עוד מעט יהיה מכבטה - חלק א
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
שניים התחתנו באנגליה, משפחת ווינדסורד, הם התחתנו לא כדת משה וישראל, ושני מיליארד הסתכלו,
מה ההתלהבות? מה קרה?
מה זה, אתה יודע, מה זה? זה הנציחה.
היא הנציחה.
אבל אתה הבן של הקדוש ברוך הוא.
בנים אתם לשם אלוקיכם, ואתה לא מעריך את עצמך.
כי אם הייתם מעריכים את עצמכם כמו שהם מעריכים את עצמם,
היו מסתכלים עליכם כל העולם.
אבל אם אתה לא מעריך את עצמך ואני בעינינו כחגבים,
אז מי יעריך אותך?
אם אתה רוצה לחקות אותם, אז במה אתה טוב?
יהודי לא מכיר את מעלתו, שהוא הבן של מלך מלכי המלאכים הקדוש ברוך הוא.
אז בשביל מה אתה מעריך בבוקר?
ברוך שלא עשני גוי.
איפה העגיל השני שלך? בבית. נפלא מאוד. ולמה אתה צריך את זה? אתה רוצה להיות כמו גוי. למה גוי? אז מי הולך עם זה, יהודי? יהודה לוי הולך עם זה ככה. אה, עקיף. מי זה יהודה לוי? סלדרטי.
הוא הזיד. סלב, סלב. גם כבודו סלב.
יש ישיבה אחת ברמת אביב, שאני הולך להרבה,
ואני רוצה להיכנס לישיבה.
עכשיו ההורים שלי גם בעניין,
אבל אני רוצה להיכנס עכשיו, וההורים שלי רוצים קודם כל שאני אסיים את התיכון.
אנחנו חוזרים בתשובה, ומה, עדיף שנשמע אייל גולן וליאור נרקיס, הוא לא יודע מי.
אתה מבין, איזה קשה לנו, איך אפשר לא לשמור שירים? איך אפשר לשמור שבת? רגילים כבר. אה, גם זה תתרגל.
אין מצווה להמשיך לשמוע את המין דברים שהם פסולים. הרי עזבת את נרקיס שאתה אומר, ואת הרקפת ואת הכלנית, ועכשיו מה?
אז עכשיו יש אצלנו גם כן כמה פרחים או פרחחים,
וצריך לא לשמוע אותם גם.
ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו מרחמיו ירוויח.
הדברים שנאמר הערב יהיו להצלחת ובריאות איתנה,
ושלום בית לשלום מאיר בן שושנה,
מרסל בת איתא,
רפאל בן מרסל, מיכל בת מרסל,
רפאל בן קוצ'יק ורבקה, שושנה בת גוהר רחל מהרה.
רפואה שלמה לשרה רסיה בת מרים,
בכלל חולי עמו ישראל,
לעילוי נשמת גיתי בן גשא,
מנוחתו עדן.
תרמו מניה, דוד בן זוהרה, שהצליח בלימוד בדרך השם
ורפואה שלמה לאביגיל בת ולנטין.
מלאכית מזל בת רחל, נתנאל אביגדור בן עזרא,
חנה, שמחה בתיה, יצחק בני מלאכית,
עזרא בן שמחה לאה, שושנה בת שרה, רחל בת מזל ואברהם בן יעקב מזל.
פרנסה, בריאות והצלחה בכל מעשי ידיהם ועלייה לארץ ישראל מהרה בן נקל.
בפרשת השבוע אתם תרשו את אדמתם ארץ זבת חלב ודבש
והיתם לקדושים.
המתבונן בפסוקים האלה יראה
שהתורה ביארה שכל תכלית הירושה שלנו
את אדמת ישראל זה כדי שנהיה קדושים בתוכה
ובזה נהיה נבדלים מן האומות.
שאפילו אם נתענג במידה קדושה
בארץ זבת חלב ודבש מכל מקום,
זה לא ימנע אותנו מלהיות קדושים ופרושים מכל תאוות העולם.
ואם תשאלו איך אפשר
ליהנות מהנאות העולם להיות פרושים,
האם כוחות אדם הם?
תלמוד לומר כי קדוש אני אדוני.
הרי זה די בעדכם להשיג זאת ולבוא לידי כך.
כי חביב אדם שנברא בצלם אלוקים
ונתנו שיעור בירושלים אתמול וביארנו את המשנה הזאת
היטב הדק הדק היטב
כדאי לצפות בשידור חוזר בשופר נקודה נט
ושמה תראו עד כמה חביב אדם שנברא בצלם אלוקים שהוא ממש למיניהו.
אז אם אדם הוא בצלם אלוקים אז הוא יכול להיות קדוש
כמעט
כמו השם.
הלא תדעו והלא תבינו כי בכוחותיכם הוא.
זה מה שכתוב, ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי.
זאת אומרת אנחנו מובדלים לחלוטין מכל אומות העולם להיות לשם.
נכון שזה מהעבודות הקשות שבמקדש
לאכול, לשתות ולשמוח
או באותה אכילה ושתייה להיות פרוש בליבו,
בנפשו מכל תאווה,
כאילו עינה את גופו בצום.
זה כמו לומר שבור חבית ושמור יינה.
יש חבית של יין,
אומרים לך תשבור אבל תדאג שלא יצאו הנוזלים.
לאכול ולשתות ולהתענג ולהרגיש הרגשה
שאתה כמו בצום.
שמעתם פעם על דבר כזה?
להיות פרוש בליבו ונפשו מכל תאווה.
שאם פורש אדם עצמו בפועל
ומרחק את גופו מאיזו הנה ועונג?
הרי נתרחק ממנה והיה כלא היה.
זה לא בעיה.
אבל שיטבול אדם כל גופו ובשרו בחלב ודבש,
ובאותו מעמד לא יימשך ליבו ומחשבתו כלל לזה הדבר,
ולא ייפגמו רגשי נפשו.
וכאילו הוא פרוש לגמרי מתענוג,
הרי זו עבודה קשה מאוד הצריכה למדרגה גבוהה
ברום שכל וגדולת נפש,
וגם להתמיד בהתמדת המעלה בכל רגע,
בזהירות עצומה שלא יסיח דעתו אף בכלשהו.
ולמרות כל מה שאמרנו שזה קשה מאוד מאוד מאוד,
בכל זאת הרי הכתוב אומר,
אתם תרשו ארץ זבת חלב ודבש וייתם לקדושים.
איפה אומר וייתם לקדושים?
איפה שאתם תגיעו לארץ זבת חלב ודבש עם כל ההנאות הגשמיות?
אז על כורחנו שיכול אדם לעשות כך,
ויכול אדם להגיע למעלה הזאת.
ואין מי שיוכל לומר, לא עליי הדברים נאמרו.
כל איש אשר בשם ישראל יכונה מוכשר ומוכן
באושר נפשי גדול זה.
למה?
היותו מובדל מנעמים וחלק השם עמו.
אתה חלק אלוק הממעל.
אתה בצלם אלוקים
ובנים אתם לשם אלוקיכם,
וניתן לנו גם כלי חמדה התורה שאיתה ברא הקדוש ברוך הוא שמיים בארץ.
וכנגד יצר הרע שרוצה שרק נתאווה
למחמדי העולם ולהנאותיו,
יש תורת ולינו.
והתורה מעדנת
את היצר הרע.
ובואו נראה
עד כמה הייתה רוממות קדושתם של ריבותינו הקדושים.
והיא הייתה למעלה למעלה.
חכמים, זיכרונם לברכה, אמרו על רבנו הקדוש, נשיא ישראל,
שעשיר גדול היה,
ולא פסקו מעל שולחנות צנון וחזרת כל ימות השנה,
לא כמו היום שאפשר להקפיא.
וגם שומר סוסים של בית רבי
היה יותר עשיר מסבור המלכה.
ורבנו הקדוש בשעת פטירתו מן העולם
הושיט עשר אצבעותיו כלפי מעלה ואמר,
גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם,
שלא נהניתי מן העולם אפילו באצבע קטנה.
בקטנה.
כהנה רבות על פרישותם של חכמים זיכרונם ברכה הקדושים להפליא.
גם דוד המלך עליו השלום אמר גר אנוכי בארץ.
דוד המלך
בעת השלווה שהניח לו ה' מכל אויביו מסביב
עד שחכמים זיכרונם ברכה אמרו שלא קיבלו גרים בימי דוד ושלמה
עבור רום פסגת עושרם והצלחתם של ישראל בימיו.
שאי אפשר במי שבא להתגייר
שלא יתערב במחשבתו עניין הגרות
שזה מחמת הצלחת כלל ישראל
ואז הוא לא יתגייר לשם שמיים.
ובמצב מזהיר זה דוד המלך לא היה מרגיש כלל בזאת.
אלא היה כגר בארץ שאינו אלא כעובר אורח הנוטה ללון ולמחר ילך.
כך היו הרגשות של חייו של דוד המלך על פני תבל.
הדבר הזה נפלא מאוד.
זה מה שכתוב, אתם תרשו את אדמתם ארץ זבת חלב ודבש
והיתם לי קדושים.
זאת אומרת,
לא היו מקבלים גרים בימי דוד ושלמה מרוב העושר,
מרוב מה שהיה, מרוב ההצלחה שהייתה לישראל.
כי ודאי מי שיבוא להתגייר בימים אלה, כוונתו לא לשם גרות ממש,
אלא בגלל ההצלחה להסתפח בנחלת השם.
אז לא מקבלים.
ולמרות שהמצב היה כל כך טוב,
דוד המלך, עם כל מה שהיה לו,
הרגיש שהוא רק גר בארץ,
שנוטה ללון.
גר אנוכי בארץ.
אתם מבינים? היה לו הכול,
והוא הרגיש כמו גר.
מה אומרים לנו? תגיעו לארץ זבת חלב ודבש,
אבל תהיו קדושים.
מה זה קדושים? פרושים מן התאוות.
אז אתה יכול לאכול ולשתות ולשמוח,
אבל הלב שלך צריך להיות פנוי לעבודת הבורא,
שכל מה שאתה עושה זה לשם שמיים,
גם אכילה ושתייה והכול.
ואבדיל אתכם מנעמים להיות לי.
אם אתם מובדלים מהם,
הרי אתם שלי.
ואם לאו,
הרי אתם של נבוכדנצר וחבריו,
אז השם אומר,
ואבדיל אתכם מנעמים להיות לי.
כל ההבדלה שאני מבדיל אתכם זה להיות לי.
אז אם אתם מובדלים, דהיינו, אתם פורשים מהאומות ממעשיהם, מתרבותם וכו',
אז אתם שלי.
אבל אם לאו, אתם רוצים ללכת בחוקות הגויים ולהתדמות להם במנהגיהם, בתרבותם וכו',
אז אתם של נבוכדנצר וחבריו, אתם טיפלו בידם.
על נבוכדנצר סיפרו חכמים, זיכרונם לברכה, שהיה מחונן בכישרון עילאי,
רגשות שמימיים,
ויש שהגיע בשירותיו לקדוש ברוך הוא בצורה טבעה כזו,
שהייתה מכהה את השתפכות נפשו של דוד המלך עליו השלום.
גדול משוררי ישראל במשך כל הדורות נעים זמירות ישראל.
הבוחר בשירי דוד, הקדוש ברוך הוא.
השירות של נבוכדנצר היו יכולות להכהות
את ההשתפכות של נפשו של דוד המלך בני הקדוש ברוך הוא. אז אתם מבינים איזה בעל כישרון הוא היה, נבוכדנצר?
הוא היה יכול להעמיד בצל את כל ספר תהילים.
עד כדי כך הגיע כישרון הבעה הפיוטית של נבוכדנצר,
עד שבא מלאך מן השמיים וסתרו על פיו.
והפסוק אומר,
ולרשע אמר אלוהים,
מה לך לספר חוקיי?
זאת אומרת,
סתרו את פיו, דהיינו הפסיקו אותו משירתו,
ונאמר לו,
מה לך לספר חוקיי?
זאת למה? תכף נראה.
הרעיון הוא
שאומנם עתיר רוח ופיוט עילאי היה נבוכדנצר,
ויש לעיתים קרובות
שהיו מתעלים רגשותיו עזים עד שמי מרום.
אבל בהיעדר כוח הבחירה והכיוון למעשה,
דהיינו לבחור בטוב ובאמת
ולכוון את זה לכיוון המעשה,
אז כל הרגשות האלה נהפכות לתשוקות גופניות גסות.
והירידה והשפלות עוד העמיקה רדת והשפל.
לפי מידת ההתרוממות הרגעית החולפת בין רגע,
כישרון נעלה כזה, בלתי מכוון בכוח הבחירה למעשה,
הוא נחשב לקללה.
כשיעקב אבינו מגיע לרום פסגת השמחה
שיכול אב לשמוח
בהיפגשו עם בנו יוסף,
שלא ראה הוא 22 שנה
בגעגועים עזים
ולא עוד,
אלא שהוא מוצא אותו במצבו הרוחני צדיק גמור למרות שהוא מושל על כל ארץ מצרים.
באותה שעה
את כל אהבתו מוציא יעקב אבינו בקריאת שמע לקדוש ברוך הוא.
והוא אומר, שמע ישראל, השם אלוקינו, השם אחד,
ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מועדיך.
לא חיבוקים, לא נישוקים, לא שום דבר. קודם כול,
את כל האהבה, את שיא האהבה לקדוש ברוך הוא.
אבל כשאין בחירה בטוב, אפילו שיש לך התרוממות הנפש ושיא השיאים
של האהבה,
אם אין לך בחירה בטוב והכרת טוב לאלוקים,
אתה תפנה את זה למקומות השפלים ביותר.
להתגפף ולהתחבק
עם חומר,
עם גשם.
ואהבת השם מקבלת, חלילה, צורה של בהמיות עכורה ומסואבת.
ונבוכדנצר המשורר
עלול להפך לחיה משתוללת במדבר.
ויפה לו לאיש כזה שזהב רותח יוצק לתוך פיו,
ישתוק וייעלם.
לכן שלחו מלאך מן השמיים לסתור את פיו.
כי מכל השבחים שהוא אמר לקדוש ברוך הוא,
את כל זה הוא יפנה בסוף לתאווה, למבזה,
לגשמיות.
זה הפירוש,
אם אתם מובדלים במעשים מאומות העולם, הרי אתם שלי.
זאת אומרת,
רק אם אנחנו נמשיך את כל הרגשות הנעלות ונגשים אותן במעשים נעלים,
שזה יכול להבטיח את קיומן של הרגשות הזכות
שלא תרדנה אל תהום הגסות והניבול.
זאת אומרת, אם יש בכוחנו לבצע ולממש בחיים המעשיים את הרגשות הנעלים,
וזאת לאור ההבחנה הדקה וההבדלה המדויקת של הבחירה בין טהור לטמא,
אז הרי אתם שלי, אומר הקדוש ברוך הוא.
אם תוכלו את כל הדברים האלה להפנות אליי,
הרי אתם שלי.
אבל אם חלילה אין ברצונכם להשתמש בהשגות שלכם הגבוהות,
לשם תיקון וזיכוך הנפש,
ולהיות זהירים על כל צעד ושעל,
בכל רגע ובכל פינה לבדוק מה טהור, מה טמא, מה מותר,
מה אסור,
ולמרות התפיסה הרוחנית עדיין אתם משוללים מכוח הבדלה והבחנה,
הרי אתם של נבוכדנצר.
שיבוא המלאך
ויסתור את הפה
ויוציא אתכם ממחיצתו של הקדוש ברוך הוא חלילה.
זאת אומרת, אם לאדם
אין בעת ניסיון, כוח שלטון
להתקטר בכתר של ה...
ההצגה העליונה יערה לו מה שקרה לנבוכדנצר
ויסתרו את פי בלועו
ויצאו ממחיצת הקדוש ברוך הוא.
אבל לא כן דוד המלך עליו השלום.
כל השגותיו הגבוהות נדבקו ונבלעו בתוך מאיו.
וכך הוא אמר
ליבי ובשרי ירננו אל אל חי.
לא רק הפה,
לא המחשבה,
לא המצפון,
לא הרגש.
ליבי, שזה מקום התאוות,
ליבי
ובשרי הבשר ממש
ירננו
אל אל חי.
תורתך בתוך מעי, אומר דוד המלך.
שמעתם?
גם כשאדם מכניס אוכל לפה
לתוך המעי,
תורתך בתוך מעי.
אני לא לועס אוכל.
תורה, תורה, תורה.
גם האוכל זה תורה. איך אוכלים? מה חושבים כשאוכלים? למה אוכלים?
מה המטרה באכילה?
אנחנו לא בעלי חיים.
ועוד הוא אומר, בליבי צפנתי אמרתך.
במקום ששם מתכנסים כל החמדות,
שמה צפנתי אמרתך.
ההכרה האלוקית
הופכת בשר.
מרוב הכרה שהכרה אלוקית
היא הופכת בשר.
והבשר הופך כלי שרת
להשרות אלוקות בלתי פוסקת ובלתי מנותקת לעולם. כל השגה
וכל התרוממות
משתלבת תכף ומייד בחיים היומיומיים בהתאם לכוח הבחירה, הבחנה והבדלה.
הוא שאמר נדרי לאדוני השלם נגדנה לכל עמו.
רבותיי, שכינה שרתה בישראל.
ואיפה היא הייתה? ביריעות של עזים.
במשכן.
אנחנו מניחים תפילין.
מצווה גדולה וקדושה.
ממה היא עשויה?
ממה היא עשויה?
מבשר?
לא. מעור?
מעור של פרה.
ואת הפרשיות עוטפים
בזנב הפרה.
ומזה נהיה תפילין.
אז מה יש יותר מגושם מזה?
וזה כלי שרת גבוה ביותר להתחבר לקדוש ברוך הוא.
ממה עושים ציצית?
מצמר. מצמר.
מכבשים.
ומקבלים שכר כל רגע,
וזוכים לראות פני שכינה בזכות מצווה זו.
עם מה מנגנים עד שנפשו של אדם יכולה לצאת החוצה?
עם מנדולינה.
ממה זה עשוי?
מתדלעת.
נפשו יצאה בדברו. לפעמים אדם שומע מוזיקה,
הנפש שלו רוצה לצאת.
עם מה עושים את זה?
עם כינור.
ומה יש בחוטים?
זנב של סוסים.
מהחומרים הכי פשוטים?
אפשר להגיע להשגות גדולות, למצוות גדולות, לעניינים גבוהים.
אז גם אם הבשר שלנו הוא הבשר,
שיש לו משקל,
אפשר להפוך את ההכרה האלוקית לבשר, והבשר יהיה כלי שרת לעבודת הבורא.
דוד משתפך בנפשו לפני ה' ואומר,
כל מגמתי ושאיפתי
להשלים ולהגשים את כל רגשותי הנופלים לי בנעימים.
את התשוקות והגעגועים הרמים אשר חולפים ומבריקים לתקופות,
את כל הגילויים והאורות שנתגלו לי,
לא חזרתי מהם.
לא השארתי אותם כמוסים ועצורים בתוך לבי,
אלא התאמצתי להוציאן לחוץ ולהלבישן במעשים,
עד שהכול יכירו שלא מעלתי באורות העליונים.
בשפה פשוטה אני אגיד לכם מה זה.
בכל פעם שעלה בלבי רעיון
לעשות משהו לכבוד השם יתברך,
מייד התחייבתי בפרהסיה ובגלוי
לעשות זאת.
למה? כדי להתחייב.
שהרעיון לא ילך לטמיון.
יש אנשים שיש להם הרבה רעיונות נפלאים, ואתה יודע כמה רעיונות יש לי? נו, ומה עשית איתם? אני אגיד לך, מה אני אגיד לך?
מה אני אגיד לך?
למה לא השתמשת?
למה לא הוצאת אותם לפועל?
כי אנשים לא יודעים את הפטנט.
הפטנט פשוט.
איך שבא הרעיון, נתחייב.
אז עולה לי רעיון, אז אני מחליט לחלק מיליון ו-750,000 אנציקלופדיות.
אבל נגמר הרעיון. מה עושים עכשיו? בא עוד רעיון,
לחלק את כל התורה עכשיו במיליון ו-750,000 תקליטורים.
חייב להיות רעיון שצריכים לעשות.
מה, נשב ככה? נחכה? למה?
צריך לפעול כל הזמן.
צריך לראות מה השם רוצה מאיתנו ולהוציא לפועל.
ואם בא לך רעיון,
תעשה הכול לקיים אותו.
זה מה שעשה דוד.
שום אור
לא נגנז.
כל מה שהוא זכה מן השמיים, הוציא לפועל.
העיקר הוא להמשיך
ולקיים את הגילויים האלוקיים במעשים ממש ומה שמביעים ברגעי הרוממות בתפילה
או בעסק התורה,
בשינון, במוסר,
צריכים מייד להפוך את זה לביצוע בבית.
צריך לבצע את זה בשבט אחים גם יחד.
נגד נא לכל עמו.
דוד המלך אומר,
נדרי אל אדוני השלם נגד נא לכל עמו.
אז אתם רואים, הוא השתמש בפטנט הזה.
נדר נדר ואמר אותו נגד נא לכל עמו. לפני כולם הוא אמר את זה.
עכשיו זה מחייב.
כולם יודעים שהתחייבתי.
כולם יחכו לראות אם קיימתי.
אם יאחז אדם בדרך כזו,
מוגן הוא שכל העליות בקודש שלו לא תתהפכנה לתהום כמו אצל נבוכדנצר.
ההשגה המחשבתית
מן ההכרח תלך בד בבד עם המעשים בלי דיחוי ובלי להתמהמה.
למה?
שלא ייכנס אדם בגדר שכל שחוכמתו מרובע ממעשיו,
אין חוכמתו מתקיימת.
מי שיש לו הרבה חוכמה,
אבל בפועל זה לא הגיע למעשים,
אין חוכמתו מתקיימת. מה זה מועיל?
אבל כל שמעשיו מרובים מחוכמתו,
חוכמתו מתקיימת.
אדם שהוא רק חכם,
אבל לא מפיק מחוכמתו
להפוך אותה למעשים.
במצב כזה הסכנות שלו מרובות,
והכישלון
יכול להתרחש בכל רגע.
במדרש רבה, פרשת אמור, רבי מני פתח,
כל עצמותי תאמרנה, אדוני, מי כמוך?
לא נאמר פסוק זה, אלא בשביל לולב.
השדרה של לולב דומה לשדרה של אדם,
וההדס
לעין
והערבה דומה לפה,
והאתרוג דומה ללב.
אמר דוד,
אין בכל האיברים גדול מאלו
שהם שקולים
כנגד כל הגוף.
על זה נאמר, כל עצמותי תאמרנה.
ובספר החינוך במצווה שכד אומר,
ועוד יש בארבעת המינים האלו,
הוא עניין אחד שהם דומים לאיברים היקרים שבאדם.
אז אמרנו שדרה,
עין,
פה ולב.
האתרוג דומה ללב
שהוא משכן האוהל
ולרמז שיעבוד את בוראו בשכלו.
הלולב דומה לשדרה
שהיא עיקר האדם,
רמז שהאדם יישר את גופו לעבודת השם יתברך.
הדס דומה לעיניים,
לרמוז שלא יטור אחר עינו ביום שמחת ליבו.
והערבה דומה לשפתיים
שבהן יגמור האדם את מעשהו בדיבור.
לרמוז, שיעשה רסן בפיו,
ויכוון דבריו להיות כמו שראוי,
ויירא מהשם יתברך
אפילו בעת השמחה.
והנה מכל דברי חכמים זיכרונם לברכה האלה שאמרנו.
נראית לנו הוראה נעלה ונשגבה ביותר.
שבכל המאמצים עלינו להתלמד לקרב את כל ההשגות העילאיות למעשינו הגשמיים כאן עלי חלד.
כי אם חלילה משאירים את התשוקות והרגשות הרוחניים מנותקים ובלתי מלובשים במעשים מתאימים,
הרי מעמידים אנו את עצמנו בסכנת כישלון.
ההתעדנות הנפשית מתנוונת
ונהפכת לכלי רועץ לנו.
כי ביתר שאת וביתר עוז אנו משתקעים בגופניות ומסתאבים בתיעור וכיעור. אין פה בן אדם ובת אדם שאין להם רגשות נעלים
ואין מצב שאין להם התרוממות הנפש.
ומעיד הקדוש ברוך הוא, קדושים תהיו לי. קדושים. זאת אומרת, אנחנו יכולים. אתה לא יכול לבקש ממי שאין לו אפשרות.
וזה אחרי שאמר לנו שנקבל ארץ זבת חלב ודבש.
זאת אומרת, אתה מתבוסס בדבש
ובחלב
ותישאר קדוש.
אבל אנחנו סופגים תרבות הגויים,
לכן אנחנו לא מבינים מה מדברים איתנו.
כל מה שאמרתי לכם עכשיו נראה לכם רחוק, רחוק.
מאיפה הוא בא לנו עכשיו?
מה הוא מדבר?
אני מדבר על המדרגה האמיתית של כל אחד פה.
המדרגה שהשם קבע.
המדרגה שהשם חייב. שכל אחד מאיתנו יהיה כזה, אם תהיו כאלה, אתם לי, הוא אומר.
אם לא, אתם נופלים בידו של נבוכדנצר וחבריו.
זאת אומרת, אדם צריך לראות איך הוא הופך את כל החיים שלו להכרה אלוקית לעשות רצון הבורא,
ולא, חלילה, לאבד את זה ולהפוך את זה לתאוות שפלות.
מה שמחנכים בטלוויזיה זה רק מה שתרבות הגויים לדברים השפלים ביותר,
להנאות העולם הזה,
לחומר בלבד.
שום דבר לא רוחני.
זה נקרא נבוכדנצר וחבריו.
אבל אתם רוצים להיות לי?
אז תהיו קדושים, תהיו פרושים.
מה זה?
זה תאכל ותשתה ותשמח,
אבל הלב שלך יהיה מכוון לקדוש ברוך הוא,
ולא לאכילה של בעל חי.
רק אם מאגדים ומקרבים לאחדים את שלושת המינים, הלולב, הערבה וההדסים,
שהם מרמזים על עבודת השם במעשה בחיים הממשיים,
דהיינו, הלולב זה כנגד השדרה, ללכת ישר, אמרנו.
הערבה כנגד הפה, לומר מה שמותר ולא לומר מה שאסור.
והדסים כנגד העיניים, לראות מה שצריך לראות, ולא לראות מה שלא צריך לראות.
אם זה יהיה מאוגד יחדיו,
וזה מרמז על עבודת השם במעשה החיים הממשיים,
אז יתאחד, יתקיים ויישאר בהדרו וזיוו,
גם הלב, האתרוג, גם האתרוג, הלב
יהיה מהודר, פרי עץ הדר.
גם האתרוג,
שהוא מרמז על התאוות והתשוקות הלבביות העילאיות,
כל תשוקות השם, כל תפילה, כל רינה שמשתפכת מקרבו של האדם לעד מצו,
אסור להשאיר אותם בלי שיבוץ במשבצת ומסגרת
של הגשמה מעשית לכבוד השם יתברך.
אדם שזוכה להמריא רוחנית,
השתדל שכל ההשגות תבוצענה ותישמרנה במחוואי הלב לנצח נצחים,
על ידי מעשים טובים וכבישת העצר הרע,
שהכוח הרוחני המרקיע שחקים,
יתנשק ויתחבר עם כוח ההוצאה לפועל.
אין אנו מברכים על נטילת אתרוג,
כי אם נטילת לולב,
שזה מהווה את ההדגמה הבולטת ביותר של המעשה הטוב,
הסמוך למחשבה הטובה,
כיוון שהאתרוג הוא כנגד הלב
ועל לולב כנגד השדרה,
כתר ההשגה,
אזי מבוצע באופן הגון ורצוי לפני השם יתברך.
אמרתי דברים גבוהים מאוד.
קשה לבצע אותם, וזה מהעבודות הקדושות הקשות שבמקדש.
אבל מה אני יכול לעשות שהתורה ביקשה זאת מאיתנו כולנו?
ואני חוזר על הפסוק שהתחלנו.
אתם
תרשו את הארץ.
אתם תרשו את אדמתם.
ארץ זבת חלב ודבש.
אבל ויהייתם לי קדושים.
עם כל הטובה שישפיע עלינו השם,
אנחנו צריכים לדעת לפרוש ממעשה בהמות.
לא לחיות בבהמיות, בגשמיות בלבד.
אכול ושתה כי מחר נמות.
אלא צריך האדם לדעת
שגם את הדברים האלה אפשר להעלות אותם כלפי מעלה כמו קורבן על המזבח.
אפשר שהלב יהיה עם כוונות שמיימיות.
אבל זו עבודה קשה
וגם חייבים בה.
אז מי שלא התחיל איתה
הוא בבעיה.
כי השם אמר ואבדיל אתכם
מכל העמים להיות לי.
אם אתם מובדלים מהם, זה תלוי בנו.
אם אתם, אתם מובדלים מהם, תחליטו שאתם לא רוצים להיות דומים להם ומובדלים מהם.
אתם שלי ולי.
אתם לא רוצים להיות מובדלים מהם, אתם רוצים להיות כמוהם.
אתם רוצים את התרבות שלהם? אתם רוצים את הטלוויזיה שלהם? פייסבוק שלהם? הכול שלהם?
זה מה שאתם רוצים.
אז אתם של נבוכדנצר?
וחבריו,
הכוונה, כל אויבי ישראל.
אתם שומעים במה זה תלוי.
זה המצב, רבותי.
וכמו שאנחנו רואים, העולם מתרגש עלינו.
אחרי שחוסל בן לאדן
בשעה טובה ומוצלחת,
למורת רוחו של הניה,
ראש ממשלת החמאס,
עכשיו ארצות-הברית תפנה את כל כוחותיה לנצל את זה על לחיצת שלום
בין ישראל לפלסטינים.
אם שמתם לב, במשך השנים,
למרות פיגועי אל-קאעידה דרך עזה
ודרך לבנון,
ישראל אף פעם לא מזכירה את אל-קאעידה כשהם תקפו את ישראל.
קוראים להם הג'יהאד האסלאמי.
לא מזכירים אל-קאעידה.
למה?
כי אל-קאעידה זה ארגון טרור שאין לו לגיטימיות בארצות-הברית.
עכשיו, אם יגידו שאל-קאעידה עם חמאס,
אז תהיה בעיה.
אז לא תהיה לגיטימציה גם לחמאס.
וכיוון שחמאס עם פתאה
הם הולכים ביחד
עוד לפני הפיוס.
רק אחד משחק אותה בטון העדין והשני בטון הגס.
אתם מכירים את המשחק הזה?
אתה תצא עליו ביציאה ואני ארגיע.
אני אגיד ככה ואתה תצעק.
ככה זה משחק כזה של ערבים כזה.
אז כיוון שאם יחבקו
תחברו את אל-קאעידה עם זה, תהיה בעיה לאמריקאים.
אז לכן ישראל וארצות הברית וכל אירופה שותקים,
לא מזכירים את אל-קאעידה במזרח התיכון.
באפגניסטן, פקיסטן, כן,
אבל פה לא, כי זה עשה סבתוכה.
אז ממילא מי שמתחבר לאל-קאעידה הוא כמוהו, וממילא לא צריך לעשות,
הוא לא יהיה פרטנר לשלום.
אבל מה לעשות?
הם כבר תקפו עשרות פעמים,
ורק לפני כמה שבועיים הם רצחו שם בן אדם איטלקי,
לעיני כולם.
אז זאת אומרת,
צריך להבין, רבותיי, שיש פה בלוף גדול במזרח התיכון,
ובבלוף הזה שייכים הרבה גורמים
ואינטרסים ופוליטיקות
וכלכלות עולמיות,
ואנחנו סובלים בינתיים.
למה?
אם אתם מובדלים מן האומות, אתם לי.
אז תהיו בארץ זבת חלב ודבש ותהיו קדושים לי ויהיה לכם הכול, ואני אשמור עליכם מכל וכל.
אבל אם אתם לא מובדלים מהאומות, אתם רוצים ללכת בעצתם, בתוכניות שלהם,
ולקבל מהם שלוש מיליארד, ולקבל ככה וככה וככה וככה, אם אתם רוצים את כל זה, אתם לא מובדלים מהם,
התרבות שלכם כמו שלהם,
אז אתם תהיו בידם של נבוכדנצר וחבריו.
הבנתם איך זה עובד?
ככה זה עובד.
והתורה ביקשה, הן עם לבדד ישכון ובגויים לא התחשר.
אני בחרתי אתכם כעם שונה מכל העמים.
ומה אתם עושים? לא,
אנחנו רוצים להיות כמו כולם.
אבל אתה בן של מלך,
אתה לא יכול להסתובב ברחב כמו כולם.
אתה בן של מלך,
בן של מלך
לא אוכל כמו כולם.
ראיתם עכשיו,
שניים התחתנו באנגליה,
משפחת וינזור,
שני מיליארד בני אדם הסתכלו עליהם, מה קרה?
הם התחתנו לא כדת משה וישראל.
ושני מיליארד הסתכלו.
איזה גינוני טקס, איזה מלבושים, איזה שטיחים,
איזה מאכלים,
איזה חרטט.
מה ההתלהבות? מה קרה?
מה זה, אתה יודע, מה זה? זה הנסיכה.
היא הנסיכה.
אבל אתה הבן של הקדוש ברוך הוא.
בנים אתם לשם אלוקיכם, ואתה לא מערך את עצמך?
ויושבים יהודים וישראלים, ומסתכלים על הנסיכה.
כי הבת של,
הבן של,
של מי?
של גוי.
ועכשיו מה אומרים? אומרים שהיא יהודייה.
אומרים שהיא יהודייה עכשיו.
כן, גילו שהיא יהודייה.
מה אתה אומר?
כאילו זה טוב.
מה קרה?
גם את יהודייה. גם את יהודייה. מה הבעיה?
רק אצלכם בחתונה לא הסתכלו שני מיליארד.
כי אם הייתם מעריכים את עצמכם כמו שהם מעריכים את עצמם,
היו מסתכלים עליכם כל העולם.
אבל אם אתה לא מעריך את עצמך, ואני בעינינו כחגבים,
אז מי יעריך אותך?
אם אתה רוצה לחקות אותם, אז במה אתה טוב?
פעם, מלכת אנגליה לקחו אותה בעגלה עם סוסה,
והיא הלכה ככה,
ופתאום היא ראתה איזה יהודי שיצא מבית הכנסת, הדור בזקנו,
לבוש ככה, יהודי כזה שנראה טוב,
עם טלית ותפילין, הולך הביתה.
היא כל כך התפעלה מהדמות מהמראה,
שהיא אמרה לה, עגלון,
שיבקש ממנו לבוא אליו ביום פלוני לארמון.
הוא התרגש, המלכה הזמינה אותו לארמון.
ועד שהגיע הזמן,
לא ידע מה לעשות עצמו. איך הוא ילך? מה ילבש? הוא הולך למלכה.
מה הוא יעשה?
חשב חשב אמר, אוי ואבוי, אם אני אבוא ככה עם כל הזקן הזה והכול,
אני לא יודע מה, יזרקו אותי? זה פה שם.
הלך ישר, התגלח,
זה שם אפטר שב, זה נהיה כזה קופיקו קטן,
והלך.
אמרו לה,
היהודי שזמנתי הגיע.
הכניסו אותו,
אמרה, סליחה, זה לא זה שאני הזמנתי.
אמרו, זה זה, זה, זה.
אמרה, זה לא זה.
ההוא שהזמנתי אותו, היה לו תואר כזה עם זקן והכול.
אז הוא אמר, אני מתנצל, המלכה, אני פחדתי שאם את תראי את הזקן שלי, הוא אמר, כמוך, יש לי מיליונים פה.
אני הזמנתי אותך רק בגלל התואר שלך.
הבן אדם בכלל לא מבין, לא מעריך את עצמו, מה רואים עליו.
וראו כל עמי הארץ, כי שם השם נקרע עליך, ויראו ממך.
יהודי לא מכיר את מעלתו,
שהוא הבן של
מלך מלך מלכי המלאכים הקדוש ברוך הוא.
והוא מסתכל על הגוי ומקנא בו.
אז בשביל מה אתה מעריך בבוקר?
ברוך שלא עשני גוי.
אדם לא יודע ערך עצמו, והתורה אומרת,
אתה תאכל, ואתה תשתה, ואתה תשמח,
והלב שלך יהיה אליי,
ואתם מובדלים לי,
ואני שומר עליכם מן הכל,
וכל אומות העולם בטלים אצלכם.
אבל מה לעשות, בטלוויזיה לא מעבירים שיעורים כאלה.
מה מראים?
רק איך הגויים מצליחים,
ואיך הם זה,
ואיך הם זה, ואיך הם זה,
והיהדות רק מבזים אותם מהבוקר עד הערב.
נו, אז מה יצא?
זה מה שיוצא.
לכן עד היום אנחנו בגלות למעלה מאלפיים שנה,
שישראל לא השכילו,
להיבדל מן הגויים
מרצון, לא בכוח.
לא כמו שהם סילקו אותנו בכוח.
לא כמו שהם טבחו אותנו בכוח.
לא.
שאנחנו ניבדל מהם מרצון.
הבעיה שאין לנו הערכה עצמית.
אם אין הערכה עצמית, זאת התוצאה.
למי שיש שאלות, בבקשה.
שלום, כבוד הרב. אני רציתי לדעת איפה השם היה בשואה.
איפה שהוא נמצא גם עכשיו.
איפה הגיל השני שלך?
בבית.
נפלא מאוד. ולמה אתה צריך את זה? אתה רוצה להיות כמו גוי.
למה גוי?
אז מי הולך עם זה, יהודי?
יהודה לוי הולך עם זה כאן, הגיל.
מי זה יהודה לוי?
סלבריטי.
Who is it?
מה זה סלבריטי?
מה זה סלבריטי?
זה משהו גוי כזה, נכון?
חס וחלילה.
סלב, סלב. גם כבודו סלב.
סלב?
לא, אני לא ידעתי שאני סלב.
חידוש. חידוש, כן.
אבל מה דעתך לתת לי את העגיל שאני אשים אותו בכתר תורה ששם מקומו ולא באוזן של יהודי? אבל זה עגיל מכסף.
אז מה זה? ספר תורה מכסף.
מה אתה אומר?
יאללה, תביא, תביא.
אתה רואה? על היהודים נאמר
נטבעים ונותנים.
כן, כן, אל תדאג.
אשריך, אשריך.
איזה ציצית, ציצית, אומרים לי ציצית.
למה לא? הנה, ככה.
מה יש?
מה אני אעשה עם ציצית? מה תעשה? עליך תשים.
שיהיה לך שמירה.
אז עכו, ברוך.
כבוד הרב, שלום.
שלום. ערב טוב.
ערב טוב.
ברצוני להתקרב לדת, ליהדות, אוקיי?
ובדיוק אני לא יודע איך בדיוק לעשות את זה.
אז אני רוצה, בבקשה, שתיתן לי איזשהו תדרוך קצר.
תדרוך אני אתן לך. אתה מצלצל מחר לארגון שופר בשעה 12 בצהריים.
יש יהודי בשם אלון.
הוא ילווה אותך עד שתהיה לך בזכות עצמך.
בעזרת השם. תודה. אין יותר טוב מזה.
תודה רבה.
תהיה בריא.
אני כאן נמצאת בזכות הבן שלי. כל הזמן רציתי להגיע אליך מכל כיוון בארץ. לא הצלחתי.
אתה הגעת אליי.
יש לי ילד בן 17 ורצי,
בד' בתמוז, בעזרת השם, הוא יהיה בן שמונה.
אחרי חג החנוכה הוא קיבל מחלה שנקראת
וירוס חצבת במוח, שזה פגיעה מוחית.
הילד נמצא כאן איתי על כיסא גלגלים,
ותוך החמישה חודשים, חצי שנה הזה הילד יידרד.
בהתחלה זה היה בלבול שכחה.
הגענו לבית חולים, רצינו לדעת מה זה. חשבנו, חס ושלום, אולי סמים או משהו, אבל הוא ילד טוב,
וממש מאה אחוז היינו בטוחים שזה לא זה.
הרופאים אמרו לנו, צריך לעשות סדרת בדיקות.
עשינו סדרת בדיקות,
והתחלנו בבדיקות הכי קלות, הגענו לבדיקה הכי קשה, שזה נוזל מעמוד השדרה,
ששם זה בעצם גילו את המחלה, שיש נוגדנים של הווירוס יותר,
וחולים בזה אחד למיליון.
זו מחלה מאוד מאוד נדירה,
וכעיקרון המחלה הזאת בא מישהו חולה בחצבת,
או מקבל חיסון של חצבת,
והילד היה בריא לחלוטין, ילד לא מת, ילד טוב, כיבוד אף ואם, כיבוד אנשים,
אהבת אחים, אהבת עם ישראל.
ויום אחד בעיר, זה מה שנעשה, והתחלנו עם התרופות.
התרופות הן יותר חזקות מהכימיותרפיה שחולי סרטן מקבלים.
נתנו לו את הזריקה הזאת שלוש פעמים ביום, עשינו מאמץ אדיר בשביל להשיג רק את התרופות, כי הרופאים אמרו לנו, התרופות זה מה שיכול בעצם לעזור, אבל אנחנו לא מבטיחים,
זה תלוי איך המערכת החיסונית שלו מקבלת.
התחלנו את הזריקות, וכל פעם שנתנו לו את הזריקה, בעצם המצב הידרדר.
היה לו שלוש פעמים התקף רציני,
כשהוא היה בקומה,
שזה פעם ראשונה עשרים דקות בקומה,
פעם שנייה זה כמעט יום שלם,
ובפעם השלישית זה היה התקף מאוד רציני, שכמעט שבוע ימים הוא היה בקומה.
ללא תזוזה, ללא שום דבר.
ואנחנו, כאנשים יהודים, התפללנו לבורא עולם כל תפילה,
כל דבר שאפשר לקחת על עצמנו ועל המשפחה,
ובכלל, כל החברים ותפילות.
הילד שלי חזר לחיים,
אבל המצב שלו הידרדר, הוא הגיע למצב שהוא משותק לכל הגוף,
הוא לא מדבר,
הוא לא יכול לעמוד על הרגליים כמו אדם שמעולף.
והייתי אצל כל הרבנים,
יש לי רשימה אדירה של כל רב ורב,
וכל רב אמר לי זה רק,
בעזרת השם, את תראי ישועה.
אני חצי שנה רודפת אחרי הישועה הזאת,
ואני עדיין מאמינה בבורא עולם שייתן לי רפואה לילד שלי ויחזור על הרגליים לעמוד.
אבל אני גם שלחתי לך בזמנו במייל על הילד, וכתבתי לך שהגענו למצב כזה שאנחנו,
שלא נדע עלינו, הגענו לשייח' ערבי אפילו,
כי היא אמרה לנו שיש שם דין ברוכים לילד,
נכנס בו דיבוק בילד.
והאמת, כן ראינו את הדבר הזה, כי בלילות
הוא היה עושה פרצופים כמו שד,
מרים את הידיים שלו כמו שד,
ומנסה,
אני לא יודעת איך להסביר את זה, להשתלט יותר על הילד.
והיה לי עוד משהו שכן הייתי בטוחה שזה באמת שד.
היה לי חלום,
שהילד בא אליי ודרך הרגל שמאל שלו
יוצא רוח ומנסה להחזיק אותי בכוח ברגליים,
בידיים,
תפסה לי את הצבא,
והרוח ניסתה להיכנס לי בעצם לגרון דרך הפה.
ובעלי שם לב שאני בעצם צועקת וזה לא הקול שלי, והוא נבהל שזה הילד. הוא פתאום מעיר אותי ואני אומרת לו,
חלמתי חלום,
אני לא מאמינה שזה נכון מה שאומרים שבעצם יש בו.
היום אני בטוחה שחלק ממה שהיה בעצם השד או מזיקין או רוחין, לא יודעת כל דבר שהוא,
חלק מזה כן יצא, כי בלילות כבר אין לו את ההתקפים החזקים, הפרכוסים,
והיום הוא עם פרכוסים מאוד חלשים.
אני ובעלי,
לא יודעים כבר האמת מה לעשות חוץ מלהתפלל,
יש משהו שאנחנו יותר יכולים לקחת על עצמנו
למען רפואת העיל.
תראי, את תלמדי חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה במשך שלושה חודשים רצוף,
ובעלך ילמד שעתיים בתענית דיבור כל יום תורה במשך שלושה חודשים רצוף,
כל יום,
כולל שבת וחגים.
בלי הפסקה ברציפות.
בעזרת השם. מה השם של הילד?
אבנר חיים בן דבורה.
אבנר חיים בן דבורה,
השם ירפא אותו ברפואה שלמה מהרה,
ויעתיק ממנו תחולי למועמר קדאפי.
כן.
תודה, כבודו.
כן.
לפני שנה וחצי התחלתי ככה לחזור בתשובה,
וההורים שלי בעד העניין.
ויצא לי עוד כמה פעמים ללכת לישיבות,
ויש ישיבה אחת ברמת אביב שאני הולך עליה הרבה,
ואני רוצה להיכנס לישיבה.
עכשיו ההורים שלי גם בעניין,
אבל אני רוצה להיכנס עכשיו, וההורים שלי רוצים קודם כל שאני אסיים את התיכון,
ואני לא יודע כאילו מה לעשות.
כמה זמן נשאר לך לסיום?
עוד שנה וחצי בערך.
אין טעם להמתין.
ללכת מיד לישיבה, ואם אתה רוצה עזרה, תצלצל מחר לאלון בצהריים לארגון שופר.
אוקיי, תודה. בהצלחה.
עכשיו רק דבר אחד, מה שכבוד הרב אומר,
שנשאל הרב על הזמרים הפסולים,
אני לא רוצה להיכנס לסוגיה הזאת בכלל,
אבל הרדיו קרא לרדיו קול בארמה קול בארומה,
ואני אומנם לא שומע מוזיקה בכלל, כי נשאל את הרב שלי, שאתה מכיר אותו גם, הוא למד איתך ביחד, הרב שלי,
רבי ומורי,
והוא אמר לי שאפשר לשמוע מוזיקה,
ושאלתי אם המחמיר תמר עליו ברכה, אמר לי כן.
אז זכרתי לו כפי הדרך שלך ומה שהוציאה לי הרב שלי,
ואני לא שומע מוזיקה.
אין לי בעיה עם זה בכלל.
אבל לפסול את כל הרדיו קול ברמה ישיב הרבה תורה,
והרבה, אני שומע, אני שומע אותם הרבה, ואני מתקשר אליהם, ומדבר איתם,
שיש להם בהלכה מציאצים עם רבנים,
שומע דברי תורה שם, אני שומע את כל הרדיו הזה בגלל כמה זמרים שמשמיעים שם,
לא הייתי אומר שזה,
תסביר כאילו למה זה קצת עושה לי בלבור בתוכי.
לקרוא להם קול בארומה על דבר כזה, על רדיו של תורה,
זה קצת,
אולי כבוד הרב יסביר לי.
כבוד הרב יסביר לי. בשמחה רבה, בשמחה רבה.
ובכן,
אם זה מקום של תורה,
אז היו צריכים לשים אנשי תורה ולא ליצנים.
דבר שני,
זה שיש רבנים זה חשוב מאוד, אבל היה צריך להיות שהכול יהיה רבנים.
ודבר נוסף,
מה שמביאים את הזמרים הפסולים לאולפן, לשיר,
נגד פסק של הרב עובדיה יוסף,
שהם מתקטרים ואומרים
שהוא עומד מאחורי הרדיו,
כאילו הוא נותן להם את ההסכמה ואף משמיעים מדי פעם את הברכה שלו או משהו כזה,
זה בעיה חמורה.
כי אם אתם מחזיקים
מהרב עובדיה יוסף
כגדול הדור,
איך אתם עוברים על דברו?
ומביאים את הזמרים הפסולים פיזית,
באופן עצמי.
זה נקרא עורמה. והם אומרים שהוא מתיר,
אבל הוא פסק שאסור.
כן.
הכול הוא בעצמו אחרי שיעור השבועי שלו במוצאי שבת, כל מוצאי שבת. זה לא משנה.
הוא אומר, תשמעו הכול ברמה, וזה רדיו טוב. מה אני עונה?
אמרתי, כי הוא לא יודע מה הם עושים. אם הוא היה יודע מה הם עושים,
לא היה מסכים.
הנה תראה את הפסק שלו פה על המסך.
זה החתימה שלו. אני מאמין לכבוד הרב. אני צריך לראות את זה. אז זה החתימה שלו, מה אני יכול לעשות?
אז אלה שנמצאים קרוב אליו,
לא אומרים לו בדיוק. מה נעשה? הוא לא שומע רדיו.
הוא גם לא שומע 24 שעות בשביל לדעת מי מדבר ליצנות ומי לא מדבר ליצנות ומה מקשקשים שם.
הרי זו תת-רמה, מה שיש שם. אתה שומע שטויות של אנשים. יש גם דברי תורה, הרבה דברי תורה. מה אמרתי?
אם היה הכול דברי תורה,
ובמקום הליצנים היו רבנים גם שידברו,
שיודעים מה מותר, מה אסור להגיד ומה לעשות,
היה נפלא. אבל זה לא עדיף. זה ערוץ הרדיו היחיד במדינה שיש בו דברי תורה. ערוץ הרדיו היחיד במדינה שיש בו דברי תורה.
להעדיף לנהגים שנוסעים רחוק ואין להם מה לעשות ושאלים להם באמצע הזה לשאול שיעבירו לתחנה הזו.
הם לא ירדו את כל פעם, הם שומעים דברי תורה. כל מה שאתה אומר,
לו יהי שזה היה נכון, לו יהי, אבל אתה יהודי,
מבוגר עם זקן,
פאות ומגבעת, ואתה גם מקשיב, אתה לא נגמונית
והם מקלקלים אותך אבל הם מקלקלים אותך כי הם עוברים עבירות
הם מקשיבים למוזיקה, לדברי תורה, הבנתי את זה בדיוק. אבל אני אומר
עצם זה שאתה נמצא שם ומקשיב להם
והנה אפילו יש לך קושיה על מה שאני אומר
אפילו שאתה מקשיב כאילו רק לרבנים
הנה הגעת למצב שהם בלבלו אותך
אבל אני לא שומע, אני לא מוזיקה, אני שומע דברי תורה, אני שומע את הרב יוספי, זה לגיטימי לשאול את הרב יוספי שם בקור ברמה? הכל מצוין, תקשיב, אבל אני שואל... זה מה שאני שומע, אני לא שומע דברים אחרים. אני אשאל אותך שאלה.
אם אתה צריך להיכנס לאיזשהו מקום
שיש בו הרבה נשים שהן לא צנועות,
כן. ולעבור דרכן כל הזמן בשביל לשמוע קצת דברי תורה,
מה אתה אומר? זה יותר טוב ללכת למקום כזה או ללכת לבית מדרש שאין בכלל נשים לא צנועות?
זו לא דוגמא טובה, כי אני יכול לבחור לשם,
אני לא חשוף לדברים אחרים, אני לא חשוף למה שאני שומע. אתה נגיד יודע לבחור ואתה לא רואה נשים בכלל כי אתה לא רואה כלום, בסדר?
אבל אלה שנכנסים הם חייבים לעבור דרך השטויות של הליצנים
והם בדרך כלל מחפשים את הליצנות ולא את התורה.
כיבדתי כבוד הרב. תודה רבה. תהיה בריא, תהיה בריא.
שלום כבוד הרב. שלום וברכה.
עוד פעם בקשר לזמרים,
למשל באור החיים, הרב ראובן אלבז לא נתן את הדעה שלו על זה ואנחנו שומעים שם את השירים והכול יענו כרגיל.
גם בישיבה של חבר שלי אותו דבר, כאילו אנחנו חוזרים בתשובה ומה עדיף שנשמע אייל גולן וליאור נרקיס או לא יודע מי.
אתה מבין איזה קשה לנו, איך אפשר לא לשמוע שירים?
אפשר.
איך אפשר לשמור שבת?
רגילים כבר.
אה, גם זה תתרגל.
אין מצווה להמשיך.
לשמוע, אתה מבין, דברים שהם פסולים. הרי עזבת את נרקיס שאתה אומר ואת הרקפת ואת הכלנית ועכשיו מה?
אז עכשיו יש אצלנו גם כן כמה פרחים או פרחחים וצריך לא לשמוע אותם גם.
מה הבעיה?
אין בעיה, אבל אם הרב שלנו בישיבה לא אמר על זה כלום
והוא אומר בעצמו אנחנו מחכים לפסק של הרב עובדיה. אנחנו לא אשמים מה הוא, מה זה, אנחנו הבאנו פסק
של כל גדולי ישראל,
הרב עובדיה לא רוצה להביע על דעתו ויש לו את הסיבות עימו,
אבל יש מספיק גדולי ישראל שאמרו שאסור.
אנחנו סומכים על גדולי ישראל.
הרי אם היה סנדרין היום,
אז היו שבעים ואחד ולא רק אחד.
אז היינו צריכים לשמוע לדעת הרוב, נכון?
הנה, יש לך רוב.
אבל הולכים הרי כל אחד לפי הרב שלו, ואם הרב בישיבה שלי אומר,
לא אמר על זה כלום,
הוא לא אמר לא לשמוע.
אתה תקשיב טוב, אם הוא אמר שצריך לשמוע מה הרב עובדיה אומר, זה בגלל שהרב עובדיה הוא גדול דור.
אבל יש עוד גדולי דור,
אז הם כן אמרו.
אז אם הם כן אמרו, למה לא לשמוע להם?
עד שיגיד הרב עובדיה. כי הרב שלנו לא אמר לא לשמוע,
אז מה עושים?
הבנתי. נו, אין בעיה, אתה רוצה להתלות בו? תתלה בבקשה, אחרי 120 שנה נראה מי צדק.
טוב, יש לי עוד שאלה.
כן.
אני רגיל, כשאני בבית, ללכת לבית כנסת ליד הבית, כשאני כל הזמן הולך.
ורציתי לשאול, שליח ציבור,
אסור לו, לא מדבר שבת כמובן, כן? אסור לו לראות טלוויזיה, נכון?
נכון, הוא לא ראוי להיות שליח ציבור אם הוא רואה את הטלוויזיה.
נכון.
אז אם הורדתם בלוויזיה והוא עולה להיות שליח ציבור, מה אני אמור לעשות בתור מתפלל? ואני אתפלל שם קבוע ואני רגיל, ומבחינה רוחנית אני מרגיש שם הפיתוח. לדבר עם הוועד או על האחראים, להגיד להם תמורת. דיברתי עם הרב של בית כנסת, אמרתי לו על זה. זה לא מועיל?
הוא אמר שהוא לא ראוי, זה לא כאילו איסור.
מה?
ככה הרב של הבית כנסת אמר. הבנתי, זה בדיוק כמו שאומרים על הזמרים.
זה לא ראוי, אבל זה לא איסור.
אז מה לעשות, הרב? כנראה משלמים לך מידה כנגד מידה.
מה לעשות, הרב?
למה זה מפריע לך וזה לא מפריע לך? כי פה זה תפילה ופה זה כול השירים, אתה מבין? זה אותו דבר?
מה, כול השירים, נו, מה זה? זה רינה וזה רינה. אבל אנחנו חוזרים בתשובה, איך אפשר? עזבנו את השירים, עזבנו את השירים שבאמת הם שירים על הפנים. אני גם חוזר בתשובה אם אתה לא יודע, גם אני עזבתי הכול. אני יודע. זהו.
מי שרוצה להיות רציני, יהיה עד הסוף.
מי שלא,
פרווה, קומסי-קומסה,
זה לא טוב. אתה רוצה להיות חצי גיהנום, חצי גן-עדן?
לא.
זהו, תחליט איפה אתה רוצה להיות.
אז מה נעשתי בבית כנסת? לעבור בית כנסת?
להפסיק לשמוע את הזמרים.
אין בעיה. תהיה בריא. אבל מה בבית כנסת?
בבית כנסת לעמוד על זה שאתה מבקש שיחליפו, או לבקש שתהיה שליח ציבור, בתנאי שגם אתה לא רואה את הטלוויזיה.
לא, אני לא רואה.
בהצלחה. תודה רבה, כבוד הרב.
באתי לפה עם חבר שהביא אותי להרצאה,
ואני אספר לך איך חזרתי בתשובה בשני שנתיים וחצי,
גם הוא חזר איתי בתשובה באותו תקופה.
אני נכנסתי לפני שנה וחצי, ככה כבר שנתיים בישיבה, ברוך השם, ולומדים תורה, והכל טוב.
חבר שלי היה בו לצבא באותו זמן, והוא חתם קבע.
עכשיו, הוא הרבה זמן, הרבה זמן הוא מתלבט להיכנס לישיבה, לא להיכנס לישיבה,
יש לו הרבה פחדים מכלכלה,
מפרנסה.
אני אומר לו הרבה פעמים,
תשמע, ישיבה זה עבודת השם, זה כבר דבר אחר לגמרי.
הוא מאוד מבוטל לרב, מאוד אוהב את הרב, הוא שומע את ההרצאות, חבל של ה...
מההתחלה הרצאה הראשונה עד האחרונה הוא יודע בעל פה, ממש, הוא ממש אוהב את הרב.
ואם הרב יכול לעזור, לדבר איתו קצת, להגיד לו איזה מילה ממש, לחזק אותו ולהיכנס לישיבה. קודם כל, אתה חי בסדר? אתה חי בסדר? אני ברוך השם.
אז אתה אומר, אתה לא בקבע ואתה חי בסדר.
לא, אבל אתה לא בקבע וחי בסדר. אני בישיבה, כן. אתה בקבע בישיבה. כן.
ואתה בסדר.
ברוך השם. ולא חסר לך.
אי בכלל לדעת, רק הקדוש ברוך הוא יודע מה, אנחנו נדים. לא, אבל חסר לך, אתה חי, אוכל, שותה, הכול? כן. אין שום בעיה.
עכשיו תביא לי לדבר איתו.
שלום, כבוד הרב. שלום וברכה.
נו. כמו שחברים אומר, זה החששות,
מבחינה כלכלית.
אין לך שום חשש,
השם לא יעזוב ולא ייטוש את עמו ואת הצדיקים שמתמסרים לתורה הקדושה.
ולא ראיתי צדיק נעזב, זרעו מבקש לחם.
כל היום חונן ומלווה וזרעו לברכה.
תלך בביטחון ואתה תעזור לביטחון.
כי כמה שירבו יותר לומדי תורה,
ככה יצטרכו פחות חיילים.
בעזרת השם.
בהצלחה גדולה.
תודה רבה.
תהיה בריא.
ערב טוב.
ערב טוב.
דבר ראשון, רציתי לברך את הרב על כל החייל שהרב עושה,
שמברך אתכם בחוד שמיים מעל.
אמן.
מה שבאתי לכאן, אני פשוט באתי בשם גיסי, שהוא נשוי לבת אחותי.
לא מזמן בת אחותי קיבלה את המחלה,
בת 35, 6, שלושה ילדים.
ולפני שהיא קיבלה את המחלה,
היה אפשר לי לדבר איתה כשהיא רוצה לחזור בתשובה ולהתחזק
כמה שיותר לשמור שבת.
ובדיוק אחרי שדיברנו על הנושא הזה, נודע לעניין של המחלה.
והיא קיבלה על עצמה הרבה דברים כמו שהדרכנו אותה על ידי הרב שאני לומד שם.
והגיע מצב כזה שאחרי שלושה חודשים המחלה התפשטה לה במקום יותר כמו שהוא מעטף את הבטן,
והרופאים לא נותנים שום סיכוי שם שזה תצא מהמחלה הזאת.
לקחתי את בעלה בצד ודיברתי איתו, אמרתי לו, תשמע,
אתה לא נמצא במצב טוב,
אתה צריך לקבל לעצמך הרבה דברים בשביל שתצא מהעניין הזה.
ולפני שהבאתי אותו כאן להרצאה, דיברתי איתו ככה, שיהיה מוכן נפשית.
אז הוא אמר, לא, תשמע, זה קשה לי, אני צריך את זה לאט לאט, ואני לא יכול את זה בבת אחת.
אמרתי לו, תשמע, אתה לא נמצא במצב רגיל שאתה יכול לחזור בתשובה בהדרגות,
אתה נמצא במצב שאתה צריך לחתוך בבשר חי.
תהיה, כמו שאומרים, מבחינה נפשית, תהיה מוכן,
תגיד לי, אני אקח אותך להרצאה של הרב, תקבל לעצמך דברים, אתה ואשתך.
עם אשתו דיברתי, כאילו, באת אחותי, היא מוכנה, היא אומרת לי, תגיד, כל מה שתגיד, כיסוי ראש, שבת, מה שתגיד, אני אעשה את זה בשמחה.
אמרתי שאני כמה שנים שמעתי את הדרשות של הרב.
אצל הרב אין צד אחד, צריך שני צדדים.
אז הערב הוא נמצא פה לידי, הוא פשוט לא,
אין לו את האומץ הזה לדבר, קצת מתרגש.
אז אני רוצה פשוט, אם הרב יכול,
לתת לו, כמו שאומרים, עצות,
מה לעשות בשביל לצאת מהעניין הזה.
קודם כול צריך לדעת, כמו שהמחלה באה בלי שאלות,
והיא באה בפתע פתאום,
ואף אחד לא מוכן לזה ולא מביאים אותה בתשלומים.
ככה אנחנו מעדיפים לקבל את הבריאות
ואת ההצלחות,
נכון? בוודאי, בוודאי.
אם תבוא הצלחה בבת אחת בפתע פתאום, אם מקבלים פתאום את הזכייה הגדולה, אף אחד לא אומר, בוא אליי, מה אתה דוחף לי את זה בכוח?
חכה רגע,
חכה רגע.
עוד לא פתחתי חשבון, עוד לא התארגנתי,
עוד לא... אין דבר כזה, נכון?
ודאי. מה עדיף, לקבל מחלה בפתע פתאום או בריאות בפתע פתאום? ודאי ש...
מה כדאי, גיהינום בפתע פתאום, או גן עדן בפתע פתאום? גן עדן.
תשובה זה גם גן עדן, גם עולם הזה, גם בריאות, גם הכול.
אז למה שזה לא יבוא מרצון בפתע פתאום?
למה לדחות את זה? אם הטובה היא עכשיו,
למה לדחות אותה לעוד זמן?
אז ודאי שצריך לעשות את זה, ובפרט שזה הצלה.
אין הצלה יותר גדולה לאדם מאשר התשובה שלו.
כי תשובה של אדם זה כמו שהוא נברא מחדש.
אז ממילא כל הגזרות
הן כבר לא עליו, הן על ההוא
שהיה לפני התשובה.
זה שחזר בתשובה,
הוא כבר נהפך להיות כתינוק שנולד.
אז זה הכרח ממש, זה לא עושים טובה וזה לא בא בשלבים,
אלא פשוט מאוד,
צריך מייד להחליט
כדי לרפק. כמו שלפעמים הרופאים אומרים,
חייבים מייד טיפולים. הוא נצא פה לאדיר, אז הוא... הבנתי.
אמרת שהוא לא רוצה לדבר, אז אני פונה אליו.
דבר שני,
הנקודה היא שכשצריך לקבל טיפול רפואי גם,
הם לא מתביישים,
הרופאים, להגיד שיש סיכוי או אין סיכוי, וכמה יש סיכוי.
וככל שאין סיכוי, הם גם מבקשים ממך שתחתום,
שאם הם לא יצליחו,
אז אתה אשם.
ולאנשים אין ברירה, הם חותמים.
פה יש סיכוי להצלחה,
ונזק לא יכול להיות.
אז למה לא לקחת דבר שהוא קל
ויכול להועיל יותר מכל הרפואה?
שהרי הרפואה בסוף תלויה במי?
במי שאמר והיה העולם.
רופא אכול בשר,
והוא היחידי שמפליא לעשות.
אז למה לא לסמוך עליו?
למה לסמוך על הרופא שגם הוא צריך רפואה?
אז ההחלטה צריכה להיות פשוטה.
חוזרים בתשובה.
גם הוא גם האישה על הצד הטוב ביותר,
ומייד
על זה מקבלים ברכה ומתחילים לצאת לדרך.
אין יותר טוב מזה.
ויש לפחות 30 ניסים באתר שופן נקודה נט,
שאפשר לראות אנשים שהחליטו מייד ועשו, ניצלו.
עכשיו, מה עליו לקבל בדיוק? שהוא ישמע את זה טוב? שהוא לא יחשוב שזה, כמו שהוא חזרה בתשובה? חזרה בתשובה זה לקיים את כל מה שהקדוש ברוך הוא כתב בשולחן ארוך.
זה לא בערך, זה לא פחות ולא יותר. אי אפשר לקחת תרופות חלקית.
אי אפשר להחליט מתי מתאים לי לקחת את התרופה.
יש זמנים לתרופות, כל דבר הולך עם סדר.
ככה גם תשובה.
יש שולחן ארוך? מה שצריך לקיים, מקיימים.
ואתה הרי יהודי שומר תורה ומצוות,
אתה ודאי יכול להגיד לו מה צריך לעשות.
בלי כחל ובלי סרק הוא לא עושה טובה,
הוא חייב בזה,
אבל במקרה הזה הוא גם יעשה טובה לאישה.
שאם הוא יכול לעזור לה ולהציל את חייה, בנוסף למה שהיא תעשה,
הנה מה טוב, כי הגזירה היא על שניהם,
לא על אחד.
כי מי שיצטער חלילה אם יקרה משהו,
זה הבעל.
עכשיו הנקודה היא, פשוט אני צריך עכשיו להדריך אותו מהתחלה מהבוקר, מה לעשות, כל העניינים. נו, מה לעשות? אין לי בעיה, אבל הוא צריך לדעת להבין שזה, כמו שאומרים,
הדבר הזה עומד בנפש.
בנפש, נו, בנפש. הוא צריך לדעת.
בוודאי, אם הוא הבין, הוא הבין.
אם לא יבין, בשידור חוזר הוא יראה עוד פעם, יבין עוד פעם.
אין פה מה להבין, זה ברור.
הוא יודע בדיוק מה צריך לעשות.
הוא לא רוצה כל כך, הוא היה מעדיף שזה יתאחר.
זה ברור, זה לא רק הוא. זה יצרו הרע, זה לא הוא.
הוא ודאי רוצה להיות קרוב, הכי קרוב לקדוש ברוך הוא.
אבל אצלו הוא אומר, חכה, מה בוער אתה עוד צעיר?
זהו, זה העניין.
תודה רבה, חבר הכנסת. רגע, אני רוצה לברך את האישה. כן.
אבל הוא מסכים. כן, הוא מסכים, וזה בשמחה, כמובן. מסכים.
חזק וברוך.
כן, זה סימן שאתה אוהב שניים.
שלוש בעצם.
את הקדוש ברוך הוא,
את האישה ואת עצמך.
שם.
מלכה בת אוסנת.
מלכה בת אוסנת תזכה לרפואה שלמה וישועה
מאוצר מתנות חינם מהירה ויעתיק את המחלה ממנה לבן לאדן.
אמן.
לך תדע.
יש חוששים שהוא יקום.
כן.
הרב.
אה.
אמן.
מתי יגוג ומגוג?
עוד מעט.
אבל זה נכון מה שאומרים ב-2012?
לא. מה פתאום?
זה יכול להיות לפני ואחרי.
ב-15.5 אומרים שיש.
ב-15.5 זה כמה ערבים מתכוונים לבוא לפה ברגל, להתעייף.
מה הוא לוחש לך? שישן לבד.
בסדר, תודה רב. תהיה בריא.
ערב טוב. לא צריך מסך.
ערב טוב. רציתי להתייחס לדברים של היהודי בקשר לקול ברמה.
אז כיהודי שנראה, ברוך השם, שהוא הרבה שנים מאוד בהרדיות,
מה שנקרא,
לפני 20 ו-30 שנה לא היה לנו בכלל רדיו.
מי שרצה לשמוע באמת רבנים ורצה לשמוע הרצאות,
ורצה להתחזק, אז היתה הקלטות,
ואחר כך זה נהיה דיסקים.
והיום יש, ברוך השם, את כל הלשון,
שזה ממש למהדרין,
השיעורים שם.
ומי שבאמת מחפש את זה, אז יכול למצוא את זה.
אני נקלעתי במקרה לשמוע כמה דקות את קול ברמה. לא אצלי בבית,
הייתי באיזה מכונית.
אני פשוט שמעתי את זה, ממש נחרדו אוזני מהמלים ששם אמרו, מהליצנות, ממש התביישתי.
ואני אומרת, מה, אנשים ברמה כזאת של דיבור?
ממש אמרתי, הודיתי מאוד לבעלי שעומד על כך שאצלנו בבית החוט של הרדיו פשוט מנותק.
אמרתי לעצמי לפני עשרים ושלושים שנה, כל כך היה הכול טהור.
זה שפתאום נהיה רדיו ואומרים, או, סוף-סוף יש רדיו חרדי,
זה בדיוק הפוך, זה ירידת הדורות.
מי שבאמת רוצה לשמוע שיעורי תורה,
יש, ברוך השם, היום בכל עיר,
וכל מקום דיסקים וקלטות,
ואין בעיה בזה בכלל.
מי שמחפש את הרדיו, אז זה עניין אחר.
תודה. תודה רבה.
דרך אגב, כל גדולי ישראל יצאו נגד הרדיו, כל רדיו.
דבר נוסף, אני רוצה להגיד לכם פעם אחת.
אמר אחד הרבנים משל,
אחד שרוצה להביא לאשתו בושם,
יש שתי אפשרויות.
ברמת אביב ג'
הם לא גומרים את הבושם עד הסוף.
רקע משתמשים קצת, כבר קונים בדיוטי פרי אחד אחר.
אז כשהם זורקים, הם זורקים את, כשזה שלושת רבעי, חצי ככה. זורקים.
אז אלה שעובדים בזבל יודעים שכשאוספים שם את הזבל, יש מה למצוא.
אז יש אחד,
הוא אומר, בשביל מה אני אלך לקנות לאשתי מהפרפומריה?
אני אלך רמת אביב ג', אני אחפש שם בזבל.
ואני אביא לה, נחרבב שני בקבוקים וניתן לה.
ויש אפשרות ללכת רגיל לפרפומריה.
נו, מה אתם אומרים?
מי שרוצה להביא לאשתו תשורה או מתנה,
לאן צריך ללכת?
ואת מי תכבד האישה? את זה שמביא לה מהזבל או את זה שמביא לה משם?
ברור התשובה, נכון?
ברורה.
ובכן, אותו דבר.
אם צריך להיכנס לזבל בשביל לשמוע דברי תורה,
זה ממש הדוגמה.
אבל אם יש בית מדרש שאפשר לשבת שם כל הזמן,
למה צריך לאפס את זה במקום שיש גם פחי זבל?
זה הדבר שצריכים להבין.
כן.
רציתי לשאול את הרב,
אנחנו נשואים עם האישה, ברוך השם, חמש שנים.
ואני, ברוך השם, לא שאני מתגאה,
זו המציאות שאני עושה למען רבות לתלמיד החכמים, אם זה זיכוי הרבים,
כולל פורים,
ובין הזמנים שזה עכשיו היה, זה כבר שנה פלוס,
ועוד כהנה וכהנה דברים שאני לא מפרסם.
אנחנו עושים את זה הכול בסתר.
כמה אמרו לי להפרסם את זה בשכונה,
ואנחנו ממש לא רודפים אחרי זה.
רציתי לשאול, מה העניין שפרי הבטן?
חמש שנים ואין לכם ילדים.
כן.
קבל עליך שעתיים בתחנית דיבור שלושה חודשים רצוף,
ואשתך חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה שלושה חודשים רצוף,
ובעזרת השם נברך אתכם.
אני יכול לברך את האישה?
אתם מוכנים לקבל?
אני, האמת, לפני חודש בערך...
בד' בניסן, הייתי באשקלון,
איזה חבר לקח אותי לרב, והרב בירך אותי.
הרב אמר לי את זה ככה בארבע עיניים, לא בפני כולם, אבל הייתה אישה, הרב,
לא זכינו שהרב יברך.
התחלת או לא התחלת? כן.
מה השם שלה?
גילה בת צרה.
גילה בת צרה תזכה לזרע חי וקיים מהרה.
אמן. תודה רבה. תודה רבה. תהיה בריא.
שלום, כבוד הרב.
שלום.
רציתי לשאול אותך, יש לי אח, תאום שלי, שהוא חולה במחלה,
והוא הולך ומדדרדר, וכבר הפסיק ללכת, והכול ממש במיתה, מרותק למיתה. שומר תורה ומצוות או לא? לא, חילוני גמור, לא יודע מה זה. זה ממש חילוני גמור.
כיפור, לא יודע כלום.
אז רציתי לשאול אותך, מה אני עושה במשל? נחזור בתשובה מיד לפני שיהיה מאוחר, תגידי לו.
אתה יכול לברך אותו? אני אבקש ממש. אם הוא יקבל, כן. על תנאי זה אני מברך. מה שמו?
יוסי בן סלאמה. יוסי או יוסף? יוסף, סליחה. יוסף בן סלאמה.
השם יחזירהו בתשובה שלמה ורפואה שלמה מהרה.
אמן, אמן. בעזרת השם תודה, כבוד הרב. תהיי בריאה. ערב טוב. ערב טוב.
רציתי לשאול שאלה לגבי התשובה.
יש אנשים שמבקשים ברכה מהרב, כאילו,
שיהיה רפואה שלמה.
רציתי לדעת, אם קורית המחלה, בן אדם אחרי זה עושה את התשובה?
בן אדם שמקבל את המכה אז הוא עושה תשובה?
למה זה ככה? למה הם לא עושים תשובה לפני זה?
אני באמת שואל גם כן, למה צריך לחכות עד שחס ושלום יקרה משהו?
אני אומר כל הזמן, כאילו,
אנשים באים לרב, הבן שלי ככה, לא מדבר פה על אנשים כאילו ספציפיים. תודה. למה אנשים מגיעים לרופא?
כי הם חולים.
למה הם חולים?
אם הם היו שומרים על התזונה הנכונה,
כמו שאומר הרמב״ם בלכוד דעות, פרק ד',
אז אנשים היו כמעט ולא חולים, אם בכלל.
יש דרך רפואה שהוא אומר שאם שומרים עליה, הוא מתחייב שלא יהיה חולה.
כן.
חוץ מהעונשים מן השמיים. אבל חולי, לא יהיה לו.
אבל אנשים רוצים קודם כול לאכול הכול,
ואחר כך הולכים לקופת חולים.
הבנתי. תודה, כבוד הרב. תהיה בריא.
לגבי זיווגו של האדם.
כן.
אומרים שהאדם נולד 40 יום לפני שהוא נולד,
קובעים לו את הזיווג משמיים.
ומצד שני אומרים שהזיווג של האדם נקבע על פי מאסר.
אז איך זה מסתדר?
מה שאמרת ראשון זה זיווג ראשון,
ומה שאמרת זה זיווג שני.
כשקובעים לאדם על פי מעשיו זה נאמר בזיווג שני.
רגע, אז מה זאת אומרת? זה אומר שבן אדם חייב להיות בעל תשובה כאילו הוא בתשובה בשביל לקבל את הזיווג הכי טוב שלו?
גם אם אתה לא תהיה בתשובה אתה יכול לקבל את הזיווג.
ובת פלוני לפלוני,
ואם אחר כך אתם לא הסתדרתם בגלל שהמידות שלכם לא היו כל כך בסדר,
אז מתגרשים,
ואחרי זה יש זיווג שני לפי מעשיו של האדם.
אז הזיווג הראשון זה הזיווג של האדם?
אם הוא תופס אותו ולא מפספס. יש כאלה מפספסים כי הם בררנים. איך הוא לא מפספס?
בררנים.
לא מתאים לי, לא מתאים לי, לא מתאים לי,
מתאים לי, לא מתאים לי, לא מתאים לי,
עד שהן אומרות, הוא לא מתאים לי, הוא לא מתאים לי, הוא לא מתאים לי.
תודה רבה, כבוד הרב. תהיה בריא.
למה באשר יצר אומרים שעה אחת ולא חצי שעה?
שעה אחת זה פרק זמן קצר.
שעה אחת זה לא הכוונה שעה ממש,
אלא פרק זמן קצר.
או, כמו שאומרים, שעה קלה.
מה זה שעה קלה? יש שעה קלה ושעה כבדה.
שעה רבי ושעה קצת. זה מושג, מושג, כן.
תודה רבה לך, מותק.
יש איזוק חברים שרואים עכשיו את האינטרנט בבית.
כן.
וילדים שלהם חזרו בתשובה. עכשיו, הם מבוגרים בגיל 45-6, הם לא יודעים איך לאכול את זה.
האם הרב יכול להדריך אותם, את ההורים? מומלץ עם סעוג.
וקשה להם.
הם באים מתרבות אחרת,
והילדים נולדו פה, עכשיו פתאום הם חוזרים בתשובה כמה חודשים. עכשיו קשה גם לילדים.
לא, לילדים, הם מוכנים ללכת לפי הזרם של הילדים. איך אפשר להדריך אותם עד שיגיעו לקלטת, שהרב מסביר איך...
שיסתכלו באנציקלופדיה,
ובעזרת השם יתברך יפנימו. כל הבעיה זה שלא מפנימים... ההורים. ההורים את הדברים שהם שומעים.
די.
הם עשו מה שרצו,
עכשיו הם כבר בחצי השני לקראת היציאה.
וצריכים להתכונן ליציאה.
צריך לבוא לפני הקדוש ברוך הוא עם סחורה מתאימה.
אבל מהסביבה שיש מסביב הם לא יודעים איך לאכול את זה,
את הילדים שחוזרים בתשובה.
מה אכפת לך מהסביבה? הם רוצים שהילדים האלה יישארו הילדים שלהם האהובים והנחמדים?
שיצטרפו אליהם, מה הבעיה?
גם אם לא היו חוזרים בתשובה הם חושבים ש... אבל הילדים האלה צודקים כרגע.
ההורים טעו אותם, לא לימדו אותם נכון.
אז הם צריכים להודות לילדים שעכשיו
מעוררים אותם.
ומה עם הקושי?
איך אפשר לעזור להם בקשר לקושי?
לתמוך בהם נפשית, לעודד אותם. להורים איך אפשר לעזור, לא לילדים.
עניתי, להורים. אנחנו מדברים כל הזמן על ההורים, אם לא שמת לב.
אז צריך לעודד אותם נפשית
וצריך להדריך אותם ולהגיד להם
כמה מילות שבח על הזכות שהילדים שלהם חזרו בתשובה ומה גודל השכר,
ולאט לאט שגם הם יעשו את מה שהילדים עשו.
ואם אין להם חברים חרדים, הם לא בקשר לחברים חרדים. גם לי לא היו חברים חרדים כשחזרתי בתשובה, וגם לך לא היו.
אז מה, וחזרנו, והנה, הכול בסדר, מה יש? אבל הגיל שלנו לא היה כמו הגיל שהם נמצאים כרגע. מה זה משנה הגיל? לא הבנתי.
ההתרגלות... אם בן אדם יקבל ירושה בגיל 70, הוא יגיד, שמע, אני לא רגיל כבר 70 שנה לירושות,
אז מה תביא לי את זה עכשיו?
מה אתה אומר על דבר כזה? הוא יגיד.
הוא יגיד?
לא. לא מבין שזה ירושה? זה ירושה. תגיד לו, כתוב בפסוק, תורה ציווה לנו משה מורשה.
זה ירושה.
קיבל תורה שזה ירושה. בבקשה, עכשיו שינצל את זה. הוא לא מבין את זה, הרב... אז תסביר לו, מתוק. בשביל מה אתה מסביר לי? תסביר לו.
תודה רבה.
תהיה בריא.
בקשר לדבריו של האדון המכובד הזה,
אני בסך הכל ארבע שנים בתשובה.
אני ב-56' היום.
אז בגיל 53 חציתי בתשובה. 52, 53. אז כל גיל זה אפשרי. אף פעם לא מאוחר.
כל הכבוד.
רציתי.
גם הילדים רוצים לעזור בתשובה.
אם לא היו רוצים, הם רוצים לעזור בתשובה.
זה אנשי רצון. את רואה שאני לא נראה בכפייה אלא לא בא מעבר לשם, לא בדוח כפייה.
יפה מאוד. תודה. כבוד הרב,
בקשר לעצמי, אני יכול לספר משהו?
קצר. משהו קצר, כן.
הצעתי אובחנה מחלת חולי הנפש בשנות ה-80,
כשהייתי בן 26 לחיי.
ראיתי מספר אשפוזים במוסד הפסיכיאטרי,
ועד היום אני אקבל זריקות.
מה יש לך בתשובה? הרגשתי משהו שהשתנתי מבחינת חולי הנפש.
אני לא אותו אדם כמו שהייתי פעם.
אני מרגיש הרבה יותר חד, הרבה יותר ברור, הרבה יותר ערני.
למרות התרופות שלקחתי, למרות כל ה... זה משפיע עליה בצורה שקצת נותנת לי, מרדים אותי מאוד,
עושים לי התכווציות ברגליים, משרים באשרי הרגליים.
משפיע עליה לא לטובה.
מה, שתרופות משפיעות עליהן, אני מרגיש שמשפיעות עליהן לא לטובה.
ואני לוקח את התרופות האלה בגלל שלום בית.
עכשיו אני יודע שהכל תלוי בי למעשה, אם אני אשיג שלום בית עם אשתי,
גם את המקום הזה אני בעזרת השם לא אראה גם לעולם יותר.
כי הם טוענים שלמחלה שלי אין מרפא, הרופאה טוענת.
וזה לא מקובל להגיד דבר כזה, מי יכול להגיד שמחלה אין לה מרפא בכלל בעולם הזה? איזה רופא יכול להגיד דבר כזה?
כי אשר הוא מרפא ולא אף אחד אחר.
ובעזרת השם תציע לי כמה הצרות לשלום בית.
שלום בית?
לשלום בית, כן.
אני קצת מרים את הקול בבית, אני קצת צעקני לפעמים, מרים את הקול בצעקות.
אתה צריך בדיקות שמיעה, כנראה אתה לא שומע טוב.
זה אשתי גם אמרה לי. כן.
אבל מכל מקום,
תראה, אם תדבר בשקט, ישמעו אותך.
זהו, זה מה שאני יודע. אבל אם תדבר בקול, לא יבינו אותך.
אני אומר לכולם, אני צודק אבל לא משכנע, זהו.
זה חשוב מאוד מה שאמרת.
תהיה בריא, מותק, בריאות שלמה ואיתנה. תודה רבה, כבוד הרב.
ערב טוב, כבוד הרב.
ערב טוב. רציתי לשאול שאלה בבקשה בנושא כיבוד הורים.
יש לי בעיר שבת הולך לבית כנסת שבו מתפללים בו וגם מדברים בו, וזה לא כל כך בית כנסת שאין שם רב אפילו.
לא הייתי רוצה ללכת איתו לשם בגלל שזה לא הסגנון שאני אוהב.
הייתי רוצה ללכת לבית כנסת אחר ליד הבית,
בגלל ששם יש רב והוא מאוד מסודר. השאלה היא, אם אני לא אלך איתו, אז הוא ייפגע מזה שהבן היחיד שלו ולא בא איתו לבית כנסת.
כמה שנים הוא מתפלל באותו בית כנסת?
עשרים שנה.
תנסה לגרור אותו לאט-לאט לשיעור שם אצל הרב הזה או משהו כזה,
ולאט-לאט, אתה מבין, אולי הוא ימצא חן בעיניו ותתארגן לו שם איזה מקום מכובד, שאיכשהוא ייכנס ישר,
או כבודו בכבוד ויכבדו אותו הרבה הרבה שם, אתה מבין, וזה,
וייתנו לו עלייה, וייתנו לו זה וזה וזה,
וכשהוא יראה שיש אווירה שמתאימה לו שם,
אז מן הסתם הוא יהיה מוכן לעבור.
תודה רבה. תהיה בריא.
כתוב, ועשה לך רב והסתלק מן הספק.
עכשיו, השאלה היא אם הרב שלי פוסק שמותר לשמוע שירים ואני בעצם שומע, האם אני נתפס בעוון?
אם הרב שלך הוא לא מגדולי ישראל שאסרו,
אז גם הוא צריך לשמוע עליהם.
ואם הוא לא שומע עליהם, אז הוא צריך לעשות לו רב
כדי להסתלק גם הוא מהספק.
אז בעצם אני נתפס בעוון הזה.
אני לא אמרתי כלום, אמרתי שיש גדולי ישראל,
בשעה שגדולי ישראל אומרים, כל הרבנים הקטנים מקשיבים.
אני שואל לגביי כרגע.
אני מציע לך לשמוע לגדולי ישראל.
אוקיי.
שאלה שנייה.
במשך השנתיים האחרונות, ההרצאות שלך היית הרבה מדבר על כל מיני גימטריות.
לא גימטריות, שהמלחמה קרובה. כן, והרבה אמרת שזה יהיה בתקופה של אובמה.
האם זה, אפשר להגיד את זה בוודאות?
של אובמה?
כן, עם ה... אמרתי שאובמבה יכול להוביל את העולם למצב כזה.
הבאת גם כל מיני דוגמאות. אצילי נינא מיד אחי, מיד עשיו, נון א', שזה נתניהו, אובמה. נכון, נכון, נכון, נכון. ב-44 גימטרי אדם. נכון, אתה זוכר, יפה. אפשר להגיד את זה בוודאות 100% שזה יהיה בתקופה שלו?
אנחנו משתדלים לדייק,
אבל הקדוש ברוך הוא מחליט מה שהוא רוצה.
תודה רבה, כבוד הרב. תהיה בריא.
כן, רבותיי,
אני נהניתי מאוד להיות איתכם, אבל אני רוצה להציע לכם הצעה אחת שהיא לא מגונה.
אנחנו יצאנו במבצע של התקליטור התורני לחלק מיליון ושבע מאות חמישים אלף
דיסקים בחינם לכל תושבי ישראל היהודים.
וזה יחולק,
בעזרת השם, כמו שהאנציקלופדיה התחלקה.
ובזה יש מאות ספרים תורניים
עם מנוע חיפוש שניתן יהיה לחפש כל ערך שמחפשים,
ואז אדם יוכל ללמוד תורה בנקל, כולל גמרא מבוארת.
הכול יהיה קל,
כולל הלכות בתמונות.
כל ל' ט' מלאכות של שבת, שזה קשה לדעת, להכיר, ללמוד, רואים בתמונות, מותר ואסור.
כל הלכות שביעית,
כל מיני דינים שקשים מאוד,
הכול בתמונות.
צבעוני, אתה רואה את הכול, מותר ואסור.
כל זה נעשה בהרבה מאמץ והגיעה ורכישת זכויות של ספרים
ופיתוח תוכנה והפצה,
שכל זה עלויות של מיליונים.
ואנחנו נותנים אפשרות לכל אחד שרוצה לזכות
בביליונים, ביליונים, ביליונים, ביליונים, ביליונים, ביליונים של מצוות של תלמוד תורה,
שיהיה מכלל החלוקה הזאת,
להיות שותף במכלול הזה על ידי רכישת מניה בעשרה תשלומים,
על סך של 4,000 שקלים,
400 שקלים לחודש.
יכול אדם לרכוש מניית זכות,
שותפות,
שותפות בכל המיליונים האלה.
עשינו את זה באנציקלופדיה, וברוך השם זכו בזה שכחצי מיליון איש התחזקו מהאנציקלופדיה על פי סקר שנעשה,
ופה אנחנו מאמינים באמונה שלמה שרבים ישתמשו כשהתורה תהיה נגישה ובקלות בתוך המחשב בתקליטור,
ואתה לא מחזיק ספרייה גדולה שאף פעם, חוץ מלנקות, לא פותחים כמעט כלום.
גם לא יודעים מה לחפש ואיפה,
כי אדם צריך לעבור על הספרים בשביל לדעת איפה כתוב מה.
בתוך תקליטור, כל מילה, כל שאלה, כל עניין,
אתה רק מקליד,
עושה אינטר ומקבל את כל התשובות.
כל זה נמצא במבצע הזה של התקליטור התורני.
יהודי יקר, יהודיה יקרה,
הוצגה לפניכם טעימה מתורתנו הקדושה,
אם ברצונכם,
להמשיך לבדוק ולעמת את האמונה.
אינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר, רחוב מתתיהו 10, בני ברק, או לטלטל למספר 03-677779 וגם לפקסס ל-03-6765320.
כתובתנו באינטרנט
www.shop.net ניתן לצפות בחינם,
באתר שופר, בלמעלה מ-500 הרצאות של הרב אמנון יצחק שביטה.
ולכן, ניתן לרכוש משרדי שופר,
באיזו גודל צפייה.
שחרור אונים
אנציקלופדיות ספר עולם התשובה ניתן להוריד הרצאות ונגן mp3.
כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת וחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.