עדיין אין הצלחה? תזכור...
- - - לא מוגה! - - -
נו, ואם אתה רואה
שעדיין אין הצלחה
והקושי ניצב כנגדך תמיד,
תזכור, לא עליך מלאכה לגמור
ולא אתה בן חורין להתבטל ממנה.
כמו שכתב בשבט מוסר הגאון רבי אליהו מאזמיר
ואל יעלה על דעתך כאשר עלה בדעת הרבה שנאבדו בידם
אנשים שאיבדו את עצמם
באומרם כיוון שמכיר אני בעצמי שאין בדעתי להבין ולהשכיל אז אני עוסק בתורה
טועהו בדבר
שהרי הוא מחויב לעשות מה שנצטווה לעשות
ואם יבין יבין
הרי כתוב בתורה והגידת בוא יומם ולילה
לא כתוב ותבין בוא
וכן תמצא בדברי התנאה אם למדת תורה הרבה נותנים לך שכר הרבה לא כתוב אם הבנת הרבה
אלא אם למדת הרבה
ללמוד צריך
ותשתדל להבין
ואם תבין תבין
ואם לא,
שכרך, שכר לימוד בידך
כמו שאומר התנאה לפונקציה הרא אגרא
כמה שקשה לך ואתה מצטער יותר תקבל שכר יותר
אחד שמבין מהר מקבל אחד כנגד אחד ואתה תקבל מאה כנגד אחד, לא טוב
ומה גם שאמרו
האדם שאינו לומד
מפני שאינו מבין זה פיתוי של זליג
לפיכך יתמיד בלימודו
וסוף הבינה לבוא
כשהשם רואה את החשק בתורה והדבקות בה פותח לו מעייני החוכמה
ככתוב משלי ב' ו'
כי אדוני ייתן חוכמה מפיו דעת ותבונה
מי נותן את זה? הקדוש ברוך הוא.
מה זה נותן? מתנה.
כי ה' ייתן חוכמה מפיו דעת ותבונה.
הקדוש ברוך הוא רואה שאדם עושה כל יכולתו,
נפתחים בפניו שערי שמיים.
יש משל נפלא בזה,
מובא בספר משפט צדק לאחד מן הקדמונים.
משל לבניין גבוה מאוד, אלף קומות גובהו.
מהקומה האלף משתלשל לו חבל ארוך היורד והולך עד למטה.
משלח הקדוש ברוך הוא את נביאו הנאמן
להורות לבני אדם
רצוני שכל אחד יעלה בידיו בחבל מהקומה הראשונה עד הקומה האלף.
ומי שיגיע לקומה אלף
מובטח לו אושר גדול ונצחים אין כמוהו.
שמעו בני אדם את הציווי הזה, באו למגדל,
איך מעפילים לשם? לעלות בידיים על חבל אלף קומות?
חלקם נואשו מראש,
לא ניסו כלל לעלות,
אמרו לו, שייך שאדם יעלה בידיו לגובה כזה.
חלקם התחילו לטפס
אחרי כמה קומות
מי יותר ומי פחות נשברו וירדו.
אבל היה אדם אחד
שאמר אם הקדוש ברוך הוא ציווה,
בהכרח שזה אפשרי,
אפילו שאני לא רואה בחינייך.
ואכן אותו אדם התחיל לעלות,
טיפס קומה ועוד קומה בזריזות,
אבל כשהגיע לקומה העשירית
החל להרגיש שהכוחות עוזבים אותו.
אולם תכף חשב ונזכר מהציווי
והבין כאמור,
אם יש ציווי,
בהכרח יש דרך לקיימו.
ולפיכך המשיך לטפס
ולעלות בכוחות מחודשים.
הגיע לקומה העשרים,
הרגיש זהו, לא יכול להמשיך.
אבל בעקשנות,
נוראה ובכוחות על-אנושיים,
החליט אפילו אם אני אפול באמצע, למטה, ואשבור את כל העצמות,
זה הציווי.
ואני אקיימנו.
וכך המשיך, הגיע לקומה שלושים.
כשהגיע לקומה שלושים,
הרגיש שאין לו בשום אופן שבעולם כוח להמשיך וגם לא לרדת.
הוא ממילא הבין שלא יעברו רגעים ספורים,
והוא ייפול וישבור את כל העצמות.
אבל הוא החליט
שהוא לא מניח את החבל בשום אופן שבעולם,
עד שהידיים שלו כבר בפועל,
לא יוכלו להזיק.
והנה הוא מרגיש שמתקרב הרגע הנורא,
ועוד רגע הוא נופל מלמעלה ושובר את כל עצמותיו.
ידיו רוטטות מרוב מאמץ,
וברגע האחרון,
כשכבר הידיים החלו נפתחות,
ועוד רגע קט הוא נופל למטה,
מה קרה?
מה?
הגיע נשר,
כביר כוח,
התיישב עליו,
והרים אותו עד הקומה האלף.
יש בעיה לקדוש ברוך הוא לשלוח נשר?
אין לו בעיה לשלוח נשר.
זה המשל.
והנמשל,
כאשר מאמץ האדם את כל כוחותיו,
ועושה כל שביכולתו,
נפתחים בפניו שערי סייעתא דשמיא,
ויכול להשיג אפילו חוץ לטבע.
חוץ לטבע.
ועל פי האמור יבואר,
מה שכתוב לא בשמיים היא לאמור
מי יעלה לנו השמימה ויקחיה לנו וישמענו אותה ונעשנה.
רשי אומר, לא בשמיים היא.
שאילו הייתה בשמיים,
היית צריך לעלות אחריה וללמוד.
זה קצת יותר מאלף קומות.
אבל השם אומר, היא לא בשמיים.
אבל אם היא הייתה בשמיים,
היית צריך לעלות בשביל ללמוד.
ויש לעיין איך שייך לצוות אדם לעשות דבר שאינו יכול,
כמו לעלות לשמיים,
אלא ביאור הוא שאילו הייתה תורה בשמיים,
היינו מצווים לעשות כל שביכולתנו, בכוחנו, לעלות אחריה,
וממילא גם ללמוד אותה,
כבר היום סייעים מן השמיים.