סרקוזי רץ, רץ, רץ - חלק ב

- - - לא מוגה! - - - 

שנזכה לזכות את כולם ונתחזק כולנו בעבודת השם.

אין שום אומה ולשון

שמדריכה

זוג לפני חתונה כמו שעם ישראל עושה, כמו תורתנו הקדושה.

אנחנו הערב נביא את הדברים ישר מתוך המקורות,

ישר

מתוך דבריהם הקדושים של חז״ל,

מתוך תורתנו הקדושה.

איך אנחנו נעשה, בעזרת השם, שהבית שלנו יהיה בית בריא,

בית כשר,

בית אוהב,

בית שמח,

ומעל הכול,

המצווה שנצטווינו בתורה בפרשת כי תצא,

כי ייקח איש אישה חדשה,

לא יצא בצבא ולא יעבור עליו לכל דבר.

נקי יהיה לביתו שנה אחת ושימח את אשתו אשר לקח.

באה תורתנו הקדושה ומצווה אותנו.

דבר מדהים,

שאדם בא ולוקח אישה,

נשא אותה,

מכניס אותה לתוך ביתו,

אומרת לו התורה, דע לך שאתה חייב לשמח את אשתך במשך שנה שלמה.

לא יצא בצבא.

לא יעזור בסיפוק אספקה.

נקי יהיה לביתו שנה אחת,

ומה הוא צריך לעשות באותה השנה?

ושימח את אשתו אשר לקח.

השאלה היא איך עושים את זה.

איך משמחים את האישה?

איך מביאים

את עצמנו למצב שאנחנו מקיימים מצוות עשה דאורייתא, שהיא מצוות עשה תמידית?

אומנם התורה אומרת למשך שנה,

אבל בואו נראה כמה זמן השנה הזאת נמשכת.

מי שמדבר על המצווה באופן פרטני,

ספר החינוך, רבותי, אני רוצה להקריא לכם דבר נפלא,

כי כשאדם יוצא לדרך,

אומרים לאדם, תשמע, יש לך תוכנית,

כשאתה הגעת לגיל הנישואין,

בין חי לחופה,

אתה צריך לקחת אישה.

מה העניין לקחת אישה בכלל?

מה התוכנית שלך בלקחת אישה?

מה הרצון שלך

לקחת אישה? לשם מה? מה התכלית של הדברים?

אני מקריא לכם את ספר החינוך, רבותי,

דברים נפלאים.

מה היא המצווה? שנצטווינו שישמח החתן עם אשתו שנה אחת.

כלומר,

שלא ייסע מחוץ לעיר לצאת למלחמה ולא לעניינים אחרים.

אסור לאדם בתוך השנה לצאת מחוץ לעיר.

הוא חייב להיות עם אשתו כל השנה.

ולא לעניינים אחרים לשבת זולתה ימים רבים,

אלא

ישב עמה שנה שלמה מיום הנישואין,

ועל זה נאמר,

נקי יהיה לביתו שנה אחת. ושימח את אשתו אשר לקח.

מה הם שורשי המצווה?

כי האל ברוך הוא עלה במחשבה לפניו לברות העולם.

וחפצו שהתיישב בבריות טובות הנולדות מזכר ונקבה שהזדווגו בהכשר.

ותכף נראה מה זה נקרא בהכשר.

כי הזנות תועבה הוא לפניו.

על כן גזר עלינו העם אשר בחר להיות נקרא על שמו.

אנחנו, עם ישראל, נקראים על שמו של הקדוש ברוך הוא.

שנשב עם האישה המיוחדת לנו להקים זרע שנה שלמה מעת שנשא אותה.

למה?

למה צריכים שנה שלמה? שימו לב, רבותי.

כדי להרגיל הטבע עמה

צריך האדם, רבותי, איזו הדרכת חתנים,

וגם כלות.

מי שלא קיבל,

בעזרת השם הולך לקבל עם הדרכת חתנים.

גם מי שקיבל,

יכול להיות שלא קיבל את ההדרכה הזו.

כי מה העניין? שימו לב, רבותי.

למה שנה?

כדי להרגיל הטבע עמה,

ולהדביק הרצון אצלה,

ולהכניס ציורה וכל פעולה בלב.

תשמעו, רבותי.

אני חוזר על הדברים, ותכף נבאר אותם.

שנשב, זה רצון השם יתברך,

שנשב עם האישה המיוחדת לנו להקים זרע כמה שנה שלמה מעת שנשא אותה.

לשם מה?

כדי להרגיל הטבע עמה,

ולהדביק הרצון אצלה,

ולהכניס ציורה וכל פעולה בלב.

אדם צריך שכל ציורה וכל פעולה של אשתו יהיה בתוך לבו.

עד כמה?

עד שיבוא אצל הטבע כל מעשה אישה אחרת,

וכל ענייניה דרך זרות.

אתם יודעים לאיזה רמה צריכים להגיע?

שענייני אישה אחרת

זר אצלך.

כי כל טבע ברוב יבקש ויאהב מה שרגיל בו,

ומתוך כך ירחיק האדם דרכו מאישה זרה ויפנה אל האישה הראויה לו מחשבתו.

זאת אומרת שאדם צריך להגיע למצב שכל הזמן המחשבה שלו תהיה דבוקה, במי?

רק באשתו.

אין לו שום מחשבות אחרות.

ועל ידי זה מה יקרה? רבותיי, תשמעו.

ויוכשרו הוולדים שתלד לו על ידי כך

ששנה שלמה האדם עושה את הדברים הללו שאומר הרב,

הוולדות שלו יוכשרו,

הוולדות שלו יהיו כשרים.

תשמעו, רבותיי.

ויהי העולם מעלה חן לפני בוראו.

לא יודע למה נשים מחייכות, לא יודע מה קרה.

שמחות לשמוע את הדבר, אבל תכף נדבר גם עליכם.

ויהי העולם מעלה חן לפני בוראו.

וזהו שאמרו זיכרונם לברכה,

שאחד נושא את הבתולה או אלמנה או יבמה חייב בזה שנה שלמה,

שכולם ראויים לכך לפי הטבע הנזכר, אבל לא מחזיר גרושתו,

כי אליה הוא כבר רגיל.

מדיני המצווה, מה שאמרו זיכרונם לברכה,

שכל השנה כולה אינו יוצא למלחמה,

ואף לא מספק מים ומזון לאחיו שהם במלחמה,

ולא נותן לפסי העיר,

ולא יעבור עליו שום דבר שנאמר לא יצא בצבא,

ולא יעבור עליו לכל דבר. כלומר, לא לצורכי המלחמה ולא לצורכי העיר.

ומה לעשות באותו הזמן? ידבוק עם אשתו.

שנה שלמה.

דרך אגב, רבותיי,

מי שעוד לא הגיע לזה,

עוד לא נגמרה לו השנה,

הוא עדיין בתוך השנה.

מי שלא הגיע למה שאמר ספר החינוך כאן,

עדיין השנה לא נגמרה,

הוא בתוך השנה,

ומוטלת עליו מצוות עשה מדאורייתא,

שישמח את אשתו.

ונוהגת מצווה זו בן בזמן הבית, לעניין של בני עיר מכריחים אותו למלחמה,

כי אז היינו נלחמים לפעמים,

ולעניין שראוי לכל אדם לשמחה וליישב עמה שנה אחת,

נוהגת בכל מקום ובכל זמן.

אין זמן שהדבר הזה לא נוהג.

המצווה הזו נוהגת בכל עת ובכל זמן.

ולעניין שראוי לכל אדם לשמחה ולשמחה וליישב עמה שנה אחת,

נוהגת בכל מקום ובכל זמן. ועובר על זה,

הוא פרש ממנה תוך שנה לעמוד זולת הימים רבים,

ואפילו במחילתה,

אפילו אם המחלה לא,

ביטל עשה זה.

הוא ביטל את המצוות עשה שהתורה ציוותה אותו.

ומכל מקום הרוצה לצאת לדבר מצווה או לסמוך עם רעיו על דת שישוב לימים מועטים בשמחה,

מן הדומה שאין בזה ביטול למצווה.

ויש אומרים שבמחילתם מותר.

רבותי,

אנחנו רואים כאן

דבר חדש לגמרי.

אני לא יודע אם יש

כאן בציבור או מי ששומע אותנו דרך האינטרנט שראה את הדברים הללו.

מה מצוות עשה של ושימח את אשתו אשר לקח שנה אחת?

מה מטרתו?

לאן להגיע?

שצריך להגיע למה?

להרגיל לטבע עימה?

ותכף נבאר את הדברים.

ולהדביק הרצון אצלה ולהכניס ציורה וכל פעולה בלב עד שיבוא אצל הטבע כל מעשה אישה אחרת וכל ענייניה דרך זרות.

מה העניין?

שצריך להדביק

הטבע עימה.

להרגיל לטבע עימה. מה זה נקרא להרגיל לטבע עימה?

ודרך אגב, זה גם לנשים.

מה זה נקרא להרגיל לטבע עימה?

כשזוג מתחתנים

לא גרו לפני כן ביחד.

אני מדבר עלינו, כשאנחנו שומרים תורה ומצוות,

אין מצב שזוג גרים ביחד. אין כזה דבר.

נפגשים כמה פגישות,

עושים את השידוכים כמו שצריך,

ולאחר מכן מתחתנים.

כשבאים בני זוג, מושיב יחידים ביתה, מוציא אסירים בכושרות, כשמכניסים שני בני זוג

לתוך מקום אחד,

היא באה עם טבע אחר,

הוא בא עם טבע אחר,

וכל אחד עם ההרגלים שלו, עם הרצונות שלו,

מה צריכים לעשות? להדביק אותם כרגע ביחד.

אם לא תהיה ביניהם שנה שלמה

של דיבוק,

הוא לא יכול להתרגל עימה בטבעה.

ואני אתן לכם דוגמה.

יש אישה

שהורגלה ובביתה לא התרגלה לנקות ולסדר.

מכירים את הנשים שאוהבות לעשות קילומטראז' בבית? בסוף היום, אני מעולפת. אבל מה עשית כל היום? לא עשית כלום.

למה לא עשית כלום? מה קרה? כל היום עבדתי.

כל היום אני רצה.

אבל למה לא סיימת?

אישה לא מסודרת.

מה זאת אומרת? היא מתחילה כאן והיא קופצת למלאכה השנייה,

ולאחר מכן המלאכה השלישית. שום דבר לא גמור.

היא לא לוקחת דבר אחד ומסיימת אותו עד הסוף.

כשהוא בא בסוף היום הוא רואה כל הבית הפוך.

והוא פדנט,

נקי, מסודר, רוצה הכול את הדברים שלו,

הוא רוצה את הגרביים מסודרים.

אבל אשתו לא כך.

אמא שלו הרגילה אותו למה?

לסדר וניקיון מופתי.

אבל אשתו לא הורגלה לכך.

מה עושים עכשיו?

במשך שנה האדם הזה צריך להתרגל לטבע אשתו.

זאת אשתי, נגמר.

לא יעזור לך כלום.

זאת האישה שקיבלת מהשם אישה משכלת.

זאת האישה שלך.

אתה צריך להרגיל את הטבע, שהטבע שלך

יהיה גם הטבע שלה.

ולחילופין,

גם האישה צריכה להרגיל את הטבע שלה לבעלה.

היא יודעת שהוא אוהב שמה?

שהדברים יהיו מסודרים. בסדר, יהיה לו.

תעשי לו את זה מסודר.

קחי את זה כפרויקט.

את הדברים שאת יודעת שהוא אוהב שיהיה מסודר?

תסדרי לו.

כשהוא בא יראה את זה מול העיניים. מסודר?

פתרת חצי מהבעיות שלך לפחות.

להרגיל הטבע עמה,

את הטבעים,

צריכים להתרגל.

תגידו לי,

כשהבעל קובע עם אשתו לצאת לחתונה,

להגיע לבית מלון,

ליציאה להסתובב,

כמה זמן לוקח לאישה להתארגן?

אה?

שנתיים.

רבותיי, לא תשאגו את הנשים.

חבל על הזמן, לא יעזור לכם כלום.

האישה, לוקח לה זמן להתארגן, ולא יעזור שום דבר.

זה טבע הנשים.

היא צריכה לחשוב על כל פרט,

על כל פרית ופרט.

איך היא יוצאת,

ומה היא תלבש,

ורגע, ומה עם הילדים, והשיש עוד לא מסודר.

והיא עוד לא גמרה את כל הדברים.

והמורה צריכה להתקשר, המורה של הילדה צריכה להתקשר, ועוד לא דיברה איתה,

ואיך להכין מחר. והסנדוויצ'ים לבוקר, היא עוד לא מוכנה.

ובכלל מה היא תלבש?

כל הארון מלא בגדים,

אבל אין לה מה ללבוש.

רבותיי, לא תשנו את הנשים.

לא יעזור כלום, לא יעזור לך שום דבר.

אתה יכול להתעצבן,

לכעוס, לעלות לשמים ולרדת,

אתה לא תשנה את טבע האישה.

גברים בדרך כלל דייקנים, לא אוהבים לאחר.

זמן זה זמן,

שעה זה שעה.

החתונה עוד מעט יגמרו את העופות, לא יישאר בה לאכול.

מה עם הבר?

הפסדנו את הברגה.

מה, על מה נלך לתת צ'ק?

לא רוצה לשבת לאכול כמו בן אדם?

בואי נלך מוגנע.

יעזור לי מה שיש כאלה שעושים.

הוא אומר לאשתו, תשמעי, הערב, הוא צריך בשבע לצאת,

הערב ברבע לשש את מוכנה.

מה יש?

ברבע לשש היא שבע, שבע הוא יוצא.

לא יודע אם מותר לעשות את זה.

מדבר שקר תרחק.

לא יודע אם מותר.

אבל,

אבל,

תיקח את זה בחשבון שהאישה לא מוכנה בזמן.

זה טבע האישה, אתה לא תשנה אותה.

להרגיל הטבע עימה בתוך השנה הזאת, ואם הוא עדיין לא הגעת, השנה לא נגמרה.

וזה מכלל חיוב המצווה תעשה דאורייתא של ושימח את אשתו אשר לקח, להרגיל הטבע עימה.

תתרגל לטבעים של אשתך.

ולחלופין, גם האישה צריכה לדעת,

זה טבע הבעל,

את לא תוכלי לשנות אותו.

לא תוכלי.

כמה גברים מגיעים בזמן הביתה?

כמה באחוזים?

אף פעם לא מגיע בזמן הביתה.

אה?

רק אם יש.

רק אם יש מניין בזמן.

אבל תמיד

אין כזה דבר.

מגיע בזמן הביתה משער בדוקסה?

אין כמעט כזה דבר.

תתרגלי לבעלך.

תתרגלי לטבעים של בעלך.

אז הבעל, יש לו עוד סיבוב,

ועוד הוא לא גמר את העבודה,

ותפס אותו מישהו בדרך,

והתקשרו אליו לסדר איזה צ'ק,

והוא לא התקשר אלייך להגיד לך, אז מה קרה?

אז מה קרה?

מה קרה? תתרגלי לטבע של בעלך.

זה הטבע, לא יעזור כלום.

הראש שלו בדבר אחד, את לא תזיזי אותו מילימטר.

אז תתרגלו.

זה נקרא להרגיל הטבע עימה.

אבל בוודאי שכל אחד צריך לדעת שהאישה רוצה שבעלה יגיע בזמן הביתה.

לא שהוא הולך ומסתובב.

תדע, האישה אוהבת שתתקשר, תגיד לה,

אני קצת מאחר,

אני בסיבוב, יש לי עוד דבר כזה,

אבל הבעל לא מתכנן כל כך הרבה זמן להתעכב.

זה לא תלוי בו.

הוא חיכה בתור, ועד שנתנו לו, ועד שעשו, והוא אומר,

ממילא היא עסוקה.

והאישה בבית מחכה.

זה נקרא ההתחשבות ההדדית בין הבעל לאשתו.

רבותיי, אין הדרכת חתנים כזאת בעולם.

רק אצלנו, אצל עם ישראל.

חתן בערב חופתו מקבל את הדברים הללו,

ואת זה מקשרים בין הבעל לאשה, לומדים לחיות.

ושימח את אשתו אשר לקח.

ולהדביק הרצון אצלה,

ולהכניס ציורה וכל פעולה בלב,

עד שיבוא אצל הטבע כל מעשה אישה אחרת,

וכל ענייניה דרך זרות.

בשנה הראשונה אפילו אברך

שלומד סדר שלישי,

אומרים לו שנה שלמה אין סדר ערב,

אתה לא הולך בלילה ללמוד.

גמרת את הלימוד של כל היום,

בערב תבוא, תשב בבית.

טוב, אבל מה אני אעשה כל הערב?

מה אני אעשה משש וחצי, שבע עד שתים עשרה?

אומרים לאדם, תשב עם אשתך,

ואתה צריך לשמח אותה במשך שנה.

הוא אומר, אבל מה לעשות כל כך הרבה זמן?

מה עושים כל כך הרבה זמן?

שנה שלמה, מה אני יכול לעשות כל יום כמה שעות?

כמה נדבר?

תשמעו, רבותי, את

ההנחיות שנותנים לחתן

כשהוא מגיע בערב,

א. אוכלים ויושבים ביחד,

עושים ארוחה ויושבים ביחד לאכול.

רבותי, מי שלא עושה את זה שנה, שיתחיל שנה מהיום.

להתחיל את השנה.

יושבים כל ערב ביחד,

יושבים לאכול, עושים סעודה ביחד.

מה לאחר מכן?

יושבים ללמוד ביחד.

קח ספר, תלמד עם האישה.

קח ספר הלכה,

ספר מוסר,

ספר אגדה, לא משנה מה.

שב עם אשתך ותלמד איתה.

זה מדביק את הנשמות.

זה מדביק את הרצון שלך אצלה.

מה רחזון איש?

שזה לא נקרא ביטול תורה כל אותה שנה שאדם יושב עם אשתו ולומד.

אדרבא הוא מקיים כל יום מצוות עשה דאורייתא של ושימח את אשתו שלקח.

מחויב בכך.

אדם יכול להגיד ביטול תורה אם הוא הולך לקחת עכשיו ארבעת המינים? לא, שיושב ללמוד תורה. זה לא נקרא ביטול תורה, זה קיומה של התורה.

קיומה של התורה שתשב ותלמד עם אשתך.

כבר היית סדר קבוע ותלמד איתה.

איך היא תלמד את כל ההלכות? מתי היא תספיק לעשות את כל זה?

תקבע את הסדר המיוחד.

אבל מאידך גם האישה צריכה לדעת

שהיא צריכה לפנות את הזמן הקבוע ולא לעבור עליו,

כי כל יום יש לה משהו חדש.

יום אחד זה הילדים, יום אחד זה אספת הורים,

יום אחד היא עוד לא עשתה את החפיתות לילדים,

יום אחד היא לא התארגנה.

זמן קבוע זה זמן קבוע.

לפנות את הזמן ולשבת וללמוד ביחד,

זה מדביק את הנשמות.

שיחה עם האישה

ולימוד עם האישה,

זה מדביק את הנשמות של שני בני הזוג.

מה עוד, רבותי?

איך מדביקים את הנשמות זה לזה?

עד שיהיה הציור של אשתו?

איפה?

אצלו, בתוך הלב שלו,

שכשהוא יראה אישה זרה בחוץ,

כבר לא מעניינת אותו.

איך מגיעים לזה?

אז פה אני רוצה לפנות לרמב״ם,

שבא ומלמד אותנו ונותן לנו הנחיות נפלאות, רבותיי,

ונבהר אותן לאחת לאחת,

בסייעתא דשמות.

איך מגיעים לדיבוק הנשמות? כי ידוע שכשהנשמות לפני שירדו לעולם, בעל ואישה לפני שירדו לעולם,

הן מזדווגות כבר לפני כן בשמיים.

כשהן מגיעות לכאן,

אדם מחפש את האבדה, מחזר אחר אבדתו.

מה זה האבדה שלו? זה החצי השני של הנשמה שכבר מוכן לו

ארבעים יום קודם יצירת הוולד,

שבו יוצאת בת כול ומחרזת בת פלוני לפלוני.

אומר הרמב״ם,

וחובה על כל איש

לקנות לאשתו.

אמרו חכמים, אין אדם מקנא לאשתו אלא אם כן נכנסה בו רוח טהרה,

ולא יקנא לה ביותר מדי.

יש אנשים שיש להם קנאה חולנית.

הוא מקנא לאשתו בצורה,

ממש הוא חולה.

היה לנו במשפחה אדם שהיה נועל את אשתו בבית.

נועל.

כמה שדיברו איתו,

כמה שאמרו לו,

תשמע, יש לכל דבר גבול.

קנאה חולנית זה אסור שיהיה לאדם.

יותר מדי קנאה?

זה גם לא טוב.

מה אתה גורם לה?

להיפך.

צריך אדם לקנות לאשתו.

בוודאי.

דרך אגב, זה גם מאוד מאוד מחמיא לאישה כשבעלה מקנא לה.

אבל צריך לדעת שזה יהיה במינון הנכון.

לא יותר מדי, אבל גם לא פחות מדי. צריך משהו שיהיה.

צריך שאדם יקנא לאשתו.

ואני רוצה להגיד לכם כמה נקודות בדבר הזה.

לפני כמה שנים

הגיע אולי זוג.

אמרו לי הרב,

אנחנו מארחים את המשפחה ההיא, אירחנו אותם פעם אחת בליל שבת.

טוב, בסדר גמור.

הוא אומר, אבל בשבת השנייה הם הרגישו, לא היה להם נעים, אז הם אירחו אותנו.

אז בשבת השלישית אנחנו עוד פעם אירחנו אותם.

אז לא היה להם נעים, בשבת הרביעית

הם עוד פעם אירחו אותנו.

אז בשבת החמישית עוד פעם אירחנו אותם.

אמרתי לו, בשבת השישית אתם לא הולכים לאף מקום.

אין כזה דבר.

אין את העניין הזה של ללכת יותר מדי.

פעם בכמה זמן הזמינו אתכם, משפחה, עזוב, סעידר גמור.

אבל ללכת ולחזור, וללכת ולחזור, וללכת ולחזור,

פסול לחלוטין.

שם מקום ומקור כל הצרות וכל הבעיות של בני הבית.

אתם יודעים למה?

הם מתארחים.

איך האי לבושה ואיך היא לבושה.

והן מתחילות לדבר ביניהם.

ראית מה בעלי כנעלי?

חליפה, אתמול.

1,500 שקל.

העיניים שלה יוצאות,

זקנה-בעלה לא קנה לה ב-200 שקל.

אומרת לו, את רואה את השרשרת הזאת?

תורת היהלום, 2,000 דולר.

איזה 2,000 באיזה דולר.

ולזכוכית, אמרה לה 2,000 דולר.

אתם יודעים מה שקורה?

קנאה בין אנשים.

ואז זה נותן מחמאות לזו,

וזו מקבלת מחמאות,

והיא מקבלת מחמאות מהשני והסיסו בשמחו.

אין את הדבר הזה, רבותי.

יש מה שנקרא קנאה טובה,

קנאה

שצריך אדם לקנא לאשתו,

ואז ממילא כל הדברים האלה נחסכים.

צריך שיהיה קנאה.

אם הוא רואה שאשתו מדברת

יותר מדי,

צריך להגיד לה, גברתי,

להנמיך את האש,

כי צריך שתהיה קנאה לבעל אשתו, אבל צריך לדעת,

לא יותר מדי. למה אמר לך שלום?

מה אתה רוצה שאני אעשה? אמר לי שממילא נמיך.

אמרתי לו שלום והלכתי. למה מלך בוקר טוב? למה זה יסתכל עלייך? מה אתה רוצה שאני אעשה ? צריך לדעת? רבותיי, אני לא אשמה שיסתכל עליי. אני עם הראש למטה, לא כלום. לא, זה את אשמה.

הוא יסתכל עלייך, אבל לא עשיתי כלום!

זו קנאה חולה.

הקנאה הבריאה,

לדעת את המינונים.

יש כאן עוד דבר, אני אדלג על זה.

עכשיו נגיע קצת לאישה.

וכן ציוו חכמים על האישה שתהיה צנועה בתוך בית.

ברוך אתה אדוני, אלוהינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו.

וכן ציוו חכמים על האישה שתהיה צנועה בתוך ביתה. אני רוצה לספר לכם סיפור לפני כשתים עשרה שנים.

היה לנו זוג בראשון לציון

שהאישה כל יום, יומיים, הייתה באה ובוכה.

זוג, הבעל עובד, יש פרנסה,

בחורה צעירה,

הכל בסדר.

מה קרה? הוא קילל אותי, הוא היכה אותי.

למה ככה? מה קרה?

דיברנו איתו, ניסינו לעזור.

לא עוזר כלום.

וזו תקופה.

יום אחד דיברנו עם רבנית חשובה

שיש לה מדרשה בירושלים,

הרבנית פננדלר.

משמעלה אשתו של ראש ישיבת מחנה ישראל.

בטלפון,

אותו יום אנחנו היינו אמורים לקחת משפחות לשבת לישיבה.

דיברנו עם הרבנית, אמרנו לה, הרבנית,

יש כאן כזאת בעיה, מה עושים?

אנחנו לא יודעים מה לעשות, מה קרה לבעל.

היא אמרה לנו, תשאלו את האישה,

יש לה בן?

יש לה ילדים?

כן, יש לה בן.

תשאלו אותה.

האם היא התעברה לפני הנישואין?

עמדנו.

שאלנו אותה.

אם אתה הילד?

היא אמרה לנו, כן, מלפני הנישואין.

אמרה לנו הרבנית,

אין לה תקנה.

אם פעם אחת

היא כבר הייתה מזולזלת בעיניו,

לא יעזור כלום.

לעולם היא תהיה מזולזלת בעיניו.

אישה שמזלזלת בעצמה היא מזולזלת בעיני בעלה.

וכן ציוו חכמים על האישה שתהיה צנועה בתוך ביתה.

וכדי להבין מה זה נקרא צניעות

ומה זה היקר של בת ישראל,

אני רוצה להגיד לכם דבר נפלא.

עלה ברעיוני לפני כ-16 שנים,

היינו מעבירים שיעורי טילים לילדים.

רציתי להדגיש לבנות כמה החשיבות של בת ישראל.

אמרתי להם כך,

בת ישראל דומה לספר תורה שבהיכל,

ויש לי על זה ראייה.

מה הראייה?

הפסוק אומר, כל כבודה בת מלך

פנימה ממשבצות זהב לבושה.

אמרתי להם, בנות יקרות,

באיזה ימים מוצאים ספר תורה?

שני,

חמישי ושבת, אותיות זהב.

זין, היו, בית

כל כבודה בת מלך פנימה.

בת מלך היא כמו ספר תורה,

אמורה להיות פנימה בתוך ביתה.

אשתך כגפן פוריה, איפה?

בירכתי ביתך.

כמו שהספר תורה אמור להיות בתוך ההיכל,

הספר תורה סגור בתוך היכל.

יש לו כתר על הראש,

הוא מכוסה מכל הצדדים.

הוא מקושט,

אבל הוא מכוסה,

ויש לו פרוכת,

ובתוך הבית,

בתוך ההיכל,

ביתו של האדם זה ההיכל, היכל הקודש שלו.

אשתך בתוך הבית זה ספר תורה.

כל כבודה בת מלך פנימה,

ולא כל אחד נוגע ולא כל אחד מנשק.

בת ישראל זה ספר תורה,

אבל מי שלא מכבדת את עצמה כספר תורה,

איך היא רוצה שבעלה יכבד אותה?

אם היא מזלזלת בעצמה,

איך בעלה יכבד אותה?

אם היא לא עושה את עצמה ספר תורה,

מי שמכבד את עצמו, מכבדים אותו,

אבל מי שמזלזל בעצמו,

איך הוא מבקש בכלל כבוד?

גם לנשים שלנו,

אני אומר,

לשמור על הצניעות,

שלא תהיי מזלזלת בעיני בעלך.

את יוצאת לרחוב,

את יוצאת מן הבית לרחוב,

תהיי צנועה,

ובכל גדרי הצניעות האמיתיים

לא בולט,

לא מבליט,

לא צר, לא קצר,

לא צבוע מדי,

לא עם רחוץ.

יש כאלה שהולכים ברחוב ענן.

יש אחריהם שובל של ענן של בשמים.

זה נקרא, וכן ציוו חכמים על האישה,

שתהיה צנועה בתוך ביתה.

כשאת תהיה צנועה בתוך ביתך,

את מכבדת את עצמך,

בעלך יכבד אותך,

במיוחד בתוך הבית. ודרך אגב, אני רוצה לומר לנשים,

יש נשים שכשהיא יוצאת מהבית

היא מטופחת טיפ-טופ,

מסודרת מאלף ועד תיו.

כשבעלה מגיע הביתה, איך היא נראית?

עם החלוק,

עם המים של הסבונג'ה,

עם הזה, כולם.

עכשיו, כשבעלה מגיע מבחוץ,

מה הוא ראה בחוץ?

מה הוא בא הביתה לראות?

לא מה שהוא התבונן בחוץ, מה הוא ראה בחוץ?

הוא שומר על העיניים,

אבל יש, מראות ברחוב.

מה הוא ראה ברחוב? מה הוא ראה בתוך הבית?

מצא את ההבדלים

וכן ציוו חכמים על האישה שתהיה צנועה בתוך ביתה

ולא תרבש חוק וקלות ראש בפני בעלה

אישה צריכה לכבד את עצמה, כבוד, את מכובדת,

בעלך ייתן לך כבוד

לא תרבש חוק וקלות ראש בפני בעלה

יש כאלה צוחקות, הא הא הא הא הא, כל הרחוב שומע אותה

לא תרבש חוק וקלות ראש בפני בעלה

יש כאן עוד נקודות

אני עוד קצת אדלג עליהן

ותיזהר מקרוביו ובני ביתו כדי שלא יעבור עליו רוח קינה

הרבה פעמים האישה לא מסתדרת עם חמותה

כל המריבות בבית

זה החמות

דרך אגב, אני אומר גם לחמות

תעזבי את הכלה שלך

תעזבי אותה במנוחה

מה את רוצה ממנה?

ואם החמות באה, נהיית מבקרת המדינה

למה זה לא במקום?

למה זה לא כאן?

למה זה לא...

גברת, תנהלי את הבית שלך

את הבית של הבן שלך, תני לכלה שלך לנהל

ועכשיו נהיית מנהלת, מבקרת המדינה

דינדנשטראוס

תעזבי את הכלה שלך, תני לה לחיות

אתמול היא התחדנה, היום את רוצה שהיא תגיע למצב שאת לפני שנה היית בו,

עשרים שנה היית בו

אותו מצב שלך, כמו שאת התחלת גם היא מתחילה

תני לה לנהל

אבל האישה צריכה להיזהר בכבוד הורי בעליו וקרוביו

לא תדבר עליהם רעות

לא תדבר עליהם רעות

יש לך משהו, בעיה איתם? תסתדרי איתם לבד

לא, ראית מה אמא שלך עשתה לי?

למה כל המריבות האלה?

למה היא אמרה לי את המילה?

למה היא עשתה לי כך?

ותיזהר מקרוביו ובני ביתו כדי שלא יעבור עליו רוח קינה.

עוד דבר רבותיי,

חז״ל אומרים

על תמר

שכל הצנועה בבית חמיה זוכה ויוצאים ממנה מלכים ונביאים

כי יהודה כשראה את תמר ויחשביה לזונה

כי כיסתה פניה.

שואלת הגמרא מי שמכסה את פניה היא כזאת פרוצה?

איך חשב עליה יהודה שהיא פרוצה?

אומרים חז״ל, יהודה לא הכיר את תמר כלתו

שכל זמן שהייתה בביתו הייתה מכסה את פניה כי כיסתה את פניה כשהיא הייתה אצלו בבית

כשהיא הייתה אצלו בבית הייתה מכסה את הפנים לא הכיר בה עכשיו שראה אותה?

למה הוא חשב אותה?

אבל הוא לא ידע שזאת תמר, הוא ראה את הפנים, עכשיו הוא ראה את הפנים שלה.

עד היום הוא לא ראה את הפנים שלה.

לכן אישה צריכה להיות זהירה בקרובי בעלה,

לא לפתח איתם שיחה.

לא יושבים וצוחקים גם כן בתוכם.

אומר הרמב״ם, ותתרחק מן הכיעור ומן הדומה לכיעור.

אישה צריכה לשמור על הכבוד שלה,

ותתרחק מן הכיעור ומן הדומה לכיעור,

וגם לא להיות במקום שיש שם כיעור.

נעבור לגברים.

אומר הרמב״ם,

וכן ציוו חכמים שאדם מכבד את אשתו יותר מגופו,

ואוהבה כגופו.

וכן ציוו חכמים

על האיש

שידם מכבד את אשתו יותר מגופו,

ואוהבה כגופו.

איך אפשר לכבד יותר,

ולמה לא נאמר לאהוב גם כן יותר מעצמו?

למה לא ציוו חכמים על הבעל שאוהב אותה יותר מעצמו?

אומרים חז״ל, ואהבת לרעך כמוך.

דבר ראשון, אתם יודעים למי זה נאמר?

זה הבעל על אשתו.

רעך זאת אשתך.

ואהבת לרעך קודם כל אשתך.

דבר ראשון זאת האהבה שלך צריכה להיות לאישה.

אחר כך לכל העולם.

אבל צריך אדם לכבד את אשתו כגופו. איך מכבדים יותר מגופו, סליחה?

אומרים חז״ל שכשיש לאדם כסף לקנות חליפה לעצמו או חליפה לאשתו.

למי יקנה?

יקנה את החליפה לאשתו.

הוא יישאר עם החליפה שלו הישנה,

אבל את החליפה החדשה למי יקנה?

לאשתו.

זה נקרא מכבדה,

כי הכבוד זה הבגדים, זה הפאר של האדם.

מכבדה יותר מגופו.

אתה צריך לכבד את אשתך ולקנות לה. ודרך אגב, רבותיי,

אמרו חכמים, אמר אבא לתלמידים שלו,

הוקירו נשותייכו כהכי דתיתתרו.

אדם מחפש סגולות להתעשר.

מחפש סגולה.

יש כל מיני סגולות.

אחת מן הסגולות, רבותיי,

הוקירו נשותייכו.

אומרים חז״ל שאדם צריך לכבד את אשתו.

כשאתה מכבד את אשתך אתה זוכה לעושר.

מה העניין אומר הבן ישחי?

מה פתאום אדם מכבד את אשתו וזוכה לעושר?

איך זה הולך ביחד?

אומרים חז״ל,

אומר הבן ישחי שהאישה בבית דומה לשכינה.

וכיוון שהאישה בבית דומה לשכינה,

וכל השפע,

מאיפה הוא מגיע?

מהשכינה הקדושה יורד לעם ישראל?

כיוון שאתה מכבד את האישה והיא שמחה,

יש לך שפע בבית.

אז לכן אם אתה קונה לאשתך,

אם אתה נותן לה,

אם אתה משמח אותה, אתה זוכה לעושר ויש לך ברכה.

עושר זה הברכה.

מכבדה כמה?

יותר מגופו.

אדם צריך לכבד את אשתו יותר מגופו.

תכבד אותה הרבה.

יש כאלה פוחדים להוציא על האישה,

וכמסל

לא יכול להוציא שקל אחד.

כמה את רוצה?

למה כל כך יקר?

מה, יש לו מספיק ב-100 שקל?

בשביל מה את רוצה ב-400 שקל?

זה יקר מאוד.

זה סתם יקר.

לכי תחפשי ותמצאי משהו יותר זול.

אבל אין יותר זול.

זה המחיר.

זה המחיר.

מה אתה רוצה?

הוא מפחד להוציא את הכסף.

הוא אומר לך, הקדוש ברוך הוא תוציאי.

ובמה שיש לך, יהיה לך ברכה פי כמה.

אתה זוכה על ידי זה לאושר. אתה מכבד את השכינה בבית.

כי האישה בבית זו דוגמת השכינה.

זוכה לאושר.

ואוהבה כגופו.

אוהבה כגופו. אתם יודעים למה אני אומר אוהבה כגופו? אני רוצה להסביר לכם

איך זה עובד,

איך אוהבים,

איך מגיעים באמת לידי אהבה.

מי אוהב תינוק יותר בימים הראשונים שלו,

האבא או האימא?

האימא.

למה האימא?

האימא תשעה חודשים סחבה את הילד הזה.

אם תיתנו לגבר חצי שעה,

תן לו אבטיח,

שש קילו,

נלביש לו את זה פה על הבטן עם חגורה,

תסתובב חצי שעה.

וואי יקרה לו אחרי חצי שעה,

תפס לו הגב, הוא לא יכול לזוז.

תשעה חודשים היא סבלה,

היא סחבה את הולד הזה.

היא השקיעה בו

כל מה שעבר עליה בחודשים הראשונים, צר אבות, ולא ישנת בלילה,

וחם לה,

והלידה,

הצירים,

ויש לי קצת ניסיון, לא של הצירים,

היא עברה צירים,

והמוניטור, הכל רואים במוניטור.

הינה, עולה, עולה, עולה, עולה, עולה, עולה, עולה, עולה, עולה.

גבר, אם היה מקבל ציר אחד,

היה מתפרק.

עכשיו היא עשתה את כל זה, ועד הלילה.

ואחרי הלידה

ואחר כך נותנים להודים, מי ניקה אותו?

מי השקיע בילד יותר?

זאת האימא. האימא אוהבת את הילד יותר מהבן,

כי היא השקיעה בו.

מה זאת אומרת?

שימו לב, רבותיי, אני רוצה להסביר לכם את הדבר.

איך מגיעים לידי אהבה אמיתית.

שכשאדם משקיע בדבר,

מעצמו נכנס באותו הדבר.

תראו בן אדם

שיש לו רכב חדש,

וכל יומיים הוא מנקה אותו.

וקס

ושטיפה חיצונית, פנימית,

ואם יש איזה משהו ישר הולך ומנקה, אני אספר לכם, לפני שלוש שנים

חזרנו מהבבא סאלי,

עליו השלום זכותו להגן עלינו ועל כל עמו ישראל.

חזרנו מהבבא סאלי בשתיים בלילה.

היינו עם כמה חברים,

ואנחנו נוסעים באמצע הכביש מאשקלון.

אנחנו מסתכלים שמאלה ואנחנו רואים מיצובישי מגנום

מתחילה להתהפך באוויר.

מתהפכת.

צעקתי לו, איתן, איתן, תעצור מייד את הרכב.

וכולם בהלם, תעצור מייד את הרכב, חייבים ללכת לעזור.

עכשיו הרכב מתהפך ומתהפך ומתהפך.

כמה סלטות הוא עשה, כמה גלגולים עד שנעצר.

אמרתי להם, רוצו,

לכו תראו מה קורה,

אני בינתיים אעמוד כאן, אני אזמין אמבולנס.

התקשרתי למגן דוד באשקלון,

המוקדנית

אומרת לי, תחכה אתי על הקו,

מה קורה שם, תסביר לי מה הולך,

כמה פצועים. אמרתי לה, אני לא יודע, אני לא ליד המקום. כולם רצו למקום כדי, בינתיים, מה לעשות,

לראות מה לעזור, כדי להציל מה שאפשר, אני לא יודע.

היא אומרת לי, אני נשארת אתך על הקו,

רוץ ותגיד לי מה קורה. עכשיו, זה כביש מהיר,

באמצע הלילה, משאיות,

פחד חדים.

כל המשאיות מגיעות במהירות,

מייד הן רצו, הרכב היה באמצע הכביש,

קודם כול הפכו אותו על הצד חזרה, לפני כן יש לי גיס, השם ישמור אותו, הוא זגג.

על המקום, את הזכוכיות של החלון, הרכב שכב על הצד של הנהג,

הוא שבר את החלון מצד אחד,

מי שזגג לא מפחד מזכוכיות,

ואז הבן שלי והוא, שיהיו בריאים,

היתה שם נהגת בת 22 והוציאו אותה מתוך הרכב.

הפכו את הרכב בחזרה, שמו אותו בצד, שלא ייכנסו בהם כל המשאיות.

כשהגעתי,

הבחורה ניצלה בנס.

היא ישבה על הקרקע,

רק התלוננה שכואב לה קצת הרגל.

בינתיים אמרתי להם, תשמעו, יש כאן רק נפגעת אחת,

יש לה רק פגיעה ברגל,

תשלחו רק אמבוננס אחד בינתיים, לא צריך יותר.

עכשיו אנחנו רוצים לדבר איתה ומתקשרים איתה, אה, אה, אה, היא צועקת.

התקשרתי לאבא שלה,

ב-02 בלילה,

אמרתי לו,

אדוני,

שלום עליכם,

תשמע, אנחנו פה,

הבת שלך עם הרכב כך וכך, נכון, וזה,

באמת, תשמע, היא עשתה תאונה קלה, הכול איתה בסדר גמור, ברוך השם, הנה היא כאן לידינו, אם אתה רוצה

נדבר איתה.

מה קרה?

מה היא עשתה?

אמרנו לה, היא עשתה תאונה עם הרכב, לא, אל תיבהל, הכול בסדר, הנה, אפילו תיקח לדבר איתה.

אומר לי, תגיד לי, רגע,

מה עם הרכב?

לא, אדוני, אני התקשרתי לך לדווח לך על הבת שלך,

וכך תדבר איתה,

אבל תגיד לי, מה עם הרכב?

מה קרה לרכב?

אמרתי לו, מה אתה רוצה עם הרכב? ריבונו של עולם.

הבת שלך בת 22, התהפכה.

אתה שואל אותי על הרכב?

אני לא יודע מה אני אעשה לבת הזאת.

יהיה ריבונו של עולם.

אמרתי לו, אדוני,

כל טוב שלום.

באתי לדווח לך על הבת שלך, שהכל בסדר, אתה שואל אותי על הרכב?

על הרכב אתה שואל אותי?

אדם שמשקיע בדבר אוהב אותו כנפשו.

האשה השקיעה בילד הזה תשעה חודשים ביותר,

ומה השקיעה בו? איזה סבל סבלה עבורו.

היא אוהבת אותו יותר ממי?

היא אוהבת אותו יותר מן אבא.

אחר כך, כשאבא מתחיל להשקיע, וקצת מתחיל להזרים,

וקצת לקום באמצע הלילה, כי בדרך כלל כשאבא חדש,

הוא פתאום קיבל כדורי שינה. הוא לא מתעורר בלילה.

הילד סורחת לשמיים,

הוא לא מתעורר.

מה קרה?

נתנו לו כדורי שינה.

למה קרה?

לא מתעורר.

יושב.

מי מתעורר?

רק הילד.

האבא כבר על הרגליים.

מה יש? היא השקיעה בו יותר.

כשהאבא מתחיל להשקיע,

רבותיי, כדי שאדם יגיע לידי אהבה לאשתו,

אם הוא לא ייתן לה,

אם הוא לא ישקיע בה,

הוא לא יכול להגיע לידי אהבה.

עכשיו, אתם יודעים למה באמת בסופו של דבר הבעל אוהב את אשתו כשהוא נותן לה ונותן לה?

כמו שהיו אומרים לנו פעם בסמינר, אם אתם זוכרים,

נתינה מולידה אהבה.

אתם יודעים בעצם את מי הוא אוהב?

הוא אוהב את עצמו.

למה הוא אוהב את עצמו?

כשאת אוהבת את הבן שלך, את אוהבת את עצמך.

כי את אוהבת את מה שהשקעת בילד.

כי בטבע של העולם שהקדוש ברוך הוא נתן, בטבע האדם, שהוא יאהב את עצמו.

וכשהוא נותן בדבר, הוא אוהב את מי?

את מה שהוא השקיע.

אז ככל שאתה משקיע יותר, אתה אוהב יותר.

כי אתה נותן משלך ומעצמך ביותר בזולתך.

שנותן הרבה לאשתך.

אתה אוהב אותה יותר, אתה תגיע לאהבה יותר,

אתה מקיים את המצוות, עשה דאורייתא, ושימח את אשתו אשר לקח,

להגיע לידי אהבה אמיתית.

מה צריכים לתת לאישה?

לא רק כסף.

פעם הייתה אישה אחת, באה בתלונות.

הרב, לא טוב לי.

אני לא מאושרת.

אין לי חיים.

הרב,

מה קרה, גברתי?

חסר לכם כסף?

לא, בעלי עשיר.

אין לנו שום בעיות של כסף.

בית יש לכם?

יש בית. יש לכם חובות? אין חובות.

מה חסר לך?

חסר לי בעל.

אין לי בעל.

מה פירוש חסר לך בעל?

בעלה כל הזמן בנסיעות,

הוא כל הזמן בחוץ-לארץ.

כשהוא חוזר הוא קונה.

זאת אומרת, אבל אין לי בעל.

מה את רוצה, גברת?

הוא לא מחמיא לי.

הוא לא מדבר איתי.

יש לי את הכול. תראה איזה טבעות.

שרשראות, יהלומים, הכול יש לי.

אבל אין לי כלום.

על זה אמר שלמה המלך,

טוב פת חרבה ושלווה בה מבית מלא זבחי ריב.

כשהוא מגיע,

היא רק בבעיות איתו.

היא לא יכולה לדבר איתו.

הוא לא מתקשר איתה בכלל.

מעל הכול, רבותיי, צריך לתת לאישה את המחמאות.

להחמיא ולהחמיא ולהחמיא, כי האישה, ואתם יודעים איפה היא משמינה?

מהאוזניים.

אם לא תיתן לה מחמאות

ותגיד לה שאתה אוהב אותה,

לא כמו אותו אחד. היה אחד, אמר לאשתו, בחופה.

אבל אם הוא אמר לה,

אשתי היקרה, אני אוהב אותך.

מכאן

להודעה חדשה.

כשיש שינוי, אני אודיע לך.

לא,

היא רוצה כל יום שתגיד לה שאתה אוהב אותה.

היא רוצה שתגיד, נשמה שלי,

אהובה שלי.

וכל אחד, כפי

יד השם הטובה עליו,

איך שהתרגל לדבר עם אשתו.

שפת החיבה,

שאתה התרגלת לתת לאשתך, את זה תיתן לה.

כי בלי מחמאות אישה לא יכולה לחיות, אין לה חיים.

תגיד לה על האוכל, איזה אוכל טעים היא בישלה.

תדבר איתה על איך היא נראית.

את האישה הכי יפה בעולם.

אומרים חז״ל שאדם צריך להגיד לאשתו, את האישה הכי יפה בעולם. כל הנשים לידך?

כמו קוף.

פעם בא אדם אחד ואמר לי, הרב,

את האמת?

אני לא יכול להגיד את זה לאשתי.

למה?

אבל בוא תראה אותה.

אך אין תאונה חזיתית.

אמרתי לו, אין כזה דבר.

אין בת ישראל לא יפה.

אין כזה מושג.

כי כל בת ישראל יש לה נשמה קדושה.

היופי

זה היופי הפנימי.

היופי של בת ישראל זה מה שבא מבפנים.

בפנים יש את היופי הפנימי של האישה.

כשאתה נותן לה ומעניק לה,

היא מוציאה את כל היופי הפנימי החוצה.

ואז אתה רואה את היופי שלה.

חז״ל אומרים שמרים הנביאה,

אחות משה רבנו עליה שלום,

הייתה ירקרוקת, לא הייתה יפה בכלל, הייתה אישה חיוורת.

עד שלקח אותה עתניאל בן קנז והפכה להיות אישה יפיפייה.

כי כל היופי צף החוצה.

כל היופי.

כשתיתן לה אתה תראה את היופי.

וברוב פעמים תגיד לה, את האישה הכי יפה,

יפהפייה שלי,

כל המילים שאתה רוצה.

אתה יום אחד תראה באמת את היופי שלה.

ואז אומר לנו,

אומר לנו החינוך,

עד שיבוא אצל הטבע כל מעשה אישה אחרת וכל ענייניה דרך זרות.

שמעתם, רבותי, איך מגיעים?

איך מגיעים?

עד שיהיה

כל ענייני אישה אחרת,

כל מראה של אישה אחרת יהיה זר בעיניו.

זו אישה בכלל לא יפה.

שלי הכי יפה בעולם.

כי כשהוא יראה ויתבונן וייתן ויוציא ויפיק ממנה את היופי שלה, אין יותר יפה ממנה בעולם בשבילך.

כי באמת בשבילך היא הכי יפה בעולם.

אין יותר יפה ממנה בעולם בשבילך.

ואם יש לו ממון, מרבה בטובתה כפי ממונו.

יש כאלה, יש להם, הוא לא יכול לשחרר.

שחרר, חביבי, שחרר.

שחרר, יש לך.

הקב' ברך הוא ברך אותך, תן!

בוודאי לא יותר מדי.

בא לך, בא אלי הרב, היא רוצה רכב.

טוב, למה היא רוצה רכב? אני לא יודע. מה היא תעשה עם זה?

איפה היא תסתובב?

אני יודע מה לתת לה?

אצלו, אל תיתן לה.

אבל אם האישה באמת,

תלוי אם האישה מותר לה להוציא רישיון או לא,

כל אחד עושה שאלת רב,

אבל אם לצורך דבר הנצרך,

אז צריכים לבדוק את זה, לברר, לשאול, תשאל את הרב, כן או לא.

כי כבר דיברנו שיש צורך לאדם לקנות לאשתו. חייב!

קנאה הבריאה.

ולא יטיל עליה אימה יתרה.

תשמעו, רבותיי, מה זה לא יטיל עליה אימה יתרה?

זה גם לנשים אני אומר את זה,

אבל נדבר קודם לגברים.

תראו את הגמרא.

הגמרא במסכת גיטין

מביאה את המעשה של פילגש בגבעה.

מכירים את המעשה של פילגש בגבעה?

שם, במעשה הזה,

הייתה לאדם אחד פילגש,

הוא הגיע לבני שבט בנימין,

ואז לקחו אותה ועשו לה את כל אותו מעשה,

והייתה מלחמה גדולה בישראל, ויצא מזה

ממש

רעה גדולה הייתה לעם ישראל בדבר הזה.

על מה היה כל הדבר?

מאיפה נבע כל העסק הזה?

אומרת הגמרא,

אמר רב חסדא,

לעולם על הטיל אדם אימה יתרה בתוך ביתו,

שרפילגש בגבעה הטיל עליה בעלה אימה יתרה והפילה כמה רבבות מישראל.

ואמר רב יהודה, אמר רב, כל המטיל אימה יתרה בתוך ביתו,

סוף הוא בא לידי שלוש עבירות

גילוי עריות ושפיכות דמים וחילול שבת.

תשמעו רבותי,

וטוב שהגברים ידעו את זה,

וגם לנשים,

ותראו לאיפה אדם יכול להגיע.

אדם יכול להגיע על ידי מה?

שהוא מטיל אימה יתרה בתוך ביתו,

לגילוי עריות,

שפיכות דמים,

לחילול שבת,

ומאכילה אותו נבלות וטרפות.

איך?

יום אחד הגעת הביתה.

האישן הכינה את התבשיל כמו שצריך, הכול מוכן.

ברגע האחרון, דקה לפני שנכנסת,

האישה גילתה שמהסופר, במקום לקחת עוף,

גלאט, חלק, מהדרין

בהשגחת בדץ,

הטוב ביותר שיש,

קנתה עוף טרף.

בישלה עוף טרף.

היא מסתכלת על הניילון,

היא רואה כתוב על הניילון, לא כשר, היא התבלבלה.

היו שקיות ניילון דומות,

היא לקחה עוף טרף.

בעלה בא באותו יום, מה זה רעב, עצתני.

היתה לו מלחמה כל היום בעבודה,

וכל היום נסיעות,

ופקקים, ועד שהוא הגיע, ורעב. ואתם יודעים שבעל רעב?

זה מלחמת עולם.

כשאת רוצה לבקש משהו מבעלך, עצה טובה, נשים יקרות.

את רוצה לבקש משהו מבעלך?

לא כשהוא עצבני.

הוא בא הביתה,

קודם כל, בעלי היקר, נשמה שלי,

בטח איזה יום עבר עליך.

שב, שב, שב, אני אתן לך משהו לשתות, משהו לאכול.

תני לו לאכול, תני לו לשתות.

תרגיע אותו, תני לו לאכול מה הוא אוהב,

עד שלאט לאט

ככה הוא

נרגע.

תגידו לו, תשמע, אתה יודע, אני צריכה 200 שקל לזה, ועוד 500 שקל לזה.

ואם אתה מתקחיק לי את הארנק, תעזבי אותי לנוח,

מה שתרוצה, אני אעשה בשבילך הכל.

יש כאלה איכשהו נכנס הביתה, כולו עצבני, כולו עייף, כולו רעב.

תביא 500 שקל.

למה לא השארת לי?

למה לא...

רגע, תירגעי.

מי ידבר איתך עכשיו?

חכה עוד חמש דקות.

תני לו לאכול, תני לו לשתות, תני לו להירגע. אחר כך, מה שאת רוצה.

בנועם שיח.

תראו מה קרה לאותו אדם. הוא בא עייף,

רעב,

עצבני,

הוא נכנס הביתה.

ואז

אשתו מודיעה לו,

תשמע, אל תשאל, קניתי עוף טרף.

אין אוכל.

מה, איך עוף טרף?

התבלבלתי, קניתי עוף טרף במקום בדץ גלאט.

אין לך עיניים?

איפה העיניים שלך?

איפה הראש שלך?

כל הזמן את עם העניינים שלך, כל פעם הסיפורים שלך,

עד שאני בא הביתה ואני עייף ואני רעב, ועד איפה את?

מפיל עליה

אש בגופרית.

אתם יודעים מה יקרה פעם הבאה?

פעם הבאה הוא יבוא.

שיאכל טרף,

שיאכל נבלות וטרפות, העיקר שלא יצעק עליו, שלא יבלבל את המוח.

שיאכל.

ואת הגמרא, כל המפילמה יתרה בתוך ביתו סופו בא לידי שלוש עבירות.

ומאכילה אותו נבלות וטרפות,

גילוי עריות.

איך גילוי עריות?

איך?

פעמים שהאישה, קרה לה מקרה, ועכשיו היא לא טהורה.

והוא בא הביתה, כולו שמח וטוב לב,

והיא מודיעה לו.

והוא מתחיל להחמיץ פנים,

ומה קרה?

ופעמים שזה קורה גם באשמתה.

אלה דברים שהיא גם עושה באשמתה.

אמרו לך לא לעשות כך, ולמה עשית? ו...

כשיקרה פעם הבאה,

ולא תספר לך,

כי תאכיל אותך נבלות וטרפות,

כריתות,

כרת.

ושפיכות דמים,

מבאר הבן אישך, עם מה זה שפיכות דמים?

היא הכינה לך שתייה,

משהו מיוחד,

מה שאתה אוהב,

ואמרת לה, תחיני, אני רוצה לבוא לשתות.

אומר הבן אישראי, אז בזמנם הייתה בעיה של גילוי.

היה אסור להשאיר את המשקאות בגילוי.

היו בהם הנחשים ומטילים בהם הרס.

והיא שכחה

והשאירה את זה בגילוי.

פעם אחת היא ראתה שמה, היא השאירה את זה בגילוי, היא אמרה לו, תשמע, אל תשתה, השאירתי את זה גלוי.

למה את לא מסודרת?

למה את לא עושה את מה שצריך?

כל הזמן הבא היא דפוך.

כל הזמן זה.

בפעם הבאה, אפילו אם היא תראה את הנחש מטיל ארס

בשתייה שלו,

היא לא תגיד לו, היא תיתן לו, הוא ישתה,

הלך הלם.

קראו ברבי אלישחי,

לעולם אל יטיל אדם המהמה יתרה בתוך ביתו.

הוא מגיע לחילול שבת

כל יום שישי בצהריים.

מי נכנס?

מסתייצר הרע.

כל יום שישי בצהריים, תראו מחצות יום,

מי נכנס?

שלום עליכם.

מי?

השטן בכבודו ובעצמו.

וכולם עכשיו עולים על טורים.

למה זה לא במקום?

למה את לא מוכנה?

למה זה פה? למה זה שם?

נו, תתכוננו כבר. למה לא התקלחתם?

נכנס הביתה ועושה שם סדר. יופי של סדר.

ומה קורה לאישה?

בדקה ה-90,

חמש דקות לפני שבת,

זה הזמן שלה להיכנס לאמבטיה.

והוא כולו,

והוא כולו על שבת!

נו, את כבר יוצאת?

נו, צריך להביא כבר את הנרות! רגע, אבל למה דקה ה-90?

אתם יודעים מה קרה לי פעם אחת?

אמרתי לאשתי השבת, אני בבית, אני עוזר לך,

אני עושה את הכול היום.

עשיתי הכול.

הכנתי את הפלטה,

שמתי את הסירים,

מה ש... אני אומר לכם, הכנתי,

רק שכחתי להכניס את העתק על השקע.

אמא היא קוראת משטרת ואומרת לי,

ואתה גם כן, אתה יודע להכין את זה,

אני יותר מנהג מפה והיום הלאה,

שלום חבר,

אני כבר יותר, לא,

תסתדרי לבד.

אבל אם היושב-ראש מתייחסת יפה...

לא נורא, אז פעם הבאה נאכל ביער, אז פעם הבאה תעזור לי יותר, פעם הבאה אני...

למדנו לקח, כל פעם, אני כל יום שישי, יש לי פחד, אני... כל יום שישי, אני הולך לבדוק את התיק אשר בפנים, הכל בסדר,

לא יתקבע.

מגיעים לידי חילול שבת!

הוא נכנס איתה לקטטות, למריבות!

ודווקא עושה, עשר דקות לפני שבת, למקלחת.

דווקא.

ואם היא פעם אחת היא תכניס את התיק על השקע,

אוי ואבוי!

הוא יבוא הביתה והמרק שלו קר, ולמחר אין לו חמין!

אתם יודעים מה יקרה בשבת הבאה אם יקרה לה כזה דבר? היא תכניס את התיק על השקע, חילול שבת.

לעולם על יטיל אדם עמה היא תירא בתוך ביתו.

אם כבר דיברנו על שבת, על יום שישי,

אני רוצה להראות לכם את הגמרא בגיטין.

איזה יופי, איזה יופי של גמרא.

רבי מאיר,

אומרת הגמרא,

הנו בתרי דאיגרי בהו שטן. היו זוג אחד

שהשטן היה מתגרה בהם.

מה היה?

דכל ביישימשי כל ערב שבת

היו רבים.

אבו ממצי בהדה הדה. כל ערב שבת היו מתקוטטים,

הזוג הזה.

איקלא רבי מאיר לאטם. הזדמנה שמה רבי מאיר.

עקבינו תלת הביישימשה.

התעכב אצלם שלוש שבתות.

עד דאבת לאוש אל עמה.

עד שעשה ביניהם שלום.

שמעי דקאמר, הוא שמע את אותו אחד אומר,

וי דאבקה רבי מאיר לאו גברא מביתה.

אמר על עצמו, וי לעצמו שרבי מאיר הוציא אותו מהבית הזה.

שלוש שבתות לקח לרבי מאיר כדי להוציא את השטן מהבית.

איך הוא עשה את זה?

הוא אמר, בערב שבת הראשון הוא בא,

ישב ביניהם,

ערב שבת.

עכשיו האיש והאישה בבית, רבי מאיר בבית, מישהו ירים את הקול שלו?

מישהו התעצבן?

מישהו יריב?

מישהו התקוטט? לא היה להם נעים?

שבת אחת עברה בשלום.

שבת השנייה, איך הם באים לריב? רבי מאיר נכנס. שלום, הגעתי.

שלום עליכם.

נכנס רבי מאיר, לא היה להם נעים, עוד פעם לא רבו.

עכשיו שבת שלישית, אמרו בטח השבת לא יבוא.

בואו נשלים את שתי השבתות האחרונות,

ונביא עכשיו

את כל הכוחות.

הגיע הזמן, רבי מאיר נכנס.

שבת שלישית וגמר להם את העסק, עשה ביניהם שלום. רק נכנס רבי מאיר.

אתם יודעים מה זה אומר רבי נשחי? למה שלוש שבתות?

הוא אומר כי הם יתקוטטו בשלושה דברים,

בדיבור, במחשבה, במעשה.

הוא אומר, היה צריך שלוש שבתות כל שבת להוריד להם דבר אחד.

דיבור! קללות!

שתלך לה ותיקח ופה פה קללות!

אומר את הדיבור, היה צריך להפריד ביניהם.

עשה ביניהם שבת אחת שלום על הדיבור.

במחשבה!

היה ביניהם שנאה מרוב שהיו רבים זה עם זה.

עשה להם שלום במחשבה.

במעשה!

אומר רבי נשחי, שהיו מתקוטטים, היו רבים.

אגרופנים.

היה לה גז מדמיע,

שורפת לו את העדיים.

שבת שלישית, איך הוא פתר להם את הבעיה?

במעשה.

כל שבת דבר אחד,

שבת שלישית, עשה ביניהם שלום.

אמר השטן, וי לא הוא שהוציא אותו רבי מאיר מהבית הזה.

יום שישי בצהריים,

שהיה זמן מוכן לחטא הדם הראשון עד היום, יש לנו כל יום שישי את אותו עניין.

צריך להתגבר ביותר ולהשכין את השלום בבית

ולוותר ולהוריד את הראש ולשתוק

ולא לענות

ולהרגיע.

לא נורא נשמה שלי. מה את רוצה?

מה אתה רוצה?

בואו נעשה ביחד.

חחח.

לא קרה כלום.

אני מבין אותך.

אני מבינה אותך.

עושים את הדברים ביחד,

מגיעים לשבת בשלום.

אני רוצה לספר לכם סיפור.

באו זוג לרב אברג'יל,

אב בית דין בבאר שבע. נדמה לי שזה היה מרב אברג'יל.

הזוג הזה, תשמעו רבותי מה שקרה.

באים לרב, שלום כבוד הרב.

כן רבותי מה בשבילכם?

הוא אומר לך הרב הרב, היא רוצה להתגרש.

כן גברתי, הרב רוצה להתגרש.

אני רוצה להתגרש?

הוא מכריח אותי להתגרש.

אומר לבעל מה יש לך?

מה אני אגיד לרב,

מצא אישה, מצא טוב.

אומרים העולם לא מצה, עוד יותר טוב.

אני לא יודע אם אני בטוב או בעוד יותר טוב.

לא יודע איפה אני נמצא.

אומר לו, מה יש לך? אומר לה, תשאל אותה.

אני לא יודע, תשאל אותה, היא תגיד לך.

אומרת לו, הרב,

זה בעל זה?

זה בעל?

כל בעל מגיע בערב שבת לביתו ושר לאשתו סרנדה.

אשת חיל ממצא ורחוק מפני נמיך.

הרב, תשאל אותו אם הוא שר אשת חיל בערב שבת.

אנחנו מגיעים בליל שבת הביתה, הוא לא שר אשת חיל.

הוא לא שר לי.

אני יכולה לחיות איתו?

תסתכל עליו הרב ואומר לו, תגיד לי,

זה נכון?

אומר לו הרב,

זאת אשת חיל, זאת?

איך אני אשאיר לה?

איך אני אשאיר לה אשת חיל?

אתם יודעים מה אנחנו משתדלים לעשות בערב שבת, רבותיי?

בערב שבת, באשת חיל,

אחרי ששרים.

קמו בניה ויאשר הוא הבעלה, ויהלה לה רבות בנות,

אנחנו פה מאיטים.

רבות בנות עשו חיל ואת,

עלית על כולנה, שרים לאשה.

סרנדה.

זה בליל שבת אשת חיל לאשה.

כל אשה היא עבדה, טרחה, הכינה את השבת,

מגלת אליך את הילדים, עוזרת לך בכל העניינים.

הערב שבת גם תשאיר אז זה לא תשאיר לה.

אבל אומר לו, הרב, זאת אשת חיל, זאת?

זאת אשת חיל, איזה אשה זאת?

אני לא יכול להשאיר לה אשת חיל.

כל היום מסתובבת,

הבית לא מסודר, הילדים לא מסודרים.

אהה, איזה אשה!

אמר לה הרב, תשמעי גברת,

הבנתי את הבעיה,

תמתיני כמה דקות בחוץ,

בואי נראה מה נוכל לעשות.

אמר לו, הרב, תגיד לי,

אתה מבין מה שאתה עושה?

אתה יודע איך אתה פוגע באשתך?

לא, אתה לא שר לה אשת חיל.

אתה יודע מה שעשית עכשיו?

כזה דבר עושים, ריבון העולמים!

אומר לו, הרב,

אני לא מסוגל.

מה, אני אשקר את עצמי?

אני לא יכול לשאיר אשת חיל?

איזה אשה זאת? אשת חיל זו?

אמר לו, אתה יודע מה? בוא נעשה עסק.

אתה תשאיר אשת חיל,

רבות בנות עשו חיל, רק ואת תלית על כונה, תסתכל עליה,

אבל תכוון על אמא שלך.

פונה איך?

אמר לו, בסדר.

רבות במא, אל תגיד לה כלום.

אתה תכוון עלי?

אבל תשאיר לה. בשביל זה להתגרש. אתה רוצה באמת להתגרש? הוא אמר לו, לא.

אני לא רוצה להתגרש, אבל היא, מה אני אעשה? היא עושה לי את המוות בגלל אשת חיל. אני לא יכולה לשאיר.

טוב, אל תתכוון עלי, אל תכוון על אמא שלה.

מתאים או לא מתאים?

אמר לו, בסדר, הרב, אני מסכים.

קרא לאמר לה, לא, הנה, מעכשיו,

כל ערב שבת,

אשיר לך שאת חיל, הכול יהיה בסדר.

את זה עוד הפעם.

לא, לא, אתה מקבל על עצמך?

כן, מקבל על עצמי.

אתה תשאיר כל ערב שבת אשת חיל? כן, אני אשאיר.

אדם בא בערב שבת מבית הכנסת והשולחן עוד לא ערוך.

אז מה?

עוד לא ערוך.

מה קרה?

מה אתה כועס?

מה אתה עצמני?

חסר לאישה מה לעשות בבית?

זה לכלך, זה צריך לנקות, זה צריך להחליף, זה?

מה, היא שיחקה עד עכשיו?

תן לה לחיות!

לעולם על הטיל אדם אימה יתרה בתוך ביתו.

אומנם אימה צריך להטיל בתוך ביתו. צריך שתהיה לאישה אימה קצת מהבעל,

אבל לא יתרה.

אני לא עושה את זה קיצוני מדי.

צריך שתהיה לאישה. תכף נראה את הדברים.

עוד מה כתוב ברמב״ם, רבותיי, תדעו לכם שכל מה שאני אומר לכם, הכל מאיפה?

הכל ממקורותינו הקדושים,

הכל מדברי הרמב״ם,

שזה הלכה, הלכה למעשה.

ויהיה דיבורו עימה בנחת.

אדם צריך לדבר עם אשתו בנחת.

ולא יעצב ולא רק זן.

אל תהיה יותר מדי רקזן, אל תהיה יותר מדי עצוב.

בא הביתה, לא מדבר איתה.

טוב, דבר.

מה יש לך?

טוב, קרה משהו?

תן מילה טובה.

תוציא מילה, תגיד שלום, תגיד שלום, מה שלומך, אשתי?

דבר איתה.

אדם צריך לדבר עם אשתו.

צריך לפתח איתה את השיחה. צריך לדבר איתה.

ואל תדבר איתה ברוגז, אלא כל דיבורו יהיה עימה בנחת.

אני חוזר לאנשים

וכן ציוו על האישה שתהיה מכבדת את בעלה ביותר מדי

שתהיה אישה מכבדת את בעלה ביותר מדי. דרך אגב, כל חינוך הילדים טמון פה.

כשהבעל נכנס הביתה, אם הוא תלמיד חכם על אחת כמה וכמה,

אבל גם אם הוא לא תלמיד חכם כשהבעל נכנס הביתה תעמדי לפניו.

אתם יודעים מה קורה כשהילדים רואים את אמא כמה לפני הבא?

כולם קמים.

כשכולם קמים, מה הם לומדים כולם?

צריכים לכבד את אבא.

גם אמא מכבדת את אבא.

עומדים לפני אבא מלוא קומתה היא קמה,

היא נותנת לו כבוד,

ובעלים אוהבים כבוד, מה לעשות?

הגברים אוהבים את הכבוד.

אז תני לו את הכבוד.

ואומר הרמב״ם,

שהיא תהיה מכבדת אותו,

ציוו על האישה שתהיה מכבדת את בעלה ביותר מדי.

מה לעשות לך? כוס קפה, כוס תה.

מה אתה רוצה לשתות? מה אתה רוצה לאכול?

ויהיה עליה מורא ממנו.

צריך שיהיה לאישה מורא מפני בעלה.

צריך שתהיה לאישה מורא מפני, מורא באלף, יראה

מפני בעלה.

איך את מדברת עם בעלך?

ביראה.

לא ביראה יתרה,

אבל יראה של כבוד.

ותראו איך, אומר הרמב״ם,

ותעשה כל מעשיה על פיו.

יש נשים עושות דווקא מה שהבעל שונא.

דווקא מה שהוא לא אוהב היא עושה.

היא מתלבשת, מה שהוא לא אוהב היא שהיא תלבש.

דווקא, זה מה שהיא רוצה.

אבל אני לא אוהב את הלבוש הזה.

וכל, אומרים לך, אמר הסטייפלר,

שהאישה כל חינה על בעלה.

אישה רוצה להיות מוצאת חן בעיני בעלה.

והאישה רוצה למצוא חן בעיני בעלה, ותגיד לה את זה שהיא מוצאת חן בעיניך.

אבל אם את מתלבשת לא כמו שהוא אוהב,

את עושה את הדברים שהוא לא אוהב שאת עושה.

כל אחת יודעת מה בעלה לא אוהב שהאישה עושה.

הוא מגיע הביתה, חצי שעה בטלפון.

טוב, תסגרי עכשיו את הטלפון.

לא הזמן עכשיו לטלפון.

חצי שעה מדברת עם השכנה שלה, אבל עד היום כל היום הייתם ביחד, דיברתם.

כוס קפה עם הבעל, לא עם השכנה.

צריך שהשכינה תהיה בבית ולא שהשכינה תהיה בבית.

ויהיה בעיניה כמו שר או מלך.

יהיה בעיניה כשר או מלך.

החיובים על הבעל הם גדולים, אבל גם על האישה.

את צריכה לראות את בעלך כאילו הוא שר, כאילו הוא מלך.

בעלך הוא כמו מלך. את מכבדת אותו כמו מלך.

את יראה ממנו כמו מלך. את עושה אותו מלך.

היה לי מפקד בצבא,

והוא אומר לך, אתה יודע מה אמרתי לאשתי?

הוא אומר לי לפני החתונה, אמרתי לאשתי,

אני אעשה אותך מלכה,

אבל בתנאי שאני המלך.

אם אני המלך, אני אעשה אותך מלכה.

זה מה שתקבלי, אתה עשי אותו מלך, את תהיי מלכה.

יש כאלה מפחדות לתת כבוד לבעל.

מפחדת שהוא יזלזל בהם בחזרה.

אבל זה לא נכון.

כשאת תכבדי את בעלך,

ומי שהולך ביראת שמיים אמיתית,

מי שהולך על פי התורה,

כשהאישה מכבדת הוא מחזיר לה אהבה וכבוד

והדדיות

מהלכת בתאוות ליבו.

אישה צריכה להלך בתאוות ליבו של הבעל.

ומרחקת כל מה שהיא שנא

יש דברים שהבעל שונא בבית,

תרחיקי את זה מן הבית, אל תשאירי בבית.

וזה דרך בנות ישראל ובני ישראל הקדושים והטהורים בזיווגנו.

בדרכים אלו יהיה ישובן נאה ומשובח.

רבותי, דיברנו קצת,

וזה אפילו בקצרה,

זה בקמצוץ,

על השלום בית.

אבל הכול אמרתי לכם לא מעצמי,

הכול אמרתי לכם מתוך

החינוך

ודברי הרמב״ם והגמרות.

שום דבר לא מעצמי. רק הסיפורים, כדי להתאים את הדברים.

עיקרי הדברים כתובים ברמב״ם.

וכשהרמב״ם כתב לנו הלכה,

ההלכה לעולם לא תשתנה.

וההלכה היא נשארת לעולם.

לא משנה באיזה דור אנחנו נמצאים,

באיזה שנה אנחנו נמצאים לבריאת העולם.

תורה היא ולא תשתנה.

ההלכה לא משתנה,

כדי שיהיה זיווגן ויישובן של בני הזוג נאה ומשובח.

איך?

על ידי המעשים הללו.

על זה אומר לך החינוך.

אומר לנו החינוך באותה מצווה של ושימח.

נחזור קצת, רבותיי, לדברים שהוא אמר.

על כן גזר עלינו העם אשר בחר להיות נקרא על שמו שנשב עם האישה המיוחדת לנו.

להקים זרע שנה שלמה מעת שנשא אותה,

כדי להרגיל לטבע עימה,

כשנתרגל עם התוואים של זה עם זו.

ולהדביק הרצון אצלה.

אנחנו מוסיפים באהבה ורוצים רק את האישה שלנו, לא צריכים אף אחת אחרת בעולם.

עד שיבוא אצל הטבע כל מעשה אישה אחרת וכל ענייניה דרך זרות,

יהיה הכל זר בעיניו.

הכל יהיה זר בעיניו.

לא יצטרך לנשים אחרות. לא יצטרך שום דבר אחר.

כשאדם ידקדק בדברים,

בוודאי ובוודאי שלא שלום בית.

וכשיש לאדם שלום בית,

הברכה מצויה בבית.

כשיש לאדם שלום בבית,

האישה לא תתקוטט עם בעלה.

לא תעשה איתו מריבות על חינם.

ואדם יגביר אהבתו אליה בכל הדברים שלמדנו, ומרחיקים כל הדברים.

שהם לא

לא לבית הזה.

וכפי הדברים שלמדנו,

בוודאי ובוודאי שיהיה, כמו שאומר הרמב״ם, זיווגם נאי ומשובח.

ועל ידי זה,

על ידי זה נגיע למטרה.

מה המטרה?

ויוכשרו הוולדים שתלד לו ויהיה עולם מלא חן לפני בוראו.

ככה אנחנו נזכה, בעזרת השם, גם שכל אחד ואחד מאיתנו,

אני מברך את הציבור ואת כל מי ששומע אותנו באתר שופר.

אנחנו בהזדמנות הזו רוצים לברך את הרב אמנון יצחק, השם ישמרו וחייהו.

אני בתקופה האחרונה זכיתי שאני משרת אותו בקודש.

זאת אומרת,

זכיתי קצת להידבק לארגון שופר, אני לא יודע מה זו זכות שלי.

באמת שאני לא יודע

איך זכיתי לדבר הזה,

להידבק לארגון הקדוש הזה.

אני בעצמי אברך, אני לומד כל היום, אבל להידבק לכזה מקום,

זכות שאין כדוגמתה.

ובתקופה האחרונה,

לא לכל המקומות

הייתי עם הרב.

אבל זה לא ייאמן כי יסופר מה שקורה בכל הארץ והפעולות

שארגון שופר עושה.

זה במעט מן המעט, רבותי, אני עכשיו הולך להגיד לכם.

במעט מן המעט. אני אומר לכם, בשבוע שעבר,

כל יום הרצאה במקום אחר בכל הארץ.

כל יום.

כל יום, רבותי,

היתה לנו הרצאה בכל מקום בארץ.

אני לא יכלתי להיות עם הרב בכל ההרצאות,

אבל זה לא ייאמן.

איזה ציבור קדוש מגיע.

בחורים, בנות צעירות,

עמך ישראל מגיעים ושותים בשקיקה את דברי קודשו של הרב.

איזו חזרה בתשובה,

איזו התקרבות לקדוש ברוך הוא.

והדברים שהרב אומר, ודרך אגב,

כל יום, אני אומר לכם, רבותי,

כל יום,

בכל שיעור כזה שאנחנו מעבירים

באינטרנט, בשופר,

אלפים, אלפים, אלפים שנכנסים לאתר ורואים את הרב.

כל הרצאה לא מפסידים. אני מכיר אנשים אישית

שאמרו לי, אנחנו לא מפסידים את ההרצאות של הרב.

כל הזדמנות שיש,

אנחנו נכנסים ורוצים לראות את הרב.

ושומעים אותו.

וזיכוי הרבים שאין כדוגמתו בכל הארץ ובכל העולם.

יום אחד דיברה אתי אשה מארצות-הברית.

והיא אומרת לי, רגע, רגע, רגע, הרב.

זוג שחזרו אצלנו בתשובה בראשון לציון לפני כ-19 שנים.

רגע, רגע, רגע, הרב.

אמרתי לה, מה קרה?

שמעת מה הרב אמנון אומר?

אמרתי לה, לא הבנתי מה היא רוצה.

מה קרה, גברת?

לא, לא תשמע מה הרב אמנון אומר, מה הולך להיות, מה קרה, מה לא...

אמרתי לה, איפה הרב אמנון?

היא אומרת, לא, אני רואה אותו עכשיו באינטרנט.

מה הרב אמנון אמר?

לא ידעתי.

לא הכרתי את כל זה.

אני אומר לכם, זיכוי הרבים שהם כדוגמתו את כל הארץ.

בשבוע שעבר היינו בפתח תקווה.

נדמה לי שזה היה ביום רביעי שעבר.

ביום רביעי שעבר היינו בפתח תקווה.

באו זוג, קיבלו על עצמם טהרת המשפחה,

וקיבלו עליהם מצוות,

ובאו בחורים, והם מקבלים כיפות,

וציציות וכיסויי ראש,

ומה לו, איזה דברים נפלאים.

הארגון הקדוש הזה, ארגון שופר,

שהשופר, בעזרת השם, השופר של המשיח,

זה דרך האינטרנט כנראה.

אני לא יודע איזה שופר, זה השופר של המשיח.

בקרוב, בעזרת השם, מכאן ישמיע.

אמר לנו הרב לא מזמן, וגם רואים את זה בהסרטות.

בזמן אמת,

מי שידבר איתנו יגיד לנו מה לעשות. זה הרב.

מי יגיד לנו מה לעשות?

מה עושים? רגע, יש פתאום ככה אזעקות, זה...

שלא יהיה, שלא יהיה, שלא יהיה.

אבל אנחנו לא יודעים.

בזמן אמת יש דברים מוכנים לרב, מה אנחנו אמורים לעשות באותם רגעים?

אני חושב שאף אחד אין לו תוכנית מה לומר לנו באותם זמן, את הכלים לדבר הזה.

אין לנו כלים אפילו.

אבל מדי יום ביומו,

עם מסירות נפש,

חוזרים בשעות לא שעות הביתה.

אני אומר לכם,

חוזרים בשעות לא שעות, כי זה בכל הארץ.

ואם כבר שומעים אותי גם באינטרנט,

אני

ממליץ בחום

להיות שותפים לארגון הקדוש הזה, ארגון שופר.

גם מחר, בעזרת השם, בשידור אנחנו נדבר על זה.

כל מי שירצה לקנות מניה בתקליטור התורני,

שכבר

דובר עליו בזמן האחרון רבות,

הולך לצאת מיליון ו-750,000 תקליטורים,

שתקליטור תורני יהיה בו כל הש״ס חברותא,

כל הספרים של הרב אדס,

כל הספרים של חוכמת המצפון,

עוד הרבה הרבה ספרים של הרב לוגסי,

שדרכו יהיה אפשר ללמוד עם כל אדם בעולם דרך המחשב.

אדם דרך המחשב יכול ללמוד עם חברותא בארצות-הברית,

עם מישהו באוסטרליה.

אדם ירצה להעלות שאלות,

הוא לא יודע את הלימוד,

יוכלו תלמידי חכמים לענות לו תשובות,

והכול יהיה בוודאי בפיקוח.

אז אנחנו גם את זה ממליצים,

מי שירצה לקנות מניה, סכום של 4,000 שקלים,

400 שקלים כפול 10,

עשרה חודשים,

נזכה במניה,

וזוכה, ובעזרת השם גם נרחיב על זה את הדיבור,

לביליונים, ביליונים, ביליונים של מצוות

שאי-אפשר להשיג אותן בצורות אחרות בדרך הזו.

זו הולכת להיות מהפכה של התורה.

עד עכשיו הייתה מהפכה של התשובה.

אנחנו עוברים גם למהפכה של התורה,

הפצת התורה בכל בית בישראל.

בכל בית בישראל שאין לו את התקליטור הזה.

מי שירצה ללמוד, מי שירצה לדעת, מי שירצה להיכנס לתורה,

יהיה לו את התורה, את כל התורה,

מקופל בדבר בדיסק אחד.

ולכל אחד?

וכל אחד יוכל, בעזרת השם, להיות שותף.

כל אחד יוכל להיות שותף

למהפכה הגדולה הזאת,

לארגון שופר,

ויקבל ברכה מגדול מזכה הרבים בארץ ובעולם,

הרב אמנון יצחק.

אני אגיד לכם את הדברים.

אם תוציא יקר מזולל,

כפי תהיה, אומר הקדוש ברוך הוא,

אם תוציא יקר מזולל,

כפי תהיה, כפי תהיה.

זאת אומרת, שהוציא אפילו אדם אחד,

אם תוציא יקר מזולל,

מבן סורר ומורה,

מאדם שלא שמר,

אם תוציא אפילו אדם אחד,

אדם אחד אם תוציא,

ותחזיר אותו בתשובה,

תקרב אותו לאבא שבשמים, אפילו אחד,

כפי תהיה.

לא כפיו

של בבא סאלי,

ולא כפיו של הגאון מווילנה ושל ארי זל,

ורבי שמעון בר יוחאי, ורבי מאיר,

ומשה רבנו ואבות הקדושים.

אומר הקדוש ברוך הוא, כפי.

אדם יוכל לקבל ברכה,

תורם מניה,

יוכל לקבל ברכה

אישית מהרב,

שזה ממש

מפיו של הקדוש ברוך הוא. כי הקדוש ברוך הוא אומר, כפי, כמו הפה שלי,

ככה יהיה אותו אדם.

מי לנו גדול?

מי לנו גדול כהרב אמנון?

וכל אלה שכאן גם זוכים,

שבעזרת השם יגיעו מחר עוד משפחות.

נעשה כאן שבת נפלאה.

השם יעזור מחר בבוקר, ויראה גם את ההרצאה של הרב,

גם היא תעבור באינטרנט.

גם מי שירצה ושומע אותנו להשתתף ולהיות זכאי בכוח כפליים לשבת,

אם הרב

שבת בבית-מלון בחינם גם יוכל להיות שותף בדבר הזה,

אפשר להתקשר לארגון שופר.

אנחנו גם נפרסם את מספרי הטלפונים שאפשר יהיה להתקשר אליהם,

050-6500-666,

050-6500-666, ויוכל להיות שותף

בכל המצוות הללו של התקליטור התורני.

אני מברך את כולכם שנזכה כולנו לשלום בית,

לבנים צדיקים,

לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן ואמן.

תודה רבה.

אהההההההההההההה

אהההה

אההה

אההה

אההה

אההה

אהההה