לשמחות.

אז יש שמחות ויש שמחות.

וכשיש כאלה

שעוד יותר משמחים, כמו שאומרים, כן, במירכאות,

אז שמה, מתבלטים יותר.

אז צריך לדעת מה השורש.

דבר שני, גדולי ישראל יצאו נגד זה,

נגד הזמרים,

יותר ממה שיצאו נגד הצניעות בעניין,

ולא אמרו שזאת שהולכת בלי צניעות,

אין לה חלק לעולם הבא.

למה?

עוד פעם.

אין להם חלק לעולם הבא. מי שהולכת עם פה הפרוצה,

תקשיב רגע.

תקשיב, עוד לא יצא פסק הלכה שחתום על ידי גדולי הדור בצורה הזאת שאתה מבקש.

שיש החטאת הרבים, כן.

אבל זה לא מקצוע.

יש מקצוע של מחטיאי הרבים שמקבלים על זה כסף, קוראים לזה זמרים.

עכשיו, תראה איך השטן,

שהחליף שם נקרא יצר הרב, אחר כך המודרני ועכשיו לייט,

איך הוא הכניס גם לך בתור חרדי שנותן עצות,

איך הוא הכניס לך את המושג בוטיק

לבגדים צנועים.

ודאי. ודאי. בוטיק, אתה יודע מה זה בוטיק? אני יודע. בוטיק זה חברה של בגדים, אבל הכוונה שלך אחרת. לא, לא, לא, לא, לא, לא.

הכוונה שלי היא רעשת הרעש. לא.

בוטיק זה חנות לדברי אופנה.

זה של יצר הרע ממש.

זה של הלייט,

זה של המודה.

זה.

בוטיק אצל החרדים זה בעיה.

יפה. מי זה באנגלית? אז זאת אומרת, אני לא יודע מה הפירוש באנגלית,

אבל הכוונה שלי היא פשוטה. אתה כבר לא יודע כלום, החרדים כבר לא יודעים כלום, יודעים רק אנגלית.

זה הבעיה.

הם כבר לא יודעים בעברית מה קורה לך שום דבר.

הם יודעים כבר מה שהאופנה אמרה, והתחלפו המושגים,

והכול בסדר.

אנחנו מודרניים.

אנחנו במאה ה-21.

אתה מבין? אנחנו לא באנו מפולניה.

אנחנו נולדנו בארץ.

אנחנו, יש לנו מושגים ארצי-ישראלים.

המציאות, הרב.

או, זה מה שאמרתי בדרשה, אבל לא הייתה.

שאנחנו לא מקבלים את המציאות, אנחנו דוחים אותה מכל וכול,

ולא מסכימים למושג זה ככה.

כי זה ככה, מה נעשה שזה ככה?

אנחנו צריכים לחזור לדרך אבותינו ואימותינו, וכתוב,

חייב אדם לומר,

מתי יגיעו מעשיי למעשה אבותיי, אברהם, יצחק ויעקב.

לא נאמר שאנחנו צריכים להגיע למעשים של החבר'ה של לייט.

ודאי, הרב. מחילה. הדברים שאולי לא הובנו.

יש היום מחסור בציבור החרדי של לוקחי יוזמה,

שעשו קו של בגדים צנועים. היום אדם, אשה שהולכת לבקש בגדים,

כמעט היא לא מוצאת לקנות.

מחפשים הורים לילדים שלהם בגדים, הבגדים שש היום למכירה.

אתה רק שכחת דבר אחד,

שהנשים לא קונות

במה שיש עליו הכשר בדת.

הן קונות

מה שיתאים בעיני הרואים והרואות,

כיוון שהן רוצות ללכת ולא להתראות כמו סבתא יחנה.

היא רוצה להיראות מודרנית.

היא רוצה להיות לייט, אתה מבין?

אז כיוון שהיא רוצה, זה לא עוזר.

זאת אומרת, אתה יכול לעשות, וזו באמת תהיה אנדרטה יפה,

שיעברו ויגידו איזה יופי של בגדים היו פעם.

ולכן אמרתי, הרב, לא צריך שיהיה חס ושלום, לא כמו שיהיה באופן של פעם,

אלא באופן צנוע, כמו שפעם הוציאו חוברות בשם כל גדולי הדור, שזה יצא הדבר הזה, ויראו מה צנוע ומה הדברים שלו,

שיביאו קו של ייצור בגדים כאלה,

ועם הסכמה של גדולי הדור.

ויהיה בעניין של בתי-הספר,

שגדולי הדור יחתמו,

שיורו לכל מנהלי הסמינרים, כל מנהלי הבנות,

כל האמהות שעובדות בכל מיני מקומות חרדיים,

שזה הדבר שאנחנו מומחים. מתוק. מדברים אתם עם הבנות בסמינרים.

מדברים בכל מקום. עם מפאות, כשהמורות באות?

אמרתי, מדברים.

מדברים? מי מדבר?

אף אחד לא מדבר, כבוד הרב. מדברים. אף אחד לא מדבר.

זה מציאות. מדברים.

אפילו מביאים את הרב ווזנר לכמה סמינרים והוא מדבר.

אבל מה זה עוזר?

במשך השנים הקרובות האחרונות,

אם פעם עוד היו מקפידים על עשר סנטים אחרי שהיא יושבת בחצאית, שזה המינימום המחייב,

היום חבל על הזמן,

הולכות עד הברכיים ואפילו מעל,

ושלא לדבר, כשכבר לא אכפת להם לחשוף את הברכיים.

זאת אומרת,

המצב הולך ומידרדר,

כי הלייט נדבק בכולם.

הבנת?

הרב יחילה, אם יהיה אדם שירים את הכפפה וילחם בזה, כמו שכבודו עושה את זה בענייני הזמרים החרדים,

נראה לי שאם כבודו יארגן את הדברים וילך, כי לך יש את האפשרות ואת הכוח ואת פתיחת הדלתות שלי אין, אני קטן מאוד,

כבודו גדול יכול באמת להפוך את העולם לזה.

אני אשאל אותך שאלה

ואל תענה לי בכנות,

בכנות,

ומהר תענה לי,

ובשמים מסתכלים מה אתה עונה לי.

האם אתה מקשיב לזמרים מאלה שאמרתי שאסור או לא?

אם יוצא לי אני מקשיב, לא באופן של להזמין אותם, אז מה מועיל שאני מדבר אם אתה הראשון שלא שומע?

לא, בחילה הרב.

אם למשל ליבון ארני, אם ארן אומרים שהיא מכילה הרב, מה מועיל אם אני אמרתי דברי אמת בשם כל גדולי ישראל ועדיין אתה שחרד על דבר השם,

אבל רק בדבר מסוים

ובדבר אחר לא,

כשזה מאותו עניין ועוד יותר גרוע,

ולא אכפת לך לשמוע,

כמו שתגיד,

שלא אכפת לך להסתכל על נשים שהן לא צנועות?

מחילה הרב.

מחילה באמת, שדברים כאן,

אני חס ושלום אין לי שום דבר, ואני מחזק את ידי הרב, אבל יש רבנים אחרים שפסקו אחרת. למשל, מרן, מורן ורבנו, עטרת ראשנו,

שמעתי שהוא היה שומע את אולכלתום.

זה דבר שהוא, מה, מרן עשה נגד ההלכה?

ישבו על הדבר הזה, ועל המדוכה יש כמה רבנים שפסקו. אני שואל דבר אחד, תקשיב.

נגיד שזה נכון,

אתה שומע אום כולתום? לא. למה?

זה לא מה שעכשיו מעניין אותי, בונן. לא, אבל מרן שמע.

לא, זה לא, רגע,

רגע, רגע.

מרן שמע, רגע, חכה, אני ממשיך.

אם אתה תיכנס לחתונה וישמעו את השיר של אום כולתום ממש,

ממש אום כולתום,

לא יניב מרחיק משיח שר אותה,

היא שרה.

אתה תרקוד בחתונה?

לא, אבל נשמע.

אבל מרן שמע, אתה אומר. יש לך גם לשמוע לרקוד. רגע, אבל מרן שמע. לא, זה לא מה שלרקוד בשבילה.

אה, הבנתי, הבנתי, הבנתי. טוב. העניין שלה, מה? שמעתי. רגע, עוד שאלה.

אתה שמעת שמרן שמע,

אז אתה החלטת שאתה זה.

עכשיו אני אשאל אותך שאלה.

מרן לומד יומם ולילה בלי הפסקה. אתה גם עושה כמוהו?

הרב, זו לא שאלה.

למה זו לא שאלה?

למה? למה? כיוון שמחילה,

אתה מחפש רק מה מרן עשה, אם עשה.

בשביל שתוכל להתיר ממרן את מה שמרן לא מתיר.

איך זה? מחילה הרב, לא, מחילה הרב. אם יש רבנים שפוסקים ככה, יש עוד רבנים אחרים שפוסקו אחרת. למשל, הרב אבוטבול, שאלו אותו, שאלו עוד כמה רבנים. אם היית בא קודם, היית שומע מה אמרתי על זה, אבל לא היית. אז לא אחזור עוד פעם, יש שידור חוזר.

אבל מכל מקום שמעתי אותך,

ובעזרת השם יתברך,

אני מקווה שזה יהיה פרויקט נוסף.

אמן, תהיה לי רצון.

כוח גדול. תהיה בריא.

כן, תן לו שאלה.

שלום עליכם, הרב.

שלום. כמו שהבנתי, אם הבנתי נכון מהרב,

הרב אומר שבן-אדם שמתקרב מהלב,

מהרגע, זאת אומרת,

הוא נחשב לרוצח,

משהו כמו רוצח.

הבנתי נכון?

לא הבנת.

לא הבנתי. הרב יכול להסביר עוד פעם? פשוט יש לי שאלה ואני...

שאלת שאלה ואני אגיד לך מה אני אמרתי.

איך אני מגיע למצב שאני מתקרב לבורא עולם, למתחזק בתורה, מהשכל?

אני יודע שיש עבודה גדולה וזה לא קל,

אבל איך אני... אני מרגיש את זה בלב.

אתה מרגיש בלב? אני מרגיש בלב משהו, כן.

מה אתה מרגיש? אהבת הבורא? מה אתה מרגיש? איך? אהבת הבורא או מה? כן, כן.

טוב, לראות רבנים.

אני רואה רע ואני מרגיש טוב.

תקשיב רגע, רגע. כן.

קודם כול, אם אתה הגעת לדרגה של אהבת הבורא מן הלב, הגעת לדרגה הגבוהה?

רק שנייה.

למה?

כתוב, וידעת היום והשבות אל לבביך.

זאת אומרת, מה שאתה מסיק בשכל,

אתה צריך להוריד את זה ללב,

ואם זה מתיישב בלב, זו הדרגה הכי גבוהה.

מה שדיברנו, שאצל אנשים יש ניתוק בין הלב לשכל,

זה כשהלב לא הולך עם הקדוש ברוך הוא,

והשכל רוצה ללכת עם הקדוש ברוך הוא.

והשכל לא מצליח להשפיע על הלב ללכת עם הקדוש ברוך הוא.

פה הבעיה.

אבל בן אדם שבלב שלו

הוא מצליח לעוות את הבורא באמת כמו שצריך, זה מצוין.

הרב יכול לתת איזה ברכה ככה, איזה משהו, אני יודע, לחיזוק.

למה לא? אני עכשיו מתחזק, אני לא הרבה זמן בדף. מה השם שלך? הראל.

הראל בן? מרים. מרים. השם יזכה אותך ללמוד תורה ביראת שמים. אמן, אמן. ושתזכה בעזרת השם ללמוד

באהבת הבורא, אמן. ושתתמיד בלימוד התורה,

ושתקיים את מצוותיה כלשונה וככתבה.

אפשר להציע לך ציצית?

אני לובש ציצית, ברוך השם. אני נכנסתי עכשיו פה לישיבה. יפה מאוד. אסריך.

כן, פה יש יהודים בירוק.

בירוק, בוא.

כבוד הרב,

אני שמעתי את כבודו בחוץ-לארץ, כשאני בקנדה,

על

בחצי השנה האחרונה הרבה קלטות והרבה אירועים שכבוד הרב היה מרצה

בכל מיני מקומות בעולם.

ויש בן, הבן שלי, קוראים לו אלעד,

הוא לא מדבר.

אני חושב שזה מלידה, לא כל כך ברור אם זה ממש מלידה

או אחרי שהוא קיבל איזה חיסון או משהו כזה.

שמו אלעד והוא בן 22 עכשיו.

עוד מעט 23. השאלה שלי, שאני מנסה לחבר את כל ה... אני הסתובבתי הרבה בעולם אתו לטיפולים,

כל מיני מקומות בארצות-הברית,

בקנדה, בפנמה,

כל מיני טיפולים,

והוא מאוד השתפר.

אבל דבר אחד שנשאר אצלו זה שהוא לא מדבר.

וכשאני שמעתי את ההרצאות של כבוד הרב,

חשבתי שיש פה איזה חיבור,

או איזה גלגול, או איזה סיבה רוחנית

שלא מאפשרת לו את הפתח הזה להוציא מילה מהפה שלו.

האם לפי הבנתו של כבוד הרב,

יכול להיות פה איזה קשר שהוא רוחני,

שמפריע לו לפרוץ איזה מילה החוצה?

כי אף רופא לא גילה אצלו איזושהי בעיה פיזית,

ביולוגית. שום מילה הוא לא אומר.

יש לו קולות,

אבל לא מילים.

לא מילה.

רגע, הוא מבין הכול, שומע הכול, הכול כרגיל, חוץ מדיבור?

כן, הוא שומע הכול, הוא מבין הכול.

עמותו ילד?

חוץ מדיבור,

הוא עושה הכול.

כן.

הוא למד משהו?

לא, הוא לא למד.

בגלל שהוא כנראה היה מתוסכל,

אז הוא התנהג לא יפה בבית ספר,

וכל פעם היינו צריכים להוציא אותו מבית ספר כדי שלא יהיו בעיות עם הילדים האחרים.

כן.

והמשכנו איתו בבית.

הבנתי. אתם לא שומרים תורה ומצוות.

אנחנו כן שומרים תורה ומצוות.

ממש?

אנחנו עושים קידוש כל שבת.

הוא ואני מניחים תפילין כל יום.

כל הזמן.

אבל אתם רואים את הטלוויזיה בשבת.

לא.

מה לא?

לא.

מה לא?

בעבר, אני לא רואה טלוויזיה.

אני לא רואה טלוויזיה. אבל האישה, האישה?

טלוויזיה אנחנו לא מדליקים בשבתות כבר המון זמן.

לפעמים אבל.

לא.

לאחרונה, בעבר הרחוק.

והוא לא רואה את הטלוויזיה בשבת?

לא. הוא לא מתעניין בכלל בטלוויזיה.

הוא לא מתעניין בדברים כאלה.

הוא במיטה, או שוכב, הוא הולך איתנו לטייל, או נוסע איתנו.

הוא הסתובב הרבה בעולם.

כן?

והוא, אז היינו איתו בטיפול בפנמה.

הוא מאוד השתפר בהתנהגות שלו.

אבל לא מצליחים להוציא ממנו מילה.

איך קוראים לו? אלעד.

אלעד. הבנתי.

אתה תהיה מוכן לחזור בתשובה שלמה, אמיתית, יהודי, להיות יהודי חרדי בשביל זה?

אני לא יודע מה זה חרדי, אבל כן.

חרדי זה אומר שאתה שומר את כל המצוות שצריך לשמור.

מה השם שלו אלעד בן?

אלעד בן שמעון.

אלעד בן שמעון. והאימא?

אמירה.

בעין?

באלף.

ואמירה.

השם יזכה אותו לדבר כראוי מהרה.

אמן.

אלעד.

אלעד.

הוא שומע אותי או לא שומע?

אלעד, אתה שומע אותי?

אלעד, אתה שומע אותי?

לא שומע?

תן לו את המיקרופון.

אתה שומע אותי?

אלעד,

שומע?

אני פה, פה, פה.

אתה שומע אותי?

אלעד.

אלעד.

אלעד. אלעד. שומע אותי?

אמן.

אלעד. אלעד.

אמן.

אמן.

אמן.

אמן.

אמן.

אה. אה. אמן.

אמן. אמן. אמן. אמן. אמן. תגיד אמן, אלעד.

אמן.

אמן.

אמן.

אמן. אמן.

אה-מי!

אמן

אה-מי!

אה-מי!

אה-מי!

אל תפחד אלעד, תגיד, אה-מי!

אה-מי!

אה-מי!

אלעד, אני פה, אלעד!

אה-מי!

אמן!

אמן!

אמן!

אמן!

אמן!

אלעד! אמן!

אמן!

אמן!

אה-מי!

אה-מי!

אמן, אמן, אמן, אמן, אמן, אמן,

אמן

אלעד, אמן,

אמן

אלעד, אמן

אמן!

אמן!

אלעד,

אמן,

אמן,

אמן,

אמן,

אמן,

אמן

אמן אמן, אמן אמן,

אמן אלעד,

אמן

אמן

אמן

אה-מן

אה-מן

אה-מן

רגע רגע

צו-צו-צו אמן

אלעד אמן

אמן

אמן

אלעד,

אמן

אמן

אמן

אמן

אמן

אמן

יפה יפה תגיד אמן

אמן

אמן

אלעד

אמן

אמן

אמן

אמן

אמן

אמן אמן אמן

אלעד

אלעד אמן

אמן

אמן

יופי אלעד

אמן.

אלעד.

אלעד אמן.

אמן.

אמן.

אמן.

אמן, אמן.

אלעד,

אלעד אמן

אמן

אמן

אה אה אה אה אמן

אה אה אה אה אה אמן

אלעד

אלעד אמן

אמן!

זה קשה לו?

אלעד תודה רבה.

אלעד תודה רבה.

אמן!

אמן!

אמן! אמן! אמן! אמן!

אלעד אמן!

אמן!

אמן!

אלעד אמן!

אמן!

אמן!

אלעד!

אלעד אמן!

אלעד אמן!

תעזור לו אבא! תגיד לו אמן!

אמן!

אמן!

אמן!

אמן!

אמן!

אמן! אלעד אמן!

אמן! יפה! יפה! יפה!

יפה! יפה!

חזק וברוך!

אלעד! כל הכבוד!

כך זה תשים לך ולא?

בעזרת השם תראה ממנו בשורות טובות.

אמן!

ולענד כה למען הכספים ולעמי הרענבי ולה שירן לכל האדמה

איפה אתם גרים?

איפה אתם גרים?

עכשיו בקנדה אנחנו חוזרים תוך כמה חודשים.

אבל בינתיים פה, יש לך מישהו שידריך אותך איך לשמור מצוות ומה צריך לעשות?

השם יזכה אותך לראות אותו בריא בגופו ובנפשו.

אמן!

תודה רבה.

תודה רבה. רפואה שלמה.

חגית בת יפה תורן.

חגית בת יפה תורן.

תזכה לרפואה שלמה מהירה.

אמן!

זיווג הגון גם לשימשון בן איכתרם שמשון בן איכתרם זיווג הגון מהירה אמן וכמה נעליים יש לנו הפער?

תודה רבה נהיה בריא כן שאלה נוספת

שלום כבוד הרב

אני מתרגש שאני מדבר אתך בכלל, ברוך השם, רק בעון המבן נבין מי זה הבן-אדם הזה.

אין תפיסה בכלל.

ברוך השם, שנים מכירים אותך, והרבה הרבה יהודים חזרו בתשובה בזכותך.

גם אנחנו חלק מזה, ברוך השם, חלק גדול בתשובה. הרב דיבר על פנחס בן אלעזר,

שעשה מעשה והציל את כל עם ישראל. אני רציתי לשאול את הרב הרבה זמן, למה הרב, אני יודע שהרב דיבר סתם ככה על הנושא הזה ועשה סקרים גם וכו' וכו',

אבל למה הרב באמת לא עושה מעשה ומקים באמת איזושהי מפלגה רצינית שלא תסתום חורים כמו מפלגות אחרות, חס ושלום, כן, עושים מה שעושים, ייאמר לזכותם,

אבל למה הרב באמת לא קם ומקים מפלגה שתשים את הדברים על השולחן בלי שקרים ובלי דמיונות ותגיד את האמת, אנחנו רוצים לחזור בתשובה.

עם ישראל רוצה להיות מדינת הלכה על-פי התורה,

כפשוטו, כי יש הרבה מאוד אנשים,

הרבה הרבה מאוד אנשים,

שישמחו לעזור לרב ותומכים בררב, ואולי הרב לא יודע, אבל

בכל הארץ כולם מכירים אותו,

וכולם, הרבה אנשים רוצים להשתנות, הרבה אנשים רוצים לחזור בתשובה, רוצים שתהיה פה מדינה שה' הוא המלך.

באמת רוצים, לא בצחוק, כאילו, אתה יודע, דמיונות. אנשים באמת רוצים, רק

אם יהיה משהו רציני, מנוע חזק שידחף את כולם,

אז זה ישתנה,

כי היום הרבה אנשים מבינים, גם מה שמדברים אתם היום, וזה שהמצב,

גם ככה,

הרב יודע יותר טוב,

בעולם לא הכי מבינים שאין על מי להישעין, כיבשו אותו בדור הזה.

אין על מי להישעין.

אז אנחנו באמת מבקשים מהרב,

וגם כל מי ששומע באינטרנט של הרב, וכל מי שמכיר את הרב,

שיעזרו ויחזקו את המהלך הזה, ושבאמת הרב יקום, יעשה מעשה, כמו פנחס בן אלעזר,

ויקים משהו שבאמת ישנה את הדברים וישים את הדברים ברורים אחד על אחד.

אנחנו רוצים לחזור בתשובה.

כל עם ישראל רוצים לחזור בתשובה.

ושהרב יעשה מהלך כזה, בעזרת השם.

אני רוצה לעשות בדיקה קטנה לאור מה שאתה אומר.

אם אני אעשה מהלך כזה, כמה יצביעו בעד שירימו את היד?

או, בלי עין הרע, יפה מאוד.

זה רק מה שאתה רואה, כבוד הרב, שתבין, זה גם, איך שאתה עכשיו אומר, יחזיר בן-אדם אחד בתשובה, ויעשה, ככה נגדיל את המצב,

זה, תאמין לי, שאפילו אם יש אנשים שיש להם, נגיד,

80% הדעות שלהם שונות, אבל יש

בן-אדם, אחד מתוכם, שיגיד להם, כן, בואו תראו, זה הרב, אנחנו רוצים שיהיה,

להבדיל, כאילו ראש הממשלה,

מאן מלכה רבנן, כאילו הרבנים זה הרבה יותר גבוה מראש הממשלה בעיקרון,

אתה תראה שיסחפו אחרי מה שאתה רואה, ותשאל את השאלות האלה בכל ההרצאות שלך, מי יבחר בי, דוגמה, להנהיג את המדינה או משהו כזה,

אתה יכול להכפיל את זה פי-שתיים, לפחות פי-שלושה.

זאת אומרת, מה שאתה רואה זה רק החיצוניות.

אז אני אגיד לך משהו, יש הרבה שדוחפים על הנושא הזה, ויש מי שהלכו גם לגדולי ישראל,

ואני לא אגיד לך מה הם אמרו, אבל הם אמרו בכיוון של מה שאתה אומר.

הלוואי, אמן, אנחנו מברכים את הרב, יהי רצון לפני אבינו שבשמים,

שיפיל לך את כל המניעות, חללים-חללים,

ותזכה, בעזרת השם, לעמוד עם שתי לוחות הברית ולהגיד, עם ישראל אוהב את השם,

וכולם יגידו אמן ויחזרו בתשובה שלמה,

ויהיה, איך הרב אומר, שאנחנו צריכים להיות אור לגויים?

נזכה שהרב יהיה הצינור שיעשה אותנו אור לגויים,

שכל העולם באמת יתקרבו להשם. אתה אומר שסוף-סוף נלך עם חיוך על הפנים.

כן, ברוך השם.

תודה רבה לך.

בבניינו,

תן ליהודי שם בסוף.

תומות העולם יתפעמו מן גילוי שכינתנו.

שיווק דלויות מרע. היום כול, ברוך הבא, הרב. ממש אנחנו שמחים לשמוע אותך.

באמת אתה מחזק אותנו.

הייתי מבקש מהרב,

ישנו איזה אחד שהוא כל כך אוהב את הרב, יש לו תקליטורים והכול,

הוא ביקש ממני להעביר, הוא לומד בישיבה, והיום לצערי הוא חולה בבית.

לא יודע, אפילו לא מגלים מה יש לו. הוא ביקש שתתפללו בעדו.

סלמן שלמה בן נעימה.

סלמן שלמה בן נעימה לרפואה שלמה.

ממש חסיד של הרב, אבל, השם משפחה לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהרה.

אמן. הגדיל תורה ויהיה אדיר כבוד הרב, תהיה בריא. כל טוב. אמן גם אתם.

כן, עוד מישהו שאלה?

הנה, פה יש בחורצ'יק.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

רציתי לשאול אם אסור לשמוע את הזמרים הפסולים, אז למה הרב עובדיה מעודד לשמוע הכול בהרמה, הכול במוצאי שבת, בלווין?

זה מה שהוא מציע.

הוא אומר שיכרו לחברים גם.

קודם כול, הוא לא מעודד שמים תקליט,

והתקליט הזה נכון היה להרבה זמן מלפני.

הוא כל שבוע הוא אומר בלווין. אפשר לשים אותו כל חמש דקות, אין בעיה.

אבל הנקודה היא, אם הרב היה יודע בדיוק מי שמים,

שהם אלה שהוא בדיוק אסר אותם

בפסק ההלכה שלו

מלפני שלוש שנים,

אז ודאי שהוא לא היה אומר נגד מה שהוא כתב,

כי הוא אמר שאסור להחזיק ידי עוברי עבירה,

מי שמופיע מעורב,

אז הוא מחטיא רבים,

ואסור להשמיע אותו.

אז ממילא יש לך בעיה עם זה.

אז למה הוא אומר,

הוא לא אומר, זה מה שהסברתי,

משמיעים את מה שהוא אמר פעם.

וגם,

אם הוא היה יודע את מי משמיעים,

הייתה בעיה חמורה.

מה עוד, שמביאים אותם לאולפן,

שאסור לכבד אותם לפי הפסק שלו,

אפילו להיות חזנים בבית כנסת.

איפה אמרו שאסור לשמוע? אמרו שאסור להזמין, אבל איפה אמרו שאסור לשמוע?

בפסק ההלכה שפרסמנו, אתה יכול להראות לו עוד פעם?

זה מה שרב עובדיה חתם בזמנו, לפני שלוש שנים,

בתשסס,

ארבע שנים.

ועכשיו תראה את הפסק שכתוב, שאין לשמוע את השירים של הזמרים.

לשמוע בנגן, כאילו, מה זה עוזר לו?

בבקשה, תשמע למטה,

תעלה למטה, למטה, למטה, נו, תרן,

נו למטה,

נו כמה זמן צריך לקחת?

שירי פומבי, אבל מי אמר לשמוע בנגן? כתוב, אין לשיר את שירי הזמרים הללו אפילו בחתונות ובשמחות של מצווה.

זאת אומרת, אפילו, אתה יודע מה זה אפילו?

שאפילו במקום של מצווה לשמח, חתן מקלה,

אין.

אז כל שכן במקום שאסור בכלל לשמוע שירים,

גם של זמרים כשרים אסור, אז מה אתה שואל?

הרי יש גזירת החורבן.

תודה רבה. תהיה מריא.

יש פה בחורה כאן מאחורה, תן לה לשאול.

כן.

הרב, רציתי לשאול, שואקי גם נמצא בתוך רשימת הזמרים האסורים?

הראשון.

הבנתי.

הרב, אני חושבת שצריך להיות קצת מציאותיים, כי אם לא שוויקי אז קל וחומר שכל השאר, וזה אומר שאנחנו פשוט לא יכולים לשמוע שירים, וגם חרדים אוהבים לשמוע שירים, כאילו, מינימום. קודם כול, זה נכון. החרדים, את אומרת לי, כאילו, אני לא מכיר אותם.

אבל בכל אופן, החרדים, את צריכה להבין,

החרדים צריכים לשמור על ההלכה יותר מכולם, נכון? כי הם החרדים.

זה אומר שאסור לנו יותר לשמוע שירים, נגמר, כאילו, פשוט זורקים את המערכת לפח וזהו,

כי אין, אין פשוט אפשר לשמוע. לא, אפשר לשים את המערכת, אבל לזרוק את התקליטים והזמרים לפח, כן.

אז את מי כן אפשר? זה פשוט... תיכף, רק רגע, אני אסביר לך. בקצרה אני אסביר לך, כן? כי את התעוררת רק עכשיו.

אבל אסור לשמוע שירים בכלל

בימות החול בגלל שיש גזירת החורבן.

זה הלכה בשולחן ערוך, זה לא חדש.

עכשיו,

זמרים פסולים זה אנשים שמחטיאים את הרבים, שמופיעים בערבי שירה,

אפילו בנפרד.

גברים ונשים. אפילו בנפרד,

עם מחיצה.

אלה נקראים

מחטיאי הרבים. אם זה בנפרד, מה הבעיה?

הבעיה שאסור לעשות ערבי שירה.

בגלל שפסלו את זה, או בגלל שיש בזה בעיה? מה זה בגלל?

יש גזירת החורבן אחרי בית המקדש, ואחרי בית המקדש

גזרו חכמים אז, כן,

שאסור לשמוע שירים.

אז מה זה אומר, שאסור לנו לשמוע שירים? בדיוק הבנת.

כל השבוע זה אומר רק בחגים?

רק בחגים, רק במצוות כמו חתן וכלה ובריתות ופדיון הבן וכל מיני דברים כאלה,

או בסיום מסכת, שזה באמת סיום מסכת, לא כמו שצחקנו קודם,

וכשזה באמת עניינים של מצווה, רק אז התירו.

אבל גם לא עם זמרים פסולים,

אלא עם זמרים כשרים. יש כאלה גם לאשכנזים, וגם לספרדים, וגם לתימנים.

יש.

הרב לא חושב שזה קצת מסובך?

אני? אז אני יכולת, את חושבת שאני אתלוש את הגמרא?

אני אתלוש את הדף בגמרא, כי זה מסובך.

את רוצה שאני אחתוך את הדף בשולחן ארוך? זה ניתן לביצוע בעצם כל השנה לא לשמוע שירים?

את רוצה לראות כמה אנשים פה לא שומעים כבר את הזמרים?

בבקשה. מי שלא שומע את הזמרים שירים את היד,

תסתכלי, תסתכלי.

יש שם, תראי, לפחות יש פה איזה 30. ואני עשיתי סקר,

261,000

יהודים

שברו

הוציאו את הדיסקים של הזמרים הפסולים מאז שדיברתי לפני

חצי שנה.

הבנתי. אז בעצם, איפה המצווה שיהודי צריך להיות בשמחה? הוא אמור לשיר עם עצמו או משהו כזה? פיקודי השם ישרים משמחי לב, אם הוא רוצה לשיר,

זה מותר.

אבל לא את הזמרים של הזמרים הפסולים.

זה אומר שמי ששומע שירים ביום חול עובר על עבירה?

בדיוק.

זה לפי כל, כאילו, לפי כל דעות הרבנים. אין מי שמתיר דבר כזה,

חוץ מאם תהיה חס ושלום חולה ממש,

או בדיכאון ממש.

זה יכול להוביל לזה, אני מאמינה.

אז כשתגיעי לזה יהיה לך מותר.

לא כדאי למנוע את זה?

לא, אין היתר למנוע את זה.

לא נורא.

עכשיו התחלת להבין מה זה גזירת החורבן.

מי עוד רוצה לשאול?

אמרת שזה איסור חמור בגלל החורבן. אז איך זה שאנחנו בסמינרים חרדיים וטובים?

אז היו משמיעים לנו בתוכניות, בסמינר, כן, כמובן,

כל מיני שירים חרדיים, אפילו לא של הזמרים. אבל יש בעיה מבחינת ההלכה,

שאמרת ש... שמעתי והסברתי את זה בהרצאה, אם שמת לב, שיש אנשים שהולכים בדרך שליסטים כבר כבשוה.

זאת אומרת, כבר נהגו הבריות לעבור על ההלכה הזאת. הם הולכים לפי רבנים. והרב ווזנר כותב בפסק הלכה שלו שכמעט ונשתכחה הלכה מישראל.

הרב ווזנר אומר,

שהוא אשכנזי, כן?

שכבר כמעט נשתכחה ההלכה הזאת מישראל,

למרות שהיא כתובה בשולחן ערוך ואינה מוסתרת.

למה?

כי נהגו הבריות, וככה הם רגילים.

אז אם מישהו כבר עובר, עוברים אחריו באותה דרך.

עכשיו יש לי עוד שאלה.

מה הבעיה בעצם לשמוע את הדיסקים של הזמרים שאסור? זה מה שישבור אותם?

אנחנו לא צריכים לשבור אותם, הם שבורים לגמרי.

אנחנו צריכים לבנות את עצמנו ולא להישבר אתם.

זו המטרה, שאנחנו ננצל.

מי שרוצה להתאבד,

זו בעיה שלו. אנחנו רוצים לעשות רצון הבורא.

אם אנחנו נקראים חרדים,

אז על מה אנחנו חרדים?

חרדים על הזמרים

או חרדים על ההלכה?

אם אנחנו חרדים על דבר השם,

צריך לקיים את דבר השם.

אז מי הם הזמרים האותרים? אני רוצה לקבל על עצמי יותר לא לשמוע את הזמרים הלא-מותרים. אשרייך, קודם כול. רגע,

לזכותה של אחותי, שעשר שנים אין לה עדיין ילדים,

ואם אפשר לברך אותה.

בשמחה, בזכות זה שלוש מאות הזמרים, אכן. ותגיד לי מי מותר שאני אוכל בעצם, אה, בעצם אסור לשמוע, בגלל החורבן. נכון, אבל רק מתי שתהיה מצווה,

אז תוכלי להזמין, ואז אפשר לצלצל לרב לופט ולקבל בדיוק את הרשימה של מי שמותר. איזה רב? לופט.

תצלצלי לשופר, יתנו לך את המספר,

ובעזרת השם תוכלי להתעדכן.

אני רוצה להגיד בשם.

מוישה בניומין בן רוזה חנה רייזל וציפורה בת לאה אהובה יזכו לזרע חי וקיים מהירה.

אמן. לפי השם שלהם צריך להיות להם עשרה ילדים.

בעזרת השם. אני אעביר להם את זה. תודה רבה.

כל טוב.

פה, פה יש שאלה רגע.

קודם כול, ערב טוב.

שמחים שאתה פה.

אני דיברתי פעם שעברה באותו אולם פה,

נהג אוטובוס,

ואמרתי בעזרת השם שאני כאילו לא אשמיע להם,

לילדים, את השירים האלה. השתדלתי מאוד לא להשמיע להם,

אבל אני רוצה להגיד לך כמה השם אוהב אותך,

זה ממש לא יאומן,

שרוב הנהגים פה,

יש פה המון המון עשרות של תלמידים,

שאני עובד בחברה גדולה מאוד,

ולפני כמה זמן שמו לנו במכשיר, באיתורן,

הייתה איזו תלונה של מישהי,

אז שמו באיתורן,

לא להשמיע שום רדיו יותר, כלום.

אז עכשיו כל הילדים שעולים,

שום דבר, אין רדיו, אין שום דבר, כלום. אז אני אומר גם משמיים,

שולחים פה, שולחים פה, והחברה אמרה, מי שישמיע רדיו, רדיו, לא משנה איזה,

לא דיסקים, לא כלום.

לא להשמיע בשום דבר.

אז היום כל המיניבוסים פה, שנוסעים בביתר או בעוד ערים פה,

שזה נשלח לכולם,

אסור להשמיע שום דבר.

ברוך השם. אני אומר משמים, גם תראה איך זה נהיה.

א. ב.

ב. רציתי להגיד משהו מאוד חשוב, שעם כל הכבוד לכל הזמרים האלה וכל הדברים,

אני חושב שהם קיבלו את המכה שלהם.

ככה אני יודע, הם קיבלו את המכה שלהם.

כי הם מדברים עליך ואומרים, כבוד הרב,

הרב יצחק,

והם לא רוצים לעשות מעורב.

לי נראה שהם חוזרים בתשובה.

זו הידיעה שלי,

שהם רוצים לחזור בתשובה.

בקשר לבחור הראשון שדיבר פה הוא בחור מאוד צדיק, שאני מכיר אותו,

שגם הוא עובד בהסעות.

אני חושב שהבעיה בציבור שלנו

זה הבעיה של הפאות.

הבעיה גדולה מאוד.

איפה שאתה הולך הרב,

אתה פשוט

לא יודע, אי אפשר, אני לא יודע מה להגיד.

אי אפשר. אני נולדתי במאה שערים, שם אני גדלתי עם סבא תימני,

וכל הזמן הפאות היו ממש

מגעילות אותנו, היינו צוחקים עליהם, צוחקים על האנשים האלה, כמו ליפה.

היום, איפה שאתה הולך,

אני אומר את זה לאנשים, איפה שאתה הולך,

פשוט הפאות, זה הרבה יותר יפה מהשיער שיש לה מתחת.

אז איך אפשר ככה להמשיך להגיד בגלל הזמרים? בסדר, זמרים, זה גם על הזמרים.

אבל הפאות האלה צריך לצאת נגד הפאות,

שלא יהיו יותר פאות. יש עכשיו גלריה שהגיעה על-ידי

של יהודים ויהודיות מפולניה, זה נמצא באתר שלנו,

אם אפשר להראות רגע,

מ-1938,

תראה איך נראו בפולניה יהודים ויהודיות וכל בעלי המקצועות,

ואיך היו לבושים.

אתה לא תאמין כמה הידרדרנו,

לא יאומן כי יסופר.

אז אם נוכל לראות את זה תכף,

אתם תראו דבר מדהים,

מדהים, מדהים.

זה רק ימחיש כמה השטן, היצר הרע, המודרני, נהיה לייט.

רגע, הוא יכבד.

עוד שתי דקות, בינתיים כן.

מישהו יכול לעמוד ביד ההורות וכבוד יום לחיים?

להיות מוכן.

על השם אלוקנו מלך הרגע, אבינו אין המיוחד.

יהא שמר רבה מברך לעלמיה,

וישתבח וידבר,

להתנשא ויתרומם.

יהא שמר רבה מברך לעלמיה,

אין לנו מלך אלא אתה.

זה סיפור על נעל תמים שפנם כמלאך,

טועם בגם של שוטים, ואל הדעת לא נמשך.

לא מבין, לא שומע בוהה, כי לא ראה את הכל.

בינתיים אני רק אציע לכם הצעה.

כידוע אנחנו עושים כרגע מניות

לתקליטור התורני,

שאנחנו הולכים לחלק אותו

כמו האנציקלופדיה בכל הארץ ובכל בתי אב,

מיליון ושבע מאות חמישים אלף תקליטורים,

שיהיה בהם את כל התורה,

את הגמרא ואת המפרשים והכול,

ויש שם פסקי הלכות עם תמונות, שיהיה קל לכל אדם, עם מנוע חיפוש,

וכל התורה בתקליטור אחד.

הושקע בזה הון עתק בשביל לקנות את כל הזכויות,

בשביל לייצר את המנוע חיפוש

ובשביל להדפיס מיליון ושבע מאות חמישים אלף תקליטורים,

זו השקעה של מיליונים.

וכדי לזכות את הציבור להיות שותפים בזכויות האלה

של הפצת ביליונים,

ביליונים,

ביליונים, ביליונים של מצוות,

או בשביל לזכות בתחיית המתים, כי יש כאלה שלא יקומו בתחיית המתים,

מי שאין לו מספיק תורה,

לא גם בתחיית המתים, כי היא רק תל תורה מחייהו.

ברכישת מניה כזאת של זיכוי הרבים בסדר גודל כזה,

אדם זוכה בזכויות אין-סופיות,

וגם בתחיית המתים.

אז מי שירצה לרכוש מניה כזאת

יוכל לעשות זאת בעשרה תשלומים של 400 שקלים כל חודש.

למי שקשה יוכל לעשות ב-20 תשלומים,

200 כל חודש,

ולהיות שותף במניה,

ובעזרת השם יתברך,

תהיה לו זכות אדירה שאי-אפשר להשיג אותה בשום אופן. גם יחיה כל ימיו, יעסוק רק בתורה ולא יזוז ממנה,

לא יגיע לאפס קצה של הזכויות

של מה שישיג

על-ידי הזכות

של שותפות

במיליון ו-750,000.

אז מי שירצה מכספי מעשר יוכל לעשות כאן מניה.

יש הוראות קבע או כרטיס אשראי,

ואלה שרוצים בשידור ישיר יכולים,

תוך כדי שידור, באתר שופר.tv,

למלא הוראת קבע ולרשום את הברכה שהם רוצים,

ואני אברך אותם עכשיו בשידור ישיר.

כל מי שרוצה יוכל לזכות.

המספר יופיע על המסך.

ואלה שרוצים, 050-6500-666 ואז ממלאים עכשיו בכרטיס אשראי באתר שופר.tv ושולחים את הברכות שרוצים,

ואני מברך בשידור ישיר.

כן, זה כבר עולה?

כן, בינתיים תן ליהודי שם רגע, לסוף.

רעים רעים רעים אהובים,

כסמך חכה את שמחה ומגמה עיניים. ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב. דבר ראשון, אנחנו נברך את הרב על זכויותיו הרבים,

שאנחנו לא יכולים לעמוד במחיצתו בכלל.

אבל אין במדרש בלא חידוש ולא בחיזוק.

אני חושב להעיר,

הרב יגיד מה שהוא חושב,

שבעיר חרדית, ודאי, כשנשים שואלות ומדברות,

אני חושב שלהרבה אנשים זה קצת פוגם ברגש בכל אופן, שזה לא בגדרי הצניעות.

של מה? הרב, כשנשים שואלות ומדברות בפני ציבור,

זה לא בגדרי הצניעות, אני חושב ככה.

הרב יעשה מה שהוא מבין, אבל

אני את שלי הערתי.

החושב שלך הוא נכון בשבילך, אבל לא נכון לרבים.

כיוון שאנחנו בעיר חרדית, אז הציבור פה הוא כזה.

זה לא משנה איפה נמצאים.

גדולי ישראל מדברים גם לנשים,

גם במקומות שנמצאים גברים, במקומות של חיסון. לא, אבל נשים לא מדברות שם.

מעבירים את השאלה או לא מעבירים את השאלה, וכן הלאה,

אבל בסך הכללי צריך גם לענות להם על שאלות שהן צריכות, לכן הם באו. זו לא הופעה.

אפשר לכתוב ולהעביר לרב, יש כל מיני דרכים.

זה לא תמיד אפשרי ונגיש,

אבל בסך הכללי צריך גם לענות לבן-אדם ולהשיב לו וכן הלאה. ואתה ראית שהילדה ששאלה,

שאלה, ועניתי, ועל זה הייתה לה שאלה והייתי צריך לענות, ועל זה הייתה לה שאלה והייתי צריך לענות, וחמש פעמים עניתי והיא שאלה עד שהיא נתרצתה.

והייתה אישה ששאלה, ואם הייתי עונה לה עכשיו תשובה והיא לא הייתה מבינה,

אז היא לא הייתה מפסיקה ומקבלת על עצמה לא לשמוע יותר זמרים.

אבל אחרי זה היא כן קיבלה על עצמה.

מה לעשות שככה זה עובד, ובשביל להציל יהודים

אז אין בזה שום חשש.

בהצלחה.

הרבה יישר כוח. תודה.

הנה, יש פה מישהי שתרמה עכשיו,

סיגל בת שושנה,

השם יזכה אותה לרפואה שלמה בכל האיברים והגידים מהרה,

אמן.

זכתה במניה ותקום בתחיית המתים.

כן.

שאלה, הנה פה יהודי, פה שורה ראשונה, תן לו.

אני רק רציתי לבקש ברכה לפרנסה ולבריאות.

השם יפתח לך שערי פרנסה טובה ובריאות איתנה.

ונחת באיילת.

בנחת מהיילת.

בסוף הכול.

כן, יש סיכוי שאנחנו נראה את זה?

לא עולה?

שמח תשמח.

רעים רעינו האהובים.

כשמח החיים שמחה. לא, לא. בינתיים אני לא צריך. אני צריך להגיד את זה. כן, תן לו לשאול שאלה פה.

אני רק באתי מאמריקה ורציתי ברכה.

בלי השלכה.

מה השם?

עמנואל נחמן בן. עמנואל נחמן בן? עדנה.

עדנה, השם יזכה אותך לברכה לעבודת הבורא יתברך.

אמן. וגם לזיווג לאחותי.

שמה?

טובה שפרה.

טובה שפרה בת. עדנה. עדנה. תזכה בעזרת השם לזיווג הגון מהרה. אמן. תודה רבה.

ערב טוב.

ערב טוב.

נוצרק להגיד שזה שהמצגת לא עולה עכשיו זה סימן כמה שהשטן חזק בנושא של

בעיות נוחיות וכמה שהוא מבלבל את כולנו

כל הזמן

מגדול ועד קטן.

אני מקווה שזה יעלה, אלא אם תראו את זה אתם לא תאמינו במו עיניכם איך הפרש של כמה עשרות שנים

שינה את פני החרדים לדבר השם.

ותבינו מה זה נקרא

לייט.

כן.

בכל אופן באתר שלנו, למי שיש לו נגישות,

יוכל לראות את זה, את המצגת הזאת.

כן. שאלה פה יש לה מאחורה שאלה.

עוד מניה שתרמו כרגע בשידור.

הלו?

שלום.

שלום. ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

מדברת מירב.

רציתי, כבוד הרב,

הלו?

כן, כבוד הרב. כן, מה רצית?

רציתי, בבקשה, לשאול שאלה בקשר למניה.

כן.

אני שקועה בהרבה חובות כבדים,

ורציתי לדעת אם אני לוקחת חלק מהמניה.

אני יכולה לקבל ברכה לצאת מכל החובות האלה, בבקשה?

בשמחה רבה.

מה שמיך?

שמי מירב בת פרחייה.

את עושה את זה אבל ברשות בעלך, כן? את נשואה? כן, כן, בוודאי, בוודאי.

מירב בת פרחייה.

כן. השם יזכה אותך,

שתצאי מכל החובות הרוחניים והגשמיים מהרה בזכות ההתמסרות שלך

לזכות את עם ישראל.

אמן, אמן.

בשתים ישמור, אמן. טוב. עכשיו, כבוד הרב, אני רוצה שתברך גם את בעלי, בבקשה.

מה שמו?

חגי בן תמרה.

חגי בן תמרה, השם יפתח לו שערי פרנסה טובה, אמן. ועלייה רוחנית תדיר.

אמן.

והאוריין בין מאב וכבוד האב, זה מאוד חשוב לי. יש לי ילד חולץ שנושא פגיעה. אמיהו בן לאה, יזכה לרפואה שלמה מהרה.

אמן. כל טוב.

אליעזר בן דבורה זיסל.

בפריידה פסל בת טויבא חיה יזכו לפרנסה טובה וכל תופסלה.

ופרל היה לבת פריידה פסל ולאה בת פריידה פסל

יזכו שיהיה החתונה בשעה טובה ומוצלחת

בנקל.

כן, אני אחפש את זה רגע אצלי.

כן, תן לי מישהו לשאול בינתיים שאני אוכל לענות.

שלום עליכם, כבוד הרב.

שלום וברכה.

אני כן רציתי לקום, לא רציתי לקום, השגחה פרטית, הכול. הנה הגיע המיקרופון אלי, בדיוק שהחלטתי לקום.

יש בשמות יהודי,

לפני חודש וחצי הוא קיבל איזה חיידק לא ידוע בראש שלו.

הראש שלו התנפח בצורה עצומה, הוא רוב הזמן בלי הכרה.

הוא בעל תשובה הרבה שנים.

הוא גר באיזה יישוב, יש לו כמה ילדים גם, ארוך השם.

אני רוצה ללכת מהקהל הקדוש, מי שיכול לקבל בשבילו קבלות, והרב יברך.

זו המשימה שלנו פה, מפה ככה לזכויות עם ישראל, בשביל זה אנחנו פה קיימים.

ומי שמכבד את עצמו קבלות

של היהודי הזה, אורן בן-ורדה.

אורן. בן-ורדה. השם ישלח לו רפואה שלמה בתוך שער חולי עמו ישראל מהרה.

אמן.

לא צעקתם.

מהרה? אמן.

ומי שיכול ללמוד חודש ימים, שתי הלכות

לרפואתו כל יום,

זכות גדולה תהיה לרפואתו.

לא תעמוד על דם רעב לך,

ומה שיכול אדם לעשות לחברו,

צריך לעשות.

כן.

חזק וברוך.

תן לה פה לרשות השאלה.

סליחה, יש לי קרוב,

שזה מאוד מאוד חולה סופי.

בבקשה, מה השם?

רפואה שלמה ליוסף חיים בן מרי.

יוסף חיים בן מרי, השם ישלח לו רפואה שלמה, מהרה. תודה רבה.

לכזור תשובה שלמה, בבקשה, לקרלוס בן אליסה.

כן.

ביהושע בן חיה.

יזכו לרפואה שלמה וישועה קרובה.

כן.

תן לה שמה בפינה.

ערב טוב.

ערב טוב.

יש לי אחות בחודש הבאה, היא בת שמונה, והיא לא הולכת, היא לא מדברת.

היא תשמעי דם.

היא עדיין בטיטולים.

את תהיי מוכנה ללמוד שלושה חודשים רצוף?

ספר שערי תשובה כל יום חצי שעה? הרב אמר לאחותי, היא עבדה על זה מאוד קשה, עד שהיא הצליחה ברצף, וזה לא ממש רואים.

הפירוש, היא עמדה בזה או לא עמדה בזה? כן, היא עמדה בזה. עד שהיא עמדה בזה לקח לה כמה שנתיים ושום דבר לא זל. את מוכנה?

כן.

משמחה. מה השם שלה?

אפרת בת הנא ראשא.

אפרת בת?

הנא ראשא.

הנא ראשא. השם יזכה אותה ללכת על רגליה בזכות אחותך ובזכותך.

אמן.

בהצלחה.

כן, יש לו שאלה שמה, תן לו עם המקבעת.

שלום עליכם, כבוד הרב.

שלום וברכה.

השם יברך אותך בטוב ובשנותך בנעימים. אמן.

יהי רצון שהשם ייתן לך כוח וברית ותנה להגדיל טהורה ולהדירה.

אמן. וזכות הרבים תעמוד בעדך בכל עם ישראל.

אמן.

אנחנו שמחים שהרב הגיע אצלנו כאן בביתר.

ברוך הבא.

יש איזו השקפה מוטעית,

לפי עניות דעתי,

שאנשים חושבים שהמשיח מתעכב בגלל החילונים.

אני, בתור בן-אדם שמתעסק עם זיכוי רבים,

מסביר לאנשים שזה לא נכון.

מן השמים, מסתכלים על המחנה החרדי, הרי

אנחנו צריכים לשמש דוגמה לצד השני, לחילונים.

זאת אומרת, אנחנו הגרעין.

וכמו חזון איש שאומר על אבשלום,

שאלו שלא שומרים טהורי מצוות

הם נחשבים תינוקות שנשבו.

ואם כבר דיברנו על המשיח,

כתוב אצל המשיח יבוא על חמור.

שואלים, למה דווקא עם חמור?

חמור,

מדובר על ישמעאל.

זאת אומרת,

לא תהיה שום אומה בעולם שיכולים לטפל בחמור בישמעאל,

רק משיח.

לכן כתוב שם,

משיח יבוא על חמור, זאת אומרת, הוא יהיה היחידי שיטפל בחמור.

כמו שראינו אצל אברהם אבינו,

כתוב,

אמר שתשבו כאן עם החמור. מי זה היה חמור?

רש״י אומר שזה על ישמעאל.

אני אומר דבר כזה, לפי עניות דעתי,

המשיח הוא יהיה תימני. למה? כתוב, מתימן יבוא.

דבר שני, בקשר, מישהו דיבר כאן על העניין של הפאות,

הגאון מווילנה אומר שכל תרי״ג מצוות

רמוזים בעשרת הדברות.

דסעתא דשמיא,

מצאתי רמז איפה זה כתוב בעשרת הדברות.

זה כתוב במאמר

לא תנאף.

זה כמובן, השם הרחם, זה קשור גם לזה.

לא, תנאף ראשי תיבות, ת׳תלבש, נ׳נוכרייה,

א', אישה,

ופה זה פאות. לא תלבש אשה, פה נוכרייה.

כולנו יודעים שאנחנו נמצאים בדור קשה מאוד.

מצד אחד יש הרבה התעוררות בתשובה,

אנשים מתחזקים מאוד.

ומצד שני, לצערנו, יש הרבה בעיות עם זה. מדובר בפרנסה,

בבריאות,

מצב הנוער ירוד וגם המצב הביטחוני.

לא לדבר, השם רחם, כמה יש אלמנות ויתומים,

ואסונות מחרידים, לא עלינו.

לכן עלינו להרבות בזכיות כמה שאפשר כדי שזה יגן על עם ישראל.

כבוד הרב דיבר קודם על עניין של להתחזק בקדושה ולעשות מסירות נפש

ולמנוע מכשול.

רצוני לדבר בקצרה,

ואז אני אשאל את השאלה לכבוד הרב,

על עניין של קדושת בית-הכנסת.

כמו שהאדמו״ר מגור אומר, מסביר את הפסוק,

ה' יילחם לכם ואתם תחרישון.

הוא אומר, מתי ה' עושה את המלחמה שלנו?

מתי עם ישראל לא מדברים בבית-הכנסת?

להמחיש את הדברים,

יש איזה סיפור נורא שקרה בזמן השואה,

שמישהו אחד שגר בבני-ברק,

אמר שפעם אחת

הוא ואנשים עמדו בתחנה רכבת,

ופתאום אשה אחת הגיעה לתחנה ושאלה אותם,

האם אתם יודעים למה אתם סובלים בשואה?

בגלל שאתם מדברים בבית-הכנסת.

פתאום הסתכלו מסביב

וראו אשה נעלמה.

הבן-אדם הזה אמר, כנראה זה היה מסר מן השמים, שהיתה רוח.

אני לפעמים פוגש אנשים,

מנסה לדבר אתם על העניין הזה,

אבל

כל פעם אני מקבל כל מיני תגובות.

יש שאומרים שזו גזירה, קשה לעמוד עליה,

אבל אני מסביר להם,

אמרתי פעם לבן-אדם מסוים,

אם אתה זה קשה לך לא לשלוט על עצמך.

ההלכה אומרת שאתה עדיף

להישאר בבית,

לא לעשות טובות, לבוא לבית-כנסת ולהפריע לאנשים.

מצד שני, הוא אומר לי,

מה, אני אפסיד תפילה בציבור?

אמרתי לו, אי-אפשר לרקוד על שתי חתונות.

אם אתה רוצה לבוא לכבוד בית-הכנסת,

כן, צריך ללכת, להתנהג בהתאם.

סיפרתי לו פעם על איזה,

היה איזה מעשה עם איזה עורך-דין עמד בול בית-משפט,

מול שופט בית-משפט,

והפלאפון שלו צלצל

והוא סגר את זה.

בסוף

השופט חייב אותו 500 קנס.

למה?

אני אומר את זה מתוך כאב וצער.

למה? אני רואה איזו תופעה

שהרבה אנשים לא שמים לב.

זה אחד מהדברים, כתוב בספרים, שזה מעכב את הגול.

אחר כך אנשים לא מבינים למה המשיח מתעכב.

אותו דבר גם הצניעות אצל אנשים.

זה גם מעכב את הגאולה.

השופט הזה חייב אותו קנס 500 שקל.

למה?

בגלל ביזיון בית משפט.

פעם רב יהודה יוספי,

כששמעתי סיפור הזה ממנו, התבטא בשביל צלצול אחד,

הבן אדם הזה התחייב

500 שקל, בית-משפט של בשר ודם.

אומר השם רחם,

מה אנחנו נעלה לבית-דין של מעלה,

של כמה צלצולים.

רצוני לשאול את הרב

מה אפשר לעשות

למגר את התופעה הזאת, שאנשים פשוט איבדו שליטה. אני כבר לא מדבר על הפלאפונים.

זה גם דבר חמור.

כל בית-כנסת אחראי. צריך פשוט מאוד להעמיד אנשים שהתפקיד שלהם

להחריש את האנשים המדברים. זה הכול.

ברגע שיעשו זאת,

יהיה שקט ודממה וייתנו להם סמכות

שיכולים להעיר את האנשים. אם לא יעשו אספה ויקראו אותם למשמעת,

ואם לא,

יפנו לפוסקים ויגידו להם אם להוציא אותם מבית-הכנסת

או לא.

תודה רבה. פעם הוציאו איזה אחד ישראלי,

עושה איזה מכשיר,

ששמים את זה בכניסת בית-הכנסת,

כל פלאפון שהיה מטלצל היה מנתק.

אבל שמעתי שיש כאלה מקומות מחוץ-לארץ.

כאן אני אישית לא ראיתי.

אומנם עולה, יש, יש דבר כזה גם בארץ.

כן.

אפשר להכניס את זה.

כן, אפשר להכניס את זה.

שאלה שנייה, ברשות כבוד הרב,

יש גם איזו תופעה אחרת,

בקצרה אבל. כן, בקצרה, בסדר.

בישיבות

שמעתי משתי רבנים בזמן האחרון שמאיזה סיבה מסוימת

לא מסבירים לבחורים עניין של שמירת העיניים ושמירת הברית.

הוא המשיך לספר סיפור מזעזע בתנא דבי אליהו על איזה ראש ישיבה ואשתו והילדים לא עלינו, וגם הבחורים.

כולם הלכו לא עלינו בבת-אחת בזמן קצר.

שואלים את השאלה למה. כתוב שם, בגלל שכל הבחורים התקלקלו,

לא שמרו את הברית.

מה זה קשור לראש ישיבה?

הרב המשיך ואמר, כתוב שם, בגלל שראש הישיבה לוקח אחריות,

לא הסביר לבחורים על החומרה,

כמה צריך זהירות על עניין שמירת הברית.

רואים מכאן

שהולכים להסביר לאנשים כל מיני דברים מסוימים.

אם יש הסברה, זאת אומרת,

אנשים מוכנים לשמוע ולהשתנות.

לכן, השאלה, לכבוד הרב,

למה יש דברים כל כך חשובים,

כמו שרב אחד סיפר לי, עזוב סיפורים. בסוף, מה השאלה?

השאלה היא,

למה נושא כזה חשוב,

קל ויכול מסתירים את זה תחת השטיח?

פשוט אני במור לשמוע את התופעה הזאת,

ולפעמים אני אסביר את זה לאנשים.

הרבה בחורים אומרים לי,

תודה רבה שאתה אומר לנו.

אנחנו לא היינו מודעים לדבר הזה. מכל מקום, אני לא יכול לדבר בשמם של כל אלה שלא מדברים, אני לא יודע מה הטעם שלהם.

אבל יש בעיות שלפעמים מתעוררים מדברים כאלה לדברים כאלה וכו' וכו',

באיזה טיפול שהוא לא כל כך פשוט.

לא כל כך פשוט.

זה דברים שבצנעה קצת,

לא רגילים לדבר בזה בפרהסיה כל כך וכו'.

תודה רבה. תודה רבה, כבוד הרב. המצגת מוכנה. המצגת מוכנה. בבקשה.

מכבוד טעם.

אורנה, בת דיוויס, פרחה,

זיווג הגון מהירה, ליאור בן אורנה, רפואה שלמה וצילה.

דיוויס.

דיוויס.

פרחה. פרחה. פרחה בן סמיחה, תשובה שלמה מהירה.

כן.

זה העיירות בפולניה.

תעביר, תעביר, לא לחכות.

אתה לוחץ אינטר זה עובר. טיק, טיק, טיק, טיק.

תראו איזה צניעות, תראו.

היו הולכות עם כיסוי ראש על הראש ילדות. תסתכלו.

הלאה, הלאה.

זה יריד, יום השוק.

זה הציון של הרב, של הגאון מווילנה.

זה הרבי מיגור.

זה גליציאני.

ככה למדו בתלמוד תורה, כמו בתימן.

פולניה ותימן.

מלמדים את הבנות.

תראו איזה צניעות.

הלכו גם עם מכנסיים מתחת לשמלות.

הלאה.

זה מקווה.

ראיתם איזה צניעות?

ממש כמו בביתר.

סוכות זה.

זה קלייזמרים. זה כשהיו מנקים לפני פסח. מוציאים את כל הדברים החוצה.

זה החיית בעיירה.

כל הבעלי מלאכות זה שואב המים.

קפטן.

קפטן.

זהו, בקצרה.

אז מי שקלט את התמונה הבין

איך היו נראים יהודים

לפני 70 שנה.

איך הייתה צניעות מלאה,

קומפלט.

הכול סגור ואטום

כמעט ולא היו פאות.

אחר כך התחילו טיפה-טיפה פאות, אבל של ליפה

על הראש,

והיום תראו לאן הגענו.

לא היה מצב של חצאית, לא היה מצב של חצאית בכלל. חצאית, לא היה דבר כזה.

רק שמלות

עד למטה.

לא היה מצב של חצאית.

אבל תראו כמה ב-70 שנה,

מהשטן נהיה צררע למודרני, ללייט.

זה איפה שאנחנו חזים היום.

מה יהיה עוד כמה זמן?

אז יש לנו את הזכות וההזדמנות להיות מאלה שעוצרים ומתחילים לחזור לאבותינו ואימותינו הקדושים.

אני מודה לכם על הערב הנפלא.

אני רוצה לתת למי שמעוניין ציטיות,

כיפות, כשבי ראש אם רוצים,

ותברכו מן השמיים בכל, מכל כל.

קבלו עליכם עול מלכות שמיים,

חזרו בכם וסלקו היצר,

שלא תאבדו כשאר ללווני עשר.

סמרים, שרים, שרים, שרים, שרים, שרים, שרים, שרים, שרים, שרים, שרים, שרים, שרים, שרים, שרים, שרים, שרים, שרים, שרים, שרים, שרים, שרים, שרים, שרים, שרים, שרים, שרים, שרים, שרים, שרים,

חלוק שירים ותנועות לעש ולמשוך הנוער בשלמוני.

מי שאהב כולכם, אשמח לשמוע לכם שהשכלתם לעשות תשובה ועזבתם דרך משובה.

מי שאהב כולכם, אשמח לשמוע לכם שהשכלתם לעשות תשובה ועזבתם דרך משובה.

פרל, פרל, איילה,

בת פריידה פסל ולאה,

אה, החתונה ביום חמישי בשעה טובה ומוצלחת.