לאן אני ממהר א

- - - לא מוגה! - - - 

רבי מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה ולא עוד אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לא משום

שמי שלומד רק לשם התורה נמצא כי איננו מחשיב קול ענייני לא לשמה כגון כבוד, ממון וכו' ואם הוא אדם כזה שהוא מפקיר את כל העולם אז ראוי לו שכל העולם נברא עבורו כמו שאומרים חכמים זיכרונם לברכה כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לא בקו חרובין מערב שבת לערב שבת רבינו יונה בשערי תשובה מפרש

מעלות האדם לפי מה שיהלל איך קובעים מעלה של בן אדם לפי ההילולים שלו את מי הוא מהלל?

אם הוא משבח המעשים הטובים והחכמים והצדיקים

תדע ובחנת כי איש טוב הוא ושורש הצדק נמצא בו כי לא ימצא את ליבו רק לשבח את הטוב והטובים תמיד בכל דבריו

ולגנות העבירות ולהבזות בעליהן.

אז זה לא מספיק רק להיות אחד שמשבח את הטובים והצדיקים והמעשים הטובים אלא צריך גם לגנות את העבירות ולהבזות את בעלי העבירות.

תודה רבה לך, תודה רבה לך.

צהריים טובים, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ורחמו ירוויח.

פנחס בן אלעזר

בן אהרון הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל וקנאו את קנאתי בתוכם.

רבי מאיר אומר,

כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה,

ולא עוד, אלא שכל העולם כולו כדאי ולא.

ויש להסביר,

משום שמי שלומד רק לשם התורה נמצא כי איננו מחשיב כל ענייני לא לשמה,

כגון כבוד, ממון וכו'.

ואם הוא אדם כזה שהוא מפקיר את כל העולם,

אז ראוי לו שכל העולם נברא עבורו.

כמו שאומרים חכמים, זיכרונם לברכה,

כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני,

וחנינא בני די לא בקו חרובין מערב שבת לערב שבת.

אז לפי זה, מאיזה טעם כל העולם ניזון בשביל חנינא בני?

בזה שכל החיים של חנינא בן דוסא היו שלא

ליהנות מהעולם הזה כלום.

שהיה לו די בקו חרובין מערב שבת לערב שבת.

ואמרנו שאדם כזה שמפקיר את כל העולם,

וכל מעשיו רק לשם שמיים ואין לו שום צד של הנאה,

ממילא כל העולם נברא עבורו.

את הרעיון הזה שאמרנו כאן,

ראינו שהתממש אצל פנחס,

שקינא לילוקיו וסיכן את נפשו והפקיר הכול,

כולל הכבוד שלו.

כמו שמסביר הכלי יקר,

שהגם שידע שיאמרו עליו אבי עמו פיתם עגלים,

בכל זאת לא התחשב כלל בעניין הכבוד,

ולכן זכה לבריתי שלום.

משום שכבר כל העולם כולו כדאי או לא.

אז פנחס שנכנס לתוך העניין,

עמדו שם משה ואהרון והזקנים וכל העם,

וכולם רואים את המעשה שנעשה,

ואף אחד לא מתערב.

וחילול השם שאין כדוגמתו, ואף אחד לא זז.

אז הוא החליט שהוא מקנא לילוקיו.

ויקום מתוך העדה,

וייקח רומח בידו,

והחליט שהוא מפקיר את הכול,

תוך סכנת נפשות ששבט שמעון יתפסו אותו ויהרגו אותו,

ובמידה שהוא יינצל,

יעשה לו נס.

כמו שנעשה לאברהם אבינו,

אז הוא גם לקח בחשבון שילגלגו עליו ויבזו אותו.

ויגידו לו, ראו זה, הראיתם בן פותי זה, שפתם אביו עימו עגלים לעבודה זרה,

הרג נשיא שבט בישראל?

כתוב, וירפי נחס

בן העזר בן אהרון הכהן.

מה הוא ראה?

לא כתוב.

אבל כתוב, וירפי נחס

שהוא בן אלעזר בן אהרון הכהן.

קנאי בן קנאי.

מוסר נפש בן מוסר נפש.

ועוד ראה,

כשם שאברהם קפץ לכבשן האש ומסר את נפשו

והשם עשה לו נס,

אפשר שגם הוא יקפוץ

למשימה הזאת ויעשה לו נס.

וזה נרמז בוייקח רומח,

שרומח זה גימטרייה 248 כמניין אברהם.

מכל מקום,

לא התחשב בכלל לא בחייו ולא בעניין הכבוד,

ועל אחד כזה נאמר שכל העולם כולו כדאי הוא לא.

על כגון זה נאמר,

מצרף לכסף,

וחור לזהב ואיש לפי מהללו.

רבנו יונה בשערי תשובה מפרש

מעלות האדם לפי מה שיהלל.

איך קובעים מעלה של בן אדם?

לפי ההילולים שלו.

את מי הוא מהלל?

אם הוא משבח המעשים הטובים והחכמים והצדיקים,

תדע ובחנת כי איש טוב הוא,

ושורש הצדק נמצא בו.

כי לא ימצא את ליבו רק לשבח את הטוב והטובים תמיד בכל דבריו,

ולגנות העבירות ולהבזות בעליהן.

אז זה לא מספיק רק להיות אחד שמשבח את הטובים והצדיקים והמעשים הטובים,

אלא צריך גם לגנות את העבירות ולהבזות את בעלי העבירות.

ומכניס בסוגריים רבנו יונה,

ואם ייתכן כי יש בידו עוונות נסתרים,

הרי אנחנו לא יודעים מה עושה האדם בסתר, אז יכול להיות שהוא גם אחד שעושה עוונות נסתרים.

אז שמא נאמר זה מפקיע את כל זה שהוא איש צדק?

אומר לו,

אבל מאוהבי הצדק הוא, והוא מעדת מכבדי השם.

אז אפילו אם יש לו עוונות נסתרים,

ואמרנו שהוא מגנה את העבירות ומבזה את בעליהן,

ומשבח את הצדיקים ואת מעשיהם הטובים,

נקרא האדם הזה מאוהבי הצדק ומעדת מכבדי השם.

והוא המשבח מעשים מגונים

או מהלל רשעים,

הוא הרשע הגמור והמחלל את עבודת השם יתברך.

עיין ערך זמרים הפסולים.

בפנחס

אכן מדרגתו הייתה כזו

שלא מסוגל היה לראות מעשה רשע,

ועל כן קנה לאלוקיו.

וזו ראייה על המדרגה שלו.

זו ראייה על המדרגה שלו.

לא יכול לראות רשע.

אה, יש פה משה, יש פה אהרון, מה אתה מתערה? מה אתה קופץ? מי אתה?

הוא קנא לאלוקם, יש לו אלוקים

הוא לא עובד אצל אף אחד

הוא לא עובד בשביל אף אחד

יש אלוקים, הוא מקנא לאלוקם

וזה ראייה על מדרגתו

בקנאו את קנאתי בתוכם

אומר הספורנו שעשה נקמתי לעיני כולם

כדי שבראותם זה ולא ימחו כשהוא מקנא את קנאת השם ועושה את המעשה שעשה

הם יראו את זה ולא ימחו

דהיינו לא ימחו נגד המעשה שהוא עושה

יכופר על אשר לא מחו בפושעים

כי בשעה שפשעו והלכו

ועברו על עריות

גם שמה לא מחו

אז כרגע שהם לא ימחו בעושה העבירה שמקבל את עונשו דהיינו זמרי וכוזבי

בזה שהוא גרם שהם לא ימחו נגד זה

בזה היה כפרה כנגד מה שהם לא מחו בפושעים

ובזה השיב את חמתי מעליהם

כך אומר הספורנו

וזה גם כן בבחינת איש לפי מהללו

כמו שאמרנו מי שמהלל את הטובים ומגנה את הרעים

זה מראה על צדקת דרכו ועל יושרו

אז גם פה

שהם לא מחו שעושים דין ברשעים

זה בחינה של איש לפי מהללו שמצדיקים

את מה שנעשה בזמרי ומה שנעשה בקוזבי

כי כאשר שינו את דעתם

וייאותו לגנות את הפושעים

בזה לבד הצדקו

כבר בזה

שהם לא מחו כנגד המעשה בזה כבר לבד הצדקו

אמרו במדרש

רבי שמעון אומר

מניין שמחתי את האדם יותר מן ההורגו

שההורגו בעולם הזה יש לו חלק לעולם הבא

מי שהורג אדם

אז הוא הורג אותו פה

אבל את העולם הבא הוא לא שולל ממנו

לאן הוא הולך לעולם הבא?

אבל המחתיאו

הורגו בעולם הזה ובעולם הבא

דהיינו מפסיד לו את העולם הבא גם

שתי אומות קידמו את ישראל בחרב

ושתיים בעבירה

על אלה שקידמו בחרב

כתוב לא תתעב אדומי לא תתעב מצרי

אבל אלה שקדמו להחטיא את ישראל

לא יבוא עמוני ומואבי עד עולם

אלה לא יבואו בקל השם

אז רואים

שהמחטיא את האדם

הוא יותר מן ההורגו

עיין ערך זמרים פסולים

כאשר נתבונן

נראה שחסרה לאדם הרגשה זו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה

חסרה לנו הרגשה של המחטיא או יותר מן ההורגו

שהרי כל אחד רגיש ומקפיד

ונוקם ונוטר

אם מישהו רק ייגע בו או יפגע בו פיזית

ואפילו אם רק ירים את ידו נגדו

אבל מי שבא אליו ומספר לו לשון הרע

או מישהו שמבטל אותו מהלימוד

אולי אולי הוא ירגיש קצת רוגז כלפיו אולי

בדרך כלל מרכינים אוזן מה מה מה הבעיה לא לא ספר בהתחלה

לא מוותרים עוד על העבירה רוצים אותה למהדרין מההתחלה עד הסוף עם כל העטיפה

אם היה רוצח מגיע לפה

והיינו יודעים שהוא רצח שלושה ילדים שלו

והוא היה רוצה לקנות עכשיו שישי מישהו היה נותן לו אפשרות לקנות שישי?

כל שכן אם מישהו היה נותן לו אפשרות

מישהו היה נותן לו אפשרות

לעלות לספר תורה?

מישהו היה מזמין אותו?

מישהו היה מזמין אותו?

אז איך אנשים מזמינים זמרים פסולים שהם מחטיאייה רבים ואין להם חלק לעולם הבא?

פשוט מאוד.

ההורגו אצלנו יותר מהמחטיאו.

והתורה אומרת, לא, המחטיאו יותר מן ההורגו.

טוב, זה התורה אומרת, אבל אנחנו, אצלנו לא, זה לא הולך ככה.

אצלנו זה לא הולך ככה.

את היסוד הזה של רבי מאיר,

שכל העולם כדאי הוא לא,

מוצאים לנו גם בפרשה.

הקדוש ברוך הוא אמר למשה,

צרור את המדיינים.

הוא מביא רש״י

בעת מואב לא ציווה להשמיד.

הרי מי קרא להם?

מי קרא למדיינים?

מואב בלק בן ציפור, מלך למואב, בעת ההיא

הוא הזמין את זקני מדיין.

וכל הפרשה עם בלעם התחילה ממואב.

אז למה צרור את המדיינים ואת מואב לא?

מביא רש״י

את מואב לא ציווה להשמיד, מפני רות שעתידה לצאת מהם.

ואף על פי שהחטא שלהם היה חמור יותר מהחטא של המדיינים,

בכל זאת, מכיוון שעתידה רות לצאת מהם,

הניח אותם בחיים, את כל המואבים,

והקדוש ברוך הוא זן ומפרנס אותם,

וסובל אותם,

את המואבים,

מפני שאדם שלם עומד לצאת מהם.

אז כל העולם כולו כדאי בשביל אדם אחד שלם.

מי תצא?

רות המואבייה.

אז כל העולם כדאי הוא לו.

כל העולם כולו קיים,

וכדאי בשביל אדם אחד,

שלם.

אז רות המואבייה שצריכה לצאת,

כל המואבים ימשיכו לחיות, יאכלו,

והשם יזון אותם, יפרנס אותם,

עד שתצא רות המואבייה.

לא יאומן כי יסופר.

אז מה זה רק כל המואבים?

היום,

בשביל האדם השלם,

ובכל דור יש צדיק יסוד עולם,

אז לא רק המואבים נשארים בעולם.

גם הסינים, והיפנים, והתאילנדים, והאירופאים, והאמריקאים, והאפריקאים,

כולם נשארים בעולם כצוותא

לאיש השלם,

כיוון שכל העולם כולו כדאי הוא לו, בשבילו.

שמעתם?

שכולם ביחסי הגומלין,

כולם יכינו ויכינו ויכינו ויכינו ויכינו ויכינו שכל צרכיו יהיו מצויים לו כדי שישיג את המטרה שהשם יתברך רוצה ממנו.

מדהים.

מדהים.

מי חשב שזה כך?

עכשיו בואו תראו

כמה הקדוש ברוך הוא מסתיר

נשמות גדולות.

ואיפה?

בשביל האדם השלם,

ובשביל שהעולם יגיע לתיקון שלו הראוי לו באחרית.

וזה מתחיל כבר מהאדם הראשון

עד משיח בן יוסף ומשיח בן דוד,

עד שיגיע הרגע המתאים לגאולת ישראל.

לא נתחיל לומר את כל הגלגולים מהאדם הראשון, כבר יש לנו קלטות בנושא הזה.

נדבר מה שנוגע אלינו בפרשיות האלה האחרונות,

ונראה

מי זה האדם שכדאי הוא לו,

ואיך מתגלגלים הנשמות האלה, ואיפה,

ומה סוד המעשים התמוהים

שלא מובנים ומתבהרים בסוד הגלגולים.

זמרי בן סלו

מי זה זמרי בן סלו?

כותב המדרש

שישה שמות יש לו לזמרי.

זמרי

בן סלו,

שאול

בן הכנענית

ושלומיאל

בן צורי שדי.

שלושת האישים האלה זה אדם אחד,

וחכמים דרשו בכל שם שלו,

למה הוא נקרא ככה?

אז זמרי בן סלו ושאול בן הכנענית ושלומיאל בן צורי שדי,

אלה השמות שנקראו לאותו אדם.

אם כן,

על פי המדרש, זמרי בן סלו

הוא הבן של שמעון מהשבטים,

ומדינה,

והוא נמנה בין שבעים הנפש שירדו מצרימה.

אם כן, הוא היה בערך בגיל 250 שנה.

למה 210?

היו במצרים.

במעשה הזה, אם זמרי היה בסוף 40 שנה במדבר, 250 שנה.

הוא היה מהיורדים בן 70 נפש,

אז 250 שנה לפחות הוא היה.

זקן מופלג,

ובסוף ימיו פרש מנשיאות

של השבט ולא שימש אלא בתואר הכבוד נשיא בית אב לשמעוני.

איך הבן של שמעון, הקנאי,

שמעון ולוי אחים,

שאמרו אך זונה יעשה את אחותינו,

וקינאו קנאה גדולה,

והרגו 24,000 מאנשי שכם,

איך יכול להיות

שבנו של שמעון הקנאי,

שקינא על כבוד אחותו המחולל,

ואמר, אך זונה יעשה את אחותינו, בא לתמוך בעושה זימר אשר בעמו.

מה פירושך הוא תומך?

בגלל שיצא פסק

הלכה

ממשה רבנו,

שצריך להרוג

את כל אלה שנכנסו לאוהלים

של בנות מואב.

בסיפור הידוע,

שהייתה זקנה בחוץ וצעירה בפנים,

וזאת שמוכרת בחוץ מוכרת ביוקר,

וזאת שבפנים אומרת לו, תיכנס אצלי יותר בזול,

וככה היה נכנס לבפנים,

ואז הייתה משקה אותו יין,

ואחר כך הייתה אומרת, כמה אנחנו אוהבים את היהודים, את בני ישראל וכו',

והוא כבר חצי מסטוד.

ואז, לפני שהוא רוצה לעשות מה שהוא רוצה לעשות, אז היא אומרת לו, רק רגע, לפני כן יש פה איזה פסלון קטן כזה, פעורצ'יק כזה,

אז בבקשה, לעשות מה שצריך איתו, והכול יהיה בסדר.

וככה החטיאו אותם.

יצא פסק הלכה ממשה,

שכל הנצמדים לפעור, צריך להרוג אותם.

אז היו צריכים להרוג 176,000.

בסוף מתו רק 24,000 כיוון שפנחס עצר את המגפה.

מכל מקום, איך הוא תומך

במעשה זימה של עמו,

והולך לעשות מעשה פרהסיה לעיני משה ולעיני כל אחד?

אז אני אתן לכם ככה שרטוט

בשביל שתבינו איך הלכו הגלגולים.

לוט היה עם ביתו,

כידוע, כן?

בבת הבכירה קראה לה בן שנולד לה מאביה לוט מואב.

מ-אב.

לוט עם ביתו,

הביאו את מואב.

ממואב יצא בלק.

מבלק יצא עגלון.

מעגלון רות.

רות

הייתה עם בועז.

מהם יצא עובד.

ממנו יצא ישי.

ומישי יצא דוד.

ומדוד משיח בן דוד.

אז מאיפה זה מתחיל? מבלק.

לכן בלק לא פחד.

להביא את בלעם שייכלל.

והוא עשה אותו טעות שהייתה לקורח, שהוא ראה ששושלת יוצאת ממנו וממנה משיח בן דוד.

כמו ששמואל ראה, כמו שקורח ראה, ששמואל יצא ממנו.

אבל הוא לא ידע שיצא מבניו שיררו בתשובה ונתבצר להם מקום בגיהנום ועמדו והולידו.

אז זה קודם כל בלק.

אחר כך, יש לנו את דינה,

שבא אליה שכם בן חמור וחשק בה.

ומהם יצאה

אסנת.

אסנת

התחתנה עם יוסף.

והם הביאו את אפרים.

ואפרים הביא את ירבעם,

שהוא משבט אפרים,

וירבעם הביא את אביה בנו,

ומהם יוצא משיח בן יוסף.

כי משיח בן יוסף זה תיקון להחטאת הרבים

שהיה לירבעם.

ואביה יען נמצא בו דבר טוב.

אז ממנו יצא משיח בן יוסף.

שמעון

הרג את שכם.

מדינה לא רצתה לצאת מהבית משכם,

אז הוא הבטיח לה שהוא יתחתן איתה.

שמעון,

אחי דינה,

שהוא יתחתן איתה.

ומשניהם יצא זמרי בן סלו,

שהוא שאול בן הכנענית.

ומזמרי בן סלו

הוא נתגלגל

ויצא ממנו רבי עקיבא.

עד פה זה תרשים.

עכשיו ניכנס לפרטים.

לא ייתכן לומר

שזמרי היה נואף מתוך תאווה.

כי אם זה היה כך לא היה מכנה אותו הפסוק איש ישראל.

איש ישראל זה שם של מעלה.

אבל יש פה סוד עצום.

יש עשר מדרגות בזנות.

הראשון בכל העם השם יצילנו,

זה המקשה את עצמו לדבר עבירה,

הוא מושך עליו יצר הרע, ואין לך מגונה מזה.

כמו שכתוב,

כשיצר הרע רואה אדם שמסלסל בשערו, אומר הדנדי לי.

זה שלי. זה חברמן על הכיפאק, אני אוהב כאלה.

מתייפים, יפיופים,

זה טוב מאוד.

זה כבר לא צריך לאתר אותו עם GPS,

אני כבר רואה אותו ברור.

לפי התסרוקת,

לפי החגורה, לפי הנעליים שפיץ, לפי זה, אני יודע כבר מיהו, בדיוק.

ואחריו יש כמה דרגות,

והדרגות האלה הם יצרו אנסו, שהיצר אנס אותו.

וניטל מן האדם במידת מה כוח הבחירה בשל רוח שטות שקפצה עליו, והוא ככפוי.

אבל יש לו עדיין כוח לעקוף את יצרו.

והמדרגה האחרונה

זה שאדם כבר כבש את יצרו,

מיצה את כל כוחותיו כולם,

עד שליבו כבר סולד מכל תאווה.

ולפתע הוא מוצא את עצמו נמשך

בתוקף רב אחר תאווה,

עד שאי אפשר לא לפרוש ממנה.

פתאום קורה כזה דבר,

כשהוא מנותק לגמרי.

כמו מעשה

של רב עמרם חסידה,

שהיה קדוש,

והיה זקן,

והיה תלמיד חכם עצוב,

ואצלו הביאו את השבויות לשים כי זה המקום הכי בטוח.

ושמו אותם בעלייה.

ופתאום היה אור קצת ככה, מנורה ככה זזה,

והוא ראה רגל של אחת מהאנשים,

ותקף אותו יצרו,

והיה שם סולם מעץ, לא כמו היום האלומיניון,

שצריכים להזיז אותו עש...

צרה אנשים צעירים

והוא הרים אותו לבד והשחין אותו על העלייה והתחיל לעלות

ובאמצע הדרך

צעק אש בבית עמרם אש וכל התלמידים שהיו גרים מסביב באו ונכנסו וראו אותו במצב כזה אוי לנו שראינו לך בכך

אמר להם אוי לי אם לא ראיתוני בכך

ויצר הרע יצא ממנו והתעלף

ואמר לו עמרם החסידה אתה רואה אתה מלאך ואני בשר ודם ויכולתי עליך

אז יכול להיות מצב שאפילו זקן

שבכלל אין לו חסידה, קראו לו חסידה בגלל זה,

חסידה

אבל יכול להיות שיקרה מקרה כזה

או כמו עם יהודה שבכלל אין לו את זה, בא מלאך מיוחד ומטה אותו מן הדרך

כדי לעשות את המעשה

כי יש חשבון

צריך לצאת מזה

פרץ וזרח

וצריך להתגלגל מזה משיח בן דוד

אז מן השמיים מתערבים ומלאכים יורדים ודוחפים

בשביל שיעשו מעשים כאלה

ופה יש לנו יהודי בן 250 לפחות

אז הוא כבר היה מנותק בכלל מכל העניינים האלה

אז איך אפשר לעשות מעשה כזה?

יא בה ביי איזה דברים יא בה ביי

לא יאמן

אנחנו בסוף השיעור נרקוד

מרוב שמחה

על מה שנשמע פה

תהיו מוכנים

תחממו את הרגליים

אז אמרנו מדרגה אחרונה אדם שכבר קבע שתצרו במיצוי כל כוחותיו כולם עד שליבו סולד מכל תאווה ולפתע הוא מוצא את עצמו נמשך

בתוקף רב אחר תאווה עד שאי אפשר לא לפרוש ממנה

ומעשה שבא מתוך מידה זו

סופו שהוא מתברר לטוב ונודע שזה היה ברצון השם

כמו עניין יהודה ותמר

שאמרו בו חכמים זיכרונם לברכה

תמר זינתה

ויצאו ממנה מלכים ונביאים

זה פרס למי שעושה מעשה כזה?

זה פרס?

אלא זה מכוון מן השמיים

המעשה נעשה בדרך זנות

אבל היא נתכוונה לשם שמיים

והשם שלח מלאך מן השמיים

ויהודה עשה את המעשה בעל כורחו ויצאו ממנה מלכים ונביאים

וכן מעשה דוד ובת שבע

שדוד אומר על עצמו ולבי חלל בקרבי

אבל עם כל זה מלאך הממונה על התאווה

בא ופיתהו אל בת שבע שהייתה מיועדת לו מששת ימי בראשית

מי יצא ממנו?

שלמה המלך

איך יכול להיות?

ומי בנה את בית השם?

שלמה המלך

ממי?

ממנו הוא בת שבע

ומי ישב על כיסא השם היחידי בעולם? שלמה המלך

מאותו זוג

איך זה יכול להיות?

אלא מן השמיים דוחפים במקרים האלה

לסוד כמוס הידוע בשמיים.

זמרי בן סלו

היה זקן שבישראל

והיה גדול בשבט שמעון

שדרכו לקנא על הזנות

קרוב היה ביותר למידה זו.

קרוב היה ביותר למידה זו.

עכשיו שתבינו, פנחס

הוא משבט לוי.

זמרי

הוא משבט שמעון.

שמעון ולוי אחים.

כלי חמאס מחירותיהם.

קנאים.

קנאים.

אז איך פנחס?

קנאי בן קנאי, משיב חמא בן משיב חמא,

וזמרי בן סלוש צריך להיות גם כן קנאי בן קנאי,

משיב חמא בן משיב חמא, לא עושה כלום.

מה קרה פה?

אלא שנזדמנה לו קוזבי.

למה?

הם שלחו את הבנות שלהם בשביל אחטיא את ישראל.

מי זאת קוזבי בצור?

זאת ביתו של בלק, בן ציפור.

אז הוא שלח אותה דווקא לגדולים שבישראל, להחטיא אותם.

אז קוזבי באה לפתותו.

אבל היא רצתה בעצם את משה ואהרון.

את הגדולים ביותר.

כשהיא נזדמנה לו קוזבי, הוא הרגיש בנפשו

תוקף תאווה,

והוא ידע שזה לא דבר ריק.

יש פה משהו.

250. 250.

הבין שיש פה משהו.

אלא כך רצון השם יתברך,

שתיקלט זו בישראל על ידו,

וראויה היא לו בשורשו ממש,

כמו בת יתרו למשה רבנו עליו השלום.

יא בה ביי,

יא בה ביי,

יא בה ביי ביי.

שמעתם?

הוא משווה את עצמו

למשה רבנו

עם בת יתרו.

וככה היה הדיבור שם,

שהוא שאל אותו,

בת יתרו מי יתיר לך?

גם אם את ינית.

עזוב שלא לקח מדיינית

ולא ענה לו משה.

נתרשלו ידיו.

מה זה?

מה זה?

משה יכול על פרעה, על סיחון, על עוג, על מי לא?

על המלאכים?

על מי לא? בא לו אחד עם שאלה, עזבה משה, תעלה לו.

מתעלמה ממנו הלכה.

נסטמפים.

שום דבר.

אף מילה.

מה קרה?

והוא מרגיש זמרי שהיא ראויה לו,

כמו

שציפורה ראויה למשה.

אז תכף נבין מה זה.

עוד מעט נרחיב על פי הארי הקדוש,

בסוד הגלגולים שלהם, ואז הדברים התחוורו היטב.

כפתור ופרח.

אבל מה קרה פה?

הוא ראה ולא ראה על בוריו.

בהרגש הוא הרגיש שיש פה משיכה,

משהו לא הגיוני, לא טבעי.

משהו כעין

ויתר לדרך של יהודה.

כי עמוק עמוק היה מעשה ותלוי על חוט הסערה,

עד שאפילו משה רבנו עליו השלום לא היה יכול להכניס את עצמו ולדון אותו למיתה.

אילו משה רבנו היה מקנא את הקנאה אשכנא פנחס

והיה הורג אותו.

היות ומשה רבנו עליו השלום הוא בסוד הנעצח,

וכל מה שהוא עושה קיים לנצח?

הרי שהיה מכלה בקנאתו גם את הנשמה של זמרי,

והיה מוציא אותו מכלל העדה.

כמו שהוא עשה למצרי שהרג אותו בסוד וייפן כה וכה,

שראה שעד סוף הימים לא עתיד לצאת ממנו גר שהתגייר.

ומשום זה עשה הקדוש ברוך הוא נס,

שתתעלם ממנו הלכה כדי שיעשה זאת פנחס כפי מדרגתו,

ויהיה בזה רק הריגת הגוף בלבד,

כדי שלא תנזק נשמתו של רבי עקיבא שעתו.

עתיד לצאת ממנו.

אם משה היה מקנא,

הוא היה ממיט גם את נשמתו,

ולא היה לנו את רבי עקיבא.

שרבי עקיבא, כמו שאמרנו קודם,

גלגולו של זמרי בן סלו.

עכשיו בואו נבין,

איך הוא אומר לו

שהוא ראוי לקחת את כוזבי

כמו שמשה לקח את ציפורה.

קין

התגלגל בשלושה.

שבע יוקם קין,

יוקם

ראשי תיבות,

יתרו,

קורח,

מצרי.

קין התגלגל בשלושתיו.

חבל התגלגל במשה.

כשמשה הרג את המצרי,

בירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו.

מה זה מאחיו?

אם הוא עברי, בטח מאחיו.

אלא לרמוז שהוא אחיו.

שהמצרי הוא אחיו של משה רבנו.

שהרי הוא גלגול של קין.

זה היה נפש דקין.

אז הוא הכה את המצרי.

למה הוא הכה את המצרי?

כי המצרי עשה מעשה שלא ייעשה עם שלומית בדברי.

ועל מה הרג קין את הבל?

לפי מאן דאמר,

היה ויכוח ביניהם

למי שייכות התאומות.

קין נולד עם תאומה אחת

והבל עם שתי תאומות.

אז קין אמר להבל, בחור נוטל פי שתיים.

אז אני רוצה שתיים.

אתה יהיה לך אחת ואני שתיים.

ועל זה היה ויכוח בשדה והוא קם והרג אותו.

אז הוא בא בגלגול מצרי,

ושוב פעם היה בלאגן

בקשר לאישה.

ואז הבל,

זה משה,

הרג את קין שהרג אותו פעם

על עניין אישה.

אבל איך הוא הרג אותו?

בשם קדוש.

ובשעה שהרג אותו בשם קדוש,

אז פרחה הנפש הזאת

ונדבקה ביתרו.

ומהשם הקדוש שהיה בנפש הזאת שנדבקה ביתרו,

נתגייר יתרו.

ואז בגלל המצרי

היה צריך לברוח משה למי?

ליתרו.

למה ליתרו? צריך להשלים את התיקון.

אז הוא מגיע ליתרו.

ואז יתרו, מה נותן לו? את הבת שלו.

את מי? את ציפורה,

שהיא אחותו.

מה שהוא לקח לו בפעם הקודמת.

ולכן נקרא שיתרו הוא הקני.

קני זה קין.

ואחר כך הוא חלק עליו, כמו שחלקו בהתחלה,

קורח.

וקורח חלק על משה, כי קורח היה גלגול של קין מצד הנשמה.

והייתה נשמה גבוהה.

והוא חלק על משה רבנו.

ומה היה בסוף?

ותפתח האדמה את פיה ותבלע.

ומה עשה קין להבן?

קול דמי אחיך צועקים אליי מן האדמה.

אז משה תיקן את קין,

את אחיו,

שהוא הבן.

אז כשלקח משה את המדיינית,

הוא לקח את מה שהיה צריך לתקן.

מה אמר לו זמרי?

מי יתיר לך את המדיינית? אז גם לי מותר.

למה?

הוא הרגיש שהוא בעצמו גם צריך לעשות תיקון

באישה הזאת, כוזבי בצור.

עכשיו ברור מה הוא טוען בכלל, מה אתה משווה?

עכשיו תשמעו דבר מדהים.

אני לא אומר את הכל, אני מדלג.

אבל רק מלמעלה.

יש גמרא תמוהה

בסנהדרין פ״ב עמוד ב׳.

אמר רב נחמן, אמר רב,

מי דכתיב זרזיר מותניים או תאיש

ומלך

אלקום עמו.

פסוק במשלי.

מה זה הפסוק הזה?

אמר רב נחמן, אמר רב, מה ידכתיב?

זרזיר מותניים או תאיש ומלך אלקום עמו.

ארבע מאות ועשרים וארבע בעילות

בעל אותו רשע, אותו היום.

והמתין לו פנחס

עד שתשש כוחו

והוא אינו יודע שמלך אלקום עמו.

מישהו מבין את הגמרא הזאת?

זה מה שכתוב.

מדהים.

מה זה ארבע מאות עשרים וארבע בעילות? אשהדה.

בין מאתיים חמישים.

מה הולך פה?

ארבע מאות עשרים וארבע זה גימטריה בדיוק משיח בן דוד.

גם על המצח של משיח בן דוד

כתוב שם

כד' ת',

ארבע מאות עשרים וארבע.

כוזבי היא הבת

של צור שהוא בלק בן ציפור.

ואמרנו שבבלק טמון ניצוץ משיח בן דוד.

נכון?

אתם זוכרים או לא?

שאותו הוא העביר בסופו של דבר לעגלון שהוא בן בנו

ומשם עבר לרות המואבייה ביתו של עגלון מלך מואב ומשם על ידי בועז הוקמה שושלת משיח בן דוד.

אז זמרי מבין שבתוך

כוזבי בצור יש ניצוץ משיח בן דוד.

ארבע מאות עשרים וארבע. יבא ביי.

יבא ביי.

מה זה?

זרזיר מותניים או תיש.

זרזיר זה מאתיים, זה ארבע מאות עשרים וארבע.

זרזיר.

ואת ההמשך תחשבו לבד בזמנכם הפנוי, אני רק אמרתי את הרמז,

ונמשיך.

ויאמר משה אל שופטי ישראל,

הרגו איש את אנשיו הנצמדים לבעל פעור.

הלך שבטו של שמעון

אצל זמרי בן סלו,

ואמרו לו,

שופטי ישראל דנים דיני נפשות,

את בני שבטנו,

ואתה יושב ושותק.

אלה שמתו במגפה, העשרים וארבע אלף,

הם היו משבט שמעון.

כולם משבט שמעון.

והם לא היו מבני ישראל.

הם היו ערב רב שנדבקו לשמעון ונשאו, כשהתגיירו, מבנות שמעון.

אבל מי

בני ישראל לא נהרג אחד חוץ מזמרי בן צלום.

לכן אחר כך כולם נמנים לשמותם החנוכי, הפלאי,

ה' בהתחלה וי' בסוף להראות שם השם שכולם היו שלמים.

ה-24 זה היה העם שהם נצמדו לפעור,

העם כל מקום זה ערב רב.

הוא נשאל את השאלה

למה זמרי בן סלום,

הוא לא יאמר ערב רב, למה דווקא הוא מת?

יא ביי, יא ביי ביי ביי.

יש ספר גנא דפלפלה שכתב הרב ברנדווין

והוא מקשב ומתרץ.

אז הוא אומר,

24,000 היו ערב רב.

מבני ישראל אף אחד לא נפל,

ורק זמרי בן סלום.

ולמה לא נפלו מישראל?

משום

שבלעם קילל את ישראל,

שם מואבים ימחצו את ישראל.

בקללות שהוא קילל,

זו הייתה אחת הקללות.

מה הקדוש ברוך הוא עשה?

הפך את הקללות

לברכות.

אז מה יצא מהקללה שלו?

ומחץ פאתי מואב. שאנחנו, ישראל,

נמחץ את פאתי מואב

וקרקר כל בני שת.

אנחנו, לא הם.

אז ממילא,

הם לא יכולים על ישראל.

אז איך זמרי בן סלום נתפס?

תשמעו דבר מדהים. ביי ביי ביי ביי.

כתוב שרחמי אב

עד שלושה דורות.

אם תשקור לי ולניני ולנכדי.

זאת אומרת, הדאגה והרחמים זה עד שלושה דורות.

אז שדה חמד אומר שזה לא עד הנכד.

אתם יודעים בתורה, ניני זה קודם לנכדי.

נכד זה השלישי, ניני זה השני.

אז שדה חמד אומר שבשתי אומרת הגמרא שהיא הייתה נכדת נבוכדנצר.

אבל האמת שהיא הייתה

בת בנו.

אז זאת אומרת, שלושה דורות

זה עד נכד הבן.

כשבלעם הלך לקלל את ישראל,

הוא לא התכוון לקלל את זמרי בן סלו.

למה הוא לא התכוון לקלל את זמרי בן סלו?

כי עד שלושה דורות

הוא רחמני.

מה זה קשור?

הגמרא אומרת שבלעם הוא לבן.

בלעם הוא לבן.

לבן

הייתה לו בת, קראו לה לאה.

לאה

הייתה לה בת, שקראו לה דינה.

דינה הולידה את זמרי בן סלו.

אז עד שלושה דורות

הוא מרחם.

אז בלעם, שהוא לבן,

הוא ריחם על זמרי בן סלו.

וכשהוא קלל,

הוא לא התכוון עליו.

אז ממילא,

כשהוא קילל והתכוון על מי שהוא התכוון,

זה נהפך לברכה.

אז לכן זה לא פגע.

אבל אצלו הוא לא התכוון, אז זה לא התהפך.

אז זה נשאר קללה.

לכן הוא נתפס.

יבא ביי, יבא ביי ביי.

אנחנו ממשיכים.

אז באו אליו בני שמעון ואומרים לו,

עושים בנו שפטים ואתה שותק?

מה עשה?

עמד וקיבץ עשרים וארבע ענף מישראל והלך אצל כוזבי.

אמר לה, ישמעי לי.

אמרה לו, איני נשמעת לך אלא לגדול שבכם,

למשה או לאלעזר הכהן הגדול.

שכך ציווה אותי בלג אבא.

שלא לשמוע אלא למשה רבכם או לאלעזר.

למה?

שאבי מלך

ואני בת מלך.

בין כבודנו אלא בכך.

אמר לה, הרי אני גדול כמותו.

ולא עוד אלא כי אני גדול ממשה ואלעזר,

שהם בני עמרם,

שהוא משבט לוי,

שהוא הבן השלישי של יעקב.

ואני משבט שמעון, שהוא בן שני ליעקב.

בואי וראה לך

כי לעיניהם אביאך ואין הם יכולים למחות בידי.

מיד תפס אותה בבלוריתה והביא אותה אצל משה.

אמר לו, בן עמרם,

אישה זו מותרת לי להינשא או אסורה?

אמר לו, אסורה היא לך.

למה?

שכל עובדי עבודה זרה ובנותיהם אסורות.

מדין איסור חתנות עם עבודה זרה ועובדיה.

מדין, סליחה, מדין איסור חתנות עם עבודה זרה ועובדיה.

בחילול השם,

בחילול ברית קודש במעשה תועבה זה שעונשו בכרת.

אמר לו זמרי, ואותה אישה שלקחתה,

מדייניתי בת יתרו, ומי תירא לך?

מיד התרשלו ידיו של משה, ונתעלמה ממנו הלכה.

הבועל ארמית, קנאין פוגעים בו.

וגעו כולם בבחייה,

כמו שכתוב, והמא בוכים פתח אוהל מועד.

למה בוכים?

שנתרפו ידיהם באותה שעה מלהשיב לזה על דברי עזותו וחציפותו.

למשל, למה הדבר דומה?

לבת מלח שנתקשתה להיכנס לחופה,

וישבה בה פריון,

ונהפך המסך,

ונמצאת מקלקלת עם אחר.

הרי ודאי שנתרפו ידי אביה וקרוביה מצער ותימהון הלב.

כך ישראל, בסוף ארבעים שנה של נדודים, חנו על הירדן בגבול הארץ המובטחת,

לעבור לתוך הארץ, שנאמר בחנייתם האחרונה,

ויחנו על הירדן מבית הישימות ועד אבל שיטים בערבות מואב,

ושם נפרצו בזנות

ורפו ידי משה וידי הצדיקים עמו.

ולמה רפו ידיו של משה?

משום פנחס

שבאה לו שעתו, שיבוא ויטול את השכר הראוי לו.

וכדרך אגב,

הוא גם יתקן את הנשמות של נדב ואביהו,

כמו שנראה תכף.

ומשום שנתעצל משה,

להאשים חרון אף השם מישראל,

מידה כנגד מידה,

לא ידע איש את קבורתו.

ויקבור אותו בגיא מול בית פעור,

ולא ידע איש את קבורתו.

מזכיר בית פעור, לומר זה מול זה, מידה כנגד מידה.

כמו שנתרשלו ידיו בעניין פעור,

שחטאו ישראל,

אז נקבר ולא ידע איש את מקום קבורתו.

כמו שנתעלמה ממנו הלכה ולא ידע,

כך נעשה עמו.

כתוב, וירפי נחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקום מתוך העדה.

וכל הנקהלים ראו שם,

לעיני משה ולעיני כל הדת בני ישראל.

אלא מה ראה?

ראה מעשה ונזכר הלכה, בועל ארמית,

קנאים פוגעים בו.

הכוונה על פי רשי, בני אדם כשרים המקנאים קנאתו של מקום,

פוגעים בו בשעה שרואים את המעשה.

אבל לאחר מכן אין מיתתו מסורה אפילו לבית דין.

אם הוא לא יתפוס אותו בדיוק ברגע הממשי זה יהיה רצח.

והוא יהיה חייב מיתה.

הלך למשה

ואמר לו אחי הבא,

הבא לא כך לימדני מרדתך בהר סיני?

אתה לא לימדת אותי ככה בהר סיני?

שהבועל ארמית קנאים פוגעים בו?

אמר לו, קריירה דיגרת איהו לבי פרוונקה.

מי שקורא את ההיגנות

תהיה השליח. אז אם אתה אומר את הדברים ואתה יודע אותם, אז אתה תבצע אותם.

לקח פנחס רומח בידו

והלך.

איך הוא ייכנס לאוהל?

כולם מקיפים ושומרים?

שאלו אותו למה באתה, אמר להם אני בא לעשות צרכי.

בדיוק כמוהו.

הניחו לו להיכנס.

אם לא, לא היה נכנס.

והגמרא מספרת שנעשו לו כך וכך ניסים, ישמנדאמר כך וישמנדאמר כך.

בסופו של דבר

הוא הצליח

ועצר את המגפה,

ומתו במגפה ארבעה ועשרים אלף.

ויש פה סוד עם כל מיני אותיות שפרחו באוויר, מ' והתחברו לבב ות' וכל מיני דברים, מוות וכו' וכו',

אבל נעזוב את הדבר. קיצורו של דבר,

פינחס,

עצר את המגפה, ויהיו המתים במגפה.

מה זה המתים?

לא וימותו במגפה.

ויהיו המתים. מי זה מתים?

מי זה מתים? רשעים. רשעים קרואים החיים מתים.

אלה שכבר היו מתים בגין רשעתם.

אותם עשרים וארבע אלף שזינו,

שהיו חייבים מיתה, המתים האלה מתו במגפה, אבל לא מישהו אחר.

עכשיו בואו נבין מי זה פינחס.

תשמעו סודות גדולים

שאוזן לא שמעה.

מה סוד נשמתו של פינחס?

כותב הארי, זיכרונו לברכה,

בפינחס היו כלולים שתי ניצוצות של נשמות.

לכן הוא נקרא פותיאל,

מלשון טיפין.

פותיאל.

פה יש טיפין

של אל.

שתי טיפין.

ניצוץ אחד היה משורש נשמת יוסף הצדיק,

וניצוץ שני היה משורש נשמת יתרו.

וזה הניצוץ העיקרי שלו.

מיתרו.

אחר כך

מתו נדב ואביהו במעשה הקטורת,

וכשפינחס הרג את זמרי,

זכה שנכנסו בו בחינות נפשות של נדב ואביהו בבחינת העיבור.

מה ההבדל בין גלגול לעיבור?

גלגול זה בא עם הנשמה של האדם מתחילתו ועד סופו.

זה גלגול.

עיבור

זה נשמה ונשמות שבאות אחרי שהבן אדם נולד, ונכנסות בו,

ויכולות לצאת בכל זמן, ולחזור, ולצאת, ולחזור, וכן הלאה.

אז במעשה הגדול הזה שהוא הרג את זמרי בן סלו,

הוא זכה שנכנסו בו שתי נשמות הקדושות של נדב ואביהו,

שחטאו במעשה הקטורת,

והם נכנסו בו בבחינת עיבור.

אבל אומר הארי,

זכר צדיק לברכה,

אבל נשמה שבאה בסוד עיבור, אחר שנולד האדם,

כמו נפש נדב ואביהו שהתעברו בפנחס,

היא צריכה שתבוא עימה

עוד ניצוץ נשמה אחרת, חדשה.

שהנשמה החדשה, היא תביא את אלה שצריכים להתעבר.

ולכן הוא צריכה להתעבר בפנחס נשמה חדשה, ואיזוהי

אליהו התשבי משבט גד.

ויחד איתה באה עוד נשמה,

והיא אליהו משורש בנימין.

כמו שאמר אליהו לחכמים,

הייתה מחלוקת בין חכמים,

אם הוא משבט גד או משבט בנימין, בא אליהו הנביא ואמר להם, מה אתם שואלים?

אני מבני בניה אשר אכן.

זאת אומרת, אמר, אני מבנימין.

אם כן, לסיכום,

בפנחס היו

ארבע בחינות.

וזה הסוד שהגמרא אומרת שאליהו עפיפתו בארבע.

מכירים את זה?

מיכאל באחת, גבריאל בשתיים, אליהו בארבע.

זה הארבע.

שורש, יתרו ושורש, יוסף, שזה אחד.

זה השתי הטיפין שנוצרה נשמתו.

נדב ואביהו,

שהם תראה פלגי גופה בסוד העיבור, אז זה עוד אחד.

אליהו של גד,

אליהו התשבי, ואליהו דבנימין,

אז הם כן ארבע.

עכשיו,

כל זה שהיו בו נדב ואביהו וכל הארבע ביחד,

זה היה עד המעשה של יפתח הגלעדי.

ביי ביי ביי ביי ביי ביי, מה שהוא הולך להיות עכשיו.

מעשה של יפתח הגלעדי, כמו שמובא בתנ״ך בשופטים יא.

אני לא אחזור על הסיפור של יפתח, כולם מכירים.

הייתי רוצה, בשביל אלה שמאזינים לנו בכל העולם כרגע,

ולאלה שישמעו לאחר מכן,

אבל שיפתחו שופטים יא ויקראו.

אז כידוע,

כשיפתח אמר

כשהוא יוצא למלחמה,

הוא נדר נדר גדול לאלוקים,

ואמר שמי שיצא מדלתבתו,

הוא יקריב אותו לשם.

וכשהוא חזר, מי יצא? ביתו יצאה.

הוא אחד מארבעה ששאלו לו קהוגן, והיחידי שענו לו לא קהוגן.

מכל מקום,

אז בסוף

הוא היה צריך לשחוט אותה.

כי הוא נדר נדר.

בכל אופן, אני אגיד רק מה היא אמרה לו.

אני אגיד מה הבת אמרה לו.

ויהי כראותו אותה, כשהוא בא הביתה ראה את הבת שלו. ויקרא את בגדיו, והיא אומרה, אהה ביתי, אחרי הכרעתיני.

ואת היית בעוכריי, ואנוכי פציתי פי אל השם ולא אוכל לשוב. זאת אומרת, הוא לא יכול לחזור בו מהנדר.

ותאמר אליו, אבי, פצית את פיך אל השם, עשה לי כאשר יצא מפיך.

אחרי אשר עשה לך השם נקמות

מאויביך בני עמון.

ותאמר אל אביה,

יעשה לי הדבר הזה. הרפה מבני שניים חודשים בהלכה וירדתי אל ההרים ואבקה על בתוליי, אנוכי ורעותיי.

אז אמרו חכמים שהיא הלכה אל ההרים, אל הסנהדרין.

וכשהיא הלכה לסנהדרין היא ביקשה מהסנהדרין שימצאו פתח,

הטרה שאבא שלה יוכל לבטל את הנדר.

וכל הסנהדרין,

שבעים במספר,

לא מצאו פתח להתיר לה.

אם היו באים לכולל פה, היו מוצאים פתח.

היו שואלים אותו, תגיד, התכוונת שאם הבת שלך תצא אז אתה תקריב?

הוא היה אומר, לא.

אז היו עוקרים לו את הנדר.

מה,

צריך בשביל זה להיות סנהדרין?

אלא השם עלים מהם

את האפשרות לפתוח פתח.

העלים מהם.

כמו שנתעלמה ההלכה ממשה רבנו.

וכן הלאה.

העלים מהם.

באי מקץ שניים חודשים,

ותשו אל אביה, ויעש לה נדרו אשר נדר,

והיא לא ידעה איש.

אבל אם היה הולך אצל פנחס, פנחס היה באותו דור.

פנחס שלנו

היה באותו דור.

אם היה הולך אצל פנחס,

או שהוא היה בא אצלו,

היה מתיר לו את הנדר.

אבל הם עמדו בגדול נתן,

כל אחד היה לו גאווה לא ללכת לשני.

יפתח אמר,

אני שופט

ואני נביא,

אני אלך אצלו?

ופנחס אמר,

אני כהן ואני נביא,

אני אלך אצל עם הארץ?

מי שרוצה תרופה, שיבוא לרופא.

בין כך ובין כך,

הלכה אותה בת לאבדון.

מישהו יכול להסביר לי פה?

מישהו יכול להסביר לי פה?

איך פנחס נותן לנשמה ללכת לטמיון?

אותו פנחס

שכיפר על כל עם ישראל,

שמסר את נפשו בשביל עם ישראל,

שהיה מוכן למות,

איך יכול להיות עכשיו?

איך יכול להיות עכשיו שהוא עומד מנגד בשביל כבוד?

יכול להיות דבר כזה?

אבל זה כתוב.

מה ההסבר?

פעם פררה פררה

לא יאומן כי יסופר.

לא יאומן כי יסופר.

בינתיים

הם נענשו.

מידה כנגד מידה.

נפרעו מפנחס שנסתלקה שכינה ממנו,

כמו שכתוב לפנים אדוני אמו,

עכשיו לא.

ויפתח חוקה בשכין וניפול איברים שנאמר ויקבר בערי גלעד.

היה הולך כל מקום, נופל לו עבר. פה יד, שם רגל, שם עוד יד.

פה אוזן, שם ככה.

קברו אותו על רגל עד.

מישהו יכול להסביר לי איך זה יכול להיות שפנחס מילא יפתח כתוב שעם הארץ היה.

הוא לא היה בן תורה.

אז הוא היה כאילו שומר על המילה.

אני אמרתי לו, השם,

זה נדר של ציבור.

מה זה, אני יכול לעבור על הנדר?

גבר!

מוכן להרוג את הבת שלו בשביל מילה?

טוב, זה אפשר להבין.

אבל פנחס!

פנחס!

מישהו יכול להסביר לי?

יא ביי!

יא ביי!

בהרצאה בטבריה, לא מזמן,

נתתי בהרחבה את כל הסיפור של יפתח, לא כמו עכשיו בקיצור.

אבל שם לא אמרתי את הסוד שאני אגיד לכם עכשיו.

אתם תלמידי חכמים, ברוך השם,

מגיע לכם.

רבי שמואל מגרמיזה אומר,

אומר,

זה מובא בספר של רבי יהודה ג'יספן

במדרש

מנחת יהודה של התימנים.

יש לו הרבה סודות, יא ביי! יא ביי ביי ביי!

הוא אומר ככה,

על דרך הקבלה

כתב הרב רבי שמואל גרמיזה

בספר מפעלות אלוהים, וזה לשונו.

איזבל

הייתה מבקשת להרוג את אליהו הנביא

בסוד עמוק.

למה?

שאיזבל הייתה גלגול של כוזבי בצור.

ואליהו ופנחס.

אז בגלל שהוא הרג אותה, פנחס, את כוזבי בצור עם זמרי בן סלו,

היא שנאה אותו ורצתה להרוג אותו נקמה.

לכן היא רדפה את אליהו כל הזמן.

ולכן רדפה אחריו להורגו.

וכוזבי בצור

התגלגלה גם כן בבת של יפתח,

ששחט אותה אביה.

ופנחס היה שם.

מי זה פנחס?

הוא שהרג את כוזבי בצור.

ועכשיו אבא שלה, יפתח,

רוצה להרוג אותה.

ופנחס שותק.

למה הוא שותק?

כי הוא ידע בסוד נחמס שהיא גלגול כוזבי בצור, והיא באה להיתקן.

אז לכן הוא שתק.

אם לא,

הוא היה מונע,

וממילא לא הייתה מגיעה לתיקונה,

או ממילא הייתה צריכה לבוא בגלגולים נוספים.

אז לכן הוא שתק.

כל זמן שהוא לא בא אליי,

אז אני לא הולך אליו.

אם הוא היה בא אליו,

אז הוא היה אומר לו מה צריך לעשות.

אבל אם מן השמיים כבר הוא לא בא,

אז הוא שתק.

מדהים.

מדהים.

מדהים.

מדהים.

מדהים. מדהים. מדהים. מדהים. מדהים.

ולכן איזבל נרמז עליה, שהיא איזבל,

ובאמת היא הייתה לדומן בארץ, והכלבים לקקו את דמה.

אנחנו ממשיכים.

מה?

למה פנחס נענש שנלקח ממנו הכבוד בגלל שכלפי הרועים

יש בעיה. הם לא ידעו שהוא יודע את הסוד.

אבל הם ראו תלמיד חכם עצום שנותן שישחטו ילדה.

זה דבר שלא מסתבר. אין הסבר לדבר כזה. אנחנו לא יכולים להבין דבר כזה.

אז בגלל שזה נעשה כך, הנה השאלה שלך כתובה.

קצת קשה איך נענש פנחס

מאחר ששתק בסוד כמוס אצלו שגלגול כוסבי כנזכר ובעל יתקן.

יש לומר מאחר דלאו כולי עלמא גמיר דרך הסוד. לא כולם יודעים.

אם כן, היה זה חטא בידו נגד ההמון.

במראית עין. כולם מבינים שהוא הניח למעשה.

וקטרג עליו השטן על זה

מכוח הציבור.

וכמו שמצינו גבי השבטים,

שהשבטים קינאו בעניין דינה עם שכם,

אף על פי שנטהרה אחותם על ידי המעשה דשכם,

כנודע ליודעי חן.

המעשה של שכם בן חמור בא על דינה זה לא היה סתם, גם זה היה עניין.

אמן.

כיוון שהייתה בו נשמה גדולה של רבי חנינה בן טורדיון.

ולכן במעשה היא נטהרה בו.

ואז היא שאבה ממנו והוציאה ממנו את הנשמה הגדולה הזאת.

כמו שנשמת

רבי עקיבא הייתה במוח

של סיסרא.

ולכן יעל לקחה את המקבת ונתנה לו במוח והוציאה את הנשמה של רבי עקיבא.

כי רבי עקיבא מבני סיסרא הוא.

אז הדברים הם גדולים ועמוקים ואנחנו רק,

כמו שאומרים, במחצית הדרך.

יבבום, בבמבום.

טוב,

מה קרה אחר כך?

בין כך ובין כך הלכה ביתו של יפתח.

ומה שאמר רש״י שנסתלקה ממנו שכינה,

פירושו על פי הרי זיכרונו לברכה, מה זה נסתלקה ממנו שכינה? תקשיבו טוב.

נסתלקו ממנו באותה שעה גם נפש, נדב ואביהו.

והלכה ונתגלגלה בשמואל הנביא.

ולכן

וב של בריתי שלום קטועה.

הוו קטועה.

משום שהברית הזאת היא על תנאי על פי מעשיו.

והנה כאשר עזבו אותו נפש נדב ואביהו,

עזבו אותו גם אליהו דה גד ואליהו דה בנימין,

שבאו לשם רק על מנת לדבק את נדב ואביהו,

וכשהלכו אלה הלכו אלה.

כשנפטר שמואל הנביא,

חזרו בו נדב ואביהו וגם אליהו דה גד ואליהו דה בנימין,

ובאותה עת נשתנה שמו לאליהו התשבי.

פנחס או אליהו. מתי נשתנה שמו מפנחס?

מתי שחזרו אליו עוד פעם? מאז הוא נקרא אליהו התשבי.

אם כן,

על פי ספר עמק המלך לרבי ישראל סרוג, והרמה מפנו בגלגולי נשמות וחסד לאברהם,

למדים על המהלך המדהים בו מוליך הקדוש ברוך הוא את הבריאה.

ופה יש את הסיפור

לגבי חמור עם דינה,

ומה הם עשו שם, אז אני אגיד לכם את זה בקיצור.

כששמעון ולוי הרגו את שכם, כמה מתו?

עשרים וארבע אלף.

אמרנו ששכם בן חמור התגלגל בזמרי בן סלו, נכון?

והוא היה עם מי? עם כוזבי בצור, נכון?

וכמה מתו עכשיו? 24,000. ואמרנו שזמרי בן סלו התגלגל ברבי עקיבא, נכון?

וכמה תלמידים היו לו? 24,000.

כל הילד התגלגלו ביחד.

ולמה היו צריכים להתגלגל אליהם שכם?

בגלל שהם נמולו.

אז בגלל שהם נמולו אין להם זכות.

והם באו לתקן

את החטא שהם הניחו את שכם ולא מחו בו

על זה שהוא עשה מעשה שלא ייעשה בדינה.

אז הם באו לתקן את זה, והם היו מהערב רב שנדבקו בשמעון.

ועדיין לא תיקנו כי הם היו מן הכנעני שמעשיהם זימה,

והם נפלו עוד פעם במעשים שלהם,

ולכן הם מתו במגפה.

ואחר כך הם באו בגלגול נוסף, ה-24,000 האלה תלמידי רבי עקיבא.

ואמרנו חידוש גדול בעניין הזה.

כתוב כשהם נכנסו לאוהל וכל פעם היו נכנסים לצעירה בפנים,

אז בהתחלה הם התביישו,

כי אף אחד גם לא התכוון לעשות כלום.

אבל אחרי היין והפיתויים והכול, אז נכשל.

נכשל.

נכשל.

לאחר מכן כתוב שכבר היו נכנסים שניים-שניים.

היו נכנסים שניים-שניים לאוהל.

מעניין, אולי זה המכוון,

שמשה רבנו אמר לשופטי ישראל,

שכל אחד יהרוג שניים.

היו שמונים ושמונה אלף,

והיו צריכים כל אחד להרוג שתיים, זה מאה שבעים ושש. למה שתיים-שתיים?

אפשר זה על כל שתיים שנכנסו.

בגמרא כתוב מקום אחד שרבי עקיבא היו לו עשרים וארבע אלף תלמידים,

במקום אחד כתוב שהיו לו שנים-עשר אלף זוגים.

ועל מה הם מתו?

שלא חלקו כבוד זה לזה.

איפה?

במעשה שהיה עם בנות מואב.

שהיו נכנסים זוגין-זוגין,

ולא חלקו כבוד זה לזה.

אז היו צריכים לתקן.

אבל הם זכו לתורה מרובה,

והם יצאו מן העולם.

ומי זה הרבה שלהם?

רבי עקיבא.

ומי הוא?

זמרי בן סלו.

ומי ה-24? משבטו, שמעון.

מדהים.

בום בלה בום בום בום בום בום.

ועוד לא גמרנו.

בגלגול הקודם כשפנחס הרג את זמרי כתוב בזוהר הקדוש

שאנשי שבט שמעון רצו להורגו.

ומן הבהלה פרחה נשמתו של פנחס ונכנסו בו נשמות נדב ואביהו.

ואז המלאך שהיה ממונה על המגפה פגע בהם ועזבוהו.

ואם כן,

הם שגרמו לפריחת נשמתו של פנחס

באו בגלגול העורבים שדאגו להשיב את נפשו של אליהו שהוא פנחס

על ידי הלחם והבשר שהביאו משולחן אחאב ומשולחן יהושפט

מלך יהודה.

ואחרי שמותקו העורבים

חזרו אותם עשרים וארבע אלף להתגלגל בעשרים וארבע תלמידי רבי עקיבא שמתו בגלל שנחלקו כבוד זה לזה, כמו שאמרנו.

עכשיו,

סוד פנחס וקוזבי אליהו ואיזבל

כותב הרמל מפנו

כוזבי היא איזבל

והתיקון שלה היה אשת טורנוסרופוס

שהיא הייתה בסוף אשתו של רבי עקיבא

וידוע שאיזבל רדפה אחריה אליהו שפנחס כדי להינקה ממנו

וזמרי הוא רבי עקיבא והוא תיקונו.

והנה הנשמות של נדב ואביהו

שהיו נמצאים באליהו הנביא,

איפה הם ניתקנו?

בהר הכרמל.

תשמעו עכשיו דבר מדהים, לא יאומן כי יסופר.

וישלח אחיו בכל בני ישראל ויקבוץ את הנביאים אל הר הכרמל,

ויגש אליהו אל כל העם ויאמר עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים?

עם אדוני ואלוהים לכו אחריו ועם הבעל לכו אחריו

ולא ענו אותו העם דבר.

ויאמר אליהו אל העם אני נותרתי נביא לאדוני לבדי,

ונביא הבעל ארבע מאות וחמישים איש

ויתנו לנו שניים פרים

ויבחרו להם הפר האחד וינתחוהו וישימו על העצים ואש לא ישימו

ואני אעשה את הפר האחד

ונתתי על העצים

ואש לא אשים

וקראתם בשם אלוהיכם

ואני אקרא בשם אדוני.

והיה אלוהים אשר יחנה באש הוא האלוהים ויען כל העם ויאמרו טוב הדבר.

מי היו הפרים?

נתן ואבירם.

יא בה ביי, יא בה ביי, יא בה ביי.

יא בה ביי.

אבירם זה היה זה שהלך פייפן.

אחר כך התפלל אליהו הנביא ותיפול אש ה' ותאכל את העולה ואת העצים ואת האבנים ואת החפר ואת המים

אשר בתעלה לחיכה וירא כל העם ויפילו על פניהם ויאמרו אדוני הוא האלוהים אדוני הוא האלוהים.

עכשיו תשמעו פאם פאם פאם פאם פאם פאם פאם פאם פאם.

על פי הרמה מפנו,

איך תיקן פנחס את אליהו,

איך תיקן פנחס ואליהו את נפשות נדב ואביהו?

אז אני אומר לכם בכותרת.

מה הקלקול של נדב ואביהו?

הקריבו אש זרה

אשר לא ציוו,

וגם שהם לא ציוו,

וגם הם לא נמלכו במשה ואהרון, נכון?

התיקון שהיה על ידי פנחס ואליהו,

שפנחס כן נמלך במשה,

שאמר לו,

אחי אבי,

אבא,

אחי אבי אבא,

לא קח לי מתני הבועל ארמית קנאים פוגעים בו? אז הוא כן שאל.

הם הורו הלכה בפני ריבם,

דהיינו, הם היו מורי הוראה,

ופנחס ברח מן ההוראה.

הם נכנסו שטויי עין לקודש הקודשים, ואליהו שתה רק מים.

הם נכנסו מחוסרי בגדים לקודש הקודשים,

ואליהו נתאבל על כך ולבש אזור עור ואדרת שיער.

הם לא קידשו ידיהם ורגליהם בכניסה, ואליהו קידש גופו בנחל כרית ימים רבים.

הם הכניסו אש זרה לקודש הקודשים, ואליהו אמר, ואש לועשים.

הם אמרו, מתי ימותו שני הזקנים האלה ואנחנו נניג שררה על העם?

ואליהו אמר לה' קח את נפשי.

אז אליהו פנחס,

תיקן את כל מה שהיה צריך לתקן בנשמות נדב ואביהו.

אני לא אכנס להסביר את הכל, אבל אמרתי את הכותרות,

מי שירצה יוכל לראות את זה בספר באתי לארמוני.

מה היה עיקר התיקון בהר הכרמל?

שירדה האש מן השמיים,

וכולם אמרו אדוני הוא אלוהים,

אדוני הוא אלוהים.

וזה היה תיקון למה שהציצו נדב ואביהו בשכינה בהר סיני,

שעל כך נחנשו הם ושבעים הזקנים,

ועתה נתקן בנפילת אפיים שהוא לא הציץ באש היורדת מן השמיים.

אחרי שנתקנו נדב ואביהו,

נסתלקו ממנו נשמותיהם.

אחר המעשה בהרג כרמל,

ואיזב אל אשת אחיו, שהיא גלגול של כוזבי בצור,

שאותה הרג פנחס בגלגול הקודם,

הייתה לה שנאה גדולה אליו משום שהרג אותה,

והיא ראתה בכישופיה,

וידעה שרק בזכות נשמות של נדב ואביהו הבטיח לו השם חיים לעולם.

ואז היא אמרה לו, מחר אשים נפשך כנפש אחד מהם.

ורמזה אל נדב ואביהו שנשרפו בקטורת.

וזה היא ראתה בכשפים שלה.

אחר כך נתגלגלה כוזבי באשת טורנוסרופוס,

וזמרי בן סלון התקן ברבי עקיבא.

והגמרא מספרת,

רבי עקיבא זכה בעושר גדול מאשתו של טורנוסרופוס.

הוא שש פעמים מתעשר.

וזה היה אחת הפעמים מאשתו של טורנוסרופוס.

ופרשו התוספות שם,

שהיה רבי עקיבא מקפחו בפסוקים

את טורנוסרופוס בפני הקיסר,

ומקנטר אותו בדברים.

פעם אחת בא לביתו שר וזייף,

אמרה לו,

אשתו מפני מה פניך זועפים אמר לה מפני רבי עקיבא שמקנטר אותי בכל יום בדברים

אמרה לו אלוהיהם של אלה שונא זה מהו תלני רשות

והכשיל אותו בדבר עבירה

נתן לי רשות

והלכה ונתקשתה

והלכה אצל רבי עקיבא

כשהה רבי עקיבא אותה ירק

שחק ובכה

אמרה לו מה פשר אלה הדברים

אמר לה שניים אפרש לך, אחד לא אפרש

רקקתי

על שבת מטיפס רוחה

ואת באה להחטיא אותי?

בכיתי עליה שופרא דבא לי בעפרה

בערעה

בכיתי על היופי הזה שיבלה בעפר ולמה הוא שחק?

הוא לא אמר כי הוא צפה ברוח הקודש היא עתידה להתגייר ולהינשא לו ולא רצה להודיעה

אמרה לו כלום יש תשובה?

אמר לה אין

היא יכולה לחזור בתשובה?

אמר לה כן הלכה ונתגיירה ונישאה לו לרבי עקיבא והכניסה לו ממון הרבה

אז בהתחלה היא רצתה להחטיא אותו

כמו שכוזבי בצור החטיאה את זמרי בן סלו בגלגול הקודם

אלא הפעם התגבר רבי עקיבא בגודל קדושתו על יצרו

וגם גייר אותה

ומתוקף שייכות הנשמות שלהם זה לזו נישאו בהיתר

על פי זה יובן מה שבכה רבי עקיבא כשראה אותה ואמר

שהוא בוכה על האיה שופרא דבא לי בערעה

איך יעלה על הדעת שרבי עקיבא על יופי יבכה כשהוא הולך לעפר

אלא על פי הידוע בזוהר הקדוש נשמה שמתגלגלת בכמה גופות

בזמן תחיית המתים יקום רק הגוף שהצליח לתקן ולעבוד את השם כראוי

אבל שאר הגופות לא יקומו בתחיית המתים ככה מובא בחלק א',

קלמד א'.

בסל המשפטים הביא שם שכן יקומו אבל לידי הרוח דשווק

ויש בזה עוד דיבורים.

אבל מעתה יובן הכל כי כשראה רבי עקיבא שיש את טורנוסרופוס בעל אחתיו כפי שעשתה כבר בגלגול קודם כשהייתה כוסבי בצור שהחטיאה את זמרי בן סלו

הבין מזה רבי עקיבא שמן השמיים סיבבו שיוכל לתקן את אשר פגם

בגלגול קודם

באותו מקום

ובאותה אישה

כמו שההלכה אומרת בעניין התשובה.

לכן התלבש בגבורה דקדושה לא ליפול ברשתה

ובהזדמנות הזאת בכה וחזר בתשובה

על מה שקרה לו בגלגול קודם

זהו מה שהוא אמר

שהוא בוכה על היופי הזה שיבלה בעפר כלומר

כשראיתי שאני יכול להתקדש ולהתגבר על יצרי בכיתי על הגלגול הקודם כשהייתי בזמרי בן סלו ולא עמדתי בניסיון כתוצאה מכך הגוף שלי של זמרי בן סלו לא יקום בתחיית המתים לא חבל על הגוף הזה שיבלה בעפר

כי בתחיית המתים קם הגוף שנעשה בו עיקר התיקון.

זה שהוא בכה על האיה שופרא דבאלי בעפרא.

לכן יובן מה ששחק שראה ברוח הקודש היא תתגייר ותנשא לו

כי היא שמחת שלא רק הוא נתקן על ידי שנתקדש בקדושה גדולה כנגד יצרו

אלא גם נשמת כוסבי בצור תקבל תיקון על ידי שנתגלגלה באשת טורנוסרופוס

שתתגייר ותנשא לרבי עקיבא בהיתר והדברים הפלא ופלא.

עכשיו אנחנו קרובים לסיום.

פנחסו אליהו מסייע לרבי עקיבא שהוא גלגול זמרי.

אליהו

עוזר לרבי עקיבא לעלות

במעלות התורה ובקדושה

כדי שיוכל לתקן את זמרי.

כתוב בגמרן דרים נ',

אחרי שנשא רבי עקיבא את רחל ביתו של כלבה סבוע ולא היה להם מה לאכול

כי כלבה סבוע היא דירה מנכסה בא אליהו הנביא

לחזק אותם

ונתחפש לאדם עני

וקרא על פתח ביתם תנו לי קצת אבן לחמם הבית כי אשתי ילדה ואין לי במה לחמם את הבית.

אז אמר רבי עקיבא לאשתו ראי שיש בני אדם

שאין להם אפילו תבן לחמם את הבית וככה הוא הרגיע אותה.

אז מי בא?

אליהו בא בשביל לעזור לו שיוכל להמשיך בדרכו.

גם אליהו בסוף בסוף התעסק בקבורתו

של רבי עקיבא כמו שכתוב במדרש בילקוט משלי

תת קמד

מעשה היה רבי עקיבא שהיה חבוש בבית האסורים ורבי

יהושע גרסיה את תלמידו ומשמשו ערב יום הכיפורים נפטר ממנו והלך לביתו.

בא אליהו ועמד על פתח ביתו אמר לו שלום עליך רבי אמר לו שלום עליך רבי ומורי אמר לו אליהו

כהן אני ובאתי להגיד לך שרבי עקיבא מת בבית האסורים.

מיד הלכו שניהם לבית האסורים ומצאו פתח שער בית האסורים פתוח ושער בית הסוהר היה ישן

וכל האסורים היו ישנים.

השכיבו את רבי עקיבא על המיטה ויצאו מיד נטלו אליהו על כתפיו וכשראה רבי יהושע כך אמר לו לאליהו רבי רבי בעלו עמש אמרת לי שכהן היית וכהן אסור לטמא באמת.

אמר לו דייך רבי יהושע בני חס ושלום שאין טומאה בתלמיד חכם ואף בתלמידיהם.

והיו מוליכין אותו כל הלילה

עד שהגיעו לאנטיפרס של קוצרין.

כיוון שהגיעו לשם עלו שלוש מעלות וירדו שלוש מעלות ונפתח המערה לפניהם

וראו שם כיסא וספסל ושולחן ומנורה והשכיבו את רבי עקיבא על המיטה ויצאו.

וכיוון שיצאו נסתמה המערה

ודלק הנר על המנורה.

וכשראה אליהו כך פתח ואמר אשריכם צדיקים ואשריכם עמלי תורה

ואשריכם יראה אלוהים שגנוז וטמון לכם ומשומר לכם מקום בגן עדן לעתיד לבוא.

אשריך רבי עקיבא שנמצא לך מלון ערב בשעת מיטתך.

והנה דווקא פנחס שהרג את זמרי הוא שטיפל בקבורתו של רבי עקיבא שתיקן פגמו מקלגול קודם.

מה אמר רבי עקיבא לתלמידיו לפני שהוא מת?

כל ימיי הייתי מצטער על פסוק זה בכל נפשך.

ואהבת את השם אלוקיך בכל נפשך אפילו נוטל את נשמתך.

אמרתי, מתי יבוא לידי ואקיימנו?

ועכשיו כשבא לידי לא אקיימנו?

היה מאריך באחד עד שיצאה נשמתו באחד.

ויצאה בת קול ואמרה,

אשריך רבי עקיבא שיצאה נשמתך באחד.

למה צריכה לצאת נשמתו באחד? מה חשוב שהיא תצא באחד?

מה חשוב שהיא תצא בקריאת שמע?

מה חשוב?

אלא זה תיקון על מה שגרם חילול השם כשהוא היה זמרי בן סלו.

כתוב, והנה איש מבני ישראל בא.

ויקרא בירכיו את המדיינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל. והמה בוכים פתח אוהל מועד.

מפרש תרגום יונתן בן עוזיאל.

ואין נון בכיין וקריין שמע.

כולם בכו וקראו קריאת שמע על חילול השם.

מי עשה חילול השם?

זמרי בן סלו.

מי זה?

רבי עקיבא.

על זה הם בכו.

ועל זה שהוא גרם למשה ולחכמים לקרוא קריאת שמע על חילול שמו הגדול,

יצאה נשמתו של רבי עקיבא בקריאת שמע וקריאת שמו הגדול בעולם.

לכן כל ימיו חיכה!

מתי יוכל לקיים פסוק זה ולסיים את התיקון שלו באחד?

ועכשיו רק משהו קטנטן לסיום, שיהיה פמבוררם.

הרמחל,

זכר צדיק וקדוש לברכה,

היה ניצוץ רבי עקיבא.

כמה חיה הרמחל?

ארבעים שנה.

כנגד ארבעים שנה,

שהיה רבי עקיבא עם הארץ.

אז הוא בא להשלים את מה שהוא החסיר.

ואיפה נקבר הרמחל?

ליד רבי עקיבא.

ואיזה ספר כתב הרמח״ל אחרון על שמע ישראל.

מדהים.

פעם פרהרה.

הוא הסתלק הרמח״ל ביום אחד וארבעים לעומר.

והוא בא לבאר את התורה שרבי שמעון בר יוחאי והארי,

זיכרונו לברכה,

והוא עשה שבעים תיקונים

על הפסוק האחרון בתורה,

בדומה לתיקוני הזוהר

על המילה בראשית.

וידוע שרבי עקיבא היה ריבו,

שרבי שמעון בר יוחאי,

שהיה מחמשת התלמידים שלא מתו במגפה.

אז רואים

שכל הקלקולים שנעשו בעולם

באים לתיקונם.

ומי שישמע את ההרצאה האחרונה שלי בעניין בלעם והתיקונים שלו,

איך הוא בא ומה בא לתקן,

יראה שאפילו ההרהור של בלעם,

תמות נפשי מות ישרים איתי החרדי כמוהו, זכה להגיע לתיקון.

בהרצאה בבת ים, מי שישמע את ההרצאה,

נשמע דברים חבל על הזמן.

אז רואים יהודים יקרים שבשביל שיגיע ותגיע נשמת משיח בן דוד

ונשמת משיח בן יוסף,

יש תהליך נסתר

בשביל שהקליפות לא ידעו מאיפה הן יבואו,

שאם ידעו מאיפה הן יבואו,

אז הן לא ייתנו.

לכן הן באות ממקום של עמקי הקליפות,

עמקי עמקי הקליפות.

ובגלל שהנשמות האלה הן כל כך גדולות,

הן יחדשו את התורה הכי גדולה

שתהיה בעם ישראל.

כמו שידוע שרבי עקיבא בן יוסף

הוא היה בן גרים,

וגם רבי מאיר,

והחכמים לא ירדו לסוף דעתו של רבי מאיר.

ומשה רבנו ידע פחות מרבי עקיבא,

שהקדוש ברוך הוא גילה לרבי עקיבא וחבריו יותר ממשה רבנו.

עד שחלשה דעתו של משה רבנו,

שראה שהוא דורש תילי-תילים של הלכות על קוצו של יוד.

ורבי עקיבא הוא בחינת נשמת משה רבנו.

אז הדברים הם עצומים וגדולים,

ואנחנו מחכים בעזרת השם.

מתי תתגלה תורתו של משיח?

פאם פרארם.

עכשיו חייבים לעשות ריקוד,

אחרי כל הלימוד הזה ואחרי כל הגלגולים.

אין ברירה.

אין ברירה.

אין ברירה.

אין ברירה.

יהודי יקר, יהודיה יקרה,

הוצגה לפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולעמת את האמונה,

אינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,

רחוב עטיפיהו 10 בני ברק או לטלטל למספר

03-677779 וגם לפקסס ל-03-6765320.

כתובתנו באינטרנט www.שופר.net

ניתן לצפות בחינם באתר שופר בלמעלה מ-500 הרצאות של הרב אמנון יצחק שביטה.

ולכן, ניתן לרכוש משרדי שופר,

באיחוד הצפייה.

שחרור אונים

אנציקלופדיות

ספר עולם התשובה

ניתן להוריד הרצאות לנגן mp3

כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת מחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.