"דאבל" מצווה
- - - לא מוגה! - - -
הברטנורה אומר שכל מצווה שאדם עושה בשמחה, הוא מקבל שתי מצוות.
מצווה אחת על המצווה, ומצווה שנייה על השמחה.
כל מצווה מקבל כפול דאבל.
חוץ מהמעלה של השמחה, מה היא נותנת לו,
ושזה שלמות במצווה. בלי שמחה אין שלמות למצווה.
אם אדם לא שמח במצווה,
אין לו שלמות במצווה, כי מצווה צריכה להיעשות בשמחה.
ואמרנו, כל מצווה, לא רק מצוות התורה, גם מצוות רבנן. כל מצוות רבנן, אדם צריך להיות שמח עליהם כמוצא של ערב.
שהן מקרבות את האדם ליראת שמיים. כל הגדרים וכל הסייגים,
כמו שאמרנו בדרשה האחרונה לפני יומיים.
אז זאת אומרת, אדם צריך לדעת, לחוות השם בשמחה, להתבונן,
וכל דבר להתבונן.
ואמרנו שאדם יכול להגדיל, להגדיל תורה ולהדיר לאין שיעור,
שכל מצווה שציוו אותנו חכמים, אם הוא יכוון,
הרי אני מכוון לקיים מצוות חכמים שציוו כך וכך,
הוא מקיים מצווה כמו דאורייתא.
השם מחשיב את המצווה הזאת כמו דאורייתא.
שמנו כיפה בבוקר?
דרכנו עוטר ישראל בתפארה?
אם אדם מכוון,
הרי אני מכוון לקיים מצוות חכמים שציוו לא ילך ארבעה עמוד בגילוי הראש,
האדם הזה מקיים מצווה.
אם הוא שם את זה רק על הראש ככה, זו מצוות אנשים מלומדה.
הוא לא עובר עבירה, אבל הוא לא מקיים מצווה.
אם הוא לא הולך, אמרנו, בקומה זקופה,
והוא אומר, הרי אני מקיים מצוות חכמים שציוו, אסור ללך בקומה זקופה,
על כל צעד ושעל שהוא הולך,
הוא מקיים מצווה.
הרי אני מקיים מצוות חכמים שציוו לנטול ידיים,
הוא נוטל ידיים, מקיים מצווה.
מצוות חכמים.
אז כל דבר אדם צריך לכוון, מצוות צריכות כוונה,
וגם שמחה, לשמוח.
שמחה, אתה לא לעשות מצווה,
כמוצא שלל רב.
כמוצא שלל רב. איך אדם שמח שהוא מוצא שלל רב?
ככה צריך לשמוח על מצווה.
תודה רבה.