חלק ינצלו חלק לא - חלק ב

- - - לא מוגה! - - - 

שם חנן בנו דעה והשכל יותר מבעלי חיים ואם לא משתמשים בזה בשביל להבין מה כן טוב ומה לא טוב

מה מותר ומה אסור אז אנחנו במצב פחות מהבהמות והחיות כיוון שהן בטבעם לשמור על עצמם ועל כן יברחו וינוסו מכל דבר שנראה להם מזיק אותם זאת אומרת אם אצל הבהמות לא צריך אפילו שכל זה בטבע שהם בורחים מכל דבר שיש בו סכנה או נראה להם שיש בו סכנה

כל שכן אדם שיש לו שכל ודעת ומינה והשכל צריך הוא להתבונן ולפקח על כל המעשים כדי שחלילה לא יבואו לידי נזק אבל לא מדובר בנזק סתם מדובר שהוא עלול חלילה לאבד את נשמתו לאבדון מה הולך בעולמו בלי התבוננות אם טובה דרכו או רעה הנהו כסומא שהולך על שפת הנהר

שהסכנה שלו ודאי עצומה אדם שהולך על שפת נהר אז ודאי שהסכנה שלו עצומה והרעה שלו קרובה יותר מההצלה שלו כי החלקה קלה אחת פעם אחת רק והוא בפנים אין איש ניחם על רעתו כולם אף אחד לא מתחרט כולם הולכים כמו עיוורים הכל בסדר הכל מה נשמע הכל בסדר ברוך השם מה נשמע הכל דבש מה נשמע

הכל בסדר מה בסדר בחנת את הדרכים אתה יודע מה אתה עושה מה מותר מה אסור למה אתה פה מה אתה עושה בעולם עד מתי מה יקרה כשתצא בחנת את הדברים בדקת מה בסדר

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמם ירוויח

הערב הזה לעילוי נשמת יוסף בן יצחק מנוחתו עדן לעילוי נשמת מלכה בת רחל ואנג'לה בת אריקה מנוחתם עדן

לרפואת שרה רסיה בת מרים רפואה שלמה ולעילוי נשמת המנוח גיתי בן גשא

נדיה בת לריסה רפואה שלמה ולידה קלה על דרך הטבע מהרה

דוד בן סימי מג'נבה זיווג הגון ופרנסה טובה

זכה לעשות מניה ולמד שלושה חודשים בתענית דיבור

הערב הזה בחסות עמותת המעיר לארץ טירת הכרמל וישיבת שאגת אריה

הערב יהיה להצלחת יצחק בן פרלה שמעון בן חנינה לרפואת מאיר בן אסתר ראובן בן חביבה מסעוד בן יקוט

ולהבדיל לעילוי נשמת עאידה בת מזל מלכה בת רחל אנג'לה בת אריקה יוסף בן שמחה

ותודה לחירן אוחנה כפיר עובדיה מארגני הערב

ויקטוריה בת מסרה תזכה לבן זכר והריון מוצלח ותקין מהרה

תודה

כן אנחנו לפני מספר הרצאות התחלנו ללמוד ספר מסילת ישרים ולמדנו מה חובת האדם בעולמו

עכשיו אנחנו בפרק ב'

מידת הזהירות

הנה עניין הזהירות הוא שיהיה אדם נזהר במעשיו ובענייניו

כלומר מפקח ומתבונן על מעשיו ודרכיו הטובים אם לא

לבלתי יעזוב נפשו לסכנת האבדון חס וחלילה

ולא יהלך במהלך הרגלו כעיוור באפלה

אז הזהירות מחייבת שכל אדם מאיתנו יהיה נזהר בכל מעשיו ובכל ענייניו

מה זה להיות נזהר?

לפקח ולהתבונן על המעשים ועל הדרכים

זאת אומרת חייבים פיקוח

האם כל המעשים שאנחנו עושים

או הדרכים שבהם אנחנו נוהגים והולכים

האם הם טובים או לא?

צריך לראות את מסכת חיינו איך היא מתנהלת ולהתחיל לברור לפקח על הדברים

למה?

שלא נעזוב את נפשנו לסכנת האבדון חס וחלילה

ולא ילך במהלך הרגלו כעיוור באפלה

זאת אומרת כל אחד מאיתנו בדרך כלל יש לו

מושכל ראשון שהוא הולך בסדר אני בסדר לא הכי בסדר אבל בסדר

ונמצא שאדם הולך במהלך ההרגל כמו עיוור באפלה

והדבר הזה השכל מחייב אותו מאוד

כיוון

שמאחר ויש לאדם דעה והשכל להציל את עצמו ולברוח מאבדון נשמתו

איך ייתכן שירצה להעלים את עיניו מהצלתו?

זאת אומרת כל זמן שאני יכול לשנות את מצבי ולשפר אותו

ולהגיע למצב שאני בורח ממציאות של חלילה אבדון הנפש והנשמה

אני מחויב לעשות כל שביכולתי ולא להעלים את העיניים מההצלה

כל מה שאפשר לעשות צריך לעשות

ומי שלא עושה כן

אין לך פחיתות והוללות יותר מזה

זאת אומרת אדם שלא יושב

ובודק ובוחן

מה מעשיו

ולאן הם מובילים אותו אדם הזה עושה מעשים של פחיתות והוללות ומסכן את חייו לאבדון

ולא עוד אלא שהוא פחות מהבהמות והחיות

זאת אומרת הוא מאבד צלם אלוקים

השם חנן בנו דעה והשכל יותר מבעלי חיים

ואם לא משתמשים בזה בשביל להבין מה כן טוב ומה לא טוב

מה מותר ומה אסור

אז אנחנו במצב פחות

מהבהמות והחיות

כיוון שהם בטבעם

לשמור על עצמם

ועל כן יברחו וינוסו מכל דבר שנראה להם מזיק אותם

זאת אומרת אם אצל הבהמות לא צריך אפילו שכל זה בטבע

שהם בורחים מכל דבר שיש בו סכנה או נראה להם שיש בו סכנה כל שכן אדם שיש לו שכל ודעת ובינה והשכל צריך הוא להתבונן ולפקח על כל המעשים

כדי שחלילה

לא יבואו לידי נזק

אבל לא מדובר בנזק סתם מדובר שעלול חלילה לאבד

את נשמתו לאבדון

מה הולך בעולמו בלי התבוננות אם טובה דרכו או רעה

הנה הוא כסומא שהולך על שפת הנהר

שהסכנה שלו ודאי עצומה

אדם שהולך על שפת נהר

אז ודאי שהסכנה שלו עצומה והרעה שלו קרובה יותר מההצלה שלו

כי החלקה קלה אחת, פעם אחת רק והוא בפנים

אז לכן העולם הזה לא כל כך פשוט,

אנחנו רואים מרחבים אינסופיים

אבל אנחנו הולכים על חבל דק

כי בין ההיתר לבין האיסור

זה חבל

או ימינה או שמאלה

אתה עושה מעשה לכאן זה איסור, מעשה לכאן זה היתר

אתה נכנס לשבת

דקה לפני אתה ביום חול, דקה אחרי אתה בשבת

אז או שקלה או חיים

כל מעשה זה עניין שאתה הולך על שפת הנהר

ואם אתה לא מפקח את עיניך בגלל שהסכנה היא מאוד קרובה

אז אתה יותר קרוב לרעה מאשר להצלה

אבל יש שני סוגי עיוורון

יש סומא שהולך על הנהר

אבל יש שני סוגים, יש אחד שהוא סומא עיוור

שהוא לא רואה באמת כלום

יש אחד שהוא עיוור מבחינה רצונית, לא רוצה להסתכל

יש אנשים נוסעים, נכנסים לצומת בלי להסתכל

לא אכפת לו מה קורה בצומת,

נכנס

זה לא עיוור

זה עיוור באופן רצוני

אבל התוצאה היא אחת מי שעיוור מכל סיבה הסכנה שלו היא גדולה מאוד

והנה ירמיה הנביא היה מתאונן על רוע בני דורו מפני היותם נגועים בנגע המידה הזאת

איזה מידה של עיוורון רצוני

שהם היו מעלימים את עיניהם ממעשיהם

בלי שישימו לב לראות מה הם

הלהעשות

או להעזב

זאת אומרת לא היו

היו מפקחים על דרכיהם, לראות אם טובים הם, אם לא,

האם לעשות את המעשים שהם עושים או לא.

הדור של ירמיה היו נגועים במידה הרעה הזאת.

ואמר עליהם, אין איש ניחם על רעתו,

כולו שב במרוצתם כסוס שוטף במלחמה.

זאת אומרת, אף אחד לא מתחרט על מעשיו.

כולם מרוצים מהמצב שבו הם נמצאים,

אבל צריך להבין דבר אחד,

כסוס שוטף במלחמה פירושו שסוס הולך ככה במצב רגיל,

אז הוא בוחן את הדרך,

כיוון שהוא הולך לאט לאט. אז אם יש אבן גדולה או משהו,

אז הוא מעביר את הרגל מצד לצד.

אבל כשהוא שוטף במלחמה

והוא דוהר בגלובים,

שתיים, שתיים, שתיים, שתיים,

אין לו את האפשרות

לבחון אם הוא דורך על אבן כזאת או אחרת,

הוא מרביץ.

הם היו כל כך שטופים בתאוות,

שהיו רצים, רצים, רצים בהרגלם,

בלי לבחון את דרכיהם.

ומה זה הביא אותם?

לחורבן הבית.

כל מגילת איכה שאנחנו קוראים בתשעה באב,

זה על אותו דור שלא שמע לירמיה הנביא, שהזהיר אותם

ואמר להם את הדברים שנים לפני שזה יקרה.

כל התיאור של מגילת איכה נאמר להם לפני שזה יקרה.

ועליהם היה מתאונן.

אין איש ניחם על רעתו.

כולם, אף אחד לא מתחרט. כולם הולכים כמו עיוורים. הכול בסדר. הכול בסדר, ברוך השם.

מה נשמע?

הכול דבש.

מה נשמע?

הכול בסדר.

מה בסדר? בחנת את הדרכים, אתה יודע מה אתה עושה,

מה מותר, מה אסור, למה אתה פה, מה אתה עושה בעולם, עד מתי?

מה יקרה כשתצא? בחנת את הדברים.

בדקת?

מה בסדר?

מה אתה שולף תשובה בסדר?

בסדר זה אחרי בדיקה.

היו רודפים והולכים במרוצה את הרגילם ודרכיהם מבלי שיניחו זמן לעצמם לדקדק על המעשים והדרכים, ונמצא שהם נופלים ברעה

בלי לראות אותה.

אבל זו אחת מהתחבולות הידועות

של יצר הרע ועורמתו,

להכביד את העבודה שלו בתמידות על ליבות בני אדם,

עד שלא יישאר להם רווח להתבונן ולהסתכל באיזה דרך הם הולכים.

היצר הרע מעמיס עלינו התחייבויות.

חייבים לעבוד,

חייבים לבלות,

חייבים לראות את התוכניות בטלוויזיה,

חייבים להיכנס לפייסבוק, לענות לחבר'ה ולחברות.

חייבים.

יש הרבה חייבים וחיובים.

הוא מעמיס על הבן אדם חיובים,

לא נותן לו פרק זמן ושהות לחשוב לרגע מה הוא עושה ולמה.

למה הוא נגרר אחרי כולם ולא בוחן את הדרכים בעצמו.

כי יודע יצר הרע שאילולא היו שמים ליבם כמעט קט על דרכיהם,

ודאי שמיד היו מתחילים להנחם ממעשיהם והייתה חרטה הולכת ומתגברת בהם,

עד שהיו עוזבים את החטא לגמרי.

זאת אומרת,

כשיצר הרע מעמיס עבודה על האנשים בהרגלים רעים שקשה להם להתנער מהם,

כל זה הוא יודע שאם אדם בהתבוננות קלה, הנה בשיחה אחת שאנחנו נדבר הערב,

תראו איזה שינוי אנחנו נעשה בראש,

שכל בן אדם שהוא אחראי על חייו ואכפת לו קצת מהם,

אז הוא לא ימשיך להיות סוס שוטף במלחמה ויעצור ויתבונן ויחשוב רגע מה אני עושה,

למה,

מה תכלית.

זה החשש של יצר הרע, לכן הוא מכביד את העבודה על האנשים,

וזה מעין עצת פרעה.

פרעה הרשע אמר, תכבד עבודה על האנשים.

באל ישעו בדברי שקר.

היה מתכוון פרעה

שלא רק לא לתת לישראל רווח כלל שייתנו על הלב

או יעשו עצה כנגדו,

אלא היה משתדל להפריע להם מכל התבוננות

בכוח התמדת העבודה הבלתי מופסקת.

למה?

כי עם של עבדים, מיליונים, מיליונים עם של עבדים,

יכולים יום אחד להגיד, נשבר לנו,

נמאס לנו, מצליפים בנו מכות וכו' וכו'

ומורדים בו.

אז הוא דאג להעמיס עליהם עבודה ונוגסים,

שאם הם לא ממלאים את המכסה היומית,

מלקים אותם ככה שאין להם חשק אפילו לסרב, וכל שכן נתמרד.

הנה, היום אנחנו נמצאים בתקופה שעמים שלמים מתמרדים נגד המושלים העריצים שלהם.

וברגע שהיה להם זמן להתבוננות,

וחלק ניכר היה בעזרת הפייסבוק,

שברשת החברתית כל אחד קרא לחברו ואמר, מה פתאום שנמשיך ככה להיות עניים ומסכנים ואומללים והם יעשו קופות של מיליארדים עלינו,

הצליחו כולם להתגבש יחדיו ותראו לאן הגיעו.

זאת אומרת, כשמתבוננים כמה דקות, אפילו שלח לך מישהו,

אימייל, ואמר לך, תתבונן רגע בנקודה מסוימת,

זה יכול לעורר את הבן-אדם בין לטוב ובין לרע.

אבל נקודת ההתבוננות יכולה לשנות את כל מהלך חייו של האדם,

או שיפסיד אותם או שירוויח אותם.

אנחנו מדברים כרגע על להתבונן בשביל להרוויח את החיים,

לא בשביל להפסיד. הפייסבוק נועד בשביל להפסיד את החיים של האדם ולגרור אותו.

זו אחת העצות הכי משובחות של יצר הרע,

לגמור על משפחות,

לגמור על ממשלות, לגמור על עמים.

זה ההרס העולמי.

הוא חיבר את כולם עם כולם,

וכל אחד משבש לחברו את שכלו.

אבל אם אדם רוצה להיות חכם ולהתבונן, מה תכליתו בעולמו, בלי להיות נוהה אחר ההמון כעיוור וכשומע,

אז זו ההזדמנות שלו להתבונן

ולא לשמוע על העצת היצר שהוא איש מלחמה ומלומד מערמימות.

ואי אפשר להימלט ממנו אלא בחוכמה רבה והשקפה גדולה.

זאת אומרת, אדם באמת צריך להיות חכם גדול בשביל להצליח להערים על המערים הגדול.

וצריך גם השקפה והתבוננות רבה.

איך עושים? מה התכסיסים?

והתחבולות שאפשר להכניע את יצר הרע.

זה מה שהנביא צווח ואומר.

הנביא חגי אומר, שימו לבבכם על דרכיכם.

כמו שאדם הולך בדרך ומגיע למצב של סכנה, מה צועקים לו? תיזהר, תיזהר.

ישר, קודם כל תיזהר.

לא מסבירים, אין זמן.

קודם כל תיזהר.

ואז הוא מפקח על דרכיו,

והוא רואה ממה הוא צריך להיזהר.

הנביא צועק, שימו לבבכם על דרכיכם.

אתם הולכים בדרכים קבועות כל הזמן, במנהגים, בהנהגות, בהרגלים.

תשימו לב, תפקחו מה אתם עושים, אם זה בסדר או לא.

ואיך בודקים? לפי התורה הקדושה.

מי שברא אותנו אמר לנו כיצד צריך להתנהג בשביל שנקבל שכר בעולם הזה ולעולם הבא.

אם לא נשמע לו,

אז תקבל עונש גם בעולם הזה, גם לעולם הבא.

אז ממילא עם מי צריך להתייעץ, ממי צריך ללמוד?

ממי שברא אותנו.

בענייני רפואה אנחנו שואלים רופא.

רופא למד את גוף האדם,

הוא לא יודע הכול, אנחנו יודעים, וגם הוא,

אבל בכל אופן הוא יודע יותר טוב מאיתנו, אז אנחנו שואלים אותו בענייני רפואות.

בענייני הנשמה, את מי נשאל?

את ציפי לבני?

את ביבי?

את מי נשאל?

אנחנו צריכים לדעת מי שואלים.

אז חכמי התורה,

שהם-הם לומדים כל ימי חייהם את תורת השם, יודעים את תורת הנשמה של האדם,

ואת המצוות והייעודים שיש לכל נשמה ונשמה,

הם שמורים את הדרך לעם.

פעם זה היה הנביאים,

היום זה החכמים, חכמי התורה.

אז אומר הנביא, שימו לבבכם על דרכיכם.

ושלמה אמר בחוכמתו,

אל תיתן שינה לעיניך ותנומה לעפעפיך,

הינצל כצבי מיד.

זאת אומרת,

אדם עצלן מטבעו, מה שהוא יכול להרגיע את עצמו,

מה שהוא יכול להשהות,

מה שהוא יכול לוותר,

כל מה שלא להעמיס על עצמו הכי טוב.

אבל הנביא אומר,

שלמה המלך,

אל תיתן שינה לעיניך ותנומה לעפעפיך.

אל תהיה רגוע אפילו רגע אחד, ינצל.

כצבי מיד.

צבי, ברגע שמרגיש שמתחילים לרדוף אחריו, ברדלס או אריה מיד הוא מדלג, לא משתהה רגע.

זה הסיכוי היחידי שלו להינצל.

אם הוא ישתהה הוא יילכד בציפורניהם ומלטעותיהם ויאחל לתיאבון.

אז לכן הינצל כצבי מיד.

מחכמים, זיכרונם לברכה, אמרו כל השם אורחותיו בעולם הזה,

זוכה ורואה בישועתו של הקדוש ברוך הוא.

כל אדם ששם, מלשון שומה,

אדם שעומד ובוחן ובודק את הדרכים שלו,

מובטח לו, כך אומרת הגמרא,

זוכה ורואה בישועתו של הקדוש ברוך הוא.

אם יש פה מישהו או מישהי או אלה שצופים בנו

שרוצה לזכות לישועת השם,

הנה יש הבטחה.

תשב,

תעשה חשבון עם נפשך,

האם אתה הולך בדרך השם כמו שהוא רוצה או לא.

אם תעשה את השומה הזאת, את ההערכה הזאת, את הבדיקה והבחינה הזאת,

ואתה אכן רוצה לשנות את דרכיך,

אתה תקבל ישועה מהקדוש ברוך הוא.

ופשוט הוא שאפילו אם יפקח האדם על עצמו,

אין בכוחו להינצל.

עד עכשיו אמרנו שאדם צריך לפקח ולהתבונן על דרכיו ועל מעשיו כדי להינצל,

ולא ללכת על שפת הנהר וליפול.

אבל עכשיו מודיע לנו הרמחל הקדוש,

רבי משה חיים לוצתו בספרו, מסילת ישרים,

שפשוט הוא הדבר שאפילו אם האדם יפקח על עצמו,

אין בכוחו להינצל.

אילולא הקדוש ברוך הוא עוזרו נגד יצר הרע שהוא מלאך,

אבל איזה מלאך?

מלאך שהפיל בפח

במשך כבר חמשת אלפים ושבע מאות פלוס שנים את כל באי עולם,

ואת רובם הכניס בגיהינום,

להינצל ממנו לא פשוט.

לא פשוט.

אתה ישן והוא ער לך.

גם כשאתה ישן הוא ער, וגם בחלומות הוא מכניס לך דברים שאסור לך לחלום.

איך הוא מכניס?

מהרהורי היום.

ביום הוא נותן לך להסתכל על הרבה דברים שאסור,

ובלילה הכול חוזר אליך בחזרה,

והוא נותן לך לחטוא גם בחלום.

הוא לא ישן, הוא ער כל הזמן.

אנחנו ישנים לו, אבל הוא ער לנו,

וזה צריך להבין.

אנחנו צריכים זהירות יתרה ממנו,

אבל גם אם נפקח על עצמנו זה לא יספיק,

אלא עדיין צריכים את העזרה של הקדוש ברוך הוא,

כי יצר הרע הוא תקיף מאוד.

וכמו שאמר הכתוב,

צופה רשע לצדיק

ומבקש לאמיתו,

אדוני לא יעזבנו בידו.

אז מה כתוב פה?

צופה רשע לצדיק. אתם יודעים מה זה צופה?

כמו תצפיתן,

כמו הצלפים בסוריה שיורים באנשים,

כמו בלוב,

שמים אותך על הכוונת ב-X ומחכים להזדמנות, ואז משחררים כדור ולהתראות.

זאת אומרת, ככה יצר הרע צופה על הצדיק ומבקש לאמיתו.

אבל שמתם לב,

למי הוא צופה?

לצדיק.

לרשע הוא לא צופה.

למה?

כי הרשע עושה את העבודה שהוא צריך.

הוא נותן לו כמה שיותר לאסוף עבירות, זה מה שהוא צריך.

כמה שיותר עבירות שיאסוף, כדי שייכנס לגיהנאי, גיהנום עמוק.

אבל צדיק לא שומע לו,

אז הוא מחפש אותו בקטנות, להוריד אותו.

אז כשהוא מצפה כל הזמן,

אי אפשר שהוא לא יתפוס בן אדם, נכון?

אבל יש הבטחה.

השם לא יעזבנו בידו. הקדוש ברוך הוא לא יעזוב את הצדיק

בידו של יצר הרע.

מתי זה קורה?

מתי השם עוזר?

אם האדם מפקח על עצמו,

אז הקדוש ברוך הוא עוזרו וניצול מן היצר הרע.

הקדוש ברוך הוא אבל רוצה לראות האם אתה דואג לעצמך באמת,

ומפקח על דרכיך?

אז אם אתה עלול לשגות במשהו,

הקדוש ברוך הוא יאסור לך לעשות תיקון.

דהיינו, להוביל אותך,

שלא תיפול.

הקדוש ברוך הוא יפקח עליך כיוון שאתה מפקח על עצמך.

אבל אם אינו מפקח על עצמו,

ודאי שהקדוש ברוך הוא לא יפקח עליו.

כי אם האדם אינו חס על עצמו,

מי יחוס עליו?

לאחד לא אכפת, הוא מפקיר את חייו.

אז מישהו צריך לחוס עליו? אם על עצמו הוא לא חס, מי יחוס עליו?

אדם אומרים לו,

למה אתה מסתובב ברחוב ואתה פושט יד והכול? למה אתה לא עובד?

לא מתי עבודה.

בוא, אני אסדר לך.

שבעת אלפים שקל החודש.

לא, לא, לא יכול, לא יכול, לא יכול.

אתה לא רוצה.

אז אני צריך לרחם עליך אם אתה לא רוצה?

אם אתה לא רוצה, אתה לא חס על עצמך, מי יחוס עליך?

וזה כעניין מה שאמרו, זיכרונם לברכה,

כל מי שאין בו דעה, אסור לרחם עליו.

שמעתם?

חסר דעה זה לא מה שאנחנו מכירים, שוטה, מסכן, אדם שעושה שטויות, מדבר שטויות, הוא לא בהכרה, לא זה.

זה פטור מכל המצוות.

שוטה, חירש וקטן, פטורים מכל המצוות.

אבל מדובר פה על חסר דעה.

זה אנשים כמונו,

יכולים להיות אינטליגנטים,

יכולים להיות פרופסורים ויכולים להיות ראש הממשלה.

אם הוא חסר דעה, מה פירוש?

לא משתמש בדעה לדברים שהוא מחויב להשתמש.

אדם שהוא חסר דעת, אסור לרחם עליו.

למה? בשביל מה יש לך דעה?

תשתמש בה.

בשביל לעשות כסף אתה משתמש.

בשביל להשיג את תאוות לבך אתה משתמש.

בכל דבר אתה משתמש בדעה.

אבל לפקח על ענייניך ודרכיך לדעת מה טוב ומה לא, מה מותר ומה אסור,

על פי התורה לא מעניין אותך?

אתה כזה חסר דעה, אסור לרחם עליך.

וחכמים אמרו במשנה, אם אין אני לי,

מי לי?

אם רואים שאתה לא דואג לעצמך, אז מי ידאג לך?

קודם כל אדם חייב לדאוג לעצמו.

אני לי.

קודם כל אני לי.

לא אגואיסט כמו שכולם עושים, הכל לי.

לא, לא הכל לי.

אני לי.

אני דואג לעצמי שלי שאני אעשה את הדברים הנכונים והמצודקים ולא חלילה אטעה ואשגה אחרי ההמון ואפסיד את חיי.

אז למדנו פרק קטן, מידת הזהירות.

עכשיו בואו נראה את חלקי הזהירות.

אם היו מלמדים כאלה פרקים

בבתי ספר יסודיים ותיכון,

העם הזה היה עם סגולה ברור.

אבל מי מלמד אותם דברים כאלה בכלל?

הילדים היום מלמדים את המורים מה יש בעולם.

המורים יכולים ללמד אותם על ההיסטוריה.

יש מורה להיסטוריה, אבל הילדים רואים את העתיד

ואומרים לו, עזוב, אתה מיושן, איפה אתה?

תן לו אייפון והוא לא יודע בכלל להתעסק איתו.

המורה לא יודע להתעסק, ילד קטן בן שבע,

מגיע לפנטגון בשנייה.

וגם אם יש מורים,

נגיד שקוראים להם מורים,

מחנכים מאיפה?

מחנכים.

מחנך זה צריך להיות דוגמה אישית קודם כל, מחנך.

אז אתה צריך להיות דוגמה אישית.

איפה יש היום מחנכים כאלה?

חוץ מהמגזר החרדי והדתי במקומות מסוימים,

איפה יש חינוך לאמת

של התורה וההוויה שנברא האדם לתוכה?

איפה יש דבר כזה?

מלמדים את האנשים עקום,

מלמדים אותם בשיטות של הגויים,

אבל לא מלמדים אותם מה תכלית ביאתנו לעולם.

אומרים לנו, מה מחויבותנו לעם, למדינה, לארץ, לכל דבר.

מה המחויבות שלנו הראשונה לאלוקים? דבר ראשון שאדם קם בבוקר, צריך להגיד, מודה אני לפניך,

מלך חי וקיים,

שאחזרת בי נשמתי בחמלה,

רבה אמונתך.

קודם כל,

לא מודה אני לך ביבי ולא פרס ולא המחנך ולא המורה ולא המורה ולא אף אחד.

מודה אני לפניך, כי מי יחזיר לי את הנשמה בבוקר?

יכול היה אדם ללכת לישון, כמו שקוראים מקרים, ולא להתעורר.

אז יחזירו לו את הנשמה. למי אתה מודה?

דבר ראשון.

אפילו אין לו כיפה על הראש.

אומר,

מודה אני לפניך,

מלך חי וקיים.

כשהחזרת בי נשמתי בחמלה,

רבה אמונתך. מפה אני גם מאמין שתהיה תחיית המתים.

כמו שבלילה הייתי מת והנשמה יצאה ממני,

זה אחד מ-60 במיטה,

והחזרת לי את הנשמה.

רעננה.

הלכתי לישון גמור, סחוט,

עייף,

ופתאום אני קם חדש,

מקוחות חדשים, רעננה, מי עשה את זה? איפה הטעינו אותי?

איפה הטעינו?

פלאפון שמים במטען בלילה, הבטריה מלאה בבוקר.

אנחנו, איפה הטעינו אותנו?

בן אדם חוזר חדש.

למי צריך להודות?

לבורא יתברך.

כמה אנשים אומרים את זה?

כל כך פשוט.

אחד נותן לך לשתות, תודה רבה.

נותן לך לאכול, אוה, אשריך אחי, משהו אתה, משהו,

משהו, תודה רבה.

נשמה אחזיר לך.

מפהק,

משפשף עיניים, הולך לזה, שותף פנים,

וואי לא, מתחיל לדבר כבר עם מישהו, משהו,

מטושטש כולו, לא יודע מה הוא עושה, למה בא, מה קם, למה צריך, לא יודע.

הלוואי והיה אפשר לחזור לישון.

קמת? קפוץ?

מודה, אני לפניך. קיבלת חיים מחדש.

צריך להודות.

אחר כך יש ברכות השחר.

יש סדר.

אלוקיי, נשמה שנפחת בי וכו',

ברכת אשר יצר,

נכנסת לשירותים.

ברוך השם, היו לך יציאות, לא תקוע הכול.

הכול בסדר?

השתחררת?

תודה על זה. אוי ואבוי, אם היה סתום משהו.

למה לא להודות?

למה לא להודות?

אלף, בית,

להודות.

ולכה נאי להודות.

אבל מה לעשות, אדם לא מפקח על דרכיו,

לא בוחן אותם,

חי בהרגלים שלו, לא שם לב.

הימים עוברים שנים, עשרות שנים, ונעלמים.

ואז יצא רע, חוגג.

עוד אחד לגיהינום,

עוד אחת לגיהינום.

מסמן וי,

וי, וי, וי.

כמה הוא מכניס שם.

כשאף אחד בכלל לא חשב שהוא עלול להגיע לשם, זה ברור, כן?

כולם חושבים שהם בחזקת צדיקים.

טוב,

הרוצה לפקח על עצמו, עכשיו זה שיעור שמדבר על מי מכם שרוצה לפקח על עצמו.

מי שלא רוצה לפקח על עצמו לא יעזור.

אבל מי שרוצה,

שתי השקפות צריכות לו.

האחת,

שיתבונן,

מהו הטוב האמיתי שיבחר בו האדם

ומהו הרע האמיתי שינוס ממנו.

אז קודם כל אנחנו צריכים לעשות שתי מחלקות.

מחלקות של טוב אמיתי,

מחלקות של רע אמיתי.

אחרי שאנחנו נסווג את הדברים,

מה טוב ומה רע, אבל אמיתי, לא מדומיין, כי יש לנו בדמיון הרבה דברים שהם רעים,

טובים,

הרבה דברים טובים, שהם רעים וכן הלאה.

מדברים על אמיתי.

מה הכלי שבוחן מה אמיתי ומה לא?

תורת אמת.

הקדוש ברוך הוא בתורה אומר מה טוב ומה לא.

דבר שני שצריך להשקיף,

על המעשים שאדם כבר עושה לראות אם הם מכלל הטוב או מכלל הרע.

אז אחרי שסימנו את המחלקות, זה טוב,

זה רע,

אנחנו עכשיו צריכים להסתכל מה אנחנו עושים.

האם המעשים שאנחנו עושים זה מכלל הטוב או מכלל הרע?

וזה גם בשעת מעשה ושלא בשעת מעשה.

יש טוב ורע שאנחנו עושים בשעת מעשה,

ויש גם טוב ורע שהוא לא בשעת מעשה.

בשעת מעשה

זה שלא יעשה האדם שום מעשה בלי שישקול אותו במאזני זאת הידיעה.

זאת אומרת, לפני שאתה עושה מעשה ואתה כבר מתחיל לעשות,

אתה חייב לדעת האם מה שאני עושה עכשיו זה דבר מותר,

זה דבר טוב, זה דבר אמיתי או לא.

זה בשעת מעשה.

ושלא בשעת מעשה,

כשאנחנו עוד לפני המעשים.

צריך שיעלה לפניו זיכרון כלל המעשים שלו,

לשקול אותם

במאזני המשקל הזה, לראות מה יש בהם מהרע כדי לדחות אותו,

ומה יש מן הטוב להתמיד בו ולהתחזק בו.

ואם ימצא בהם מנהרה,

צריך להתבונן ולחקור בשכלו איזו תחבולה יעשה לסור מנהרה ולהיטהר ממנו.

אז לא להניח את הדברים לזמן אחר.

ברגע שזיהית שיש אצלך בעיה ואתה עושה איזה דבר שהוא לא טוב,

שאתה רגיל,

אתה יודע שקשה לך איתו,

אז אל תגיד אני כזה,

אני כזה, מה אני אעשה? אני לא יכול, ניסיתי, ניסיתי, לא יכול, לא יכול, לא יכול. אגיד לך את האמת, לא יכול.

אין דבר כזה.

תחפש תחבולה ועצה אם אתה לא יכול בתחבולה עצמית.

איך אתה מתגבר על הרע ההוא שאתה כל הזמן נופל בו?

אם אדם יודע שהוא מפסיד,

אני אתן לכם דוגמה.

מישהו הטביע בסופרמרקט מחירונים ועשה קודים,

אבל לא נכונים.

ויין נמכר במחיר של קופסת גברורים,

ודברים יקרים בזול,

ונהיה בלאגן,

ופתאום הוא מזהה בקופה שאנשים קנו הרבה דברים יקרים, והטוטל יוצא לו שזה עשרים שקל.

אז הוא ישר מבין שיש פה בעיה.

מה הוא צריך לעשות?

להגיד בסוף היום אני אבדוק מה קרה, מה הייתה הטעות?

או שהוא סוגר קופה ואומר, רבותיי,

סליחה, אין מכירה כרגע,

עד שאנחנו מאתרים את הבעיה מה קרה.

ואז בודקים את הקודים,

מסתכלים איזה קודים שונו,

איזה לא נכונים,

כדי להוציא את זה מהליין כרגע,

כדי לא להמשיך להפסיד.

מייד עוצרים.

אחרת, סוף היום יכול להיות נזק של עשרות אלפי, מאות אלפי שקלים.

זה ברור לכל בר דעת.

אז אם בן אדם יודע שבמהלך חייו, בבדיקה שהוא עשה עכשיו,

התברר שיש לו הרבה דברים שמפסידים אותו את העולם הבא,

וייתנו לו עונש בעולם הזה,

הוא צריך לעצור מייד ולהגיד,

רגע, רגע, לא, לא, לא, לא בא, לא בא, לא ממשיך, לא, אין פייסבוק,

אין כלום, לא, עצור, עצור, לא עושה כלום. שלום.

עכשיו אני רוצה לבדוק

זה נכון או לא נכון.

שתיים,

איך אני מוצא תחבולה נגד כדי שאני אוכל להתגבר על זה.

אחרת, אני אמשיך להפסיד כל הזמן.

וחכמים, זיכרונם לברכה, הודיעו לנו, תשמעו דבר מדהים.

נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא.

אם אנחנו עושים שיקול,

מה היה כדאי לבני האדם?

היה כדאי להם להיברע לעולם

או היה כדאי לא להיברע לעולם?

פסקו חכמים,

נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא.

למה?

כי האדם עלול בקלות יותר להיכנס לגיהינום ולהפסיד הכול ממה שיגיע לגן עדן.

יש רמ״ח מצוות עשה, 248 עשה,

יש 365 מצוות לא תעשה,

כגון לא תגנוב, לא תנאף, לא תחמוד,

לא תרצח וכו' וכו'. לא, לא, לא, לא, הרבה לא.

למה?

כי אדם מועד לעבור את העבירות האלה.

באה התורה ואומרת לו, תיזהר.

אני יודעת שאתה באפשרות שלך, ביכולת שלך, בפנימיות שלך,

עלול לעבור את העבירות האלה.

לכן אני מזהירה אותך.

לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא.

כמו תינוק שנולד, מה אומרים לו, כן או לא?

יותר אומרים לו, לא, אסור,

לא לגעת, אסור, לא לגעת, כי הוא עוד לא יודע.

להגיד לו מותר, לא צריך, הכל הוא לוקח, הכל הוא אוכל, הכל הוא טוען.

ניירות, ביסקוויטים, פלסטיק, הכל בפנים הפה.

הכל זה כן,

מה לא?

אז אם התורה אומרת 365 פעם לא,

סימן שאדם מועד יותר להיכשל מאשר להצליח.

אז נוח לו לאדם שלא נברא יותר ממה שנברא.

נו, אבל עכשיו הוא נברא, נברא, נו, מה נעשה עכשיו?

אמרו חכמים,

יפשפש במעשיו.

ויש מהחכמים שאומרים?

ימשמש במעשיו.

מה ההבדל בין יפשפש במעשיו לבין ימשמש במעשיו?

שני הלשונות הן אזהרות טובות ומועילות מאוד.

פשפוש במעשים זה לחקור את כלל המעשים שלנו,

לחקור בחקירה את כלל המעשים שלנו ולהתבונן.

הנמצא בהם מעשים שלא יעשו?

האם מכלל המעשים שאנחנו עושים יש כאלה שאנחנו לא צריכים לעשות?

שהם לא הולכים על פי מצוות ה' וחוקותיו?

כל אשר יימצא מאלה צריך לבער אותם מן העולם,

לא להמשיך לעשות כאותו משל של הקופה בסופרמרקט.

זה פשפוש, לבדוק ולברר מה בסדר ומה לא.

מה זה משמוש?

זה החקירה,

אפילו במעשים הטובים עצמם.

לחקור ולראות יש בעניינם איזה פנייה אשר לא טובה,

או איזה חלק רע שצריך להסיר אותו ולבער אותו.

אני עושה עכשיו מצווה,

נגיד אני נותן צדקה.

אז אני צריך לבחון כשאני נותן את הצדקה. מעשה הצדקה זה שלום, מעשה הצדקה זה חיים, מעשה הצדקה זה ברכה.

הצדקה, יש בחובה הרבה מעלות, 70 מעלות לצדקה. אין לכם מושג מה זה צדקה.

אבל כשאדם עושה צדקה,

יכול להיות שאת הצדקה שהוא נותן כרגע זה בגלל שמסתכלים עליו אנשים והוא מתבייש כי הם נתנו והוא לא.

אז הוא נותן לא בגלל שהוא רוצה,

בגלל שלא נעים.

יש אפשרות שהוא נותן את הצדקה בשביל גאווה.

מוציא את הארנק,

שטרות,

מוציא,

כן, איפה אתה? בוא, בוא רגע.

ושכולם ישמעו ויראו את השטר שהוא נותן והכול.

הוא נתן צדקה.

אבל היה פה פנייה כדי שהוא ייהנה מהצדקה. הוא לא נתן אותה לשם שמיים, למטרה,

שהקדוש ברוך הוא ציווה שצריך לתת לעני ושלעני גם לא תהיה בושת פנים.

הרי בסך הכל העני הוא אדם פגוע,

יודע שהוא נחות מאחרים והוא מבקש מהם,

ואתה בא ומתגאה מעליו ועושה לפני כולם ככה, כאילו אתה מזין אותו,

אתה זן אותו,

אתה מבייש אותו.

אז צריך לבחון כל מצווה ומצווה גם לעשות אותה על מתכונתה וכמאמרה,

בשביל שהמקבל במקרה הזה של המצווה הזאת,

אתה תיתן לו כמו שצריך, ולך לא יהיה שום צד שתיהנה מזה מעבר לקיום המצווה לשם שמיים.

זה נקרא משמוש.

זאת אומרת, אתה כבר יודע מה טוב,

אבל בטוב אתה גם בוחן שזה יהיה טוב גמור.

משל, למה הדבר דומה?

לאדם שקונה בגד

והוא בוחן אותו אם הוא טוב ואם הוא חזק.

נכון?

כשאתה ניגש שם על ההצטבעות אז אתה מפשפש בין כל הבדים והחלטת להוציא את הבד האנגלי הזה, שמת בצד.

אחר כך אתה ניגש לבד,

פורס את היריעה ולוקח את הבגד ועושה ככה, משמוש,

ממשמש, איך הוא?

ואתה בוחן צמר, כותנה, אקרילן, מה יש פה?

סינתטי, לא?

מה החוזק שלו? הוא חלש? רפוי?

מה הצפיפות של ההריג?

אתה בוחן את זה, נקרא למשמש.

אז אחרי הפשפוש להבחין בין טוב לרע,

אחר כך יש משמוש כדי להשאיר את הדברים באיכות הגבוהה ביותר,

כדי שיישאר הכול זך ונקי.

כלל הדבר שלמדנו עד עכשיו,

יהיה האדם מעיין על מעשיו כולם ומפקח על כל דרכיו שלא להניח לעצמו הרגל רע או מידה רעה,

כל שכן עבירה ופשע.

מידות רעות הן יותר גרועות מעבירות רעות.

עבירה יכולה להיות מזדמנת, לא קבועה.

יכול להיות שאדם נפל בנפילה מסוימת.

זה רע מאוד, אבל זה ניתן לתיקון.

אבל אם בן אדם יש לו תאווה,

מידה, מידה רעה, תאווה, חמדה,

גבהות הלב,

יש לו מידות רעות,

אז זה לא יעזור אם כל פעם ינפיקו לו עבירות חדשות.

כי מה גורם שכל פעם הוא עובר עבירות?

אם הוא בעל תאווה,

אז הוא לא יכול להמתין,

הוא רואה מסעדה,

הוא לא רואה שיש שם תעודת כשרות כמו שצריך ויש משגיח קבוע ושזה באמת כשרות מהודרת.

הוא בעל תאווה, הוא אומר לעצמו, אני רעב, אני הולך למות, אני גובע, גובע, אם אני לא אוכל עכשיו אני מת.

זה אולכוס, בטוח אולכוס.

אז הוא נכנס עם התאווה הזאת ואוכל.

אבל זה לא יעזור.

זה לא שהוא נכשל פעם אחת.

כי אם הוא בעל תאווה זה תמיד יהיה.

אז הוא צריך לתקן את התאווה הזאת.

הוא צריך להבין מה הרס וחורבן עושה לו התאווה הזאת, וכמה הוא מייצר עבירות.

אז לא רק המידות

שצריך לתקן,

צריך ודאי וודאי להתרחק מהעבירות והפשעים שהאדם כבר התרגל לעשותם.

והנה יש צורך לאדם שיהיה מדקדק ושוקל את דרכיו דבר יום ביומו.

זאת אומרת,

אדם צריך לקרוא מוסר כל יום לפחות שעה

כדי שיבחן את דרכיו המוסר. הנה, אנחנו לומדים כרגע מוסר.

כשאדם לומד מוסר, אז פתאום נפקחות לו העיניים להתבונן

על דברים שבעצם יכול להיות שהוא יודע,

אבל לא אמרו לו אותם כמו שצריך להגיד אותם.

לכן צריך דבר יום ביומו, כמו הסוחרים הגדולים שמפלסים בפלס תמיד את העסקים שלא התקלקלו.

נגיד, אחד שמוכר במאזניים דבר, אם המאזניים לא מפולסים,

אז או שהוא גוזל את הלקוחות או שהוא מפסיד.

לכן חייב לפלס תמיד,

לא הם יפסידו ולא הוא יפסיד,

שכולם ירוויחו.

אבל אם הוא לא בודק ולא בוחן,

סומך שהמשקל של חברה טובה,

יכול להתברר לו בסוף שהוא הפסיד לא בגלל קודים,

בגלל שהמשקל מוטעה.

אז גם אדם יכול להיות שהמשקל שלו, המאזניים שלו, השכניים, מוטעים.

כי אבא שלו אמר לו ככה, וסבתא שלו אמרה לו ככה, וחבר שלו אמרה לו ככה, וחברה שלו אמרה לו ככה.

אז הוא חושב שהוא בסדר.

אבל את המאזניים מפלסים לא לפי סיפורים של אנשים, יש כללים איך מפלסים.

וחכמים, זיכרונם לברכה,

הורו אותנו בפירוש את צורך החשבון ואמרו,

על כן יאמרו המושלים, בואו חשבון.

זה פסוק בתורה.

על כן יאמרו המושלים.

איזה מושלים אמרו חכמים?

על כן יאמרו המושלים ביצרם, ביצר הרע שלהם. אלה מושלים.

בואו ונחשוב חשבונו של עולם.

הנה אני עושה אתכם עכשיו את החשבון,

ותגידו לי אם החשבון צודק.

מה החשבון?

הפסד מצווה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה.

איך עושים חשבון?

הפסד מצווה

כנגד שכרה.

אני עכשיו

צריך להגיד קריאת שמע.

קריאת שמע זה קבלת עול מלכות שמיים.

גם גברים, גם נשים, צריכים לקבל עול מלכות שמיים.

זאת אומרת, זו מצווה מן התורה לקבל עול מלכות שמיים, ואיך מקבלים?

על ידי קריאת שמע.

צריך גם להבין מה אומרים, שמע ישראל, השם אלוקינו, השם אחד, מהפירוש וכו'.

אבל זה נקרא קבלת עול מלכות שמיים, שאנחנו מקבלים עלינו את מלכותו יתברך.

קבלת עול מלכות שמיים הזאת, רבותיי,

כמה זמן זה לוקח?

שלוש, ארבע דקות. להגיד את כל הקריאת שמע, שלוש, ארבע דקות.

אם אני עכשיו מוותר על זה בגלל שהיה לי משהו יותר דחוף, כאילו, או בגלל שהייתי עסוק, או בגלל ששכחתי, או קשקושים, מה קרה?

הפסדתי את המצווה.

מה הפסדתי?

שלוש דקות של מצווה שהייתי יכול לעשות.

אבל תסתכל מה שכרה,

תראה כנגד ההפסד של המצווה מה השכר שאתה תקבל.

אז זה לא כדאי להשקיע את השלוש-ארבע דקות בשביל השכר הנצחי?

אתם יודעים מה אפשר לעשות עם שמע עם ישראל?

כתוב שמע ישראל.

אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם.

כשיוצאים למלחמה עם ישראל נגד כל האויבים,

באויבים המונים, מיליארדים נגד ישראל,

היה עומד הכהן הגדול

והיה אומר לעם ישראל, שמע ישראל.

מה זה שמע ישראל? מה שאני מבקש כל הזמן שביבי יגיד,

שהרמטכ״לים יגידו, אף אחד לא אומר.

הערבים, אללה וכבאל.

כולם.

אלוקים הגדול.

ישראלים,

שום מנהיג לא אומר שמע ישראל.

שמע ישראל, אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם.

אתם נוצחים אותם בזכות אמירת שמע ישראל.

אם עם ישראל שיוצאים למלחמה, אפילו יש בידם רק מצווה אחת, אפילו חס ושלום, רק מצווה אחת של קבלת עול מלכות שמיים,

שמע ישראל,

כבר נוצחים את כל העולם כולו.

זה השכר על מצווה זו. זה רק אחד מהשכר שזוכים בעולם הזה,

חוץ מהעולם הבא.

כמה זה טרחה?

שלוש-ארבע דקות.

אז בואו נעשה חשבונו של עולם.

כדאי להפסיד מצווה?

תסתכלו מה השכר שלהם. כדאי בכלל להפסיד מצווה.

לא כדאי להפסיד מצווה.

מצד שני,

שכר עבירה כנגד הפסדה.

בואו נראה מה השכר של עבירה.

אדם החליט לעבור עבירה. נגיד, מה שנתנו כדוגמה קלה,

בן אדם נכנס למסעדה, הרביץ ככה איזה שישליק על האש, מבסוט,

נגב חומוס,

לקח לו עשר דקות, רבע שעה, בפזיזות,

סעודת פועלים,

גמר את הכול,

לא בירך, לא עשה כלום, והלך.

מבסוט? הבטן מלאה?

יש לך כמה שעות עכשיו רגיעה?

זה השכר מהעבירה.

עשית עבירה,

אכלת בלי ברכה, בלי נטילת ידיים, בלי כלום, אכלת דבר לא כשר.

כל זה עשית עכשיו, נהנית, נכון?

יש לך שכר עבירה.

עכשיו תראה מה ההפסדה.

כמה עונש תקבל על כל מה שנהנית עכשיו, כמה דקות?

אז זה משתלם בשביל כמה דקות של הנאה לקבל עונש כל כך ארוך?

אדם מדליק

גפרור בשבת.

כמה זמן זה לקח?

לקח לו בדיוק שבריר שנייה.

ומה הוא הדליק אחרי זה? נגיד סיגריה.

והוא לקח את הסיגריה והוא נהנה עכשיו בשבת, הוא מעשן סיגריה.

כל שחטה

של הנאה,

העונש עליה הפסדה, סקלה, תאונת דרכים.

אז הוא מעשן, ששש,

תאונה,

ששש, תאונה.

יש תאונות.

אתם ראיתם? יש אנשים שעושים תאונות והמכוניות מסתובבות?

המכוניות מסתובבות?

זה כנגד העיגולים שהוא עושה.

זה הנאה עם עיגולים.

אדם לא חושב אפילו.

אתה, יש לך שכר מהעבירה, מה השכר? הנאה של רגע.

ומה ההפסד?

זה בעולם הזה.

ומה עם עולם הבא?

הרי מי שמחלל שבת זה כאילו כופר בקדוש ברוך הוא, בתורה כולה,

מחלל שבת.

יש לו דין של גוי.

אתם יודעים מה זה דין של גוי?

אם הוא נוגע ביין, ביין,

הוא מנסח אותו, אסור לשתות, שופכים את כל היין.

זה כאילו לעבודה זרה.

אז מה יוצא לו?

אז אדם צריך לעשות חשבון

על כל דבר ודבר.

הפסד מצווה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה.

וזאת העצה האמיתית.

לא יוכלו לתת אותה ולא לראות את האמת שלה,

אלא רק מי שיצאו כבר מתחת יד היצר הרע ומשלו בו.

מי יכול לתת הצעות כאלה?

מי יכול לתת הסברים כאלה?

מי יכול להוכיח אותנו על הדברים האלה? רק מי שיצא והשתחרר מיצר הרע.

כי מי שעדיין חבוש במאסר של יצרו אין עיניו רואות את האמת הזאת ואינו יכול להכירה.

כי היצר מסמא את עיניו ממש,

והנה הוא כי הולך בחושך שיש לפניו מכשולות ואין עיניו רואות אותן.

זה מה שאמרו, זיכרונם לברכה,

תשת חושך ויהי לילה.

זה העולם הזה שדומה ללילה.

אנשים מתהלכים בעולם הזה כאילו הולכים בחשיכה.

והמאמר הזה הוא אמיתי למי שמעמיק בו

ומבין אותו.

זה ההצלה. מה שלימדתי אתכם עד עכשיו, אם רק תקיימו מה שאמרתי,

אתם מובטחים, אם תקיימו,

אתם מובטחים בעולם הזה לכלל הברכות שבתורה,

ולגן עדן בדרגות הגבוהות ביותר בעולם הבא.

לפקח על הדרכים ולבדוק אותם מה טוב ומה לא,

ולא להיות כמו שומע שהולך בלילה ולא רואה או עוצם עיניו בכוונה.

כי הנה בחושך של הלילה יש שתי טעויות.

או שאדם מכסה את עיניו כשהוא לא רואה כלל,

החושך מכסה את עיניו עד שהוא לא רואה כלל,

או שהוא מדמה עמוד לאדם או אדם לעמוד, הוא רואה מטושטש.

יש חושך אפלה ויש חושך שרואים קצת אבל רואים לא נכון.

גם בחומריות והגשמיות של העולם הזה זה חושך כמו חושך הלילה לעין השכל.

וזה גורם לנו בשכל לטעויות, שתיים.

אחת, שלא מראה לנו את המכשולים שיש בדרכי העולם.

ונמצאים הפתאים,

אלה שלא בודקים כלום, פתי יאמין לכל דבר,

הפתאים הולכים לבטח ונופלים ועובדים בלי שהגיע להם פחד תחילה. הם אפילו לא היו מודעים שהם הולכים בדרך סכנה.

והוא מה שאמר הכתוב, דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו.

הנה עכשיו,

כשאמרתי לכם דוגמה, ובכוונה אמרתי רק אחת לא להפחיד

עם הסיגריה,

כשאמרתי שאלכוהול סחיבה זה תאונה,

שאמרתי, יואו,

מה פירוש? לא ידעתם ששבת זה סכלה. זה החמורה שבחמורות

שיש בתורה.

זה העונש הכי חמור שיש בתורה, חילול שבת.

וזה יכול להיות מגברור,

זה יכול להיות מסחיטת סמרטוט על השולחן לנקות אותו,

זה יכול להיות במלאכת בורר שמוציאים דברים שלא רוצים בסלט או באוכל הצידה,

שזה אסור דין בורר,

וזה למה תת מלאכות שצריכים לדעת?

ואם לא עושים אותם מחללים שבת,

והעונש הוא כזה,

אמנם בשגגה זה יותר קל,

אבל אם אדם מודע ויודע שזה אסור לחלל שבת והוא מחלל שבת,

זה העונש על כל עבירה.

אז רשעים,

דרך רשעים כאפלה, לא ידעו במה יכשלו.

למה?

הם לא בוחנים, לא בודקים, לא מפקחים.

הם אומרים דתיים, פנאטים, מבלבלים את המוח, קיצונים, זה, ככה הם מרגיעים את עצמם, שהם נורמליים,

נורמטיביים, הגיוניים.

ככה הם מרגיעים את עצמם.

אבל זה אנשים שהולכים באפלה, הם לא בחנו אפילו למה הם באו לעולם,

מה סיבת בריאתם, לאיזה תכלית הם נבראו,

למה יש שכר ועונש בכלל בעולם הזה גם,

לא רק בעולם הבא.

למה לא כל אלים גבר?

למה לא כמו משפט הג'ונגל?

כל מי שחזק יטרוף את החלש?

למה צריך מוסר?

למה מדברים על מצפון?

לאיזה תועלת? לאיזה תועלת?

מה נשאר מזה אם בסוף אתה מת?

למה אוספים נכסים הרבה, משאירים אותם לאחרים?

למה החיים קצובים לזמן קצר?

למה הולכים אחר כך?

אם באנו לחיות, למה מתים?

אם באנו למות, בשביל מה לחיות?

מה עם כל השאלות האלה?

הוא לא שואל, הוא אדם דורמטיבי, אני לא שואל שאלות.

אני חי, הולך בית ספר, הולך תיכון, הולך אוניברסיטה, חי, מבסוט.

שלום, יש לי תואר, ביי ביי.

ועל הקבר כתוב, כאן נטמן דוקטור פוסה.

אז בשביל מה...

ואומר שלמה המלך אומר ערום רעה רעה ונסתר ופתאים עברו ונענשו

ערום זה אדם חכם עורמה זה חוכמה ערום רעה רעה ונסתר

למה כי הוא מפקח הדרכה והוא רואה הוא ראה רעה רעה ונסתר מתרחק

אבל פתאים עברו ונענשו הם לא רואים כלום הם עוברים סע סע סע מה אתה עומד סע

כל אחד דוחף את השני במהירות וככה עוברים את החיים ועוברים מכאן

ואומר שלמה המלך וכסיל מתעבר ובוטח

כי ליבם בריא להם כעולם ונופלים טרם ידעו מהמכשול כלל

זה טעות אחת

טעות שנייה קשה מן הראשונה

שהראייה שלהם מטעה אותם עד שהם רואים את הרע כאילו הוא טוב והטוב כאילו הוא רע

ומתוך כך מתחזקים ומחזיקים את מעשיהם הרעים

כי אין די שחסרה מהם ראיית האמת

חסרה להם ראיית האמת לראות את הרעה שנגד פניהם

אלא נראה להם למצוא ראיות גדולות וניסיונות

מוכיחים לסברות הרעות ולדעות הכוזבות שלהם

זאת הרעה הגדולה שמלפפת אותם ומביאה אותם אל באר שחת

זאת אומרת הטעות הנוראה הגדולה ביותר יותר מהקודמת של הפתאים

זה שאנשים מצדיקים את דרכם חיים ברע ואומרים זה הטוב

ואומרים אתה בטוב זה רע

אדם שומר שבת זה טוב או רע טוב או רע גן עדן

אחד מ-60 בגן עדן אבל מי ששומר שבת מידיעה והבנה ומרצון

גן עדן על האדמות

מחכים לזה כל השבוע איך שזה נכנס ממש נפש חדשה נכנסת באדם

נפש יתרה, נשמה יתרה,

אדם מרגיש מנותק מכל חשבונות העולם הזה והוא נכנס למסלול אחר לגמרי,

חווה חוויות,

חבל על הזמן.

אבל יש כאלה אומרים

שבת זה עונש.

למה עונש?

אתה לא יכול לנסוע לשום מקום, אתה לא יכול לראות את הטלוויזיה,

אתה לא יכול לעשן,

אתה לא יכול, אתה לא יכול, אתה לא יכול.

אז לכאורה הוא אדם פתוח,

יכול לעשות מה שבא לו והוא מאושר.

ואנחנו כאילו נכנסים לשבת, להסגר.

פעם אחת אמר לי אחד,

כבוד הרב,

אני מת לשמור שבת,

אבל אני לא יכול.

לא יכול.

אמרתי לו, למה אתה לא יכול?

אמר, אני לא יכול בלי סיגריות,

אני לא יכול בלי כדורגל,

אני לא יכול בלי הטלוויזיה.

אני לא יכול.

אם תגיד לי שזה מותר,

אני שומר שבת.

אמרתי לו, אז אני אומר לך, זה מותר.

אמר לי, מה, אתה רפורמי?

אמרתי לו, לא,

דווקא אורתודוקסי.

אז אמר לי, אז איך אתה אומר לי מותר?

אמרתי לו, מותר בשבת

לא לראות את הטלוויזיה.

מותר בשבת לא ללכת לכדורגל, ומותר בשבת לא לעשן.

מי אמר לך אסור?

הוא אומר, תגיד, אתה עובד עליי, מה, אתה מחליף לי מילים?

אמרתי לו, אני לא עובד עליך, אתה עובד על עצמך.

מה אתה אמרת לי בהתחלה?

אני מת

לשמור שבת, רק אני לא יכול.

מה הפירוש שאתה לא יכול?

אתה אסור במאסר,

שלטם בטלוויזיה, של העישון והכדורגל. בלי זה אתה לא יכול.

אתה אסור במאסר שלהם.

ומה אני אמרתי לך? שאתה מותר.

אני מתיר אותך.

אתה מותר בלעדיהם.

השבת מתירה אותך מכל הכבלים של כל השבוע שאתה כבול.

התורה משחררת אותך.

אתה במאסר.

כי אתה לא יכול בלי התאוות שלך,

אתה לא יכול בלי העבירות שלך.

אתה לא יכול.

אתה חי כפוי.

כל ימי חייך כפויים עליך.

אתה לא יכול להשתחרר מהם.

אתה לא יכול.

אתה במאסר.

אני מותר.

השבת התירה אותי מלמד-טית מלאכות. אתה יודע מה זה?

אני משוחרר מהכל.

אני פנוי, חופשי.

אני עם אלוקים, משפחה,

חברה שלי, בית כנסת, תפילות, מנגינות,

זמירות, שירות ותשבחות,

אכילה טובה מרובם, עדנים,

אושר, מנוחה, שלווה.

מה אתה רוצה יותר טוב מזה?

אני לא מוכרח לשום דבר.

משוחרר.

שבת מנוחה.

אבל מה?

הוא עיוור.

הוא עיוור. הוא קורא למאסר חופש ודרור.

הוא קורא למאסר חופש ודרור.

אבל כשהוא מסביר את עצמו,

הוא אומר, אני מת להשתחרר, אבל לא יכול.

זאת אומרת,

זה המצב הגרוע, שאנשים מגיעים להיפוך.

אוי, חכמים בעיניהם ונבונים נגד פניהם.

אוי, אומרים,

לרע טוב

ולטוב רע.

שמים אור לחושך וחושך לאור.

הכל מהפכים.

אוי להם אלה.

זה מה שמדבר פה הרמחל הקדוש,

להסביר לנו.

לכן אמר הכתוב,

השמן לב העם הזה ואוזניו אכבד ועיניו אשע,

פן יראה בעיניו

ושב ורפא לו,

ולבבו יבין ושב ורפא לו.

כל זה מפני היותם תחת החושך וכבושים תחת ממשלת היצר.

האוזניים לא שומעות,

העיניים לא רואות,

הלב לא מבין,

כאילו יש להם שומן על הלב.

האדם הזה, אתה יכול לדבר איתו מה שאתה רוצה, זה הכל מחליק.

מה, שומן שיש לו על הלב,

שום דבר לא נכנס,

ואז הוא לא שם בתשובה, ואין לו את הרפואה.

אין לו את הרפואה, שהתשובה היא הרפואה היחידה.

לרפא את האדם מתחלואי נפשו.

שתבינו, הרמב״ם קורא לכל מי שלא עושה מה שכתוב פה,

חולה נפש.

אתם חושבים בגאה יש אנשים משוגעים?

אלה שמסתובבים בחוץ יותר משוגעים.

חולה נפש זה בן אדם שבנפשו מביא לעצמו אסונות,

ויגונות, ודכאונות, וצרות, ומחלות, וייסורים,

והכול הוא מביא לעצמו, ולא יודע שהוא הוא מביא לעצמו.

למה? מרוב שהוא אינטליגנט,

אז הוא בכלל לא חושב שזה הוא.

הוא יאשים את זה, ואת זה, ואת זה, ואת ההוא, ואת העניין ההוא,

רק לא את עצמו.

אדם רואה ביצה, ביצה תובענית, ביצה תובענית,

והוא נכנס לתוכה, מתחיל לשקוע.

מקלל את הממשלה שלא ייבשה את הביצה,

מקלל את התחבורה שלא שמו תמרורים להסביר שזה ביצה.

את מי לא?

על כולם יש תלונות, ואתה, יא טמבל,

לא ראית שיש פה ביצה?

למה נכנסת?

לא, חשבתי להיכנס קצת,

אבל זה תובעני, זה מושך אותו למטה.

מי אמר לך להיכנס?

מי אמר לך להיכנס?

בן אדם נכנס למועדון.

מה יש במועדון?

אלכוהול, עשן, סמים, מכות, הקנטות,

בלאגנים, קצת ריקודים, קצת,

והרבה שופוני אנס.

נו,

אז אם תקבל כדור בראש בטעות מפליטה של מישהו,

או בקבוק בראש,

או שתחזור מסטול הביתה ותעשה תאונת דרכים,

או כאלה דברים,

מי עשה את הטעות?

אתה היה אינטליגנט.

אתה.

הרי לפני שנכנסת לא הייתה מסטול. למה נכנסת לשם?

להיות מסטול.

אז על מי התלונה?

אתה מתלונן על הבר, אה?

אדם צריך לבחון את עצמו. אתה נכנס לכל הצרות, אתה נכנס לכל הבעיות, כי לא בדקת בכלל,

כדאי, לא כדאי, מותר, אסור, משתלם או לא משתלם.

לא בחנת. התאווה שלך משכה אותך קודם,

כמו עייר פרא שהולך אחר שיא החנאה,

ככה אתה הולך אחר התאוותיך.

אין שום בחינה ושום בדיקה.

אז מה אתה מתלונן אחר כך כשאתה מקבל מכות או שאתה מקבל צרות?

מי הכניס את עצמך לבוץ? אתה.

למה? כי זכית להיות אינטליגנט.

אבל הרמב״ם קורא להם חולי נפש.

חולי נפש

אנשים שיש להם מידות רעות ולא יודעים אפילו כיצד מתקנים אותם

הוא נותן עצה הרמב״ם,

צריך ללכת אצל החכמים שהם בקיאים בריפוי הנפשות כדי שירפאו אותם

אותם שיצאו מן המאסר רואים את האמת לאמיתו

ויכולים לייעץ גם לשאר בני אדם עליו.

מי יכול בעיקר להסביר לאלה שעדיין שקועים בתוך הביצה

מי שיצא ממנה?

מי שנכנס ויצא.

הוא יכול להזהיר, תיזהר, זו ביצה טובענית, אני הייתי שם, נפלתי, שקעתי,

אם לא היו מצילים אותי הייתי מת.

אז הוא יכול להסביר לאחרים?

עכשיו תשמעו, יש אצל המלכים

גן שקוראים לו גן המבוכה.

מה זה גן המבוכה?

זה מין שעשוע כזה.

מה זה שעשוע? יש פרדסים

וזה שורות-שורות של עצים ופרחים מסודרים בשבילים-שבילים,

אבל יש הרבה שבילים שהם

לאין מוצא ויש שבילים שמובילים לעוד שבילים,

ובסוף צריך להגיע לאיזה אקסדרה, מין בימה כזאת שנמצאת גבוהה באמצע למעלה,

ומי שמגיע אליה הכי מהר

הוא בעצם האינטליגנט, החכם, הזוכה.

ונכנסים אנשים, וכמובן מתברברים בשטח, מה שנקרא.

הולך לכאן, פתאום הוא רואה איזה סתום. חוזר בחזרה, אומר, נלך אולי מכאן.

מנסה, אבל הוא לא יודע לאן ללכת.

למה הוא לא יודע לאן ללכת?

כי לא רואים מה ההמשך.

לא רואים מה ההמשך, לאן זה יוביל.

אז אתה מנסה, פה, פה, שם.

מי שהצליח בטעות או מתוך ניחוש או משהו להגיע יותר מהר,

זה לא בגלל שהוא גאון,

זה בגלל שככה יזדמן לו או לא.

אבל מי שישמע לזה שעל האקסדרה,

שיגיד לו, תשמע,

בראשון תפנה ימינה,

אחר כך שני שבילים שמאלה,

אחר כך שוב פעם ימינה,

אחר כך קדימה,

אחר כך אחורה,

אחר כך ימינה, אחר כך שמאלה,

חזור אחורה, הלך קדימה, אתה מגיע.

אם הוא לא שומע לו,

הוא טיפש, מטופש, שאין כדוגמתו.

כי זה שכבר הגיע לאקסדרה יכול לכוון את כל אלה שהם בדרך והם מתברברים.

תארו לכם אחד רוצה להגיע לטירת הכרמל ורוצה את הכתובת של אולם פנורמה.

ורואים אותו שוב מסתובב כל הזמן בכל השכונות,

וזה, ואומרים לו, אדוני, אתה כבר מסתובב פה שלוש פעמים, מה אתה מחפש

את פנורמה?

אתה רוצה שאני אכבר אותך? לא, לא, אל תגיד לי, אני אמצא לבד.

מה, אתה טיפש?

אתה רוצה להגיע לפנורמה או אתה רוצה להסתובב? אם אתה רוצה להסתובב, עזוב את פנורמה, תסתובב כל הזמן.

אם אתה מחפש את פנורמה, אז תגיע לפנורמה. איך מגיעים הכי מהר,

או ג'י-בי-אס או ששוארים בין אדם?

לא רוצה לשאול, אני יודע בדיוק מה שאני עושה.

אתם מכירים את החבר'ה האלה שיודעים בדיוק מה שהם עושים?

אז מי שיצא כבר מזה, מהבוץ הזה,

הוא יכול להגיד את זה.

אז אלה שזכו לחזור בתשובה והם כבר ותיקים ויודעים את הדרך ואת המסלול,

ודאי שהם יכולים להנחות את האחרים שעדיין שקועים בביצה ולא יודעים את הדרך.

אבל לאלה, מה אומרים החכמים האינטליגנטים?

אומרים להם, תגיד, מה אתה מבלבל את המוח?

עד אתמול אתה היית כזה, אז מה אתה אומר לי מה לעשות? מי אתה בכלל?

מה זה משנה מה הייתי עד אתמול?

אבל אני הגעתי לכתובת לפנורמה,

אז אני מרים לך טלפון, בוא אני פה,

סע ימינה ושמאלה, תגיע.

אל תגיד לי למה גם אתה התבלבלת קודם, אז מה אתה רוצה? תן לי להתבלבל גם כן.

אתם שומעים איזה אנשים אינטליגנטים, טיפשים, חולי נפש?

זה לא יאומן.

אז לכן אדם צריך להבין,

יש לנו עצות. התורה נותנת עצות,

חכמים נותנים עצות,

הספרים הקדושים נותנים עצות,

ורק האינטליגנט לא צריך עצות.

הוא יכול לתת לך עצות.

זה גאווה, קוראים לזה גאווה.

אל תלמד אותי, אני יודע לפניך.

אני כבר הספקתי לשכוח את מה שאתה לומד עכשיו.

אתם מבינים?

זה גאווה. הגאווה גורמת לבן אדם לשקוע יותר ויותר בטעויות שלו.

אז לכן צריך לדעת,

אנחנו צריכים להתבונן מאלה שזכו לצאת החוצה.

מאלה שזכו לצאת החוצה,

הם יכולים להדריך אותנו.

אתם יודעים,

רבנו יואל מסטמר, זכר צדיק וברכה,

אמר פירוש למה משה רבנו אמר ליתרו והיית לנו לעיניים.

משה רבנו, הנביא הגדול, רבן של כל הנביאים,

שהוציא את עם ישראל ממצרים,

מבקש מיתרו שיישאר איתם במדבר, שילך איתם,

שיהיה להם לעיניים.

מה פירוש שלך? אין עיניים?

אתה נביא גם, אתה לא צריך עיניים, אתה יודע הכול.

למה אתה צריך אותו לעיניים?

מסביר רבנו יואל,

כיוון שהמדבר היה מלא בעבודה זרה, בכל מקום היו אנשים עובדי עבודה זרה. בישראל לא רצו להיתקל יותר בעבודה זרה, הרי היו במצרים בעבודה זרה ויצאו מהעבודה זרה.

משכו, קחו לכם צאן וכו',

אז משכו ידיכם מהעבודה הזרה. לא רצו להיתקל בעבודה זרה.

אז גם משה רבנו לא רצה להיתקל בעבודה זרה.

אז מה הוא ביקש?

ביקש מיתרו שהוא יהיה להם לעיניים.

נו, אבל סכנה גם ליתרו, שגם הוא יראה עבודה זרה.

לא, אין לו סכנה ליתרו.

למה אין סכנה ליתרו?

כי יתרו עבד כל עבודה זרה שבעולם,

ובישר בה, בעט בה,

ראה שאין בה במה, זרק אותה, לגלג עליה,

עד שהוא זרק את כל העבודה הזרה וחזר בתשובה.

אחד כזה שזרק את הכול ושרף את הכול,

אחד כזה כבר לא חוזר לזה.

הוא יכול להדריך את האחרים ולהגיד להם מה הדרך ללכת ללא סכנות יתרות.

אז זו העצה הכי טובה שאפשר לקחת.

את מי לוקחים מורה דרך לטיולים?

מי שהיה כבר 70, 100, 200, 300 פעם באותו מסלול.

הוא יודע להוביל אותך ולספר לך על כל מקום.

זה המקצוע שלו.

הוא מורה דרך.

אדם צריך מורה דרך לחיים.

אתה עובר רק פעם ראשונה את המסלול שלך.

אבל יש אנשים שעברו את המסלול כבר הרבה פעמים.

לא רק הרבה פעמים,

עם הרבה אנשים הם עברו את המסלול,

ולא רק זה,

גם העבירו אותם את המסלול.

זאת אומרת, העבירו אותם ממצב של חילונים להיות שומרי תורה ומצוות.

אז הם יודעים את המסלול,

יודעים איך מעבירים,

יודעים מה הקצב, יודעים איך ומה, יודעים מה להגיד.

שם צריך לברר.

כמו שאתה הולך לרופא בענייני גוף,

צריך למורה דרך בענייני הרוח, הנפש והנשמה.

אם לא, אתה עיוור או ממש או מרצון לא רוצה לירות.

זה מה שלמדנו.

אז אדם צריך להחליט האם הוא מוסר את נפשו לאבדון,

והוא חסר דעת,

או שהוא בעל דעת, הוא אומר, לא.

כן, יש תחומים שאני לא יודע, נכון, אני לא יודע.

אני לא מבין בתורה, לא למדתי, נכון, לא יודע. מה הבעיה?

מה הבעיה?

לא, בתורה כולם חכמים, כולם נבונים, כולם יודעים את התורה. הוא יודע שני פסוקים בעל פה,

הוא חושב כבר שהוא מסודר.

אבל כללו של דבר יהודי מיקרי, אם צריך אדם להיות מתבונן בשכלו תמיד, בכל זמן ובזמן קבוע להתבודד.

מה הדרך האמיתית לפי חוק התורה שאדם צריך ללכת בה?

אחר כך יבוא להתבונן על המעשים שלו,

האם הם על הדרך הזו של התורה או לא?

כי על ידי זה ודאי שיהיה לו נקל לטהר מכל רע וליישר את דרכיו,

כמו שכתוב, הוא אומר,

פלס מעגל רגליך וכל דרכיך ייקונו.

צריך שהכל יהיה על פלס ומאזניים לבדוק דבר דבר.

ואומר, נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד אדוניי.

יפה או לא יפה?

יפה או לא יפה? לא יפה, אה?

יפה או לא יפה?

עוד פעם, יפה או לא יפה?

מי מהיום יתחיל לחקור את דרכיו ולהתבונן האם הם טובים או לא?

שירים את היד.

גבוה, גבוה.

צלם, צלם, צלמן, צלם, גם נשים, צלמן.

רגע, גבוה, גבוה, גבוה, גבוה, סובב, עוד גבוה, להרים, להרים, להרים. יפה, יפה, יפה.

אני כבר מזיע מרוב ה...

מאמץ שהשקעתי יהודים יקרים אבל אני מקווה זה יהיה לתועלת

אני רק רוצה לומר לכם יהודים יקרים

חייבים ללמוד שיעורי תורה קבועים ההצלה שלנו היחידה

כיחידים וכעם זה החיבור שלנו לתורה אנחנו לא נוכל לנצח את הבעיות שלנו הפרטיות ולא הכלליות של כלל ישראל

ובעת הזאת בפרט לאור כל הצרות המלחמות אנחנו לא נוכל לנצח אם לא נתחבר לתורה ונשמע בקול השם יתברך

רק אם נעשה את רצון השם יתברך אנחנו נוכל להיוושע באופן פרטי ובאופן כללי

ככה ביקש הקדוש ברוך הוא

אם בחוקותיי תלכו הפרשה הקרובה אני אדאג

ושכבתם ואין מחריד וחרב לא תעבור בארצכם

לא כמו שהתברר לנו לפני יומיים שישראל אין לה גבול

כי סורים יכולים לעבור אפילו שיש גבול ולהגיע לתל אביב ולטייל ולחפש את הסבתא

שמעתם דבר כזה?

נשמע כדבר הזה?

שדות מוקשים

וגדרות וכאילו גדרות מחושמלים ותצפיות ומזלטים ומודיעין וכל מה שאתה רוצה ומאות עוברים דורכים על הגדר ומגיעים למג'דל שמס

מגדל השמש באו להשתזף

אתם מבינים איפה אנחנו נמצאים?

זה מאות אם זה יהיה אלפים עשרות אלפים ויותר אנחנו במצב לא טוב

אם לא התורה הקדושה

שמבטיחה

אם השם לא ישמור עיר שב שקד שומר אתה יכול שיהיה לך את כל הכלים והאפשרויות לשמור

אבל אם השם לא ישמור כל מה שאתה שומר חרטא ברטא

הנה הראיה מלפני יומיים

בפייסבוק היה כתוב בדיוק לאן הם יבואו מאיפה הם ייכנסו וכמה יבואו בכל גזרה וגזרה

וקוראים את זה והקדוש ברוך הוא מעצים את עיניהם

ולא מחלקים את העבודה טובה בין צהל למשטרה ומי אחראי ומי יממו ומי יפקח ולא כלום שום דבר הכל יודעים חוץ ממה שהשם רוצה שלא ידעו

וזה בקטנה בקטנה הקדוש ברוך הוא הראה לנו כמה אנחנו אפסים בקטנה

אם הוא ירצה לנו לענות עם גדולה אוי ואבוי אוי ואבוי

תראו מה הקדוש ברוך הוא עושה באומות העולם עכשיו

במיסיסיפי כל הרחובות נהרות ביפן

בארצות הברית באירופה שטפונות לבות הוריקנים בולענים מה לא כל העולם מתפרק מתפרק ממשלות מדינות עריצים הכל מלחמות

הכל עומד לפני זעזוע טקטוני

עילי ותחתי מה יהיה? מתקרבים לגוג ומגוג

מה יציל אותנו?

רק אבינו שבשמיים אין לנו על מי נשען רק על אבינו שבשמיים

הבנתי לכם?

ערב טוב כבוד הרב

ערב טוב

קוראים לי שלמה רטה ואני פה נמצא עם חבר שלי

שהוא גם אני מבקש שהוא ידבר

הוא נמצא,

הוא קיבל מחלה שלא פשוט, הוא קיבל מחלה בראש

ואני מבקש ברכה בשבילו

הוא שומר תורה ומצוות ממש קומפלט כחרדי או לא?

אני כאילו מאוד קשה לדבר על זה עכשיו

אבל הוא יש לו גידול בראש

ויש הרבה סוגים למחלה הזאת והוא קיבל את המחלה הכי קשה שאלתי שאלה

האם הוא חוזר בתשובה שלמה כחרדי?

כן, הוא חוזר בתשובה והוא שומר שבת.

אמרתי תשובה שלמה כחרדי.

את זה אני מעדיף שתשאל אותו. אז תגיד לו שהוא צריך לשמור תורה ומצוות כחרדי לכל דבר,

הכל בכל מכל כול,

כדי שיצר הרע לא יוכל להגיד הנה זה וזה וזה הוא עדיין לא עושה,

כדי שלא יוכל לקטרג עליו,

ואז יש סיכוי להציל אותו מן הדבר הזה.

אם הוא מוכן,

ניתן לו ברכה על זה ויהיה רצון שיועיל לו לרפואה.

אמן. אני מעדיף שגם הוא יכול לדבר.

אני רוצה רק תשובה, לא צריך לדבר. לא צריך לנהל שיחות, רק תשובה.

מוכן או לא?

מוכן?

כן, כבוד הרב.

בסדר גמור. מה שמך ושם האימא?

לא, למה?

איך?

עלאם לך.

מה שמך?

עלאם לך.

עלאם לך?

כן.

בשם האימא?

נקסה.

אנקסה?

נקסה. נקסה? כן.

השם יזכה אותך לרפואה שלמה בזכות התשובה השלמה מהרה.

כן. עכשיו בוא תיקח ציצית שתשים עליך תמיד בכיפה, בבקשה.

שלום, כבוד הרב.

כן. שמי סיגל טולדנו.

אני מאושפזת בבית חולים טירה, לא רחוק מכאן,

ואני באה בשאלה מאוד גדולה. אני גרושה שש שנים,

ואני רוצה מאוד לחזור לבעלי.

כל מה שתגיד לי, אני אעשה.

תשובה שלמה וכיסוי ראש עכשיו,

ויוצאים לדרך.

בסדר, מוכנה.

אשרייך, מה שמך ושם האימא?

שמי סיגל בת ורדה ורדיה סיגל בת ורדה ורדיה השם ימלא משאלות ליבך לטובה, בזכות התשובה ותחזרי לבעלך

אמנה.

מזרחי עמית שואל

שהוא אצלו במשפחה הוא שומר שבת, אבל לפעמים מישהו שהוא חילוני עושה קידוש, האם הוא יוכל לשתות מהיין? לא.

אם חילוני שלא שומר שבת מברך על היין,

אי אפשר לשתות מהיין שהוא בירך בגלל שהוא נגע, צריך לשפוך את היין.

צריך שכל אחד יברך לעצמו, דהיינו,

שלא לשתות מהיין שלו.

וחלה, אם מישהו בירך עליה,

אפילו שזה אדם שהוא חילוני, מותר לאכול ממנה.

כמובן שהוא התכוון להוציא אותו ידי חובה, והוא התכוון לצאת ידי חובה.

כן, מי עוד רוצה לשאול שאלה?

כבוד הרב,

מגיל שמונה התחיל לי על פרקוסים,

ועד עכשיו שתיתי את כל הסוגים של הכדורים, וזה לא עוזר.

מה אפשר לעשות? את שומרת תורה או מצוות?

כמובן. כמובן.

תלמדי חצי שעה כל יום, ספר שערי תשובה, שלושה חודשים רצוף.

מה שמך ושם האמא?

שירי ציפורה בת רונית.

איך? שירי ציפורה בת רונית. שירת?

ציפורה.

אבל שירת, מה זה שירת? שיראל.

אה, שיראל ציפורה בת רונית?

כן.

תזכי לרפואה שלמה בזכות לימוד התורה.

אבל שיראל זה לא שם, צריך להחליף אותו, בסדר?

תבדקי עם הרב קנייבסקי,

רחוב רשב״ם 23 בני ברק,

זה לא שם לבנות.

אנחנו בתשובה כבר 15 שנה,

יש לי שלוש בנות, כולם חזרו בתשובה מלאה.

יש לי בת במדרשה כבר תשע שנים,

היא בת 32 ועדיין לא מצאה את הזיווג שלה. מה קורה?

22?

32. אה, 32. היא הולכת בצניעות גמורה. מאוד מאוד, כן.

מאוד מאוד. מאוד, ממש מחמירה. שתלמד את החצי שעה, שלושה חודשים, מה שאמרתי, שערי תשובה,

ובעזרת השם נברכה.

מה שמה?

מיטל שרה בת טובה.

מיטל שרה בת טובה, השם יזכה אותה, בעזרת השם יתברך,

לזיווג הגון הראוי לה מהרה. אמן.

מיטל,

שם שצריך בדיקה,

אותו דבר.

כן.

שואל קרן יניב,

אחרי ביאת המשיח האם תישאר הטכנולוגיה כמות שהיא או שנחזור להיות רועה צאן?

אז כתוב שהעולם כמנהגו נכון.

נוהג והדברים לא השתנו חוץ מזה שהתבטלו מידות רעות, צרות, מלחמות וכולי והעולם יגיע אל מנוחתו. כן.

ערב טוב וברכה רבנו. ערב טוב.

רציתי לשאול אותך בבקשה שאלה בקשר לכיבוד אב ואם.

במידה שההורים, האם או אבא, נגיד שהם רשעים או שהם כופרים בתורה והם הולכים נגד התורה,

האם יש לכבדם או אין לכבדם?

זו השאלה שלי.

בן ובת חייבים בכיבוד אב ואם אפילו אם האבא עשה אותם ממזרים.

גם אם ההורים רשעים צריך לכבדם,

אבל לא צריך לשמוע להם בענייני התורה.

אם הם אומרים לך לעבור על התורה אין לשמוע להם, כי הקדוש ברוך הוא אומר איש אמו ואביו תיראו בעת שבתותי תשמורו אני השם.

אני השם שלך ושל אבא שלך ושל אבא של אבא שלך.

אז כשאני אומר, שומעים לי ולא להם.

אבל לכבד צריך לכבדם.

אם אני עכשיו אדבר עם אחד ההורים שלי או עם אמא או עם אבא דבר תורה והם לא רוצים לשמוע.

הם לא רוצים לשמוע שאני אדבר איתם דבר תורה.

כן.

והם מבקשים ממני שאני פשוט אלך שלא לדבר איתם, להתרחק ולא לדבר.

האם אני יכול להמשיך לדבר בכוח ולפעות? לא, אתה לא צריך לדבר, אבל אני אתן לך עצה.

מספרים את הסיפור על האוניברסיטה בר-מינן,

ששם מישהו תלה פתק שהוא רוצה לעשות סדרה של שיעורים בפרקי אבות.

והגיעו בקושי שבעה אנשים. הוא ציפה למאות,

אבל הגיעו בקושי שבעה אנשים, וככה,

אז הוא לא ידע מה לעשות, בסוף עלה לו רעיון.

הוא כתב שלט אחר, וכתב

חוכמה סינית.

ונהיו מאות, מאות אנשים.

והוא התחיל ללמד חוכמה סינית.

והוא אמר להם את כל מה שכתוב בפרקי האבות, ובמקום השמות של התנאים, הוא אמר שמות של סינים. צ'אנג צ'ונג צ'ינג אמר ככה וככה וככה.

והם היו כל כך בהתפעלות.

החכמים הסינים האלה,

זה לא ייאמן כמה חוכמה הייתה להם, איך הם ידעו את כוחות הנפש והכול.

אחרי שכולם סיימו את כל השיעורים האלה, שארכו המון זמן,

בסוף הוא גילה להם, למדתם פרקי אבות.

והחזיר את השמות המקוריים,

ואמר להם, זו החוכמה של חכמי ישראל שלמדו אותם מהתורה הקדושה.

רק אנשים, אם זה סינים, מוכנים לשמוע.

אבל אם זה יהודי, חס ושלום.

אז אתה אל תגיד להם דברי תורה.

אתה תגיד להם רעיונות של סיני שקראת.

ואחרי שהם ישמעו ויעריכו אותו ויישבחו,

אחרי שנה, כשהם ילמדו את כל התורה דרכך מהסיני והיפני והפיליפיני,

אתה יכול להגיד להם איפה זה כתוב.

תודה רבה לך, רבנו. בהצלחה, תהיה בריא.

צ'ין צ'אנצ'ום.

כן.

אני הגעתי מבית חולים בנהריה, רציתי לשאול את הרב.

לפני כשנה גילו לאמא שלי סרטן בקיליאר, כרתו לה אותה בניתוח.

כרגע המצב שלה, לפני שבועיים, הולך ומחריף.

ההידרדרות היתה בשלבים,

מהליכה לכיסא גלגלים, וכרגע היא במצב שהיא כבר לא יכולה לשתות ולא יכולה לבלוע שום דבר.

אז כרגע היא מרותקת למיטה,

והיא בקושי מדברת, בקושי מתפקדת, ופשוט מאוד אנחנו רואים שזה הולך לגמר מתישהו, אני לא יודע.

אין תרופות, היא לא יכולה לבלוע תרופות.

היא לא מקבלת אינפוזיה.

הכבד שלה התחיל להתנפח, יש לה גרורות בכבד ובחוליות.

שומרת תורה ומצוות?

היא שמרה שבת עד עכשיו, שמרה, השתדלה על כל מה שצריך.

לא מספיק, צריך לחזור בתשובה.

כבוד הרב, היא לא מתפקדת, היא במיטה, היא שוכבת. לא משנה, אדם בהכרתו קובע את מצבו.

אדם יכול להיות בתפילה,

לעמוד בבית כנסת מול ההיכל, מחזיק את הפרוכת,

והראש שלו בעצם בשוק.

הוא חושב על העגבניות, שהוא שכח שקית שם,

ולא לקח אותה בכלל.

אז הוא מול ההיכל, כולם רואים אותו מתנדנת, ולא יודעים שהוא בכלל בשוק.

אז זאת אומרת, האדם נמצא איפה ששכלון נמצא.

אם השכל שלה, אפילו שהגוף שלה מרותק למיטה, השכל שלה זה לחזור בתשובה ולקיים את המצוות, שם היא נמצאת.

ואני יכול להגיד לה דבר כזה? בוודאי, אתה חייב להגיד לה. אתה רוצה להציל אותה, לא? לא, כי אני דיברתי עם הארגון והם אמרו לי שאי אפשר שהבן יגיד להורים לחזור בתשובה או משהו כזה.

אצלנו בארגון? כן, אני לא זוכר עם מי דיברתי.

הייתה שם מישהי שאמרה לי, צריך לשמור על לכבד את ההורים, תשאל את הרב בהרצאה.

בסדר גמור.

אז היא לא ידעה להשיב. אני לא יודע מי זאת, אבל אנחנו נאתר אותה.

מכל מקום, אתה צריך להבין דבר אחד,

חובה עליך להציל את ההורים וחובה עליך להגיד לה במצב שלה, שבפרט זה סופני מבחינת הרופאים,

מה היא צריכה לעשות בשביל שיגדלו סיכויה להינצל. אז מה אני אמור להגיד לכבוד הרב? לחזור בתשובה אמיתית. אבל היא במצב שהיא לא יכולה לזוז. אני יכול לדבר? כן. הסברתי.

השכל קובע, הבנת או לא? כן. אמרתי, שמעתי במיטה, נכון? כן. לא זזה, נכון?

אבל השכל עובד.

אומרים לה, את מקבלת על עצמך תשובה שלמה עכשיו.

זאת אומרת, ברגע הזה אני שם לך כיסוי ראש על הראש.

את הולכת בצניעות כמה שאפשר, גם בבית חולים דהיינו מכוסה.

את מתפללת מה שאת יכולה, בפה, בעל פה, בדיבור, בלהגיד מה שאת רוצה לקדוש ברוך הוא.

את עושה כל מה שאפשר לעשות.

ומרגע שאת קמה על חיים טובים ושלום,

מאותו רגע את חרדית ששומרת הכול.

זה הסיכוי והתקווה שאכן תצאי מהמחלה.

אם היא תסכים, תעשה זאת בלב ובנפש.

לא אני ואתה בוחנים את כנות דבריה.

בשמיים רואים.

אם תצליח לשכנע אותה שזה יהיה אמיתי מכל הלב,

אכן זה יכול להועיל. הבנת?

תודה, כבודו. מה שמה?

צביה בת נעימה.

צביה בת נעימה, השם ייתן בליבה לשוב בתשובה שלמה ורפואה שלמה מהרה. אמן.

שלום, כבוד הרב. כן.

שמי אודן, ורציתי לשאול שאלה.

יש ילד בן שמונה, קוראים לו גל,

מרדכי שמחון בן ורד,

והוא חולה במחלת האפילפסיה.

הוא מפרכס, הוא יכול להגיע למצב של ארבעים דקות פרקוס.

אימא שלו עברה לפני שנה, ניתוח בה כבד.

כן.

היום, סליחה.

מה הוא צריך לעשות?

מה הם צריכים לעשות?

בן כמה הוא? שמונה.

שמונה, וההורים חוזרים בתשובה, דתיים, חילונים?

רק כשאומרים שבת.

אז צריך לחזור בתשובה שלמה בשביל שהילד, בעזרת השם, יתרפא,

שהרי החולי שלו זה גם נוגע אליהם, כי הם סובלים הרי את הטיפול בו ואת הגידול שלו וכו' וכו'.

אז זה מכוון גם כלפיהם.

אם יקבלו על עצמם תשובה שלמה,

יכולים להועיל לבן.

יש לי שאלה, עוד שאלה אחת. כן. אם אני חוזרת בתשובה,

אני עוזרת באיזשהו מקום גם להורים שלי?

בוודאי.

בן מזכה אב,

פירוש הילדים מזכים את ההורים אפילו בעולם הבא.

כשההורים מגיעים לעולם הבא, נגיד הם נמצאים במקום לא טוב, בגיהינום,

הילדים שלהם, אם נמצאים פה והולכים בדרכי התורה,

יכולים להוציא אותם מגיהינום ולהעלות אותם לגן העדן.

תודה.

זה גם הפוך.

שאם הילדים רשעים פה בעולם הזה וההורים שלהם בגן העדן, הם סובלים.

כן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

היי.

אתה אמרת שאם בן אדם חילוני מקדש על היין,

אז אסור לשתות,

ואבא שלי מקדש לנו על היין בקידוש של שבת,

אז מה אני צריכה לעשות?

תשימי כוס לידך.

את שומרת מצוות, כן?

משתדרת. שבת אני שומרת.

טוב מאוד. תשימי כוס לפני כן,

תקחי מהיין, לא זה שפתוח והוא מזג.

תקחי בקבוק יין שיהיה שלך,

ובלי שאף אחד ירגיש, תשימי אצלך בכוס,

תגידי שזו מצווה מיוחדת, שאת רוצה גם כן,

שעה שהוא יברך,

את גם תברכי ככה בשקט,

וכשהוא ישתה, את אשתה משלך.

אוקיי. תודה.

לכבוד הרב.

יש לי ילד,

גיל 33,

הוא בישיבה, ואני רוצה שיחזור לו בקשובה.

הוא בישיבה או לא? בישיבה.

והוא לא חוזר בתשובה בישיבה? לא, הוא חוזר בקשובה.

נו, אז מה אתה רוצה שהוא יעשה?

שיחזור, שיתחתן.

אה, שיתחתן.

ואני רוצה ללבוש את ה... שיחזור...

תשובה.

אתה רוצה ציצית בשביל שהוא יחזור בתשובה? כן.

אבל אמרת שהוא בתשובה בישיבה.

אני, אני בעצמי רוצה ללבוש. אה, אתה רוצה ללבוש? כן. לא קשור לילד.

לא קשור לילד. אה, בסדר.

שאחיינו.

ברוך אתה, אדוני. אני יכול להמשיך, יאנו וגיימנו וגייאנו בזמן הזה. אמן. חזק וברוך.

כן? אין לי זאב אלה.

כן?

קוראים לי בנימין,

ואני רוצה שבעיות לב שלי יחלמו.

יש לך בעיות בלב? כן.

הבנתי.

אתה חזרת בתשובה?

ככה, ככה.

אם זה ככה, ככה. אם זה ככה, ככה, אז הלב ככה, ככה.

אם תחזור בתשובה שלמה,

ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך,

אז הלב שלך יהיה מצוין.

הבנתי. ואתה יכול לחזור אותי בציצית?

בהחלט. בשמחה רבה. בבקשה.

שיחיינו.

אני יכול אותו?

ברוך אתה ה' שיחר ויקמנו ויקמנו ויקמנו בזמן הזה. בקיצור, יפה, כן.

אני חוזר בתשובה כבר שנתיים, ברוך השם.

כן. ואני לומד כמעט כל יום. מה זה? כל יום אני לומד.

עכשיו, בזמן האחרון, אני רוצה להפסיק לעבוד וללמוד כל הזמן.

אבל יש לי חובות, וזה מפריע לי.

ויש לנו בטיר הישיבה, חבל על הזמן, שאגד תראה. ברוך השם, מתעלה ומתעלה.

ואני לא יודע, כאילו, אני יש לי רצון. כמה חובות?

אני חייב בהוצאה לפועל 60,000 שקל.

הבנתי.

ולא הכרזת על עצמך פושט רגל?

אין, אי אפשר. עשו לי איחוד תיקים, אבל זה לא...

בכמה תשלומים שאתה צריך בחודש?

כל חודש 500 שקל.

זה הכול.

זה לא בעיה, זה שעה עבודה ביום.

מה, 25 שקל לשעה כפול 20 יום, 500 שקל.

ואתה יושב בישיבה ולומד כל הזמן.

זה רק אם תעבוד שעה אחת ביום.

אז אין בעיה, אתה יכול ללכת לישיבה,

ותמצא עבודה שעה, שעתיים. יש עבודה שעה ביום?

בטח, יש סבלות, יש משלוחים, יש פרחים, יש בסופר, יש בכל מיני מקומות. חסר?

אני במקצועי מתקין דודי שמש.

עוד יותר טוב, התקנה אחת, אתה מרוויח את ה-500. אבל שיבוא עוד שתעבר התקנה קודם, אה? תעשה פרסום בישיבה,

שאתה מתקין של הישיבה,

ולכל אחד בישיבה יש משפחה,

והם יעבירו אחד מהשני,

ובעזרת השם,

מדי פעם יתקלקל משהו למישהו,

אתה תתקין.

תודה, כבוד הרב. בהצלחה.

כן. אני רציתי לשאול אותך משהו

שנורא עניין אותי.

זכור לי שכתוב בתורה

שאסור לפגוע בגוף שלנו, נכון?

נכון, כמו כתובת קעקע אתה מתכוון.

כן, משהו כזה. עכשיו, פה מאחור אני רואה קולה ומיצים וכל מיני דברים כאלו.

איפה פה מאחור, אה?

ממש פה עשרה מטר.

השאלה, איך זה מסתדר כל העניין?

קודם כול,

הוא אומר שאסור לפגוע בגוף, ונשמרתם מאוד נפשותיכם.

אז איך יש פה קולה ומיצים

שזה פוגע בגוף?

יש הרבה דברים שפוגעים בגוף. עד שהגעת לפה, נשמת כמה אוטובוסים וכמה מכוניות וכמה מעשני סיגריות.

ולא באת לפה עם אטמים על האף או עם תחבושת כמו הסינים.

באת רגיל, מזה אתה לא חושש, רק מהמיצים.

זה אבל בלתי נמנע.

לא, זה נמנע, כי אתה יכול ללכת פה עם תחבושת.

זה לא בדיוק יעזור.

זה יעזור, זה מקטין. חסרו פה איזה 24 שעות? לא, זה סטוייה, כן, 24 שעות.

ונשמרתם מאוד אמרת, שכחת?

אני אשאל אותך אחרת, איך זה בדיוק מצדיק את זה?

זה לא מצדיק שום דבר. מיצים לא הורגים בן אדם, צריך לשתות קצת מכל דבר,

ואין שום נזק בקצת.

אין שום נזק אין בקצת.

זה לא שיש 0 ו-100, יש גם 2 ו-3 בהם. 2 ו-3, ומהריחות שאני דיברתי יש 30%, 40% ו-60%.

זה לא מסביר כזה. זה מסביר, מה לעשות? זה לא מסביר בכלל, זה כמו ש... מסביר, מסביר. זה כמו שתגיד לי, אני אגיד לך, מותר לעשן, תגיד לא, תעשן אחד, שתיים.

ודאי.

שאם אין ברירה, אדם עדיף שיעשן אחת-שתיים משיעשן קופסה שתיים.

ודאי.

גם הרופאים ממליצים ככה, מה לעשות? אני לא שמעתי שום רופא ככה.

לא שמעת? אני מצטער.

אז כנראה אתה לא שייך לאיגוד הרופאים.

אתה כן? אני כן. איך בדיוק? אני קורא עליהם.

אני גם.

לא קראת את מה שקראתי?

כנראה כלפיך.

אז אתה צריך לשוטט באינטרנט.

אני לא מקבל את זה.

מותר לך.

תודה רבה. תהיה בריא, תהיה בריא, תהיה בריא.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב. יש לי שלוש שאלות.

שאלה ראשונה, יש לי אח,

לפני שנתיים הוא עבר תאונת דרכים בערך,

ומאז כאילו הכול השתבש לו והוא גם לא מוצא את הדיווג שלו והוא בן 34 כבר.

שומר תורה ומצוות או לא?

לא, ואני לא בטוחה שהוא יכול לקחת את הכול.

אם הוא לא יכול, אז אני לא יכול להבטיח.

הוא עובד בעבודה גם שזה לא נותן לו דבח. אין עבודה שאוסרת לחזור בתשובה.

הוא שף.

שף זה הכי קל לחזור בתשובה. הוא כל הזמן במטבח תחת האש. הוא עובד בשבת, הוא לא יכול.

עובד בשבת, אם זה בלוח המשכורת שלו עם כל מה שהוא עושה, זה מותר.

אם הוא עובד רק בשבת ומקבל שכר שבת, זה אסור. לא עובד כל השבוע בשבת.

אז אם הוא עובד כל השבוע, אז זה לא, אבל אם הוא מבשל בשבת, ודאי זה אסור.

מדובר שהוא שומר על השבת, רק עובד בשבת. עובד בשבת בתוך משכורת,

כמו שומר, כמו מלצר, כמו דברים כאלה,

זה מותר.

אבל לא שהוא עובד רק בשבת, בשכר שבת.

אבל לעשות מלאכות אסורות בשבת, ודאי שאסור לכולם.

ברור.

ומה עליו לעשות אם הוא לא יכול כאילו לחזור בתשובה מלאה מלאה?

ולהיות חרדי. איך אני יכול לעזור לו אם הוא לא רוצה לעזור לעצמו? הרי למדנו שמי שלא מרחם על עצמו, הוא התחיל להניח תפילין ולהגיד ברכות השחה. התחלה טובה, אבל עדיין הוא רווק.

אז כנראה שהוא צריך להוסיף עוד.

תלוי בו. נכון.

צריך לשאול אותו אם הוא רוצה באמת להתחתן

ורוצה להשקיע בזה וגם למצוא אשת חיל.

אם כן,

זה עלול להצליח.

תשאלי אותו. אם כן,

אפשר ליצור קשר עם ארגון שופר ונברך אותו לאחר מכן.

בסדר.

יש לי עוד שתי שאלות.

בבקשה.

יש לי עוד אח שלפני כמה חודשים, בערך חודשיים-שלושה,

עבר בדיקת פוליגרף בעבודה,

שזו הייתה חובה כאילו על כולם,

כי הייתה שם בעיה,

ומאז הוא קצת נתקל בבעיות נפשיות.

כן.

הוא חשש מהבדיקה.

בערך.

הבנתי.

והוא לא שומר גם כן.

לא.

נו, השם ירחם ויעזור. הרי למדנו פה בשיעור שמי שלא מפקח הדרכה, מי שלא מתבונן,

מי שלא הולך, שומא באפלה,

הולך על שפת הנער, הוא צפוי יותר לרעה מאשר להצלה.

מה צריך לעשות?

צריך להתרחק משפת הנער, צריך ללכת למקום בטוח. כן, אבל הוא כבר קשה לדבר איתו.

הוא כבר הורשת הבנה, הוא, קשה לדבר איתו.

תשמעי, תגידי לו שיסתכל אצלנו באתר שופר.tv, ויסתכל שם בכמה סרטים שלי, ואני מאמין שזה ייתן לו עידוד. אתה יכול לברך אותו? לפחות שהוא יפתח את הלב שלו, שאני... הנה, אני מדבר איתו עכשיו, ובשידור חוזר הוא יוכל לראות אם תראי לו את זה.

אני אומר לו, אם תחזור בתשובה, בעזרת השם אברך אותך, שתהיה בריא בנפש ובגוף.

אמן.

כן.

ואני, לפני שבע חודשים בערך

חזרתי בתשובה.

ברוך השם.

לא, אבל לפני שבוע התחלתי ללכת, חזרתי על המכנסיים,

וקשה לי, כאילו,

קשה לי, אני מתנדנת.

לא צריך להתנדנת, צריך לחזור בחזרה לחצאיות ולשמלות, ללכת בדרך השם. עוד מעט תתחתני עם בחור ירא שמיים,

תבני בניין עד עד.

בהצלחה.

כן.

כבוד הרב.

כן. שמי שולמית ואני בת שלושים ושבע.

רציתי לבקש, אם אפשר, ברכה למציאת זיווג הגון. השם יזכה אותך לזיווג הגון מהירה,

ותלמדי חצי שעה ספר שערי תשובה. אמן. כמו שאמרנו.

תודה רבה. יש פה מי ששואל אותי, אנקרי רון,

מה יקרה אחרי מלחמת גוג ומגוג,

כבר הסברנו את זה הרבה, זה נמצא באנציקלופדיה,

אפשר לראות את זה באתר,

בהקטע מומחה.

רוב השאלות ששואלים אותי פה באינטרנט זה תשובות שניתן לקבל עליהן מענה

בהקטע מומחה, אצלנו באתר שופר.

אז כל אחד ישתדל למצוא שם, כי קשה מאוד לרוץ פה עם התשובות

על כל דבר.

כן?

הרב?

כן?

אני מוכנה כאילו לקחת משהו על עצמי בשבילם.

ללכת בצניעות גמורה וללמוד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה, בסדר? שלושה חודשים רצוף.

תודה.

בהצלחה.

אני רוצה רק להציע לכם המלצה.

אם אתם רוצים להיות שותפים עם ארגון שופר, שמחזיר הרבה הרבה מאוד יהודים בתשובה,

וברוך השם מאות אלפי משפחות כבר שבו בתשובה בפעילות של הארגון,

יכולים להרים תרומה מכספי מעשר בהוראת קבע 28 דולר לחודש,

ומקבלים גם פעם בשנה סוף שבוע בבית מלון איתי ביחד חינם,

ויוצאים לטיול פעם בשנה חינם,

ומקבלים כל חודשיים דיסקים חינם,

ומקבלים כל שבוע דברי תורה שלי הביתה בחינם.

אז מי שרוצה ב-28 דולרים לעשות הוראת קבע שנקראת כוח כפליים מכספי מעשר יכול להיות זכאי ושותף בכל מפעלות ארגון שופר.

אני רוצה רק להמליץ לכם להיכנס לאתר שופר.net, זה הישן,

שופר.tv, זה החדש,

ותראו שם דברים נפלאים.

תראו גם את עצמכם שם בשידור חוזר וגם בתמונות מונצחים שם.

אז כל אחד שירצה להיות מעורה יותר יוכל.

יהודי יקר, יהודייה יקרה,

הוצגה לפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולעמת את האמונה,

איך הם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,

רחוב עטיפיהו 10, בני ברק, או לטלטל למספר 03-67-7779,

וגם לפקסס ל-03-67.

שש, חמש, שלוש, שתיים, אפס.

טוב, תן לו באינטרנט.

www.שופר.net ניתן לצפות בחינם באתר שופר בלמעלה מ-500 הרצאות של הרב אמנון יצחק שביטה.

ולכן, ניתן לרכוש משרדי שופר, בדיוק ובצפייה.

שחרור אונים

אינטיקלופדיות

ספר עולם התשובה

ניתן להוריד הרצאות לנגן mp3

כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת,

וחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.