הוא היה ענק - חלק ב

- - - לא מוגה! - - - 

איך אדם יכול להעלים את עיניו ממעשיו מתעלם מהרבה דברים או ממעט בהשתדלות הרי אחר כך ודאי יהיה

לו צר מאוד שם הוא כבר לא יוכל לתקן נגיד סליחה לא ידעתי שזה עד כדי כך אם הייתי יודע שזה עד כדי כך ודאי שהייתי עושה לדוגמה אם אומרים לאחד תעשה טובה תביא לי את הסל משם אז הוא אומר תגיד אתה חושב שאני פראייר למה מה קרה אני עבד שלך אני צריך להביא לך את זה או שהוא אומר את זה בליבו אבל הוא לא יודע שזה שניסה אותו ואמר לו אתה מוכן להביא לי את זה?

התכוון לתת לו 5,000 דולר אם הוא היה עושה את זה ובא השני ואמר לו אתה מוכן לתת לי את זה?

אז הוא אומר בשמחה והוא הביא לו את זה והוא עוד נוכח במקום ופתאום הוא רואה שאומר לו תמתין רגע שולף ארנק מוציא שטרות 100 100 דולרים אומר לו תודה רבה לך תהיה בריא תזכה למצוות אשריך שזכית שזיכית אותי ועונברך אותו והכל זה 5,000 דולר ואתה הולך

כשאתה תראה את הערך של כל מצווה שפספסת זה לא 5,000 דולר זה לא 100,000 זה לא ביליונים זה נצח נצחים בגן עדן בחופות אינסופיות עם מלאכים שיושבים לידך אלה שנבראו מהמצוות שלך יש אחד מגיע לעולם האמת יש לו אלפים אבל רובם מכוסחים כאלה

חלק בלי עיניים חלק בלי ידיים לפי המצוות איך הוא עשה אותם

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמו וירוויח

הדברים שנאמר הערב יהיו לרפואת חביב בן פרחה ביחא למשפחת סיבוני רפואה שלמה מהרה

ולהצלחת משה בן פרחה ביחא ורעייתו פרנסה בשפע ובקלות וכל הישועות

בנחת מהילדים

לרפואת שרה רסיה בת מרים רפואה שלמה

ולעילוי נשמת גיתי בן גשה מנוחתו עדן

לרפואת אסתר בת פלורה זיווג הגון ותזכה להביא ילדים צדיקים לעולם

מאברהם בן פלורה זיווג הגון וזרע קודש בר קיימא מהרה תרמו מניה

כן אנחנו עכשיו נלמד

את ההמשך במסילת ישרים שהפסקנו

בערבים האחרונים בהרצאות ונראה מה הדרך לקניית הזהירות

הנה מה שמביא את האדם על דרך כלל אל הזהירות

הוא לימוד התורה הקדושה

זה מה שאמר רבי פנחס בתחילת הברייתא

תורה מביאה לידי זהירות

אז מי שלומד תורה בא לידי זהירות

דהיינו להיזהר במעשיו, בדרכיו, במחשבותיו

וללכת בדרך התורה כפי עצתה בדיוק

זה מה שמביא לכך

התורה הקדושה

אומנם על דרך פרט המביא לזה

הוא ההתבוננות על חומר העבודה אשר חייב בה האדם

זאת אומרת

אנחנו צריכים לחיות בהתבוננות

להתבונן, להסתכל, לבדוק

לחקור

להבין מה חומר העבודה שמוטלת עלינו,

שחייב בה האדם

ועומק הדין עליה

זאת אומרת

חומר העבודה זה מה אנחנו צריכים לעשות בעצם בעבודת האלוקים

ועד כמה זה חמור

אם לא עושים

ומה העומק של הדין עליה

זאת אומרת אנחנו לא עושים טובה שאנחנו שומרים תורה ומצוות

אנחנו חייבים

ואם לא עושים

יש עונש

והעונש הוא לא בחפיף

יש עומק הדין על כל פרט ופרט על כל מצווה ומצווה ועבירה ועבירה ולא רק

אם עשית או לא עשית אלא בוחנים כל מצווה וכל עבירה עד כמה עשית אותה

מרצון או לא מרצון, באונס, לא באונס, בשמחה או לא בשמחה,

בהשתוקקות, לא בהשתוקקות,

לאיזה צד ואיזה פנייה היה כל דבר ודבר, ככה בוחנים כל דבר.

כמו שבוחנים יהלום, מסתכלים עליו מכל צדדיו,

וכל פגם ולו הקטן שלא נראה לעין פוגם בחרכו,

ככה כל מצווה.

ולהיפוך עבירה. מסתכלים כמה השתוקקות, כמה רצון, כמה ריצה היה לך לזה, כמה עשית את זה.

מתוך שמחה וכולי וכולי,

וככה נמדד העונש.

אז לכן חייב אדם להתבונן

מה חומר העבודה שחיה באדם, מה עומק הדין עליה.

וזה יצא לו מן העיון במעשים הכתובים בספרי הקודש,

על ידי שלומדים את ספרי הקודש.

אז יוצא לנו מזה ההבנה כמה זה חמור אם לא עושים את עבודת השם ומה עומק הדין עליה.

וכן מן הלימוד במאמרי החכמים, זיכרונם לברכה,

שמעוררים על זה, כמו הספר הזה, מסילת ישרים של הרמחל,

רבי משה חיים לוצטו, זכר צדיק וקדוש לברכה,

שבעצם ספרים כאלה, מאמרי החכמים שנתקבצו בספרים כאלה, ספרי מוסר,

הם מעוררים אותנו להתבונן עד כמה חומר העבודה ועומק הדין עליה.

ועכשיו אנחנו נראה כמה דוגמאות וכל אחד ישייך את עצמו לפי הדוגמה מי הוא,

לפי הכתוב כאן.

והנה בהתבוננות הזו הערות הערות בהדרגה.

אם בן אדם מתבונן בדברים כמו שאמרנו ולומד ספרי התורה וספרים קדושים וספרי החכמים,

ומתבונן מה חומר העבודה עלינו ומה עומק הדין עליה,

מזה יש הערות הערות בהדרגה, פירושו של דבר לא כולם מתעוררים אותו דבר.

יש דרגות.

יש שלוש דרגות שמונה פה הרמחל,

זכר צדיק וברכה,

לפי כל אדם ואדם איך הוא מתעורר וכל אחד מאיתנו ישייך את עצמו, בסדר?

יש דרגה ראשונה, נקראים שלמי הדעת.

דרגה שנייה, הפחותים מהם.

דרגה שלישית זה כל ההמון.

שלמי הדעת,

הפחותים מהם

בכל ההמון.

שלמי הדעת

זה אנשים שהערה להם במה שהתברר להם

שרק השלמות הוא הדבר הראוי

שיחמד מהם ולא זולת זה.

מי זה שלמי הדעת?

אנשים ששלמים בדעתם,

מה שדעתם משיגה ומבינה,

הם רוצים להשיג את זה בשלמות,

לא פחות מזה.

והם מבינים,

ומבורר להם הדבר,

שרק השלמות הוא הדבר הראוי שיחמד מהם ולא זולת זה.

רק דבר שלם.

ולכאורה,

זה היה צריך להיות המדרגה שכל אחד מאיתנו, וזה פשוט,

שכל אחד מאיתנו צריך להיות משלמי הדעת.

אבל כשתראו את הדברים,

תגידו לי אם זה שייך אליכם.

אז אלה שהם שלמי הדעת

רוצים ומבינים שהשלמות הוא הדבר הראוי ולא זולת זה.

אין פחות, הם לא רוצים פחות. למה?

כי אין רע גדול מחסרון השלמות

ומן ההרחקה ממנו.

כל חסרון מלהשיג שלמות,

אין רע יותר גדול ממנו.

כל הרחקה והתרחקות מלהשיג את השלמות,

אין רע גדול ממנו.

ככה מבינים שלמי הדעת, הכל בשלמות.

כי הנה אחר שיתבאר זה אצלם,

ויתבאר להם כמו כן היות האמצעים אליו המעשים הטובים והמידות הטובות,

ודאי שלא יתרצו מעולם להמחית באלה האמצעים או להקל בהם,

כי כבר נתבאר אצלם שאם אמצעים אלה ימעטו להם,

או אם האמצעים יהיו חלשים ולא בכל החוזק המצטרך בהם,

הנה לא ישיגו בהם שלמות אמיתית.

אלא ייגרע מהם כפי מה שגרעו הם בהשתדלותם ונמצאים חסרי השלמות,

מה שהוא להם צרה גדולה ורעה רבה.

אני חוזר לבאר.

ובכן,

אחרי שהתבאר אצלהם הדבר הזה ובשביל שיהיה לכם קל אני אתן לכם דוגמה.

כל אחד מאיתנו מבין שאם הוא קונה חליפה חדשה אז הוא רוצה אותה שלמה.

אם הוא יראה כפתור חסר הוא מיד יעיר למוכר, מה זה?

למה כפתור חסר?

אם הוא יראה חוטים יוצאים מהחליפה

אז הוא יגיד שזו פירמה לא טובה.

ואם הוא יראה חור קטן

או שנמשך חוט, הוא יקנה את זה?

הוא לא יקנה.

קוראים לזה בלשון הקודש דפקט.

מי קונה דבר כזה?

הוא לא יסכים לקנות.

נגיד, שהחליפה עולה אלף שקל

וחוט אחד נמשך יצא החוצה באמצע החליפה.

אם יגיד לו הבן אדם

אני אוריד לך עשרה שקלים, הוא יקנה?

מאה שקלים אני מוריד לך, הוא יקנה?

מאתיים שקלים הוא יקנה?

הוא ירצה בכלל לדבר על חליפה עם חוט שנמשך ממנה?

ואם יהיה חור,

שהחור הזה,

זה חור קטן, לא נמשך חוט, חור קטן.

חור קטן בשרוול, בצד.

הוא יקנה פחות 500 שקלים?

חליפה חדשה ב-500 שקלים עם חור קטן?

לא יקנה, נכון?

למה לא יקנה? אפשר לעשות תיקון אומנותי,

אם יש עוד כאלה שעושים היום,

הוא יעלה לו נגיד 100-200 שקלים.

אז הוא ירוויח 300. הוא יקנה?

לא יקנה.

חתן יקנה חליפה כזאת?

לא יקנה.

למה פה בחליפה אתה רוצה שלמות?

למה בעבודה אתה בורא, אתה לא רוצה שלמות?

הרי החליפה הזאת, שתקנה אותה שלמה,

יכול להיות שאחרי שתצא מהחנות ותלבש אותה,

תיתקל בכותל ויימשך חוט או שיהיה חוט.

אתה תזרוק את החליפה?

לא.

מה תעשה?

תחפש תיקון אומנותי.

לא תזרוק אותה.

אבל לכתחילה, מה אתה רוצה?

חליפה שלמה.

ככה בכל ענייני הגשמיות.

אנחנו רוצים הכל בשלמות. מגיעים לעבודת הבורא,

חפיף דליל.

עושים את הכל.

אתה לומד שיעור גמרא.

אתה לומד את הדף בשלמות.

אתה מברר את פירוש כל המילים.

אתה מעיין בכל המפרשים.

שולחים אותך לדף כך וכך כמו שכתוב. אתה הולך לדף ההוא לבדוק מה כתוב שם בדיוק.

אתה רואה חצאי פסוקים בגמרא. אתה פותח את התנ״ך לראות את כל הפסוק ולהבין אותו לאשורו ועל מה מדובר.

אתה לומד באמת בשלמות.

אחרי הדף אתה הולך להלכה לראות באמת מה פסק ההלכה על פי מה שלמדנו פה בסוגיה.

אתה לוקח כל דבר עד הסוף בשלמות

או שאתה מחפף.

זה המבחן.

עכשיו שימו לב,

אלה שהם שלמי הדעת אז הם שלמי הדעת בכל, בחליפות, בלימוד התורה, במצוות,

בקניות, בכל דבר הם אותו דבר. שלמי הדעת זה תכונה, שלמי הדעת.

כמו אדם שהוא נקי אז הוא נקי בכל דבר.

עכשיו אחרי שהתברר להם שאין רע גדול מחסרון השלמות וההרחקה ממנו

הם מבררים מה האמצעים שיביאו אותי עכשיו להיות שלם.

מה האמצעים?

האמצעים שמביאים את האדם להיות שלם זה המעשים הטובים

והמידות הטובות.

כמה שאדם מרבה במעשים טובים יותר ויותר הוא נהיה יותר שלם בדעתו.

כמה שהמידות יותר טובות

הוא נהיה שלם בדעתו כי אין לו הפרעות,

המידות לא מפריעות לו אדרבה הוא שש ושמח לעבודת הבורא אבל אם יש לו מידות לא טובות כגון תאווה חמדה כבוד גאווה הוא יכול להרחיק את עצמו הוא לא יכול לעבוד את הבורא כי זה מפריע לו

מה שמעניין אותו זה להשיג את סיפוקו

אבל אם יש לו מידות טובות וזה האמצעים לקנות שלמות

הוא יעבוד כל הזמן לתיקון מידותיו

אם מעשים טובים הם מקנים לו את השלמות אז הוא ירבה במעשים טובים

לדוגמה הרמב״ם אומר שהכל הולך לפי רוב המעשה ככה אומרת המשנה

אז אם הכל הולך לפי רוב המעשה אומר הרמב״ם כך שאם לאדם יש מאה זוז והוא רוצה לתרום אותם

האם לתת לעני אחד מאה זוז או לתת למאה עניים זוז זוז זוז

אומר הרמב״ם לתת אחד אחד אחד אחד

למה

כי בזה שאתה נותן אחד-אחד-אחד-אחד, ריבוי המעשים, הכל הולך על פי רוב המעשה.

ריבוי המעשים ישריש בך תכונה של נדיבות.

נתינה חד-פעמית,

אתה תהיה נדבן. נדבת משהו, אבל אתה לא תהיה נדיב.

המהות שלך לא תהיה נדיב.

אבל מי שמתרגל כל הזמן לתת, לתת, לתת, הוא הופך להיות נדיב.

והתורה רוצה שנתקן את המידות שלנו שיהיו מתוקנות,

שבמהות שלנו אנחנו נהיה כאלה.

זאת אומרת,

ריבוי המעשים הוא חשוב מאוד, תיקון המידות הוא חשוב מאוד.

כשאדם יודע שבשביל להיות שלם בדעתו,

אז הוא צריך את האמצעים האלה שנקראים מעשים טובים, מידות טובות.

ודאי מי שכך לא יתרצה מעולם להמעיט באלה האמצעים או להקל בהם.

אדרבה, הוא יוסיף תמיד כמה שיותר מעשים טובים,

וכמה שאפשר ללמוד ספרים שיתקנו לו את המידות,

כמו אורחות צדיקים ואחרים.

כי כבר נתבער אצלו שאם אמצעים אלה ימעטו

או יהיו חלשים ולא יהיו בכל החוזק המצטרך,

הוא לא ישיג שלמות אמיתית.

ואז הוא ייגרע מהם,

כפי שהוא גורע מההשתדלות.

כמו שאם אדם עובד הרבה,

לכאורה הוא מרוויח הרבה, אם הוא ממעט בעבודה הרבה,

אז לכאורה הוא מרוויח פחות.

ככה האדם מבין, זה לא נכון.

אבל במקרה שלנו זה כן נכון.

כמה שתמעיט בתיקון המידות ותלמד פחות בעניין זה, ודאי שייגרע ממך.

ואז הוא נמצא חסר שלמות.

וזה רעה גדולה ורבה מאוד למי שהם שלמי הדעת.

שלמי הדעת לא מוכנים לפשרות, לא מוכנים להתפשר,

כל דבר הם רוצים בשלמות.

זאת המדרגה הטובה ביותר למי שמבינים את חומר העבודה המוטל עלינו ואת עומק הדין עליה.

אז לכן הם מתעוררים להיות שלמי הדעת,

לעשות הכול על הצד הטוב ביותר.

ועל כן לא יבחרו אלא להרבות מהאמצעים האלה איזה?

ריבוי המצוות

לתיקון המידות

למידות טובות.

לכן לא יבחרו אלא להרבות מהם

ולהחמיר בכל תנאיהם,

ולא ינוחו,

ולא ישקטו מדאגה מדבר,

פן יחסר מהם אשר יגיע אותם אל השלמות אשר הם חפצים.

זאת אומרת, תמיד הם לא ינוחו ולא ישקטו,

תמיד יהיו דואגים שחלילה לא יחסירו משהו שיביא אותם אל השלמות שהם חפצים.

וזה מה שאמר שלמה המלך עליו השלום,

אשרי אדם מפחד תמיד,

פירשו חכמים זיכרונם לברכה,

ההוא בדברי תורה כתיב,

זאת אומרת, כל זה מדובר בדברי תורה.

בדברי תורה צריך להיות מפחד תמיד.

אולי אנחנו עדיין לא יצאנו ידי חובה בקיום התורה והמצוות וצריכים להשלים.

סוף המדרגה הזאת,

אם אדם מגיע לשלמות הדעת

ועושה את כל מה שאמרנו,

סוף המדרגה הזאת זה נקרא יראת חטא.

יראת חטא, אדם ירא חטא.

חטא, למי שלא יודע, זה גם פירוש מילולי חטא, זה חסרון.

כמו שאמרה בת שבע לדוד המלך,

ואני ובני חטאים.

מה זה אני ובני חטאים? חסרים.

אם אתה לא תיתן את המלוכה כמו שהבטחת לשלמה המלך,

נמצאנו אני ובני חסרים.

אז חטאים זה לשון חסרון, יראת חטא זה יראת החסרון גם.

לא רק החטא בפועל שהוא חטא,

אבל כל חטא יש בו חסרון.

כי במקום שאתה עושה מצווה אתה עושה חטא.

אז אדם שזוכה לשלמות הדעת, שיא המדרגות של זה.

זה שהוא מגיע ליראת חטא,

שהיא מהמשובחות שבמדרגות,

והוא שיהיה האדם ירא תמיד ודואג פן יימצא בידו איזה שמץ של חטא,

שיעכב אותו מן השלמות שהוא חייב להשתדל בעבורו.

אתם יודעים איך דנים בעולם האמת לפי זה?

אני אספר לכם איך דנים.

הארי הקדוש הודיע לה מרחו תלמידו,

הקדוש, תלמידו המובהק, רבנו חיים ויטל,

אחרי שהוא נפטר,

הוא בא אליו בחלום,

הוא שאל אותו, אמרחו,

מה אני לעולם הבא?

אז הוא אמר לו שהמקום שלו גדול מאוד והוא יושב לימינו של הקדוש ברוך הוא והמדרגה שלו עצומה וכולי וכולי.

הוא שאל אותו מה יש לו לתקן?

אז הוא אמר לו שיש לו פעם אחת כשהוא היה תינוק

שהוא היכה על אימא שלו פה בידו, היכה עליה.

ואם הוא רוצה לתקן את זה כדי שהוא יגיע לשם בלי שום פגם, כי זה פגם אפילו כשהוא היה קטן,

כי בשמיים לא עונשים עד גיל 20,

לא עונשים בעולם הזה,

אבל מה שהוא עושה קטן,

למעלה מענישים אותו בשביל להגיע למדרגה שלו.

כל הפרעה כזאת מפריעה להגיע למדרגה.

אז הוא אמר לו אתה צריך לצום שלושה ימים

בשביל לתקן את הדבר הזה.

זה נקרא עומק הדין מה שדיברנו,

חומר העבודה ועומק הדין.

כשאדם רוצה להעפיל למעלה למדרגה המרבית שלו,

בוחנים גם את הטעויות שלו אפילו כשהיה קטן.

יותר מזה אפילו כשהיה עובר.

תובעים את יעקב אבינו שעקב את אחיו בבטן שתפס בעקב על זה יש לקדוש ברוך הוא ריב עם יהודה כמו שאומר הנביא שעקב את אחיו בבטן.

שום דבר לא הולך בלי חשבון הכל עם חשבון ובעומק הדין.

אז לכן שלמי הדעת כל הזמן בפחד הם מפחדים חס ושלום לא חטא.

שמץ של חטא.

משהו מן המשהו של חטא חס ושלום יכול לעכב אותם מן השלמות שהם חייבים להשתדל בעבורו.

על זה אמרו זיכרונם לברכה על דרך משל.

כל מלמד שכל אחד נחווה מחופתו של חברו.

בעולם האמת

ציירו לנו חכמים זיכרונם לברכה שכל אדם מגיע לעולם האמת

חופים אותו בחופה.

מה זה חופה? כמו מלך שמוליכים אותו

ושמים חופה מעליו ונושאים אותו על הכתפיים.

יש חופה?

זה חופה קטנה למלך פה.

בעולם העליון יש חופות. אתם ראיתם ארמונות?

ארמונות עושים אותן כמו חופה.

עושים את התקרה כמורה,

כמו חופה מלמעלה.

בעולמות העליונים יש חופה לכל צדיק וצדיק.

וצדיק אחד יש לו חופה גבוהה מאוד ואחת קטנה יותר וכן הלאה.

וכל אחד נחווה מחופתו של חברו.

מה פירוש?

כביכול כואב לו על זה שחברו הגיע לחופה כזאת והוא לא.

זה רק ציור כרגע, אני מצייר, כן? במציאות זה הרבה יותר ממה שאני מצייר,

זה רק ציור פה.

מכל מקום, כל אחד נחווה. מה הכוונה?

זה לא מטעם הקנאה שהוא מקנא למה הוא יש לו חופה גדולה ואני חופה קטנה.

כמו שנופלת קנאה אצל חסרי הדעת, למה לא יש ככה ולי אין?

למה הוא קנא ככה ואני אין לי?

למה הוא קידמו אותו ואני לא?

לא קנאה פשוטה וזולה של חסרי דעת.

איזה?

אלא כמו שאנחנו נראה כשהוא רואה,

רואה שחברו,

רואה שחברו השיג את המדרגה הזאת והוא בגלל שהיה חסר מן השלמות

לא הגיע למדרגה של חברו,

על זה הוא נכווה, זה כמו כבייה.

אתם יודעים מה זה? כשבן אדם נותנים לו כבייה איך הוא? איי!

אדם שרואה שחברו הגיע לחופה כזאת,

זה רק בגלל שהוא היה שלם יותר ממנו ופחות בעל חסרון.

אז הוא נכווה מחופת חברו ואומר למה אני החסרתי מעבודת הבורא משהו שהיום אני צריך להצטמצם ולהצטמק בחופתי לעומת חופת חברי שהשכיל להיות יותר שלם ממני.

אז לכן על פי ההתבוננות הזאת ודאי לא יימנע השלם בדעתו להיות זהיר במעשיו.

אז כשמצייר לו שלם הדעת מה יהיה בסופו כשהוא יגיע למעלה,

כמה הוא יכול להצטער על זה שלא השלים את מה שצריך לעשות בשלמות,

אדם כזה ודאי שייזהר פה בעולם הזה מאוד מאוד שלא להחסיר מעבודה את הבורא.

לסיכום,

שלמי הדעת

אלה בעלי המדרגה הגבוהה ביותר שיודעים מה חומר העבודה ועומק הדין ולכן הם יודעים שהאמצעים שהם מביאים לזה זה ריבוי המעשים הטובים ללא הפוגה ותיקון המידות הטובות להיות במידות טובות ומצוינות.

אלה שעושים כך,

כל מה שיש להם הזדמנות לעשות הם רודפים אחריה בחפץ לב ובשמחה

ולא יחסירו כהוא זה כי אין להם רעה יותר גדולה מזה שהם עושים דבר והוא לא שלם ולכן הם מפחדים תמיד שחלילה לא יימצא בידם שמץ של חסרון, של חטא ועל ידי זה יפסידו ויקנאו בחופת חבריהם שהשיגו בשלמות דעתם את המדרגה הנכספה העליונה.

אלה שלמי הדעת.

מישהו זיהה את עצמו כזה?

טוב, נעבור לדרגה הפחותה, נראה אולי שם אנחנו נמצאים.

תכף נראה.

הדרגה השנייה זה הפחותים מאלה.

לפחותים מהם, משלמי הדעת,

יש הערה לפי הבחנתם. מה ההבחנה של הפחותים?

זה לפי הכבוד שמתאבים לו.

הבעיה של הפחותים

נוגעת לעניין של כבוד.

מה הכבוד?

הם מתאבים לכבוד.

אז לפי עניין הכבוד שמתאבים לו, ככה הם פחותים יותר.

וזה פשוט אצל כל בעל דעת, כל בעל דעת,

שאין המדרגות מתחלקות בעולם האמיתי שהוא העולם הבא.

אלא לפי המעשים.

שמעתם?

אם אתה רוצה לדעת

מה תהיה מדרגתך ביחס למדרגות חבריך,

תסתכל כמה מעשים טובים אתה עושה ביחס לחבריך.

כמה מעשים טובים אתה עושה ביחס לחבריך.

עכשיו, מעשים טובים זה לא רק כמות,

זה בפרט איכות.

שהמצוות צריכות להיעשות לשמה ולא שלא לשמה. כי אם אתה עושה מצוות לשם כבוד,

לשם רושם,

לשם התגאות או דברים כאלה,

זה מצוות שהולכות לסטרא אחריו, זה בכלל לא בשבילך.

אלא צריך ריבוי מעשים וגם איכות.

אבל זה פשוט אצל כל בעל דעת,

שאין המדרגות מתחלקות בעולם האמיתי, שמה זה עולם האמיתי, מה לעשות?

פה אפשר למרוח את כולם.

פה אפשר להיות באצטלה של צדיק חבל על הזמן.

עד שחושפים אותו בתשקורת ומגלים מי הוא בדיוק,

או שחושפים אותו בקהילה.

אבל מכל מקום, שמה זה עולם האמת.

ובעולם הבא דנים את האדם ונותנים לו מעלה לפי המעשים.

ושלא מתרומם שם אלא מישהו רב המעשים מחברו.

כמה שאדם זוכה לעשות יותר מעשים,

ככה הוא זוכה יותר מחברו.

ויש כינוי לזה אצל חכמים.

זה נקראים חסידים ואנשי מעשה,

או בעל מעשה.

ביידיש קוראים לזה בעל מעשה.

איזבעיל מעשה.

כשאתה בעל מעשה,

אדם שהוא בעל מעשים זה מדרגה גבוהה מאוד.

ומי שהוא בעל מעט מעשים,

אדם כזה הוא יהיה שפל.

אדם הזה יהיה נמוך, נמוך,

נמוך.

איך יוכל אדם להעלים עיניו ממעשיו

או למעט השתדלותו בזה?

אם המדרגה הנצחית נקבעת לפי רוב המעשים

ומי שממעיט במעשים הוא שפל שם,

איך אדם יכול להעלים את עיניו ממעשיו,

מתעלם מהרבה דברים,

או ממעט בהשתדלות?

הרי אחר כך ודאי יהיה לו צר מאוד בזמן שכבר לא יוכל לתקן את מה שעיוות.

שם הוא כבר לא יוכל לתקן. נגיד, סליחה, לא ידעתי שזה עד כדי כך.

אם הייתי יודע שזה עד כדי כך, ודאי שהייתי עושה.

לדוגמה, אם אומרים לאחד,

תעשה טובה, תביא לי את הסל משם,

אז הוא אומר, תגיד, אתה חושב שאני פראייר? למה? מה קרה? אני עבד שלך? אני צריך להביא לך את זה?

ככה הוא אומר.

או שהוא אומר את זה בליבו.

הוא אומר, אני לא יכול.

אני מצטער, אני לא יכול. הוא נימוסי, כאילו, הוא אומר, הוא לא אומר מה שבליבו.

אבל הוא לא יודע שזה שניסה אותו ואמר לו, אתה מוכן להביא לי את זה?

התכוון לתת לו 5,000 דולר אם הוא היה עושה את זה.

ובא השני ואמר לו, אתה מוכן לתת לי את זה?

אז הוא אומר בשמחה, והוא מביא לו את זה.

והוא עוד נוכח במקום,

ופתאום הוא רואה, שאומר לו, תמתין רגע,

תודה.

שולף ארנק, מוציא שטרות, מאה, מאה דולרים, תן לו חמישים שטרות,

אומר לו, תודה רבה לך, תהיה בריא, תזכה למצוות, אשריך,

שזיכית אותי, ועונברך אותו, והכל תורה, חמשת אביב, והוא הולך.

אז ההוא צועק, הלא, יש לך עוד משהו לסחוב, יש לך עוד משהו. נגמר, מתוק, נגמר, נגמר, נגמר.

זה על מקרה אחד.

תארו לכם שהוא כל יום היה אומר לו, תעשה לי טובה, תביא, והוא כל הזמן מלגלג על, אתה חושב שאני טמבל? אתה כל פעם אומר לי?

ובסוף התברר שהוא לא שילם להוא על כל פעם,

אלא סוף החודש הוא נתן לו מאה אלף דולר.

יא חביבי, הוא הולך לטבט.

ואם זה בסוף החיים הוא מקבל מאה ביליון דולר?

מה הוא חסך?

ההוא חסך מעשה.

להרים את זה מפה לפה,

אפילו בתור חסד, בתורת צדקה,

נדבה, מה שתרצה לעשות.

חסד עם יהודי, ביקש שתרים לו את זה, תביא לפה,

היית עושה חסד.

מה פתאום?

הוא ממעט במעשים.

הוא משתדל להתחמק.

תמבלולו,

כשאתה תגיע למעלה,

כשאתה תראה את הערך של כל מצווה שפספסת,

זה לא חמש אלף דולר,

זה לא מאה אלף, זה לא ביליונים,

זה נצח נצחים בגן עדן, בחופות אין סופיות,

עם מלאכים שיושבים לידך,

אלה שנבראו מהמצוות שלך.

יש אחד מגיע לעולם האמת,

ביליונים של ביליונים מלאכים הולכים אחריו.

יש אחד מגיע לעולם האמת,

יש לו אלפים,

אבל רובם מכוסחים כאלה, חלק בלי עיניים, חלק בלי ידיים, לפי המצוות, איך הוא עשה אותם.

יש אחד מגיע עם אחת וחצי כאלה צולעים שמגיעים אחריו.

זה כל הסחורה שאוהבים מעולם האמת.

אתם יודעים איזה בושות?

איזה בושות בן אדם מגיע לעולם האמת.

אז אומר כאן, כל זמן שאדם יכול לעשות הרבה מעשים,

איך יכול למעט ולהעלים עיניו מזה? הרי אחר כך יהיה לו צר כי לא יוכל לתקן.

והנה יש מן הפתאים,

פתי יאמין לכל דבר.

יש מן הפתאים שמבקשים רק להקל מעליהם.

כל דבר שאתה אומר לו עניינים של מצווה מתחמק.

אחד בא ואומר לו צדקה אומר כבר נתתי.

תת צדקה, אין לי.

אחד עושה פוזות, מחפש, לא מוצא.

אחד מתעלם כאילו עסוק בתפילה.

כל אחד מתעלם.

יש אחד, בוא, תשלים מניין.

אני ממהר.

יש לי פגישה.

אפילו להשלים מניין פעם בחיים, גם זה קשה לו.

ועוד כהנה וכהנה.

נו,

יש מן הפתאים שמבקשים רק להקל מעליהם, אבל יש להם תירוץ יפה. תשמעו, זה תירוץ יפה מאוד יש להם.

תגידו לי אם אתם מזהים את זה אצלכם או לא.

אומרים הפתאים,

למה נייגע את עצמנו בכל כך חסידות ופרישות?

הלא די לנו שלא נהיה מהרשעים הנידונים בגיהנום.

אנחנו לא נדחוק את עצמנו להיכנס בגן עדן לפני ולפנים.

אם לא יהיה לנו חלק גדול,

יהיה לנו חלק קטן.

די לנו בזה ולא נכביד על מסענו בעבור זאת.

במילים של היום,

תשמע, אני דתי,

אני לא חרדי,

אני אומר לך את האמת, אני דתי, לא חרדי.

למה אתה לא חרדי?

מה זה חרדי?

לא כמו אלה שאתם מכירים.

חרדי זה מי שחרד על דבר השם.

מי שחרד לקיים דבר השם, כמו שאמרנו, שצריך להיות מפחד תמיד בדברי תורה,

מי שהוא חרד על דבר השם,

זה אדם שרוצה להיות שלם באמת כי הוא חרד, השם אמר משהו ואני צריך לקיים, אוי ואבוי אם אני לא אקיים, השם אמר לי.

זה לא הבוס אמר לי אם לא יפטר אותי,

זה הקדוש ברוך הוא אם לא ייכנס לגיהנום.

הוא צריך להיות חרד.

אז הוא אומר את האמת.

תשמע, אני דתי, אני לא חרדי.

זאת אומרת מה? אתה חפיפניק.

אתה מחפף, לא עושה הכל בדיוק בשלמות.

אתה מעגל פינות, אתה מקפיץ עניינים, אתה דתי,

או דתית דתילוני.

אתה גם רואה את הטם בפלוויזיה ויש לך פייסבוק ויש לך הרבה דברים,

ואתה הולך גם לקולנוע ומסיבות ורוקד גם לפעמים בתערובת,

משתתף בחתונות כאלה. אתה דתי,

דתי.

אתה לא מגזים,

אתה לא מגזים, חס ושלום. למה לגזים? למה מסע?

גן עדן, תשמע, אני לא מאלה, אני צנוע, אני לא צריך להיכנס בפנים, בגן עדן, יד הקדוש ברוך הוא. לא.

אני מתאים לי, רק עברתי את הגיהנום, נכנסתי לכניסה, תשאיר אותי שם, מסודר.

אין שום בעיה.

ככה אומרים הפתאים.

אתם מזהים כמה חבר'ה כאלה, כן.

והם אומרים שככה זה מספיק להם, וזה טוב להם, וזה, זה, זה, זה.

אתם תארים לכם שיש סעודה?

מה זה סעודה?

נגיד עכשיו, להבדיל, להבדיל, להבדיל, כן, התחתנו שני גויים באנגליה,

אז שני מיליארד אנשים הסתכלו עליהם.

שני מיליארד הסתכלו עליהם.

כאילו זה היה כדת משה בישראל, כאילו, כאילו.

והתחתנו שניים כאלה. והייתה שם סעודה, חבר על הזמן, כן, כל מנה, אני לא אגיד לכם את הסכומים, כי אני לא יודע,

אבל בערך חמשת אלפים דולר למנה, וכולי וכולי.

כן, מה אפשר לאכול כבר? אני לא יודע.

אבל מכל מקום,

זה סעודת מלאכים.

וכל מי שמוזמן, יא חביבי.

עכשיו תארו לכם שבן אדם אומר, תן לי רק להיכנס לבפנים.

רק להיכנס. היה אחד שישן שם כבר שבוע לפני בכביש ממול בשביל לתפוס מקום.

אבל נגיד שנכנסת אפילו בפנים.

עכשיו תארו לכם

שעוברים כל המלצרים, עם כל המאכלים וכל הריחות והכול,

ואתה יכול רק להריח.

ועוברים לידך כל הזמן, ואתה רואה את האוכל.

יותר טוב להיות בחוץ ממש להיות בפנים.

אחרי שאתה רואה את זה, מריח את זה, רואה את הכבוד,

ואיך מגישים לך, ואיך מחליפים לך, ואיך נותנים,

וכל דרישה, וכל בקשה, מביאים לך, מכל הסוגים.

ואתה רק, ואתה רוצה אפילו להציץ, להסתכל,

לא נותנים לך להגביה את העיניים יותר מדי.

כאילו אתה צריך לראות חצי שולחן, לא הכל, אתה מבין?

וריחות, ואתה נהיה מטושטס, חרחורת, הכל פה ושם.

וזה מארוחה של שלוש שעות.

תאר לך שאתה צריך להיות ככה לנצח.

רק כל הזמן להריח.

אין כלום. ואתה רואה אנשים נכנסים, נכנסים, ואומרים לך, למה אתה לא נכנס?

אה, אני הייתי מפתאים, אני הייתי רק דתי, אז אני שם אותי פה.

כי אני מספיק לי להיות רק בכניסה.

אני דתי, אני לא,

אני לא רוצה להגזים, להיכנס בפנים. וכולם נכנסים ועוברים,

ואתה יושב ליד השער.

איזה פדיחה זאת. כולם אומרים לך, למה אתה פה?

כבר מאה שנה.

אתה פה, כנס.

הוא אומר, לא נותנים לי, כי אני בחרתי את המקום. אמרתי, אני לא רוצה להגזים. לא רוצה יותר...

רוצה ככה בכניסה, רק לא בגיהנום.

יא חביבי, איזה פדיחה זאת. יא חביבי.

איי, איי, איי, איי.

תארו לכם, אתם יודעים מה?

ששמים את הבן אדם כבר אחרי, נגיד, 500 שנה, שמים אותו בשולחן ליד כולם.

ברוך השם, רחמו עליו 500 שנה,

זה זמן סביר כבר לקדם אותו קצת.

אז הוא יושב בשולחן.

אחרי שהוא יושב בשולחן ומגישים,

לכולם מגישים ועליו פוסחים.

הוא בא לקחת, אומרים לו, לא, אתה דתי.

ממשיכים הלאה.

נותנים לחרדים, בדתי לא אוכל. עכשיו הוא לידם, עוד יותר עונש.

הוא רואה מה הוא אוכל, הוא רואה, והוא ציוצא, והוא שומע את הצ'נצ'נצ'ן,

והוא לא יכול לעשות כלום.

אתם יודעים מה זה? מה זה? הוא רוצה כבר לעזור בעזרה. אומרים לו, לא, אתה כבר התקדמת עכשיו.

יא חביבי.

ואחרי זה, אתם יודעים, אומרים דברי תורה על הסעודה,

ופתאום מתחילים שם לדבר דברים-דברים, והוא לא מבין מילה.

הוא לא מבין מילה. ואחד יושב לידו, אומר לו, נו, איזה דברים, אה? איזה וורט הוא אמר.

כן, כן. הוא אומר, מה הוא אמר? לא הבנתי בדיוק. תחזור.

בושות. הוא לא מבין כלום. לא מבין מה מדברים.

כי הוא לא למד גמרא, לא למד כלום.

בשבילו זה סינית.

זה כאילו אמרו, צ'ענצ'ונג'ית, צ'ענצ'ונג'ית, צ'ענצ'ה.

הוא לא מבין מילה. אתם יודעים איזה עונש? גם לא אוכל, גם לא מבין.

למה? כי הוא היה פתי.

בעולם הזה הוא הסתפק, אמר, מספיק להיות דתי, עזוב.

חרדים, אתה יודע מה זה חרדים?

עזוב, הכל הצגות.

אז מסביר לנו הרמחה על זכר צדיק לקדוש לברכה כך.

אומר האדם, אני לא אדחוק את עצמי להיכנס בגן עדן לפני ולפנים.

אם לא יהיה לנו חלק גדול, אז יהיה חלק קטן.

די לנו בזה ולא נכביד מסענו בעבור זאת.

וכל זה, מה היה צריך אדם לעשות פה?

כמה מצוות, זה הכל. כאילו, מה, שעבוד?

מה, לברך על השתייה? לברך לאחריה?

מה, לברך על אכילה? לברך אחריה?

מה, לשים ציצית?

מה הבעיה? להניח תפילין? מה הבעיה?

לשמור שבת, לנוח? לאכול פסטוק חלבי וגרעינים?

מה הבעיה?

כאילו,

מה אתה הרווחת בזה שהיית דתי במקום להיות חרדי?

הרווחת עבירות ותאוות.

על זה תפסיד לחיי העולם הבא.

זה אנחנו מדברים,

אם הדתי לא עשה שום עבירה,

אבל אם הוא עשה עבירות, כמו שאמרנו, אתם בפלוויזיה ופייסבוק וריקודים מעורבים וכל הדברים האלה,

הוא בגיהנה גיהנום.

למה?

כי הוא היה דתי,

הוא עוד שם את הסמל של הקדוש ברוך הוא על הראש,

אמר, אני מחילו של הקדוש ברוך הוא, אני מאמין בו, הנה, שמתי את הכובע,

שמתי את הכיפה,

הכל בסדר,

אבל מה אתה עושה?

הפוך מזה.

חילול השם.

חילול השם זה לא דבר פשוט.

אבל יש לנו שאלה, אומר הרמחן, לשאול את הפתאים האלה. יש לי שאלה, הוא אומר. נשאל אותם שאלה.

האם יוכלו כל כך על נקל לסבול בעולם הזה, החולף,

לראות אחד מחבריהם מכובד ומנוסה יותר מהם ומושל עליהם?

יא חביבי, יא חביבי.

תאר לך עכשיו שאתה היית רמי לוי.

שמעתם את השם הזה, רמי לוי?

לא שמעתם? חצי חינם,

חנויות חצי חינם,

חצי חינם. גם השם שלו חצי, הכל רמי לוי, קצר, חצי חינם.

ובכן,

רמי לוי עשיר גדול,

ועובד אצלו איזה אחד משלוחן.

משלוחן עושה שליחויות, מקבל

מחיר מינימום לשעה.

והנה יום אחד

המשלוחן הזה פתח לו גם כן איזה בסטה,

ואחר כך התפתח ולא נהיה חצי חינם, נהיה חינם בחצי.

ולא רק זה,

אלא שהוא בעצמו נהיה ספק של רמי לוי. יעני, רמי לוי צריך לקנות אצלו עכשיו.

מה ירגיש רמי לוי?

איזה עונש זה יהיה. אתם יודעים איזה עונש?

תשמעו מה אומר הרמחן.

האם יוכלו הפתאים כל כך על נקל לסבול בעולם הזה החולף?

לראות אחד מחבריהם מכובד,

ומנוסה יותר מהם, ומושל עליהם?

בכל שכן אחד מעבדיהם,

או מן העניים הנבזים והשפלים בעיניהם,

הוא יכול לסבול דבר כזה?

שהוא יהיה מעליו ומושל עליו וכולי?

מי יכול לסבול דבר כזה?

והאם לא יצטערו ויהיה דמם רותח בקרבם?

לא, נכון?

כי הנה עינינו הרואות שכל עמל האדם זה להינשא על כל מי שיוכל ולשים מקומו בין הרמים יותר,

כי זוהי קנאת איש מרעהו.

ואם יראה את חברו מתרומם והוא נשאר שפל,

ודאי שמה שיסבול הוא מה שיוכרח לסובלו.

ומה שיסבול הוא מה שיוכרח לסובלו כי לא יוכל למנוע אבל לבבו יתעשש בקרבו.

הוא מתפוצץ. אתם מכירים את הקנאים?

יש כאלה עושים סטיקר כשימותו הקנאים,

יש כאלה עושים סטיקר אחר,

שיחיו הרבה שנים ויתפוצצו.

אבל אתם יודעים מה זה שבן אדם פתאום רואה מישהי מתחתיו עולה על גביו ומושל בו וכולם מכבדים אותו והוא שפל בעיני כולם פה בעולם הזה שהכל זה חרטה ברטה.

ופה אתה יכול לעבור דירה וכבר לא תראה אותו ולא תצטער.

אבל שם אתה לא יכול לברוח מהמציאות כי זה עולם האמת.

מתאר לך

שזה שפתאום הפך להיות הבן אדם שמעליך כמו שתיארנו הוא השכן שלך שאתה לא יכול להתפטר ממנו.

הוא רק פותח את הדלת ואתה רואה אותו אתה מקבל חום סוגר את הדלת בחזרה.

זאת אומרת אנחנו מציירים ציורים

יפ בסדר בסדר הרב הקדוש ברוך הוא יודע את הלב שלי תאמין לי אם כולם אין להם לב כמו שלי אני הייתי חבל זמן המשיח היה בא.

בגלל זה הוא לא בא.

ומעתה

אם כך קשה עליהם להיות שפלים מזולתם במעלות המדומות והכוזבות

שאין השפלות בהם אלא לפנים כמו בעולם הזה ולא ההינשאות אלא שב השקר

איך יוכלו לסבול שיראו את עצמם שפלים יותר מהאנשים עצמם שעתה הם בעיניהם שפלים מהם.

ושמה זה במקום המעלה האמיתית והיקר הנצחי וכשאדם מגיע למקום המעלה האמיתית והיקר הנצחי שאף על פי שעכשיו אין מכירים אותו ואת ערכו

על כן לא יחושו אליו

אבל בזמנו ודאי כשיכירו לאמיתו לצערם ולבושתם ודאי ודאי וודאי וודאי

שיהיה להם צער גדול ונצחי.

היום אנשים לא מציירים את הציור שהם מגיעים לשם ומה יקרה להם

אבל כשיגיעו לשם הרי יצטערו צער ובושה נצחית שלא יוכלו למחוק אותה.

הרי לך שאין הסבלנות הזו שהם דורשים לעצמם להקל מהם את חומר העבודה אלא פיתוי כוזב שמפתה יצרם אותם ולא דבר אמיתי כלל.

זאת אומרת

מי שבחר להיות דתי ויש לו סבלנות והוא מקל מעליו את העבודה, עבודת השם

ולא מבין את חומר העבודה ולא את עומק הדין זה פיתוי כוזב שמפתה היצר הרע אותם ולא דבר אמיתי כלל.

וכבר לא היה מקום לפיתוי הזה לולא היו רואים את אמיתת העניין

אבל לפי שהם לא מבקשים אותו הם לא מבקשים ללמוד את זה הם לא מנסים לברר את זה הם לא חיים בהתבוננות

הולכים ושוגים לרצונם כי מתאים להם איך שהם חיים הנה לא יוסר מהם פיתוים עד הזמן שכבר לא יוענו

להם כי לא יהיה עוד בידם לתקן את אשר שיחתו

הוא שאמר שלמה המלך עליו השלום שימו לב איזה פסוק פצצה

כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה

כי אין מעשה וחשבון ודעת

בחוכמה בשאול אשר אתה הולך שמה

אני חוזר עוד פעם על הפסוק

כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה

תמצא מלשון מציאה

הקדוש ברוך הוא ממציא לנו מציאות

אפשרויות לזכות במצוות ובמעשים טובים לאין ספור

אז כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה

כי אין אין מעשה וחשבון ודעת וחוכמה בשאול אשר אתה הולך שמה

כי מה שאין אדם עושה

כל זמן שהכוח מסור בידו מהבורא יתברך

שזה כוח הבחירה שמסור לאדם כל ימי חייו לבחור אם הוא רוצה לעשות או לא

שהוא בהם בחירי ומצווה לעשות לא יוכל לעשות אותו בקבר ולא בשאול

שאין הכוח הזה עוד בידו

כי מי שלא הרבה מעשים טובים בחייו אי אפשר לעשותם אחרי כן

מי שלא חישב חשבון מעשיו לא יהיה לו זמן לחשבו אז

מי שלא יתחכם בעולם הזה לא יתחכם בקבר

זה מה שאמר

כי אין מעשה וחשבון ודעת וחוכמה בשאול אשר אתה הולך שמה

אז זה נקראים הפתאים הפחותים אלה הדתיים שמעתם?

אז כל אחד יזהה את עצמו אם הוא מאלה שמקל מעליו את המצוות ומתיר לעצמו כל מיני עבירות

וחושב שבזה הוא ייכנס לגן עדן ויהיה בכניסה כי הוא לא דוחק את עצמו לפניי ולפנים.

מחכות לו הפתעות גדולות מאוד שכדאי שיצייר אותן כמו הציורים שאמרנו קודם וזה רק ציורים מעטים אבל אם הוא יחווה פעם אחת רק חוויה כזאת לאורך זמן קצר אפילו אז הוא יבין מה צפוי לו לעולם האמת כי הקדוש ברוך הוא לא משחק

ולא מוותר לאף אחד אף אחד לא לגדולים לא לענקים

ודאי שלא לקטנים לאף אחד לא מוותר הקדוש ברוך הוא כי הוא אלוהי המשפט

והכל הוא מביא במשפט

זה הדרגה השנייה

עכשיו תגידו לי אם אתם מזהים את עצמכם בדרגה השלישית

שזה נקרא ההערה להמון

כל השאר זה המון העם

ההמון

איך מעוררים את ההמון

בעניין השכר ועונש עצמם

להמון צריך לדבר ולהסביר להם מה השכר על המצוות והמעשים הטובים ומה העונש על היעדרם ועל העבירות

בזה שהם רואים את עומק הדין עד היכן הוא מגיע

שבאמת ראוי להזדעזע ולהיות חרד תמיד

כי מי יעמוד ביום הדין ומי יצדק לפני בוראו שהקדוש ברוך הוא השקפתו מדקדקת על כל דבר קטן או גדול

וכן אמרו חכמים זיכרונם לברכה

ומגיד לאדם מסכו

אפילו שיחה קלה שבין איש לאשתו מגידין לו לאדם בשעת הדין

אתם שומעים?

אדם מגיע לעולם האמת

יושב עם אשתו לדין

אומרים להם אתם דיברתם לא יפה

אתם התנהגתם לא יפה אנחנו מה פתאום

אומרים רק רגע

מסכי ענק פלזמה ענקים

כולם יושבים ורואים מפעילים את הסרט ורואים מה עושים

פול ווליום ושומעים מה מדברים

ומגיד לאדם מסכו

הקדוש ברוך הוא יגיד לאדם מה היה השיחה שלו

אפילו אפילו בין איש לאשתו שזה כאילו דבר שבינו לבינה כאילו זה דבר מוצנע זה רק בסודי סודות בשקט

משמיעים ומגידים לו

אי אפשר להתחמק מהפדיחה הזאת חבר'ה

רק אם מוחקים את זה פה בתשובה

אם עושים תשובה ומשנים את הדרכים אפשר למחוק אם לא זה מונצח

אתם רואים איזה בושות שלפעמים מצלמים אנשים

פתאום מצלמות תופסות אותם

ורואים אותם במעשיהם המקולקלים

איזה בושות

באשקלון חטפו עכשיו איזה בחורה,

נכון?

הראו את זה?

הראו איך תופס אותה הבחור מכניס אותה לאוטו?

איך המשטרה לכדה אותו?

זה היה בנתיבון. אה זה היה בנתיבון?

באשקלון, לא?

לא חשוב, באשקלון, בנתיבות. יש לכם פה מצלמות ברחובות?

אתם לא יודעים אפילו.

לא משנה. בכל אופן,

זה מקרה עוד קליל,

אבל יש מקרים יותר חמורים.

אז לכן צריך לדעת,

ועוד אמרו חכמים, זיכרונו לברכה,

וסביביו נסערה מאוד. ועכשיו תראו איזה פחד פחדים, תקשיבו טוב,

זה הערה להמון שהתעורר לדעת לתקן את מעשיו.

הקדוש ברוך הוא מדקדק אפילו עם הצדיקים הכי גדולים שיש.

מלמד שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם חסידיו כחוט הסערה. תשמעו דוגמאות.

אברהם,

נקרא אברהם או אבי.

לא היה מי שהיה אהוב לקדוש ברוך הוא ומי שאהב את הקדוש ברוך הוא יותר מאברהם.

עד שכתוב, קורא לו אברהם או אבי.

ולא פלט מן הדין

מפני דברים קלים שלא דקדק בהם.

הקדוש ברוך הוא לא שחרר אותו על דברים פעוטים.

הוא שאל את הקדוש ברוך הוא שאלה בת ארבע מילים.

במה אדע כי יירשנה?

אמר לו ידוע תדע?

שאלת אותי במה תדע? אני מודיע לך.

ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדו ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה.

זרעך יהיו בגלות מצרים ארבע מאות שנה על כל מילה ששאלת מאה שנה יהיו בגלות.

שמעתם דבר כזה על ארבע מילים המקבלים?

ומי מקבל?

הכי אהוב ואוהב.

אז מה אנחנו?

אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך ידוע תדע.

כשכרת ברית עם אבימלך

בלי ציווי של המקום אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך שאני משהה בשמחת בניך שבעה דורות.

למה אתה כורת ברית עם הגוי בלי לשאול אותי?

יעקב

חרא אפו ברחל אשתו.

כשרחל אמרה לו הבה לי בנים.

אז הוא אמר לה אתה הת אלוקים אנוכי?

מה ענה לו הקדוש ברוך הוא?

אמר לו כך עונים את המעוקות

חייך שבניך עומדים לפני בנה.

ולפי שנתן דינה בתיבה

כדי שלא יכחנה עשיו

אף על פי שכוונתו הייתה ודאי לטובה

אבל הוא מנע חסד מאחיו

כי אם היה עשיו מתחתן עם דינה הייתה מחזירה אותו בתשובה.

אמרו במדרש אתה מנעת מאחיך חסד למס מרעהו חסד?

לא ביקשת להשיאה דרך היתר?

היא נשאת דרך איסור.

במקום שהיא תהיה לעשיו

היא תהיה עם שכם בן חמור.

במקום מהול ערל.

ומה הוא רצה?

בסך הכל שהבת שלו תתחתן עם רשע.

תראו איזה דקדוק.

יוסף,

לפי שאמר לשר המשקים כי אם זכרתני איתך

נתוספו לו שתי שקלים.

שנים בבית המאסר

למה

חוסר ביטחון אתה תולה בשר המשקים שיזכיר אותך אני לא זוכר אותך

אני הקדוש ברוך הוא לא זוכר אותך אתה צריך בדרגה שלך הגבוהה של ביטחון אתה צריך לבקש מאדם שיזכיר אותך אצל פרעה אני לא זוכר אני לא רואה אותך

עוד שנתיים על כל מילה עוד שנה בצוהר

שמעתם דברים כאלה?

יוסף עצמו

על שחנת את אביו בלי רשותו של המקום של הקדוש ברוך הוא

או לפי ששמע עבדך אבינו כשבאו אליו כל הזמן האחים והיו מספרים לו עבדך אבינו עבדך והוא שומע שהם אומרים עבדך על מי על אבא שלו

והוא שומע את הדברים ושתק

מת לפני אחיו

יותר מוקדם מכל אחיו

והוא היה קטן שבהם

ערוך מדקדק הקדוש ברוך הוא

דוד המלך

שחיבר את כל התהילים תהילות לקדוש ברוך הוא

ואפילו כשרדפו אחריו

היה אומר מזמורים לקדוש ברוך הוא

מזמור לדוד בבורחו מפני אבשלום בנו הבן שלו רודף אחריו הוא אומר לו מזמור

מזמר לקדוש ברוך הוא

זה מגיע לו

עולם ומלואו

אבל מה הוא אמר?

הוא אמר וקרא לדברי תורה זמירות היו לי חוקיך נענש

אתה קורא לתורה זמירות והוא לא התכוון חלילה לזלזל

מה העונש לזמרים שעושים מהתורה זמירות השם מרחם

אבל הוא נענש שנכשל בדבר עוזה ונתערבבה שמחתו

ומתו הרבה מישראל בגין זאת

מיכל

לפי שהוכיחה את דוד במה שרקד בחוץ לפני הארון

נענשה שלא היה לה ולד אלא במותה

חזקיה המלך

לפי שהראה על שרי מלך בבל את בית נחותו, את האוצרות

ואת כלי בית המקדש

נגזר על בניו להיות סריסים בהיכל מלך בבל

ורבים כאלה מאוד

ובפרק הכל חייבין במסכת חגיגה דף ה' אמרו

רבי יוחנן

כשהיה מגיע לפסוק הזה היה בוכה

מה הפסוק אומר?

דקרבתי עליכם למשפט

והייתי עד ממהר

היה בוכה

אומר בי יוחנן עבד ששוקלים עליו כלות כחמורות

תקנה יש לו?

בוודאי שאין כוונת המאמר שיהיה העונש על שתיהן כאחד,

כלות כמו חמורות

כי הקדוש ברוך הוא אינו משלם אלא מידה כנגד מידה אבל העניין הוא לעניין משקל

המעשים עולים בכף גם הקלות וגם החמורות

שלא נחשוב שרק עבירות חמורות מעלים על המשקל

וקלות לא מעלים על המשקל

חכמים זיכרונם לברכה אמרו שאם בן אדם הכריז על עצמו אני כופר,

אני אפיקורוס,

אם הוא חושב שבזה ידונו אותו כאפיקורוס ובזה נגמר, לא.

אומר הגאון מווילנה

כופר שנכנס למסעדה

ידונו אותו?

למה הוא נכנס בלי כיפה?

למה הוא אכל בלי נטילת ידיים?

למה הוא לא בירך על נטילת ידיים?

למה הוא לא בצע על הפת בברכה?

למה הוא לא אכל כמו שראוי לאכול?

למה לא אמר דברי תורה?

למה לא אמר מזמור לפני כן?

למה לא עושה מים אחרונים?

למה לא ברך ברכת המזון דאורייתא?

וכן הלאה.

על כל דבר ודבר. אתה לא יכול להגיד, אני אהיה כופר, אני אפיקורוס.

אתה יכול להגדיר את עצמך מה שאתה רוצה,

אבל לשלם, אתה תשלם על קלות וחמורות.

אחת לאחת למצוא חשבון,

כמו שאמר שלמה המלך עליו השלום.

והקדוש ברוך הוא לא יעלים עינו כלל וכלל, כמו שלא מעלים החמורות,

קח לו מן הקלות וישגיח ויפקח בהשוואה אחת,

לדון כל אחד ולהעניש על כל אחד.

זה שאמר שלמה המלך עליו השלום,

כי את כל מעשה האלוהים יביא במשפט,

על כל נעלם בין טוב ובין רע.

גם על הטוב מביאים אותנו במשפט,

אם עשינו את הטוב כמו שצריך לעשות אותו.

כי כאשר אין הקדוש ברוך הוא מניח מלשכוח כל מעשה טוב קטן כמות שהוא,

כן לא יניח מלשפוט ולהוכיח כל מעשה רע קטן כמות שהוא.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא גם משלם על הדבר הכי קטן שהוא טוב. נגיד אם אתה אומר שיחה טובה,

או אתה אומר משהו, אתה אומר למישהו, סליחה, איפה זה רחוב כך וכך?

ואתה אומר לו, תלך ישר, ואתה מטה את ידך,

יכולת להגיד לו, תלך ישר, תפנה שמאלה.

אתה לא.

הטרחת את עצמך, תלך ישר, תפנה שמאלה, בשביל שיהיה לו יותר ביאור והבנה.

על הטיית היד שלך תקבל עוד שכר לאין שיעור.

על כל פעולה ופעולה שאתה עושה, בין טוב, בין רע, אתה מקבל על כל פרט ועל כל דקדוק.

אם אתה אומר, כן, אדוני,

מה שאלת?

יעני, אתה עושה את זה ככה בשמחה?

אתה שמח לעזור?

אתה נותן לו תחושה טובה?

גם על זה תקבל, על החיוך.

ולבן שיניים מחלב.

גדול המלבין

פנים לחברו ממשקהו חלב.

אדם מלבין את שיניו, אומר, כן.

רואים את השיניים הלבנות שלו?

זה מלבין?

יותר טוב מלהשקות אותו חלב.

כל פעולה נמדדת, בין טוב ובין רע.

ולהוציא מלב הרוצים להתפתות ולחשוב שלא יעלה האדון ברוך הוא בדיניו את הדברים הקלים ולא ייקח חשבון עליהם,

אלא הכל בכלל,

כל האומר הקדוש ברוך הוא ותרן, יוותרו בני מעב.

וכן אמרו, אם אומר לך יצר הרע חטא והקדוש ברוך הוא מוחל לך,

אל תשמע לו.

אל תשמע לו.

וזה דבר פשוט ומבורר, כי הקדוש ברוך הוא אל אמת.

וזה מה שאמר משה רבנו עליו שלום, הצור תמים, תמים זה שלם,

הצור תמים פעולו, כל פעולותיו בשלמות.

כי כל דרכיו משפט, אין הנחות.

אל אמונה ואין עוול.

צדיק וישר הוא.

כי כיוון שהקדוש ברוך הוא רוצה במשפט,

הנה כך הוא עובר על המשפט המעלים את העין

מן החובה כמו מן הזכות.

על כן, אם משפט הוא רוצה,

צריך שייתן לכל איש כדרכיו וכפרי מעלליו,

בתכלית הדקדוק בין לטוב בין למוטב.

זה שכתוב אל אמונה ואין עוול,

צדיק וישר הוא.

חכמים פירשו לצדיקים ולרשעים,

כי כך היא המידה.

על הכל הוא דן,

על כל חטא הוא מעניש,

ואין להימלט.

מספיק לכם להיום.

יש המשך,

שההמשך מסביר אז איך יש תשובה,

איך עושים תשובה.

אם הקדוש ברוך הוא דן הכל, אז איך עושים תשובה?

ואם יש מידת הדין, אז מה זה מידת הרחמים?

אבל זה בשיעור הבא למי שיעקוב אחרינו באתר שופר.tv או שופר.net,

יוכל לראות. בינתיים מה הרווחנו?

הרווחנו שאנחנו יכולים לזהות את עצמנו.

האם אנחנו משלמי הדעת שמחפשים לעשות את הכל על הצד הטוב ביותר?

האם אנחנו הפחותים מהם, דהיינו הפתעים שאנחנו מרגיעים את עצמנו, לא צריך מסע גדול ועול מצוות יותר מדי,

אפשר לחפף ולדלל ואנחנו נהיה בגן העדן בעזרת השם בכניסה ולא ניכנס פנימה.

אז כבר הסברנו את הדוגמאות.

ויש את ההמון,

שההמון צריך לעורר אותו על פי השכר והעונש.

שידע שהדברים הם כך ואין משחקים.

זה לא פה אתה תמציא לך איזה תיאוריה ותגיד אני בטוח שאין דבר כזה.

אברהם לא נמלט מהדין.

יצחק, יעקב, דוד, שלמה,

אף אחד מגדולי העולם לא נמלט מהדין על פטפוטי מינים.

על ארבע מינים, ארבע מאות שנה, אתם מבינים מה מדברים?

ואנחנו,

שמזלזלים וגורפים דברים וחושבים וככה ומנחמים את עצמנו,

מה יהיה איתנו אם לא נשים לב?

אז הספר הזה, מסילת ישרים,

מסילה לישרים, סולל לנו את הדרך בעזרת השם יתברך,

איך להגיע לגן העדן על בטוח.

ואיך להרוויח את העולם הזה?

פה גב על בטוח.

רבותיי, השיעור הזה שווה מיליונים.

מיליונים.

מיליונים מיליונים.

לא כסף, זה חרטא כסף.

מיליונים מיליונים מצוות. מהיום אתם יכולים לעשות מיליונים מיליונים מיליונים מצוות.

איך אפשר לעשות מיליונים מיליונים מיליונים מצוות?

בקושי עושים כמה מצוות ביום.

איך מיליונים, מיליונים, מיליונים.

אז אנחנו המצאנו שיטות שאפשר לעשות מיליונים וביליונים של ביליונים של ביליונים וטריליונים של טריליונים בלי סוף עד סוף הדורות

מפעולות בודדות.

עשינו מבצע של חלוקה של מיליון ושבע מאות חמישים אלף תקליטורים של האנציקלופדיה האינטראקטיבית בכל רחבי הארץ

וחילקנו זכויות בלי סוף בכל בית יהודי שאפשר לראות

סרטים, 400 סרטים עם שאלות ותשובות

שאפשר לצפות בזה בלי סוף.

עשינו תוכנה שנקראת הקטע מומחה.

כל שאלה ששואלים אני משיב עליה באתר שופר יותר מאלפי אלפי שאלות שיש עליהן תשובות.

אתה לוחץ שם בקטע מומחה ואתה מקבל תשובות.

על כל שאלה אתה מקבל תשובה בסרט.

אתה שואל אותי שאלה,

היא כתובה כבר, אתה לא צריך להמציא את השאלה.

בכל נושא, בכל תחום אתה רואה את השאלה,

לוחץ רק סרט ואני עונה לך.

צפו בזה כבר מיליונים

והשתנו מזה אנשים,

מאות, מאות אלפים של אנשים.

עכשיו אנחנו עושים מבצע חלוקה של כל התורה כולה בתקליטור אחד,

עם הגמרא ופירושיה בצורה כלילה,

עם הלכות, עם תמונות מתוך ספרים של הלכה,

שעל כל תמונה בציור,

בתמונה אתה רואה את התשובה מה ההלכה.

זאת אומרת, הכי עצלן,

הכי לא למדן,

יוכל בלחיצת כפתור לדעת דין בכל עניין כמעט.

וכל זה יהיה מחובר דרך תקליטור אחד עם מנוע חיפוש,

שיהיה מחובר לאתר שופר,

ויוכלו לראות בכל העולם ולדבר כל אחד עם כל אחד.

יהודי שנמצא בסין ויהודי בקנדה,

יהודי באמריקה ובישראל,

אחד ברומניה והשני ביוגוסלביה,

כל אחד יוכל לדבר עם השני דרך התקליטור הזה ולדבר

דברי תורה יוכלו גם לראות אחד את השני,

יוכלו ללמוד בחברותא,

יהיה בית מדרש גדול שכולם יכולים להיות שותפים בו ולכתוב חידושי תורה ויענו להם על זה וכולי וכולי.

אין סוף. בית המדרש העולמי הגדול של ארגון שופר.

אתם רואים מה אפשר להמציא עם השכל והדעת שהקדוש ברוך הוא נתן לאדם?

אתה חונן לאדם דעת?

יש אנשים מחפשים איך לעשות רק כסף והנאות ויש שמחפשים איך לעשות יותר ויותר מצוות.

אז אדם יכול לעשות ביליונים של ביליונים של ביליונים מצוות.

בואו אני אראה לכם כרגע בסרטון מה זה נקרא תקליטור התורני.

אהההההההההההההה

הההה

אהההההההההההההה

אההה

תודה רבה לכם.

תודה רבה לכם.

תודה רבה לכם.

תודה רבה לכם.

תודה רבה לכם.

כל העולם כולו ולדבר תורה בבית מדרש וירטואלי וכל אחד יקבל בבית תקליטור כזה בחינם שהעלויות שלו זה אלפי שקלים.

רק לקנות את כל הספרים שיש בפנים זה מאות ספרים רק לפתח את התוכנה

זה עלויות של שני מיליון.

ואנחנו היום עושים את המבצע הזה לזכות את עם ישראל.

מי שרוצה בעזרת השם להיות שותף במפעל הזה ולזכות בהרבה מצוות

של לימוד תורה בכלל עם ישראל שזה לא פוסק אף פעם ומדובר על ביליונים ביליונים של מצוות

יכול להיות שותף במניה מנית שותפות בכל הבליון ושבע מאות חמישים

בסך ארבע מאות שקלים בעשרה תשלומים

ארבעת אלפים שקל בלבד

הוא רוכש לו את המניה הזאת לנצח והיא מייצרת לו ביליונים של ביליונים של מצוות מכספי מעשר.

מניה של שותפות

בכל המבצע הזה.

אנחנו עובדים על זה כבר הרבה שנים להגיע למצב הזה שנוכל להגיע.

רכשנו חלק מכל הספרים האלה סדרות שלמות

גמרא עם חברותא ועוד מאות ספרים שיוכנסו לשם.

כל זה עם מנוע חיפוש שניתן יהיה להשיג הכל בקלי קלות. כל לחיצה תביא אותך למקורות כולם בחינם.

כן?

רוצה לעשות, אני גרושה ואני רוצה לעשות כיסוי ראש.

אשרייך לחיי העולם הבא.

בבקשה.

לתת לך, תברכי שהחיינו ותסכי במצוואר העולם. אני רוצה, הרופא אומר לי לעשות ניתוח בעמוד השדרה.

כן. אני רוצה לשאול אותך אם כדאי או לא כדאי.

מה המצב כאילו? עד כמה זה מטריד אותך?

אני לא יכולה ללכת וקשה לי לשבת.

ואני עברתי ניתוח בהחלפת ברך.

כן.

ויש לי סוכר ולחץ דה והחלת נפילה ויש לי מננגומה בראש, אז זה מה שאני מפחדת.

הבנתי. צריך להתייעץ עם הרב פירר בבני ברק.

הוא מבין בדברים האלה והוא יגיד לכם כן או לא. אני מקווה שבזכות

הכיסוי ראש,

חלק מהדברים ודאי יעופו. תודה.

תודה רבה. בבקשה תשימי ותברכי שהחיינו.

אשריך שאת עושה את זה מעצמך.

ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם.

שהחיינו והגיענו והגיימנו לזמן הזה.

אמן.

ג'ורג'י חיים שואל למה נשים צריכות ללמוד ספרי שערי תשובה ולא דברים שנוגעים לאישה.

ספר שערי תשובה זה ספר יסודי בעניין היהדות וקיום התשובה ובלי לדעת

את הדברים האלה גם אם אנשים עושים מצוות ודברים הנוגעים להם בלי ההבנה של היסודות של היהדות נכשלים בחלק מן הדברים או שעושים אותם בלי הכוונות הרצויות.

כן.

הרב יש לי שאלה.

כן.

יש לי ידידה מאוד טובה.

ואנשים חושבים שהיא מזיקה לי רק ואני לא יודע למי להקשיב.

אז

בן כמה אתה? אני בן 13.

ובת כמה היא?

גם 13. הבנתי.

אז לא רק היא מזיקה לך, אתה גם מזיק לה.

אתה צריך להתעסק כרגע בלימודים,

בעזרת השם תגיע לגיל שראוי,

תתחתן ובינתיים אל תעשה עבירות כי אוי ואבוי.

על כל קשר כזה,

חביבי, אתה אוסף לך צרות על גבי צרות בצרורות.

תודה. תהיה בריא.

הוא תהיה בריא גם.

הרב אמר על ה...

באולם הבא שקדוש ברוך הוא מראה להם את ה...

בין איש ואישה.

כן.

אז יש לי שאלה. אפילו קדוש ברוך הוא,

הרי הוא אבא, אבא לא יכול לראות

כמו עם בן,

מה בן עושה עם אישה.

זה עניין של בעל ואישה, זה אסור לאף אחד.

בעולם הזה הדברים האלה הם מגונים.

בעולם האמת זה כמו שהיה האדם הראשון וחווה, היו עירומים.

לא היה בזה שום גנאי.

למה?

כי כל האיברים נבראו לשמש לפני הקדוש ברוך הוא לעשות את רצונו.

מצוות פריה ורבייה זו מצווה חשובה מאוד, הראשונה בתורה,

כשעושים אותה לכוונה שהקדוש ברוך הוא ברא.

אבל יש גם הרבה עבירות אחרות שהן גם כן לא יפות כל כך להראותן,

או להראות רציחות, או להראות כל מיני דברים.

אבל מה לעשות, בעולם האמת זה האמת כמו שהיא.

ואין כחל ואין סרק ולא מורחים.

שמה רואים בדיוק על מה מקבלים עונש.

לכן אדם צריך להיזהר ויכול למחוק עדיין פה את הכל.

אם הוא עושה תשובה על הכל ולא חוזר יותר למעשים ומתחרט באמת ובוכה על מעשיו הרעים שהוא עשה אותם לפני הקדוש ברוך הוא בלי בושה וכל הדברים האלה,

אז הקדוש ברוך הוא עשה חסד. אבא עשה חסד.

אתה רוצה למחוק?

אתה רוצה שאני לא אראה ואתה תראה?

בבקשה, תחזור בתשובה ותמחק אתה את הכל.

אם אתה לא מוחק את הכל, סימן, אתה רוצה שיראו את הכל.

ואם אתה רוצה שיראו, ייראו.

אז כולם רואים שמה?

כן, גם ההורים.

כן, גם המשפחה, כולם, שכנים, כולם, כן, כן.

כולם, אין להם, רק הקדוש ברוך הוא יכול לראות.

אתה, אתה מבין ככה, אבל שלמה המלך בסוף ספרו אומר אחרת.

בסוף דבר הכל נשמע.

לכן את האלוקים יירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם. יראו לו בדיוק מיהו.

תודה רבה. הבנת? תהיה בריא.

שלום, כבוד הרב.

כן.

יש איזו שאלה שעלתה פה,

זה מעניין אותי, אנחנו שומעים את זה כל הזמן,

אבל מעניין לדעת. אנחנו אומרים שהקדוש ברוך הוא נמצא בכל מקום,

בכל פינה,

הוא רואה הכל,

הכל נכתב, הכל נרשם, כשמגיעים למעלה,

הכל נראה.

פעם אחת, לא חס וחלילה שאנחנו לא מאמינים,

אז אולי פעם אחת כדאי לשמוע איך נמצא הקדוש ברוך הוא,

את מי הוא צריך לראות,

אם יש אנשים חשובים מיוחדים,

את כל העולם,

את כל היהודים,

איך זה נראה, איך הוא מתפזר על כל כך שטח כזה גדול.

נכון שזה אצל הקדוש ברוך הוא, זה לא בעיה,

אבל איך זה מסתדר על כל העולם,

אחד-אחד, בכל פינה, בכל נקודה,

איך זה מסתדר?

פשוט מאוד.

כמו שאני נמצא כאן,

ואני רואה במבט אחד את כולכם, את צבע הבגדים שלכם, את התנוחה שלכם, מי מחזיק את היד על פניו, מי נשען, מי משלב ידיים,

אני רואה את האורות, אני רואה את הכול, בעת ובעונה אחת אני קולט את כל הדברים, אני שומע את כל השמועות,

אני שומע את הרחשים, אני מבין מה אתם חושבים,

אני יודע למה אתם צוחקים עכשיו,

וכל הדברים האלה אני מבין,

ואני רק אני.

אז אם אני רק אני,

ואני קטן כזה,

והוא נתן לי קצת, קצת, קצת, קצת,

אז הוא שיש לו הכל, הכל, הכל,

והוא חילק לכולם, כל אחת קצת, קצת, קצת,

והוא יש לו את הכל, אז קל לו לדעת הכל.

זאת אומרת, יותר בקטן ובגדול.

יפה. שאלה שנייה, יש לו עוד שאלה. כן.

אנחנו כשרואים חילוני שמחלל שבת, הוא עושה דברים, משהו לא נראה לנו, כן. אומרים, אה, זה כמו תינוק שנשווה,

כביכול, אז אנחנו מנסים לרחם עליו.

מצד שאנחנו אומרים,

שנער לא מקבל עונש עד גיל 20. כן. כביכול.

היום אתה חידשת משהו, אמרת, לא ילד גם נענש,

אפילו כשהוא תינוק.

נכון. נכון?

איך זה מסתדר?

הסברתי.

קודם כל, מה שאתה אומר על כל אחד שאתה רואה מחלל שבת שהוא תינוק שנשבה, זה טעות. ככה אנחנו אומרים, עזוב אותו, אומרים, אומרים הרבה דברים, כמו שהדתיים, למדנו היום על הדתיים, שכחת? כן. שהם אומרים הרבה דברים, אנחנו נהיה פה, נהיה שם,

הם יסדרו אותנו בגן עדן, יכניסו אותנו פה.

הם כבר מנהלים את גן עדן עוד לפני שהגיעו.

אבל תינוק שנשבה זה רק מי שלא ידע מעולם, והוריו לא לימדו, כמו אדם שנולד יתום ולא הכיר תורה ולא את יהדותו ולא כלום,

והוא גדל אצל הגויים.

אדם כזה זה נקרא תינוק שנשבה,

שלקחו אותו,

שבעים ושבו אותו בהיותו תינוק ולא הכיר את יהדותו,

זה תינוק שנשבה.

ספרדי, לדוגמה,

שגדל בבית יהודי והוא יודע מה זה מצוות והכל,

הוא מחלל שבת, זה תינוק שנשבה?

לא. זה תינוק שיודע הכל והחליט להיות תינוק גם כשהוא גדול,

וממשיך.

אבל מה שאתה שואל, מה שחידשנו לך,

אז תדע לך, כל מה שמדובר,

שעד גיל 20 לא דנים מן השמיים בעולם הזה.

זאת אומרת, אין עונשין מן השמיים בעולם הזה.

אבל לעולם הבא כן עונשין.

כמו שבדיני נזיקין,

יש לנו דינים שבית דין לא יכולים להוציא מאדם ממון.

על פי דין לא יכולים להוציא ממנו ממון.

אבל בדין שמיים הוא חייב.

כשהוא יגיע למעלה יגידו לו אתה נשארת חייב לפלוני.

זאת אומרת, אותו דין,

לא ניתנה רשות לבית דין להוציא ממון,

אבל זה לא שהוא פטור מתשלום.

בדיני שמיים הוא חייב

והוא צריך להחזיר את מה שהוא צריך.

זה שבית דין לא היה לו כוח פה להוציא ממנו בגלל שהתורה לא נתנה לו את הכוח,

זה לא אומר שאתה פטור. כשאתה הגיע למעלה אתה תצטרך להתגלגל עוד פעם בעולם להחזיר את החוב.

לכן כל אדם שיוצא מבית דין שידע שאם דנו אותו והדין הוא שבית דין שמיים חייב הוא צריך לשלם.

אם לא ישלם הוא ישלם שם.

אז לכן יש דינים שהם פה יש דינים שהם שם.

משעה שהאדם נולד ואף לפני כן כמו שלמדנו

כבר יש חשבון לבן אדם על כל דבר שהנשמה התלכלכה בו.

הנשמה שלנו היא נשמה אלוקית.

ואם נדבק בכתם בין ברצון בין לא ברצון זה כתם שצריך להסירו.

אם אתה הולך ברחוב ומישהו בטעות

השליך משהו וניתס עליך משהו.

אתה אשם? אתה לא אשם.

אבל נקות אתה תנקה או לא?

בטח תנקה.

ואם התלכלך בן אדם אפילו בלי רצון, בלי ידיעה.

תינוק הוא לא יודע מה הוא עושה, בלי ידיעה.

אבל הוא התלכלך כי חטא זה חטא.

שמה זה פגם, הפגם הזה צריך להתנקות, צריך להתנקות.

לפי החישובים כך אין כמעט בן אדם שאין לו את הבעיה.

נכון.

אז מה אתה יכול לעשות?

תשובה.

תשובה. גם על חטאים שהיית מאז שאתה תינוק.

אתה יכול להגיד, אני חוזר על כל המעשים, הידועים והלא ידועים,

ובאמת להשתדל, ואם חטאתי ככה, ולהקפיד ולעשות ולהוסיף בזה, ולשאול ולברך.

אם אתה מחפש להיות שלם, שלמי הדעת,

אתה לא תחסיר כלום. אתה יודע, הרב שך, זכר צדיק וברכה,

הוא חי עד גיל 104-107, תלוי מה.

בכל מקרה, מגיל 95 בערך, או משהו כזה,

הוא התחיל לעשות, לא שהוא לא עשה קודם, אבל אז כל הזמן הוא עשה חשבון.

והוא היה שולח את העוזרים שלו לפלוני, אני חייב.

פלוני, יכול להיות שאני גערתי בו יותר מדי והוא נפגע.

פלוני, אולי לא קיבלתי אותו בסבר פנים יפות.

פלוני התחיל לשחזר את כל החיים בשביל לראות מה הוא צריך לתקן, אתה שומע?

הוא היה גדול הדור.

כי בן אדם שהוא שלם בדעתו, לא רוצה להחסיר כלום. אבל הוא יכול לעשות, אנחנו הפשוטים, מה? אתה יכול, אין, פשוט,

אתה יהודי קדוש.

אין יהודי פשוט. פשוט זה מי שהחליט להיות פשוט.

מי שהחליט להיות קדוש, הוא יהיה קדוש.

כי התורה אומרת, קדושים תהיו לי,

לא פשוטים תהיו לי, אין מצווה כזאת.

קדושים תהיו לי, כי קדוש אני.

אתם יכולים להתקרב למדרגתי ולמעלתי.

אנחנו החלטנו להיות מההמון או מהפחותים,

אבל אנחנו יכולים להיות גם שלמי הדעת.

תלוי מה אנחנו רוצים להיות.

אין פשוטים אצל הקדוש ברוך הוא.

היהודי הכי פשוט הוא יותר מכל אומות העולם ביחד.

הבנת? אנחנו סגולה מכל העמים.

כן.

ערב טוב כבוד הרב. ערב טוב.

יש לי שאלה,

למה נירון נקרא גר הצדק ולא גר צדק?

הצדק,

יכול להיות שזה דוגמה על זה שזה בהאי הידיעה?

לא דקדקתי בזה, אפשר לבדוק.

ורציתי לבקש ברכה לרפואה שלמה של אמא שלי,

רג'ין בת עיידה. רג'ין בת עיידה, השם יזכה אותה לרפואה שלמה מהרה ותלמד בעבורה.

אתה מוכן?

מה זה? אתה מוכן ללמוד בעבורה? בטח. שעתיים כל יום בתוכנית דיבור תורה,

שלושה חודשים רצוף, כולל שבת וחגים.

בעזרת השם. תודה.

שואלים אותי פה אליקו אליקו,

מה רע בשם שיראל?

ובכן,

אני ביררתי היום בביתו של הרב קניבסקי וככה קיבלתי תשובה,

שכל השירים, כל השמות המחודשים שמחדשים אנשים,

שיראל, ביתי לי,

כל מיני מתן,

כל מיני שמות כאלה שאנשים ממציאים, לי אור, לי חושך,

לי בית, כל מיני שמות,

כל השמות המחודשים האלה זה לא שמות.

שמות של פרחים, זה לא שמות.

אלא מה כן?

מה שכתוב בתורה,

שמות של צדיקים, לא של רשעים,

לא נמרוד, בלעם,

המן, שמות כאלה.

זאת אומרת, שמות של צדיקים או צדיקות,

זה כן שמות.

או שמות שנהגו ישראל מדורי דורות.

שמות כאלה הם מותרים, כגון מסעודה, מסעוד, גיטל,

כל מיני שמות כאלה שהיו בקהילות במשך דורות-דורות,

זה מותר.

המצאות של היום שממציאים כל מיני דברים,

מאי, יוני, יולי, כל מיני שמות כאלה,

זה חרטא ברטא.

דבר נוסף, שמות שקוראים על שם סבא או סבתא,

שזה שמות שהיו מחוץ לארץ, ותמיד היו שמות כאלה בחוץ לארץ, לא משנה באיזה עדה,

זה אפשרי ומותר.

אבל להשתדל שאם השם של זה שקוראים על הנפטר, הוא לא היה צדיק, היה רשע, זה גם שאלה שצריך לברר,

כי זה לא פשוט לקרוא על שם של מישהו שהיה רשע,

אפילו שזה שם מותר.

אז זה הכלל שנתתי לכם כרגע.

עכשיו תבחנו אם השמות שלכם הם מאלה שכתובים בתנ״ך על שמות צדיקים או שמות שהיו תמיד בעם ישראל, בעדה שלכם או אחרות,

אבל לא שמות חדשים.

הבנתם?

היה,

אחת קראה לבת שלה בת אל,

והרב קניבסקי גער בהם מאוד.

אז הם אמרו, מה זה הבת אל? אנחנו קראנו לה בת אל.

מה?

אמר להזכיר שם השם כל פעם בחינם?

בת אל?

לי קוראים בת אל, מה? יש לך בעיה? לא נכון, זה על דירה והוא הקיר לי. תשאלי רב גדול, כמו הרב קניבסקי, לא כולם מבינים את מה שאני אמרתי עכשיו.

דבר נוסף,

דבר נוסף, תקשיבו,

אבל יש שמות כמו עוזיאל,

מישאל, אז איך אומרים את השמות שלהם?

אלה שמות מהמקורות?

ואדרבא, צריך להיקרא על שמות כאלה של צדיקים וקדושים,

ואז קראת שמם זה מצוין,

או אליהו,

שזה שני שמות השם,

או גבריאל,

מיכאל,

דברים כאלה כן,

אבל להמציא שמות עם שם השם סתם בעיה,

אומר הרב קניבסקי,

והוא מגדולי הדור.

אז צריך לחוש לדברים האלה,

ולא לשאול יותר בעניין.

אפשר לבדוק את הדברים.

הנה, עכשיו קיבלתם תשובה מקיפה בנושא.

כן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. תוכל לתת לי עצות לשמירת העיניים?

כן, יש ספר של שמירת העיניים,

שאם תקרא אותו כל פעם קטע קטן ותחליט שאתה מפנים את הדברים,

אתה תקיים את מה שכתוב, תזכה להרבה דברים שאנשים בדרך כלל לא זוכים.

אפשר לראות מי שומר את העיניים כמו שצריך,

מסוף העולם ועד סופו.

ויש לי עוד כמה שאלות.

אם ממה שנכנסת לדת, כאילו שאפת להגיע למה שאתה עכשיו.

לא הבנתי, עם מה? עם מה שנכנסת לדת, שאפת להגיע למה שאתה עכשיו.

בחיים לא חלמתי שאגיע למה שהגעתי,

גם לא שאפתי לזה.

התכוונתי רק לקיים את מצוות ה' בתורתו כלשונם וככתבם.

כל מה שקראתי הפנמתי וקיימתי והמשכתי קדימה וה' הנחה אותי לאן שהוביל אותי איפה שאני נמצא הלום.

ויש לך בהרצאות, כאילו שאמרת שאם יש מיליון בעלי תשובה בשנה,

אתה מתחייב שכאילו משיח צדקנו יבוא. אם נעשה מיליון בשנה, נכון.

מה זה בשבילך בעל תשובה?

מי ששומר תורה ומצוות.

תן לי דוגמה, כאילו למצוות ש...

מצוות?

שבת, כשרות, טהרת המשפחה,

תפילות,

מצוות קיומיות יומיות כגון תפילין,

ציצית וכולי, ברכת המזון, ברכות, כל הדברים. שומר את המצוות.

ואפשר ברכה לשתי אנשים?

בבקשה. שתי נשים או שני אנשים?

שתי אנשים.

אין דבר כזה.

שני אנשים. שני אנשים. אוקיי. רפאל בן אלכסנדרה.

רפאל בן אלכסנדרה. ועידן עידו. ועידן עידו. בן רבית בינה. בן רבית. בינה. בינה. לרפואה שלמה. לרפואה שלמה מהירה.

כן. ובלי נדר אני לוקח שמירת עיניים. חסרה. והמסתדקים האלה רוצים ציצית. בבקשה, בשמחה, הנה כך.

תן לו,

תבורכו מפי העליון.

ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם, שהגיענו וקיימנו והחיינו לזמן הזה.

אמן. אמן.

ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם,

שהחיינו וקיימנו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

יש מישהו שכותב כאן, בן חורין אביו, אני נוסע למירון לחגוג בלג בעומר,

מומלץ על ידי גדולי ישראל לא לנסוע למירון בלג בעומר.

למה יש שם בעיות רבות וחמורות של פריצות, תערובת, אנשים ונשים?

אכילות אסורות, שחיטות לא כל כך מותרות,

הרבה בלאגן,

ואין נחת רוח לרבי שמעון בר יוחאי ממה שקורה שם.

לכן צריך לדעת אם מישהו רוצה להגיע לרבי שמעון בר יוחאי,

קודם כל צריך להגיע בתשובה.

ודבר שני, לא ביום כזה.

לא ביום כזה.

וזו הצעה של כל גדולי ישראל להתרחק מן העניין הזה שלא להיכשל באיסורים במקום להתברך מהצדיק.

אז אם הולכים לפני בכמה ימים כשאין דחיפות

או כמה ימים אחרי או בכלל בכל השנה,

עדיף. ואם אדם ילמד בביתו מה מראה רבי שמעון בר יוחאי,

מה זוהר הקדוש,

כמו שאומר הרב בן ציון מוצפי,

עושה לרבי שמעון יותר נחת רוח.

די שיתברך יותר.

יש פה מי שתרם, מניה ראשונה, אשרה ואשרה חלקו.

וזה תורמת. נופר עוקאבי, בת רחל,

שגבה יחזור לקדמותו, ואורן תורג'מן בן שולמית יזכה לרפואה שלמה והצלחה. אמן. אבל אנחנו נעשה גם קבלות לרפואת החולה שאורגן עבורו הערב,

שכל הערב נעשה לרפואת החולה שהזכרנו בתחילה.

אז מי יהיה מוכן מכם ללמוד שתי הלכות כל יום במשך חודש לרפואתו של החולה של יהודי ירא שמיים?

מי רוצה להיות שותף ברפואה ליהודי שממש עושה הרבה בשביל מען הכלל?

ומה לעשות, נפל למשכב.

שתי הלכות בלבד, חודש ימים.

בלאו הכי חייבים ללמוד תורה והלכות.

להרים גבוה את הידיים זה חלש מאוד. מילא תרומות וכסף לא,

אבל שתי הלכות לפחות בשביל היהודי, שיהיה בריא.

שתי הלכות, להרים ידיים.

צלם אותן, בחייאת, צלם.

צלם. תרימו ידיים גבוה, לא בושה.

לא בושה.

אשריכם ואשרי חלקכם.

שלא תצטרכו לתרומות כאלה חלילה ותהיו בריאים.

ערב טוב. ערב טוב. הנכתה שלי לא מרגישה טוב, אני מבקשת לברך אותה.

מה שמה? עטרה.

כן. עטרה בת גהסי.

עטרה בת גהסי. כן. רפואה שלמה, מהירה.

אמן. היא דתייה או לא?

היא בגיל שבע.

נפלא מאוד.

אז תדאגי שהיא תהיה דתייה. בעזרת השם. אמן. ערב טוב.

ערב טוב.

הרב דיבר על איך שאדם מרבה את מצוותיו אז הוא מגדיל לעצמו את הגן עדן.

נכון.

אז אדם, אם נגיד,

לא הזדמן לו לעשות כל כך הרבה מצוות, הקדוש ברוך הוא לא זימן לו.

אז איך, מה הוא אשם בזה?

קודם כל אין דבר כזה הקדוש ברוך הוא לא זימן כי זה מצוי ומזומן לכל אדם, רק תרים ותגביה ותעשה.

איך אני עושה הרבה מצוות?

אני בעצמי יוזם ועושה.

תחליט שאתה יוזם ועושה.

אבל אם הוא הולך לעבודה בשביל הפרנסה ולא הולך תפילה... גם בעבודה,

קודם כל, גם בעבודה אתה יכול לעשות מצוות,

אתה יכול למנוע אנשים לדבר ראשון הרע,

אתה יכול להגיד להם איזה דבר הלכה,

אתה יכול לכוון אותם כשעורי תורה,

אתה יכול לחלק דיסקים,

אתה יכול לתת להם עלונים,

אתה יכול לעשות הרבה פעולות, אתה יכול להיות דוגמה אישית.

מה זה לא ללכת להתפלל בבוקר?

לא, הולך להתפלל הכול,

אבל לא הזדמן לו כל כך. מה זה לא הזדמן לו כל כך?

אני גומר הרצאה ב-1-2,

ב-5 בבוקר אני על הרגליים,

הולך להתפלל בנץ,

ואחרי זה, אתה יודע, מתחיל סדר יום מחדש. הוא עייף מהעבודה?

גם אני עייף, אז מה?

אבל אם נישן עכשיו, מה יקרה אחר כך?

אחר כך ישנים, עכשיו צריך לעבוד.

העולם ניתן לך לחיות, לא לישון.

אתה באת למות או באת לחיות?

לחיות.

אז כמה שיותר לחיות, כמה שתשען פחות, תחיה יותר.

כן, אבל יש אדם שמזדמן לו יותר, ובאדם שלא מזדמן... אין מזדמן, הכל מזומן.

הכל מזומן.

הכל מזומן.

הנה, הבחורים האלה לקחו על עצמם פציצית,

הם מהווים דוגמה עכשיו לאלה שראו אותם.

יש כאלה רואים, חבר'ה כאלה צעירים לוקחים,

בחור הזה אומר, אני הולך על שמירת עיניים,

אתה יודע מה זה עושה בשמיים?

זאת אומרת, כל בן אדם יכול לעשות דברים גדולים ונפלאים וכל אחד הוא משמש דוגמה לאחרים.

הכל מזומן, רק תרימו.

כבוד הרב, אנחנו המארגנים רוצים בקשה ממך מיוחדת לברך את אשתו,

שיהיה לה כוח להמשיך ולהתמודד עם הדבר הזה.

מה שמה?

אמא שלך, מה השם שלך?

אסתר בת

בת עזיזה.

אסתר בת עזיזה,

השם יזכה אותה לרפואה שלמה וכוח וסבלנות

ותושייה עד שבעלה יעמוד על רגליו בבריאות שלמה ואיתנה.

אמן.

ובהזדמנות זו אנחנו גם מברכים את הרב שיהיה לו כוח ותודה שבא אלינו ושנענה והקב' ברוך הוא ייתן לך הרבה הרבה כוח להמשיך

ושהקדוש ברוך הוא גם ייתן לו כוח שהוא יחזור בשלום.

לשלום. לשלום. אמן. יש פה בנימין נדב שכותב,

האם הרב אחרי מסילת ישרים יעשה שיעורים על תפילת שמונה עשרה?

הקטע שהרב עשה פעם על חונן הדעת היה מעלף.

כל פעם שאני מגיעה לחונן הדעת,

מגיע לחונן הדעת, מכוון ממש ממש.

אז בעזרת השם נראה,

השם יעזרנו לפי הדרישה והביקוש.

כן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

רציתי לשאול אם אפשר לחלק את המניה במקום לעשרה חודשים, לעשרים חודש.

בשבילך כן.

אשריך שזכית, מה השם?

פנחס. פנחס בן? בן יעקב הכהן. יעקב הכהן תזכה לכל מידה טובה,

בריאות איתנה, הצלחה,

פרנסה טובה ונחת מכל יוצא חלציך. אפשר? ברכה לזרע של קיימא?

תזכה לזרע חי וקיים מהרה. אמן.

יהודי יקר, יהודיה יקרה,

הוצגה לפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולעמת את האמונה,

אינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר, רחוב מתתיהו 10, בני ברק,

או לטלפל למספר 03-677779 וגם לפקסס ל-03-36765320.

כתובתנו באינטרנט

www.shopar.net ניתן לצפות בחינם באתר שופר בלמעלה מ-500 ההוצאות של הרב אמנון יצחק שריטה.

ולכן, ניתן לרכוש במשרדי שופר, בעברית ובצפייה.

שחרור אונים

אנציקלופדיות

ספר עולם התשובה ניתן להוריד הרצאות ונגן mp3.

כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת,

וחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.

מייקטיבית