"הכי טוב בשבילי, לא להאמין בכלום"

- - - לא מוגה! - - - 

שלום, כבוד הרב.

אני באתי לפה

ללא אמונה.

לא מאמין,

לא באבולוציה,

לא בתורה של דרווין וגם לא בתורה של היהדות. אני יהודי, עברתי ברית מילה, עשיתי בר מצווה,

אבל לא הרגשתי שום קדושה אף פעם כשנכנסתי לבית-כנסת, אף פעם שהנחתי תפילין, והנחתי.

אני באתי לפה לשאול אותך כמה שאלות,

שאלה ראשונה, למה ילדים קטנים,

בני חמש, בני ארבע,

חולים בסרטן, ילדים יהודים שלא חטאו,

שלא עשו כלום בחיים שלהם?

לפני שאני אענה לך על השאלה,

מאיפה הבנת שאם מניחים תפילין או שנכנסים לבית-הכנסת צריך להרגיש קדושה,

ואם לא מרגישים אז אין כלום?

מאיפה הבנת את זה?

כי הרבה אנשים שאומרים לי שהם מניחים תפילין, הם מרגישים טוב, הם מרגישים שהם מתחילים את היום שלהם עם חיוך, עם שקף להם. זה בגלל שהם יודעים שהם עשו מעשה נכון וחשוב, שעליו יקבלו שכר ולא עונש.

אז גם כמו בן אדם שהולך לעבודה, הוא מבין שהוא עושה דבר טוב, כי הוא יביא בסוף פרנסה הביתה.

אני לא מרגיש קדושה בעבודה,

אבל הוא מרגיש טוב, בדיוק כמו זה שהניח תפילין בבוקר.

מי אמר לך שזה קדושה?

לא יודע, זה מה שאני הבנתי מהאנשים. הבנת לא טוב, אתה רואה, בשביל זה אתה כופר, זה חבל.

מכל מקום, גם אם היית מרגיש, לא היית יכול להרגיש בגלל שאתה אוכל נבלות וטרפות.

אז מי שאוכל נבלות וטרפות לא יכול להרגיש קדושה בכלל,

אפילו אם הוא יאכל פעם אחת.

אז ממילא,

מה אתה מצפה להרגיש?

טוב, נענה לך על שאלה ראשונה.

שאלה ראשונה, בשביל שאתה תדע תשובות על השאלות שאתה שואל,

אתה צריך להבין איך נברא העולם, לאיזה מטרה ומה הקדוש ברוך הוא עושה בעולמו ואיך הוא עושה, לפי איזה קריטריונים,

מה הוא כתב ומה הוא אמר.

אין לך אפילו בסיס בשביל שתוכל ממנו להבין.

אבל בקצרה אני אגיד לך,

באמת אלה שהם בגיל חמש ויש להם את המחלה,

הם לא חייבים שום דבר על מעשיהם של עכשיו,

משום שבאמת אפילו בבית-דין של מטה,

בית-דין כמו בית-משפט,

לא דנים עד גיל 13 ילד.

אפילו אם הוא יעשה עבירה, לא דנים אותו.

למה? הוא קטן, נקרא, עד גיל 13. אז על מה הוא קיבל את המחלה?

יש תורת הגלגולים.

אם בן-אדם היה בעולם הזה ויצא מפה ולא תיקן את מה שהוא צריך

לעשות הוא יכול לחזור או בגלגול או ללכת לגיהינום או לכף הקלע, יש כמה אופציות.

אחת האפשרויות שהוא בא בגלגול ובגלגול הוא מתקן.

אז יכול להיות שזה יהיה למשך הרבה שנים,

יכול להיות שזה למעט שנים.

יכול להיות שהוא יבוא רק להיות עובר ויפילו אותו,

יכול להיות שהוא ייוולד עם מום ישר מהלידה,

יכול להיות שהוא ייוולד בריא ויקבל מחלה, כמו שאתה אומר, בגיל חמש,

אבל שום דבר מכל זה לא על עכשיו אלא על קודם לכן.

וזאת אפשרות כדי שיוכל לתקן.

זאת אומרת, עושים איתו חסד,

במקום שיהיה בגיהינום סך שנים כזה וכזה, בצער גדול אין שיעור,

מביאים אותו למשך זמן קצר,

עובר את מה שעובר, יוצא מכאן, תיקן,

ואז הוא יכול להגיע לגמולו,

אם הוא סיים את התיקון,

בעולם העליון, בגן עדן. אם לא,

הוא יצטרך עוד תיקון, יכול להתגלגל שלוש פעמים, אם זה צדיק,

פעם רביעית כבר לא מחזירים,

וככה אדם יכול להתגלגל, טעות, סליחה, אמרתי,

אם הוא רשע שלוש-ארבע פעמים ולא יותר,

אבל אם הוא צדיק יכול להתגלגל עוד יותר פעמים,

אבל בקטנות, כמו שאומרים, רק בשביל לתקן,

כמו שאומרים, פירורים אחרונים שנשארו, שיש להם.

כן, שאלה שנייה.

רגע, אני רוצה להמשיך.

אתה לא מרגיש, אתה לא חושב שזה טיפה אכזרי?

כי בסופו של דבר הילד,

שאומנם גם אם הוא היה בגלגול הקודם חוטא,

הוא עדיין לא יודע את זה, הוא לא מרגיש מזה, הוא לא מבין מזה.

זה ילד שבא לעולם ורוצה לחיות את החיים שלו, וככה לוקחים ממנו את החיים? אני חושב שזה יותר אכזרי להיות אדם כמוך שעומד פה,

שואל שאלות על מי שברא אותו, כופר במה שהוא אומר, מקשה עליו קושיות,

כשהוא לא מבין כמה טובה הביא לו בכלל שהוא חי.

בסוף, במקום לנצל את החיים, כמו אברהם אבינו שהבין בגיל שלוש, מה שאתה לא מבין בגיל 17-18,

אז במקום לחפש את הבורא, אתה מחפש את ההצדקות למה שאתה מבין על פי רגש,

ומזה אתה רוצה להסיק מסקנות.

זה יותר אכזרי, מה שאתה עושה לעצמך ממה שאדם סובל ואפילו לא יודע,

אבל בזה מנקים אותו.

האם זה לא אכזרי שלוקחים ילד בן חמש לבית-חולים,

ואנשים לא מתביישים,

לובשים חלוק לבן

ולומדים במשך שנים להיות רופאים בשביל לחתוך אנשים?

לוקחים אנשים,

שמים אותם על שולחן ניתוחים, חותכים אותם,

יש כאלה שרוקחים מסור,

מפצחים להם את הגולגולת,

פותחים להם את המוח,

לוקחים להם שם,

סוגרים אחר כך, תופרים להם את בית החזה,

ריצ'רצ'ים.

מה זה? אנשים הולכים ללמוד מקצוע של רוצחים בלבן?

בושה וחרפה.

אבל מי שמבין אומר, בוא הנה, אלה מצילים.

נכון, הם עושים דברים אכזריים,

אבל זאת הברירה היחידה בשביל להציל את החולה.

איך אני אגיע לגידול שיש לו בפנים אם אני לא אפתח לו את בית החזה?

אם אני לא אעשה לו ככה, אני לא אגיע, הוא ימות.

אז זה לא אכזרי,

כי אם זה מרפא ואם זה מתקן,

זה לא אכזרי.

אתה, עם הרגשות שלך, מבין שזה אכזרי.

אז תעמוד בבקשה בהפגנה בבית החולים ותגיד להם, רוצחים בלבן, תתביישו לכם.

מה אתם חותכים אנשים?

כן.

אוקיי, זו שאלה שנייה.

אם אנחנו,

כמו שכתוב, אנחנו העם הנבחר, התורה באה מאיתנו,

הנוצרים והמוסלמים הם אחרינו,

אנחנו הנבחרים,

למה אנחנו ביחס אליהם,

אני אקח לדוגמה את המוסלמים,

יש להם 23 מדינות כוח

והמון המון צבאות,

ואם הם יוצאים כולם נגדנו,

אין לנו באמת סיכוי נגדם.

כאילו, לא בטוח שהשם,

עוד כמה שהוא חזק,

יצליח להציל אותנו מכזאת כמות של אנשים.

אז בינתיים,

מאז קום המדינה, סליחה, מאז בריאת העולם

מאז בריאת העולם

העם היהודי קיים,

וכל הממלכות הגדולות ששלטו בכיפת העולם, כולן נמחקו מן העולם,

והעם הנצחי זה העם הישראלי הקטן,

והוא נשאר. ואיך הוא נשאר? בלי צבא. לא היה לו אף פעם צבא.

צבא סדור כמו שיש היום

לא היה מעולם.

מי היו מנהיגי הצבא?

זה היו אנשים עם זקן, ראשי ישיבות,

אחד מהם קראו לו משה רבנו, אחר כך יהושע בן נון,

וכן הלאה, השופטים,

ואחר כך המלכים, וכו' וכו', כולם חרדים.

כולם ניהלו מלחמות ועשו את הכול.

הכול היה פיקס,

והכול בניסים,

וככה זה עבד. כשלא עשו את רצון הבורא,

הקדוש ברוך הוא שלח את האויבים להעניש אותנו והוציא אותנו בגלות.

חזרנו בתשובה, החזיר אותנו למלכות,

וככה זה מתנהל עד היום.

אין שום ספק שהקדוש ברוך הוא השאיר אותנו עד עכשיו

בשביל לקיים את החלק האחרון,

שזה האחרון כבר, הגאולה.

וכתוב שיבואו כל אומות העולם, שבעים לשון,

להילחם איתנו,

ואנחנו ננצח. איך ננצח? לא צה״ל.

הקדוש ברוך הוא ועמדו רגליו על הר הזיתים,

ויצא ונלחם בגויים ההם,

והוא יילחם,

והוא יעשה נסים כמו בעשרת המכות שהיו במצרים,

והוא יפיל אותם חללים.

שני שלישים מהעולם ימותו, זה אומר ארבעה וחצי מיליארד,

ואנחנו בסבבה פה בארץ ישראל.

מחכים זה ייגמר, מלך המשיח יתגלה,

ואז תחזור המלכות לישראל.

כל העולם יכירו את השם.

ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד.

רגע, עוד לא. לא מהר, לא מהר.

אתה חושב שאם לא היה צבא, לא היה צה״ל,

בזמן המלחמות שהיו עד כה, היינו שורדים פה?

כן.

בזמן הרב חיים זוננפלד, זכר צדיק וקדוש לברכה,

הוא כבר רצה לעשות שלום עם פייסל, מלך ירדן,

והציונים לא נתנו לו.

והיה יכול להיות שלום בלי מלחמות בכלל,

כי המיעוט

שהיה פה, של חרדים שהיו כאן בארץ לפני קום המדינה,

הם חיו בשלום עם הערבים.

היה פה ושם תגרות, מה שנקרא, כמו בכל מקום בעולם,

אבל מעבר לזה הכול היה בסדר. דרך אגב,

היה אחת שפיצצו אותו הישראלים, קראו לו אחמד יאסין.

הוא אמר

שבחמש דקות הוא היה עושה שלום עם החרדים,

אבל עם הציונים לא.

למה? הוא אומר, הם מאמינים באללה ואנחנו מאמינים באללה.

אבל הציונים לא מאמינים באללה,

ולכן הם רוצים להילחם בציונים.

זאת אומרת, זה המצב.

מי אמר את זה, אתה יודע?

זה היה אחד רב שהיה גר בצפון,

הוא היה פרומן, פרומן, הרב פרומן.

הוא היה אצלו,

הוא ראיין אותו ודיבר איתו,

והוא אמר לו את זה. עשינו על זה כתבה פעם ארבע כנפות, ראיינו אותו, הוא סיפר לנו את הסיפור הזה.

אבל מה לעשות,

אנחנו מעולם שוחרי שלום.

התורה אומרת גם אם נצטרך למלחמה,

לפני שאתה יוצא למלחמה, וקראת לשלום,

אז אם היא טענתך שלום, אז יש מה אנחנו עושים, ואם היא לא תסכים, אז אין ברירה, יוצאים למלחמה.

אבל תמיד אנחנו קוראים לשלום. עם ישראל זה עם של שלום, לא מחפש מלחמות עם אף אחד.

שאלה אחרונה, כי אני רוצה לטפול בזמן אחרים.

בקשר לעולם הבא,

אתה, אני שומע רעשים כל הזמן באוזן.

תעשה טובה.

מה זה מזגן?

כן.

אתה בעצם אומר,

הדת אומרת,

שאם נשמור את כל המצוות ונהיה אנשים טובים ונעשה חסדים, נלך בעולם הבא לגן-עדן.

עכשיו,

אני בן אדם שקצת קשה לו להבין דברים שלא מוכחים.

יכול להיות שחלק יגידו טיפש, חלק יגידו חכם, אבל בעיקרון מה שאני חושב זה שאני לא מבין כאילו למה להשקיע כל החיים שלי למשהו שאני לא בטוח שיקרה. אני מפספס המון המון דברים. שמעתי.

עכשיו, תגיד לי, אתה בן אדם שלא אוהב לחיות על דברים לא מוכחים.

מה הוכחת לעצמך ששווה לך לחיות כשאתה חי כרגע בתור חילוני?

מה הוכח לך ששווה?

לא בהכרח שווה, אבל אני לא אוסר מעצמי דברים ש... איזה הוכחות יש לך לעצם זה שבחרת להיות חילוני? אני רוצה הוכחה שאני אסכים איתך ואני אלך איתך.

נגיד אני משתמש בטלפון בשבת,

ואנשים ששומרים שם... לא, עזוב. באה הוכחה שדרך החיים שלך היא נכונה.

לא אמרתי ש... ושאין אחר כך עולם הבא ושאין שכר ועונש ושאין בורא. תן לי הוכחות.

לא אמרתי שיש לי הוכחות. אבל אמרת שבלי הוכחות קשה לך לחיות.

לכן אתה רוצה ממני הוכחות.

אני רוצה קודם הוכחות שאתה חי על פי הוכחות,

ואחר כך נסתור לך את ההוכחות.

אבל אם אין לך הוכחות אז למה דווקא את שלי אתה רוצה?

אני אמרתי, אני לא מאמין בכלום, אני לא מאמין... אבל אמרת אתה חי רק לפי הוכחות, שכחת עכשיו אמרת?

אמרתי שאני לא מאמין במה ש... בלי הוכחות, אז תוכיח לי שאתה צודק בדרך שלך.

הדרך שלי זה לא להאמין בכלום ולא ל... הכי טוב אתה אומר. אני מאמין בעצמי.

הכי טוב אתה אומר.

הכי טוב. הכי טוב בשבילי.

הכי טוב בשבילי. אז אתה אומר, לא אכפת לך, אכפת לך, מנוח לך.

מה שנוח לך זה הכי טוב, זה הכול.

עכשיו אני אשאל אותך שאלה,

נראה אם יש לך שכל.

ועכשיו אתה תחליט אחרי מה שאני אגיד לך, מה אתה רוצה.

בוא נגיד שאתה כמו שמציג את עצמך, אתה לא מאמין בכלל.

אני אומר שאני כן מאמין.

מה אתה מאמין?

אתה מאמין אין כלום.

חיים פה, מתים כמו חתולים וזהו.

נכון?

נכון או לא? אתה תמות כמו חתול, לא?

כן. כן, שלום.

עכשיו,

אני מאמין שאחרי שמתים יש שכר ועונש, גן עדן וגיהינום.

לכן אני עושה מצוות.

על הצד שיש המשך, אני מקבל שכר.

עכשיו אתה בחרת בדרך שלך ואני בדרך שלי.

אתה טוען 100% שאתה צודק. אין לך אפילו ראיה,

אבל נגיד שאתה טוען שאתה 100% צודק.

אני טוען שאני צודק 100%. לי יש הוכחות,

אבל זה לא הזמן כרגע.

אמרת, זו שאלה אחרונה.

אני אפנה אותך למקורות, שתראה הוכחות.

אבל אני אומר 100% שיש לי הוכחות, ואני צודק.

אפילו אם אני לא צודק ב-100% עם הוכחות,

אבל ככה אני חושב, כמו שאתה חושב.

מותר לך לחשוב מה שאתה רוצה,

מותר לי לחשוב מה שאני רוצה, נכון?

עכשיו, יש שתי אפשרויות.

או שאתה צודק, או שאני צודק.

אי אפשר ששנינו צודקים, נכון?

נכון.

יופי.

אז עכשיו אנחנו עושים מה הסיכויים של כל אחד מאיתנו.

אם אתה צודק,

אתה נפטר, מת,

אתה מת כמו חתול,

אין המשך,

הלכת לאבדון.

דרסה אותך מכונית, שלום, כמו חתול, נשאר שם, הם יאספו אותך, יאספו, אם לא, אני לא חושב.

אבל אני, רגע, רגע, רגע.

עכשיו, אם אני צודק,

אם אתה צודק,

אז אתה, כשמת זה ככה, ואם אתה צודק, גם לי יקרה אותו דבר.

כי אתה צודק, אתה צודק לגביך ולגביי.

עכשיו יש אפשרות שאני צודק.

אם אני צודק, אני הולך לאן?

לגן העדן.

עבדתי על זה.

ואם אני צודק, אתה הולך לגיהינום.

עכשיו נעשה מאזן סופי.

אם אתה צודק אתה הולך

לאבדון כמו חתול

ואם אתה לא צודק אתה הולך לגיהינום.

בכל מקרה אכלת אותו.

אני היחידי שיש לי סיכוי 50% שאני הולך לגן עדן. סיכוי 50% גן עדן. נכון אבל לפחות. מה עדיף? 0% או 50%?

נכון אבל לפחות אני לא חי בציפייה.

שאני אלך לגן עדן. אבל יש לך סיכוי למה תפסיד את הסיכוי 50% הגרלה יש הגרלת פיס

יש 0 סיכויים לאדם מסוים ויש אחת שלוקח אחת משתי הגרלות הוא זוכה בפרס הגדול כדאי לקחת או לא כדאי?

כדאי אבל. זה הכל בחיים שלך שווים יותר מהפיס.

העניין הוא המחיר שאני משלם.

המחיר שאתה משלם זה כמו שאני משלם עונג שאין כדוגמתו.

קיום תורה ומצוות בשלמות באהבת הבורא אני מקבל ממנו מה שאני רוצה אני מבקש ממנו הוא שומע לי אתה לא מאמין לי?

תראה סרטונים ביוטיוב כמה אנשים הצלתי בזכות זה שאני קרוב לבורא יתברך.

עכשיו תחליט אם אתה רוצה welcome אתה לא רוצה

ביי חתול

תודה רבה לך