שיעור בגיאוגרפיה - חלק ב
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
רבותי יריב, רבותי משפט מיכאל ירושלים ופתוח אייל
אדוני היושב-ראש, רבותי משפטים, חברי הכנסת, כהבהם נעשה אתם זוכרים,
מתי ירד?
כמו דיברנו עם ההצטרה המבעשה,
יש הבטחה אם רוצים לשבת לבית
בארץ נושאים הברדים האחרונים של ישראל
אבל אם רוצים לשבת על זה ולכן את החוקים המשפטיים של הקדושים האלה,
בשביל מה שאומרים בערבות שמיטה ישראל גדולים
המגמה שונה אחת ושונה המשטרה חוצפה יגד גדול מהאדמה הזאת
ושמעיינים שאומרים שבדלות בריאים עלולים לנגד שמיטות
שבתות
ובדלות אחת זמן בראשון במשך שנים שעות.
בעניין השמיטה היהודית,
אמר הכתוב תביא הארץ כי ירד מרשמים לדרך עם אבי
אז הקדוש ברוך הוא מזכיר לנו את הכתוב
של המורות, הארץ לא שלנו,
גם אם ארץ נאמר גם חבר העמים באים,
אז תביא הארץ,
הארץ שלי,
ויש לו תנאים כמה שנותנים על הרצף,
אז לכן הסגנות בני הארץ כי ירד מרשמים לדרך עם אבי
אתם חושבים שזה רק אם תרגישו פה גרים ותעשו מה שנותנים עליהם לדרך עם אבי אשרי שכינתי עליכם.
אני אשרי שכינתי עליכם.
אבל אם תחליטו שאתם תושבים פה מכוח
כלשהו
אז אני אעשה אתכם גרים ואתם תעופו מפה לגלות.
נתנה התורה לאדם פעולות ומעשים לקבוע בלבו ולצייר ציור חזק במחשבתו
כי לשם הארץ והוא רק כגר ותושב בה.
כתוב בזוהר הקדוש, דבר שקשה כל כך להבין אבל במציאות הוא כזה.
ברנש אזיל בהיה עלמא וסבר דדיליהו תדיר וישאר בגבל לדרי דרין.
אדם מתהלך בעולם הזה וסובר שהעולם הזה הוא שלו,
לא הבית שלו, לא השכונה, לא העיר,
אלא העולם הזה כולו שלו
והוא יחיה פה ויישאר כאן לדורי דורים.
ככה האדם מתהלך בעולם הזה.
וכדי לעקור ולשרש מרעיוננו את ההרהורים האלה שעולים בלבו,
באה החובה עלינו להוציא את זמננו יום-יום ושנה-שנה,
למנות
שש שנים ולשבות בשביעית.
ובכן, לא ייפרד העניין לעולם מבין עינינו תמיד,
כי אנחנו תמיד סופרים לשמיטה.
ממילא זה מזכיר לנו שלשם יהיה הארץ ולא לנו.
ואז יכיר האדם וידע שזמנו קצר ומוגבל בעולם הזה.
וכשיזכור זאת,
אז ייכנע לפני הבורא,
שזוהי התכלית בעצם,
שיהיה האדם כנוע לפני בוראו וידע שהוא רק גר בארץ.
כמו שאמר דוד המלך עליו השלום,
גר אנוכי בארץ.
תחילת יצירתו של האדם,
כל בניינו ומהלך קיומו,
ככה הוטבע והותקן להביאו לתכלית הזאת,
להיות כנוע לפני הקדוש ברוך הוא,
ולדעת חדלונו ואפסותו לפני הבורא יתברך.
ככה הקדוש ברוך הוא תיקן אותנו מחצם הבריאה, איך שהתחיל איתנו בבריאת האדם.
ובואו תשמעו את לשון הזהב של בעל חובת הלבבות, רבנו בחייה.
בפתיחה לשער עבודת האלוקים הוא כותב
וכן נמצא האדם בהקשתו,
מלשון היקש,
אצל שאר מיני החיים שאינם מדברים,
הכוונה בעלי החיים,
חסר וחלש מכולם.
זאת אומרת, האדם מתחילת יסודו נברא חסר וחלש ביחס לכל בעלי החיים.
למה?
בשביל להשכיל לו תמיד את התחלשותו, אפסותו וחדלונו,
ולהיות כנוע לפני הקדוש ברוך הוא.
אתם רואים,
נמר,
צב,
מקק,
הם נבראים, מוכנים לעולם.
אין בהם שום שינוי.
זאת אומרת,
נמר,
צב ומקק.
הם לא חסרים שום דבר
מרגע שהם נבראו.
הם לא צריכים להשלים שום דבר.
הם לא צריכים להתאמץ בשום דבר.
הם לא צריכים להפעיל מחשבה בשום עניין.
הם צריכים רק להשיג את הטרף שלהם, וזהו.
זה הכול.
יש להם בעיה של בגדים?
הם לובשים מותגים?
הם מחליפים בגדים בחורף בקיץ, מכנסיים קצרים?
מעין?
מטרייה?
הם צריכים כלי הגנה?
נשק? להמציא משהו?
הם צריכים איזה רכב?
צריכים איזה משאית?
מה הם צריכים?
שום דבר.
איך שהם נבראו, ככה הם נשארים עד הסוף.
שור בן יומו קרוי שור.
בן-אדם נולד אפס,
מוטל במיטה,
ללא שכל וללא דעת.
וצריכים להתחיל ללמד אותו הכול מא' עד ת'.
צריך להלביש אותו.
צריך להחליף לו בגדים.
צריך להחליף לו אותם בהתאם לזמנים ולעונות.
צריך להשיג לו מקום שהוא יוכל להיסתר בשרב,
בחורף,
בקיץ, בסתיו, בכל עונה ועונה.
צריך שיהיה לו מקום מסתור מפני חיות, מפני ליסטים,
מפני כל מיני צרות.
הוא צריך לנשק, להגנה, בכל מצב, בכל זמן, בכל מקום.
בקיצור, הוא כל הזמן צריך אמצעים נלווים לו כדי שהוא יוכל להסתדר ולהשלים את יעודו.
האדם נברא חסר וחלש.
למה?
הרי האדם הוא בחיר הבריאה.
והוא למעלה מן המלאכים.
אז למה הוא נברא כל כך חלש, כל כך נזקק, כל כך חסר?
למה?
מסיבה אחת פשוטה.
אומר רבנו בחי, בעל חובת הלבבות,
כל המטרה היא פה בשביל שהאדם הזה יגיע למצב שיכיר את אפסיותו בפני הבורא יתברך.
וכאשר נעמוד במחשבתנו
על גדלות הבורא יתברך
ועוצם יכולתו
וחוכמתו
ועושרו במירכאות.
ונסתכל בחלישות האדם וחסרונו,
ושאינו מגיע לשלמות,
ורוב צורכו וראשו לדבר שימלא חסרונו,
ונבחן את רוב הטובות של הבורא יתברך וחסדו עליו,
ושבראה הוא כמו שבראה הוא מן החסרון בעצמו,
והוא רש,
וצריך למה שיש בו תקנתו,
ולא יגיע עליו כי אם בגיעת נפשו,
כל זה מחמלת הבורא עליו,
כדי שיכיר את עצמו
ויבחן בכל ענייניו
וידבק בעבודת האלוקים על כל פנים.
אז לעולם תדע כמה אתה חסר וכמה אתה תלוי
במי שאמר והיה עולם,
ושיש בידו את כל היכולת ורק בידו היכולת
לספק את כל מחסורך.
אז כל זה נבראנו חסרים ונצרכים וראשים בשביל שנזכור את זה תמיד.
ואדם
צריך שתכסה את פניו בושה וגם כלימה
כשהוא מתעסק באותם המעשים והפעולות
שגם בהמות עושים אותן.
אתם יודעים שיש פעולות שאנחנו עושים ממש כמו בהמות.
אכילה ושתייה ושינה ופריה ורבייה
ועוד אפילו מלאכות ופעולות אנחנו עושים כמו בהמות.
ויש כאלה אפילו מתפארים בזה שהם מצליחים
להגיע למעלה של בהמה, למעלה של דג,
למעלה של קנגורו,
למעלה של צבי.
יש בשביל זה אולימפיאדה
שהם מחקים את החיות
ומקבלים על זה מדליות.
אז זאת אומרת, זה בושה וכלימה.
ובני האדם עוד נותנים על זה כבוד
ומדליית זהב.
איך הוא הצליח כל כך להגיע דומה
לבעל חי?
מרק ספיץ קיפל
שבע מדליות זהב בשחייה.
יהודי, כל הכבוד לו.
כאילו הוא גמר את כל המשניות.
נתנו לו פרס.
סים קרפיון ידו משיג אותו.
אז הוא הגיע אולי למהירות של סרדין.
קיבל שבע מדליות.
והעולם מחא לו כפיים.
נו,
יש אולימפיאדה, קופצים קפיצה משולשת.
מה זה קפיצה משולשת? כמו קנגורו.
ואם אתה קופץ למרחק יותר, אז מה?
אז מה קרה?
בשביל זה קיבלת ראש?
אז היו בוראים אותך עם יד גדולה.
בלי ראש.
והיית זורק חפצים.
בוראים אותך רק עם רגליים. בשביל מה צריך ראש?
אם הראש לא מבין בשביל מה יש רגליים,
אז הוא מיותר.
הבושה והכלימה צריכים לכסות את פני האדם
כשהוא מתעסק במעשים פעולות שבהמות עושים כן.
ופעם מחבר המאמר הזה,
היה בווילנה וראה שני בני אדם ממש,
שני בני אדם
סוחבים עגלה כמו בהמות.
במקום לשים שני סוסים,
הוא ראה שני אנשים שסוחבים עגלה.
אם הוא היה מגיע לסין,
הוא היה רואה שיש מוניות כאלה,
רגשי.
אתה עולה על רגשי, מין עגלה כזאת,
ויש סיני קשור לעגלה והוא סוחב אותך ככה ברחבות על גלגלים.
הוא רץ לפניך ואתה ברגשי ככה מבסוד, מסתכל
איך הלחמר הסיני הזה רץ לפניך ככה וזהו.
זה טיול כמו שעושים בנתניה עם סוסים,
עושים עם סינים.
והם סוחבים לך את הרגשי.
אולי מפה הגיע המושג רגשי, זה יש לו רגשי.
מכל מקום,
זו שפלות גדולה מאוד שאדם עושה מעשה בהמה.
וחכמים, זיכרונם ברכה, אמרו, מימיי לא ראיתי ארי סבל
ושועל חנווני.
אריה,
מתאים לו להיות סבל.
אריה?
מתאים לו, אריה.
הרי כשמתארים איזה בן אדם חזק, אומרים, זה אריה.
כאילו איזה מעלה, אריה.
זה לא סתם אריה. אריה משוחרר.
הוא לא בגן חיות.
אריה.
אז אריה היה מתאים לו להיות סבל.
וחכמים, זיכרונם ברכה, אמרו,
ולא ראיתי אריה סבל.
אז איך בן אדם נהיה סבל?
תראו אנשים
מרימים מקררים. אתם מכירים את אלה הגורילות שמרימים מקרלים?
וכשהוא מרים, איך עומדים בצד, אנשים מסתכלים, יוא חביבי, תראה איזה כוח.
תראה איזה אריה. ראית חראים את זה?
וואי, וואי, וואי, וואי, וואי.
שם רצועות,
נחמר גדול.
בעלה למעלה, כל הכבוד לו.
מתפעלים מזה.
החכמים אומרים, אפילו אריה לא מתעסק בסבלות.
ולא ראיתי שועל חנווני.
משמע שבשביל להיות חנווני צריך להיות שועל.
אבל לא ראיתי שועל חנווני.
אפילו שהוא פיקח,
הוא לא פתח מכולת.
מסודרים.
הכול מוכן להם בבריאה.
הם לא צריכים שום מלאכה.
רק למצוא טרף.
והם יודעים שזה לא בידם.
הם יודעים שזה לא בידם.
אנחנו חושבים שזה בידינו.
הפרנסה, העבודה, המקצוע, הרווחים,
הכול בידינו.
אנחנו מאמינים וסומכים.
וסומכים רק על עצמנו.
אבל הם לא.
הם יודעים שזה לא.
הכפירים
שואגים לטרף.
למה?
ולבקש מאל אוכלם.
אפילו שהם מלכי הג'ונגל,
והם יודעים שהם הכי חזקים,
הם יודעים, לא, לא. אם השם לא ישלח את הזברה או לא ישלח את הצבי,
אז לא יהיה מה לאכול.
גם את זה צריך לשלוח.
אחרת מה מועיל?
הכלכלה של ארצות-הברית
עומדת לפני קריסה.
אבל הם ממשיכים לשחק אותה כאילו ארנק מלא ותפוח.
אתם יודעים, ברגע אחד יכול העולם להתבשר שהכלכלה העולמית מתמוטטת
ואין הפרוטה מצויה בכיס.
הם חייבים ביליונים של ביליונים של ביליונים,
והם מייצרים כסף כל הזמן כאילו אין להם בעיה, אין גבול.
כל רגע הם יכולים להתמוטט.
וזה ישפיע כמובן על כל העולם כולו.
אבל ככה זה האדם. האדם מרגיש כוכי ועוץ עם ידי, הכל תלוי בי.
אז חכמים אמרו לנו,
מימיי לא ראיתי ארי סבל ושועל חנווני.
יותר מתאים היה ודאי עם הארי הגיבור שבחיות ולא האדם,
הוא יהיה הסבל ועושה כל המלאכות הכבדות.
אם אתם זוכרים,
אז בדורות הראשונים מי היה הסבל?
הפיל.
מי היה סוחב את הכל? הפיל.
מסעות יותר קלים, מי היה סוחב? החמור.
מי היה חורש? הפרה.
מי היה עושים את הכל? בעלי חיים.
מי היה שומר על האדם? הכלב.
התפקיד שלהם היה לעשות הכל.
היום החליפו אותם.
היום בני אדם עושים לבד. הוא אומר, בשביל מה אני צריך להטריח? למה להטריח את הפיל?
תשאיר אותו איפשהו.
אני אעשה את העבודה.
אם חכמים זכרונם לך נקטו לדוגמה שועל חנווני,
מסתמה כי החנוונות ראויה באמת יותר להיות לשועל ולא לאדם.
ולבסוף,
מה אנחנו רואים? כי דווקא האדם עם עדינות נפשו וטובת שכלו,
והנה הוא מוטל תחת כל עול המסע כסבלות ותגרות
מלאכות
די שפלות ובזויות.
ולא עוד,
אלא כל מיני מחלות ופגעים נמצאים דווקא באדם
אשר הבהמה לא יודעת מזה.
הבהמה לא יודעת מזה. אנחנו עוברים
אלפי סוגי מחלות.
ובעלי חיים נמצאים בקור, בשיטפונות, בכל מצב,
והם בריאים, אולם,
ולא מכירים בכלל את כל החוליים האלה.
וגם שינה אחת מחלישה את האדם,
כמו שכתוב,
ויפה לה' תרדמה על האדם, אמרו חכמים זיכרונם לברכה,
תחילת נפילה שינה.
כשאדם ישן
זו מפלה.
ובהמה כמה זמן מחזיקה שינה?
כערף עין. אם היא רק שומעת רחש,
טסט, טסט, ישר היא מתעוררת.
בן רגע.
ואתה רוצה להעיר את הילד?
קום.
קום.
קום.
נו.
אם הוא כבר מתעורר אחרי הרבה קום-קום.
אז הוא אומר, קמתי.
והוא ישן.
הוא יכול לקחת חצי שעה התמודדויות.
אומר שלמה המלך, עליו השלום, מעט שינות, מעט תנומות,
מעט חיבוק ידיים נשכב.
אתם מכירים את מה הוא מתאר?
אדם ישן,
נפלה עליו תרדמה,
איך קוראים לזה? גמור, מחוק.
זהו, לא יכול.
אומר שלמה המלך, מעט שינות.
תמעיט בשינה, אתה תהיה יותר בריא.
אל תישן יותר מדי. מה שצריך לגוף ולא יותר. אל תתאבל לשינה.
יש שר של השינה, התפקיד שלו להפיל עליך תרדמה.
למה כמה שאתה ישן אתה מת יותר?
פחות חי,
זה מה שהוא רוצה.
אם אתה ער, אתה חי יותר.
אז מעט שינות.
אחרי שהצלחת לאושש אותו והוא כבר קם,
אז הוא אומר לו, אני רק מנמנם, אני כבר קם, אני כבר קם.
זה לא טוב לקום בבת אחת, כן? גם אם בבת אחת אתה יכול למות.
אז הוא אומר, אני מנמנם, מנמנם.
זה שלב
מקדם קימה.
אחרי זה הוא רואה שאתה כבר יותר מדי מבלבל לו את המוח.
אז הוא חייב לעשות איזה פוזה שהוא רציני לקום.
אז הוא מתיישב על המיטה
ותופס ככה, הקמתי, הקמתי. אתה רואה, הקמתי, קמתי.
הוא אומר, שלמה המלך זה מעט חיבוק ידיים,
אבל נשכב.
אתה רק יוצא מהחדר, אתה חוזר, עוד פעם הוא שוכב.
מה זה?
זה התיאור של שלמה המלך.
אבל בעל חי רק שמע איזה משהו, הופ!
עירני ישר פוקח את העיניים, האוזניים נמתחות, כולו דרוך.
ואנחנו, חביבי,
כמו פגר מת.
טרקטור יכול לעבור לידו, לא שומע.
לא שמעתי את השעון.
לא שמעתי.
השעון התייאש.
הוא לא שמע.
לא רק הוא לא שמע, גם אשתו לא שמעה.
אף אחד לא שומע.
זהו.
אז רואים שהבן אדם נחות
בהרבה דברים מן הבהמה.
וכל זה למה?
כדי להזכיר לבן אדם שיהיה כנוע ושפל לפני הקדוש ברוך הוא. יראה כמה הוא חלש
וכמה הוא חסר.
אפילו הוא רוצה לקום, הוא אומר, אין, אין,
אני מותש,
מותש,
מותש.
חסר וחלש
לזכור תמיד
בשביל להיות כנוע לפני הקדוש ברוך הוא.
יש סיפור ידוע מהגאון רבי חיים מבולוז'ין, זכר צדיק וברכה, שבאו לפניו שני בעלי דין לריב
על אודות קרקע מסוימת.
כל אחד טען שהקרקע שלו,
ומה עשה רבי חיים?
הוא כפף את עצמו לקרקע למטה והאזין.
אז כשהוא קם, שאלו אותו מה קרה שכבודו שכב על הרצפה בשביל לשמוע מה שמעת.
הוא אומר, תשמעו, אתם אמרתם את הגרסה שלכם.
אתה אומר, הקרקע שלי, והוא אומר, הקרקע שלו. רציתי לשמוע מה הגרסה
של הקרקע.
אמרו, ומה היא אמרה?
אז הוא אמר, היא אמרה ששניכם שלה.
האדם מתהלך פה,
כי לי כל הארץ.
כאילו הבעלים על הארץ, הוא בעל הבית, הוא הכול.
הקרקע אומרת, חביבי, על מה אתם מתווכחים?
על מה אתם מדברים?
עוד מעט אתם נכנסים בפנים.
אתם היום הולכים עלי, מחר אני עליכם.
אז שאדם יזכור שהוא חלש וחסר.
לכן הקב' ברוך הוא מזכיר לנו את זה תמיד.
יש מעשה על השמדי.
השמדי זה מלך השדים,
שהוליך אותו בניהו בן יהו ידה,
ובדרך שמע אדם אחד שאומר לאומן
של מנעלים,
תעשה לי בבקשה נעל, אבל נעל אני רוצה שתהיה לשבע שנים.
והשמדי חייך כששמע את זה.
שאל אותו בניהו בן יהודה, למה אתה צוחק?
אמר לו, הוא מדבר
על שבע שנים, ואני יודע שהוא לא יחיה רק שבוע ימים.
אז אנשים עושים תוכניות,
ועושים ביטחונות, ועושים ביטוחים, ועושים הכול, ואין להם הבטחה שיחיו מחר.
להזכיר לאדם
שהוא חסר וחלש.
צריך לזכור את זה, אנחנו לא זוכרים בכלל,
כי אתם זוכרים איך התחלנו.
הזוהר אומר שאדם מתהלך בעולם הזה, וחושב
שהוא יחיה פה לדורי דורים, ושכל העולם הזה שלו. ככה הוא מתהלך, כי כל התוכניות, כל העבודה, הכול,
זה הכול להכין את העתיד.
הוא אפילו לא נהנה מהיום, הכול זה הכנה לעתיד.
עוד מעשה.
מעשה ברבי שמעון בן חלפתא, שהלך לברית מילה,
וסעד שם.
ואבא של התינוק
השקע אותו יין ישן.
ואמר לכל המסובים,
מן היין הזה אני מיישן לשמחתו של בני.
אני שומר עליו שיהיה ישן יותר עד החתונה של הבן שלי.
מהברית.
זאת אומרת, לפחות עשרים שנה אני איישן את היין הזה.
אחרי זה יצא משם רבי שמעון בן חלפתא ומצא את מלאך המוות בדרך.
כידוע, גדולי התנאים הקדושים
היו מדברים ומדסכסים במלאך המוות. היו כאלה, כמו שכתוב במועד קטן,
שלא הסכימו אפילו למסור את נשמתם למלאך המוות.
הוא היה צריך להתחנן אליהם שייתנו לו אפשרות לקחת את הנשמה.
אז הוא מצא אותו בדרך וראה אותו משונה.
אמר לו,
רבי שמעון, מי אתה?
אמר לו, שלוחו שלם מקום.
אמר לו, למה אתה משונה?
אמר לו, משיחתן של הבריות.
מה,
הם אומרים כך וכך אנחנו עתידים לעשות ואינם יודעים שהם נקראים למוות.
לדוגמה, אותו אחד שהיה סוחד אצלו
ואמר לכם, מן היין הזה אני מיישן לשמחת בני,
הרי הגיע פרקו ליטול אותו לאחר שלושים יום,
הוא צריך להיפטר.
ומפה צריך לראות עד כמה מגיעים השטויות של בני אדם,
שגם מלאך המוות מצטער על השטויות של בני האדם בהבליהם.
אז או שהוא ראה אותו משונה שהוא בצער,
או שהוא ראה אותו משונה שהוא צוחק.
אבל מכל מקום אנחנו גורמים,
אפילו למלאך המוות להתעלף מצחוק או להיות בצער,
איך בני אדם יכולים להיות כל כך במצב של הבל ושטות
ולתכנן תוכניות כשאין להם ביטחון על היום.
להזכירנו שהאדם חסר
ושפל.
האדם ניתן תחת הטבע,
בדרכי הטבע ודאי מוכרח לשמור,
אבל אין רשות לאדם לעשות תוכניות לזמנים רחוקים,
אין רשות לאדם להכין דברים על אחרי זמן מרובה.
לא יעשה האדם עצמו כתושב קבוע בעולם,
כאזרח לעולם,
כי גר ותושב ארעי אתה עימדי.
וכשלא שומרים את חוקי השמיטה והיובלות, כי חושבים שאנחנו בעלי בתים על הקרקע,
ומשתדלים להיות קבועים בארץ,
אז העונש זה גלות להראות לכם
שאתם במצב זה.
ואז יכבד העול
על ידי הגויים
ויושפלו לארץ
כל כוחם,
יהיו משועבדים בבני אדם.
ואז ייכנע לבבם הערל,
ואז ירצו את עוונם, יחזרו בתשובה, חבל שהיו צריכים להבין את זה אחרי גלות,
כדי לדעת שיש בורא שמושל עליו,
ויכיר את עצמו וייבחן בכל ענייניו, וידבק בעבודת האלוקים על כל פנים.
אז מה ראינו? כל זה למדנו על מאמר אחד,
פסוק אחד, ועשיתם את חוקותיי,
ואת משפטיי תשמרו, וישבתם על הארץ לבטח.
אמרנו בפתיחה שארץ ישראל
ממש ללא גבול.
עשרת אלפים שוטרים פוזרו בכל הארץ,
חיילים בכל הארץ,
מודיעין,
מלטים,
לוויינים,
מודיעין שדה,
מה לא.
ובסוף
מאות סורים
לוקחים את הגדר,
מורידים אותה לרצפה,
נכנסים למג'דל-שמס,
באו להתארח.
האויב עבר את הגבול בישראל עם כל הטכנולוגיות, עם כל המודיעין האנושי, עם כל היכולות,
עם הצבא, עם המעצמה השישית בגודלה בעולם,
לא יכולים להתמודד.
אמרתי את זה פעם או לא אמרתי?
מה אמרתי פעם, אתם יודעים?
מה יקרה אם יבואו מיליונים מהערבים
בתהלוכה
לכיוון ישראל?
מה יעשו הישראלים?
אתם יודעים מי תפס את מה שאני אמרתי?
לא הישראלים כמובן.
הם לא שומעים אנשים דתיים.
אבל מי כן?
הערבים.
ולא רק זה, הם לקחו את הדברים שלי
וגם תרגמו לערבית והוסיפו מוזיקה מלחמתית
וקבעו את יום הנכבה ב-15 במאי על פי הדברים.
בואו תראו.
אל-ג'זירו.
יושבים סביבנו באש ובאש כי אם חשבתם שזה מהככות שהמהכות הן רק בתוך המדינות האלה ואנחנו מתקדרים מן הצד אז תראו לכם שאם השלטונות יתחלפו ויהיו אסלאמיסטים אנחנו נהיה בבעיה רצינית
מי זוכר שפעם אמרתי שמה יקרה אם יחליטו מיליונים-מיליונים לצעוד לכיוון ישראל?
הרי מסביבנו יש יותר מחצי מיליארד מוסלמים.
מה יקרה?
הנה, אתם רואים, קשה מאוד למנוע אפילו חצי מיליון-מיליון שעובדים בדרך, קשה לצד האפילו לעשות אותו.
מה יקרה?
עכשיו שאלתי הרבה שנים.
מה קרה?
עכשיו הייתה הפגנה של שתי מיליון במוסלמין.
למה אמרו שתי מיליון?
הם רוצים לעלות כולם יחד לירושלים ברגל.
לצעוד, לצעוד, לצעוד עד שתבשו את ירושלים.
זה קצת רחוק, אנחנו נשמע. קצת רחוק.
ומה אם זה יהיה פה מקרוב,
מהגדה והלאה?
מה יקרה?
בואו נראה איך זה נורא.
בבקשה.
מה הם אומרים?
מוות לישראל, מוות לישראל, אל-מות לישראל, אל-מות לישראל.
ומה הם אומרים אחר כך?
לעלות ולכבוש את ירושלים.
תודה.
אז זה פתיח.
כן, אז אנחנו רואים,
אין גבול לישראל,
אין גבול.
אם אתם זוכרים, אני אמרתי שהמוסלמים עתידים לשלוד בעולם כולו תשעה חודשים וגם בישראל, נכון?
תתכוננו.
אתם זוכרים שאמרתי שיגוג ומגוג
ושיבואו כל הגויים עלינו, נכון?
תתכוננו.
ונראה בספטמבר הקרוב, ספטמבר השחור,
מה יהיה
כשהם רוצים להכריז
על מדינה פלסטינית חד-צדדית,
וכשאומות העולם
מעדיפים
שזה יהיה ככה בשביל לגמור כבר את כל הדו-שיח והמשא ומתן הארוך,
שלא נגמר ולא נראה באופק,
כי זה גורם נזקים לגויים.
אין להם כוח להתעסק בעם קטנצ'י כזה שהוא כמו פרונקל בשבילם.
המוסלמים זה מיליארד 900 מיליון,
והיהודים זה רק 13 מיליון.
וכל העולם מתעסק רק בישראל.
אז מגיע הזמן שהגויים יגידו,
חליני,
תן לנו שקט, בחייה, תן לנו דלק,
תן לנו גז, אנחנו מלחמות, כל החוויות עולות בגלל הישראלים.
אז על מי יש לנו לסמוך?
רק על אבינו שבשמיים.
אפילו לא על צה״ל.
אפילו לא.
את זה גם הישראלים צריכים להבין.
אפילו לא.
אם צבא שלם לא יכול להתמודד
מול מאות ואלפים של אנשים שהולכים בצעדה לכיוון ישראל,
וזה רק מאות ואלפים.
אז מה יקרה בהמשך כשהם יחליטו להגביר את הכמויות?
התרגיל שלהם פשוט, להציג אותנו שאנחנו רוצחים.
אנשים שהם כאילו, כאילו,
חפים מפשע, הם באו בלי נשק.
הרגת ארבעה פה, עשרה פה, שמה, ככה, ככה.
התמונות האלה בכל העולם,
ושוב פעם, ישראל רצחנית.
הם לא אכפת להם להקריב. מה זה ארבע עשרה? הם מוכנים מיליון להקריב.
העיקר שכל פלסטין תהיה שלהם.
ולמה הם עשו את זה ב-15 במאי?
לרמוז על גבולות 48, לא 67. והציבור שלנו שאנן, נחמד,
יושבים בגדרה, מבסוטים.
אבל אתם זוכרים שאני אמרתי שבגדרה יקלו טילים? אתם לא האמנתם.
והגיעו אליכם, נכון? גרדו קצת, גרדו קצת.
מה יקרה שהאלפים של הטילים
יגיעו לכאן?
אם זה יכסה את כל הארץ הפעם, מה יהיה?
הם מחפשים סיבה. הם רק מחפשים סיבה.
הם מחפשים סיבה.
אין להם מה להפסיד. למה המשטר של אסד הולך ליפול?
אז מה אכפת לו להפיל גם את ישראל ביחד?
יותר טוב לא לעשות מלחמה איתנו עכשיו
בשביל למשוך את תשומת הלב מהציבור שלו אלינו ולא אליו.
עכשיו, בטירוח הקדוש ברוך הוא בתקופה האחרונה עמים שלמים במהפכה.
והמהפכות האלה לא ישקטו.
הם עוד ימשיכו ככה בסבב, יעברו מדינות נוספות.
כי הקדוש ברוך הוא עושה מכירת חיסול עכשיו.
הוא הולך לסגור את המכולת ולא נותן יותר בהקפה.
אז תראו מה קורה בעולם, כמה שיטפונות, כמה הוריקנים,
כמה צרות.
לא יאומן כי יסופר.
ואתם יודעים שמה שאמרתי בזמנו על פי הזוהר הקדוש שאמריקה תשקע במים?
בלה בלה בלה בלה בלה.
זה מתקרב מאוד.
האמריקאים עשו עכשיו סרט,
כי הקרחונים מהקוטב הצפוני ניתקים,
לא קטנים,
כמויות אדירות,
וזה נמס,
ומפלס המים עולה,
וזה מגיע תוך כמה שנים.
כל אמריקה בלה בלה בלה בלה בלה.
שוק העד.
בקיצור, אנחנו קרובים לסוף.
אם אתם רוצים להתארגן, כדאי לכם.
אנחנו לא בטוח כמה נשאר,
גם בלי מלחמות.
אבל עם התוכניות האלה,
לפי מה שכתוב בספרים,
אז לא נשאר הרבה זמן.
צריכים להיות פשוט מוכנים.
אם אתם מוכנים, אשריכם.
אם לא, אתם בבעיה.
למה אי אפשר, עד מה יקדם?
למי שיש שאלות, בבקשה.
דרך אגב, יש חידוש עכשיו גדול.
בשעה שיש שידור ישיר
מכל העולם, אפשר לשאול אותי באינטרנט,
באתר שופר.tv,
על האתר חדש, שופר.tv,
ושמה רואים בשידור ישיר, ואפשר בשידור ישיר גם לשאול אותי שאלות.
אז עד שאתם תחליטו מה אתם רוצים לשאול,
אני כבר אענה לחלק ששאלו אותי.
בסדר?
אתה מרשים לי?
האם אני יכול להגיד קדיש על חבר שנפטר?
שואל את זה בן מוחא דניאל.
כן, אתה יכול, אם אבא שלך לא מתנגד.
אה...
חברה שלי הלכה לאסטרולוג.
קודם כל, אני מציע שתתחתנו.
והוא אמר לה שאנחנו לא מתאימים במזלות.
נכון,
יכול להיות שבמזלות הם לא מתאימים,
אבל תתאימו את עצמכם אחד לשני,
תוך כדי ויתורים ומידות טובות, ואפשר להתאים.
המזלות לא קובעים כלום.
ויש יהודי שאתמול תרם מניה,
וטעיתי בברכת שם אמו, אז אני מברך שוב, שרינה,
בעזרת השם יתברך,
השם יזכה אותה לכל מלא דמיתיו.
אמן.
כן, ניסים ללוש בן שרינה,
השם יזכה אותו לכל טובה וברכה, אמן.
יפה, התחלתם לענות.
כן,
יש לו חבר שאומר, גיס,
שאומר שחייזרים בראו אותנו.
כנראה אותו.
צריך להסתכל במראה,
והוא יכול לזהות אם הוא נברא על ידי חייזר.
כן.
יש פה בחורה בת שמונה עשרה שמרגישה חרדות בלילה, ומרגישה שיתוק בערב,
ולא יכולה לדבר או לצעוק או לזוז,
ואז היא משתחררת.
ברוך השם.
הקדוש ברוך הוא יעזור לך
שתקריא קריאת שמע על המיטה, ולא יאונה לך כל רע.
יפה, אשריכם.
אבל נדמה לי שזה אותם אנשים ענו.
כן.
יש אחת שההורים שלה לא כל כך מוצא חן בעיניהם, שהיא מסתכלת על ההרצאות שלי,
אין שום בעיה, היא יכולה להסתכל, והיא לא עוברת על כיבוד אב ואם.
כן.
בינתיים אין לכם שאלות, אני רואה שאתם נהנים שאחרים שואלים.
יש, אז תעביר.
כן.
אני צריכה להוריד שאסור לשמוע אותו של להקה חילונית להצגה בבית ספר.
האם מותר להוריד ולצרוב אותו לדיסק?
לא אסור.
צריך להיות במציאות ולא בהצגות.
כן.
הלאה?
שאלה.
אני ובעלי חזרנו בתורה.
כן.
והיה לנו טלוויזיה ומחשב בבית.
הילדים היו קטנים, ועכשיו כשהם גדלו הם מבקשים שאני אכניס את המחשב הביתה בחזרה.
והילד שלי הגדול חזר בשאלה, וגם אחריו השני.
עכשיו הוא פה והוא שואל אותי אם אני יכולה להכניס את המחשב הביתה.
בשבילו.
הוא ודאי מתכוון בתור חוזר בשאלה להסתכל על דברים אסורים,
ואין לך יותר לעזור לו לחטוא.
אז אסור, נכון?
ודאי.
תודה.
כן, יש מישהו עוד פה שאני עונה? הנה, שם הבחור באמצע.
ערב טוב, כהוד הרבה.
ערב טוב. רציתי לדעת מה מקורו של הערב רב ומה תכליתו.
מה זה, מה מקורו?
ערב רב עלוהים ישראל ממצרים,
וערב רב זה כאלה שמתערבים בישראל מאומות העולם.
מה תכליתו?
התכלית שלו זה שהסדרה האחרונה רוצה לערבב כאלה בתוך ישראל ולחטיא אותם, לבלבל אותם, כמו שהיה בעגן.
תודה.
כן, שאלה נוספת.
ערב טוב, כבוד הרב.
כן, ערב טוב. אני ראיתי גם היום הרצאה של הרב זמיר כהן,
וגם כן לגבי התשעה חודשים האלה שאנחנו אמורים לסבול לפני שאנחנו נגאלים.
העניין הוא כאילו למה באמת אנחנו אמורים להתכונן.
אמרת מקודם אם אנחנו מוכנים, אם אנחנו ראויים.
איך בדיוק אנחנו אמורים להיות מוכנים וראויים? אם אתה תשמור מצוות כמאמרם, כמו שהקדוש ברוך הוא ציווה אותנו, ותקפיד על השולחן הערוך,
אין הגנה יותר טובה מזו.
הבנת? גם אם תהיה שליטה שלהם,
אנחנו נישאר בחיים.
אבל צריך להיות, שיהיו לנו זכויות.
בלי זכויות אדם נתפס.
יש פה יהודי מארגנטינה
שאומר שהוא לומד, משתדל לשמוע את השיעורים, לומד את לשון הקודש,
ומבקש ברכה.
השם יעזרו ללמוד לשון הקודש, וגם ארמית לטובה.
אמן. יופי, נוספו עוד כמה.
כן, שאלה נוספת.
שאלה, למה אתה מתנגד לאולימפיאדה ותחרויות?
קפיצה למרחק,
זה למי שיש כושר. שחייה זה תחרות? למה אתה נגד זה? ומה הקשר לתורה?
אין דבר בעולם שלא קשור לתורה,
כיוון שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם על פי התורה.
כל מה שיש בעולם זה רק מה שיש בתורה.
התורה מתייחסת לכל הדברים שיש בעולם.
והסברנו הערב שאנחנו לא צריכים לחקות את החיות והבהמות,
ובוודאי לא בתור שעשוע.
אם אין ברירה ואתה צריך לסחוב מסעות, אין ברירה,
אז אתה צריך לסחוב מסעות.
אבל לעשות את זה כעסק בשעה שאתה יכול להיות תלמיד חכם,
למדן וכו',
ואתה בוחר להיות כמו בעל חי,
אז זה מראה שהראש שלך, אתה סוחב אותו סתם.
ואם אתה לוקח את עצמך והופך להיות שרירן וכל מיני דברים כאלה,
זה לא הייעוד והתכלית של האדם.
אז אני לא נגד האולימפיאדה.
אני נגד זה שהתורה אומרת
מה האדם צריך לעשות והאדם לא עושה.
זאת אומרת, הוא מאבד את התכלית שלו.
תארו לכם שבן אדם, לוקחים אותו,
בוא, אני אשלם לך משכורת.
מה התפקיד שלך?
לעמוד פה,
אני אשים לך עציץ,
ואתה תעמוד עם העציץ ככה כל הזמן.
זה הכול, זה התפקיד שלך.
שמונה שעות, תעמוד עם העציץ ככה,
זה התפקיד שלך. נו,
מי חובלי לקחת תפקיד כזה, להיות כמו עציץ,
מחזיק לעציץ.
אז מה הבעיה? הוא אומר, אני מרוויח כסף. מה, נהג מונית יותר טוב?
אז אני מחזיק עציץ.
אבל כל אחד מבין שזה לא תפקיד לבן-אדם.
אם הוא לא מבין את זה, אז הוא בבעיה,
אז הוא פחות מדרגת אדם.
הנה, יש אחד סעודי,
הודי,
שיושב באיזה מאהל,
והוא 32 שנה, ככה הוא מחרט את כולם. 32 שנה הוא לא הוריד את היד.
למה הוא 32 שנה מרים את היד לדבריו?
הוא כבר שכנע כמה גם כן.
למה הוא מרים את היד?
להראות
שצריך לבוא שלום,
שזה לא טוב מלחמות.
אז איך ידעו כולם?
רואים בן-אדם מרים את היד כל כך הרבה זמן, שואלים אותו, למה היד שלך למעלה?
אז הוא אומר שצריך לעשות שלום.
ואתה לא יכול להגיד את זה עם היד למטה?
טוב, זה הודי, מה לעשות?
יופי, איזה מוזיקה, יופי.
יופי של מוזיקה.
נדלג. נדלג. לא נדלג. לא קדום בעד. זה משם, לא נדלג. זה לא מכבי.
הלו?
בסדר.
כן.
בבקשה, תן לו פה, תן לו.
שורה ראשונה.
ערב טוב. ערב טוב.
קרה לי סיפור ממש מוזר, ואני לא יודע מה הוא מסמל.
לפני בערך 16 שנה,
סבתא של אמא של אמי נפטרה.
מלבד בהלוויה, לא הייתי אף פעם בקבר.
לפני תשעה חודשים נולדה לילדה.
שבועיים אחרי שהיא נולדה,
במקרה, בדבר הכי מוזר שיכול להיות בעולם,
הגעתי לקבר,
וראיתי שבאותו יום שהבת שלי נולדה זה אותו תאריך שסבתא שלי נפטרה.
עברו עלי ימים ולילות, ולא ידעתי מה זה מסמל,
מה זה רוצה להגיד, מה רוצים להגיד לי בסיפור הזה,
ועדיין אין לי תשובה לזה. ייתכן שיש קשר בין הנשמות של הנולדת לסבתא.
תהיה בריא.
תודה.
שאלה נוספת.
רציתי לשאול לגבי הזמרים, מה אכפת לי, מה הזמר עושה, למה אני חייבת, כאילו, אסור לשמוע את השירים שלו לקנות דיסקים, אני יודעת מה?
מי שמחטיא את הרבים אסור לשמוע אותו,
ככה אמרו גדולי ישראל, ואנחנו עושים מה שהם אומרים.
מה אכפת לי, לדוגמה, אם היטלר שר שיר,
והוא שר יפה,
מה אכפת לי?
העיקר, השיר יפה הוא מוזיקה טובה.
אכפת לי שקוראים לו היטלר,
אכפת לי מה הוא עושה.
מה זה מעניין אותי?
אבל כמעט כל הזמרים הם מחטיא ערבים, אז מה נשאר לך כבר לשמוע?
את עצמך, תשאירי את.
תהיי זמרת הבית.
תודה. בהצלחה.
כן.
תן לבחור פה שורה ראשונה.
כן?
למה צריך כל פעם להמתין? אני לא מבין.
נו, קדימה, לא צריך לראות כלום. תן לו לדבר.
כן.
ערב טוב.
כן. יש לי שאלה.
אומרים שרוב הזמן הקדוש ברוך הוא יושב ומזווק זיווגים.
כן.
אז אם הוא עושה את זה... רוב הזמן?
לא, את הפעם שמעתי שהוא... שמעתי, כן.
אז למה יש כל כך הרבה גירושים, אם זה הוא שמזווק זיווגים, זאת לזה? הוא עושה את שלו, והם עושים את שלהם.
תהיה בריא. יש לי עוד בקשה. בקשה. אני יכול לקבל ברכה לאשתי, היא צריכה ללדת. למה לא? בשמחה רבה.
מה שמה? לפעול יעדי, סיוון בת רחלי. סיוון בת רחלי.
תזכה ללדת בשעה טובה ומוצלחה, תודה, תהיה בריא.
כן, שאלה נוספת?
ערב טוב, כבוד הרב. כן?
יש לי שתי שאלות.
שאלה ראשונה זה,
אני גרה בבית שאנחנו חוזרים לתשובה כבר הרבה שנים,
אבל לאחרונה ממש מתחזקים.
ברוך השם, עכשיו אחי גם נכנס לישיבה.
השאלה שלי, יש עדיין טלוויזיה בבית, כי לאמא שלי קשה מאוד
להוציא אותה, ואמרנו לה כבר מיליון פעם,
אני רואה את ההרצאות שלך כבר שלוש שנים בערך,
אמרנו לה כבר הרבה פעמים שזה יצר רע וכל הדברים,
כאילו כמה טלוויזיה היא דבר לא טוב. זה לא יצר רע, זה השטן בהתגלמותו. נכון, נכון, אמרנו לה, ובאמת שבשורש ההבנה היא מבינה את זה.
אבל היא אומרת שהיא רואה רק בערב, והיא עובדת כל היום, ובאמת היא כמעט לא רואה.
אבל אמרנו לה שעצם הקיום של הדבר הזה,
ופה ושם רואים פרסומת לא מתאימה, וזה כבר ככה מקלקל סביבה. עצם זה שקבעו חכמים,
לא תביא תועבה אל ביתך ונקבו בשם שלכם בפלוויזיה,
זה כבר מספיק. אנחנו לא צריכים יותר. מרגע שחכמים אמרו את דבריהם,
אנחנו שומעים ומאמינים שאין ברכה בדבר שעושים כנגדם.
אז צריך לציין, מעבר
לתוצאות הלא-טובות שטמונות בצפייה בזה.
הבנתי. גברים, מעבר לאיסורים של זה,
הם יטבעו על ביטול תורה בשעה שהם מסתכלים על זה,
גם חוץ מהעבירות,
על ביטול תורה.
יכולת ללמוד.
הנה, אתה לומד שטויות.
במקום ללמוד את התורה שלי שהבאתי לך, שתזכית לחיי העולם הבא,
אתה מעדיף חיי עולם.
למה?
איך?
לא, אתה צריך ללמוד בבית-מדרש.
כמו שבאמרת שלך.
לא,
לא, בכלל לא,
כי עצם החזקת הטלוויזיה בבית זה איסור.
ואם זה נעשה לחילונים גמורים, אם כבר,
לא לאנשים שכבר דתיים או מתחזקים וכו',
הם צריכים כבר להגיע למקום הנכון.
כן?
הבנתי, אבל אנחנו מתחזקים יותר מאמא שלי,
ואימא שלי גם ככה היה לה קשה, אז היא קיבלה עליה עכשיו צניעות, ברוך השם,
בזכות אחי שהוא נכנס לישיבה.
אבל עדיין,
השאלה שלי היא כזאת,
האם להמשיך להפציר בה?
כי היא אומרת שככל שאנחנו יותר משגעים אותה, כמו שאתה אומר, היא מתרחקת יותר.
השאלה היא אם בכלל בתור אמא שלי, שאמרה לי פעם אחת,
הבנתי, ואני אעשה את זה בזמן שלי,
אני יכולה מבחינה הלכתית בכלל להמשיך ולהגיד לה את זה ולהוכיח אותה.
אם היית רואה שאימא שלך אוכלת מזון שגורם לה כל פעם,
חוץ מכבודכם, לקלקול קיבה,
היה מספיק פעם אחת להגיד לה, אימא, אני מבקש ממך שתפסיקי לאכול את המזון הזה, את רואה שכל פעם את לוקה בכאבי בטן?
או שצריך מדי פעם להזכיר לה אם רואים שהיא עדיין ממשיכה.
אם רואים שאבא מעשן כל הזמן,
וגורם לו כל הזמן לבעיות בריאות,
ומבהילים אותו כל פעם לבית-חולים.
צריך כל פעם שהילדים יפצירו ויאמרו,
אבא, תעשה טובה, תרחם עלינו, אנחנו רוצים אותך, אוהבים אותך,
לא רוצים שתיפגע והכול,
או להגיד לו פעם אחת ואחר כך להגיד, יצאנו ידי חובה.
זאת התשובה.
אז מבחינה הלכתית אני יכולה מדי פעם בפעם להסביר לה כמה שזה, מדי פעם בפעם,
לא כל רגע.
הבנתי.
אוקיי, תודה רבה. שאלה שנייה יש לי,
אומרים, עשה לך רב, ועכשיו שאחי נכנס לישיבה הוא הכניס לנו כמה זה באמת חשוב ולא חשוב, הכרחי.
חובה לעשות לך רב, אי-אפשר לקחת מפה ומפה מה שרוצים.
השאלה שלי,
איך אני אבחר רב?
כאילו, אני עד היום, מה ששמעתי ממך זה מה שאני עושה,
ברוך השם, אבל איך אני אבחר רב שאני אוכל באמת להתייעץ אתו ביום-יום? אתן לך טלפון לרב ותצלצלי אליו תמיד בכל ענייני ההלכות וההנהגות,
הוא ידריך אותך, ובעזרת השם תהיי סמוכה ובטוחה שאת הולכת על-פי השולחן הערוך
ותגיעי לגן-עדן אחרי 120 שנה.
תודה. זה מה שרציתי לשמוע. דבר אחרון, אני רוצה כמה ברכות רק כשתאמר אמן.
אז לאור בן שולמית זיווג גגון במהרה.
אמן.
רבי משה בן רחנה, רפואה שלמה במהרה. אמן.
עדי בת שולמית ונריה בן מיכל נורית,
ולחזרה ותשובה שלמה וגידול הילדים לתורה ומצוות.
אמן.
ולאתי בת רבקה. אתי או אסתר? אתי, אתי. היא נולדה אתי, היא לא אסתר.
היא לא נולדה אתי, לא חשוב. קראו לה אתי. לא, קראו לה אתי, כן.
אתי.
אתי בת רבקה לזרע חי כבר קיימא במהרה.
אמן. קודם כל שתדעי שאתי זה לא כל כך אתי,
וצריך לבחון את השם.
ואם כבר הולכים לבחון את השם אצל הרב קניבסקי,
אז לשאול גם מה שם עדי לבת,
כי גם זה כנראה לא שם.
אז כדאי לבדוק את זה.
כן. תודה רבה.
שאלות נוספות? אם לא, אני אענה פה לחבר'ה.
חבר'ה.
כן, יש פה מישהו מצד שמאל.
כן. שלום וברכה.
שלום.
איך בן-אדם מוצא את האיזון הנכון?
כי אנחנו יודעים שבן-אדם,
כשהוא עובד,
מספיק לו שעה אחת בבוקר ושעה אחת בערב לימוד תורה.
לא מספיק לו. זה לא מספיק.
זה קביעות יתיב לתורה מינימלית, כן. נכון. אבל איך הוא בעצם יכול למצוא את האיזון הנכון?
האם זה אומר שהוא קובע לעצמו תשע שעות עבודה וזה מספיק לו? אבל הוא יודע שבן-אדם,
מזונותיו קצובים לו כבר מראש.
זאת אומרת שאם גם הוא יעבוד שמונה שעות,
זה גם הוא יקבל את מה שהוא באמת היה אמור לעשות.
האם זה אומר שגודל האמונה שלו לא מספיק חזקה? חוסר ביטחון.
אם יש לאדם ביטחון גמור,
גמור, הוא לא יצטרך לעבוד בכלל. אם יהיה לו פחות, הוא יעבוד כמעט. אם יהיה לו חסרון באמונה ובביטחון, אז הוא יעבוד יותר וכן הלאה.
ממליץ לך לשמוע תשע הרצאות שלי בנושא ביטחון,
באתר שופר בחינם,
ואז תתחזק בביטחון
ותראה כמה תוכל להוריד ולהפחית ולא להפסיד כלום,
אפילו להרוויח יותר.
תודה רבה.
כן,
שאלה נוספת.
כבוד הרב,
כתוב במזמור ל״ד,
מה שאמר הרב קודם לגבי האנטמבלוויזיה,
רעות רבות צדיק ומכולם, נצילנו השם.
כן.
ואם כן, אז שומר כל עצמתיו,
ואחת מהן לא נשבע להן, אם היא תנהג לפי זה.
נכון, ואמרנו כבר מזמן שרעות זה רדיו, עיתון, וידאו, טמבלוויזיה. וידאו וטמבלוויזיה, כן.
יש פה מי ששואל, פדידה עידן שואל,
אתה מצליח בהרצאות ללמוד תורה, מה בדיוק ללמוד? כי אני לומד חוק לישראל.
אז קודם כול, אדם צריך להשתדל ללמוד
משניות, גמרא,
תנ״ך הם מפרשים, הלכות, מוסר.
צריך כמה שיותר להרחיב את הידיעות,
ובפרט בדברים שחייבים ביום-יום,
הלכות. אדם צריך לדעת הלכות, מה יעשה ישראל.
אז חוק לישראל זה טוב מאוד, זה מתובל,
אבל זה מעט מכל דבר לצאת ידי חובה.
אבל אם בן אדם רוצה באמת לדעת וללמוד ולזכות לקיים כמה שיותר,
לא רק לצאת ידי חובת לימוד
אלא לדעת בדיוק מה שצריך,
אז צריך להרבות
בכל דבר ובכל זמן פנוי.
כשאני חזרתי בתשובה,
עוד לא היה יום כמו שיש היום מכשירים שאתה יכול להכניס אפליקציות לבפנים וללכת ויש לך את כל התנ״ך ואת כל הגמרא ואת כל המשנה.
אז הייתי צריך לקנות ספרים בפורמטים קטנים, פורמט כיס,
בשביל שאני נוסע באוטובוס אני אוכל לקרוא תוך כדי נסיעה.
כשאני עומד בתחנה,
חלילה בקופת-חולים,
תמיד יש לידי ספר בכיס שאני פותח ולומד.
ספר קיצור שולחן ערוך של הרב גנדספריד,
עשינו באלפים של עותקים.
הפצנו בציבור בזמנו בחמישה שקלים לזכות את הרבים
כדי שאדם ילך עם השולחן הערוך עליו.
אתה נתקע בבעיה,
לא יודע מה לעשות,
מה הדין?
פותח ומקבל. היום זה יותר קל. יש אפליקציה של קיצור שולחן ערוך,
אתה כותב בחיפוש בדיוק את הנושא. אתה רוצה בעניין סוכה, בעניין שבת,
בעניין בונה, בעניין בורר.
אתה כותב בחיפוש בורר,
כל ההלכות של בורר יוצאות לך על המקום,
ואתה יודע תשובה.
היום אדם יכול בכל עת ללמוד תורה,
אבל הוא צריך להיות מצויד.
הוא צריך להיות מצויד בפורמטים קטנים לקריאה,
הוא צריך להיות מצויד, אם הוא הולך עם כאלה מכשירים שיש בהם אפליקציות,
להכניס את האפליקציות האלה של תורה וכולי.
והנה הוא יכול לנצל בכל רגע בחייו
את הזמן לתכלית שבשבילה הוא נברא,
ולא לאבד אותה בשטויות, במקום להקשיב למוזיקה באוטובוס,
או במקום לראות איזה סרט באיזשהו מקום שממתינים בחדר המתנה,
או כל מיני קשקושים לאבד את העולם.
הרי זה דין של מתאבד.
אדם יש לו זמן והוא מאבד אותו לדעת.
מרצון הוא מאבד אותו.
נתנו לך חיים, זורק לפח.
זה נורמלי?
בן אדם יותנו לו זמן, תנצל אותו. מה אתה עושה איתו?
יושב מגחם.
מה זה?
יש לך חיים, תעשה משהו.
כן,
שאלה.
שלום, כבוד הרב.
שלום.
בהתחשב אני תמוני, מותר לי להתגלח ביום שישי, או שזה סתם היתר ש...
כן, אתה יכול להתגלח ביום שישי אחרי לגמר אומר.
לא, לא, אני מדבר ברצינות. אני גם עניתי ברצינות, כי שאלת עליך ועניתי לך. אז אסור לי, זה סתם צר שאתם עונה. זה לא סתם, התימנים עשו מה שמותר, וזה היה מותר לגלח את שערות הראש.
לא את הזקן.
בזקן לא גילחו בתימן בכלל.
מי שגילח זקן נקרא מחלוג הדיגן, זה כאילו גוי.
אל תקרא לי מחלוג הדיגן. אבל זה מנהג.
מה שהיו מגלחים זה,
האנשים היו מקפידים להוריד את שערות הראש אפס-אפס.
היו מורידים כל יום שישי.
ומי שיש לו צער
מהדבר הזה, כי הוא כל השנה מקפיד וכו', לכבוד שבת,
אז יש מי שמקל בזה.
אבל זה רק מי שעושה ככה כל שישי קרחת.
הם היו עושים תמיד זוגות, חברותא.
אתה מוריד לו והוא מוריד לך,
וככה הוא כל יום שישי לכבוד שבת.
ככה כותב גם הבן-איש-חי,
שהיה מנהג לעשות ככה כל יום שישי. גם הבן-איש-חי, העיראקים.
אבל,
מי שלא, לא דיברו על הזקן בכלל, חס ושלום.
זאת אומרת מותר רק להוריד את השערות אם אתה מצטער ואם היית רגיל בזה.
רק את השערות ראש. ולא חייב.
ולא חייב.
טוב, תודה רבה. תהיה בריא.
אבל זה לא מנהג, זה לא הלכה.
אדוני, מנהג
זה הלכה.
מנהג ישראל תורה הוא.
מה זה מנהג? זה גזירת חכמים.
גזירה זה גזירה, צריכים לקיים.
אין דבר כזה. מנהג מתקנים רק גדולי חכמי ישראל בדורות הקודמים, לא היום. היום אין מנהגים. היום מי שממציא מנהג זה אותיות גיהינם.
הבנת?
אין דבר כזה. אתה לא מבין את המושג מנהג. מנהג זה הלכה.
מנהג זה הלכה. תלמד.
נהגו ישראל זה מנהג תורה ממש.
כן, שאלה נוספת.
אין מנהג עקום, יש מי שמסתכל על המנהגים עקום.
כן, הלאה, שאלה.
אפשר לתת לאנשים לדבר. לא שומעים פה, לא שומעים. כן.
רציתי לשאול שאלה, את הרב.
באירוע בברית של הבן של מחבוש עמרי בליזה ברחובות ב-7 בפברואר,
היית סנדק של הבן של עמרי מחבוש.
עכשיו אומרים,
אתה אומר שזמרים לא מרקידים, שאסור להם להרקיד במעורב.
עכשיו, השאלה שלי היא
שאם במצב כזה של עומרי, מחבוש, בעל השמחה הוא, למה אתה מזכיר את השם? הוא במקרה תקליטן.
למה זה? לא, יש דברים שאני רוצה להבהיר, אחד שיושבים לי בלב הרבה זמן.
כן.
הבן-אדם מרקיד מעורב,
דיסקו והכול.
באותו אירוע היית סנדק.
אתה אומר שלא הולכים לאירועים של זמרים או של האנשים,
שמרקידים מעורב,
כאשר כבודו היה שם.
אני לא בא להאשים או משהו. אני רוצה רק
להגיד שיש זמרים שבחרו בדרך
להפסיק להרקיד מעורב,
ובכל זאת אני חושב
שבמקום לפרגן לזמרים כאלה,
כאילו חלק מכם, או לא יודע מי בדיוק,
הכפישו את שמם.
הבנתי.
אתה שליח של ציון גולן, הבנתי. כן, לציון גולן. עכשיו אני אסביר לך.
ציון גולן צריך להפסיק לשלוח שליחים,
שיהיה גבר שיבוא ויתמודד אתי מול הקהל,
ואני אסביר לו עד כמה הוא שפל.
שלח אותו אלי, שאני אסביר לו. תקשיב רגע,
אני לא יודע אם הייתי בברית של מחבוש או עמרי או משהו. אני אסביר.
כשמזמינים אותי לסנדקאות אני בא. זה אחד.
שתיים.
אם ציון גולן היה מזמין אותי, לא הייתי בה.
אבל עמרי מחבוש, אם היה כזה או לא היה, אני לא יודע. אני לא יודע אם הוא היה מרקיד או לא מרקיד או די-ג'יי או לא.
לא יודע מי הזמין אותי אפילו. זה אחד. שתיים. אין איסור להיות סנדק גם אצל אדם כזה.
אחרת גם מוהל לא יכול להיות שם,
וצריך להשאיר את הילד שלו בלי ברית, לפי מה שאתה מבין.
אז אסור שום דבר לעשות איתו, וגם קבורה לא תהיה לו.
זאת אומרת,
להשאיר אותו, אתה מבין, כמו חתיכת בדיל.
אז רק רגע.
התחלת עם מחבוש והגעת לציון גולן. לא, יש לי עוד אחד להבין. ציון גולן זה הבן-אדם הכי שפל שיש.
בן-אדם שכמה שמסבירים לו,
הוא כמו עגל לא לומד,
שלא מבין ולא קולט,
ממש כמו סלקום,
תימני, שחור וקטן.
לא קולט.
אני חושב ש... צריך להבין, יש גבול לשטויות שלו,
ובכל הרצאה שולח איזה נציג תימני שיגיד איזה משהו.
הוא צריך פרסום. מסכן, האיש הזה,
שיתעסק בעצמו, שלא יטעה את הקהל החרדי.
תרצה להרקיד אנשים עם כיפות סרוגות, תרצה להרקיד חילונים,
תרקיד, תרקוד,
תעשה מה שאתה רוצה.
רק תפסיק לחרט את כולם שחזרת בתשובה.
אתה מחטיא רבים שאין כדוגמתך בעולם התימני.
לא היה מחטיא רבים בעולם התימני כמוך.
אפילו צברי ואפילו אהרן עמרן לא היו כמוהו. אומנם הם הראשונים,
אבל הוא מחטיא רבים ועוד מתגאה.
כבוד הרב, יש גבול. אני חושב שבמקום לדבר דברים כאלה, היית צריך לפרגן.
זה לא נורא.
אנחנו בני אדם. הייתי מפרגן לו מאוד אם היה חוזר בתשובה. אנחנו בני אדם.
והבטחתי לו שאם הוא יחזור בתשובה גם יסייע לו כספית.
הוא ממש מסכן, אין לו מה לאכול.
הוא רק מרוויח אלפי שקלים כל ערב. מסכן, אין לו מה לאכול.
ממש צריך לרחם עליו.
אמרתי לו, אני אעזור לך עוד,
שתהיה לך עוד פרנסה, כי לא מספיק לך מה שיש לך,
רק תחזור בתשובה ותכניס אותך לציבור החרדי.
אבל לבוא בתרמית,
כאילו אתה חוזר בתשובה וכאילו אתה מתחייב באצטדיון,
ואתה לא מקיים מה שאתה עושה.
והוא עוד אומר, מה רוצים ממני? הרי אני הפסקתי להרכיד מעורר. נכון, הוא הפסיק.
זה לא מה שהוא התחייב, הוא התחייב לעוד דברים. כבוד הרב, כבוד הרב, תדע לך, אני לא באתי להשמיץ מישהו או משהו. ברור, ברור שלא. כל מי שהוא שולח זה יהודים נחמדים. לא. אתה, מה שעשית בדרך שלך, עם כל הכבוד שלך שאתה רב ואני מכבד אותך, אין לי שום דבר. תודה. אין לך לא שום דבר.
אתה רק גרמת
שהרבה אנשים בכנסים שלך, בשיחות, הרבה אנשים, הרחקת אותם ממך. לא נורא. אין לי שום בעיה. אם הצלחתי לקרב חמישה אנשים שמחפשים את האמת,
אם חמישה אנשים שמחפשים את האמת הצלחתי לקרב,
והתרחקו חמשת אלפים שמחפשים את השקר,
אין לי שום בעיה עם זה.
אני מחפש לקרב את האנשים לאמת ואני
לא מתפשר על השקר, הבנת? איך אתה מדבר ככה על בן אדם שאנחנו מכירים אותו מגיל 17 והרבה אנשים מהעדה? אני מכיר אותו עוד לפניך. איך אתה אומר על בן אדם כזה שלפני החגים אני עד, כן, כנס האחרון לנזקקים ורק הוא, אנשים מקבלים את זה ממנו? אין שום בעיה.
הבן אדם הזה,
שתיים-שלוש בנות בוקר, אין שום בעיה? שבע לשש הוא בבית כנסת, אין שום בעיה? מה הבעיה? יש עוד כאלה.
ישנים עד שתיים בצהריים. אין שום בעיה. יש גם אנשים שהם רעים והכול.
יש גם עבריינים עם כיפה רוצחים אנשים ובאים למשפט עם כיפה וגם עם ציצית.
והם מתפללים לפני המשפט גם.
הם מתפללים לפני המשפט ורובם תומכים גם בישיבות,
בשביל שתהיה להם הגנה מהעבירות.
אבל מקצוע לחוד ומצוות לחוד,
המקצוע מחייב לחסל,
ואם אפשר לקבל גיבוי מהקדוש ברוך הוא, קצת אפשר?
אני חושב, כבוד הרב, שבן אדם של שלושים שנה,
מחטיא את הרבים,
צריך לבזותו, כמו שאומר הרמב״ם,
לקהל להתרגל.
לא חותכים בן אדם בקהל. לא חותכים שום אדם, אנחנו לא חותכים.
אנחנו עשרים וחמש שנה, אם אתה לא יודע, כבר הודענו לומר...
הודענו לו כבר עשרים וחמש שנה לפני, זה לא מכובד, עוד לפני שנולדת.
בסדר, תודה רבה לציון גולן, שוב, על הדברים, נפלא מאוד וכולי.
אתם רוצים לראות מה ציון גולן אומר עליי? הוא מדבר עליו? אתם רוצים לראות?
שים להם את הקטע של ציון גולן המגדף והמקלל.
שים להם.
אני לא מבין למה לא באת עם רמקול מציון גולן, יש לו מספיק רמקולים ומיקרופונים והכול.
תביא אותו, שיהיה גבר, שיבוא להתמודד. תביא אותו.
תביא אותו.
שיבוא עם 80% מהעדה. שיבוא עם 69% מהעדה.
נו, ואם יבוא אז מה?
שיתמודד, אני רוצה שיתמודד.
מה אתה אומר? עושה מצוות. עושה מצוות, נכון.
כל הכבוד, עושה מצוות.
אין שום בעיה, מותר לעשות מצוות.
מותר לעשות מצוות, אבל אסור לעשות עבירות. ועל העבירות אנחנו אומרים.
אולמרט עשה הרבה מצוות.
עשה הרבה דברים, היה ראש ממשלה, הכול, אבל הוא עשה עבירה אחת ובמשפט. מה לעשות?
תשמעו, צריך יופע להגיד בנות.
אנשים לא סופרים אותנו. אני מושא הכל העורף, בחתונות, מה זה, מה?
אבל המלחמה שלו היא נגדך, מה, אישית או אישית? אישית, למה?
לא, זה לא עניין אותי.
דווקא לאיך במקום שיעריך ויגיד כל הכבוד. כי אתה יודע, כל זה מה שעושים לעזור עוד דברים, גם הבנתי שיש בעיה, אבל אני סופר אותו בכלל. שמעני, אתה תכניס לבעיות האלה שאתה רוצה לטבח עכשיו.
קור רגיל, עובדים רגילים, לא מתייחסים אליו, וזה הכול.
דמות ציבורית מאוד גדולה, זה היה לו מסתכל.
כן.
הוא כוחני כזה, הוא לא נחשב, הוא לא פוסק, אין לו תעודה של רב אפילו, סתם. הוא מרצה, הוא מרצה עושה כל מיני הצגות, הוא מתחפוסים.
טוב, יאללה.
במילה עליו, אבל הרב כאילו הוא לא, הוא לא רב בכלל, תגיד לו ציון גולן, הוא אומר שאתה פסול ממספר אחת, ככה בגילו.
אני בדרך כלל מכבד רבנים, ראיתם, אני מכבד את המורים, כל אחד מוריד את הראש, אבל זה פסול להתקרב אליו, זה לא רב בכלל, הוא לא פוסק ולא רב ולא כלום, החליט לקחת את החוק לידיים, מי הוא מכבד? הוא הכול בסחרית, הוא רוצה הרב, קבע, כסף, זה מה שהוא רוצה.
זה החבר שלך שפל, הבנת?
זה המצוות שהוא עושה. אין לו חלק לעולם הבא והוא לא מצטרף למניין,
שתדע.
לא נורא, לא נורא. תמשיך.
הוא יעשה לך זאפה אחרי 120 שנה לאותו מקום שהוא הולך, אל תדאג.
כולכם תזכו לזאפה ממנו.
כן, שאלה נוספת.
שאלה נוספת, או שאני עונה פה לחבר'ה?
כן.
כבוד הרב, הפעם זו לא שאלה.
קודם כול, זה לא לכבודך בכלל להתווכח על דברים כאלה, אבל אני אישית רציתי איזו ברכה ממך להתחזקות
ממש בצורה אמיתית,
כי אני, אתה יודע, יוצא לפעמים להתחזק, ופתאום שוב פעם חוזר והולך וחוזר.
הפעם אני, למרות שיש לי רב,
אבל אני צריך גם כן איזושהי ברכה כזאת שהרבה אנשים יענו אמן, כדי שאני אתחזק עם כל המשפחה שלי ביחד.
השם יזכה אותך, שמך?
דוד בן אסתר.
דוד בן אסתר, להתחזק בתורה בירת שמיים עם כל המשפחה תמיד.
אמן.
תהיה בריא.
כן, שאלה.
אחותי מרגלית ואחותי ישראלה
מבאר שבע מעוניינות להחליף את שמם
כיוון שלא מרגישות נוח עם השם שלהן.
לא מחליפים שמות סתם.
רק כשיש שם בעייתי או שאדם חולה,
חס ושלום,
יש מקום להחליף. אבל לא האם רוצים להחליף לשם כזה או אחר.
שם שמקבלים בזמן הלידה או לאחריה זה שם שבדרך כלל מן השמיים, למעט
כל הממציאים שמות שונים.
כן,
שאלה פה יש?
כן. בבקשה.
כבוד הרב, רציתי לדעת לאור מה שקרה פה,
זה היה קצת לא נעים,
קודם כול לדעת שאני וכל מי שנמצא פה באולם,
שבאמת אנחנו לא עוברים פה על איזושהי עבירה של לשון הרע, פשוט זה לא היה נעים.
זה מה שרציתי לדעת.
מאיזה בחינה?
ששמעתם אותו, מה שהוא אומר, או ששמעתם אותי? גם וגם.
גם וגם.
אני, מה שאני אומר זה על-פי ההלכה, ואני אומר עוד מעט ממה שמותר לי,
והוא מה שאמר, זה איסור גמור.
הבנתי. אז אם אתם מוחים בו ובציון גולן, אתם יוצאים ידי חובה.
הבנתי. עכשיו שאלה שנייה. אז את יכולה להגיד, אני מוחה בך.
אוקיי. אז תגידי.
אני לא אומרת.
אז את לא יצאת ידי חובה ונכשלת בחבירה.
אני מוחה בך.
לא בי, בוא. בוא.
כן.
אז תגידי לו, אני מוחה בך.
בוא. כן, בוא. הוא עבר את העבירה, לא אני.
אני מוחה בך.
יפה. אשראי.
זה נקרא הלכה למעשה.
עכשיו שאלה שנייה, שתהיה עיקרית.
יש אנשים שמגיעים לגיל מסוים מאוד גדול, 40, 50, שבאמת שומרי מצוות,
משתדלים לעשות את הכול ועדיין לא מגיעים לזיווג.
במקרה יש לי דוד כזה, שהוא כבר בן חמישי ומשהו ורצה דעת.
מה הסיבות האפשריות לכך שבן-אדם כזה
באמת משתדל ללכת רק בדרך השם? אני מכירה אותו אישית.
אם זה לא גזירה משמים שהוא לא התחתן כל ימיו, וזה תלוי בו,
בגלל שהוא מדי פעם כאילו היה בררן והמתין והמתין והמתין,
אז באופן טבעי
גורם האדם, שאנשים כבר מתמעטים,
הנשים מתמעטות. זאת אומרת,
האפשרויות להתחתן בגיל יותר מבוגר מצטמצמות.
ואם לא, זו גזירה משמים?
אמרתי, אם זו לא גזירה משמים, כי יש כאלה
שבאים לעולם וגזירה משמים שלא יתחתנו, כמו גזירה משמים שלא יולידו,
כמו גזירה משמים שייפטרו מוקדם וכן הלאה.
אם זו לא גזירה משמים. ומה הסיבה לכך שאנשים באים לעולם
ולא יכולים... כי בגלגול הקודם, לדוגמה, היו לו 12 ילדים והוא לא צריך להביא את זה,
הוא בא לתקן משהו אחר, ולכן הוא לא צריך עוד פעם להתחתן.
הבנתי.
תודה.
כן. שאלה נוספת?
שלום, כבוד הרב. שלום וברכה.
אני רציתי לשאול, חזרתי בתשובה
בערך לפני איזה 14-15 שנה.
כן.
ובעלי לא התנגד לזה,
ובעלי מאוד קשה לו,
ואני המון המון מתפללת עליו ועל הילדים שלי, אם היו בתלמודי תורה,
וכרגע הם בצבא.
והתהילים, הרבה דמעות ותפילות,
ואני לא יודעת לאן זה הולך, כל התפילות האלה, אבל אני לא נהנית.
מה אני צריכה לעשות?
החלום שלי הוא שהוא ילמד תורה כל היום, והילדים ייכנסו לישיבות,
ונורא קשה לי עם זה.
תשתדלי לתמוך בתלמוד תורה בילדים, תינוקות של בית רבן,
הן בכסף והן במאמץ,
כלשהו,
או לנקות מקום כזה, או לעשות משהו, להכין להם משהו, או לתת להם קפה,
סוכר, דברים שהם ייהנו מזה, או משהו כזה.
ובזכות שאת דואגת לתלמוד תורה של אחרים, מידה כנגד מידה, הקדוש ברוך הוא יחזור שתזכי גם כן.
כעיקרון יש לנו הוראת קבע, חזרנו לזה עוד פעם, להוראת קבע לכולל.
אמרתי תלמוד תורה.
תודה רבה. זה לא סתירה, ולא להפסיק שם, אפשר להוסיף.
אז אם הרב בבקשה יכול לברך את אמנון בן רחל,
שיחזור בתשובה שלמה. אמנון בן רחל יחזור בתשובה שלמה מהרה.
אמן. והילדים שלי, כבוד הרב.
וגם ילדייך יחזכו לחזור בתשובה שלמה.
אמן. תודה רבה.
יש לנו פה כמה ששלחו שהם מוחים ביהודי הנחמד שנשלח על ידי ציון גולן.
אחד בשם תמיר, אני מוחה על ביזוי תלמיד חכם, כבוד הרב.
עוד אחד בשם בנימין נדב,
שמוחה גם כן על ביזוי תלמיד חכם.
כן.
תן לו.
השאלה היא ככה.
אומרים שאם אתה הולך בדרך התורה ושומר מצוות, אז...
תמיד הקדוש ברוך הוא
יעזור לך. אני מכיר זוג שעשו הפלה בחודש שישי בלי שום להרים עפעף, בלי שום כלום, בגלל שלילד היה חשש של תסמונת.
וממש חודש אחרי ההפלה אשתו כבר חודש חמישי והכול תקין.
ומצד שני אני מכיר זוג ממש חרדי שכבר שש-שבע שנים
עושים הכול ולא מביאים ילדים.
אז איפה פה הצדק?
רבי יהושע בן-לוי ביקש מאליהו הנביא להצטרף אליו יום אחד שלם ולראות מה מעשיו בעולם. הוא הסכים בתנאי שישתוק, מה שיראה שלא ידבר.
והנה הם הולכים לאיזה זוג שהם עניים מאוד ואין להם שום דבר.
יש להם רק פרה אחת שהם חולבים אותה ומזה הם מתפרנסים.
והם הכניסו את העניים האלה ואירחו אותם בבית ונתנו להם כל טוב שיש להם
ובכבוד רב.
בחצות הלילה קם אליהו הנביא ושחט את הפרה ועזבו את הבית והלכו. לא יכול היה לשתוק רבי יהושע בן-נביא ואמר לו מה זה ככה עושים ופה ושם אמר לו אם אתה תמשיך לשאול שאלות
אני משחרר אותך ולא תוכל להמשיך איתי.
הלכו אחר כך למקום אחר והוא ראה כל מיני דברים תמוהים שהוא עושה כל הזמן.
קיצורו של דבר הוא הסביר לו לדוגמה כי אני לא רוצה להאריך
אז הוא אמר לו במקרה הזה אתה צריך להבין
שהזוג העניים האלה אשתו הייתה צריכה להיפטר
ובשמיים החליטו לקחת כפרה במקומה את הפרה.
אז קשה, זו הפרה המפרנסת,
אבל יותר קל מאשר לקחת את האישה.
אז חשבונות שמיים צריך להבין נעשים בדרך כזאת או אחרת.
לפעמים אדם צריך למות
ובמקום שהוא ימות
אז התינוק נפטר.
לפעמים ככה, לפעמים אחרת.
חשבון שמיים אנחנו לא יודעים אם זה על קודם או על עכשיו,
אבל ודאי שאם הקדוש ברוך הוא עושה זה על פי חשבון.
לכן גם אם תראה זוג חרדים שקורה להם מקרה כזה וזוג חילונים שקוראים להם הפוך וכאילו הדתי מקבל עונש וכאילו החילוני לא מקבל עונש,
אל תטמח,
הקדוש ברוך הוא יודע לסדר את הכול ואנחנו מאמינים בני מאמינים שצריכים
לדעת שהכל נעשה במשקל ובמשורה כמו שצריך,
ועל זה יש מעשים רבים בגמרא.
אפשר עוד ברכה קטנה,
ברכה והצלחה למרים בת עפיה.
מרים בת עפיה, ברכה והצלחה לעבודתו יתברך.
אמן.
כן?
כן?
הלאה?
יש?
בבקשה.
כבוד הרב, ערב טוב.
אני נשואה ארבע שנים וקצת,
ועדיין אין לנו ילדים.
הייתי אצל רבנים, הייתי אצל רופאים, ועד עכשיו...
שבעלך ילמד שעתיים בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף ללא הפסקה,
כולל שבת וחגים.
אוקיי. את תלמדי חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה במשך שלושה חודשים ללא הפסקה,
כולל שבת וחגים,
ותגידי את שמותיכם.
אורן בן גאולה וקרן בת מלכה.
וקרן בת מלכה, תזכו לזרע חי וקיים מהרה.
אמן.
והרב, אם אפשר גם לרפואה שלמה, עמור בת גילת.
מה זה השם הזה, אמור?
משיר השירים.
מה זה קשור לשיר השירים? בשיר השירים כתוב הרבה מילים.
אמור זה לא שם.
צריך להחליף דבר כזה.
מה אתם חושבים, זה איומו בהר הנוער?
אז מה, היא צריכה להחליף את השם? ודאי.
צריך ללכת לרב קניבסקי ברחוב רשב״ם 23 בני-ברק.
העניין הוא שהם שאלו רב לפני שהם קראו לה את השם הזה. אמרתי, צריך להחליף ולשאול את הרב קניבסקי. הרב קניבסקי הוא גדול הדור,
ואפשר לשאול אותו, הוא יודע, בקי,
ומה שהוא אומר צריך לעשות. הוא גם בוחר לפעמים שמות לאנשים,
והשמות, חבל על הזמן.
זה לפי מה שהוא מבין שצריך לקרוא לבן אדם גם.
ואיך מגיעים אליו? מתקשרים אליו?
רשב״ם 23, בשעה ארבע אחר הצהריים, בדרך כלל יש תור, עומדים ונכנסים.
תודה.
אבל בינתיים אני אברך עם השם הקודם.
המור בת גילת. עם ה' בהתחלה? כן. המור בת גילת?
לרפואה שלמה. לרפואה שלמה, מהרה?
במיוחד באוזניים.
במיוחד באוזניים ששמעו מה שאמרתי.
כן.
שאלה נוספת יש או אין?
הנה, תן ליהודים עם המנהגים.
ערב טוב, כבוד השר. ערב טוב.
אתה דיברת בקשר לתאריך ה-25.
15 במאי, אתה מתכוון. 15 במאי. היה כבר.
היה, אז היה. היה.
ואתה אמרת שהם ימשלו.
לא, לא, לא. זה משהו אחר. תשעה חודשים זה לחוד.
זה שהם יבואו מיליונים, אפשרות,
אז בינתיים הם הגיעו אלפים,
וזה כבר היה כמו מיליונים.
מה יקרה כשיגיעו יותר?
נראה.
אז רגע, זה לא קרה שום דבר, אם כך. ממש כלום.
לא, אבל אתם נוקטים את זה. ממש כלום.
אה? אתמול זה היה כלום. ממש כלום.
אם היו עכשיו 100,000 בגדר של הסורים,
מה אתה אומר עכשיו?
אני לא יודע, אני לא ראיתי וגם אני לא רואה.
הכי טוב. אז תשאר ככה דעמם. אצל התימנים דעמם זה מצב טוב, בהמתנה.
תודה. אז אתה יכול להגיד כאילו מה... אני לא נביא. לא, לא. כשאתה אומר, הם ימשלו תשעה חודשים.
זה כתוב.
כעת יולידה.
ואתה אומר כאילו הם ימשלו בכל העולם. איך יכול להיות דבר אחר? מה לעשות, הגמרא אומרת. אז מה אני אגיד לה, לא?
למה, מלכות פרס לא שלטה בכל העולם?
בסדר. מלכות פרס... מלכות פרס.
יש מלכות ישמעאל ויש מלכות אדום.
מה הבעיה?
אבל לפחות אנחנו רואים אפילו אין להם ארץ משלהם. למי?
לכל ה... חצי הגלובוס של המוסלמים. אתה מדבר אין להם ארץ?
אין יבשת שהם לא נמצאים.
תודה. תהיה בריא, לא נורא.
כן.
עוד מישהו? הנה הבחור שם על יד העמוד.
הילדה שנותרה בחיים התאונה באילת.
עופרי, בת ארז ושרית, רפואה שלמה והחלמה מהירה מהרה.
אמן.
אה, אני רואה אתם רחמים על ילדים.
כן.
שלום הרב.
שלום וברכה.
אפשר להחזיר את הנושא לעניין של הזמרים?
אם אתה אוהב את זה ובאת כשליח סמוי. לא, ממש לא. אז בבקשה.
באתי בשאלה,
הרי רוב הבעיה זה בציבור החרדי.
מה אכפת לנו?
כי אנחנו שם.
אז אם תרצה להיות כמו שצריך, תהיה. אם אתה לא תרצה, תהיה. לא. אז אני שואל למה מה שנקרא, נקרא לזה קמפיין, אין,
לא יוצאים ב...
עזוב, לא יוצאים. אתה מדבר לא לעניין. גדולי ישראל יצאו, וזה לא אני, ואין דבר כזה. לא, אני לא אומר. אני אומר דווקא מעט. לא אומרים לגדולי ישראל אין יוצאים
בקמפיין שזו גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה. אין דבר כזה. זה שטויות והבלים. לא, אני לא בא בכיוון הזה בכלל. אז מה הקמפיין?
אני אומר שכן זה טוב.
אני אומר, פשוט, למה לא חודרים יותר לציבור החרדי? אמרת אין יוצאים בקמפיין. מה ההמשך? לא, למה לא יוצאים?
למה לא יוצאים לאן?
למה לא נכנסים יותר לעולם החרדי? מה, צריך להיכנס. פרסמנו את זה בכל מקום.
כן, אבל בחורי הישיבות לא רואים את כל זה.
ראו, והם לא מעניין אותם. יש בחורי ישיבות שעולים ל-Magic One גם ונוסעים בספינות תענוגים, והבאנו את זה באתר. מה קרה? זה היה מקולקרים, אבל... מה לעשות? אז כנראה שיש כאלה שרוצים לא להיות מתוקנים.
אם היו לומדים מסילת ישרים ועוברים את הזהירות
ואת הזריזות ומגיעים לנקיות ולפרישות, היו מבינים איפה הם צריכים להיות.
רק זה לא מעניין אותם.
הבנתי אותך?
תודה.
שאלה נוספת.
כן,
הבחורה פה ריצה, תודה.
יש עוד הרבה פה ששולחים מחאות.
ערב טוב. שעבי יגאל חיים גם כן מוחה.
כן.
ערב טוב, כבוד הרב.
רציתי שתברך את אחיין שלי שברפואה שלמה,
מיכאל חיים בן אריה חן.
השם יזקם לכל טובה וברכה.
אמן.
ואת אח שלי שיחזור בתשובה שלמה, אליסף חיים בן טלי סולטנה. אמן. אמן.
תהיו בריאים, אני מודה לכם.
הייתם נפלאים.
יש לך עוד משהו?
תן לו בבקשה.
אני אתן לכם כמה מתנות.
כן, מה רצית לדעת?
רציתי לדעת מה דעתך בעניין תורת החסידות.
למה לא?
כל תורה שהיא בסדר על פי ההלכה, אפשר ללמוד אותה.
ידוע, אבל מה שאמר המשיח,
כשיפוצו מעייניך החוצה,
זה רבי ישראל בראשי אין טוב.
נו.
האם זה משהו שאתה תומך בו? למה לא? אמרתי, כל דבר שהוא טוב על פי ההלכה, אין שום בעיה.
אני מבקש, כבוד הרב,
ברכה לילדים שלי שיתחזקו ויחזרו בתשובה. השם יזכה את כל ילדיך להיות לפחות כמוך, בזיווג הגון מהרה.
תודה רבה.
תהיה בריא.
אז אני נפרד מכם בחלוקת מתנות, לא אכפת לכם, נכון?
בבקשה.
אני רוצה, בבקשה.
תן לו.
כן, מי עוד?
מי עוד?
אחורה, אחורה.
כן.
אלה שרוצים לחתום הוראת קבע נגד ציון גולן יכולים לחתום פה. הנה, שלום נמצא כאן.
כן.
בבקשה.
אל תיזהרו פה, המנורה.
כן.
הנה כיפות. בבקשה.
כיסויי ראש לנשים.
בבקשה.
כיפות לא נשארת, ציצית גם לא נשארת
רגע, יש פה גם ספרים לחלוקה
זה מה שאני צריכה לעשות.