חיזוקים לעלות בעבודת השם - חלק ט - לתת נוק אאוט לזליג | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 24.10.2019, שעה: 07:23
נציב יום: לעילוי נשמת אורה מחפוד מנוחתה עדן אמן. א מ ן !
אתמול סיפרנו מעשה עם מהר"ם שיק. היום מעשה נוסף בעניין זה מבית מדרשו של החתם סופר, זה מובא בספר "מאורות דף היומי" חלק ד' עמוד רס"ט וכך מסופר שם: "מנהג ותיקין היה בישיבתו של גאון הדור חת"ם סופר זצ"ל בפרשבורג המעתירה: תלמיד חדש שעתיד ללמוד בישיבת פרשבורג, עליו להתייצב תחילה בביתו של ראש הישיבה, לשוחח עמו קמעא כדי שיעמוד על טיבו, ויקבע עתידו אם לשבט או לחסד. לעיתים התלמידים לא מבינים את השיקולים של הרב, אך הכל יודעים שמה שהוא עושה - הוא יודע מה הוא עושה.
ובפרט, התחזק אמונם של התלמידים בשיקול דעתו של רבם החתם סופר אחרי שאחת הפעמים בהם נמנע בפליאת כולם לקבל לישיבה בחור ברוך כישרונות. והפעם הוא גילה את שיקוליו הנסתרים והסביר: "הבחור הזה אכן גאון הוא, אבל כשנכנס לבחינה, ראיתי שדרך ברגליו על הסכך שנשאר אחר חג הסוכות בחצר, ומכך למדתי שאין רגש לדבר שבקדושה, ואינו ראוי ללמוד בישיבתי!". שמעתם? תבדקו איך אתם מתייחסים לכל דבר.
"ויהי היום ובפתח ראש "החת"ם סופר" ניצב נער צנום בקשתו בפיו: "רצוני ללמוד תורה", העיניים של הנער היו בורקות, רואים תמימות על פניו פנים זכות, העידו כאלף (1,000) עדים על חשקו ורצונו בתורה. החתם סופר הושיט לו ידו "שלום עליכם" לבבי, אבל כשפתחתי עמו בשיחה קלה, נוכח לצערו הרע להיווכח - כמו גודל רצונו של הנער ללמוד - מאותה מידה בדיוק חסרים לו כישרונות. הנער עשה דרך ארוכה ומפרכת מביתו עד למפתן דלתו של גדול הדור, הרכין ראשו בהכנעה, כמי שיודע מראש את התשובה שהוא עומד לשמוע,
הוא כבר שמע את התשובה הזאת מספיק שנים בחייו מכדי שהוא יוכל להעלות תשובה אחרת בראשו, כולם אמרו לו: "בחור טוב אתה, אבל אולי תנסה באמת משהו יותר קל". אבל מרן החת"ם סופר, גדול הדור, חש כי רצון כביר אשר לא יסולא בפז מפעם בלבו של הבחור שניצב לפניו, לו רק יצליח למעמקי פנימיותו של הנער, לדלות מתוכם את הכוחות הרוחניים שבו, להעלותם עלפני השטח ולהפיק אותם לנתיב הנכון - או אז יזכה הדור הבא התלמיד חכם מהשורה הראשונה.
על אתר החליט החת"ם סופר - מקומו של הבחור אצלו בישיבה, בין הבחורים ברוכי הכישרונות שבקיאים בש"ס ובפוסקים. לא קלה היתה המלאכה, בור ועם הארץ היה הנער, אך החתם סופר לא הרפה, מעת לעת היה מתעניין במצבו ומתאים לו חברותות על פי הידע שהספיק לרכוש, תקופה ארוכה עברה עד שידע הנער תורה ומשניות. אט אט התחיל להרגיש את לשונו לשפה הארמית של הגמרא. תלמידים רבים שנתבקשו על ידי החת"ם סופר ללמוד עם הנער - עזבוהו לאחר תקופה קצרה, אחרים שמילאו את מקומם - נואשו גם הם,
רק הנער והחת"ם סופר היו בטוחים בצעדיהם, הנער לא חדל מרגע אחד מללמוד, בכל רגע פנוי היה משנן את תלמודו ומתחנן בפני בוראו שיתן בינה להבין ולהשכיל - וכן הוא הצליח. שנים רבות אחר כך, עמד החת"ם סופר ליד אותו חדר, ליד אותו שולחן, ולפניו ניצב הנער הצנום {בעבר הרחוק כשעמד אז אצלו} הזמן כבר נתן את אותותיו של גדול הדור, מפני שמלחמתו העיקשת והבלתי מתפשרת - ברפורמה ובהשכלה {בזמנו היו רפורמים ומשכילים והוא נלחם בהם} גם היא חרצה את רישומיה במצחו הרחב.
אך חיוך רחב האיר את פניו, בסמוך אליו עמד בנו "הכתב סופר", ואחז בידו איגרת שהגיעה אליו ממרחקים, כאלה היו מגיעות אליו עשרות ביום, אבל פלפול גאוני שכזה - כבר מזמן לא הצליח מאן דהוא לכווץ בתוך משפטים קצרים כל כך. לרגע אחד נלפתו אצבעותיו סביב המשענת העגולה של הכיסא כאומר - אכן סתירה עצומה ונוראה יש כאן, ובמשנהו התרחבה ידו וליטפה באהבה את האותיות המאירות, שהסבירו בפשטות מדהימה, מדוע אין שתי (2) הסוגיות דומות זו לזו כלל ועיקר.
חלקיה הנוספים של האיגרת, גילו שהאיש שאחז בקולמוס בקי בכל מכמני התורה, הגלויים והנסתרים כאחד. הצצה קלה בשולי האיגרת, גילתה "לכתב סופר" כי הכותב הוא אחר מאשר אותו נער צנום, "בור ועם הארץ", שהתרפק על דלתו של החת"ם סופר לפני שנים רבות. בדרך לכל מעלה והישג רוחני בתורה, מגיע תמיד היצר הרע "זליג"! הוא עומד בפני המשתדל להתעלות וטענתו בפיו: "הדבר קשה, מי יודע אם תוכל להצליח להישגים משמעותיים", מייאש את הבן אדם.
אם האדם מתייאש - הרי שבזה מאבד הוא את סיכויו לגדול. אולם אדם שחפץ באמת ואינו מתייאש, כבר למדונו חכמים זכרונם לברכה: "יגעת ומצאת - תאמין" סופו להשיג ולהצליח.
והיום היה מעשה בשעה אחת (1:00) בלילה, אחד מהנערים רצה לעלות על משכבו, ופחד שהוא לא יקום בבוקר ל"כנישתא", אז אמר בלבו: "אומר לאבי או לאמי שיקיצוני". ופתאום קפץ לו השם "זליג" עלה על האופניים והחליט שהוא מגיע לפה לבית המדרש, הגיע לבית המדרש והתחיל לפטפט עם מישהו מהכנישתא, ואומר לו: "במקום שאתה מדבר איתי אתה גומר שבעה (7) דפים בש"ס!", וקיבל עליו לסיים את הש"ס תוך שנה בגירסא. נתן נוק-אאוט לזליג! בתקוה שזליג לא יפתיע. אז לכן צריך לעשות ביצורים להחלטות נבונות כאלה, כדי שזליג יחפש לו מטרה אחרת.
"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".