מלא תשומי - חלק א

- - - לא מוגה! - - - 

‫‫‫‫

‫‫‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫ערב טוב. בעזרת השם נעשה ונצליח, ‫והשם עלינו וברחמיו ירוויח. ‫הדברים שנאמר הערב יהיו

‫לרפואת ערן אשר בן ברכה,

‫וזיווג הגון מהרה.

‫ולהצלחת ארגון שופר,

‫לרפואת שרה רסיה בת מרים,

‫רפואה שלמה מהרה,

‫לרפואת שמחה בת חנינה,

‫רפואה שלמה,

‫ולעילוי נשמת גיתי בן גשה,

‫מנוחתו עדן.

‫רפואה שלמה לדבור החיה בציוויה,

‫שתרמה המניה.

‫כן, אנחנו נלמד בפרשת השבוע ‫מה שנוגע לפרשת מצורע,

‫ומזה נלמד את נושא המחלות,

‫לשון הרע והתרופות.

‫איך מתרפאים מזה?

‫כתוב, ועצרו על בגדיו יהיו פרומים, ‫וראשו יהיה פרוע, ועל שפם יעטה.

‫יש להתבונן בתורת המצורע,

‫מפני מה החמירה בו התורה יותר ‫משאר טמאים שהוא צריך לשבת בדת.

‫מחוץ למחנה הוא צריך לשבת בדת.

‫ואמרו חכמים זיכרונם לברכה ‫שלא יהיו שאר טמאים יושבים עמו.

‫אז הוא יושב לבד מחוץ למחנה.

ועוד דבר,

‫הוא צריך להכריז על ריחוקו.

‫טמא, טמא יקרא.

‫הוא כל הזמן צריך להודיע שהוא טמא.

‫הוא צריך לקרוא כל הזמן טמא, טמא, טמא, טמא.

‫וגם בגדיו יהיו פרומים, קרועים.

‫ולא מצינו דבר זה בשאר טמאים ‫שהם חויבו בזה,

‫כמו טומאת זב וכו'.

‫אבל לפי מה שהורו אותנו חכמים, ‫זיכרונם לברכה,

‫שהעניין מצורע הוא מוציא שם רע,

‫מה זה מצורע?

על מה הוא נהיה מצורע?

על מה יש לו נגעים?

על זה שהוא מוציא שם רע על חברו.

‫כי טבע האדם לראות את חסרון חברו,

‫גם כשזה מעורב

ב-99 חלקים של טוב.

‫זאת אומרת, אם החבר שלו

כמעט 100% בסדר,

‫אבל יש איזה פגם אחד או איזה עניין אחד,

‫הוא תופס את העניין,

‫שוכח מכל הטוב ומוציא את הרע.

‫מוציא שם רע.

אבל לגבי עצמו,

גם אם ילך בטל כל היום,

‫ויעשה רק גמילות חסדים, ‫פעם ביום משהו קטן,

‫הוא כבר לא ירגיש שום חסרון בעצמו,

‫ויראה שיש בו רק מעלות.

99% הוא גורנישט מיטגורנישט,

‫לא עושה שום דבר, בטלן,

‫אבל פעם ביום הוא נותן צדקה, ‫עושה גמילות חסדים,

‫הוא רק רואה מעלות בעצמו, ‫ואין לו שום חסרון.

‫בעל השני, על חברו,

‫אפילו 99% הכול מצוין,

‫והוא עושה רק מצוות ומעשים טובים,

‫אם הוא ימצא איזה דופי קטן,

‫כבר מוציא לו שם רע.

‫לכן דייקו חכמים, זיכרונם לברכה, ‫וקראו אותו בשם מוציא שם רע.

כלומר,

שלגבי האחרים יש לו טבע חדש,

‫שהוא מוציא את הרע.

‫הוא חותר ומוצא גם בחלק הטוב ‫את הרע שיש בחברו ומפרסמו.

‫והוא לא יכול להתנצל לומר, ‫מה אני יכול לעשות? ‫אני אדם ישר, אני דוגרי, ‫אני אומר את האמת,

‫כי כלפי עצמם...

כלפי עצמו הוא לא מתנהג כך

אז אין לו שום התנצלות לומר

שהוא פועל בהתאם גם כלפי עצמו וגם כלפי אחרים

והנה חובת אדם בעולמו היא להפך

על עצמו אמרו חכמים זיכרונם לברכה אפילו כל העולם אומרים עליך שאתה צדיק

הווה בעיניך כרשע

כל העולם אומרים עליך צדיק

איפה שאתה הולך אומרים איזה צדיק, איזה צדיק, איזה צדיק

חכמים זיכרונם לברכה אומרים לנו אתה תהיה בעיניך כרשע

למה שבן אדם יהיה בעיני עצמו כרשע?

למה?

צריך שיחשוב את עצמו צדיק זה טוב, זה מעודד, לא?

אומרים חכמים זיכרונם לברכה האנשים רואים רק לעיניים

הם לא יודעים את תוך-תוכיותו של האדם

אבל השם יראה ללבב

אז כלפי האנשים, אם הם אומרים לך שאתה צדיק

אז כלפי מה שהם רואים בעיניים אולי אתה יוצא ידי חובה

אבל כלפי מה שהשם יודע עליך,

מה שהוא רואה ללבב

אז אתה תחזיק מעצמך רשע כי אתה ודאי לא צדיק כמו שחושבים כולם

בעיני השם יתברך

אז לכן אל תשלה את עצמך

ואדרבה

לעולם אדם צריך

לחפש ולחטט כמה שאפשר לתקן את מעשיו

לא במקום שאנשים לא יודעים ולא רואים

אלא במקום שהקדוש ברוך הוא יודע בדיוק

מהם מעשיך

כי בסוף את הדין אנחנו לא נותנים לפני בשר ודם אלא לפני הקדוש ברוך הוא

ושם לא נוכל להסתיר שום דבר

כי הוא חופש חדרי בטן

רואה כליות בלב

ויש משנה שמסבירה

כמה אנחנו צריכים ללמד זכות

רבי יהושע,

יהושע בן פרחיה וניתאי ארבלי

הם אומרים כך

יהושע בן פרחיה אומר

עשה לך רב

וקנה לך חבר

והביא דן את כל האדם לכף זכות

מה פירוש והביא דן את כל האדם לכף זכות? כל אדם ואדם

אפשר לדון אותו לכף זכות? כל אדם

אומר הרמב״ם בפירוש המשניות

העניין הוא כשיהיה אדם

שלא תדע בו אם הוא צדיק או רשע

ותראה אותו שהוא עושה מעשה או אומר דבר

שאם תפרש אותו על דרך אחת

אז זה יהיה טוב

ואם תפרש על דרך אחרת יהיה רע

זאת אומרת הדבר הזה ניתן לפרש אותו לטוב ולרע

והאדם הזה

אתה לא יודע אם הוא צדיק או רשע

אז אתה מסופק לגבי האדם

ואתה מסופק לגבי המעשה

אם המצב הוא כזה קח אותו על הטוב ולא תחשוב בו רע

זה נקרא לדון אותו לכף זכות

אבל אם יהיה האדם נודע שהוא צדיק מפורסם ובפעולות טובות

ונראה לנו איזה פועל

שהעניין הזה שהוא עושה

זה פעולה רעה

ואדם לא יכול להכריע את המעשה שהוא רואה עכשיו שהוא טוב

רק בדוחק גדול מאוד ואפשר, אפשרות רחוקה

ראוי שתיקח את הדבר הזה שאתה רואה שהוא נראה לא כל כך טוב

שתיקח אותו לצד הטוב

משום שיש אפשרות

כלשהי שזה טוב

ולא מותר לחושדו

כי כל החושד בכשרים לוקה בגופו

אז הרמב״ם מביא ציור, אדם שהוא מפורסם בצדקותו

ומעשיו טובים

אבל אנחנו רואים סוג פעולה

שהיא קשה מאוד ללמד עליה זכות. לדוגמה

אנחנו רואים אדם מפורסם שהוא חרדי

ופתאום אנחנו רואים שהוא נוסע עם אוטו בשבת

והוא עבר לידינו ואנחנו נדהמים, ראינו אותו בשבת

אז אי אפשר להגיד שהנסיעה הזאת בשבת מותרת, זה דבר ברור שזה אסור לחלל שבת

מה אנחנו נוכל ללמד עליו זכות?

נוכל ללמד עליו זכות

כן? מה הזכות?

או שהוא חולה מסוכן שצריך להגיע לבית חולים

או שיש לו יולדת

אבל אם נראה אדם שהוא מפורסם כרשע

והוא נוסע בשבת

והוא גם מחזיק סיגריה ביד

ושומע רדיו

אפשר ללמד עליו זכות, אולי היא יולדת, אולי הוא חולה

אי אפשר ללמד עליו זכות

תינוק שנשבע זה לא סיפור כל כך פשוט ובפרט לא אצל הספרדים

מכל מקום

גם אם יהיה רשע ויתפרסמו המעשים שלו

ואחר כך ראינו שיעשה מעשה שכל הראיות מראות שזה טוב

אדם רשע שעושה מעשה טוב

כיוון שיש בו אפשרות של רע

אנחנו נדון אותו לכף חובה

כי יחנן קולו אל תאמן בו

כי מרשעים יצא רשע

אין ללמד זכות על רשע מפורסם

אפילו אם רואים מעשה טוב שהוא עושה

אבל במעשה הטוב ניתן להסבירו גם על צד הרע

צריך לדון אותו לכף חובה

וכשיהיה בלתי ידוע במעשה כמו שאמרנו בהתחלה

לא מוכרע לכאן ולכאן

על פי דרך החסידות

צריך לדון לכף זכות

לאיזה קצה שיהיה משני הקצוות

ובואו תשמעו מעשה מדהים שמובא בגמרא

בתלמוד בבלי במסכת שבת דף קכז

תנו רבנן

אדן חברו לכף זכות דנין אותו לזכות

אז קודם כל מרוויחים מזה אם אתה דן אנשים לזכות גם אותך דנים לזכות בשמיים

אז ככה המעשה

מעשה באדם אחד שירד מגליל העליון

ונזכר אצל בעל הבית אחד בדרום שלוש שנים

עבד אצל בעל הבית שלוש שנים רצופות

ערב יום הכיפורים אמר לו תן לי שכרי ואלך ואזון את אשתי ואת בניי

אמר לו אין לי מעות

אין לי כסף

אמר לו תן לי פירות

אמר לו אין לי

אמר לו תן לי קרקע

אמר לו תן לי בהמה

אמר לו תן לי קרים וקסתות

אין לי,

אין לי,

אין לי, הכל אומר לא אין לי.

הוא רואה שיש לו,

הוא אומר אין לי.

הבשיל את כליו לאחוריו

והלך לביתו בפחי נפש.

לאחר הרגל

נטל בעל הבית שכרו בידו

ועימו מסוי שלושה חמורים,

אחד של מאכל

ואחד של משתה

ואחד של מיני מגדים,

והלך לו לביתו.

אחר שאכלו ושתו, נטל לו שכרו.

אמר לו,

בשעה שאמרת לי, תן לי שכרי, ואמרתי לך, אין לי מעות.

במה חשדתני?

אמרתי, שמא פרקמטיה בזול נזדמנה לך ולקחת בהן.

אז אני דנתי שבטח הזדמנה לך איזה סחורה בזול,

ואתה זקוק למעות האלה בשביל שאתה תוכל לקנות את העסקה הטובה והמוצלחת, לכן לא היה לך מזומנים.

ובשעה שאמרת לי, תן לי בהמה, ואמרתי לך, אין לי בהמה,

במה חשדתני?

אמרתי, שמא מושכרת ביד אחרים,

שהבהמות הן בעצם סחורות.

בשעה שאמרת לי, תן לי קרקע,

ואמרתי לך, אין לי קרקע,

במה חשדתני?

אמרתי, שמא מוחכרת ביד הנשים.

ובשעה שאמרתי לך, אין לי פירות, במה חשדתני?

אמרתי, שמא אינן מעוסרות.

ובשעה שאמרתי לך, אין לי קרים וקסתות,

במה חשדני?

אמרתי, שמא הקדיש כל נכסיו לשמיים.

אמר לו בשבועה.

כך היה.

הדרתי כל נכסיי בשביל הור...

אורקנוס בני שלא עסק בתורה

אני פשוט הידרתי

הוא נדר נדר שהבן שלו אורקנוס

לא ייהנה מכל נכסיו כלום

לכן לא היה לו נכסים

בגלל שהוא לא עוסק בתורה

וכשבאתי אצל חבריי בדרום

התירו לי את כל הנדרים

ואתה כשם שדנתני לזכות

המקום ידין אותך לזכות

מי מאיתנו היה מלמד זכות על מישהו

שעבד אצלו שלוש שנים רצוף

ומגיע לו נגיד מאה אלף שקל

והוא רואה חבילות אצלו בכיס

של שטרות

הוא אומר לו תן לי כסף, הוא אומר לו אין לי

תן לי בהמות, הוא רואה מסתובבות בהמות בלי סוף, אין לי, הכל אין לי

זה היה נגמר בזה שהוא היה הולך ועוזב אותו

או שהוא היה מגיע לבית חולים?

מסתבר שזה ככה היה נגמר, לא?

מי זה היה זה שעבד אתם יודעים?

זה שעבד

ודן לזכות אתם יודעים מי זה היה?

זה היה רבי עקיבא

ורבי עקיבא דן לזכות

ודנו אותו לזכות מן השמיים.

טבע האדם לראות על חברו רק את צד החוב

גם כשהוא מעורב בתשעים ותשע חלקים של טוב וזה עקום, זה עקמימות.

וכן טבעו על עצמו שהוא לא רואה רק את הזכויות של עצמו

וגם זה עקמימות.

מהי הישרות?

הישרות והמציאות

הן דרך התורה שאמרו חכמים זיכרונם לברכה אפילו כל העולם כולו אומרים עליך

שאתה צדיק

אתה אביא בעיניך כרשע.

והנה הטבע הזה לראות חסרון על חברו גורר אחריו כמה קלקולים.

אמרו חכמים שימו לב כל מי שיש לו שלושה דברים הללו מתלמידיו של בלעם הרשע.

היום נוכל לדעת סוף סוף

אם אנחנו מהתלמידים של בלעם

או שאנחנו מהתלמידים של אהרון.

התלמידים של בלעם

יורדים לבאר שחת

לגיהינום

ותלמידי אברהם אבינו נוחלים את העולם הבא.

איך נדע?

התלמידים של בלעם

יש להם עין רעה,

יש להם רוח גבוהה,

הכוונה גאווה,

יש להם נפש רחבה,

הכוונה תאווה.

עכשיו,

העניין של עין רעה

זה כשרואה את חברו מצליח,

שחולקים לו כבוד,

יש לו עין רעה עליו.

או כשהוא רואה שיש לו ממון,

יש לו עין רעה עליו.

והוא דן את ההצלחה שלו,

זה שמכבדים אותו,

או זה שיש לו עושר,

הוא דן את ההצלחה שלו שהיא במקרה,

בגדר מציאה.

הוא קומבינטור,

הלך לו קלף בחיים,

כל מיני תירוצים, העיקר לא להצדיק שהוא ראוי לכבוד,

ושהוא לא ראוי

לממון.

זה נקרא עין רעה.

עכשיו,

הוא לא מעלה בדעתו שבגלל מסירות הנפש של האדם

הוא זכה לקבל את כל מה שהוא השיג,

ולכן שולטת עליו עין רעה.

חכמים זיכרונם לברכה אמרו המוצא מציאה,

מה יעשה?

יקנה ספר תורה.

כדי שלא תשלוט בו עין רעה.

שמעתם?

כי אם בן אדם מוצא מציאה,

וכולם,

מה, וואו, ראית? ראית?

ראית?

העין רעה הולכת עליו.

אבל אם הוא קונה ספר תורה,

אז העין הרעה סוטה ממנו הצידה לכיוון הספר תורה.

אדם הרוויח בלוטו, הרוויח פיס,

יעשה משהו של צדקה גדולה,

שהעין תלך ממנו לכיוון אחר.

וכמו שכתוב על משה רבנו, ויקנאו למשה במחנה.

אתם מאמינים

שהיו אנשים בדור המדבר שדיברו לשון הרע על משה רבנו וקנאו בו?

קנאה לא חיובית,

קנאה שלילית?

אתם יודעים, משה רבנו, הגובה שלו היה חמש מטר.

חמש מטר, שתי קומות.

והיה לו עורף גדול.

ויביטו אחרי משה, היו מסתכלים אחריו,

ואחד אומר לחברות, ראית?

תראה איזה עורף, כל העורף הזה על חשבוננו.

ראית?

אז השני, מה עונה לו?

אומר לנו מי שעובד במלאכת המשכן ואוסף את הכסף של כולם, מה רצית?

מה רצית?

שמעתם דבר כזה?

ככה חשדו את משה רבנו.

משה רבנו לא היה צריך לעשות חשבון עם ישראל, כי היה נאמן בכל ביתו של הקדוש ברוך הוא.

ולמרות זאת הוא עשה איתם חשבון על כל דבר ודבר.

ועם כל זה,

תמיד יש

צרי עין,

בעלי עין רעה,

שיכולים לראות

את הדבר כך.

מי למשל?

קורח.

קורח היה עשיר. אומרים עשיר כמו קורח?

למה?

כי כל העושר שהיה במצרים, שהצטבר בשנות

הרעב

כשבאו כולם לקנות במצרים,

כל עושר העולם היה במצרים,

הוא נגנז

שלושה גנזים.

ושליש מכל העושר של מצרים לקח קורח כשיצא ממצרים.

לכן אומרים עשיר כקורח.

שליש הממון של העולם היה לו.

ועם כל זה שפיקח היה,

והיה בעל רוח הקודש, התקנא במשה רבנו.

והוא לא ראה את המסירות נפש של משה רבנו בתוך האוהל,

הוא רק ראה את השררה של משה רבנו כשהוא הולך

מחוץ לאוהל.

זאת אומרת, הוא ראה את הכבוד.

אתם רואים? יש אנשים,

הם רואים רב.

על מה הם מסתכלים?

עם איזה רכב הוא בא?

ואז אם הם רואים רכב מיוחד,

אה, וואו, וואו, וואו, ראית? ראית?

ראית?

מה ראית?

חמור מוזהב.

מה ראית?

את הרכב הוא רואה,

ואת העמל של הרב במשך עשרות שנים של חייו הוא לא רואה.

הוא מקנא רק ברכב,

והוא לא מקנא בתוכן של הרב.

זה עין רעה.

זה מתלמידיו של בלעם.

תשמעו,

מעשה בבעל שם טוב.

זכר צדיק לברכה,

שבא פעם לשבות שבת

בפולנה

כשהוא נוסע במרכבה מהודרת.

היה שם אחד בעל מחלוקת

שהלך ורינן אחרי הבעל שם טוב,

שהוא נוהג בגדלות וברחבות.

מה פתאום הוא הולך כל כך ככה בהרחבה ולוקח לו מרכבה מהודרת?

נענה הבעל שם טוב ואמר,

למשל, למה הדבר דומה?

למלך

שחיפש אחרי סם רפואה מיוחד שיש בו כדי לחיות לעולם.

בא חכם אחד

ונתן לו סם רפואה.

מה הסם? אמר לו, אתה רוצה להאריך ימים לעולם?

תתרחק מהגאווה ותתנהג בענווה.

זה מה שאמר לו.

מיד החל המלך לנהוג ענווה

עד כדי כך

שהיה הולך ברגל אחרי המרכבה המלכותית.

המרכבה נוסעת,

והוא לא עולה עליה שלא תהיה לו גאווה,

הוא הולך אחרי המרכבה.

אבל ככל שהרבה לנהוג בענווה,

הלכה וגברה הגאווה שלו יותר ויותר.

למה? כי הוא ענב גדול.

והיה אומר רבי תוראו,

הרי אני מלך גדול,

ועם כל זה אני ענב.

בא החכם שוב והסביר לו,

לא לזה התכוונתי,

אלא תעלה ותשב בתוך המרכבה המלכותית,

אבל תהיה ענב בלב פנימה.

אומנם הענבה הזו תעלה לך בקושי רב,

אבל זו תהיה ענבה אמיתית.

לשבת בתוך העגלה המלכותית

ולהישאר ענב,

זה המעלה של ענב,

לא זה שהולך אחרי הרכב

או שהולך עם רכב טרנטה

והוא מתגאה בזה שהוא ענב.

הרבי בוני מפשיסחא, זכר צדיק וברכה, היה מפרש

מה שאנחנו אומרים בתפילה,

משפיל גאים

ומגביה שפלים,

והלא קשה.

לשם מה יש להגביה את השפלים?

הרי מוטב

שהם יישארו בשפלותם.

הרי מי שהוא יותר נמוך זו מעלה יותר גדולה.

מי שמרגיש שהוא שפל זו מעלה יותר גדולה.

אלא מה התירוץ?

את מי מגביה הקדוש ברוך הוא? איזה שפלים?

את השפלים האמיתיים.

מפני שאם הם הגיעו כבר לשפלות אמיתית,

חזקה עליהם שהם יישארו בשפלות הזאת

גם לאחר שיגביהו אותם.

כמו שכתוב, כל המקיים את התורה מעוני,

סופו לקיימה מעושר.

הכוונה, מי שזכה לעבוד את השם וללמוד תורה מתוך עוני ודוחק,

בטוח שהעושר לא יסנוור אותו,

הוא יוכל להמשיך ללמוד תורה,

לכן השם נותן לו כבר תורה עם עושר.

אין הרבה אנשים שיכולים ללמוד תורה עם עושר,

כי הם עסוקים.

לא כל המרבה בסחורה מחכים.

אבל מי שקיים את התורה מעוני,

חזקה עליו שהוא יקיים אותה גם מעושר.

אותו דבר פה במגביה השפנים.

נמצא שאנחנו רואים שמצד החסרון של חברו

מסתעף מזה מידת עין הרע.

כשאדם רואה חסרון באחרים,

זה נובע מעין רעה שלו.

מזה גם יוצא לו רוח גבוהה,

שזה דבר שני מתלמידי בלעם.

כיוון שיש לו עין כל כך חריפה,

שהוא יכול לחתור לחפש את החסרונות של האדם,

גם בבני אדם שהם גדולים ומושלמים במעלות ומידות טובות,

גם בהם הוא מוצא קצת פסול,

זה רק בגלל שהוא בעל רוח גבוהה, גס רוח, הוא בעל גאווה.

כיוון שהוא מרגיש את מעלתו יותר מאחרים,

אחרת,

וכי היה עולה על דעתו לחפש חסרונות בגדולים ממנו.

ומזה גם מסתעף עוד דבר אחד,

זה הדבר השלישי של תלמידי בלעם,

זה נפש רחבה.

כי מתוך שהוא מתרחק מחברת החכמים והוא לא מחזיק אותם כבר לחכמים, למה?

כי הוא מצא איזה דופי קטן לפי דעתו.

ממילא הוא מתרחק מדרכיהם,

לא נמשך אחר דבריהם,

ליבו נעשה אטום,

מאבד את הרגשות למעלות שכליות,

ומתוך זה מתגבר עליו הנפש הצמאה להנאות העולם הזה,

והוא נהיה בעל נפש רחבה שרוצה למלא את נפשו בתאוות נמיו זאת.

אז זה מתלמידי בלעם.

להפך,

תלמידי אברהם אבינו,

כל מי שרואה בזולת רק את צד המעלה,

תמיד הוא רואה את המעלות של השני,

ועל עצמו הוא רואה תמיד את החסרון,

מזה יש לו עין טובה,

רוח נמוכה ונפש שפלה.

כיוון שהוא מכיר את המעלות של הזולת,

הוא מביט על ההצלחות שלו בעין טובה.

מזה נהיה לו רוח נמוכה,

שהוא מבין שחסר לו מסירות נפש.

כיוון שחברו הגיע למעלה גדולה וגבוהה, זה בגלל שהוא מסר את נפשו.

ממילא הוא מתקטן עוד יותר בעיני עצמו,

ונהיה לו רוח נמוכה, לא בעל גאווה, הפוך,

כי הוא מבין שהוא חסר עדיין

במסירות נפש כמו חברו.

ומזה גם

נהיה בעל נפש שפלה,

שהוא מתחיל להסתפק, הסתפקות,

ולא מתגבר עליו יצר החמדה מחמת הקנאה,

כי הוא מחזיק את עצמו לאינו ראוי.

אז מי שזוכה

להביט על הזולת בשבח תמיד ולראות את מעלותיו,

אז הוא זוכה להיות מתלמידיו של אברהם אבינו עם עין טובה.

ועל עין טובה כתוב,

טוב עין הוא יבורך.

אל תקרא יבורך,

אלא יברך.

לא רק שהוא זוכה לברכות הוא בעצמו,

הוא גם זוכה להיות מברך אחרים.

והברכה שלו,

היא מצליחה תמיד,

כי העין שלו טובה.

ויש להתפעל ממה שאמרו חכמים זיכרונם לברכה,

שגם מי שחושב על חברו רק טוב,

אבל אם היה בידו לחשוב עליו יותר טוב,

והוא לא חשב עליו יותר טוב,

יש עליו טענה.

שמעתם?

אתה כבר חושב על החבר שלך טוב,

אבל יכולת לחשוב עליו עוד יותר טוב.

ולא חשבת עוד יותר טוב, יש טענה.

כמו שאול המלך.

שאול המלך היה צדיק גדול,

וכשהוא נפטר הספידו אותו דוד המלך וכל ישראל.

אבל כיוון שלא הספידו אותו כראוי, נענשו ישראל בעונש שמתו אלפים מישראל.

כי יכלו להגיד עליו עוד יותר מעלות

ממה שאמרו עליו.

וכיוון שלא אמרו,

נענשו בעונש מר של רעב שקשה מכולם.

לא רק על גדולים, אם אתה יכול להגיד יותר טוב,

יש טענה. גם על הפחותים ביותר, אם אתה יכול להגיד עליהם משהו טוב ואתה לא אומר,

גם כן יש בעיה.

לדוגמה, דוגמה קיצונית,

הכתוב אומר, לא יבוזו לגנב

כי יגנוב

למלא נפשו כי ירעב.

גנב רעב

שאין לו מה לאכול

והלך וגנב מחמת הרעב,

אז הפסוק אומר לא לבוז לו.

לא לבוז לו. כל זה מדובר שזה לא גנב,

שזה המקצוע שלו, אלא אחד

שבגלל רעב הלך ולקח בלי רשות בשביל להשביע את רעבונו,

כי הוא רעב ממש.

הוא לא יכול להחזיק מעמד.

אז חייב הכתוב להשתתף בצערו ולהביט על החטא שלו בעין טובה כי הוא לא גנב מותרות,

אלא הוא גנב הכרחיות, אחרת הוא הולך למות.

ועוד אמרו,

גנבה אפום מחתרתה רחמנה קרא.

זאת אומרת,

גנבים אפילו שהולכים לגנוב,

הם מבקשים מהקדוש ברוך הוא שיציל אותם, שלא ייתפסו וייפלו בבית האסורים.

אז גם גנב, יש גנבים מאמינים.

הם לא רק מאמינים בשם, הם גם מאמינים שיצליחו לגנוב.

אבל הם מבקשים מהשם שלא ייתפסו ולא יאסרו.

ממילא עכשיו מובן לנו מה שהחמיר התורה למי שמוציא שם רע,

שיהיה נפרד גם מן הטמאים האחרים.

למה הוא צריך להיות נפרד מן הטמאים האחרים? אמרנו, למה הוא שונה מכל הטמאים?

כיוון שאם הוא יהיה עם טמאים אחרים,

מה יקרה?

הוא ימצא בהם חסרון.

למה בודדו אותו?

למה הוציאו אותו מחוץ למחנה?

בגלל שאתה פוגע בין איש לאשתו, בין אדם לחברו, אתה מסכסך,

אתה מוציא שם רע על אנשים.

החברה שאתה נמצא בה, זה גורם לך להוציא שם רע.

אז אתה תשב לבד

ונשאיר אותך לבד, לא עם אחרים שלא תוכל

אחר כך להוציא עליהם עוד פעם שם רע,

כי אחרת לא תגיע לתיקון אף פעם.

לכן אתה צריך להתבודד

ולזכור שאתה מבודד

בגלל שאתה לא טוב בחברת אחרים.

וככה תוכל לפשפש במעשיך ולחזור בתשובה ולתקן.

אתה גם צריך לקרוא כל הזמן טמא, טמא.

טמא, להודיע לכולם,

כי עד היום מה היית עושה?

קורא לאחרים, זה טמא, זה רשע, זה גנב, זה ככה, זה ככה.

לא, לא, לא.

עכשיו אתה תקרא לעצמך טמא, טמא.

אתה חייב להכריז כל הזמן.

ואתה צריך ללכת גם עם בגדים פרומים,

קרועים.

למה?

להראות שאתה לא שלם בכלל.

כל-כולך קרעים ושסעים.

אתה בעצמך פגום.

אז לכן, מוציאים אותו החוצה,

מחוץ למחנה בודד,

ובשונה מכל האחרים.

טוב, זה למדנו עכשיו, את היסוד הזה,

ולמדנו גם לאן זה מוביל,

עד שאדם יכול להיות מהבנים,

מהתלמידים של בלעם,

או אם יהיה חכם וילמד תמיד זכות על אחרים,

כמו שלמדנו לפי הכללים,

יכול להיות מתלמידי אברהם אבינו.

מה זה נוגע אלינו?

כל המחלות שאנחנו שומעים, סרטן מאחרים, שתדעו לכם, זה בא על נגעים האלה

שאדם מדבר לשון הרע, מוציא שם רע על אחרים וכו'.

ואז

הוא צריך להיות בדד.

וממש התהליך שעובר על מי שהיה מצורע

בזמן התורה,

גם זה רואים.

כי אחרי שהוא מטהר כבר

והמצורע חוזר,

צריך לגלח את כל שערותיו בכל גופו.

בגבות, בריסים, בשערות, בכל מקום, כל הגוף.

וראיתם אנשים שיש להם את המחלה, מה קורה?

כל השערות נושרות להם.

זאת אומרת, זה מעין המראות נגעים שהיו בזמן התורה.

רק אז זה היה בדרך של השגחה מן השמיים,

והיו רואים את הדברים בדרך נס.

איך זה היה?

הקדוש ברוך הוא, כשרצה לאותת ולהודיע למישהו במשפחה

שהוא לא בסדר,

אז בהתחלה היה מראה מראות נגעים שכערורות ירקרקות בתוך הבית.

ופתאום מבצבץ לו

שמה כתמים

שהוא מבחין שזה

איתות מן השמיים. הוא צריך להזמין את הכהן

שיגיד אם זה טהור או טמא,

ואם אין עצה צריך לסתור את האבנים מהבית.

אם אדם מבין את המסר וחזר בתשובה,

אז זה נגמר.

אם לא,

הוא מקבל נגעים בבגדים,

והבגדים שלא נהיו מנוגעים.

אם הוא מבין,

הנה מה טוב מנעים, אם לא,

זה בא לו בגוף.

וכשזה בא לו בגוף הוא הופך להיות מצורע,

ואז מוציאים אותו מחוץ למחנה ומסגירים אותו הסגר שבעה ימים,

ובא אליו הכהן ובוחן ובודק אם עשה תשובה או לא תשובה.

אין תרופות,

אין תרופות.

התרופה היחידה זה מה שמבודדים אותו שעושה חשבון נפש,

שיעשה את מה שאמרנו,

ורק אם הוא חזר בתשובה אמיתית,

אז הוא ייפטר מהצרעת.

אם לא, הוא ימות ככה.

זאת אומרת, אם בא על בן אדם חלילה מחלה כלשהי,

הוא חייב להתבונן שהקדוש ברוך הוא שלח לו את הדבר הזה משמיים, להעיר אותו הערה אחרונה.

אם הוא יבדוק לפני כן,

הוא יראה שהשם כבר אותת לו מזמן,

כי בהתחלה הוא פוגע בממון,

בבתים,

כל מיני בעיות,

סכסוכים,

כל מיני חובות,

צרות,

אבל עדיין לא בגוף.

כשכל זה לא הספיק,

ובן אדם חושב שזה מקרים שקורים ככה בעולם,

והוא לא מבין שזה בהשגחה,

אז הוא מקבל את זה בגוף.

לא תמיד זה בא ישר, לפעמים זה איתות.

לפעמים זה בא והולך,

ואחר כך זה חוזר.

אבל נותנים לבן אדם איתות משמיים שיתבונן,

ויבין, וישכיל,

כיוון שהיום הייסורים והמחלות

זה הנביאים.

פעם,

כשאדם היה חולה מסוכן,

הוא רואה לו איזה צרות, למי היה הולך? לנביא.

והנביא היה אומר לו,

לפי מה שהוא רואה עליו,

מה הסיבה והשורש לייסורים, לצרות או למחלות?

והיה אומר לו, תקן זה וזה וזה וזה,

ואתה תרפה.

וככה היה עושה.

היום כשהם נביאים,

המחלות הם הנביאים.

הם באים ואומרים,

תקן זה וזה וזה וזה.

אז זאת אומרת,

אדם צריך להתבונן ולפשפש במעשיו כל הזמן,

ולא בכדי אנחנו חוזרים כל שנה ושנה ולומדים פרשת מצורע.

כל פעם

נותנים לנו תזכורת, אל תשכחו,

יש מחלות בעולם

והן לא באות סתם,

הן באות בחשבון מדוקדק,

כי אין אדם נוקף אצבע למטה,

אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה.

וגם אדם שלפעמים יש לו עוני,

הרי עני חשוב כמת,

אז זה גם כן איסורים.

בחסוך בנים חשוב כמת,

במצורע חשוב כמת,

ועוד כמה בעלי איסורים חשובים כמת.

אז זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא מביא איסורים על האדם,

והאדם צריך לדעת איך לפרש אותם, איך להבין אותם, אם הוא לא יודע, ילך לרב

ויסביר לו.

אבל צריך גם לפעמים לשמוח כשהקדוש ברוך הוא נותן לאדם איסורים.

למה?

קודם כל הוא חס עליו.

זה שהוא מאותת לו זה עוד טוב.

כשהאוטו מאותת לך שנגמר השמן,

זה טוב מאוד.

כי אם הוא לא היה מאותת שנגמר והיה נגמר, היה הולך מנוע.

אז יותר טוב שהוא מאותת. אולי זה מרגיז קצת,

שזה מאותת או מצפצף.

אבל עדיף, אם תשתיק את זה ותשכח אתה תאבד את האוטו.

אז אם הקדוש ברוך הוא מביא לך כל פעם איתותים,

אל תמהר לקחת כדורים ולהגיד הנה עם הכדורים אני פותר את הבעיה.

כי אתה פותר את הבעיה,

אתה לא ממלא שמן.

אתה פשוט מכבה את הנורית.

אבל זה לא פותר את הבעיה כי לא טיפלת בשורש של הבעיה.

אם בא חולי,

אתה צריך עם התרופות גם לרפא את הנפש.

אם לא, זה יבוא בצורה אחרת.

לכן אדם צריך להתעורר תמיד על הדברים האלה. ובואו תראו דוגמה שהרבה מתחבטים בה לפעמים ולא מבינים.

פעם התלוננה אשתו הרבנית

של החפץ חיים זכר צדיק וברכה

מדוע צריכים הילדים

שלנו ללבוש גם בחג את הבגדים הישנים?

לא היה להם כסף.

היו לובשים בחג,

שבחג צריך ללבש יותר יפה משבת,

ובכל המועד, אני אומר לכם, הלכה עכשיו שתדעו,

המבזה את המועדות אין לו חלק לעולם הבא.

מי זה מבזה את המועדות?

מי שלא הולך עם בגדי חג כל חול המועד.

חול המועד זה כמו חג לעניין לבוש

ולעניין אכילה. צריך לאכול בחול המועד,

לכבד אותו בכסות

ובמאכל ובמשתה.

מי שמזלזל בזה אין לו חלק לעולם הבא.

אז צריך להתלבש כמו בשבת,

כמו בחג.

כל חול המועד.

אז היא שואלת, למה בחג אין לנו בגדים להלביש את הילדים שלנו ואנחנו מלבישים אותם

כמו ביום חול,

והשכנים שלנו זוכים לקבל בגדים חדשים?

השיב לה החפץ חיים, זכר צדיק לברכה כך,

אנו הלא זכינו שעזה לנו השם,

ואנו בני תורה ומגדלים את בנינו לתורה.

על זאת עלינו להודות ולהלל השם יתברך.

אבל לא כך שכנינו.

הם עצמם אינם בני תורה,

וה' לא חנן אותם בבנים בעלי כשרון.

אז שורת הדין נותנת אפוא שלכל הפחות תינתן להם היכולת

להלביש את הבנים שלהם בבגדים חדשים ליום טוב.

אז אצלהם זה בחיצוניות.

החידוש והחדשנות.

ואצלנו הבנים שלנו הם מחדשים בתורה כל רגע ורגע, ומתחדשים בה.

אז אנחנו שזכינו לכזה,

לכזו מעלה,

אז אם אנחנו לא נלבש את הבגדים כמו של השכנים,

די לנו ועלינו להודות להשם יתברך. אבל הם מסכנים, אין להם כלום, אין תוכן.

אז לפחות בחיצוניות שיהיה להם בגדים טובים.

בגדים יפים וכו' וכו'.

זאת אומרת הכל צריך להסתכל מתוך נקודת מבט של התורה ולא מתוך צרות עין או קנאה

אלא להבין את המצב ולדעת לשפוט על פיו האם מצבנו טוב יותר או לא.

ולמדנו השבת דבר נפלא איך אדם יוכל לדעת

אם הוא בן העולם הבא

איך אדם יכול לדעת

האם היום אנחנו יכולים לדעת מי בן העולם הבא

אני אלמד אתכם פטנט איך תדעו

כשאדם נוסע לחתונה

של הבן שלו הבכור החשוב הצדיק

והנסיעה היא ברכבת במשך ארבע שעות

והוא לבוש מהודר מוכן

כל כולו שמחה

שהוא הולך עכשיו לרגע הנכסף של חייו לרעוד בחתונת בנו הבכור הצדיק.

כשהוא נכנס לרכבת

בכרטיס שהוא רכש ניתן לו מושב שהיה רעוע

אז כל הנסיעה של ארבע השעות הוא מתנדנד ככה בצורה לא נוחה

ואחר כך יש לו עוד בעיה

כשהוא ביקש שיביאו לו לאכול במחיר של הכרטיס שהוא שילם

אז מה קרה? הביאו לו אוכל והאוכל היה יבש

ואחרי כן הוא היה צריך, חוץ מכבודכם, לצאת לאיזשהו מקום

וזה לא היה פנוי

והוא היה צריך להמתין חמש דקות בחוץ

האם כל הדברים האלה יעיבו על השמחה שלו

כשהוא הולך לחתונה של הבן שלו?

לא.

מה יותר חשוב?

השמחה שהוא הולך עכשיו

או המעבר עכשיו של ארבע השעות

כשהוא נתקל בכמה בעיות כאלה ואחרות?

מה אתם אומרים?

השמחה נכון?

השמחה.

שימו לב עכשיו איך אתם בודקים אם אתם הולכים לעולם הבא או לא.

אם אתם יודעים שאתם הולכים לעולם הבא ואתם הכנתם את עצמכם לעולם הבא, לחתונה, לא של הבן הבכור שלכם.

זו החתונה שלכם.

חתונתו ושמחת ליבו של אדם

שכל מה שהוא נברא בעולם זה להגיע לסעודה האחרונה למעלה.

אם כל הדרך שאתם נוסעים עד לשם,

כל הזמן אתם שמחים

ולא משנה מה קורה לכם בחיים,

זה סימן שאתם בטוחים ויודעים שאתם הולכים לחיי העולם הבא,

וכל השאר זה קטן עליכם,

זה קצת דברים שמערערים את מצבכם,

קצת לא נעימים,

קצת לא טובים,

קצת כואבים,

אבל זה בדרך.

זה רק בדרך, ועוד מעט זה ייפסק.

עוד מעט נגיע לסעודה האחרונה.

ואם הכנו צידה לדרך,

אנחנו צריכים להיות שמחים בכל רגע,

בכל עת יהיו בגדיך לבנים.

אדם צריך להיות שמח,

ותשחק ליום האחרון.

אתה מתכונן כל יום לקראת המעבר.

אנחנו לא נשאר פה.

אנחנו במעבר.

העולם הזה פרוזדור לטרקלין.

התקן עצמך בפרוזדור כדי שתגיע ותיכנס לטרקלין.

אז מי שמכין את עצמו הוא שמח שמחה גדולה.

שמחה גדולה.

כשאדם בונה בית,

ונגיד הוא בונה בית פרטי, עשה זאת בעצמך.

וזה שלושה מפלסים,

וזה לוקח שלוש שנים לבנות את זה,

והוא מדקדק על כל דבר ודבר,

ורוצה את העריחים הכי טובים, רוצה את הנברשות, רוצה את החשמל,

ורוצה בית ממוחשב, ורוצה, ורוצה, ורוצה, והוא מכין את הכול.

אז כל יום הוא קם מהבוקר עד הלילה,

והוא נשאר עם כל הפועלים,

והוא עובד איתם ומתאבק באבק, וכל הזמן יש לו טענות, למה לא עשית את העבוד יותר מהר, נו תגמור עם זה, ואל תשבור לי את זה, ושברת לי את זה.

אבל כל השלוש שנים שווה, למה?

בסוף הוא ייכנס לדירת הפאר שהוא הכין במו ידיו,

והכל יעבוד פיקס.

אז שלוש שנים בשביל לחיות בדירה 50 שנה,

שווה או לא שווה?

ככה כולם בונים, לא?

אבל אתה הולך בסוף לדירה שלא הכנת הצריף.

לא עמדת על המשמר, איך היא תראה?

מה יהיה שם? מה היא תכיל?

שלחת לשם משהו?

הכנת משהו? בדקת משהו?

אתה רק בונה פה כל היום.

כל היום בונה ובונה ומכין ומכין,

להיום, למחר, למחר,

למחרתיים, זהו, לשבוע הבא.

הכל העולם הזה.

מה אתה מכין

לדירה שלך האמיתית?

אם אדם היה טורח להכנת הדירה האמיתית,

אפילו היה טרוט כל ימי חייו בטרדה זו,

היה מאושר, כי כל רגע זה עוד נדבך

בדירה הגדולה שתהיה לו לנצח נצחים.

זה לא ל-50 שנה, חבר'ה.

זה מיליארד שנה שאפילו שנייה,

שנייה,

זה לא שנייה,

שנייה.

מיליארד שנה זה לא שנייה בנצח.

מיליארד שנה

זה לא שנייה בנצח.

ואם אתה תקוע בצריף,

זה פדיחה פדיחה.

ואני לא מדבר על גיהינום, חס ושלום. אני מדבר בגן עדן בצריף.

לא בגיהינום. גיהינום זה איום ונורא, אני לא רוצה לדבר.

אבל אתה בגן עדן, מה הכנת? קצת.

אז לפי מה שהכנת, זה מה שיש.

כי מי שטרח בערב שבת

יאכל בשבת.

מי שלא טרח בערב שבת יאכל אותה בשבת.

זאת אומרת, למה המשילו חכמים משל כזה?

כי כל מה שטורח בערב שבת, אתם יודעים מה זה ערב שבת. ערב שבת כולם בלחץ, נכון? ערב שבת, עכשיו נכנסת שבת.

כולם בלחץ. נכון שאתם מתקלחים ברגע האחרון?

כולם בלחץ.

מכינים צורכי שבת, סלטים, אוכל, זה, פה, שם, כל הזמן בריצות, ריצות, ריצות, ריצות.

ערב שבת, עד שמגיעה שבת,

ברגע האחרון הצלחתם כבר לסדר את השעון חשמל, את השעון זה וזה וזה וזה,

ונכנסים לשבת. מה יש לכם על השולחן?

מה שהכנתם

במשך כל השבוע.

מה שהכנתם, תאכלו.

מה שלא הספקתם לקנות,

או לא הכנתם, לא תאכלו.

העולם הזה דומה לערב שבת.

צריך להיות בלחץ.

בלחץ. עוד מעט שבת.

אתה מגיע למעלה, זה שבת.

אי אפשר יותר להביא.

אין, סגור.

מה שהכנת,

זה מה שתאכל.

אז שווה להשקיע או לא שווה להשקיע?

אז כל בן אדם,

במקום לראות את החסרון באחרים,

שיראה את המעלה באחרים,

ויתקנא במעלה שלהם, וירצה להגיע גם למעלה שלהם.

שילמד מהם קנאת סופרים, תרבה חוכמה.

אדרבה,

אם אתה רואה, אם הוא זכה, למה אני לא אזכה? גם אני יכול לזכות.

אם הוא חכם, גם אני אלמד, אהיה חכם.

אם הוא הצליח לעשות מצוות, גם אני אעשה מצוות.

למה לא?

אבל במה אנשים מקנאים?

בחומר שיש לשני.

יש לו מכונית, יש לו דירה,

יש לו צימר, יש לו פה, יש לו שם.

אנשים מתקשקשים כל היום בהבלי העולם שישאירו פה ולא ייקחו עימהם דבר.

אפילו מברשת שיניים לא לוקחים מפה.

אז לא כדאי להשקיע, רבותיי?

באה התורה ואומרת לנו, זאת תורת המצורע,

המוציא שם רע.

במקום לחסל את כולם ולדבר על כולם רק דברים לא טובים,

תראה את המעלות של החברים,

תלמד מהם ותעלה ותתעלה.

וככה תבנה לך דירת קבע בעולם העליון,

ומה שתטרח ותכין,

סוף דבר מזה תיהנה.

כן,

למי שיש שאלות,

בבקשה.

תן לבחור שם בצד.

רציתי לשאול את הרב אם

היום יש...

שאת הצרעת המקראית, או יכולה להיות הצרעת המקראית?

לא הבנתי מילה וחצי מילה. מה אמרת?

הצרעת שהייתה פעם.

הצרעת, מה שכתוב בתורה. אה, אם יכולה להיות צרעת המקראית, כן. צרעת יש, יש אנשים צורעים גם בימינו.

כן.

אבל שתדע לך, גם בן אדם שנסגרת עליו המגירה

והנה לו נפיחות ואינפקציה, זה גם צרעת קטנה.

כל פגיעה שיש לאדם בגופו, בפנימיותו, ושהיא מבצבצת החוצה

או לא מבצבצת החוצה והשלכותיה החוצה,

זה גם ממיני צרעת.

לא זו בדיוק שנכתב עליה בתורה,

אבל זה ממיני הצרעת.

והכל זה איתותי מן השמיים.

תן לבחור פה שורה ראשונה.

אתה אומר שהסרטן של היום זה צרעת של פעם, כאילו, נכון? זה העיקרון? ממיני הצרעת, כן.

עכשיו יש עוד איזה כמה דברים, תאונות דרכים, מה זה היום?

זה סקלה דאורייתא.

ויש את דין שרפה שבאו היום?

שרפה, כמו שאתה ראית, שהיה עכשיו בכרמל.

אז מי שחולה סרטן היום זה אומר שהדין שלו,

אז שלא תוכל לצרעת.

הוא יכול לתקן את זה, כמו שאמרנו, כמו שאומרים למצורע,

שיפשפש במעשיו ויתבונן בהם, ויבין מה המקור לדברים שגרמו לו,

ואם יתקן את עצמו בתשובה, יכול להירפא.

כמו שראינו בהרבה מקרים,

שאמרנו לאנשים שיש להם את המחלה,

שיקבלו על עצמם

לחזור בתשובה שלמה ולקיים תורה ומצוות,

ונתרפאו ברפואה גמורה.

ההפך ממה שאמרו להם הרופאים.

עיין בסרט

נסים התותח,

עיין בסרט נס מצולם ועוד סרטים רבים.

אוקיי, תודה רבה.

תהיה בריא.

כן, שאלה נוספת.

תן לבחור שם.

שלום,

רציתי לשאול אותך שאלה

בתקופה של השואה,

שנהרגו שישה מיליון יהודים,

איפה הקדוש ברוך הוא היה?

איפה שהוא עכשיו.

אז למה הוא לא עזר? היה שם צדיקים.

לא היו רק...

היו צדיקים, למה הוא לא עזר להם?

נכון,

גם בחורבן בית ראשון ובית שני גם היו צדיקים והלכו מדיונים.

במבול הלך כל העולם.

ואין בעיה לקדוש ברוך הוא להעניש את מי שהוא חושב שראוי לעונש

על פי המעשים שהוא עושה.

מה הבעיה? זה לא חדש.

אוקיי, תודה רבה. תהיה בריא.

תן לו שמה.

כבוד הרב, אין לי שם ספקות על הבריאה וקדשה וירוכו.

אני רק רוצה להוריד ספק מאנשים לגבי הדור האחרון. האם הוא הדור האחרון?

דורנו זה?

כן. ודאי שהוא האחרון.

כן.

שאלה נוספת?

בסוף בסוף.

שלום לכבוד הרב.

שלום, שלום.

לפני שמונה חודשים בערך היית כאן.

שאלנו אותך לגבי המלחמה

שכבודו הבטיח.

ועכשיו אנחנו שואלים שוב.

לגבי המלחמה,

אנחנו נמצאים כרגע במלחמה סביבתית היקפית.

כמו שאתה רואה,

שמשתנים ומתחלפים משטרים מסביבנו,

וכמובן שזה לא יהיה לטובתנו.

והטבעת מתהדקת ומתהדקת.

והקדוש ברוך הוא כנראה שיש לו תוכניות סביבתיות

שיביאו אותנו להכרה מהירה יותר לקראת מה שעומד להתרחש.

בדרום אתה רואה שזה מתחיל להתעורר שוב פעם, ומתכוננים כנראה למשהו כעין עופרת

יצוקה א',

ואיראן מתחמשת בינתיים וממשיכה בתוכניות.

בסוריה המצב

על הפנים.

הטורקים כבר לא אתנו,

ואנחנו נמצאים במצב לא נוח.

בספטמבר כבר קבעו שיכריזו על מדינה פלסטינית באו״ם.

ב-15 במאי עוד מעט עומדים לצעוד לכאן

מיליונים

של ערבים,

לפי מה שהם מודיעים,

מה שאני אמרתי במשך שנים רבות.

מה יקרה אם יבואו הפלסטינים והמוסלמים ויצעדו אלינו מיליונים? מה נעשה?

כן. אז זה כבר מופיע היום ביוטיוב ומופיע במקומות אחרים, גם עם תרגום בערבית.

זאת אומרת, המצב הוא שאנחנו עומדים לחנק פה לאט לאט לאט לאט ממה שקורה מסביב,

וגם מה שקורה ביפן ובעולם בשיטפונות ובשרפות ובכל הדברים,

זה כל זה איתות לעם ישראל מה הולך להיות פה אצלנו.

אז בהתחלה, הקדוש ברוך הוא מכה באומות העולם

ומראה לנו שנתבונן מה הולך להיות,

ומזה נבין מה מתקרב אלינו.

כמו שלמדנו קודם,

שנגעי בתים קודם,

הרחוק רחוק קודם,

אחר כך מתקרב לבגדים,

ואחר כך מתקרב לגוף.

אז אתה רואה מסביב לעולם איזה אסונות יש,

ועכשיו אתה רואה שזה מתקרב כבר לאומות שמסביבנו בדיוק על הגבול,

ונשאר עכשיו רק אנחנו באמצע,

וזה מתקרב.

אם נבין,

הרווחנו, אם לא נבין, נקבל.

אבל מבחינת זמנים, הרב נקט זמנים מסוימים.

אמרתי שנה-שנתיים לערך.

וזה עבר.

נכון.

בגלל זה אני לא נביא.

אבל אנחנו קרובים מאוד מאוד לאותו מצב.

אם אתה רוצה לדעת

בדיוק

מה נאמר על ידי הרמטכ״ל האשכנזי,

אז הוא אמר שבאוגוסט

2010 הייתה צריכה להיפתח מלחמה כוללת

ישראל נגד המדינות שמסביבנו.

למה זה התעכב מבחינה ביטחונית או שמיימית?

זה הקדוש ברוך הוא יודע.

אבל מה שאמרנו היה נכון במאה אחוז

לעת ההיא.

למה הקדוש ברוך הוא מעכב?

לקדוש ברוך הוא יש את הסיבות שלו. אולי התשובה במבצע אנציקלופדיה הועיל קצת

בשביל שיהיה לנו זכויות

ונוכל לחזור עוד יותר בתשובה.

טוב, עוד שאלה לגבי הזמרים.

כן,

אני לא מדבר על הזמרים ששרים בסגנון של הגויים.

אני מדבר על הפייטנים, הפיוטים,

יחיאל נהרי, משה חבושה.

מילא, כל שאר אלה שפסלתם מילא, אבל אלה ששרים פיוטים שאנחנו שרים אותם בבית-הכנסת

ונגנים את המנגינות שלהם בקדיש, בתפילה,

למה אותם?

תראה, קודם כול לא פסלנו אף אחד.

הם נפסלו על ידי הרב עובדיה יוסף ועל ידי גדולי ישראל. אבל עדיין לא יצאו משם בקול זעקה כמו שהרב יוצא,

לגבי הפסילה שלהם.

הפסילה יצאה. עדיין ממשיכים להשמיע אותם ושומעים אותם ומזמינים אותם,

כל ביתו של הרב עובדיה.

אני מדבר על הפייטנים, אני לא מדבר על שאר הזמרים. אני עונה.

עכשיו הולך להיות מעמד עם הרב עובדיה יוסף,

ולא הזמינו שום פייטן ספרדי,

הזמינו את אברי מירות,

אשכנזי, פלא פלאות, תמיד הזמינו את שווקה,

הזמינו פייטנים.

השנה, עכשיו תראה את המודעות בחוץ,

הזמינו אשכנזים

אברי מירות.

אז יש בזה משהו, זה אחד. זה אולי בגלל השינוי, לא כל שנה להביא אותו דבר.

לא, לא, לא.

הספרדים מתעקשים להביא ספרדים בדרך כלל.

אבל מכל מקום,

הנקודה היא ככה.

הרב עובדיה יוסף בשנת תשס״ז כתב מחר.

שמי שמופיע אפילו בנפרד בערבי שירה הוא נקרא מחטיא רבים

את ההגדרה הזאת לא אני קבעתי

הרב עובדיה קבע הרב אברהם יוסף עלה לשידור ברדיו קול חיין נדמה לי או קול ברמה הוא לא התייחס לזה והוא אמר שכן אפשר לשמוע את כל הזמרים האלה אין בעיה כשהוא יהיה הרב עובדיה יוסף

או כשהרב עובדיה יוסף יגיד אני חוזר בי ממה שכתבתי במכתב

אז בסדר אבל כל זמן שהוא לא חוזר בו מהמכתב

והמכתב נשאר מכתב

שמי שמופיע אפילו בנפרד נקרא מחטיא רבים

אז זה בעיה

ושני אלה שציינת הופיעו בפני גברים ונשים

אז לכן זה בעיה

מתי זה היה?

הנה פסק הלכה מולך. לא, מתי הם הופיעו?

מתי הם הופיעו?

זה לא משנה מתי יוספו. לא זה כן משנה אולי מאז הם חזרו בתשובה? או בשביל שאנחנו נדע שהם חזרו בתשובה צריך שהתשובה תתפרסם

ושישתנו המעשים.

מי אמר?

לא נאמר אז לכן זה נשאר במקומו. לא אבל מי אמר שהתשובה צריכה להתפרסם? הם עשו תשובה בינם לבין עצמם. אין דבר כזה. בינם לבין הקדוש ברוך הוא אמר.

למה לא? אין דבר כזה.

למה אין דבר כזה? אין דבר כזה. ישבנו אצל הרב בן-ציון מוצפי

והוא דן בנושא הזה והוא אמר שאין דבר כזה.

צריכים לפרסם את תשובתם.

ולא רק הוא, גם הרב יצחק רצבי ישב בבית דינו ודן

ופסק אותו דבר.

איך מפרסמים את תשובתם?

הם פרסמו את תשובתם.

אחד, יש ריאיון שאני דיברתי עם הרב מוצפי בעצמו שעתיים,

תראה באתר שלנו,

ושומעים שאני שואל אותו את כל השאלות שאתה שואל ועוד.

ויש פסק כתוב של הרב רצבי, שגם פרסמנו אותו, שמופיע גם כן באתר.

ויש פסקים נוספים

של כל גדולי הדורות

מאז ומעולם.

שמה? שהתשובה שהזמרים עשו בינם לבין עצמם לא מועילה?

לא. צריך רק תשובה שנעשית בפרסה על ידי בית דין כזה או אחר? אנחנו לא צריכים לנחש

שמע עשה תשובה. חובתו של... לא, אנחנו רואים שהם לא מופיעים עוד.

הבנתי. אני מדבר על הפייטנים, לא מדבר על הזמרים.

שמעתי. הפייטנים ששרים פיוטים, יחיאל נהרי ומשה חבושה.

שמעתי. פעמיים שמעתי, שלוש פעמים שמעתי, ארבע שמעתי, והם לא מופיעים.

מה שידוע לי, שיחיאל נהרי אולי הופיע בשנות ה-90, אתה אומר, אתה אומר. לפני שהוא עוד התחיל להתפרסם כאן בארץ. אתה אומר, כי שלחו אותך לומר, אבל אתה.

אף אחד לא שלח אותי. ברור. אני הגעתי מעצמי. ברור, ברור. כן, כן, ודאי, ברור. ודאי, ודאי, אני יודע שאתה... יופי. ודאי, ודאי.

אבל מכל מקום אני עונה לך שכל זמן שהם לא יפרסמו,

אז הם יהיו בחזקת מי שהופיעו במעורב ולא תיקנו דרכיהם.

דבר נוסף,

דיברתי עם אח

של חבושה,

הוא ישב אצלי באוטו,

ואמרתי לו, מה הבעיה?

הרי לחבושה, אחיך, עשיתי טובה

שלא אמרתי עליו דברים כאלה או אחרים והנחתי לו מקום להתכבד ולחזור בו.

הרי אם הוא לא מתכוון להופיע יותר מעורב,

מה הבעיה להגיד?

אני הופעתי מעורב, כי זה מצולם, הוא לא צריך להגיד.

אני הופעתי מעורב, יותר אני לא מופיע מעורב. מה הבעיה?

מי אמר שזה צריך להיעשות בפורום מסוים שאתם מציעים? אמרתי, הרב בן-ציון מוצפי פעם שלישית. הוא יכול לעשות את זה גם אצל הרב עובדיה, הוא לא צריך לעשות את זה במקום אחר.

אמרתי, הרב בן-ציון מוצפי פסק כך,

והרב רצה בי פעם רביעית.

הבנת מי אמר?

זה מי שאמר.

שני פוסקים אמרו את זה.

תודה רבה.

כן, תן לו.

ערב טוב, כבוד הרב.

אנחנו כרגע ערב ראש חודש ניסן ולקראת הפסח.

יבואנים לטובה, ואם הרב יכול בכמה מילים

קצת להביא איתנו איזה פוקוס

לגבי החג ואת החודש ניסן ואת היכולת של החודש הזה.

זה ארוך מדי, אבל אני אגיד לכם רק דבר אחד.

חג החירות,

חודש ניסן זה חודש של ניסים גדולים שהיו לעם ישראל,

חודש שמסוגל מאוד, חודש שלא אומרים בו תחנון,

חודש שמי שיודע לנצל אותו זוכה בזכייה גדולה, וממנו אנחנו מגיעים לחג השבועות, שזה השיא.

חג החירות זה לא חירות לצאת ממצרים,

מעבדות לחירות גופנית,

אלא לחירות

רוחנית,

לקבל את התורה.

זאת אומרת, אין חירות יותר גדולה מאשר החירות שאדם זוכה להיות בן חורין מייצרו הרע.

כל מי שיכול להתעלות

בחודש הזה ומכאן והלאה לקראת הגעה לראש השנה,

צריך לנצל את הימים האלה כי כולם גדושים

בהכנות

והתארגנות

של פשפוש

בחורים ובסדקים ובכל המקומות

שכל זה רמז לפשפש בנבכי הנפש שלנו ולהסיר משם את יצר הרע

ואת כל החמץ

ואת כל השאור שיש בנו

ולבער את הכול

ולהישאר מצה.

מצה זה מצב אמיתי,

זה קמח ומים,

ואין נפיחות,

אין שמרים,

אין טפיחה,

אין גאווה,

אין מתיקות,

אין מלח,

אין דבש,

מצה קמח ומים, זה מה שיש.

זאת אומרת, האדם זה הוא משהו בלי תוספות.

כי האלוקים עשה את האדם ישר,

והמה ביקשו חשבונות רבים.

אדם צריך לחזור להיות מה שהוא צריך להיות.

מה זה לחזור בתשובה?

לחזור למה שהוא הסתלק ממנו.

כי האדם נברא ישר

והוא הסתלק מן הישרות,

כמו שראינו,

הולך בדרך עקמימות.

אבל אם בן אדם יעזוב את כל החשבונות של העולם הזה וילך בדרך ישרה,

האדם הזה יזכה לעלות בהר ה'.

וזו המדרגה הכי גבוהה.

אדם שהולך כל הזמן ומתעלם מיום ליום,

כשיש לו מטרה להגיע לסעודה האחרונה,

ששם יקבלו את פניו מלאכי השרת ויצאו לקראתו,

במקום שחלילה מלאכי חבלה.

אז כל החיים שלנו זה עלייה.

מהפסק זמן הזה של חודש ניסן,

בחג החירות,

בהגעה לקבלת התורה,

זה הדבר הכי גדול שחווה עם ישראל

ונעשו לעם אחד שאמרו נעשה ונשמע.

אם נזכור את הקריאה הזאת

של יציאה מעבדות

והגעה

לעבדות

אבל פה היינו עבדים למלך בשר ודם.

יצאנו ונהיינו עבדים

למלך מלכי המלכים.

הללויה.

הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה.

ולא עבדי נבוכדנצר ולא עבדי אחשוורוש.

אנחנו צריכים להיות עבדי ה'.

המציאות שלנו זה עבדות

אבל עבדות שהיא כבוד.

להיות עבד של מלך

מלכי המלכים

זה כמו משה רבנו, משה עבדי, אברהם עבדי, דוד עבדי.

עבדות כזאת זה מלכות.

זה המלכות.

להשתחרר

מהיצר הרע.

להיות עבד למלך ולא עבד לעבד.

כי היצר הרע הוא גם עבד.

ואנחנו צריכים כל הזמן להפנים את זה שיצאנו ממצרים מתחת שלטונו ושעבודו של פרעה

ויש פרעה בכל דור ודור שהוא פורע את האדם מעבודת ה'.

ויצאנו ממצרים מכל המצרים שהיו סוגרים עלינו.

והשתחררנו והלכנו להר ה' לקבל את התורה.

ושם היינו גאולים במדבר.

במדבר היינו גאולים. במדבר קיבלנו את הגאולה

כיוון ששרתה עלינו שכינה.

הגאולה זה שכינה, היא לא תלויה במקום.

היא לא תלויה בזמן.

כל מי ששורה עליו שכינה הוא גאול. זה יכול להיות גם אדם פרטי.

אז לכן אנחנו צריכים לזכור את זה.

ובחודש הזה כבר מרגישים את ריח האביב בחוץ.

וכבר אנחנו הולכים לברך על האילנות,

על ההתחדשות עוד פעם, על התחיית המתים הזאת מחדש.

שהייתה שלכת ועכשיו מבצבצים

כל הפרחים ומתחילים הפירות והאילנות

ורואים שוב פעם חידוש בבריאה.

והקב' ברוך הוא כל מחזור של שנה מחדש אותנו מחדש ונותן לנו את ההזדמנות

מחדש להשתחרר מעול משעבטים.

מכל הסוגים

ולקבל עלינו את התורה ומצוותיה ולצאת לחירות אמיתית.

במקרה זה אני גם רוצה להמליץ לכם

השנה בעזרת השם יתברך

אנחנו מאפשרים לרכוש מצות

מהדרין מן המהדרין,

רכות,

שמורה, עגולות רכות

קילו ב-50 שקלים,

מה שעולה קילו שמורה עבודת יד, לא מכונה,

שמורה עבודת יד,

משעת קצירה והכול עולה בערך 90 שקלים,

100 שקלים,

50 שקלים רכות,

מצה שאתה יכול לעשות איתה לאפה,

היא פשוט מתקפלת.

זה מצה תימנית

שהיא אפויה קצת עבה יותר ממצה רגילה קשה והיא מהדרין מן המהדרין

והאדם יכול לאכול שתי כזיתות

בליל פסח

בקלי קלות תוך שתי דקות.

מה שאנשים צריכים לקחת מצב גרט, גרט, גרט, גרט, גרט, גרט,

הרבה ללעוס והרבה רעש עד שמצליחים לבלוע את שתי כזיתות.

אז פה יכולים לקחת את זה וחותכים ככה שתי חתיכות קטנות כאלה,

יש בהן את המשקל,

מכניסים לבפנים כמעט כמו פיתה, לא פיתה,

כמעט כמו.

זה לא כפול כמו פיתה,

אבל זה מצה רכה שאפשר

ללפלף אותה.

אז מי שירצה,

יש מספרי הטלפונים פה,

ואם תרצו לראות איך מייצרים את זה,

אז הנה תוכלו לראות פה על המסך.

זה התנור כמובן שמכניסים אליו את המצות, אלה המצות כשהן נראות לאחר שהן כבר אפויות.

פולשים את הבצק.

פה מרדדים את הבצק.

לאחר מכן, מכניסים את זה לתוך המכשיר הזה,

שהוא פשוט עושה את זה דק יותר.

לאחר מכן זה יוצא כך.

מעבירים את זה לעשות את זה יותר דק.

הכל עבודת יד, כמו שאתם רואים.

אחרי זה פורסים את זה על השולחן.

יש עיגול ששמים על הבצק שיוצר בדיוק את הצורה.

אתם רואים? נותנים מכה-מכה.

זה חותך את זה עגול-עגול.

זו עבודת יד כמובן,

לא עבודת מכונה,

שזה ההידור הכי גדול.

אחר כך זה מגיע למקל לפני שמכניסים.

זה רדלר שמעבירים בשביל לעשות קצת חורים.

שמים את זה על המוטות האלה.

משם לוקחים את זה ישר לתוך התנור.

מכניסים את זה לתוך התנור.

ויוצא את המצה שהיא כמו לאפה.

וזה טעים?

חבל על הזמן.

וזה ב-50% כמעט מהמחיר שנמכר בחוץ.

50 שקלים בלבד לקילו.

ויש היום דרישה גדולה מאוד,

נמכרים מזה טונות רבות של מצות.

טונות רבות מאוד של מצות.

וזו מצה מהודרת מאוד מאוד מאוד.

תודה רבה.

כבוד הרב. רגע, אז אלה שרוצים לדעת מה מספר הטלפון, אם תוכל להראות להם על המסך.

יש את המספרים?

כן, שאני אראה גם את המספרים ואני אומר אותם.

054-2080181

054-7311-778

054-5965040

כבוד הרב, עוד שאלה.

לגבי הזו, ברוך השם, זו גאולת מצרים. זו לא הייתה גאולה שלמה.

לאור המצב שרואים בעולם, ועל-פי מה שהרב מבין,

האם אנחנו זבורים שמה שקורה היום,

ממש הרב יכול לעודד אותנו,

שזה ממש תהליך של גאולה?

תראה, מאז שאנחנו יצאנו ממצרים אנחנו בדרך לגאולה האחרונה.

אבל מי שרוצה פעם אחת ללמוד ברצינות,

ייקח את ספר יחזקאל, פרק ל״ח, ל״ט,

ויקרא את זה עם פירוש המלבים,

ויסתכל על התקופה שבה אנחנו חיים כעת,

ויראה אם הוא רואה את עצמו בתקופה או לא.

הכי קל.

אתה זוכר מה אמרתי?

כן, כן. יחזקאל ל״ח, ל״ט, עם פירוש המלבים,

לקרוא את זה עכשיו ותראה אם אנחנו נמצאים בתקופה או לא.

האם כבוד הרבי יכול לברך את כל הקהל וגם את החולים וגם את ה... לזיווג,

מי שצריך זיווג ושלום בית, מי שצריך שלום בית?

למה לא, למה לא? בעזרת השם, השם יברך את כל הקהל הקדוש,

הם ובניהם ותלמידיהם ונשיהם וכל אשר להם,

והקדוש ברוך הוא ירפא את כל החולים,

ויחזיר את כולנו בתשובה שלמה,

אמן, אמן, ויזכה אותנו לראות בגאולה השלמה, אמן, ושנצא באמת לחירות מהשעבוד של יצר הרע,

אמן, נזכה לתורה מרובה, אמן, ושהזמרים יחזרו בתשובה.

אמן.

כן. תודה, כבוד היושב-ראש.

כן.

כן, תן לו לבחור פה שאלה.

שלום לכבוד הרב.

שלום. אני רוצה להגיד לך, אני מאוד נהניתי. פעם ראשונה אני רואה אותך, תמיד ראיתי אותך באינטרנט,

ועכשיו אני רואה אותך פעם ראשונה.

אני אישית מאוד נהניתי ממך.

תודה רבה.

עכשיו,

מה שאני רוצה להגיד לכבוד הרב, כמו שאתה יודע, יש תקופות בחיים. אנחנו תינוק, לאט-לאט גדלים, גיל ההתבגרות, זקנים, ויש כל מיני תקופות.

אז יש את התקופה, אם אתה אולי מכיר, תקופת גיל ההתבגרות.

אז בתקופה הזאת יש, איך קוראים לזה?

בימינו חאג'קונים.

אני רוצה לשאול את כבוד הרב אם זה סוג של צרעת.

מה אתה חושב?

תראה, כל מה שהאדם בא לו בצורה שהיא לא טבעית, דהיינו שהוא היה מעדיף שזה לא יהיה וזה בא, לחלק זה בא ולחלק זה לא בא,

אז זה מסוג הדברים שהוא צריך לעבור אותם כתיקון למשהו.

אין דבר כזה אפילו אם אדם ילך וייכנס לו קוץ,

בטעות כאילו, בטעות,

הוא הולך ונכנס לו קוץ או שהוא פגע בשולחן

ואחד מהחתיכות של העץ נכנסו אליו לאצבע,

זה ישד בית דין בשמיים ופסק את דינו שייכנס לו הקוץ,

איזה עומק זה ייכנס,

כמה דם יזוב,

האם הוא יצליח להוציא את הקוץ במהרה,

בכמה זמן יימשך הכאב עד שזה יחלים לגמרי.

אין אדם נוקף אצבע למטה

אלא שמכריזים עליו מלמעלה. מי מכריזים?

יש בית דין

שיושב ודן מה ראוי האיש לקבל.

אז גם בחצ'קונים,

זה לא רק החצ'קונים, כמה חצ'קונים,

ואיפה יהיו?

ואם יהיו על האף או לא באף?

ליד,

מעבר וכו', הכול בחשבון.

ואתה חושב שזה בגלל לשון הרע?

זה יכול להיות בהרבה סיבות,

הרבה מאוד סיבות,

אבל מכל מקום,

כיוון שזה עניין חזותי,

אז צריך להקפיד בדברים שהם חזותיים. דהיינו,

כשאדם יותר מדי דואג לחיצוניות

וזה מה שתופס את מעייניו,

צריך לבחון את הדברים האלה גם כן.

אשריך.

תהיה בריא, תודה.

קדימה, קדימה, קדימה לבחור פה, כן?

ערב טוב לך.

ערב טוב.

קודם כל, אתה פה מפיק מרגליות, אשריך. תודה. אתה מכיר את שמות ישראל.

יש לי שאלה שמעניינת אותי, ואולי תעניין גם את הקהל.

במסכת ברכות דף ל״ב רשום על שלושה משפטים,

שאם הם לא היו, היו מתקוטטים רגליהם של שונאי ישראל

כחומר ביד היוצר.

אתה מכיר, לא?

אני לומד איתך ביחד עכשיו.

אתה לומד איתי ביחד?

כן.

בעצם אומרים שאין לנו בחירה

מה פירוש שאין לנו בחירה?

רשום שם והסירותי את לב האבן מקרבכם ונתתי לכם לב בשר

זאת אומרת שעד שהשם לא מסיר את לב האבן מקרבנו לא נחזור בתשובה

רשום שם שאנחנו כחומר ביד היוצר

לא

רשום ככה

יכול להיות אבל צריך להבין גם

תסביר

אז ככה להסיר את לב האבן מבשרכם זה תהליך שיהיה באחרית הימים

והקדוש ברוך הוא יבער את היצר הרע ולא יהיה יצר הרע

כרגע קשה לנו להתמודד עם היצר הרע מי שרוצה יכול להצליח אבל מי שלא כל כך מתעקש

לא מצליח

אבל

אתה שומע?

שומע, שומע, שומע. אז זאת אומרת

כשכתוב שאנחנו כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל

וכתוב ואסירות את לב האבן ומשרכם לתת לכם לב בשר

אז זאת אומרת זה מה שיהיה

מתי שאנחנו נעשה את מה שהקדוש ברוך הוא רוצה ועשיתי את אשר בחוקיי תלכו

זאת אומרת הקדוש ברוך הוא יביא אותנו למצב

שאנחנו אם נעשה את רצון הקדוש ברוך הוא אז ודאי שאנחנו נצליח בכל

אבל באחרית הימים הקדוש ברוך הוא יעשה את זה לנו

ומל השם את לבבך ואת לבב זרעך.

כתוב שהקדוש ברוך הוא יעזור,

ובתקופה האחרונה כבר לא יצטרכו להיבחן על הדברים האלה,

ואז הקדוש ברוך הוא יסיר מאיתנו את לב האבן.

מה שאומר שכל הזמן יש לנו בחירה

עד לסוף.

שבסוף הקדוש ברוך הוא כבר יסיר מאיתנו את היצר הרע,

ולא נסתבך איתו כלל וכלל.

עוד שאלה אפשר?

כן.

אז רשום בתפילת שמונה עשרה,

השיבנו אליך ונשובה, או שהוא חונן הדעת,

או שהוא חונן לאנוש בינה.

בכל מיני מקומות בתורה אתה נתקל שאין לך בחירה בכלל, בכל מקרה.

אני לא יודע מאיפה אתה מביא את זה כל הזמן שאין בחירה,

הרי יש פסוק מפורש, ובחרת בחיים.

ראה אנוכי נותן לפניכם את החיים ואת הטוב, את המוות ואת הרע, ובחרת בחיים.

הקדוש ברוך הוא אומר במפורש שהכל תלוי בבחירה שלך.

כשכתוב שהקדוש ברוך הוא חונן לאדם דעת, זה בגלל שרק הוא מקור הדעת. אז מאיפה תיקח דעת אם הוא לא ייתן דעת? אז איך אני אדע לבחור בטוב, בחיים?

מה פירושך תדע?

רשום ובחרת בחיים. איפה אני יודע מה זה החיים? אז לכן הוא אומר, ראה אנוכי נותן לפניכם

את החיים ואת הטוב,

את המוות ואת הרע. יש יצר טוב ויש יצר רע,

יש את התורה ומצוותיה,

ויש את הסטרא אחריו וחילותיו.

אתה צריך ללמוד את התורה וממילא אם תלך בחוקות השם יתברך

אז תוכל להינצל ממנו.

ומלתם את עורלת לבבכם אתה תוכל למול את העורלה שיש לך על הלב.

וקיבוצניק שלא יודע על השם יתברך.

כן.

ופנחס שעלה לכרמל ואמר אתה הסיבות את ליבם אחורנית.

כן. זאת אומרת אחד כזה שגם לא יודע את השם יתברך וגם השם הסיב את ליבו אחורנית. מה יעשה?

אז ככה קודם כל

קיבוצניק שהוא קיבוצניק ממש, הוא לא יודע כלום, זה תינוק שנשבע.

הוא מצווה להחזירו לאיתן התורה.

ועתה הסיבות את ליבם אחורנית זה לימוד זכות

שלימד אליהו הנביא על עם ישראל.

אבל הקדוש ברוך הוא יכול לאסף את לב עם ישראל כמו שכתוב, אשמן לב העם הזה.

למה?

בשביל שהקדוש ברוך הוא כשרוצה להעניש הוא גורם

שלא יוכלו, אתה מבין, לעשות את התשובה עד שהוא ייתן להם את העונש.

כמו שאומר הרמב״ם,

שפעמים נמנעת מן האדם התשובה.

לפי גודל הרעש שהוא עשה,

יכולים למנוע ממנו את התשובה במקרים נדירים מאוד מאוד.

אבל יש מציאות כזאת.

וכשהקדוש ברוך הוא רוצה להעניש,

אז הקדוש ברוך הוא רואה שכבר גדשו את הסאה ועברו כבר יותר מדי והגזימו.

אז כדי שיהיה מצב למען יראו וייראו,

אז הוא מוציא לפועל את הדבר בזה שהוא כביכול מסב את ליבם אחורנית. אבל מי שעשה זאת,

זה הם בעצמם לעצמם, אחר לא צריך להסב.

אם הם היו צדיקים, הקדוש ברוך הוא לא היה עושה את זה.

אז עוד שאלה אחת.

בבקשה, אין בעיה.

בעצם כל פעם שאחד הצדיקים בא ואמר לקדוש ברוך הוא איזה משפט כזה, אתה הסבות את ליבם, או כחומר ביד היוצר, רובעים עין מחני נא.

ומשה רבנו שהוכיח לו, אם לא אמרת להם לאסוף תכשיטים ממצרים אז לא היו עושים את העגל או משהו כזה.

כל פעם הוא חזר בעצמו ואמר, וואלה אתם צודקים, כאילו סבבה אז אני מוחק את הדין.

לא, הקדוש ברוך הוא מחפש

שיהיה סנגוריה על ישראל.

וברגע שנמצא הסנגור שאומר את דברי הסנגוריה,

הקדוש ברוך הוא חוזר בו.

מה זה חוזר בו?

מלכתחילה הוא רצה לחזור בו.

אתה מבין? הרף ממני.

מה זה הרף ממני? מי מחזיק אותך?

אלא הקדוש ברוך הוא אומר לו כמו,

תחזיק אותי, תעזוב אותי, תחזיק אותי, תעזוב אותי. אתה מכיר את זה?

כשאתה לא רוצה לעשות משהו, אז אתה מדבר ככה.

הקדוש ברוך הוא נותן אפשרות לסנגוריה. ככה הוא ברא את עולמו שיש סנגורים ויש קטגורים.

כמו שיש שופט היום שאתה מכיר, להבדיל,

יש לו סנגוריה, תפקיד לסנגר.

להגיד רק דברים טובים על הנאשם.

הקטגוריה רוצה להרשיע.

אז הסנגורים זה הצדיקים,

הקטגוריה זה יצר הרע וחילותיו,

והם עומדים זה מול זה.

וכשנותנים סנגוריה שנשמעת טוב אצל הקדוש ברוך הוא,

אז הוא הופך את המשפט.

בהפטרת פינחס,

הקדוש ברוך הוא מביא קורבן אחד חטאת על עצמו.

הוא אומר, אבי הוא קורבן אחד חטאת לשם.

כאילו הוא מודה שהוא חטא שאי-אפשר להתגבר על יצר הרע, תכלס אם הוא לא רוצה.

כמו שיוסף הצדיק לא באמת צדיק, אלא אם כן יתגלה אליו יעקב אבינו,

או כל מיני מקרים כאלה. כמו שרבי עקיבא טיפס עלי עץ או משהו כזה.

יוצא שהשם עושה את הבן-אדם צדיק ואין לו שום יכולת להתגבר על יצר הרע.

אז כאילו הקדוש ברוך הוא צריך סנגוריה, שיסנגר תכלס על המעשים שהוא עושה?

לא. עדיין זה לא ברור.

לא. כל הדברים האלה יש בהם רמזים עצומים,

וכמו שידוע במכירת יוסף הקדוש ברוך הוא השתתף

בחרם שעשו שם,

ועל זה גם כן היה צריך להקריב כביכול קורבן חטאת, גם על החסרת הלבנה והקטנתה, גם כן יש מושג כזה,

וכן על זה הדרך, אבל זה דברים שהם לא שייכים במושגים שאתה מבין אותם בפשטות.

הם רמזים לעניינים גבוהים מאוד.

אז תסביר לי, כי כל עם ישראל צדיקים, לא?

מה זה אומר?

ועמך כולם צדיקים זה בפוטנציאל,

וצריכים להגיע לזה.

מצד השורש שלנו,

הקדוש ברוך הוא נטע בנו נטיעה,

שהנטיעה הזאת שאנחנו צדיקים.

אבל אנחנו צריכים לעשות את מה שהתורה אומרת בשביל למלא את הדבר הזה שנקרא צדיק.

זאת אומרת, תינוק נברא,

יש לו את הפוטנציאל להיות מלאך.

אבל אם הוא ילך בדרך אחרת,

כמו עשיו ויעקב,

גדלו באותה בטן,

יצאו לאוויר העולם,

זה פנה לדרכו וזה פנה לדרכו.

עשיו גם היה יכול לחזור בתשובה,

והיה לו הרהורי תשובה.

הוא היה מדבר דברי תורה מדי פעם,

אבל הוא נמשך אחרי יצרו ולא גבר עליו.

מביזת המכורה. אז לכן צריך להבין,

ועמך כולם צדיקים זה הפוטנציאל.

כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא,

זה הזכות.

השאלה, מי זוכה בזה? מי בא ונוטל את שכרו, מה שמגיע לו?

טוב, שאלה אחרונה, שבגלל השאלתי את כל השאלות האלה, ברשותך, ברשות הקהל.

רבי נחמן אומר שבגלל כל השאלות האלה, בעצם צריך להיות בשמחה תמיד, כי אין לכם מה לדאוג מאחר, והכול מהשם.

ואתה, ראיתי אותך באחד השיעורים,

שאתה אומר שבעצם השמחה זה לא דבר טוב.

שהשמחה לא דבר טוב?

כן, שלא צריך להיות יותר מדי... אין דבר כזה. יש ככה.

יש ושמחה מה זו עושה, שלמה המלך אומר.

שמחה שהיא שמחה של הוללות, זה, שואלים, מה זו עושה.

ויש,

בכל עצב יהיה מותר,

זה מה שאתה שמעת ממני,

שבכל עצב שאדם עצוב,

עצוב זה מצב ביניים.

עצוב, יש בזה יתרון,

כי הוא בורח מן ההוללות,

והוא קרוב לשמחת מצווה.

אז זאת אומרת, אנחנו צריכים לשאוף לשמחה רק של מצווה,

ואסור לנו למלא את פינו שחוק בעולם הזה,

כי כתוב, אז אם מלא שחוק פינו ולא עכשיו,

ולכן כל שחוק שהוא לא שחוק של מצווה הוא הופך להיות של הוללות.

אז כשאדם שומר על מצב של עצב, לא עצב גמור, כן, דיכאון,

אלא עצב פירושו לרדת מרמת השחוק של הוללות.

ונגיע למצב של שוויוניות, שהוא שמח

בעבודת השם,

זה המצב האידיאלי.

תודה רבה. תהיה בריא.

בדיוק.

כן, תן למחור שם.

שלום לכבוד הרב. שלום.

רציתי לשאול מתי סוף העולם.

תראה, לפי הקשקשנים זה בשנת 2012. אבל יש עוד לפחות אלף שנה, אל תדאג,

כי ימות משיח צריכים להיות אלף שנה.

ואם זה יתחיל נגיד בתקופה הקרובה,

אז יש לנו עודפור אלף שנה,

ככה שאתה יכול להיות רגוע.

תודה רבה.

תהיה בריא.

כן.

תן לו שמה שאלה.

בבקשה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. יש לי שאלה.

יש כלל שאומר ששלוחי מצווה אינם ניזוקים,

ואני חושב שאפשר להכניס את חיילי צה״ל, הכבאים, השוטרים,

כשלוחי מצווה של עם ישראל.

ואיך יש מצב שהם כן נפגעים?

כתוב שבמקום של סכנה אין את הכלל הזה.

מכיוון שהם נכנסו למקום של סכנה,

אז אין את הכלל הזה.

בסדר. תודה רבה. תהיה בריא.

כן, תן לו שם.

שלום, כבוד הרב.

שלום.

אני רוצה לשאול אותך

אני ראיתי הרבה הרצאות שלך,

ויש כמה דברים שראיתי גם במקומות אחרים, כי אני לא מסתכל על זה.

אני עושה הרבה, כאילו בודק הרבה דברים,

לא רק כאילו הולך לפי משהו מסוים, אני אוהב לחקור

הרבה גם מסביב.

לא הולכת רק ככה ישר.

אז יש לי כמה שהן הוכחות,

לפי דעתי,

שאומרות שיש כמה מהדברים שכתובים בתנ״ך שהם לקוחים ממקום אחר,

שנכתבו לפני זה.

אם אפשר, אני לא רוצה לדבר על זה פה בפומבי,

כי כל אחד פה בחר את האמונה שלו. אני לא בא להפוך לאף אחד את האמונה, ולא רוצה שכל אחד, מי שטוב לו, שיחיה איך שנוח לו.

אם אפשר לדבר אתך אחרי ההרצאה,

עשרים דקות,

אז אני אשמח.

קצת קשה,

אבל אתה תשאיר לי את הטלפון שלך ואני אצור איתך קשר.

בכיף, תודה. תהיה בריא.

שאלה נוספת.

תן לו בפינה שם.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

ידוע שכבוד הרב נלחם בזמרים ששרים במוריו והכול.

לדעתי גם היום יש צרעת של פלאפונים בבתי-כנסת.

האם בזה גם אפשר להוציא פסק הלכה כדי לא להכניס פלאפונים? יש כבר שאסור להכניס פלאפונים לבית-הכנסת, זה ברור. יש אפילו

סמל שעשו עם פלאפון, עם איקס, ושמים את זה בבתי-כנסת.

ויש אפילו אמרה שאומרת,

אם אתה מדבר כאן, אז איפה תתפלל?

אבל זה לא עוזר.

נכון.

והיה ראוי

שישימו בכל בית-הכנסת אחד, שניים או שלושה,

שיגערו בכל מי שהפלאפון שלו רועש או מדבר,

ופשוט יגערו באדם.

השאלה שלי, אם זה יש פסק הלכה שאומר את זה? זאת אומרת, זה ממש פסק הלכה. ודאי.

מה זה אסור? אסור להשיע אדם את דעתו ואת הכנסת, שכינה לפניו, לא צריך בשביל זה פסק הלכה, זה דבר פשוט.

הרי אסור לדבר בלי פלאפון אחד עם השני.

אדם נכנס לתפילה, הוא צריך להתפלל.

הוא ואלוקיו, וזהו.

אבל אם בן אדם לא עושה כן,

ועוד מדבר בטלפון, או בפלאפון, או משנה מה,

אז המצב שלו חמור ביותר. הוא מזלזל בקודש,

והעוון שלו הוא גדול מאוד. הזוהר הקדוש אומר שאין לו חלק באלוקי ישראל.

אבל לצערנו זה בבתי כנסת, בהרבה בתי כנסת.

אתה חוזר עוד פעם. אי אפשר להילחם בזה? יותר חזק? אמרתי, תעמיד אחת, שתיים, שלושה,

בבית הכנסת שיגערו באדם, ותאמיני שעם הבושה הוא לא יחזור על זה.

אוקיי. עכשיו מתכננים איזה מכשיר שינתק פלאפונים בבתי כנסת.

וזה בשלב פיתוחי, שכנראה יהיה בעוד פרק זמן מסוים,

וישימו אותו בבתי הכנסת, וגם, אם תרצה אפילו, לא תוכל לדבר.

זה עדיין לא ימנע את האנשים לדבר בינם לבין עצמם,

אבל לפחות את זה אפשר יהיה להוריד.

תודה.

כן, בבקשה.

ערב טוב.

ערב טוב.

אומרים שגלגול נשמות,

שהנשמה שלי עוברת בין כמה אנשים.

עכשיו, כשאומרים שביאת המשיח תבוא בעזרת השם,

באיזה גוף אתה תקוב?

באיזה בא לך לקום?

לא.

אומרים ש...

אני אסביר לך. אני מתנגד להתרגש. לא, לא, אני אסביר לך.

אם באת בכמה גופות, אז באיזה גוף אתה תקום בתחיית המתים?

לא.

אולי תתגלגל כמה פעמים?

יהיה לך יותר קל.

אומרים שהנשמה עוברת בין כמה...

גופות. כן. אמרנו כבר. עכשיו הגופות שכבר נפטרו מן העולם,

איך הם יקומו בביאת המשיח בתחיית המתים?

אדם יקום בגוף... אבל הנשמה שלו אצלי.

אדם יקום בגוף שנעשה בו עיקר התיקון.

ועוד שאלה.

כן.

יש פה כמה יהודיות שמסתובבות עם ערבים.

חס ושלום.

איך אפשר להילחם בזה?

איך אפשר להילחם בזה?

אם הן רוצות לכרות את עצמן מעם ישראל, נחמנא לצלן,

יש סרט עכשיו שמופיע ביוטיוב ויעלה אצלנו באתר היום או מחר,

איזה 20 דקות עד חצי שעה של סיפורים של נשים שפיתו

אותם ערבים ולקחו אותם

ברכבים מפוארים וחילקו להם הרבה כסף וקנו להם כל מה שרצו.

בתקופה הראשונה זה היה כך,

הכניסו אותם לכפר,

חמש דקות אסלמו אותם,

החתימו אותם,

ושם הם נשארו שפחות נרצעות,

כלואות בבתים,

ולא יכולות לעשות.

אחת מתארת

שב-4 בבוקר הוא מעיר אותה,

ב-5 היא צריכה לעשות לו כבר פיתות,

ב-6 הוא הולך למסגד,

אחר כך היא צריכה להכין לו את הכול שהוא יצא לדרך,

והיא צריכה להישאר רקובה בבית עד שהוא יחזור בערב.

ואם היא לא עושה משהו הוא שובר לה את העצמות.

זה אחד.

יש שם עשרות מקרים שמטהרות אנשים,

חבל על הזמן.

כל הערבים עובדים באותו תרגיל, הרבה כסף,

הרבה אהבה, פרח שלי, נשמה שלי,

ג'ננה שלי, ג'יני שלי.

משגעים אותה, נותנים לה רכבים, נותנים לה זה, בואי נבלה, בואי נלך, בואי זה,

כמה זמן, ובפרט הם לוקחים נערות מצוקה,

כאלה שאין להן שום סיכוי לקבל איזה משהו טוב, מה שנקרא,

ואחרי זה הם עושים בהם מה שהם רוצים,

ולא רק הם.

והמבין יבין.

כן.

ואתה יכול לתת לי ברכה לנועם בן גלית,

שילד בן שנה שהוא חול סרטן?

נועם בן גלית,

השם יחלימהו ברפואה שלמה מהרה בזכות התשובה של הוריו.

כן, שאלה נוספת.

תן לו שם.

מה שלומך, כבוד הרב?

ברוך השם, כמו תמיד.

השתבח, מורה.

כבוד הרב, יש לי שאלה.

במקום שלא רוצה לפגוע בשום רב, חס וחלילה, בשום הלכה,

במקום שכל רב יפתח זרם משלו ויתחיל לתקן אנשים,

למה שרוב הרבנים לא ישבו בין עצמם וינסו להגיע לאיזו אחדות כלשהי.

לפני שמאיפה יש להם את הביטחון, כאילו להחליט

מי כן כשר, מי לא כשר,

מי כן יכול לקבל פסק, מי לא יכול.

סליחה שדיברתי עם תנועות ידיים, הרב.

לא, דווקא זה הבנתי, אבל לא הבנתי מה אמרת.

לא משנה, אבל בסדר. לא, אני אחזור עוד פעם, אני מקווה שאני אזכור כל יום. בסדר, מהתנועות הבנתי.

בקיצור,

תשמע, אחת מהגלויות

שעם ישראל עובר זה גם הגלות בין החכמים.

כי אחרת אם היה שלום בין כל החכמים,

אז היה מתקיים הפסוק.

ויהי בישורון מלך

בהתאסף ראשי עם

יחד שבטי ישראל

מתי יגיע מלך המשיח,

מתי יתגלה הקדוש ברוך הוא,

כשיתאספו כל ראשי העם

ביחד עם שבטי ישראל. זו הגאולה.

אבל כיוון שעדיין אנחנו בגלות,

אז זה לא מתאפשר.

אז צריך טיפה סבלנות, ובעזרת השם הכל יבוא על מקומו בשלום.

תודה רבה. תודה, כבוד הרב. אני ממליץ לכם על הרב. אני הייתי בכמה ארגונים שלו בשופר.

תודה רבה.

רב, מדהים. תודה רבה לך על עבודת קודש.

תהיה בריא.

שאלה אחרונה, ואני מחלק לכם מתנות,

ואל תשכחו את המצות.

מצות לחג הפסח, חג החירות.

שאלה, הנה, תן לו פה שורה ראשונה. אתה רוצה לשאול?

לא.

כן?

תן לו.

כן.

כתוב,

ועשית ישר ועזות בעיני השם.

אני קראתי,

בארצות השם, זה הפסטות.

בן אדם צמא,

נותן טיפה מים, רעב,

קצת אורן, קצת חיטה, קצת בשר, קצת תגים.

מה שקורה פה בארץ שלנו, שהרי בשביל ללמוד תורה,

בן אדם צריך המון כוח.

בן אדם צריך הרבה כוח בשביל ללמוד תורה.

מה שקורה פה, המדינה הזו מוצפת

בממתקים מטורקיה, בלי כשרות, בלי חותמות.

איפה משרד הבריאות?

איפה הפיקוח?

זה במזון הגשמי.

במזון הרוחני הם טוענים תמיד שאנחנו הרוב, ואנחנו הרוב החילונים. החילונים הם כל אחד לעצמו.

רק אנשי התורה הם המאוחדים והמלוכדים.

עכשיו, בנוגע לעניין שהרב אומר על השמחה,

יש עניין שאם אני עכשיו,

בשנייה הזו,

שותה מים מינרליים, חול צלעות כבש, עוד שנייה, אני נופל מת?

אם אני נופל מת זה רצון השם.

אם זה רצון השם זה מצווה.

אני צריך לרקוד,

בורא עולם לוקח אותי, בורא עולם לוקח אותי בריקודים.

ואז אני שמח פה, כתוב בעולמך תראה בחייך.

ואז אחרי זה, שם למעלה בגן עדן גם כן יש ריקודים,

ובשר על האש, ומים מינרליים,

הכל מכל כול.

אז אני אומר שהרבנים יצאו בקריאה שבתחינה לאנשים שייתנו לילדים רק מזון טבעי,

כי כל המפעלים היום הם מפעלים של אנשי, לא אנשי תורה,

אני מתכוון אסם, תלמה, תנובה וכו' וכו' וכו',

ששמים כל מיני חומרים עם השם מרחם,

ואפילו אני קראתי שהבפלות מייצרים אותם בטורקיה,

או באיזה מקומות, ושמים את זה בקרטון אם כתוב עלית,

ואותו דבר הקומפלקס מופיע בשקיות בלנקו, לא כתוב מי עשה, מה עשה,

מתי עשה,

על השקית, בתוך הקרטון. בקרטון כתוב תאריך,

אבל בפנים לא כתוב כלום.

אותו דבר גם היה לפני איזה שנה-שנתיים,

על המכסה של הקוטג'

היה תאריך,

על הגוף של הקופסה לא היה,

יכולת להעביר מכסה מהטרי לישן, מהישן לטרי,

לא, היא יכולה לדבר מה שאתה רוצה.

חזק וברוך.

מרעילים פה את כל המדינה, מרעילים פה. חזק וברוך.

נעורי משה בן רעות אביגייל, ועוד היה שרה בת רעות אביגייל,

יזכו לבריאות ויגדלו בריאים ושלמים.

אסף בן יפית ונועד וחיים לוי, זיווג הגון מהרה,

ואני מחלק לכם מתנות.

בחג שמח וכשר, חג חירות,

בריאות וכל טוב.

חג שמח וכשר,

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.