אני עובד, יש כסף
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
עשו לנו טובה חכמים כבר אמרו לנו מראש עד שאתה תחפש
ויתברר לך ויתעמת לך מה החובות שלך בוא בוא נסביר לך עכשיו ישר בדיוק מה המטרה שהוא שמת בעולם כל העולם הזה זה בסך הכל מעבר זה כמו ההול לסלון זה מקום שלא מתעכבים בו רק עוברים דרכו אל העולם הבא אז כל בן אדם שמשקיע בעולם הזה הוא משקיע במקום שהוא מניח לאחרים זה רק מקום לעבור
העיקר העיקרים זה להגיע לעולם הבא אבל איך להגיע?
רק או מלא כי מהם חיי האדם בעולם הזה או מיהו ששמח ושלב ממש בעולם הזה אם תקבצו את רגעי השמחה שהיו לכם היום שמחה אמיתית תראו שזה שואף לאפס רוב היום במה הייתם עסוקים?
בהכנות, בטרדות, בחובות, בבעיות, בכל מיני דברים
הכל בכיוון, לכיוון שיהיה פעם איזה שמחה, איזה משהו אבל איפה זה?
בכל יום מה? בכל החיים מה? אז כמה יש לנו הנאות? בשביל זה באנו?
70, 80, 90 שנה בשביל שיהיה בר מצווה פעם? חתונה פעם? ומסיבה אחת פעם? ויום הולדת פעם? ומה, מה עוד יש?
איזה הנאות? ימי שנותינו באים 70 שנה והם בגבורות 80 שנה ורובם עמל ואבן מה נשאר מכל העמל?
אמן!
ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמם וירוויח.
הערב הזה יהיה לרפואה שלמה.
בחזרה בתשובה שלמה להרצל בן טוני,
מהרה.
כן.
אורי הרצל בן יולנדה יזכה לדבר רגיל ככל האדם.
כן.
להצלחת אברהם בן נעמי.
לעילוי נשמת רפאל חיים בן נחל וגיתאי בן גשא, מנוחתם עדן.
אולי.
לרפואה שרה רסיה בת מרים, מהרה.
אמן.
ותודה על העזרה לפעיל של שופר ציון דהן.
מירב בת גולדה ומרדכי בן דליה יזכו שהתינוק שלהם יהיה בריא ושלם.
אמן. באמינוב אורלי בת רוזה וניסן בן סבתלנה זרע חי וקיים מהרה בזכות המניה.
אמן.
היום אנחנו עושים דבר חדש.
אנחנו מתחילים ללמוד ספר מסילת ישרים ואנחנו בעזרת השם נבין סוף סוף למה באנו לעולם
ומה עלינו לעשות.
ספר זה הוא ספר חובה, כתב אותו הרמחה רבי משה חיים לוצאטו, מקובל אלוקי,
לפני כמאתיים שנה,
ובעזרת השם יתברך אנחנו נראה פה דברים שהם יסודות של היהדות.
וכך הוא מתחיל.
כלל חובת האדם בעולמו,
יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא שיתברר ויתעמת אצל האדם מה חובתו בעולמו ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו.
אני אקרא קטע ואבאר.
היסוד של החסידות, כל דבר,
כשמעמידים אותו,
מעמידים אותו על יסוד, כדי להגיע לבניין מפואר צריך יסודות טובים.
אם רוצים להגיע לחסידות צריך שיהיה יסוד.
יסוד החסידות
ועל אותו משקל שורש העבודה התמימה,
עבודת האלוקים השלמה,
זה שיתברר
ויתעמת אצל האדם מה חובתו בעולמו.
מה זה יתברר?
דהיינו, לברור בין העיקר לטפל,
בין הדברים שנראים לו ולא נראים לו,
בין הנכון ללא נכון.
צריך שיתברר ויתעמת אצל האדם.
אז לא מספיק שיתברר, צריך גם שיתעמת,
שזה יהיה מאומת לאדם באמת ברורה ומוחלטת.
מה חובתו בעולמו?
אחרי שאדם יודע מה הוא חייב ומה החובות המוטלות עליו בעולמו,
צריך לראות שישים את מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו.
זאת אומרת, מעתה,
אחרי שהוא יודע מה חובתו בעולמו,
הוא צריך
לשים את כל מבטו ומגמתו בכל מה שהוא עמל כל ימי חייו, לאותה מטרה ותכלית שהתבררה לו והתעמתה לו שזו חובתו בעולמו.
וזהו היסוד של החסידות והשורש לעבודה תמימה.
במילים פשוטות,
חייב אדם לדעת מה חובתו,
ואחרי שהוא יודע מה חובתו,
כל מה שהוא עמל בחייו, צריך למלא את חובתו זו
ולא לסור ממנה.
זאת אומרת, אם בן אדם החליט, לדוגמה,
להגיע למקום מסוים,
והוא החליט להגיע לשם בפרק זמן מסוים,
אז הוא צריך פשוט מאוד לא להסיט את עצמו למקומות אחרים,
אחרת הוא לא יגיע לאותו מקום, וודאי שלא באותו זמן
שהוא הציב לעצמו.
אז לכן אנחנו כל ימי חיינו צריכים להתבונן מה חובתנו,
ומכאן להתקדם אל המטרה.
והנה הורונו חכמים זיכרונם לברכה, עשו לנו טובה חכמים, כבר אמרו לנו מראש,
עד שאתה תחפש ויתברר לך ויתעמת לך מה החובות שלך, בוא נסביר לך עכשיו ישר בדיוק מה המטרה שהוא שמת,
בעולם.
אז מה שהם הורונו?
שהאדם לא נברא,
אלא להתענג על אדוני וליהנות מזיו שכינתו,
שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להימצא.
זאת אומרת, חכמים אמרו לנו,
האדם נברא רק למטרה אחת,
וזו התכלית שהשם מצפה שהאדם יגיע אליה,
שיתענג על השם
וייהנה מזיו שכינתו.
היות והקדוש ברוך הוא מקור הטוב,
והיות והקדוש ברוך הוא המקור של החיות של כל העולמות,
והיות שכל מה שאצלנו נקרא הנאה ועידון וכל הדברים שאנחנו מצפים להם ומייחלים,
היות וזה כך,
הקדוש ברוך הוא המקור לכול, אז מי שזוכה
להתענג על השם
וליהנות מזיו שכינתו,
לא משכינתו ממש, מזיו שכינתו,
זהו כבר תענוג אמיתי ועידון גדול מכל העידונים שיכולים להימצא.
מה זה אמיתי?
אמיתי זה דבר קיים ונצחי.
כל דבר אחר
הוא לפרק זמן שאול,
והוא נדמה.
הוא מדומה.
הוא חולף.
הוא לא קיים.
הוא מקרי.
כל עידון.
עובדה, התעדנו עד היום בכמה דברים או בכמה מאכלים או בכמה חוויות. איפה הם?
אין להם קיום.
הקיום האמיתי היחידי זה מה שאדם יכול לזכות,
להתענג על השם ולהיענות מזיו שכינתו,
שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להימצא.
הלא חכמים, זכרונם לברכה, כבר אמרו לנו שיפה שעה אחת של תשובה ומעשים טובים מכל חיי העולם הבא.
והם אמרו לנו שיפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה.
זאת אומרת,
אם ניקח את התענוגים והעידונים של כל בני האדם,
מהאדם הראשון עד עכשיו
5,700 שנים ויותר,
נאסוף את כל הבליונים,
ביליונים, ביליונים של אנשים שהיו בעולם,
נאסוף מכל אחד רק את ההנאות והעידונים והתענוגים שהיו לו,
נרכז את הכול,
ניקח את כל העידונים והתענוגים של כל הברואים
ונכניס לאדם אחד את כל ההנאות האלה בבת אחת
זה אפילו לא מגיע לקורת רוח של שעה אחת
בעולם הבא.
זה לא תענוג,
זה רק קורת רוח.
לדוגמה,
אדם הולך לאיזה מקום ויש משתה גדול וסעודה נפלאה עם מלכים והכול,
והוא רק עובר ליד והוא מריח רק את המאפה או את הבישולים.
אז יש לו קורת רוח ממה שהוא הריח.
הוא לא, הוא לא היה שותף אפילו.
רק קורת רוח יש לו.
שעה של קורת רוח, לא תענוג,
בעולם הבא יותר מכל ההנאות של חיי העולם הזה.
ושעה אחת של תשובה ומעשים טובים
בעולם הזה זה יותר מכל חיי העולם הבא שזה נצח נצחים.
אז תארו לכם מה אנחנו יכולים פה לזכות בתוך שעה.
מה שאנחנו נשב פה ונלמד תורה עכשיו, שעה פה,
זה יותר שווה מכל חיי העולם הבא.
כי רק פה אתה קונה את זה.
רק פה זה נשאר לנצח נצחים.
את העולם הבא אי אפשר להשיג
בלי שאדם עמל להשיגו.
ותכף נראה איך עושים זאת.
ומקום העידון הזה הוא באמת העולם הבא.
כי הוא הנברא בהכנה מצטרכת לדבר הזה.
זאת אומרת, העולם הבא זה המקום שבו נזכה לעידון האמיתי הזה שהוא גדול מכל העידונים וזהו התענוג האמיתי שאליו אנחנו אמורים להגיע.
כי הוא נברא בהכנה מצטרכת
לדבר הזה.
יש את העולם הבא,
יש לו הכנה שמצטרכת להגיענו אליו.
איך מגיעים אליו?
אך הדרך כדי להגיע למחוז חפצנו זה,
לעולם הבא, זה העולם הזה.
איך משיגים את העולם הבא?
רק דרך העולם הזה.
זה מה שאמרו זיכרונם לברכה.
העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא.
כל העולם הזה זה בסך הכל מעבר.
זה כמו ההול לסלון.
זה מקום שלא מתעכבים בו.
רק עוברים דרכו אל העולם הבא.
אז כל בן אדם שמשקיע בעולם הזה,
הוא משקיע במקום שהוא מניח לאחרים.
זה רק מקום לעבור.
העיקר העיקרים זה להגיע לעולם הבא, אבל איך להגיע?
ריק או מלא?
באמצעים המגיעים את האדם לתכלית הזאת,
איך נשיג את התענוג האמיתי ואת העידון מכל העידונים? איך נשיג את זה?
כדי להגיע לתכלית הזאת יש אמצעים שהם מביאים אותנו לזה.
הם המצוות אשר ציוונו עליהם האל יתברך,
שמו
יש לנו רמ״ח מצוות עשה,
שסה מצוות לא תעשה.
248 מצוות לעשות,
365 מצוות לא לעשות, להימנע.
להימנע זה לא בעיה,
לעשות זה גם לא קשה.
וגם אין את כל אלה, שזה ביחד תרי״ג.
כי למעלה משלוש מאות מצוות זה רק כשבית המקדש קיים.
ועוד מצוות שלא שייכות בנו בכלל.
כגון אם אתה לא כהן ואתה לא לוי וכולי.
אז זאת אומרת, אין הרבה מצוות שצריך לעשות בפועל או להימנע.
אבל עם המצוות האלה, אם אנחנו עושים אותן כמו שהשם ציווה,
אנחנו זוכים לתענוג האמיתי הזה,
ליהנות מזיו השכינה בעולם הבא,
ולעידון הגדול מכל העידונים.
ואיפה המקום של עשיית המצוות?
רק בעולם הזה.
על כן הוא שם האדם בזה העולם בתחילה,
כדי שעל ידי האמצעים האלה המזדמנים לו כאן,
יוכל להגיע למקום אשר הוכן לו.
אז זאת אומרת, יש מקום שמוכן לנו שם.
כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא.
כדי להגיע לחלק שמגיע לך בעולם הבא,
אתה צריך להשתמש באמצעים האלה שמזדמנים לך,
שהם המצוות.
ואם אתה עושה אותם,
אתה תגיע למקום המוכן לך.
ובכן,
לאן תגיע לעולם הבא, כמו שאמרנו? לרבות שם בטוב,
אשר קנה לו על ידי האמצעים האלה.
זאת אומרת,
כמו שאם אתה נכנס לסופר
ואתה קונה מצרכים ושם בעגלה,
כשתצא משם, אם שילמת,
אז כל זה יהיה שלך.
מה שלא קנית,
לא יצאת איתו ולא יהיה לך.
העולם הזה, יש דברים הרבה שמזדמנים, הרבה מצוות שמזדמנות לאדם בכל רגע.
כל מה שהוא העמיס על העגלה שלו,
והוא קנה את זה על ידי עשיית המצווה, זה הקניין שלו,
ועשה את זה כמו שצריך, עם זה הוא יוצא לחיי העולם הבא.
וזהו מה שאמרו, זיכרונם לברכה,
היום לעשותם ומחר לקבל שכרם.
היום לעשותם זה את כל המצוות,
החוקים והמשפטים,
ומחר לקבל שכרם זה העולם הבא שאנחנו יוצאים אליו.
וזה כהרף עין.
כהרף עין אנחנו יוצאים מפה.
השנים עפות מהר מאוד.
וכשתסתכל עוד בדבר תראה
כי השלמות האמיתית היא רק הדבקות בו יתברך.
עכשיו, מה השלמות שאדם יכול להשיג פה בעולם הזה?
השלמות שהוא יכול להשיג
זה להיות דבק בשם יתברך.
זה מה שאמר דוד המלך עליו השלום,
ואני קרבת אלוהים לי טוב.
מה אמר דוד המלך שהיה מלך
שולט בכיפת העולם
ולא חסר לו קול?
מה הוא אמר שהוא שואף?
דבר אחד אני שואף, קרבת אלוקים לי טוב.
מה, אתה לא רוצה להיות עם כל המלכים? אתה לא רוצה להיות מפורסם בכל העולם?
אתה לא, לא, הוא אומר, לא, לא, לא. מה שאני צריך זה קרבת אלוקים. אם אני משיג קרבת אלוקים,
לי טוב, זה הדבר הטוב ביותר שאני יכול להשיג.
ועוד הוא אמר,
אחת שאלתי מאת אדוניי, אותה אבקש.
שבתי בבית אדוניי כל ימי חיי,
לחזות בנועם אדוניי ולבקר בהיכלו.
מה הוא ביקש?
דבר אחד אני מבקש. שואלים אותו מה הבקשה. אם היינו שואלים אותנו איזה בקשה אנחנו מבקשים,
היה לנו בקשות, אבל הבקשות היו בעולם הזה.
הוא לא מבקש עולם הזה.
הוא מבקש שבתי בבית השם כל ימי חיי,
לחזות בנועם השם
ולבקר בהיכלו.
שואלים חכמים, אם אתה רוצה לשבת בבית השם,
שבתי בבית השם כל ימי חיי,
פירושו של דבר שאתה רוצה לישון קביעות להיות שם.
ואם כן, מה זה שאתה אומר לבקר?
או שבתי או לבקר.
הוא אומר, כן, אבל לפעמים כשאדם כבר נמצא קבוע במקום מסוים,
אז כבר אצלו זה נדוש הדבר.
הוא רצה כל הזמן את התחושה כאילו הוא מבקר מפעם לפעם שהכל יהיה חדש בעיניו עם אותה הרגשה בדיוק
כמו בפעם הראשונה.
כי רק זהו הטוב.
וכל זולת זה שיחשבו בני האדם לטוב,
אינו אלא הבל ושב נטעה.
שמעתם?
כל מה שאנחנו חושבים שזה טוב, חוץ ממה שלמדנו עכשיו,
זה הבל.
מה זה הבל?
מה, במציאות יש לבן אדם בתים,
יש לו נכסים,
יש לו רכבים,
יש לו כסף,
יש לו, מה, לא טוב? קרקעות, זה הבל?
כן, זה הבל.
כמו שהבל יוצא מן הפה
ואינו חוזר,
ככה זה כמו הבל.
זה נראה שזה קיים אצלך,
זה רק ברשותך, עד זמן שצולק מכאן.
ואחרי זה מה? נשאר לך מזה משהו?
הבל,
ושב נטעה.
אתה חי בדמיון.
זה שב.
זה כמו לראות הרבה דברים, אבל הם לא שלך.
גם מה ששלך בקניין, זה לא שלך.
הראייה שאתה לא לוקח את זה איתך.
אז אתה רק שומר על זה.
אבל זה לא שלך.
אז בשביל מה צריך את כל מה שאוספים כל בני האדם?
תכף נראה.
אז כל זולת זה שיחשבו בני האדם לטוב, אינו אלא הבל ושב נטעה.
אמנם,
לכשיזכה האדם לטובה הזאת,
ראוי שיעמול ראשונה וישתדל ביגיעו לקנותה.
כדי שאדם יזכה לטובה הזאת להיות קרוב אל השם, דבוק אל השם.
כמו שאמר דוד המלך,
אז צריך שיעמול ראשונה.
וישתדל בהגיעו לקנותה, צריך להתייגע בשביל לקנות את המעלה הזאת שתביא אותנו
להידבק בשם.
בהיינו, איך זה נקרא, איך זה יהיה,
שישתדל לדבק בו יתברך בכוח מעשים שתולדותם זה העניין,
והם הם המצוות.
בשעה שאתה עושה את מצוות השם, ככתבם וכלשונם,
ומדקדק לעשותם כפי שהשם ציווה,
כוח המעשים האלה,
התולדות שהם יביאו לך,
זה את ההידבקות בשם יתברך,
ועל ידי זה קרבת אלוקים,
ואין תענוג יותר גדול מזה.
עכשיו, אם זה ככה,
למה היינו צריכים לרדת לפה?
הרי היינו שם.
בנשמה שלנו חלק אלוק ממעל.
אז יכולנו להישאר שם.
אומר הרמחל,
והנה שמו הקדוש ברוך הוא לאדם במקום שרבים בו המרחיקים אותו ממנו יתברך.
הקדוש ברוך הוא שם אותנו בעולם הזה,
באיזה מקום?
במקום שיש כל כך הרבה מרחיקים את האדם מהשם יתברך.
ומה מרחיק הכי הרבה?
הם הם התאוות החומריות.
הגאווה,
הכבוד,
התאווה לאכילה, לעריות,
חימוד,
חמדנות וכולי.
כל התאוות החומריות האלה,
אם אדם נימשך אחריהן,
הרי הוא מתרחק והולך מן הטוב האמיתי.
זאת אומרת, היות וכל התאוות האלה הן מצד החומר, מהגוף,
אדם נמשך לעפרוריותו ולא נמשך אחר נשמתו ושכלו,
כי השכל והנשמה רוצים לדבק באלוקים, כי הם חלק אלוקה ממעל.
אז הם רוצים לחזור למעלה.
השאיפה שלהם זה שם.
הגוף מקומו כאן.
הגוף מושך על ידי התאוות לחומר, לאכול,
לשתות, לנוח, להתעצל, לבלות.
הגוף מושך כל הזמן למטה.
הנשמה רוצה רוחניות,
אבל היא כלואה בתוך הבית הזה.
דוד המלך אומר, הוציאה ממסגר נפשי.
זאת אומרת, אנחנו סגורים בתוך החומר.
רק אם נגביר את השכל ואת הנשמה על התאווה,
אז אנחנו נמשול בה ונוכל להיות אלה
ששולטים על הגוף כמו הצדיקים.
אז אם הוא נמשך אחרי החומר,
הוא מתרחק והולך מהטוב האמיתי.
נחזור.
הנה שמו הקדוש ברוך הוא לאדם במקום שרבים בו המרחיקים אותו ממנו יתברך,
והם הם התאוות החומריות אשר אם יימשך אחריהן, הנה הוא מתרחק
והולך מן הטוב האמיתי.
ונמצא.
שהוא מושם באמת בתוך המלחמה החזקה.
מה שאתם מתאוננים כל הזמן שקשה,
יש לכם יצר רע,
קשה לכם, אתם רוצים, אבל זה קשה,
אומר הרמחן נכון.
זה המטרה.
שמו אותנו פה בתוך מלחמה.
מלחמה חזקה.
כי כל ענייני העולם,
בין לטוב בין לרע,
הנה הם ניסיונות לאדם.
אז לפני שאני ממשיך, אני מסביר.
הקדוש ברוך הוא ברא אותנו בשונה מכל הבריאה,
ורק אנחנו זכינו להיות בעלי בחירה.
אפילו המלאכים לא זכו להיות בעלי בחירה.
במה זה טוב?
אנחנו הברואים היחידים שדומים לקדוש ברוך הוא.
כמו שהוא בעל בחירה,
הוא יכול לבחור מה שהוא רוצה לעשות,
ככה אנחנו יכולים לבחור מה שאנחנו רוצים לעשות.
לא כמו בעל חי.
בעל חי,
הוא נברא עם טבעים שלו, עם אינסטינקטים שלו, וזהו, אין שינוי.
לא תמצא ברדלס דומה לפיל, לא רק בצורה, בהתנהגות,
כן?
לא תמצא ציפור שהפכה להיות חתול,
ולא תמצא בעל חי אחר שמשתנה.
עוף לא יהיה דג, ודג לא יהיה בעל חי,
וכו' וכו'. כולם נבראו למה שהם.
והאדם יכול לעשות עם עצמו כמעט כל דבר,
ואפילו לחקות את כל הבהמות, ואפילו לרדת מתחתן.
זאת אומרת, לאדם יש בחירה לבחור אם הוא מקבל את דברי השם. הוא לא מקבל.
הוא מסכים, לא מסכים.
הוא יכול לכפור, הוא יכול להאמין.
נתן לו הקדוש ברוך הוא כוח לעשות כל מה שהוא רוצה.
כיוון שניתן לו הבחירה,
אז צריך להגיד לו מה טוב לו לבחור ומה לא טוב לו לבחור.
כי אם הוא ינטה אחרי החומר שלו, אז הוא יהיה כמו בהמה.
אז הקדוש ברוך הוא ברא אותנו עם קצת מוסר,
עם קצת דרך ארץ,
עם כמה דברים התחלתיים שכל בני אדם משותפים בהם, יש להם מכנה משותף.
שבזה אנחנו נראים יותר בני אדם מאשר בעלי חיים.
אבל עדיין
אנשים יכולים להיות חיות טורפות,
חיות רעות, כמו שראינו מדינות שלמות ועמים שלמים.
אז זאת אומרת, מי יעשה אותנו בני אדם בדרגה שהשם רוצה בצלמו כדמותו?
הקדוש ברוך הוא נתן את התורה והמצוות ואמר,
עם זה תעשו וזה תימנעו.
אז אתם תהיו לא רק בצלם אלוקים, שזה מעלה גדולה,
אלא אתם תהיו למעלה מכל הברואים, כולל בני האדם,
ואתם תהיו למעלה מהמלאכים גם.
אבל זה אם אנחנו עושים את רצון הבורא, כמו שהוא כתב והכין לנו תוכנית מפורטת.
כל יום מה לעשות, מהבוקר עד הערב,
כל השנה, כל החיים,
בכל העניינים ובכל התחומים.
מה נכון ומה לא, מה מותר, מה אסור, מה טמא, מה טהור,
מה קדוש וכו'.
כל דבר הקדוש ברוך הוא כתב לנו וסידר לנו עד סוף הדורות.
זאת אומרת, אין מקום להתבלבל.
אם אתה רוצה להיות כמו שהוא ביקש ולזכות לתענוג האמיתי וליהנות מזיו השכינה,
וגם בעולם הזה תרוויח כבר את כל מה שהשם מבטיח בתורה ותהיה קרוב אליו,
ממילא מה שתבקש הוא יענה לך,
אז תשמע לתוכנית שהקדוש ברוך הוא הכין וייעד לך.
אז הוא שם אותנו פה במלחמה
בשביל שנעבור ניסיונות.
מה עושים הניסיונות?
הניסיונות בעצם גורמים שאתה עולה מדרגות.
כל ניסיון
מעלה אותך דרגה.
כשאתה מצליח להתמודד,
אז אתה קונה מדרגה ומעלה.
כמו בן אדם
שמכניסים אותו למכון כושר,
הוא נכנס רזה והוא רוצה להיות חזק,
הוא רוצה להיות שרירי.
אז נותנים לו ניסיונות.
מה זה ניסיונות?
נותנים לו להתחיל 2 קילו, אחר כך 5 קילו, אחר כך 10 קילו.
אחרי תקופה פתאום הבן אדם מתחיל להתפתח, נהיה עגול.
מי גרם לו?
הוא התנסה בעוד יותר משקל, בעוד יותר משקל, עד שהוא נהיה כמו שהוא נהיה.
בכל דבר זה ככה.
אתה רוצה להתקדם בצבא?
יש ניסיונות.
שמים לך מבחנים,
אתה צריך לעבור אותם,
ואז אתה עולה, דרגה.
בכל תחום זה ככה.
אתה רוצה להגיע לתואר מסוים? יש מבחנים,
יש ניסיונות. בוא נראה מה אתה יודע לענות על השאלות.
וכן הלאה, מבחן ועוד מבחן ועוד מבחן.
יותר קשה ויותר קשה.
וככה אתה עולה ומשתכלל.
אז הקדוש ברוך הוא שם אותנו במקום שיש בו ניסיונות.
ומה הם? לדוגמה.
העוני מצד אחד
והעושר מצד אחד.
כמו שאמר שלמה המלך,
פן אסבע וכיחשתי ואמרתי מי אדוני ופן אברש וגנבתי.
אומר שלמה המלך, אם אני אסבע יותר מדי,
אני עלול להכחיש את הקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב.
וישמן ישורון ויבעט שמנת, עווית, כסית ותשכח אל מחולליך.
זאת אומרת, אדם, בגלל שיש לו עושר, הוא אומר, לא צריך אף אחד, לא צריך להתפלל, לא צריך כלום, יש לי כסף, הכל, מה שאני צריך, אני משיג בכסף.
והוא לא מבין שברגע אחד הקדוש ברוך הוא יכול לעשות לו משבר קטנצ'יק,
קטנצ'יק, והכול אבוד.
שמרחם היום, נסיעה
מאילת, משפחה שלמה, שלוש דורות, מתו ביחד.
טעות אחת.
סטייה מן הדרך, זהו. סטייה אחת מן הדרך,
הלכה משפחה.
אדם סוטה מן הדרך בחיים האלה,
איבד את הכול.
סטייה אחת.
לכן,
אומר שלמה המלך פן אסבא וכיחשתי ואמרתי מי אדוני,
ופני בראש וגנבתי.
מצד שני, יכול להיות ניסיון לא של עושר,
של עוני.
אדם עני יכול להגיע לכלל גניבה.
הוא אומר, יש לו הצדקה, אין לו מה לאכול.
אז הוא הולך וגונב ושודד ועושה כל מיני דברים.
זה גם ניסיון.
השלווה מצד אחד והאיסורים מצד אחד.
יש אחד, יש לו שלווה,
יש לו מנוחה, יש לו רגיעה, לא חסר לו כלום.
שוב פעם חזרנו על אותו מצב.
בגלל השלווה,
אז הוא לא מתקרב לקדוש ברוך הוא, כי לא חסר לו כלום.
רוב האנשים שמתקרבים לה' זה אלה שיש להם איסורים, צרות, מחלות, הכול.
כשהם רואים שהם נואשים מכל ניסיון כלשהו טבעי,
בסוף בלית ברירה,
פונים לקדוש ברוך הוא כעזרה אחרונה.
קודם הם פונים לעזרה ראשונה, מגן דוד אדום.
לא מצניעים, פונים לעזרה אחרונה.
אם היה להם שכל,
אז היו מקדימים לקרוא מה שכתוב בתורה.
הבטחה אלוקית איך לא תהיה חולה אף פעם.
איך?
ויאמר, אם שמוע תשמע לכל השם אלוקיך,
וישר בעיניו תעשה,
והאזנת על מצוותיו,
ושמרת כל חוקיו,
כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך,
כי אני השם רופאיך.
אומר השם, אני רופא פרטי שלך.
אומר לך לפני שתסתבך עם מחלות,
תשמור את המצוות שלי, תאזין להן ותעשה כל מה שצריך.
לא יהיה לך כלום, כי אני, אני, לא אשים עליך.
מי ששם את המחלות, את הבעיות, זה אני.
אז אני אומר לך בתור רופא,
שאני לא אשים, שמע לי.
לא תשמע, אני אשים.
ואם אחרי זה כבר הוא שם,
ואתה רוצה להסיר את זה, אפשר להסיר את זה?
הוא אומר, כן, שוב פעם, אם תשמע לי ותחזור בתשובה,
ויסיר השם כל חולי
וכל מדווה מצרים ארעים,
ומתנם באויביך,
אין לו בעיה.
הוא ייקח מהם ויעביר לאויבים.
אז למה לא לשמוע על הקדוש ברוך הוא,
ואפשר להרוויח פה כבר את כל העולם הזה,
וגם את חיי העולם הבא?
אנחנו נמצאים במלחמה.
עד שנמצאת המלחמה אליו פנים ואחור,
מכל כיוון.
ואם יהיה לבן חיל וינצח המלחמה מכל הצדדים,
הוא יהיה האדם השלם
אשר יזכה להתדבק בבוראו וייצא מן הפרוזדור הזה וייכנס בטרקלין לאור באור החיים.
כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה להצליח לעמוד בניסיונות,
להכיר אותם,
לדעת איך נלחמים בהם,
ועל ידי זה אנחנו זוכים לדבק בבורא העולם,
ויוצאים מהפרוזדור הזה, נכנסים ישר לטרקלין,
בלי להגיע לכף הקלע, גיהנום, גלגולים, בטיח,
מכל הצרות המזומנות,
אם לא הולכים בדרך הישר.
וכפי השיעור אשר כבש את יצרו ותאוותיו,
ונתרחק מן המרחיקים אותו מהטוב ונשתדל לדבק בו,
כן ישיגהו וישמח בו.
אז מה כתוב פה?
שמה, כל אחד יגיע למעלה, אז הוא ייכנס לאותו מקום כמו חברו?
לא, הוא אומר, לא, לא, לא.
כפי השיעור אשר כבש את יצרו, לכל אחד יש יצר הרע,
כל אחד לפי מדרגתו יש לו יצר הרע.
אף פעם לא מביאים לבן אדם יצר רע יותר גדול ממה שהוא.
כי כל הגדול מחברו, יצרו גדול ממנו. זאת אומרת,
כפי מה שאתה, ככה נותנ לך יצר הרע, באותו משקל.
אז כפי השיעור
אשר כבש את יצרו ואת תאוותיו,
והתרחק מן המרחיקים אותו מהטוב שלמדנו,
והשתדל להידבק בשם, כל ההשתדלות שלו הייתה באמת רק להידבק בשם,
ככה הוא ישיג את השם למעלה וככה ישמח בו.
אז שלא יהיה לנו תלונות על אף אחד, רק על עצמנו.
כי מי שטרח יאכל.
מה יאכל?
מה שטרח בדיוק.
מה שהכנסת לעגלה,
זה מה שיהיה לך.
ואם תעמיק עוד בעניין, תראה כי העולם נברא לשימוש האדם.
אז למה צריך עולם כזה, כל כך גדול, עם כל כך אפשרויות?
למה צריך את כל זה?
אומר לנו הרמחל,
אם תעמיק עוד בעניין,
תראה כי העולם נברא לשימוש האדם.
אתם רואים, אני משתמש בכל אמצעי הטכנולוגיה הכי מתקדמים.
לאיזה מטרה?
לתכלית שהשם ביקש.
מה הוא ביקש?
שנקיים את התורה והמצוות.
ולא רק נקיים, גם נפיץ אותם.
ולא רק נכיר את השם, אלא נכיר אותו לכולם.
ולא נאהב אותו לבד,
אלא נאהיב את כל הבריות.
אז איך עושים את זה?
אם הייתי מדבר בלי המכשירים שיש פה,
הייתי גומר את ההרצאה,
אתם הייתם שוכחים בעוד שבועיים,
ואני לא הייתי זוכר מה אמרתי,
בשלום.
אז מה, היה הופעה?
לא, זה לא הופעה.
עכשיו זה עובר בשידור ישיר לכל העולם וצופים בנו עשרות אלפים.
אחר כך יש שידור חוזר,
אחר כך זה הופך לדיסקים,
ואחר כך זה mp3,
וככה זה נשאר לנצח נצחים.
מי עשה את זה?
כל הגויים.
בשביל מה צריך אותם?
שעבדו,
שימציאו,
שיתכננו,
שניקח מוכן.
אז לקחנו מצלמות משלהם, לקחנו תאורה משלהם,
לקחנו את כל הדברים,
עשינו אתר,
ואנחנו משחררים את החומר החוצה.
נמצא
שכל העולם נברא לשימוש האדם,
חכם לוקח את העולם ומשתמש איתו למטרה שהשם רוצה.
לא לתאוות שלו,
לא לטובת החומר.
לא להיות זמר,
להופיע בהופעות.
לא.
להפיץ תורה בעם ישראל.
אומנם הנה זה עומד בשיקול גדול,
כי אם האדם נמשך אחר העולם,
הוא מתרחק מבוראו,
הנה הוא מתקלקל ומקלקל את העולם עמו.
עכשיו, אל תבינו,
כיוון שלאדם יש בחירה,
הוא עלול לבחור כך או אחרת.
אם הוא עכשיו מתקלקל על ידי זה שהוא נמשך אחרי העולם ותאהב אותם,
אז הוא לא רק מתקלקל,
הוא גם מקלקל את העולם כולו.
אתם שומעים? יש השפעה של אדם. חושבים שהשפעה של בן אדם בעבירה זה כלום?
אדם אחד בעבירה אחת מקלקל את כל העולם.
מי לנו דוגמה יותר טובה מהאדם הראשון? הוא חטא חטא אחד והוא גרע במיתה לכל העולם כולו.
כולנו מתים בזכות האדם הראשון.
חטא אחד.
חטא אחד.
האדם הראשון הוא היסוד של כל הברואים.
השפעתו על כל-כולם.
אנחנו לא רק משפיעים, תדעו לכם, על החיים, גם על המתים.
וכל בן אדם בעשיית מצווה,
הוא מתקדש, הוא מקדש את העולם כולו.
אם הוא עושה עבירה, הוא מתקלקל, הוא מקלקל את כל העולם כולו.
אבל אם הוא שולט בעצמו, הוא נדבק בבורא, הוא משתמש מן העולם רק להיות לו לסיוע לעבוד את בוראו.
אז הוא מתעלה והעולם מתעלה עמו. אתם שומעים?
אם אדם שולט בעצמו ונדבק בבורא,
הוא משתמש מן העולם רק להיות לו לסיוע לעבודת בוראו.
כל מה שיש לו בעולם,
לא משנה מה, נכסים, כסף,
רכוש, קניינים,
קרקעות, מכוניות, בתים, כל מה שיש לו.
אם הכל משמש סיוע רק לעבודת הבורא,
הרי שהאדם הזה מתעלה והעולם מתעלה עמו.
רבי, רבנו הקדוש, היה עשיר אדיר.
לפני שהוא נפטר,
זקף עשר אצבעותיו ואמר,
ריבונו של עולם, אתה יודע שלא נהניתי אפילו באצבע קטנה.
זאת אומרת, כל קנייניו ונכסיו,
הכל היו למטרה של להגדיל תורה ולהדירה.
אז בדרך הזאת הוא מתעלה והעולם עצמו מתעלה עמו.
שימו לב מה כתוב עכשיו.
כי הנה עילוי גדול הוא לבריות כולם בהיותם
משמשי האדם השלם המקודש בקדושתו יתברך.
אין עילוי יותר גדול
לבריות כולם.
זה לא רק בני אדם, גם בעלי חיים, גם מלאכים,
גם דומם, גם צומח.
העילוי הגדול הוא לבריות כולם בהיותם משמשי האדם השלם המקודש בקדושתו יתברך.
כמו שהזוהר הקדוש אומר שצריכים לחפש את האדם שהוא ירא שמיים, יש לו סי עתד דשמיא,
להידבק בו כי הוא מקורב לשכינה,
וכל הנדבק בו או העוזר לו או הנסמך אליו או הנטפל אליו,
הרי שהאדם הזה זוכה כמו שמי שנסמך אל השמן נשמן.
עד כדי כך
שכתוב כאן
בעניין האור שגנזו הקדוש ברוך הוא לצדיקים וזה לשונם,
כיוון שראה אור שגנזו הקדוש ברוך הוא לצדיקים שמח,
שנאמר אור צדיקים ישמח.
הקדוש ברוך הוא גנז את האור של שבעת הימים לצדיקים.
והיכן הוא גנז אותו?
בתורה.
והאירה
עינינו בתורתך.
איפה האור גנוז?
בתוך התורה.
והצדיקים שואבים את האור הזה משם.
ולקדוש ברוך הוא יש שמחה מזה.
וכמו עניין אבני המקום שלקח יעקב ושם מרעשותיו.
אמרו אמר רבי יצחק מלמד שנתקבצו כולן למקום אחד.
והייתה כל אחת אומרת עלי יניח צדיק ראשו.
זאת אומרת גם אבני המקום, אבנים פשוטות לכאורה,
הן מבינות שהעילוי הכי גדול לכל הברואים זה לשמש את האדם השלם בקדושתו יתברך,
יעקב אבינו, והן כל אחת רוצה את הזכות שהצדיק יניח את ראשו עליה.
אז אם תשאלו, וכי אבן הלא ידומם?
לא.
אחד משערי בינה יש גם באבנים,
ויש להם השגה.
חוץ ממה שיש להם מלאך,
שממונה עליהם.
אז מכל מקום,
אומרות האבנים, יניח עליי הצדיק את ראשו.
עכשיו תארו לכם אם אבנים מבינות זה, איך בני אדם לא מבינים?
להתחבר אל מי שיותר שלם בעבודת השם,
וזה עילוי גדול לכולם ולכל העולם כולו.
הרמב״ם מסביר את זה בביאור למשניות,
במשניות הוא מסביר שכל העולם עומד על צדיק אחד יסוד עולם.
בכל דור יש צדיק יסוד עולם שכל העולם בעצם הם משמשיו ומשרתיו בין בישיר בין בעקיפין.
עד כדי כך
שאומר הרמב״ם שיכול אדם לזכות לעושר אדיר,
ויהיה לו ארמון, ויהיו לו עצים שנופיהם נובטים החוצה,
כדי שפעם אחת יעבור צדיק במקום הזה ויוכל לנוח בצל האילנות.
אז לכן הקב' בחשבון הידוע לו יעשיר אותו,
שבמקום הזה, לכשיגיע,
יוכל לנוח שם.
אתם מבינים?
זאת אומרת,
כל התכלית היא להגיע למה שהקדוש ברוך הוא רוצה.
עילוי גדול זה להיות משמשי האדם השלם המקודש בקדושתו יתברך.
ועל זה העירו לנו זיכרונם ברכה במדרש קהלת, שאמרו זיכרונם ברכה.
ראה את מעשי האלוהים.
בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את האדם הראשון,
נטלו וחזירו על כל אילני גן עדן,
ואמר לו.
אז הקדוש ברוך הוא לקח את האדם הראשון,
אחרי שברא אותו, אמר לו, בוא נסתובב עכשיו גן עדן.
הראה לו ואמר לו,
ראה מעשי כמה נאים
ומשובחים הן.
יש איזה דופי?
משהו לא יפה?
משהו לא משובח?
אתה רואה מעשי איך נאים ומשובחים?
בכל מה שבראתי בשבילך בראתי.
כל העולמות,
כל הגלקסיות.
הכל בראתי רק בשבילך, לאדם אחד.
לאדם אחד.
כל אחד מאיתנו צריך להגיד שכל העולם נברא בשבילו,
כי הקדוש ברוך הוא לא ברא את כל העולם למיליון,
למיליארד.
הוא לא יכול להתחיל עם מיליארד,
הוא התחיל עם אחד.
למה?
שכל אחד מאיתנו יאמר,
כל העולם כולו נברא בשבילי.
אז השם אומר לו, כל מה שבראתי בשבילך בראתי.
תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי.
איך העולם נפלא?
מה חסר בו?
הכל יש בו.
חמצן בשפע, מים מה שצריך,
מאכלים, פירות, ירקות,
חיטה, מה אתה רוצה?
ציפורים מצייצות לך,
תאורה,
מה אתה רוצה?
נהרות, נהרות,
מה אתה רוצה?
נופים, נופים, מה אתה רוצה?
הכל בראתי בשבילך.
תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי.
במה מתעסקים רוב בני העולם?
לעזור לעולם להתקיים או להרוס אותו?
רוב העולם עוסק בהריסת העולם לטובת החשבון האישי שלהם.
וזה לא האדם הפרטי רק.
זה ממשלות וזה עמים וזה אומות.
כל אחת רוצה בעצם לחיות על חשבון האחרים.
היא רק אומרת, חיה ותן לחיות.
אבל אתה תחיה בשבילי.
כל השיקולים הם אנוכיים של בני האדם
לטובת עצמם.
כמובן שרוב בני האדם חכמים להסתיר את מעשיהם
ולספר סיפורים כאלה ואחרים.
לדוגמה, אמריקה מדברת על דמוקרטיה וחופש וכולי,
והיא מתערבת בסכסוכים שלא נוגעים לה כביכול בכל מקום.
נכנסים לעיראק ואפגניסטן ופקיסטן ותימן וכל מקום שהם רק יכולים ובלוב ופה ושם והם אומרים לכולם חינוך.
מה צריך לעשות ומה לא צריך לעשות?
יש לך רמאות יותר גדולה מזאת.
אנחנו פוגעים מדי פעם במזלטים בכמה מחבלים בכירים של חמאס וכאלה ואומרים לנו נו נו נו נו נו נו נו נו ועושים לנו דוח גולדסטון.
מי עשה דוח גולדסטון על אמריקה שכבר הרגה במזלטים באפגניסטן?
1,200 איש.
מישהו עשה דוח?
שום דבר.
למה הם שותקים בסוריה עכשיו?
הורגים, רוצחים, טובחים? שקט.
כי האינטרסים אומרים.
להוריד פרופיל.
יש גם רוסיה, אל תשכחו, לא רק ארצות הברית.
אז יש חלוקה בעולם.
מי מטפל במי?
עולם של שקר. אומר הקב' בראתי עולם.
תן דעתך.
אל תקלקל ותחריב את עולמי.
ובכן,
אנחנו רואים מזה
כללו של דבר.
האדם לא נברא בעבור מצבו בעולם הזה,
אלא בעבור מצבו בעולם הבא.
אלא שמצבו בעולם הזה הוא האמצעי למצבו בעולם הבא.
שזה התכלית.
על כן נמצא את מאמרי החכמים, זיכרונם לברכה, כולם בסגנון אחד.
שהם מדמים את העולם הזה למקום וזמן ההכנה.
בעולם הבא,
למקום המנוחה, באכילת המוכן כבר.
הוא שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה,
העולם הזה דומה לפרוזדור והעולם הבא לטרקלין.
התקן עצמך בפרוזדור על מנת שתיכנס לטרקלין.
כשנכנסים לאולם חתונות, שזה עולים במדרגות,
אם שמתם לב, ברוב המקומות שמים מראות.
כל המדרגות מראות.
התקן עצמך בפרוזדור, סדר, סדר את העניבה, סדר את החולצה, את השמלה, סדר, סדרו.
גמרת, עכשיו אתה נכנס לטרקלין.
איפה תסדר?
בדרך ל...
שם אתה כבר צריך להיכנס מסודר.
כל העולם הזה זה רק לסדר.
איך אתה תיראה שם?
וכן אמרו חכמים,
היום לעשותם
ומחר לקבל שכרם.
וכן אמרו חכמים, מי ישתרח בערב שבת?
יאכל בשבת.
כמו בערב שבת, אתה טורח במכינה סעודה,
ובשבת מה יש לך על השולחן? מה שטרחת.
בשבת כבר אי אפשר להשיג יותר.
כשתגיע לשם זה מכינת שבת,
שמה כבר לא תוכל להוסיף יותר.
העולם הזה דומה ליבשה, והעולם הבא לים.
איפה מצטיידים? ביבשה, מי שיוצא לים.
כשאתה נמצא בלווים, אין יותר מאיפה להביא עוד אוכל ועוד דברים.
מי שיוצא מהעולם הזה ולא יצטייד,
הוא לא בים,
שאפשר תוך כמה ימים להגיע לחוף הכי
רחוק או קרוב.
שמה נצח נצחים.
ויש אנשים שיוצאים מפה,
אין להם אפילו שקית אוכל.
אז איך יספיק להם לנצח נצחים? אתם יודעים כמה צריך להכין?
וכאלה רבים, מה שתיארו לנו, חכמים להסבירנו.
ותראה באמת שכבר לא יוכל, שימו לב עכשיו את הצד השני להסביר,
ותראה באמת שכבר לא יוכל שום בעל שכל להאמין
שתכלית בריאת האדם היא למצבו בעולם הזה.
אם יש מישהו שחושב שהוא בא לעולם הזה בשביל העולם הזה,
ואחר כך למות ואין המשך,
זה אדם חסר שכל,
ואין לו דעת כלל וכלל.
למה?
כי מהם חיי האדם בעולם הזה?
או מיהו ששמח ושלב ממש בעולם הזה?
אם תקבצו את רגעי השמחה שהיו לכם היום,
שמחה אמיתית,
תראו שזה שואף לאפס.
רוב היום, במה הייתם עסוקים?
בהכנות, בטרדות, בחובות, בבעיות,
בכל מיני דברים.
הכל בכיוון,
לכיוון שיהיה פעם איזה שמחה, איזה משהו,
אבל איפה זה?
וכל יום מה?
וכל החיים מה?
אז כמה יש לנו הנאות?
בשביל זה באנו?
70, 80, 90 שנה, בשביל שיהיה בר מצווה פעם, חתונה פעם, ומסיבה אחת פעם,
ויום הולדת פעם, ומה עוד יש?
איזה הנאות?
ימי שנותינו באים 70 שנה, והיא בגבורות 80 שנה,
ורובם עמל ואבן.
מה נשאר מכל העמל? אבן.
כלום.
יש אחד עכשיו בארצות הברית
שנפטר לפני מאה שנה,
והוא כל כך שנא את המשפחה שלו בגלל מה שעשו לו.
שהוא הוריש להם 100 מיליון דולר.
אבל הוא תכנן ותקע את זה שיהיו להם משפטים
שלא יוכלו ליהנות מהכסף.
היום, אחרי 92 שנה של משפטים,
כבר מתו כל השופטים של פעם והכול,
ושלוש דורות מתו גם הנכדים.
עכשיו זכו הנינים ב-100 מיליון דולר.
אה? איזה נקמה זאת, אה?
אבל
בני האדם זכו 100 מיליון דולר. הוא אומר, אני אדאג לכם, אתם תהיו במשפטים כל החיים.
אתם יודעים מה זה אדם ה-100 מיליון דולר מחכה לו בפינה והוא לא יכול לקחת אותו?
איזה עונש.
בן אדם עשה 100 מיליון דולר,
עשה מיליארד.
הוא לוקח אותו?
הוא לא לוקח אותו.
נו, אז מה?
מה?
עמל ואבן.
אז כל ימי חיינו, כל שנותינו,
הכול מה זה? עמל ואבן.
ואנחנו כל הזמן מתפללים שלא ניגע לריק ולא נלד לבהלה.
ובסוף מה הגיעים לריק?
ועוד דבר,
כמה מיני צער וחולאים ומכאובים וטרדות
יש לאדם כל יום.
ואחרי כל זאת, המוות.
אחד מיני אלף לא יימצא שירבה לו עולם הנאות ושלווה אמיתית.
אמיתית.
וגם הוא, אילו יגיע ל-100 השנה,
כבר עבר ובטל מן העולם.
אז מה התכלית?
אפשר להגיד שהתכלית זה שאדם בא לעולם למצבו כאן?
שטויות ואבנים, זה חסר שכל,
מי שחושב כך.
ולא עוד,
תשמעו דבר נפלא,
אלא שאם תכלית בריאת האדם היה לצורך העולם הזה,
לא היה צריך מפני זה שתנופח בו נשמה כל כך חשובה ועליונה,
שתהיה גדולה יותר מהמלאכים עצמם.
אם אנחנו באנו לעולם הזה, בשביל מה צריך נשמה?
כל הברואים בעולם, אין להם נשמה.
חסר להם משהו?
לא חסר להם כלום.
תיקחו את האריות, תיקחו את הברדלסים,
תיקחו את הפילים, תיקחו את הג'ירפות,
תיקחו את מי שאתם רוצים.
הם חיים בשלווה יותר מאיתנו.
רוב הסרטים שאנחנו רואים עליהם זה שהם יושבים,
שוכבים, מתנמנמים,
מלטפים את הגורים שלהם,
רוב הזמן.
פעם בכמה ימים הם קצת רעבים,
אז הם עושים ריצה קלה אחרי צבי או אייל, טראח, תופסים אותו ועושים מחלה ארוחה.
מה קשה?
למה צריך נשמה בשביל זה?
צריך נשמה בשביל זה?
להבין, וזה, ובלאגן, וסברות, וכל מיני עניינים, בשביל מה צריך את זה?
צב חי 200 שנה, 300 שנה,
הולך לאט,
מה בוער לו?
אנחנו כל הזמן עומדים בתור, נו, תזדרז, נו, נו, תקדם, תקדם. למה?
מה בוער לך גם?
עוד מעט אני מת, הלו, סע, זוז כבר.
מה, אתה לא מבין שאני עומד סתם,
הולך לי החיים?
כולם בלחץ.
מאיפה בא הלחץ?
בתת-מודע, אתה הולך.
עוד מעט אתה עף.
צב.
גודל עם הבית שלו ביחד.
אין בעיות של דיור.
לא צריך את אטיאס.
הכל בסדר.
והקדוש ברוך הוא לא נתן לו לטפס על העצים.
שם לו ירק, מוציא רק את הראש, טוז, לוקח את הירק, מחזיר את הראש בפנים,
בתוך הקופסה.
נחמד.
ואנחנו נוסעים ועולים וזה, ופה ושם, וכרטיס אשראי, ופה, ואוי,
כמה עבודה בשביל לקנות פיתה.
וגם זה בצק.
בשביל מה נופחה בנו נשמה עליונה יותר מהמלאכים אם נבראנו למצבנו כאן ואנחנו פחותים ונחותים מבעלי חיים שאין להם נשמה,
שהם נהנים ומתענגים ולא חסר להם כלום, וחלקם מאריכים ימים יותר מאיתנו.
אם בסוף אנחנו מתים כמותם ואין אחרית ואין המשך,
בשביל מה צריך נשמה?
ולא עוד,
אלא שהנשמה עצמה לא מוצאת שום נחת רוח בכל עינוגי העולם הזה.
וזה מה שלימדו אותנו חכמים זיכרונם לברכה.
וגם הנפש לא תמלא.
כמה שתיתן לה נפש, היא לא מלאה. כמה שתיתן לה גוף, הוא צ'יק צ'ק מתמלא.
דבש מצאת?
אכול דייקה פן תסבע בהקה אותו. גם דבש, שאתה מאוד משתוקק לאכול,
כמו בן לאדן, שהיה אוכל כל הזמן דבש,
נו, עכשיו אכלו אותו הדגים עם הדבש.
אז מה קורה?
אז דבש מצאת? אכול דייקה. כמה אתה יכול? אתה תקי, תאכל הרבה תקי.
עוגות, תאכל הרבה תקי.
כל דבר שייכנס לגופך יותר מדי, תקי.
תחלה.
אבל הנפש לא תמלא.
כמה שתוסיף לנפש,
יא חביבי. כמה שתוסיף לנפש, אתם רואים אותו צולל, את בן לאדן?
כן?
מכל מקום.
כמה שאתה תוסיף,
כן? כמה שאתה תוסיף לגוף,
נגוף.
אבל הנפש לא תמלא.
משל, למה הדבר דומה?
לעירוני שנשא בת מלך.
אם יביא לה כל מה שבעולם,
אינם חשובים לה כלום, שהיא בת מלך.
בא אחד עירוני, רוצה להביא מתנה לבת של המלך.
בת המלך, כל המדינות שלה,
כל האוצרות שלה,
הכל שלה, איזה מתנה אתה יכול להביא לה?
מה תביא לה? פרחים?
יש לה...
פרדסים וכרמים וערוגות פרחים מכל הסוגים בכניסה לבית.
מה תביא לה? זר פרחים?
מה תביא לה?
אוכל?
אתה יודע איזה מעדנים היא אוכלת?
מה תביא לה?
יהלום?
בכתר שלה אתה יודע מה יש?
מה אתה יכול להביא לה?
כלום אתה לא יכול להביא.
אותו דבר הנפש.
אילו הבאת לה כל מעדני עולם, אינם כלום בשבילה.
הנפש
היא כמו הבת של אלוקים.
הנשמה שלנו היא חלק אלוקה ממעל.
היא אלוקית רוחנית.
מה אתה מביא לה? חומוס, פיתה, טחינה, צ'יפס, מה אתה מביא לה?
הנשמה, יש לה עניין מזה? היא מוצאת מזה תענוג?
יש לה הנאה מזה?
אין לה שום הנאה מזה.
כן. לכן אמרו ריבותינו, זיכרונם וברכה, על כורחך אתה נוצר ועל כורחך אתה נולד.
למה על כורחך?
כי אין הנשמה אוהבת את העולם הזה כלל,
אלא עד רבה מואסת בו.
הנשמה שואפת לדברים רוחניים,
אבל הגוף מדכא, לוקח, מושך,
עם היצר הרע.
אם כן,
ודאי לא היה בורא הבורא יתברך בריאה לתכלית שהוא נגד חוקה ונמאס ממנה.
אז מה לפי זה יצא?
שאם השם נטע באדם את הנשמה,
אז כאילו הוא ברא אותה נגד חוקה ונגד טבעה,
כי היא מואסת בעולם הזה, נכון?
זה לא ייתכן שהוא יעשה דבר כזה נגד טבעה ונגד חוקה.
אלא,
בריאתו של האדם מפה הוכחה למצבו בעולם הבא.
כי הנשמה באה,
נכנסת לגוף, עומדת בניסיונות,
לוקחת עם כל האמצעים של העולם הזה,
צידה לדרך וחוזרת לשם כשהיא מכותרת בכתר ועטרה של תורה ומצוות ומעשים טובים.
לכן היא ירדה לכאן.
אלה שצוללים בתוך הים, בשביל מה הם צוללים?
לדלות משם פנינים.
הנשמה צללה לפה,
נכנסה והיא מעלה מפה איתה את כל המצוות שהיא זוכה לעשות כאן,
תחת כל הניסיונות של יצר הרע,
ואז היא ראויה לרדת לכאן,
והיא תזכה לקבל את השכר במקומו ובזמנו.
שלא יהיה דבר נמאס על נשמתו כעולם הזה,
אלא אדרבה נאהב ונחמד ממנה.
זאת אומרת, אדם יזכה אדרבה.
כשהיא ירדה לפה היא ירדה ריקה בלא מעש.
קדושה וטהורה.
אבל כשהיא מעלה מפה, מהעולם הזה, איתה אוצרות,
היא לוקחת את החומר והופכת את החומר לאור גדול,
זה דבר שאין עילוי יותר גדול ממנו.
זה להעלות את כל חומריות העולם הזה ולהפוך את זה לאור אלוקי.
לקדש שם שמיים, מה שנקרא.
אחרי שידענו את כל מה שהסברנו עד עתה, נבין מיד מה חומר המצוות אשר עלינו,
בעיקר העבודה אשר בידינו.
אז עכשיו נראה,
הכל מה שאמרנו תלוי אם נעשה את המצוות או לא.
ומפה נבין כמה עיקרה העבודה, עבודת האלוקים שאנחנו צריכים לעשות,
כי זה בניין נשמתנו לחיי העולם הבא.
כי הנה אלה הם הממצאים המביאים אותנו לשלמות האמיתי,
אשר בלעדם לא יושג כלל,
אי אפשר להשיג רבותיי את העולם הבא,
אי אפשר להגיע לשלמות שם בלי האמצעים האלה שהם המצוות שהאדם צריך לקיימן.
ואולם ידוע כי אין התכלית מגיעה לה מכוח קיבוץ כל האמצעים אשר נמצאו ואשר שימשו להגיעו,
וכפי כוח האמצעים ושימשו שם כן היא התכלית הנולד מהם.
זאת אומרת כל זה תלוי
כמה נשתמש בעולם הזה,
כמה נקבץ אפשרויות ויכולות
כדי להשיג את זה, כפי זה נזכה,
ככה נשיג.
ונדע שכל הפרש קטן שיימצא באמצעים תיבחן תולדתו בבירור, ודאי בהגיע הזמן התכלית הנולד מקיבוץ כולם,
כמו שכתבתי.
אז כל הפרש, כל מה שנפחית,
נשיג פחות שם ונפסיד לנצח נצחים.
וזה דבר ברור.
מעתה ודאי הוא שהדקדוק שידוקדק על עניין המצוות והעבודה, עבודת השם,
מוכרח שיהיה בתכלית הדקדוק כאשר ידקדקו שוקלי הזהב והפנינים לרוב יוקרם.
כששוקלים יהלומים,
לא שוקלים במשקל של שוק הכרמל,
אלא במאזני רוח.
למה?
כי ההפרש של כל גרם הוא משמעותי.
אז במצוות עוד יותר.
לכן צריך לדעת שמוכרח לעשות את המצוות בתכלית הדקדוק,
כי התולדה הנולדת בשלמות האמיתית והיקר הנצחי היא תוצאה של זה,
ואין יקר למעלה מזה.
למסקנה,
נמצאנו למדים כי עיקר מציאות האדם בעולם הזה הוא רק לקיים את מצוות השם ולעבוד אותו ולעמוד בניסיון.
אבל נשאלת שאלה,
אז מה, מה עם כל הנאות העולם הזה? אז בשביל מה הקדוש ברוך הוא עשה הרבה הנאות בעולם הזה?
אומר הרמחל,
והנאות העולם אין ראוי שיהיו לו אלא לעזר ולסיוע בלבד.
לשיהיה לו נחת רוח ויישוב הדעת למען יוכל לפנות ליבו אל העבודה הזאת המוטלת עליו.
נכון, יש הנאות, הרבה מאוד.
מותרות, לא אסורות.
כל זה צריך שיהיה לך לעזר ולסיוע בלבד,
לא הנאה לשם הנאה,
אלא הנאה כדי שיהיה לך נחת רוח ושיהיה לך יישוב הדעת שתוכל לפנות את עצמך לעבודת הבורא.
אז צריך לנוח, צריך לטייל לפעמים,
צריך לרקוד, צריך לשמוח, צריך הרבה דברים בשביל לשחרר את עצמך,
כדי שתהיה פנוי לעבודת הבורא.
אבל כל זה מכוון רק למטרה אחת,
לעבודת הבורא ולהשיג את התכלית שבשבילה נבראת.
ואומנם ראוי לו שתהיה כל פנייתו רק לבורא יתברך,
ושלא יהיה לו שום תכלית אחר בכל מעשה שיעשה, אם קטן ואם גדול,
אלא להתקרב אליו יתברך ולשבור את כל המחיצות המפסיקות בינו לבין קונו.
מה מפסיק בינינו לבין ה' אתם יודעים?
הן הן כל ענייני החומריות והתלוי בהם.
כל העניינים החומריים והתאוות הם מפרידים בינינו לבין ה'
עד שיימשך אחריו יתברך
ממש כברזל אחר אבן השואבת.
אנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו כמו ברזל שנמשך למגנט,
שאנחנו פשוט מתמגנטים לקדוש ברוך הוא כל הזמן.
וכל מה שיוכל לחשוב שהוא אמצעי לקרבה הזאת,
ירדוף אחריו ויואחז בו ולא ירפהו.
זאת אומרת, כל דבר שיביא אותנו לתכלית,
אנחנו צריכים להשתדל לאחוז בו ולא להרפות.
ומה שיוכל לחשוב שהוא מניעה לזה,
כל דבר שיכול לגרום לנו ריחוק מהשם,
צריך לברוח ממנו כבורח מן האש,
כמו שנאמר, דווקא נפשי אחריך,
בי תמכה ימינך.
כיוון שביאתו לעולם אינה אלא לתכלית הזה,
דהיינו להשיג את הקרבה הזאת ולמלט את נפשו מכל המונעים והמפסידים.
ועכשיו, בסיום הסיומים של הפתיחה,
הנה, אחר שידענו והתברר אצלנו אמיתת הכלל הזה,
שזה הדבר האמיתי,
יש לחקור על פרטיו לפי מדרגותיהם מתחילת הדבר ועד סופו,
כמו שסידר את זה רבי פרחס בן יאיר ואמר,
מהם הכללים שיביאו אותנו לידי השלמות בשם יתברך?
הזהירות,
הזריזות,
הנקיות,
הפרישות,
הטהרה,
החסידות,
הענווה,
יראת החטא והקדושה.
ומכאן נסוב כל הספר, מסילת ישרים,
הדרך הסלולה לישרים להוביל אותנו אל הקדוש ברוך הוא,
כפי שהוא רצה,
ולהשיג את העונג והתענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים בעולם הבא.
כאן סידר לנו רבי פרחס בן יאיר והמחבר הרמחל בספר מסילת ישרים את כל השערים הבאים כמו שאמרנו אותנו.
וזה צריך ללמוד שער אחר שער, איך להיזהר,
איך להיות זריז,
איך להיות נקי וכולי וכולי וכולי,
ועל ידי זה זוכים להגיע לחיי העולם הבא.
ויש פה הבטחה,
מי שמקיים את כל מה שכתוב בספר הזה,
זוכה לרוח הקודש בעולם הזה.
אתם שומעים?
ספר שמפתיע לך, למד אותי,
קיים מה שאני אומר, ואתה תזכה לרוח הקודש,
לגילוי אליהו הנביא,
להיות דבוק בקדוש ברוך הוא,
הן בעולם הזה והן בעולם הבא.
ספר כזה עולה שקלים בודדים, ותראו מה אפשר לזכות.
ואדם שלא עושה זאת,
אין טיפש גדול ממנו.
כי אם נותנים לך את כל הדברים האלה, וואי וואי וואי.
אם היו מלמדים אתכם להיות קוסם,
שעושה כל מיני דברים,
ועל כל הופעה מקבל עשרת אלפים דולר,
ודאי שהייתם קוראים את הספר עשר פעמים, וגם אם זה לא היה ספר אלא אנציקלופדיה.
ובשביל להשיג את העולם הבא,
ולהגיע בעולם הזה לדרגות של מלאך,
לא כדאי לקחת את הספר וללמוד אותו ברצינות.
כדאי או לא כדאי?
בלאו הכי אנחנו עובדים ועמלים,
וגאים. בשביל מה להשיג?
מה שנשאיר לאחרים.
אז לא כדאי שניגע ונלמד ונקיים את מה שיישאר לנו וגם לאחרים?
למי שיש שאלות, בבקשה.
ערב טוב. ערב טוב. תודה רבה.
גם לך.
יש לי שתי שאלות.
שאלה ראשונה,
הגעתי לא מזמן מארצות הברית,
עשיתי עלייה, אם הרב זוכר, דיברתי איתו בטלפון בשידור חי.
הרב אמר אריאל מאריזונה.
ובעקבות הרב עלינו ברוך השם לארץ,
ולא ציפיתי להפתעה כשגיליתי שהרבה אנשים, במיוחד במגזר החרדי,
כשאני מדבר איתם על נושא של הזמרים הפסולים,
פשוט לא רוצים להקשיב. זה פשוט לא מובן לי. למה?
ואני אישית,
לפני שהרב הוציא את האיסור, לא הרב הוציא, שהרבנים הוציאו את האיסור לשמוע את הזמרים,
אני מזמן מזמן כבר לא שמעתי אותם.
ועוד היו לי ויכוחים עם אשתי להוציא את הדיסקים,
וברוך השם, בזכות הרב,
כל המשפחה שעברנו את הדיסקים כבר שם באריזונה,
וזרקנו אותם לפח, וברוך השם, התפטרנו.
ודבר הוא פשוט,
זה פשוט שזה דבר שהוא עשו על פי ההלכה,
ופשוט הוא שבאנם שיש לו, אני חושב, טיפה של שכל,
ולהבין שזה דברים שלו, כי בן אדם שחפה סירת שמיים בתוך הבית שלו,
הוא לא יכניס את מייקל ג'קסון לתוך הסלון שלו,
או לתוך הדיסקים לשמיעה.
כי אין הבדל, תשימו לב שבאמת אין הבדל,
אין הבדל,
בין הזמרים הפסולים לבין הזמרים ששרים ברחובות. אין שום הבדל, לדעתי,
וזה פשוט מאוד. ואני לא מבין למה אני לא יכול לשכנע או לדבר עם אנשים, כשאני מדבר, במיוחד עם אנשים חרדים,
ואני גר באלעד,
ואני מדבר עם אנשים על דברים פשוטים,
פשוט אומרים לי, ממש, תשובות זה חוכא ותלונא.
בוא אני אגיד לך איפה הטעות שלך.
אלה שאתה רואה הם עם בגדי חרדים,
אבל הם לא חרדים.
אתה חרדי.
אתה חרד על דבר השם,
ולכן אתה מבין את זה.
הם לא חרדים על דבר השם, הם חרדים להפסיד את המוזיקה.
הבנת מה ההבדל בינך לבינם?
אתה בדרגה יותר גבוהה מהם.
כן.
שאלה שנייה, כשהרב דיבר בשיעור היום על אני השם רופאיך,
יש לי שאלה אישית, ולהבין את הדבר בעל בוריו.
כמו שהרב אמר, השם הוא שם את המחלה לבן אדם.
יש מחלות,
כמו שידועות, שאדם נולד בריא והוא נהיה חולה במשך הזמן, במשך החיים.
אבל יש מחלות שאדם נולד איתן לא בבחירה של, זאת אומרת,
הוא לא נולד בכלל בעולם, הוא נולד חולה.
וזו דוגמה אישית שלי,
הקדוש ברוך הוא נתן לי ילד שאשתי נפגעה בתאונת דרכים ואשתי הייתה מעוברת בחודש השישי,
היינו בארצות הברית, וילד נולד ב-28 שבועות בניתוח קיסרי.
ופגעו המוח 100%, זה עיוורון, זה שיתוק בכל הגפיים התחתונות,
ופשוט משותק, אפילו להרים את הראש הוא לא יכול.
השאלה אם זה נקרא מחלה שהשם שם,
זאת אומרת,
ושייך להתפעל על זה רפואה שלמה בכלל,
או שזה נקרא תפילת שווא,
או,
כאילו איך להתייחס לדבר כזה?
קודם כל מי שנולד... אני אקבל את זה באהבה, ואני אומר את זה בקול גדול,
כי אני מאמין באמונה שלמה,
שהקדוש ברוך הוא, אין דבר כזה שהוא עושה סתם.
ואני אומר, אני אמרתי גם לאשתי, זו מתנה לא פשוטה,
ואנחנו צריכים לטפל בה, אבל פשוט מאוד אני רוצה לדעת אם זו מחלה שהשם שם,
או שזה יקרה, כאילו,
איך הרב מזמין את זה? זה לא מחלה, זה שייך לגלגול קודם.
כל מי שנולד בעל מום, או עד גיל 13,
הוא נפגם, או נפגע, או חולה, או משהו כזה, היות והוא עדיין לא חייב במצוות,
לא ייתכן שהוא יקבל עונש על דבר שהוא לא עשה והוא לא חייב בו.
זה שייך רק לגלגול קודם.
אבל זה שייך גם לחשבון שלכם פרטי.
לכן הביאו לכם מקרה כזה שאתם צריכים לטפל בו,
וברגע שאתם מתקנים את זה, אתם מתוקנים גם.
וכמו שאתה אומר, אתה מודה לקדוש ברוך הוא שנותן לך מתנה כזאת.
אכן,
זה נקרא מתנה למי שמבין.
למי שלא מבין, הוא מבין שזה עונש.
ולמה זו מתנה?
כי אם בן אדם זוכה לתקן את מה שהוא חייב,
אז הוא פשוט מאוד לא יצטרך לשלם יותר למעלה.
אבל מי שלא שילם פה את מה שהוא חייב,
הוא יצטרך לשלם למעלה.
ולמעלה זה לאורך זמן.
זה הרבה יותר קשה.
פה זה זמן קצר והרבה יותר קל.
והיה אחד חילוני שפעם סיפרתי עליו שארבע שנים היה לו ילד שנולד CP קשה,
והוא אמר לי תמיד שהוא מודה לקדוש ברוך הוא שנתן לו את המקרה ולא למישהו אחר.
הוא היה חילוני.
שאלתי אותו למה.
הוא אומר, אני יודע שאם הוא היה נולד במקום אחר,
היו זורקים אותו באיזה מוסד ולא רואים אותו כלום, משלמים חודשית ושלום.
אבל אני מטפל בו כל הזמן.
אחרי ארבע שנים הוא נפטר, הילד.
אבל הוא כל כך שמח שנפלה לו הזכות הזאת, בלי להבין את הנושא של גלגולים, שכר ועונש. חילוני גמור.
והיה אחת שסיפרנו,
שהיה מקרה איתו,
שהרב זילברשטיין אמר,
רבה של רמת אלחנן בבני ברק,
שאמר שהיה אחד, שהיה לו גם כן ילד במצב כזה,
והוא התפלל עליו,
אחרי שהוא טיפל בו שנים רבות ולא היה יכול לרפא אותו,
והוא היה סובל מאוד, הילד. התפלל בסוף שהקדוש ברוך הוא ייקח אותו וימנע ממנו את הייסורים.
ואכן הקדוש ברוך הוא שאל את תפילתו,
ואחרי פרק זמן קצר הילד נפטר.
ושבוע אחרי זה האבא נפטר.
אז הרב זילברשטיין אמר,
שלא האבא החזיק את הילד, אלא הילד החזיק את האבא.
ברגע שהאבא התפטר מהילד, אז אין צורך באבא.
אז אף אחד לא יודע מי מחזיק את מי ומי עושה טובה למי.
אז לכן כל בן אדם צריך לדעת, אם הקדוש ברוך הוא הביא לו משהו,
אז הוא הביא לו את זה בדיוק כמו שהוא יודע שצריך להביא,
בשביל לפטור אותו מחשבונות שהתארכו ללא גבול.
ומי לנו יותר גדול מאיוב שסבל ייסורים ששום ברייה בעולם לא סבלה,
והוא לא הבין למה.
והוא באמת היה צדיק גמור.
ולמה?
כי הוא היה גלגול של טרח, אבי אברהם, שמכר עבודה זרה.
אז השם גלגל אותו שוב,
ותיקן אותו בזה.
אז לכן אנחנו צריכים להיות
בטוחים שהקדוש ברוך הוא עושה דין על פי דין,
וגם המחלות שציינת,
שהקדוש ברוך הוא שולח לבני האדם,
זה לא שהוא סתם שולח בה ככה,
אלא האדם מזמין לעצמו את המחלות
כדי שיתעורר.
זאת אומרת,
אדם עושה מעשים,
שהמעשים מכריחים עונש,
העונש בא בצורת חולי, מחלה, טרדה, בעיה,
צרה,
מצוקה וכו',
ואז מה יש לו?
הוא חוזר עוד פעם לקדוש ברוך הוא, מבקש, תסיר ממני את זה,
מתפלל וכו', אז פתאום נהיה לו קרבה.
פתאום הוא נזכר שבעצם מי שיכול להושיע אותו,
ומי שחסר לו כרגע זה הקדוש ברוך הוא.
אם הוא חכם,
אז הוא עושה סוויץ', הוא חוזר בתשובה באמת.
אם הוא טיפש,
הוא עושה זמנית,
ואחר כך זה חוזר בגדול.
בן אדם.
מה שמו? צריך להתפעל עליו לרפואה שלמה או ש...
לא נפסיד מזה, מה שמו? יוסף חיים, בן מרים. יוסף חיים בן מרים,
השם יעשה הטוב בעיניו לטובתו ורפואתו. אמן.
ועוד דבר ברשות הרב,
יש לי בקשה מהילדים שלי שהם,
אני מאמין שהם ישנים,
והם מבקשו שאב יתפעל עליהם שיהיו תלמידי חכמים.
תזכה שכל זרעך יהיו צדיקים, ירעים ושלמים. שהרב יברך אותי שאתה נזכה ללמוד כל היום, בלי הטרדות. תזכה לשב באוהלה של תורה תדיר, ללא טרדות.
יש משפחה באריזונה שהם צופים בנו עכשיו,
וברוך השם תרמו מנהל הרב לאנציקלופדיה,
ואשתו שמה כיסוי ראש והבעל שם זקן,
והרב יכול לבקש ולברך אותם בזרע בר קיימא.
השמות שלהם זה שי בן אניטה,
ועינב בת ירדנה,
שהשם יזכה אותנו לזרע בר קיימא, אמן.
אמן!
תהיה בריא. תודה רבה.
חבל,
שתיים, ברוך השם, כמו אתמול.
תגיד לי, אני רוצה לשאול אותך שאלה, אני...
לא, היה לי ספק בזה.
לא צריך לעמוד, לא צריך לעמוד.
לא ארבע טענות, אחי.
צריך לעמוד, אני לא רציתי לעמוד. אני לא צריך לשכב.
מה, אני אשב.
מה אתה צריך לשחק את המאזינים הזה?
יש אחד שאני עובד אצלו, יעני, פועל שלו,
והוא לא התחתן, הוא לא מתחתן.
בגיל 45 כבר.
הוא רוצה להתחתן.
אז מה, הוא לא רוצה?
מישהו רוצה לו להתחתן? עברו 25 שנה, מה הוא עשה עד עכשיו?
יושב בבית, מחפש בחורות, מה זה, מה הוא עושה?
מחפש בחורות?
אה, האמנתי.
האמנת? בגלל זה הוא לא התחתן.
לא, עכשיו רציני, נו, מה? אם הוא היה מחפש בחורה, הוא היה מתחתן.
הוא חיפש בחורות, אז הוא לא התחתן.
הוא חילוני או דתי? דתי עם כיפה, מה?
כיפה זה לא דתי עדיין, זה כיפה.
אבל הוא שומר תורה ומצוות? כן, שומר שבת.
שומר שבת? כן. זה לא דתי, יעני.
הוא שומר שבת. זה לא דתי. דתי, דתי. מתפלל, מה? דתי, דתי. מניח תפעין כל יום.
יואו, שתי מצוות, נפלא.
אבל יש עוד קצת.
עכשיו רציני, נו. תברך אותו, נו. גם אני, אני אברך אותו, אני אברך אותו, על העיני.
אבל תגיד לו שילמד שעתיים כל יום תורה רצוף בתענית דיבור. שעתיים הוא ילמד, איך היה עדיין.
איזה אישה הוא ימצא?
אה? איזה אישה הוא ימצא? שימשיך עד 55, ואחר כך יתחיל שעתיים. לא, הוא מחפש, זה מה.
הוא מחפש, זה איך האינטרנט, בחורות. הוא בן אדם יעני.
באינטרנט הוא מחפש, זה בדיוק מה שהוא ימצא.
לא, יש כרויות של חרדיות וזה, אז הוא מחפש בחורה. הבנתי, בסדר גמור. אבל אם הוא רוצה למצוא,
אז תגיד לו שילמד שעתיים בתענית דיבור,
כל יום תורה, שלושה חודשים רצוף. הוא לא פה אבל, הוא לא פה.
אני יודע שהוא לא פה.
נו.
אתה מסוגל לשמוע מה שאני אומר להגיד לו?
אתה רוצה להתקשר אליו? תתקשר, תתקשר אליו, דבר איתו.
תשיג, תשיג אותו, תשיג אותו.
לא, תתקשר, יש לך טלמון, תתקשר, אין לי דרך. אין לך? תקנה.
תמיד אתה תתקשר. מה, אני מתקשר אליו, אתה תדבר איתו אבל. אז מה, עכשיו תמיד אמרתי. יאללה.
בנימינוב מירה תזכה במשפט בעזרת השם,
בינתיים אני אברך את אלה שתמודו. תעקולי, יאללה.
מה? אני מדבר איתך, הוא תעקולי, זה. תעקולי, כי הוא עסוק באינטרנט ומחפש מעורר.
אני מדבר בטלפון, אגב. אילנה בת שרה תזכה בעזרת השם נברך לפרנסה ולגדל ולחנך את הילדים דרך התורה והמצואות.
וגם זרע חי וקיים לאסתר, בת אריאלה ובנימין בן שרה, מהרה.
זרע קודש בר-קיימא למזל בת תמר, מהרה.
ראובן בן תמרה יזכה לזיווג הגון.
דוד בן מרים זיווג הגון. תמרה בת דוידוב בריאות ברגליה.
מירה ברכה בת תמרה תזכה לאכול תומו וברכה. חיים בן מרים, אהרון מלכה ומיכל בת מירה יצליחו בכל מעשי ידיהם.
זיווג הגון והבטחת עבודה בעזרת השם יתברך.
מאיר שמואל בן אודליה יזכה לכל טובה וברכה, הצלחה ופרנסה בשפע רהב. רחל ארוש בת תברא, זיווג בריאות ופרנסה טובה.
כן.
מצאת אותו?
הוא מדבר בטלפון, אשתי טיטי.
טיטי, אז תגיד לו שימתין.
רגע, יש לנו שאלה באינטרנט, כן.
אני בת עשרים וגרה בקנדה. הכרתי בחור ישראלי שבא לפה לביקור והחלטנו להתחתן במדינה
ויש איזה עיכובים, שישה חודשים.
נסע לארץ ונפרדנו
ואף פעם הוא לא נתן לי שום דבר.
אז מה השאלה?
נפסקה פה השאלה.
כנראה הוא נסע עם השאלה.
השאלה היא, נישואין אזרחיים שהתחתנו זוג בנישואין אזרחיים מחוץ לארץ, הולכים לעורך דין,
יושבים ביחד, חוטבים על הסכם נישואין,
האם באמת היא אמורה לקבל גט אחרי זה כשהוא עוזב אותה או לא?
לכתחילה בוודאי.
זו בעיה קשה לעשות כזה דבר.
לא עושים כזה דבר,
כי אחר כך מסתבכים.
אומנם שבבתי דינים
היא צריכה ללכת לבית הדין ולקבל מהם את ההסכמה, שיבדקו את כל הצדדים של איך היא חיה איתו, מה היה ביניהם,
אולי היא קיבלה ממנו איזשהו דבר מה,
אולי פעם אמר לה, הרי את מקודשת לי, כמו שלפעמים עושים את זה בתוך כדי משחק או לא כדי משחק,
אז מה שהיא אמורה לעשות, שהיא תלך לבית הדין במקום שהיא נמצאת, בקנדה או איפה שהיא נמצאת,
ושם היא תספר את כל הסיפור ושם הם יגידו לה בדיוק מה לעשות. אבל בוודאי שלכתחילה בכלל בכלל לא כדאי לעשות את הדבר הזה ולא להסתבך עם הסיפור הזה.
זאת אומרת, אם על הצד שיגידו עכשיו
שהיא חייבת גט, מה יהיה?
יש לה דין של אשתי, שהיא לא תוכל להתחתן.
עד שהוא ייתן לה גט.
אתם מבינים מה הסיפור שאנשים מסתבכים בשביל תאוות שלמדנו פה הערב,
תאוות חומריות של יצר הרוח,
אנחנו נסבך את האנשים.
כי אנשים חושבים שהעולם הפקר והם יכולים לעשות מה שהם רוצים.
והם לא יודעים מה הם גוררים אחריהם. ומה יקרה אם היא תתחתן והיא לא ידעה והיא הייתה צריכה גט?
היא לא ידעה שהיא צריכה גט והיא התחתנה והולידה ילדים. מה דינם?
אם בית הדין יחליט שעל פי הדברים שהיו ביניהם היא אמורה לקבל גט והיא לא קיבלה גט,
הבנים שילדה לאחר מכן, מגבר זר,
הילדים יחשבו כממזרים.
אתם שומעים איפה הדברים הולכים?
אז כדאי ללמוד את התורה והמצוות שלמדנו הערב ולהגיע לחיי העולם הבא, בטוח.
יש כאלה שיגיעו לעולם הבא ויקבלו בעיטה
ויעיפו אותם למקומות שלא הייתי רוצה אפילו לתאר.
כי העולם לא הפקר, מה לעשות?
תודה רבה, כבוד הלאומה.
כן, שאלה בקהל.
יש לי שאלה לגבי אחותי, היא נשואה כבר מעל שנה והיא אין לה עדיין דרך של קיימא.
הם חרדים, היא ובעלה, הם חוזרים בתשובה כבר כמה שנים. בעלה הוא עובד ולומד, הוא מלמד תורה, הוא עוסק בזיכוי הרבים, היא גם כן, היא מורה, היא גם מתעסקת עם בנות חרדיות. שהוא ילמד שעתיים בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף? הוא עושה את זה.
נפלא. זה נתן לי שעתיים.
לא.
שעתיים רצופות בתענית דיבור. הוא עושה את זה.
אם הוא עושה, נפלא.
שלושה חודשים רצוף, כולל שבת וחגים? כל הזמן,
מגיל 18. איך את יודעת שהוא עושה גם בשבת?
כי בשבת הוא אצלנו, אנחנו אצלם. בתענית דיבור? בתענית דיבור.
כל הזמן. כל הזמן. כל הזמן. נפלא, ואשתו לומדת גם שערי תשובה?
כן. גם לגודי מוהרן ומלא דברים.
טוב,
אז אני לא חושב שזה בדיוק כך.
תרשמי לך בדיוק מה שאני אומר.
שעתיים בתחנית דיבור כל יום,
שלושה חודשים רצוף, כולל שבת וחגים, הוא ילמד רצוף,
בלי הפסקה אפילו יום אחד,
והיא תלמד ספר שערי תשובה של רבנו יונה חצי שעה כל יום,
במשך שלושה חודשים רצוף,
בלי הפסקה יום אחד, כולל שבת וחגים.
אם לא תזכרי מה שאמרתי, יהיה שידור חוזר.
מה השמות שלהם?
אסנת בת רחל.
אסנת בת? רחל. רחל. ודניאל בן שרה.
דניאל בן שרה יזכו לזרע חי וקיים מהרה.
אבל יש משהו שאני יכולה לעשות בשבילם?
לקבל על עצמי שיעזור להם?
את נשואה? לא. לא.
תלמדי גם את חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו.
נו יונה. אבל אלי קשה לבד.
למה? כי אני לא אבין. את באי הספר, זה לא בעיה, יש מנוקד.
יש פה, כן, נפלא מאוד.
לא מסובך.
לא מסובך, באמת שלא.
ויש לי עוד שאלה.
נכון אומרים שכשבן אדם מסיים את התיקון שלו, אז הוא נפטר?
בדרך כלל זה קורה כך, והלוואי שהוא יסיים את התיקון.
אוקיי, אז בערך.
אז איך זה יכול להיות שילדים בני שנה,
שנה וחצי? גלגול אמרנו.
גלגול.
אוקיי.
תודה.
שאלה נוספת.
בהמשך לנושאים שדיברנו,
גיגול נשמות היה מאוד מעניין.
דבר ראשון אני רוצה להגיד.
רציתי לשאול באיזה מקרים בעצם יש גיגול נשמות ובאיזה מקרים
הבן אדם מגיע לגיהינום.
כלומר,
איך זה עובד?
שאלה טובה,
אבל היא לא מאובחנת תמיד בשווה.
יש מצבים שבן אדם
הולך לגיהינום ויש מצבים שהולך לגלגול. יש פעמים שהוא נשאל אם הוא רוצה כך או רוצה אחרת, יש פעמים שלא ברשותו מחליטים בעבורו.
בפעמים הראשונות זה ייתכן כך,
בפעמים שלאחר מכן, אחרי שלוש פעמים,
אם הוא לא תיקן אז מכריחים אותו לבוא בגלגול בתוך דומם, צומח או חי כדי להשלים את התיקון, כדי שהקדוש ברוך הוא דואג שלא יידח ממנו נידח
ושכולם ישתדלו להגיע לתיקון השלם והמלא,
למעט מספר בודדים, מה שנקרא,
ביחס הכללי,
שמאבדים את העולם הבא לגמרי.
אבל זה לא דבר קבוע שניתן להגיד בזה, אתה מבין,
באיזה מקרה כן ובאיזה מקרה לא.
אז בעצם זה בחירה של הנשאלה. אמרתי שיש מקרים שהוא נשאל על זה, ויש מקרים שהוא לא נשאל על זה ומחליטים בשבילו.
אוקיי, תודה.
תהיה בריא.
אילן, שלום.
שלום ועבודה רבה. תהיה בריא, העובד שלך ששמו אוריאל.
כן, הוא דואג שתתחתן.
נכון.
אתה רוצה להתחתן?
כן.
בעזרת השם.
למה עד עכשיו המתנת 45 שנה?
אני יודע, זה בורא עולם רצה ככה, כבוד הלך. אה, יש לך את מי להאשים, הבנתי.
בסדר גמור, ואתה עושה מה שבורא עולם רוצה?
משתדל, כן. זה הבעיה, שאתה רק משתדל. לכן אתה משתדל עדיין למצוא אישה.
בוא נחליט ככה.
אתה מוכן ללמוד שעתיים כל יום תורה רצופות בתוכנית דיבור במשך שלושה חודשים רצוף,
כולל שבת וחגים?
מה, כל פעם שלימוד תורה ותוכנית דיבור בכל פעם שאני לומד, בשעתיים?
נכון, בתוך השעתיים הלימוד תורה יהיה בלי לדבר בשום נושא חוץ מהתורה שאתה לומד.
אני רוצה לעשות את זה, אבל אני לא יודע אם אני אעמוד בזה, כבוד הרב.
תראה, כדאי לך שתתחיל להתאמן לשתוק בבית אחר כך,
וללמוד תורה זה חשוב כי זה עוזר לכל החיים,
וזה יכול...
כבוד הרב, אני הייתי בתשובה,
אני עדיין בתשובה, 20 שנה אני בתשובה, זה לא מהיום.
כן, אבל חלקית, כמו שאני מבין.
הייתי שיעורי תורה,
כל יום, הייתי גם אצל הרב איתן ברמלה, אצל רבי יעקב אבוחצירא,
כל יום דף יומי, גמרא,
הייתי הכול שומע, שומע אותו על הברית, על העיניים, על הכול. טוב, בוא עכשיו נתחיל דף חדש, דף חדש.
שנתיים רצוף,
נגיד לך של התשובה, בוא נתחיל דף חדש.
אפשר להתחיל דף חדש?
אני... אני... קשה לי, אני ירדתי קצת הרב, וירדתי בתשובה. אז מה אתה רוצה שאני... מה אתה רוצה שאני אעשה איתך? אני רוצה לעזור לך, אני יודע מה יכול לעזור לך.
אתה רוצה?
זה מה שאני יכול להציע לך בשביל שהברכה תתקבל.
אה...
אני... אני רוצה, כן.
אז אתה מחליט שאתה מתחיל ללמוד שעתיים תורה כל יום בתוכנית דיבור שלושה חודשים רצוף?
אה... בסדר.
תודה רבה לך.
מה השם שלך ושם האימא?
קוראים לי אילן בן פאני.
אילן?
בן פאני.
בן פאני. השם יזכה אותך לחופה בקרוב.
אמן. תהיה בריא.
כן, שאלה באינטרנט. מה השאלה?
בנימין יעוז, הוא שואל,
מה ההבדל בין יום השבת לשאר הימים?
כי אם הקדוש ברוך הוא נח ביום השבת,
ועבר יום השבת, וכבר הימים האלה כבר עברו, אם כן, הקדוש ברוך הוא המשיך את המנוחה שלו לכאורה.
אם כן, מה ההבדל בין יום השבת לשאר הימים?
ששת הימים הם ששת מלאכה ועשייה,
והשבת היא המנוחה היא סגירת מעקל. ומתחיל עוד פעם מחזור של שבעה על אותו משקל בדיוק.
כן, שאלה נוספת.
שלום, כבוד הרב.
שלום.
רציתי לשאול אותך אם אתה יכול לעזור לי
רוב ברכה, לא יודע מה. כאילו, קיבלתי על עצמי להחזיר מישהו בתשובה.
חבר שלי,
שאני מאוד אוהב אותו, ואני רוצה לעזור לו, והוא קצת ירד מהדת.
הוא חזק קצת בתשובה, וזה הלך לשיעורים והכול.
כאילו אמרת שצריך להחזיר אחד בתשובה, כאילו הפרויקט שאמרת לעשות. אשריך. קיבלתי על עצמי להחזיר אחד בתשובה, ואני עושה שיעורי בבית שעושה סעודה שלישית, כל הסעודות שאני עושה בשבת,
והוא קצת ירד, הולך למקומות לא טובים. מה שמו?
אהרון בן מולו.
אהרון בן? מולו. מולו? כן.
השם יחזירהו בתשובה שלמה מהרה,
תגיד לו שנתתי לו מתנה שיקרא בזה אם ירצה השם, ושהשם יעורר אותו לתשובה אמיתית.
אתה יכול גם לברכתי שאני אזכה, כאילו, להחזיר אותו ו... תזכה להחזיר עשרה בני אדם תוך שלושה חודשים. אמן, אמן. תודה.
כן? אני הולכת לעבור ניתוח מאוד קשה, ורציתי לקבל ברכה.
תהיי מוכנה ללמוד חצי שעה, שערי תשובה, כמו שאמרתי?
כן. שמך?
מרינה בת רינה.
מרינה בת רינה. תצליחי בניתוח במאה אחוזים. אמן, אמן. תודה.
כבוד הרב.
כן?
רציתי לשאול,
יש לי מחלה שנקראת סכרת.
אני יכול לקבל ברכה?
כן. מה שמך?
ליאור.
אתה תהיה מוכן להגיד שלוש פעמים תהילים כל יום?
כן.
נפלא.
ליאור בן?
לימור.
לימור. יש לך כיפה על הראש?
לא. למה לא?
שכחתי בבית. יואו.
אז אני אביא לך כיפה וגם ציצית, בסדר?
ליאור בן?
לימור.
לימור.
השם ירפא אותך ברפואה שלמה מהרה,
ויסיר את הסוכרת ממך, ויעתיק אותה לאחמד הניג'אד.
ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.
אני מבקשת בשביל אחי,
הוא נשוי שנתיים כבר, וכרגע...
עד כה הם לא יכולים להביא נתיב, ו...
הם שומרי תורה ומצוות?
משתדלים כמה שיותר. זה לא מספיק.
צריך להחליט שרוצים לשמור תורה ומצוות כמו שלמדנו היום,
ובעזרת השם, למה שהקדוש ברוך הוא לא ייתן להם? רק הוא רוצה
שיהיה להם ילדים, שילכו בדרך השם,
שלא יהיו קומסי קומסה.
תגידי להם שיקבלו על עצמם תשובה, ישמעו את השיר,
את השיעור של היום,
בשידור חוזר,
ובעזרת השם
אני אברך אותם.
מה השמות?
אסתר בת אנג'לה ובני בן שרה.
אסתר בת אנג'לה ובני בן שרה.
השם יזכה אותם, בעזרת השם יתברך, לזרע חי וקיים מהרע.
תודה רבה.
יש פה שאלה.
ההורים שלי לא מסכימים לי לראות אותך,
ואני בכל זאת רואה.
אני עוברת על כיבוד הורים בגלל שאני ממשיכה לראות אותך והם לא מסכימים?
אני שמח להודיע לשואלת
שאת לא עוברת על כיבוד הורים,
אלא מקיימת מצוות כיבוד הורים דאורייתא,
כי את לומדת תורה כמצוות הבורא יתברך.
אני לא אקריא את השאלה,
אבל השואלת ששאלה לא כתבה את השם,
אבל היא כתבה שמי א', אמא לשלוש ילדות.
אני אגיד לך מה התשובה.
תקבלי על עצמך ללמוד מה שאמרתי כאן חצי שעה שלושה.
החודשים והשם יפתור לך את כל הבעיות בעזרת השם יתברך.
שאלה נוספת שאני נשאל, מה פסול מצאת במנהיגי הציונות הדתית?
לא מצאתי שום פסול.
הבחינה והבדיקה היא לפי שולחן ערוך. אם עומדים בקריטריון של שולחן ערוך,
אין פסול באף אחד.
אבל מי שלא מקיים את השולחן הערוך וממציא דינים חדשים והלכות חדשות,
אז יש בעיה איתו.
אז ממילא זה לא משנה מאיזה חוג הוא,
ולכן הוא עלול להיות פסול.
כי במקום שיש עילול השם,
לא חולקים כבוד לרב.
שאלה נוספת,
איך אני גורם לאשתי לעתיד בעזרת השם לחזור בתשובה מאהבה לקדוש ברוך הוא?
שאלה יפה.
צריך להחזיר אותה בתשובה, ואם היא תחזור בתשובה אז היא ראויה להתחתן איתה.
ותשובה מאהבה זה לא כל כך פשוט וקל, הלוואי שאתה תזכה גם.
אבל אם תהיה דוגמה טובה,
אז מן הסתם,
אם היא אוהבת גם אותך,
זה יעזור לה להחליט ללכת איתך באותו כיוון.
שאלה נוספת שיש כאן, רק רגע,
שנייה, לגבי השואלים על הינוי ברג'יפה וכל בוטק,
מה זה אנחנו נכין משהו בתקופה הקרובה?
היינו טרודים בהרבה עניינים, ובעזרת השם לא נאכזב.
שאלה נוספת.
הרב, אני כל הזמן בדיכאון.
אני אישה, אם מותר לי לגור בבית עם כלב.
לפי מה שאני מבין, הוא לא משמח אותך.
אז ממילא צריך שיהיה מה שישמח,
ואז יסור הדיכאון.
אבל אם מקיימים את מצוות השם, פיקודי השם ישרים, משמחי לב,
וכמו שראוי,
על פי ההלכה, לשים את הכלב במלונה ושלא ידור בבית ביחד עם בני אדם.
שאלה נוספת.
או, יש מישהו שמשבח גם את הבורא וגם את ארגון שופר.
השתבח הבורא.
כל הכבוד לכם על האתר החדש,
ובמיוחד לך, כבוד הרב אמנון יצחק,
מזכה הרבים. תודה.
תראה להם.
אם אפשר להראות להם את האתר החדש, איך רואים אותם. איך רואים אותם באתר החדש. אתה יודע לעשות את זה?
להראות את האתר החדש ואיך רואים אותם בסינימה.
באתר החדש אתם לא רואים סתם את הסרט ככה בתוך קובייה.
יש אולם סינימה שאתם נכנסים לתוכו,
ושם יש את המסך,
אתם יכולים לכבות את האור, להדליק את האור,
לשבת על הכורסאות,
משהו מדהים.
עוד דקה בערך נראה. תודה.
שלום כבוד הרב. שלום וברכה.
אני באתי כאן ככה לתת איזשהו חידוש,
כדי ככה להכניס את כולם קצת לחידושים.
כן.
אני פשוט ראיתי לאחרונה שמבזים יותר מדי את התורה גם בפורומים,
בשביל זה אני בכוונה פונה גם לקהל של הפורומים,
למען ידעו שהתורה זה לא איזה משהו פרימיטיבי מפעם,
אלא פשוט הפסוקים משתנים בהתאם לזמן והם למעשה לנצח.
אנחנו נראה את זה עכשיו.
יש פסוק שכתוב, עת צרה היא ליעקב וממנה יבשע.
חכמים אומרים שבעיקרון באיזשהו זמן בדור שלנו,
תהיה מלחמה גדולה, זאת אומרת. מלחמת גוג ומגוג זה לא מלחמה אחת, זה רצף של מלחמות שאמורות להתנהל,
כמובן קודם כול עם אירן,
למה אחמדינג'אד כבר מכין לנו אטומים הרבה.
לאחר מכן יתחיל מלחמה כאשר אמריקה תבגוד בנו,
ואז מה שיקרה פשוט מאוד,
תקים קואליציה עולמית וכל העולם עם אמריקה יבואו להילחם בישראל.
הם יגידו שירושלים צריכה להיות לכל אומות העולם,
ואנחנו חייבים להתפנות משם. אנחנו כמובן לא נסכים,
ואז מיד תפרוץ מלחמה, הם יגידו אם לא,
אז נעשה לכם כמו שעושים לקדאפי היום,
ופשוט מאוד יבואו ויילחמו בנו, כל אומות העולם.
חכמים ממשילים את זה במשל,
הם אומרים שיש איזושהי כבשה,
ואז באים אליה 70 זאבים לטרוף אותה.
עכשיו, הם מקיפים אותה מכל הכיוונים, היא לא יכולה ללכת לשם.
ואז מה שיקרה, פשוט מאוד,
הקדוש-ברוך-הוא הוא בקדושתו, הוא בכוחו, הוא בגבורתו,
הוא ולא אחר.
אל נקמות השם, אל נקמות הופיע, ינשא שופט הארץ, השם גמול על גאים. הקדוש-ברוך-הוא אל נקמות השם.
הוא פשוט יופיע והוא פשוט,
איך אומרים, ישמיד את כל מי שיבוא להילחם בעם ישראל.
אתם יודעים, רבנו אמנון יצחק כבר קרוב ל-32 שנה, אם לא יותר אפילו.
הוא עובר ומנסה להחזיר את העם בתשובה.
המצב שלנו כרגע לא הכי טוב, כי כתוב בתורה, אם ישראל עושים תשובה, מייד נגאלים. מייד. זאת אומרת, לא מחכים, מייד נגאלים. כל הצרות של עם ישראל מתבטלים,
ומייד הם נגאלים.
אבל אם לא, מעמיד עליהם מלך רשע כאמן,
וחס ושלום, אנחנו צפויים למלחמה קשה מאוד אם לא נשמע.
אז רבנו אמנון יצחק, הוא גם מוזכר בתורה. איפה הוא מוזכר?
הוא מוזכר כי כתוב, ינון ואליה אני שולח, ובא גואל ביום מוכח. ינון, קיצור של אמנון,
אליה, קיצור של אליהו הנביא.
איזה אחד הקשה עלי, אמר לי, אבל ינון זה שמו של משיח.
אמרתי לו, כן, אבל אלוקים זה שמו של הקדוש-ברוך-הוא.
ובמסכת ברכות כתוב בפירוש ששלושה שיושבים בדים זה גם כן אלוקים.
הם נקראים אלוקים.
ואם כן, אז אנחנו מבינים מכאן שאנחנו רואים שגם הרב אמנון יצחק למעשה כבר הופיע, ועכשיו צריך לחכות לאליהו הנביא.
הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני פה היום הגדול,
והנורא.
ובכן, אז אתם רואים, ועת צרה היא ליעקב וממנה ייוושע.
עכשיו תראה את השני,
ואנחנו נראה בדיוק את המלחמה, איך היא תתנהל.
שימו לב, ועת צרה היא ליעקב.
אנחנו יכולים לראות, צרה היא ליעקב, צה״ל.
צה״ל יהיה במלחמה,
והוא בעצם מה שרציתי לראות. זה בעצם החידוש,
שאנחנו רואים למעשה פה את צה״ל מופיע בפסוקים.
זאת אומרת שהפסוקים יכולים להאיר לאדם,
אם הוא יושב ועוסק בתורה בצורה נכונה.
אם הוא יושב ויגיע בתורה, הקדוש ברוך הוא מזכה אותו גם לראות מה יש בתוך הפסוקים. דברים שאנחנו חושבים, וואלה, אולי התורה הייתה לפני הרבה זמן, אז היא פרימיטיבית.
אבל אתם יכולים לראות את זה עכשיו,
שצה״ל מופיע לכם בפסוקים.
ועת צרה היא ליעקב, צרה צ״״,
היא ליעקב ל״צה״ל.
מכאן אנחנו למדים. מה למדים? למדים שצה״ל זה צרה ליעקב,
וממנה ייוושע.
זאת אומרת, אם אנחנו נסמוך על כוחי ועוצם ידי ונאמין שצה״ל יושיע אותנו,
אז ממנה ניוושע.
זאת אומרת, מהטעות הזאת שנחשוב שבכוחנו נוכל לנצל,
והאמת היא שרק הקדוש ברוך הוא יכול להושיע,
כי אם השם לא ישמור עיר,
שב שקד שומר. תודה רבה לך.
יש פה מישהו ששואל שאלה, האם מותר להסתפר ביום העצמאות?
כן, מותר להסתפר?
ביום העצמאות ולהשאיר פאות.
כן, יום העצמאות זה לא יום מכשיר לתספורת, כן.
שלום, ערב טוב לאור. שלום וערב טוב.
רציתי קודם כל ברכה, ואחרי זה שאלה.
אז קודם כל, אישה שלמשל יש לה קצת כעסים וזה, מה היא יכולה לקבל על עצמה כדי שזה יעבור? אתם שמים לב שהוא נמצא בסינימה? ראיתם שהוא נמצא בסינימה? תראה להם.
כן.
היא רוצה להתחזק בזה, והיא שואלת מה היא יכולה לקבל על עצמה.
מה היא יכולה?
ללמוד הסר כעס מליבך,
קבוע,
כל יום רבע שעה,
ובעזרת השם, אם היא תקפיד לקיים את מה שכתוב שם,
בטוח שבתום הספר היא כבר תהיה הרבה יותר רגועה, והיא תבין גם למה לא משתלם לכעוס.
תודה. ואם אפשר, חזרה בתשובה לפני בת חנה. פני בת חנה, חזרה בתשובה שלמה.
אמן.
עכשיו יש לי שאלה קטנה.
פעם שאל אותי, זה היה מישהו קצת,
אחד המעמיקים,
שאל אותי למה הקדוש ברוך הוא, שברא את העולם, אז
הוא יכל לברוא את האדם,
מי שיודע מה זה נעמה דכיסופה,
זה למה בכלל יש את כל הניסיונות ואת כל השכר והעונש והבחירה,
כדי שהאדם לא יגיע לעולם הבא ויהיה לו לחם עוני, הוא ירגיש
שהוא נהנה כביכול כאוכל חינם בעולם הבא.
אז הוא שאל אותי למה שיברע את האדם בלי ההרגשה הזאת,
שהאדם פשוט, הקדוש ברוך הוא, יברא אדם, יברא נבראים,
הוא רוצה להיטיב, אז תיטיב להם בלי לעשות להם בחירה.
וזה לא יפגע בהם, כי הוא גם לא ייתן להם את ההרגשה הזאת.
זה כמו, אני לא יודע איך להזמין, אין לי דוגמה לזה כל כך. הבנו, הבנו.
קראתי פעם בדעת תבונות, שאלו את השאלה הזאת, הרמח״ל התייחס לזה,
הנשמה שאלה את השכל,
למה הקדוש ברוך הוא ברא אותנו עם הרגשה כזאת שאנחנו,
שבגלל נאבד כיסופה אנחנו צריכים לעבור ייסורים וניסיונות.
אז שיברא אותנו בלי זה.
אז אני לא יודע אם זה אולי לחקור במכוסה,
אני לא יודע אם זה נקרא ככה.
בקיצור, הקדש ברוך הוא ברא אותנו בדומה לו ביותר.
דהיינו שאנחנו לא מקבלים שום דבר גם בלי ההרגשה של הנעמה דחיסופה,
אלא אנחנו נותנים ולא מקבלים.
נותנים ולא מקבלים. נעמה דחיסופה זה הסבר,
תיאור,
מה בעצם המצב שלך.
נעמה דחיסופה זה אוכל לחם חינם.
זאת אומרת, אדם נזקק,
לאחרים.
אבל הקדוש ברוך הוא הנותן,
מכיוון שהוא הנותן ולא המקבל,
הוא ברא אותנו כדמותו בצלמו להיות נותנים ולא מקבלים.
שלא נזדקק לנתינה
לא נזדקק לנטילה, סליחה, לא נזדקק לנטילה, לקחת,
אלא לתת.
שכל מעשינו יהיו לתת.
ובנתינה שאנחנו נותנים אנחנו דומים לקדוש ברוך הוא, שברא עולם חסד ייבנה.
והמושג של נעמה דחיסופה זה שאדם שאוכל חינם, גם אם תסיר ממנו
את ההרגשה הזאת,
עדיין הוא יהיה בבחינה הזאת בלי ההרגשה הזאת.
הקדוש ברוך הוא רצה שלא נהיה בכלל בבחינה הזאת,
אלא בבחינה הדומה לא.
אבל לכאורה, כאילו, מבחינת האדם עצמו, זה, מה זה,
מה זה משנה לו? זאת אומרת,
מבחינת האדם עצמו, מהאדם, הנברא עצמו... לא הבנת מה שעניתי, כי לא הקשבת.
אם היית מקשיב, היית מבין. הקשבתי דווקא.
הקשבת? אז תחזור על מה שאמרתי.
שהקדוש ברוך הוא ברא את האדם בצלמו בתור נותן.
נו, ומה זה אומר?
אז גם אם תסיר מאדם את הנעמה דחיסופה,
אז עדיין אנחנו צריכים להיות בדרגה כזאת של נותן ולא נוטל.
נו, ומה קשור עכשיו נעמה דחיסופה שאלת?
עכשיו מבחינת האדם, אם תשאל אותו,
אני אגיד לך... אל תשאל לי את האדם. תבין מה כוונת הבורא. מה אכפת לי מהאדם?
האדם,
זה בגלל שהוא עם יצרים ועם חומר, הוא חושב כמו בעל חומר.
אבל מצד הבורא שברא את האדם,
אז זה בלי המחשבות של יצר הרע והחומר.
אתה שואל שאלה מצד החומר.
תן לי לענות
בלי להיגע, בלי לעשות שום דבר, וזהו.
זה שאלה של החומר.
זו לא שאלה של השכל.
אני נתתי לך תשובה של השכל.
ואתה חוזר על השאלה של העומר.
הבנתי אותך?
תהיה בריא. תודה.
כן, שאלה נוספת יש. אם לא, אנחנו רואים כרגע סרט קצר של ארבע וחצי דקות.
בבקשה.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבריי חברי הכנסת, חבריי חברי הכנסת,
חברי הכנסת, חברי הכנסת, חברי הכנסת, חבר הכנסת ניהן השכל.
אההההההההההההההה
אההה
כן רבותיי למי שלא הבין זה התקליטור התורני שאנחנו הולכים
להפיץ אותו במיליון שבע מאות חמישים אלף עותקים בכל בית יהודי ושייקשר בעזרת השם בין כל היהודים בעולם שיוכלו ללמוד דרך אתר שופר לשאול שאלות לדבר אחד עם השני וכל התורה כולה תהיה בתוך התקליטור הזה עם מנוע חיפוש למצוא כל דבר שרוצים
שזו זכות גדולה מאוד להפיץ את זה בכל עם ישראל
וזאת המניה שמדברים עליה מדי פעם ואתם שומעים שאנשים מתברכים על זה שתרמו מניה הזכות להיות שותף במבצע האדיר הזה שמזכה כל אדם בביליונים של ביליונים של ביליונים של מצוות
מה שאי אפשר שאדם יזכה אפילו בדורות רבים יחדיו
זה מניה בסך ארבע מאות שקלים לחודש מכספי מעשר בעשרה תשלומים
דהיינו סך הכל ארבעת אלפים שקלים אדם זוכה להיות שותף
בזכות הגדולה של החלוקה של התקליטורים האלה חינם בכל בית יהודי בישראל
אז מי שירצה להיות שותף בדבר האדיר הזה לא בכל דור נפלה זכות כזאת להיות שותפים בכמויות אדירות כאלה
יוכל לעשות את זה פה הערב על ידי הרבנים כאן
ואנחנו נברך אותו הערב בעזרת השם ערב טוב הרב ערב טוב רציתי לבקש מהרב אם הרב יכול לברך אחד קוראים לו בחור מיכל בן דינה הבחור הזה עבר איתי כאילו לא היה לנבלן עם ישראל עבר איתי תאונת דרכים כאילו נסענו למקום אחד ודרך שנסענו בהמשך
קרתה תאונת דרכים דרך משאית והבן אדם היה עם עורק ראשי פתוח
ומספר לרב בקצרה,
התחלתי לחסום לו את העורקים לנסות איכשהו להציל את הבן אדם,
את אותו בן אדם שקוראים לו מיכאל בן דינה ורציתי לבקש מהרב שתהיה לו רפואה שלמה כי הוא נמצא במצב אנוש ולא כל כך טוב
מיכאל בן דינה השם יזכה אותו לחיים טובים,
בריאות שלמה ואיתנה.
אמן.
אני רוצה לברך כמה חבר'ה שהורידו את הפייסבוק, אתם יודעים יש מבצע עכשיו של היהודים מסתלקים מהפייסבוק.
לפני שהפייסבוק יסלק אותם.
אז לכן,
אלה שהוציאו את הפייסבוק, אני מברך אותם, יצחק בן אסיה אסתר, יעקב בן אסיה אסתר, אבנר בן זיוה,
זיווג הגון, פרנסה טובה, הצלחה ובריאות הגונה.
רפואה שלמה ופרנסה טובה לרפאל בן תמרה ואסיה בת תמרה.
עוד שאלה למי שיש?
ערב טוב, כבוד הרב. כן, ערב טוב. יש לי שאלה, בבקשה, בקשר, אחי.
כן.
שנתיים וחצי הוא נשוי, ואני זוכרת שהוא תרם גם אלף דולר ועשה הוראות קבע.
ואתה אמרת ללמוד שלושה חודשים, הוא ואשתו.
כן.
ושנה עבר, בינתיים אין כלום.
הם מקפידים, כמו שאני אמרתי, בדיוק בלי שום הפסקה אפילו פעם אחת?
כן, כן.
ביררת את זה?
כן, הם היו אפילו אצלך בשופר, הם אמרו שפעם שנייה הם עושים.
מה השמות?
אברהם בן סרה.
אברהם בן סרה. ושושנה בטובה. ושושנה בטובה. השם יזכה אותם לזרע חי וקיים מהרה.
אמן.
כבוד הרב, יש לי שאלה אחת ובקשה אחת.
השאלה היא,
יהודי קראי,
יש לו בעיה להתחתן עם יהודייה?
כן.
הוא בטח חושב שאין לו, אבל יש ליהודייה בעיה להתחתן איתו.
הבנתי. תודה.
ולגבי הברכה, יש יהודי שהיה דתי,
עזב את הארץ, התחתן עם גויה,
הוא חי בחו״ל,
ואם אפשר לברך אותו שיחזור לארץ ויחזור בתשובה. מה שמו?
עזרא רפאל בן עדי. עזרא רפאל בן? עדי.
עדי.
השם יהפוך לבבו לטובה לשוב בתשובה שלמה ויחזור לארץ הקודש.
תודה.
תודה רבה, תודה רבה.
יהודי יקר, יהודי היקרה,
הוצגה לפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.
אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולעמת את האמונה,
אינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,
רחוב עתיתיהו 10, בני ברק או לטלטל למספר 03-677779 וגם לפקסס ל-03-36765320.
תודה רבה באינטרנט www.שופר.net ניתן לצפות בחינם באתר שופר בלמעלה מ-500 ההרצאות של הרב אמנון יצחק שביטה.
כדי כן, ניתן לרכוש במשרדי שופר,
בעיוותי ובצפייה.
שחרור אונים
אנציקלופדיות ספר עולם התשובה ניתן להוריד הרצאות ונגן mp3.
כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת,
וחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.