אלפי שנים בדקה - חלק ב

- - - לא מוגה! - - - 

מישהו פעם חשב שהוא חייב הרבה למלמד שלו שלימד אותו א', ב', ג', ד'? המלמד שלימד אותך א', ב', בזכות מה אתה לומד גמרא היום?

אם הוא לא לימד אותך טוב א', ב', לא היית יודע לקרוא.

מישהו פעם הכיר טובה לדבר?

הוא הביא מכתב.

אתה אומר לו תודה?

אתה מרגיש שאתה חייב לו משהו?

מישהו אומר תודה למעל המכולת?

יש טוענות, למה לחמני היה ככה? למה לחמניות ככה?

למה לחמניות בחור?

זה שהוא קם בארבע וחצי והכין לך את החלם והכל, אתה אומר לו תודה?

מישהו חשב על זה?

דרך ארץ, הכרת הטוב, יש דבר כזה?

אם יש לי מצווה לשים כיפה על עצמי, לגבי על עצמי כיפה,

ברגע שאני חושב שההתנהגות שלי לא תעלום את הכיפה.

עצם זה שאתה יהודי,

זה כבר ייצוג שאין כדוגמתו. הרי אם תהיה בחוץ לארץ ויתברר שיהודי עשה את מה שעשית,

יאשימו את כל היהודים,

לא רק אותך.

יגידו שהיהודים הם כאלה וכאלה וכאלה וכאלה.

הרב, ייתכן שנגזר בן אדם שמשהו מסוים שהוא לא יצליח בו?

רציתי לשאול את הרב שאלה.

ברור. בחור שלא לומד בישיבה ועובד,

איך הרב יכול לתת עצה, איך הוא יכול, אפילו שהוא עובד,

איך הוא יכול בעצם להתקשר גם בעבודה להשם?

ערב טוב. בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב הזה יהיה לרפואת ערן אשר בן ברכה,

רפואה שלמה מהרה,

ולרפואת שרונה בת ליזית,

רפואה שלמה מהרה,

לעילוי נשמת ליזית בת סימי,

מנוחתה עדן.

חזרה בתשובה לאסף אל ערן, עדן ליאן בני אילנית,

מהרה.

רפואה שלמה לגיתאי בן גשא,

רפואה שלמה, ושרה רסיה בת מרים,

רפואה שלמה. וכן חזרה בתשובה שלמה למשה בן רחל,

רונית בת רחל ורחל בת פרחה.

ויקרא אל משה וידבר אדוני אליו מאוהל מועד לאמור.

מכאן אמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

כל תלמיד חכם שאין בו דעת,

נבלה טובה הימנו.

ביטוי קשה ביותר.

חכמים אומרים לא על סתם אדם,

אלא אומרים על תלמיד חכם.

כל תלמיד חכם שאין בו דעת, נבלה טובה הימנו.

צא ולמד ממשה, אבי הנביאים,

שהוציא את ישראל ממצרים.

ועל ידו נעשו ניסים במצרים ונוראות על ים סוף.

ועלה לשמי מרום והוריד תורה מן השמיים,

ונתעסק במלאכת המשכן,

ולא נכנס לאוהל מועד, עד שקרא לו הקדוש ברוך הוא שנאמר ויקרא אל משה.

אדם שנאמר עליו בכל ביתי נאמן הוא,

אדם שנקרא איש האלוקים,

שדיבר עם הקדוש ברוך הוא פנים בפנים,

אדם שהקדוש ברוך הוא מדבר איתו בכל רגע והוא מוכן בקדושה עליונה,

עמדו ואשמעה מה ידבר השם, בכל רגע ורגע,

אדם כזה עוד צריך להמתין עד שיקרא לו השם להיכנס לאוהל מועד, למשכן?

הרי כל העניין של המשכן זה בשביל שהקדוש ברוך הוא יהיה נדבר עמו.

אז ממילא,

מה צריך כאילו ליטול רשות?

אם היה נכנס משה בלי רשות,

אחרי שהוא העמיד את המשכן,

ואחרי שהמשכן לא עמד אלא בזכותו,

אם הוא היה נכנס בלי רשות,

אמרו חכמים זיכרונם לברכה שגם תלמיד חכם כמו משה רבנו,

אבי הנביאים,

אם אין בו דעת,

הכוונה דרך ארץ,

לדעת שלא להיכנס בלי רשות,

נבלה טובה הימנו,

בהמה מתה עדיפה.

שמעתם דבר כזה?

בשעה שנעשה נס לחנניה מישאל מעזריה בכבשן האש.

נבוכדנצר הרשע השליך אותם

לכבשן האש כיוון שהם לא הסכימו להשתחוות לצלם.

והצלם שעשה נבוכדנצר לא היה עבודה זרה ממש.

ממילא להשתחוות לפנים, כביכול, היה מותר להם.

אבל חנניה, מישאל ועזריה החליטו,

הם לא משתחווים לצלם.

אז נבוכדנצר השליך אותם לכבשן האש,

כמה אלפי מעלות,

תנור רותח בצורה איומה,

שאם שמים ברזל אז הוא נמס, ניתח,

ומכניסים בני אדם.

לא רק שהם לא נשרפים,

גם הבגדים שלהם לא נחרחים.

והוא זורק אותם ונעשה להם נס.

מה הנס?

הם לא נשרפים.

לא רק זה,

הכבשן היה עמוק,

והקדוש ברוך הוא סידר להם מעלית,

שכל התחתית הקרקעית של הכבשן עלתה למעלה והעלתה אותם לעיני כולם,

שיראו שהם מתהלכים חיים בתוך אש.

מה הם צריכים לעשות?

באותו רגע שהם עלו למעלה, לצאת מהאש ולברוח.

למה?

משום שאם מתרחש נס,

אז נס,

זה הכול לא קורה גם.

לדוגמה,

אם בן אדם רואה שבניין מתמוטט, מתמוטט,

ומגיע לארבעים וחמש מעלות ונעצר.

הוא יישאר למטה בגלל שזה נעצר או שהוא יברח?

ודאי שהוא יברח.

מי יחזיק את זה?

גם אם היה נס לרגע משום מה שזה עמד,

מישהו מחייב שזה ימשיך לעמוד? זה נס.

אז איך הם שכבר יצאו והאש שורפת?

כל רגע שהם נשארים זה נס חדש.

היו צריכים לברוע החוצה.

הם לא יוצאים מהאש.

למה הם לא יוצאים מהאש?

אמרו, אין אנו יוצאים מן האש אלא ברשות המלך.

אם נבוכדנצר הרשע,

השונא הגדול,

או רוצח ההמונים,

ששולט בכיפת העולם,

שכשהגיע לגיהנום, בזוהר הקדוש כתוב שעשו הפגנה שלא רוצים אותו שם.

מרוב שאימתו הייתה על כל העולם,

והרשע הזה השליך אותם, הם אומרים, לא,

המלך הכניס אותנו,

אנחנו יוצאים רק ברשות. אם הוא יגיד לנו לצאת, נצא. אם הוא לא אומר לצאת, אנחנו באש.

שמעתם פעם דבר כזה?

מאיזה טעם הם עושים את זה?

דרך ארץ.

זה מלך

וצריך דרך ארץ. לא יכולים לצאת

בלי שהמלך אומר.

איזה מלך?

רשע מרושע.

אז סתם אחד זה גם שלא יאמרו שברחו מן הכבשן.

ולכן כתוב, אני פי מלך

שמור.

אני פי מלך שמור.

מה זה אני פי מלך שמור?

אנחנו צריכים לשמור את פי המלך.

מלך

זה סמכות עליונה.

ואנחנו צריכים לשמור את פי המלך. ואם הוא לא אמר לצאת, לא יוצאים.

שלא יאמר ברחו להם מן הכבשן.

אז לכן, אני פי מלך שמור.

ברשותו הושלכנו,

וברשותו נצא.

וכן אמר נוח.

נוח אמר,

כשם שלא נכנסתי אלא ברשות,

כך אין אני יוצא אלא ברשות.

שמעתם? נוח נכנס לתיבה.

הקדוש ברוך הוא אמר לו, בוא אל הטבע.

אתה וכל ביתך.

נו, אז הקדוש ברוך הוא מצווה אותו לבוא לטבע. כשהוא נכנס לטבע הוא שוהה בתוכה שנה שלמה.

בשנה הזאת הוא עבר ייסורים קשים ביותר.

מה ייסורים שהוא כוהה וגונח ושותת דם ולא ישן?

בשתים עשרה חודש

הוא רק יושב ומטפל בבעלי החיים.

ולא יודע אם פעם חשבתם איזה ריח מסריח היה בתיבה.

שהרי כל מה שעשו בעלי החיים בתיבה נשאר בתיבה.

והריח היה,

או-אה-אה-אה-אה, גן חיות מאוברר, פתוח,

זה סרחונשין כדוגמתו.

להיות שנה בתוך מקום כזה,

אז ברגע שהתיבה

רק מגיעה לקרקע,

אמר רבי יהודן, אני הייתי יוצא בועט בתיבה ויוצא החוצה.

רק אוויר, אוויר, אוויר.

מנוח לא יוצא מהתיבה,

הוא ממתין

עד שהקדוש ברוך הוא יגיד לו, צא מן התיבה.

למה? הוא נכנס ברשות,

הוא לא יוצא אלא ברשות.

למה זה דרך ארץ?

אנחנו מתבוננים עכשיו ושומעים כמה דרך ארץ מחייבת,

שהרי ייסורים גדולים היו לנוח בטבע,

שהיה גונח וכוהד דם מתוך הבהמות והחיות,

ולא טעם טעם שינה,

והיו זקוקים לזון את הבהמה והחיה והעופות.

מכל מקום, בשעה שכבר יבשה הארץ,

יכול היה לצאת ולהשתחרר מכל העמל הכבד שהיה לו,

לא יצא עד שאמר לו הקדוש ברוך הוא, צא.

כיוון שלא נכנס אלא ברשות,

לא יצא אלא ברשות.

והדברים האלה הם מפליאים,

שאם אצל נוח

הקדוש ברוך הוא הכניס אותו לתיבה להצלתו,

הרי חנניה,

מישאל ועזריה הכניסו אותם נבוכדנצר הראשון

על הכבשן כדי לשרוף אותם באש.

ואף על פי כן,

אינו דרך ארץ לצאת אלא ברשותו של נבוכדנצר.

נוח לפחות נכנס ברשות להציל אותו, אז נשאר לך דרך ארץ, תמתין עד שיגידו לך לצאת.

אבל אלה הכניסו אותם לשרוף.

אז מה דרך ארץ יש בזה? לחכות עד שהמלך יגיד? הרי הוא רוצה לשרוף.

וחובתם להציל את עצמם.

אבל אני פי מלך שמור.

יש דרך ארץ גם ממלך רשע ומרשע כזה.

רואים מכאן מה הדרגה של דרך ארץ שחייבה התורה.

כיוון שנכנסו ברשות,

ולא נכנסו, אלא הושלכו לתוך כבשן האש,

אינה מידת דרך ארץ לצאת שלא ברשותו.

וכל רגע ורגע זה היה נס חדש בפני עצמו.

ואיך הם נשארים שם משום דרך ארץ?

הרי ודאי אין דין ייהרג ואל יעבור על דרך ארץ. יש רק שלוש מצוות.

אז איך הם נשארים?

הרי הם עלולים להיהרג.

אלא אמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

חנניה, מישאל ועזריה, כשירדו לכבשן האש,

לא ירדו אלא בסימן.

כמו שכתוב, שמענה, יהושע הכהן הגדול,

אתה וריחיך יושבים לפניך,

כי אנשי מופת המה.

ומי היו?

חנניה, מישאל ועזריה,

שנעשה להם הסימן הזה.

חנניה, מישאל ועזריה המשיכו לשהות בכבשן האש

משום מידת דרך ארץ.

צריך לומר שאף בזה בטוחים היו שיעשה להם נס,

שכיוון שמפני מידת דרך ארץ אינם יכולים לצאת,

הרי זה נכלל בכלל הסימן שניתן להם,

שאם יישארו בתנור משום דרך ארץ,

ינצלו ולא יישרפו.

כי מידה זו חמורה היא מאוד,

והסכים עמם הקדוש ברוך הוא,

והאריך להם את הנס.

וכן היה אצל נוח,

בשעה שהיה צריך להיכנס לתיבה, לא נכנס אלא ברשות,

שנאמר בו אתה וכל ביתך אל התיבה.

הגם שבנה נוח את התיבה 120 שנה על פי ציווי השם לתכלית הזו,

שיינצל על ידה הוא ואתו,

אף על פי כן לא נכנס

עד שנצטווה בפירוש.

עוד מצינו עניין נפלא אצל משה רבנו.

בשעה ששלח אותו הקדוש ברוך הוא

להוציא את בני ישראל ממצרים,

אמר שלח נא ביד תשלח.

וייחר אף השם במשה,

ויאמר הלא אהרון אחיך ורעך ושמח בלבו.

את צבור שמא עיכב משה שלא ילך?

לא עשה אלא כמכבד לאהרון.

אמר משה

עד שלא עמדתי היה אהרון אחי מתנבא שמונים שנה.

עכשיו אני מצר לו בדבר זה?

שבוע ימים הקדוש ברוך הוא מנסה לשכנע את משה רבנו שילך בשליחותו לגאול את עם ישראל ולהיות הגואל.

מי לא היה קופץ

על תפקיד כזה, רם ונכבד,

להציל את כל עם ישראל מעבדות,

משעבוד עולם,

להוציא אותם להיות עם עולם,

העם הנבחר, בניו של הקדוש ברוך הוא.

מי לא היה קופץ על תפקיד כזה, אפילו אם היו רומזים לו.

ומשה רבנו הקדוש ברוך הוא שבוע ימים משדל אותו בדברים,

והוא משיב לו על כל דבר ודבר.

והוא אומר לו, שלח נא ביד תשלח כל בן אדם

מן השוק יותר ראוי ממני.

והוא גם לא מוכן בשום אופן, מעוד סיבה.

למה שאהרון אחיו לא יהיה מצר, יהיה לו רע, יהיה לו צר.

מה יהיה לו צר?

בשעה שמשה נעדר ממצרים, מי הנהיג את הדור? אהרון אחיו.

אז ארבעים שנה פלוס הוא היה נביא,

הוא היה מנהיג והוא טיפל בעם.

פתאום בא אחיו הקטן

ולוקח את התפקיד,

והוא הולך לגאול את כולם.

אז יהיה לו צר, לאהרון.

והוא לא רוצה לצער את אחיו, לכן הוא לא מסכים.

כתוב, ויהיה חרף השם במשה.

על מה חרף פה של הקדוש ברוך הוא במשה?

לא על הטענות שהשיב לו משה, למה הוא לא רוצה לקבל את התפקיד,

אלא על זה שהוא לא לקח בחשבון שאחיו בכלל לא יצטער,

שהוא לא מכיר את אחיו.

לכן כתוב בפסוק, ויהיה חרף השם במשה ויאמר,

הלא אהרון אחיך ורעך ושמח בלבו.

איך אתה חושד את אחיך שהוא יהיה מצר על זה שאתה מקבל את התפקיד?

אני יודע שהוא שמח בלבו.

וזה עניין נפלא.

הרי נצטווה משה מפורש מהקדוש ברוך הוא.

כולנו יודעים את ההלכה,

שאם אומר לך גדול משהו לעשות, אין מסרבין לגדול.

ואם הקדוש ברוך הוא אומר לך, מה אתה מתווכח?

מה אתה מטיעונים? מה אתה אומר תירוצים?

מה אתה אומר?

איך משה מעז להגיד תירוצים לקדוש ברוך הוא?

אלא משה טען טענות אמיתיות,

והקדוש ברוך הוא הסכים עם הטענות.

אבל עם דבר אחד הוא לא הסכים איתו,

שהוא חושד את אהרון שיהיה מצר בדבר.

אבל בלי הטענה הזאת,

כל התשובות של משה היו בסדר.

העניין נפלא.

הרי נצטווה משה מפורש מהקדוש ברוך הוא שילך להוציא את ישראל ממצרים.

אף על פי כן עיכב הליכתו ועיכב את גאולת ישראל כדי שלא לפגוע באהרון אחיו.

ומה שחרה בו אף השם לא היה משום עצם הדבר,

אלא משום שהעריך את אהרון אחיו לא כראוי,

שכן אמר לו הקדוש ברוך הוא ורעך ושמח בלבו.

אהרון אחיך אינו מצר בדבר, אלא ישמח בדבר.

אבל אם היה משה רבנו צודק

בהערכתו לאהרון,

דהיינו שיהיה לו צר,

בדין היה שמשה רבנו יעכב את שליחותו.

מאיזה דין זה?

מאיזה דין זה?

דרך ארץ.

דרך ארץ.

אחיך קודם לך.

אחיך הגדול.

קודם לך.

דרך ארץ. אתם שומעים?

בשביל דרך ארץ?

היה נכון וצודק

שהאהרון יוותר על הגדולה הכי גדולה שיש בעם ישראל, להיות הגואל.

שמעתם? דרך ארץ.

כל האחים ככה?

כל האחים מסתדרים? שומרים על דרך ארץ? הקטן בפני הגדול וכן הלאה?

לא בדברים גדולים ובומבסטיים.

אפילו בדברים קטנים.

כל אחד חושב שהוא יותר נבון, יותר חכם, יש לו הצדקות וכו'.

איפה הדרך ארץ?

עוד נקודה לראות דרך ארץ.

כתוב על הכהן הגדול,

ועשית על שוליו רימוני תכלת וארגמן ופעמוני זהב בתוכם סביב.

והיה על אהרון ונשמע קולו בבואו אל הקודש לפני אדוני ובצאתו ולא ימות.

הכהן גדול צריך להיכנס בשמונה בגדים והמעין שלו יש לו פעמון ורימון,

וכשהוא נכנס זה מצלצל ומשמיע קול.

ואם הוא נכנס

בלי זה,

העונש שלו זה מוות.

שמעתם איזה עונש חמור?

אם הוא נכנס

ולא יישמע קולו

בבואו אל הקודש

לפני השם ובצאתו,

הוא ימות.

מה הקפידה התורה כל כך על המעיל שיהיה בו פעמון ורימון,

ואם לא יישמע אז מה קרה?

מה, הוא לא נכנס טהור? מה הבעיה?

פירש הרמב״ן

שאין המיטה מפני שהוא מחוסר בגדים.

זה לא הטעם בגלל שהבגד חסר, יש פגם בבגד והוא לא נכנס עם שמונה בגדים,

כי יש בגד אחד חסר ופגום,

לכן הוא חייב מיטה.

לא בגלל שהוא מחוסר בגדים.

למה הוא אומר, הרמב״ן, שהרי נאמר, בצאתו ובצאתו גם הוא צריך שיישמע.

למה?

הרי צאתו זה כבר לא שעת עבודה.

בצאתו זה כבר לא שעת עבודה. כשהוא בא זה לעבודה.

כשהוא יוצא נגמרה עבודה.

אז למה הוא צריך להתחייב מיטה?

משמע שזה לא מטעם מחוסר בגדים.

אך נצטווה, אומר הרמב״ן,

לתת הפעמונים שיישמע קולו וייכנס לפני אדוניו כאילו ברשות.

יש לכם פעמון בבית?

שיישמע קולו בבואו אל הבית. לוחצים, טר,

טר, דופקים.

ואם הדלת פתוחה אפשר להיכנס? לא.

צריך לקחקח בגרונו.

מישהו כאן?

יש מישהו בבית?

צריך שיישמע.

הקדוש ברוך הוא, כשנחבא ממנו אדם,

אומר אייכה.

למה אומר לו אייכה? דרך ארץ.

מה דרך ארץ?

שלא יפתיע אותו בפתע פתאום.

כמו האדם שנכנס לבית.

דרך ארץ.

אז הטעם ששמים את הפעמון,

שיהיה

קולו נשמע וייכנס לפני אדוניו כאילו ברשות.

עצם השמעת הפעמון זה נטילת רשות.

אתה משמיע כשאתה נכנס.

כי הבא בהיכל מלך פתאום חייב מיתה כעניין אחשוורוש.

הרי שחסרון דרך ארץ חמור הוא כל כך,

שחייב עליו מיתה בידי שמיים. שמעתם דבר כזה?

חיוב דרך ארץ

זה עד כדי כך שחייב עליו מיתה בידי שמיים.

חייב מיתה בידי שמיים.

שמעתם?

ועניין דרך ארץ אינו מיוחד כלפי המקדש בלבד,

או דווקא.

שהרי אמרו שרבי יוחנן,

כשהיה נכנס לביתו היה מנענע,

משמיע קול,

משום שנאמר,

ונשמע קולו בבואו אל הקודש.

מאיפה הוא למד את זה? מבית המקדש.

אבל זה בבית המקדש.

אומר, לא, לא, זה גם לבית שלך.

ונשמע קולו בבואו אל הקודש.

הרי שלמדו מכאן דרך ארץ לכל אדם. חכמים למדו דרך ארץ לכל אדם.

הרב אוירבך, זכר צדיק לברכה,

בהספד על אשתו,

אמר עליה דברים גדולים.

הוא אף פעם לא ציער אותה, לכן הוא אמר, אני לא מבקש ממנה סליחה.

אין לי על מה לבקש ממנה סליחה כי מעולם לא ציערתי אותה.

שמעתם?

יהודי שחי

למעלה מחמישים שנה, שישים שנה עם אשתו,

אומר, אני לא ציערתי אותה פעם אחת, אין לי על מה לבקש מחילה.

ומספרים עליו,

לפני שהוא היה נכנס הביתה,

הוא היה מסדר את בגדיו, כאילו עכשיו לכבוד שבת הוא הולך לבית הכנסת,

כשהוא מגיע הביתה.

למה?

כי הוא הולך להקביל פני שכינה.

שהאישה זה כמו שכינה והוא הולך להקביל פני שכינה.

דרך ארץ.

תשמעו עוד דרך ארץ.

כתוב אצל יוסף הצדיק,

ויעזוב בגדו בידה ויצא החוצה.

למה הוא עוזב את הבגד בידה?

הוא לא יכול למשוך את הבגד? הוא לא יכול למשוך את הבגד ולקחת אותו?

למה הוא משאיר לה ראיות כדי שהיא תוכל להרשיע אותו?

היא תופסת אותו בבגד. מה הבעיה? אתה בחור, גבר,

אישה, תמשוך ותלך.

כתוב, ויעזב בגדו בידה מרצון.

ויעזב. לא כתוב שהיא חטפה לו את הבגד. הוא עזב.

ויעזב בגדו בידה ויצא החוצה.

פירש הרמב״ן, למה הוא עשה זאת?

לכבוד גבירתו!

לא רצה להוציאו מידה בכוחו הגדול ממנה והסיר אותו מעליו.

שמעתם?

מי זה גבירתו?

מרשעת

שרצתה להחתיאו בעולם הזה ולעולם הבא,

להפסידו את הכול,

שאיימה עליו באיומים קשים עד כדי הריגה,

ועשתה הכול רק בשביל לסבך אותו.

אחת כזאת,

ודאי שצריך לברוח כל עוד נפשו בו,

ולקחת איתו את הבגד ולא להשאיר שום ראייה,

והוא משאיר. מה יש?

הוא משאיר את זה משום שיש כבוד לגבירה,

והוא לא רצה להוציא מכוחו הגדול ממנה.

הרצון שלו היה לאבד אותו משתי עולמות,

והוא סיכן את עצמו.

ומה הוא היה מוכן לקבל בתמורה לזה?

עשר שנים בפנים.

שמעתם?

בשביל דרך ארץ,

יוסף הצדיק מקבל עשר שנים בפנים.

שמעתם דבר כזה?

עשר שנים בפנים

על דרך ארץ. אתה משאיר ראייה?

אדם שעושה מעשה שלא יעשה, לא משאיר ראיות.

אדם שעושים לו מעשה שלא יעשה, הוא צריך להשאיר ראיות?

הוא אומר, כן, אבל זה הגבירה.

זה הגבירה, איך אני יכול לעשות? דרך ארץ.

אני יכול למשוך ככה? זה דרך ארץ?

עשר שנים

מקבל יוסף הצדיק.

עוד דוגמה.

ויהי בשלח פרעה את העם.

אז מי שילח את העם? פרעה. ויהי בשלח פרעה את העם.

אמרו חכמים זיכרונם לברכה,

שאמר משה לפרעה,

אין אנו יוצאים עד שאתה משלח אותנו.

אנחנו לא יוצאים מפה עד שאתה תשלח אותנו.

יש פירוש יפה של המשנה למלך, שהוא מסביר למה באמת התעקש משה רבנו שישלח אותם פרעה.

אז הוא אומר, כי בורח,

מי שבורח והוא עבד, לא מעניקים לו. יש דין הענקה, הענק תעניק.

נותנים לו הענקה.

אז לכן, מי שבורח לא מעניקים לו,

אז הוא ביקש שפרעה יישלח אותם כדי שתהיה להם זכות לקבל הענקה.

וזה הרכוש הגדול שהוציאו ממצרים, מדין הענקה.

אבל בעל המחבר פה אומר, והנה אף כי ייטיב אשר דיבר המשנה למלך בלקות עבדים, יפה אמר שם בכל דבריו,

אבל מכל מקום ביאור דברי החכמים זיכרונם לברכה הללו,

אינו בדרך הלכה.

מה שאמרו החכמים,

שמשה רבנו אמר לפרעה, אין אנו יוצאים עד שאתה משלח אותנו,

זה לא מדין הלכה.

וקיבלנו שלא לערב הלכה בהגדה,

כמו שאין לבאר הלכה בדברי ההגדה.

אז לכן הוא אומר דברים יפים,

אבל אנחנו נאמנים לדברי החכמים זיכרונם לברכה,

והם על דרך מה שלמדנו עד עכשיו.

מה למדנו? מה שאמר נוח,

איני יוצא מן התיבה אלא ברשות.

וכן חנניה ומישאל ועזריה,

כך הם יצאו,

רק ברשות של מוחנדצר.

אותו דבר ישראל, יוצאים ממצרים רק ברשות.

לכן הם חיכו עד שיישלח

פרעה את ישראל ממצרים.

ואף על פי שיכול הקדוש ברוך הוא להוציא אותם בעל כורחם של פרעה,

וגם בימי החושך יכלו לצאת,

אף על פי כן לא יצאו ממצרים אלא ברשות.

בסוף, כשהסכים משה רבנו לצאת,

כשהסכים משה רבנו לצאת,

ולהיות הגואל של עם ישראל,

ולקחת את השליחות,

הוא אמר להם, הקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם,

אבל אני מצטער, אני לא יכול ללכת ישר עכשיו לשליחות, אני חייב ליטול רשות מיתרו.

שמעתם? כל רגע סובלים בני ישראל,

כל רגע מצליפים בהם הצלפות,

כל רגע שהוא מתעכב זה אסון אדיר,

והוא לא עוזב כי הוא רוצה ליטול רשות. למה?

הוא נכנס ברשות על ידי יתרו אליו,

קראנה לו ויאכל לחם,

אז הוא לא יצא בלי רשות.

שכל הפותח פתח לחברו,

חייב הוא חייב לו.

כל מי שמכניס אורחים,

כל הפותח פתח לחברו,

נפשו הוא חייב לו.

נפשו הוא חייב לו.

למה אלישע הנביא ואליהו הנביא

החיו את המת

למארחים שלהם?

בגלל שכל הפותח פתח לחברו, נפשו חייב לו. אז הם מסרו את נפשם בשביל להציל את הילדים שמתו.

אז זאת אומרת, רואים מפה דרך ארץ.

דרך ארץ.

יותר מזה,

יש דרך ארץ

בהכרת הטוב גם לדומם.

כמו שלוש מכות ראשונות שמשה רבנו לא מכה במצרים, אלא אהרון אחים.

למה אתה לא מכה את הנילוס?

כי הנילוס הציל אותו.

למה אתה לא מכה את החול שיהיה מכת קינים?

כי החול הציל אותו כשהוא הצליח לטמון את המצרים בחול.

אז זה לא דרך ארץ.

מה עם הכרת הטוב?

וזה הכרת הטוב לדומם.

לדומם.

אז כמה אנחנו חייבים דרך ארץ לאבא,

לאימא,

לאח,

לאחות,

למעסיק,

לרב, למורה,

כמה אנחנו חייבים?

מישהו פעם חשב שהוא חייב הרבה למלמד שלו, שלימד אותו א', ב', ג', ד'?

יש מישהו בין עשרים, שלושים, ארבעים, חמישים, שהולך כל שנה בפורים לתת לו מתנות בשלוח מנות?

הולך לתת לו?

המלמד, שלימד אותך א', ב',

בזכות מה אתה לומד גמרא היום? אם הוא לא לימד אותך טוב א', ב', לא היית יודע לקרוא.

מישהו חשב על זה?

מישהו פעם הכיר טובה לדבר?

לדבר, מישהו מכיר טובה לדבר?

הוא הביא מכתב, אתה אומר לו תודה?

אתה מרגיש שאתה חייב לו משהו?

מה זה, הוא מתפרנס מזה.

מישהו אומר תודה למעל המכולת?

יש טענות, למה לחמנייה ככה?

למה לחמניות ככה?

למה לחמניות בחוץ?

מזה שהוא קם בארבע וחצי והכין לך את החלב והכל, אתה אומר לו תודה?

מישהו חשב על זה?

דרך ארץ? הכרת הטוב? יש דבר כזה?

אתם יודעים אחת מהסיבות

שנדב ואביהו מתו?

זה שלא היה להם דרך ארץ.

שהם לא נטלו עצה זה מזה.

זה שהם לא נטלו עצה מאהרון

ולא ממשה,

נגיד.

אבל זה שהם לא נטלו עצה זה מזה.

הם מתו, ככה אומרים חכמים זיכרונם לברכה.

עשרים וארבע אלף תנאים קדושים, על מה מתו?

שלא חלקו כבוד זה לזה.

דרך ארץ.

לכבד אחד את השני.

דרך ארץ.

עשרים וארבע אלף תנאים, יותר משש מאות לוויות,

כל יום של תנאים קדושים. שמעתם פעם דבר כזה?

דרך ארץ.

אז מהיום אני מאמין שנכנס לנו מושג חדש.

כל תלמיד חכם, אפילו כמו משה רבנו,

שאין בו דעת,

דהיינו אין בו דרך ארץ,

נבלה טובה ממנו.

שאם היה נכנס משה רבנו, בלי שיקרא לו השם שייכנס,

והיה נכנס מעצמו,

הוא גם היה חייב מיתה,

כמו נדם ואביהו,

שהם נכנסו שלא ברשות?

וגם היה נאמר עליו שנבלה טובה ממנו.

שמעתם?

אז אתה יכול להיות בשיא המדרגה,

האדם המושלם בעולם,

והקדוש ברוך הוא יכול להיקדש בך ונקדש בכבודי,

וזה מה אמר בפני עצמו,

אבל כל זה בגלל שאין דרך ארץ, שדרך ארץ קדמה לתורה.

26 דורות.

אם כן, כל אחד מאיתנו מחויב,

מחויב לשפר את עצמו בעניינים אלה.

ופורים,

גדול במעלתו מכיפורים,

שכיפורים זה כפורים,

והקטן נתלה בגדול.

אז אם זה כפורים, פורים יותר גדול.

והשלום והאהבה והדרך ארץ שצריך להיות אצלנו בראש מעיינינו בא לידי ביטוי בפורים.

אז לכן צריך לראות איך כל אחד מיישם ומתבונן

ימינה ושמאלה

על ההלכות האלה של דרך ארץ.

וזה נאמר אם יש לאדם דעת או אין בו דעת.

אתם שומעים?

אדם

שאין לו דרך ארץ, קבעו חכמים שאין לו דעת.

אין לו דעת.

ונבלה טובה אמנו.

אין בו דעת.

וראינו שחייבים מיתה על זה.

אז לכן צריך כל אחד לשקול את מעשיו ולהתבונן מהדוגמאות שראינו לחיי היום-יום,

כמה עוברים בני אדם על דרך ארץ

וכמה צועקים עליהם חכמים שאין בהם דעת

ופוסקים את פסקם שהם גרועים

מנבלה רחמנא לצלנא.

אני מקווה שהבהרתי את הנקודה ברור.

למי שיש שאלות, בעזרת השם, בבקשה.

רציתי לשאול את הרב.

כן.

אם יש לי מצווה לשים כיפה על עצמי, לקבל על עצמי כיפה,

ברגע שאני חושב שההתנהגות שלי לא תעלום את הכיפה.

נשאלת שאלה גם איך המעשים שלך הולמים את הברית מילה שעשית.

אבל את זה אנשים לא רואים.

אבל הם יודעים.

לא כולם יודעים. עצם זה שאתה יהודי.

זה כבר ייצוג שאין כדוגמתו. הרי אם תהיה בחוץ לארץ ויתברר שיהודי עשה את מה שעשית,

יאשימו את כל היהודים,

לא רק אותך.

יגידו שהיהודים הם כאלה וכאלה וכאלה וכאלה.

זאת אומרת, אתה לא נציג של עצמך,

אתה נציג של כל היהודים. וכל מעשה שאתה עושה, עם כיפה ובלי כיפה,

עצם היותך יהודי גורם לחילול שם שמיים.

עד פה ברור?

כן.

עכשיו, כיפה יכולה לעזור לך למנע,

כיוון שהשאלה שלך אומרת,

עם כיפה, אם אני אעשה מעשים לא יפים, אז זה לא בסדר.

אז אתה משמיע,

אתה מבין שהכיפה מייצגת אותך יותר ולא עושים מעשים עם כיפה.

אז אם באמת זה מפריע לך ואתה לא מזלזל בכיפה ואתה מעריך את הייצוג,

אולי כדאי שתשים כיפה בשביל שהיא תמנע ממך לעשות את המעשים שאתה חושש.

כן, אבל אם נגיד קשה לי לקבל על עצמי כזה דבר, ואני רוצה לשים כיפה,

אבל אני רואה חברים שלי שהולכים עם כיפה, אנשים אומרים לו, אתה לא מתבייש,

אתה עם כיפה, איך אתה מדבר ככה או איך אתה מתנהג ככה. אז אתה יכול להגיד להם, אתם לא מתביישים,

אתם אפילו בלי כיפה.

אבל עוד דבר, אתה יכול ללכת עם כובע,

וכובע לא ייזהו אותך בתור אחד שהוא חובש כיפה.

אם אתה הולך עם כובע כלשהו, לא משנה,

אז אף אחד לא יחשוד אותך שאתה דתי.

ממילא, השגת את מה שרצית, וככה אולי גם תישמר במעשים שלא יעשו.

אפשר לברכה, כבוד הרב? בטח.

שתזכה,

שתזכה לחזור בתשובה שלמה אמיתית,

ושתהיה מייצג ליהדות הנאמנה בכבוד רב.

אמן.

ואני אתן לך בכל אופן כיפה וגם ציצית,

ואתה תביא לי את העגיל,

החלפות.

בסדר.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו

וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

יפה מאוד שהבאת אותו, זה לא כמובן.

קח ממנו, קח ממנו את העגילים.

יופי, תודה ותזכה למצוות.

שמור אצלך עד אחר כך, כן.

שאלה נוספת. ערב טוב, אדוני. ערב טוב. הרב, ייתכן שנגזר לבן אדם משהו מסוים שהוא לא יצליח בו?

נגזר לו שהוא לא יצליח.

דוגמא, משהו של שגרת חיים של יום יום. בן אדם שאמור לעשות כל בן אדם.

כן. ואותו בן אדם מתקשר בו. ייתכן שנגזר שהוא לא יצליח בזה? אם אין לו מוגבלויות גופניות. לא, אין מוגבלויות.

אבל הוא מתקשה בזה.

מתקשר. לא הולך לו. מתקשר זה לא אומר. הוא צריך להמשיך לנסות ולהתמיד, להתפלל,

ויכול להגיע אדם גם לדברים שלא נראה שאפשר להגיע אליהם.

טוב, תודה רבה. עכשיו אפשר ברכה? כן.

שתזכה למלות את כל משאלות התורה הקדושה עשר.

תודה, ואפשר ברכה על אבא שלי?

כן.

נברך אותו שיצליח, בריאות, פרנסה טובה. שם?

אבי חי בן מנחם.

אבי חי בן מנחם, הצלחה, בריאות וכל טוב לעבודתו יתברך. דבר אחרון, אגב, אם הרב יכול לברך את שוניצרקו, שיצליח בעסק שלו, בהצלחה, בחיים שלו. אמן, ושילמד שעתיים ביום.

תודה רבה. תהיה בריא.

כן.

ערב טוב לכולם. ערב טוב.

הרב זוכר, קודם כול, אני זוכר, קודם כול,

שהרב גזר לי את הקוקו לפני איזה משהו כמו איזה תשע שנים.

היה לי סערת לכאן, והרב גזר לי את הקוקו.

איפה זה היה?

באיזה מקום זה היה?

איך?

באיזה מקום זה היה? בחיפה, באחד האולמות.

הבנתי. בחיפה. ואתה היום אברך? היום אני לא אברך, אני תלמיד לומד פה ברכסים, בישיבה אצל הרב טאווילה כהן.

יפה מאוד, ובן כמה אתה היום? היום בן 26. יפה, בגיל 15 עשית את זה?

כן, הרב חיזק אותי יותר בעניין. אתה אומנם לא כל כך הייתי שלם, אבל זה נתן לי את הפוש להתקרב לקדוש ברוך הוא.

ברוך השם, אשריך. תעלה מעלה-מעלה. עכשיו יש לי שאלה.

נאמר במאמר הר סיני שישראל אמור נעשה ונשמע.

מה זאת אומרת נעשה ונשמע? קודם כל נעשה את התורה ואחר כך נשמע למה שהקדוש ברוך הוא אומר.

מצד שני כתוב,

השם יילחם לכם ואתם תחר ראשון.

זאת אומרת שקודם כל הקדוש ברוך הוא יילחם לכם ואחר כך אנו נלמד תורה.

ואחר כך מה?

קודם כל השם יילחם לכם ואחר כך תחר ראשון.

זאת אומרת, השם יילחם לכם ואתם תחר ראשון. זאת אומרת, היה צריך להיות קודם כל תחר ראשון, ואחרי זה השם יילחם לכם. כמו שנאמר במעמד הר סיני.

מה הקשר בין שני הפסוקים? לא יודע, ככה היה לי בראש. מישהו בלבל אותך כנראה.

נעשה ונשמע פירושו שאנחנו מקבלים עלינו את כל מצוות השם. לפני שהקדוש ברוך הוא אומר לנו מה הגדרים, אומר לנו מה נקבל, לפני הכל.

כל מה שאומר לנו אנחנו נעשה, מראש אנחנו אומרים.

ונשמע אחר כך מה הטעם, מה ההסבר, מה הכל, לא משנה.

פה אומר הקדוש ברוך הוא, השם יילחם לכם, מתאם תחר ראשון.

אז מה פירוש?

פירושו של דבר, אני לא רוצה שתעשו שום דבר.

אל תעשו כלום.

בסדר גמור, נעשה.

ואחר כך נשמע למה זה היה ככה.

מה הבעיה?

לא, כאילו, הבנתי, רציתי להגיד, כמו שהראש אומר,

שנעשה ונשמע. זאת אומרת, אם נלמד תורה, זאת אומרת, מה שנאמר במעמד הר סיני, שקודם כל נעשה ונשמע, קודם כל נעשה את התורה,

אז קודם כל, כאילו, השם יילחם לכם. אם תלמדו תורה, שזה נעשה ונשמע,

אז השם יילחם לכם, תאשם תחר ראשון. כאילו, זה פשט הפסוק.

טוב, הסברתי לך.

בסדר, תודה רבה.

אבל אפשר ברכה? בטח.

תזכה לזיווג הגון מהירה. אמן.

בזכות שעתיים לימוד תורה ותענית דיבור כל יום, שלושה חודשים רצוף, כולל שבת וחגים.

תודה רבה. אמן.

תהיה בריא.

שלום, כבוד הרב. שלום. אני חוזר בתשובה שנה.

אני הולך לפי הפסקים שלך ולפי הפסקים של אמנון יצחק, של הרב מוצפי.

יש בעיה עם הזמרים הפסולים.

אני התחזקתי ולא הולך לזמרים פסולים.

הבעיה היא פה עם הרבנים שהם אותם-אותם צריך לכוון כשהם מביאים את הזמרים הפסולים.

זו שאלה ראשונה.

כי אני היום לא נלחם עם התלמידים הקטנים, אלא עם הרבנים שבתוך החרדות מביאים את התקליטנים או הזמרים שהם הפסולים.

והרבה מקרים שאני עוזב,

כשאני שומע את הזמרים הפסולים, והם ממשיכים שם לעשות את מה שהם צריכים בשמחה.

קודם כל אתה זוכר, זה דבר אחד. קודם כל אתה זוכר כל פעם מחדש,

ואתה מקדש שם שמיים,

ואלה שמביאים אותם,

דבר על הרבנים. שמעתי. עכשיו, יש גם, חלק מהם, הם סומכים על כמה, הם לא ראו את האסמכתה של הרב עובדיה יוסף,

יש גם כאלה שהם מסתמכים על הרב מזוז,

שהם לא מופיעים שם.

עכשיו, אני מבין שהרב שטיינמן,

הוא הרוב, הוא בדרך כלל אחראי על הישיבות בכל הארץ.

אני שואל, למה הוא לא מכוון את הרבנים של הישיבות,

שאותם, קודם כל, את הראש לתפוס,

ואחר כך שיפזרו את זה לתלמידים?

כי משם הבעיה איתם, עם הרבנים.

עכשיו, זו שאלה ראשונה.

שאלה שנייה שלי,

רוב בתי הכנסיות היום מנוהלים על ידי חזנים,

או שליחי ציבור,

לא בא לזקן.

וזה מכריע אותי.

אני יודע שהרבי הסבים שלי,

הם גדולים, היו בתוניס,

וכל הרבנים בכל הדורות, בכל העדות,

היו רק עם זקן, שקראו להם רבי.

היום, אני רק מפחד שעוד דור אחד,

הזקן הזה, כאילו, יישמש בצד. מי שישלוט זה אלה שיש להם, שאין להם זקן.

גם הבעיה היא שרוב אלה שמקצצים את הזקן,

הם גם מפריעים לי.

כאילו, הם היום נקראים רבנים.

אם הם היו בתקופה של הסבא שלי, או סבא של כל אחד,

הם לא היו נקראים רבנים, רק עם זקן מלא.

וגם שם הבעיה,

זאת הבעיה היום. אני שנה מגדל זקן,

זה הכול,

וזה מציק לי.

רוב הישיבות גם, הם לא פותחים...

פותחים הלכות, אם זה של אחי דמה, פסקוק, כל הרבנים הגדולים של אז, של חז״ל, לגבי הזקן.

גם שמה צריך לתקן את המקום הזה.

זה מפריע לי.

אני נכנס לישיבות, מנהלים את שליח הציבור,

כולם בלי זקן.

רוב הבתי כנסיות, אני גר בדירת הכרמל, רוב הבתי כנסיות הם מנוהלים, ואם אני נכנס ומנסה לתקן, אז אחד כמוני מפריע להם.

מה עושים?

טוב,

אתה אומר דברים חמורים

שאני דיברתי עליהם כבר בתחילת הדרך שלי.

קלטת מספר ארבע שלי היום יותר קיצוני ממך.

יכול להיות, יכול להיות. אז יש לך עתיד קודם כל.

דבר שני,

קלטת מספר ארבע שלי הייתה רק על זקן.

גם אני לא יכולתי לסבול את אלה שהם בלי זקן,

ומשחיתים את הזקן, ומחפשים כל מיני היתרים.

ויש ספר שנקרא הדרת פנים זקן.

יש לי אותו וקראתי אותו.

מדהים, נכון. ואני קורא את עפידה ואני קורא את מה שאתה רוצה.

אבל לא כולם עושים את זה. רגע, לאט לאט, תתחיל להסתובב עם הספר כמו שאני הסתובבתי.

אורי, מה אני עושה? אין לך מושג. גם לא נצטרף בקטן, אני ביתירת הכרמל. יש לי כבר מושג, יש לי.

אבל אתה צריך להבין,

אתה צריך שלושים שנה ככה להמשיך, לא...

שבוע-שבועיים. אני שנה ראשונה רק. שנה ראשונה זה טוב. התקדמת יפה. יש לך זקן יותר גן. אני עוד לא מתחיל לכתוב ספר תורה, וכל דבר שזה לא נראה, מפריע לי.

טוב מאוד. סימן שהנפש שלך היא נקייה,

אז אתה צריך להמשיך ככה, בעזרת השם, אבל אתה צריך גם ללמוד את האנשים ולדעת איך לדבר איתם.

חכה, לאט לאט. לפעמים אני מקצר ולא רוצה להיכנס יותר מדי לשיחה, אז אני נותן מכה,

וזה מה שאני קבעתי, וזה מה שצריך להיות. כאילו, לפי החוזה.

כאילו, זה מה שהם מקבלים. כי אם אתה נכנס לשיחה עם אנשים בתרבות,

אז כל אחד, הוא מחפש לך אפיקורוס,

כל אחד אומר לך, ככה, יש לי מי לסמוך, יש לי מי זה.

כשאני בא ונותן מכה אחת,

אנשים מפחדים רק מהיראה.

איזה מכה? איפה אתה נותן מכה? כאילו אתה אומר לבן אדם, תשמע, ככה צריך להיראות, ככה היה סבא שלך,

וזה מה שקוראים לרבים. אתה מתכוון שאתה טוען טענות חדות. כן. בסדר גמור. אם אתה משכנע בסופו של דבר, זה נפלא.

זה לא תמיד משתכנע.

נכון. גם אצלי לא תמיד משתכנע.

מה לעשות?

אם היה הכול משתכנע, כולנו היינו נגענים.

עכשיו תקשיב.

לגבי הישיבות,

אז צריך לדעת שיש שלב כבר שאצל הישיבות מתחילים להבין את הנושא.

קודם זה היה כאילו רחוק מהמציאות,

אבל היום כבר מתחילים להרגיע את בחורי הישיבות קצת,

ולהגיד שיורידו במוזיקה הזאת ובריקודים האלה. לא, אני דווקא, כבוד הרב, אני עוד רואה את המוזיקה מתנהלת. אתה תראה עוד הרבה זמן, אבל אני אומר שהתחילו.

אז תראה עוד הרבה זמן, כי זה לא דבר קל, ובחורי הישיבות הם גם לא קלים במקרה הזה ובעניינים האלה. אני לא מדבר על בוחרי הישיבות מורנו. אני מדבר על הרבנים, ששם צריך לתקן, לא את התלמידים. שמעתי, שמעתי.

אבל אתה צריך להבין שהרבנים צריכים לאמוד את כוחם מול היכולת שלהם להשפיע,

ולקבוע וכולי, וזה אתה חדש, טרי,

צריך הרבה זמן בשביל להבין ולהכיר את הציבור הזה. זה לא הציבור כמו של בעלי התשובה, זה ציבור אחר שצריך להכיר אותו.

אז לכן זה הולך בהדרגה יותר לאט. בעלי התשובה תופסים יותר מהר, עושים יותר מהר,

כיוון שהם עזבו הכל בשביל לעשות את מה שצריך, בבחינת נעשה ונשמע.

אבל שמה זה לא הולך ככה בקצב הזה, זה הולך בקצב אחר,

וגדולי ישראל יודעים איך לנווט את זה.

בינתיים יש סימנים טובים, מה שלא היה קודם,

וברוך השם זה הגיע למצב שהרב המשגיח סולומון מלכוד כבר אמר שלא הזמינו אותו בכלל יותר לחתונות,

אם הן ממשיכות להיות עם מוזיקה כזאת וכולי, וזה דבר אדיר, כי זה בארצות הברית,

ששם אצלהם זה הרבה יותר קל.

אז תמתין קצת, בעזרת השם זה יהיה בסדר.

דבר שני,

לגבי אלה שהם הזקן, נכון, שליח ציבור צריך להיות עם זקן וכולי,

ומעלים לספר תורה רק מי שיש לו זקן.

בהחפץ חיים, זכר צדיק וקדוש ברוך הוא, בזקנותו לא היה שומע טוב,

הוא היה מתקרב לתיבה.

וכשהוא היה מתקרב לתיבה,

לשמוע את ספר תורה לפעמים הוא היה מתרחק.

אז שאלו למה הוא היה מתרחק,

הנכד שלו סיפר שהוא היה מתרחק בגלל שהוא היה רואה שמעלים אדם שהוא בלי זקן,

היה מתרחק ולא שומע אותו קורא בתורה,

בגלל שהוא בלי זקן.

הרב קניבסקי כתב בספרו שחייבים לגדל זקן.

ושמה בספר שאתה ראית הדרת פנים זקן,

אז כתוב ויאמר לרשע מה לך לספר חוקיי ותישא ורתיע לפיך. איך אתה עולה על ספר תורה כשאתה משחית את הזקן שלך?

הפסוק אומר מה לך לספר חוקיי, לספר מלשון תספורת,

אתה מספר את החוק שלי שאמרתי ולא תשחית פאת זקנך ותישא ורתיע לפיך? ואתה עולה על ספר תורה להגיד את בריתי עלי פיך?

והבבא סאלי, זכר צדיק כתוב, היה גוער אפילו ברבנים מובהקים שהיו מקצצים בזקן.

אז זאת אומרת, יש הרבה בעיות עם הזקן.

חוץ מלא תשחית יש גם לא ילבש גבר שמלת אישה, ויש גם חוקות הגויים לא תלכו, ויש גם מראית עין,

יש הרבה צדדים לאיסור,

והרבה מהגדולים אוסרים,

אבל גם בישיבות לפעמים צועקים, אבל זה לא עוזר תמיד, אבל מכל מקום,

אם אתה יכול להשפיע בנועם, אשריך, אבל לא להתקוטט.

האמת שזה לא בבית כנסת יותר... כן, אבל החפץ חיים לא היה מוריד אותם מהתיבה,

היה מתרחק הוא בעצמו,

אבל לא היה עושה שם קטטות.

לא עושים קטטות, אבל אני רואה את זה בבו... בסדר, הבנו אותך, אתה בסדר גמור, תמשיך ככה, ואם יש לך זקן כזה אחרי שנה, עוד שלוש שנים, זה יהיה עד הברכיים, בלי נדר.

אשריך.

כן, שאלה נוספת, כן.

תן לו מפלורידה.

פלורידה. אריזונה.

כבוד הרב, טוב לראות אותך, נראה שאני רודף אחריך.

נראה לי שאתה לא עוזב את הארץ.

נראה לי שהציצית שנתת לי לא נותנת לי לעזוב את הארץ.

היה לי ביום...

הצלצתי לעשות כרטיס, לחזור, אני כבר שלושה חודשים, ברוך השם, פה. באתי לשבועיים רק, אני כבר שלושה חודשים.

אמרו לי, יש כרטיס, נסעתי לתל אביב.

הגעתי בתשע בבוקר, איך שפתחו,

הגעתי, אמרו לי, אין כרטיס,

לא יכול לטוס.

אז אמרתי להם, טוב, מתי יש? אמרו לי, בסוף החודש. אז עכשיו יש לי בסוף החודש. מי יודע, בעזרת השם, לא יהיה בסוף החודש, נשאר גם לפסח.

ודבר נוסף, יש לי גם כן, כמו שכבוד היהודי הכשר פה, שאמר שיש לו בעיה עם הרבנים, אני גם רב שאני מאוד מכבד,

גם כן אמר, וזה קשה לי לשמוע את זה,

שהוא אומר,

זו גזירה שקשה לעמוד בה.

על הזמרים הפסולים.

נכון, יש עוד גזירה שקשה לעמוד בה, זה ביטול תורה.

וכל מי שמבטל תורה, הוא עובר על איסור חמור ביותר.

אבל אין מה לעשות,

אי אפשר להגיד על זה גזירה שאי אפשר לעמוד בה.

יש עוד גזירה קשה מאוד שהחפץ חיים אמר,

כתב ספר שלם,

שאסור לדבר לשון הרע.

אז כמעט אי אפשר לדבר. זה הספר שאני לוקח אותו איתי. כן, אבל זו גזירה שאי אפשר לעמוד בה, כי מי עומד בה?

אז ממילא מה? אז מותר לדבר לשון הרע בגלל שהגזירה היא קשה?

לא. והרמב״ם אומר, יותר קשה מהחפץ חיים זכר לברכה.

הוא אומר שיש חמישה סוגי דיבור,

וגם אם אתה מדבר על בניינים,

אתה מבין כמה יפה הבניין הזה וזה וזה, זה גם כן דיבור שהוא מיותר ולא נצרך.

אז גם כן אתה צריך להימנע, ויש עוד כמה דברים.

יש הרבה דברים שזה. תשאל את החילונים, שבת בשבילם זו גזירה שאי אפשר לעמוד בה. זה בדיוק שאלתי, שאלתי.

על יום הכיפורים לצום יום שלם, הם לא מבינים מה אתה מדבר. לצום יום שלם זה גזירה שאי אפשר לעמוד בה.

זו התשובה שאני אומר לאברכים,

ועל השבת גם הם לא יכולים לעמוד בה. בסדר גמור.

טוב, בעזרת השם, הייתי בצפת היום, טבלתי בקבע הארי, טבלתי במקום אחר, התפלאתי לעם ישראל,

התפלאתי שתצליח עם הזמרים הפסולים, ואני אוסף דיסקים, בעזרת השם, לבוא ולכסח אותם פה. אשריך, אשריך. תהיה בריא.

ערב טוב, ארן.

ערב טוב.

אין לי שאלה.

אני רוצה לבקש בקשה.

בעיקרון שלושה חודשים בערך, בעזרת השם, אני מכוון להתחתן.

אני רוצה שבעזרת השם תבוא לחתונה, בעזרת השם.

זה דבר ראשון.

ודבר שני, אני רוצה ברכה שהכול ילך הלג, בעזרת השם הכול ילך טוב.

רוצה ברכה שתהיה חוכמה לי, לאישה,

למורי וריבי, רבי ישראל עסולין.

לבילה בת יוכבד ולמירי בצימה,

מירי בצימה, סליחה.

ובעזרת השם,

שהקדוש ברוך הוא מגיע לך להיות מלך על עם ישראל, כי מה שאתה עושה זה אף אחד לא עשה מאז משה רבנו,

ואני מאחל לך בעזרת השם גם שתהיה משיח צדקנו.

אני מברך אותך ושיהיה לך את כל הטוב ושתצליח בכל מעשה ידיך, ואנחנו אוהבים אותך הכי הרבה שבעולם. אמן, תודה. ובעזרת השם, השם יעזור. תודה.

איפה אתה מתחתן?

מה אתה אומר? איפה אתה מתחתן?

איפה אני? בעזרת השם עוד לא יודע. אני עכשיו לקחתי החלטה, אני רוצה תוך שלושה חודשים לארגן חתונה ולהתחתן, זהו.

טוב מאוד. אתה עוקב אחרי ההרצאות שלי.

אני אחריך כמו זנב.

איי, איי, איי.

למה? שמעתי שאתה מבקש חוכמה.

כן. אז אתה שמעת את ההרצאות האחרונות.

אז קודם כל, שהשם יעניק לך חוכמה. אמן.

ושתזכה בעזרת השם להיות בית נאמן בישראל ובמקל, אמן.

ותהיה תלמיד חכם. אמן.

ואם החתונה תהיה קרובה ואני אהיה פנוי,

איך אפשר לסרב למי שמכתיר מלכים?

בעזרת השם אני אבוא לאסוף אותך.

למה לא? טוב, מוטי. ותברך את הבן של הרב גל מנחם בן רוזיליה.

גל מנחם בן רוזיליה, השם יזכה אותו לרפואה שלמה. מהרה.

כבוד הרב. כן.

הבן שלי, הוא לפני קרוב לשנה, הוא נפל מגג.

הוא כבר קרוב לשנה, הוא בלי הכרה.

ובשביל זה באתי לפה לבקש מהרב ברכה, שיברך אותו שבעזרת השם יתעורר במהרה.

ויהי רצון מלפני אבינו שבשמיים שיקום מהרה מהמצב שלו להיות בריא ושלם. אמן. אמן. תודה רבה.

תהיה בריא. הרב, אם אפשר בבקשה כיסוי ראש בשביל האישה.

שתהיה. שתהיה, כן. הנה זה מקדיר תרופה למכה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. אני, ברוך השם, אני זכיתי פעם ראשונה להיות פה בהרצאה של הרב,

ואני מקווה שאני אתחזק מזה.

רק השם יעזור לי.

עכשיו רציתי רק לשאול את הרב,

הייתי בישיבה בבני ברק והלכתי להרצאה של הרב בליל שבת בבית הכנסת אליהו נביא,

והרב דיבר על הקימה לתפילה בזמן.

עכשיו אני רק רוצה לשאול את הרב איך אני עושה את זה.

הרבנים שלי אמרו שאני,

כאילו שבוע אחד אני אתחיל לקום בשעה מסוימת,

ואחרי זה השבוע השני יהיה ברבע שעה פחות.

ועכשיו אני התחלתי בשבוע שעבר, ויומיים הצלחתי,

והיום השלישי נפלתי. איך אני עוד פעם עולה, חזר? ובאיזה שעות קמת ביומיים?

אה... שניים ושבע וחצי.

יפה מאוד.

ומה נפלת? באיזה שעה קמת ביום שלישי? ב-11?

קרוב ל-12, השם ישמור.

הבנתי.

זה גם דיבר דוגו במדינה של חב״ד. שמעתי. ומי העיר אותך ביומיים הראשונים?

הפלאפון שלי, שההורים שלי שלחו לי.

הבנתי, וביום שלישי הוא לא דיבר איתך כלום? כן, הוא נדם ליבו.

נדם ליבו.

הבנתי.

וכשאתה שומע אותו, אז אתה מתעורר, או שאתה מכבה אותו?

לפעמים השם ישמור עליי ועל נשמתי, אני מכבה אותו, אבל לפעמים,

מה אני אעשה?

אני... יש מישהו שנמצא איתך בבית כשאתה ישן?

כרגע אני רק לומד פה ביחסים, אבל בבית, אם אני... איפה אתה, אז איפה אתה ישן?

אני יושב בדירה.

עם בחורים? כן.

ולא ביקשת מהם שהם יעירו אותך?

לפעמים הם מנדבים להעיר אותי, אבל אני אומר להם, אל תשגעו אותי, לא יודע, יש לי זמן, לא יודע, כל מיני תשובות ש...

מתחמק. אני מתחמק. אתה באמת רוצה אבל לקום?

אני רוצה בלב שלם.

יש לי עצה.

אתה תבקש מהם שבשעה שבע וחצי, אם אתה לא קם,

אתה מרשה להם לשפוך עליך חצי כוס מים,

אתה שומע?

כן.

ואתה מוחן להם מראש

על מה שאתה תתרגז.

וככה אתה תקום, כי מי שמרטיבים אותו, הוא לא יכול להמשיך לישון.

העיקר זה שתקום, כי בלאו הכי אתה שוטף פנים. אז אם הם ישטפו לך בשכיבה, זה לא נורא.

כן.

עכשיו אני רק רוצה לשאול שאלה, כאילו, שאלה אישית.

כן. אחרי ההרצאה אפשר לשאול?

כן.

בסדר. תהיה בריא.

כי מה נעימה?

גם אני רוצה ברכה, אם אפשר.

בבקשה. ולשמאל ינון בן רונית.

תזכה, לאכול טוב, בריאות והצלחה, ותעלה במעלות התורה, ותזכה לזיווג הגון. אמן. וגם לאחותי, גליה בת רונית,

שכבר, מחפשים שהיא כבר תעוף מהבית.

היא ברטן.

הבנתי. זאת אומרת, יש לה דין של יונה.

בסדר? בעזרת השם, השם יזכה אותה למצוא יון.

אמן.

אני מתנדב לשפוך עליו מים כל בוקר. כן, יפה.

ממש מאמץ קשה. אני בישיבה שלו.

כן.

קחיתי דיסקים מהארגון שופר.

כן.

בשביל שהבחורים יבינו מה נושא הזמרים.

את שני הדיסקים על הזמרים.

כן.

כן.

ויש להם בעיה עם יניב בן משיח.

הם רוצים שהרב ייתן להם תשובה.

בבקשה.

מי רוצה? הם אומרים על יניב בן משיח.

מרחיק משיח.

כן, מרחיק משיח. מה הם רוצים?

תן, תן למי שרוצה לשאול.

כן.

תן לו, תן לו.

מתבאס. אז מה הוא שואל?

הוא רוצה שהרב יעביר לו את הנושא. מה יש להבהיר? הוא מחטיא רבים

שלא חוזר בו, הבטיח שאחזור בתשובה,

והבטיח עוד פעם שאחזור בתשובה,

ולא מקיים את דברו.

ועשה כנס עכשיו בהיכל התרבות בתל אביב,

בפריצות נוראה. בהפרדה.

לא בהפרדה. לא בהפרדה גמורה.

ואפילו אם יש הפרדה,

כל גדולי ישראל אסרו אפילו בהפרדה, כולל הרב עובדיה יוסף,

שאסור אפילו בהפרדה,

וערבי שירה אסורים בכלל,

חוץ מגזירת החורבן.

אז ממילא הוא עובר עבירות והוא יודע.

ולכן הוא הבטיח לרב כחלון

שהוא לא יופיע יותר נגד ההלכה.

והוא אמר את זה בפרהסיה לפני רבים,

והוא לא עמד בזה.

והמתנתי לו, והמתנתי לו, והוא אמר שהוא יבוא לפגישה והכול.

והוא קבע גם עם יהודי בשם מוריס, שנמצא פה הערב,

והוא קבע איתו, והם אמרו שיבואו, ודיברנו בטלפון, והכול בסדר, והוא התחמק, ועד היום הוא מתחמק,

ועד היום הוא לא בא.

ויש לו עוד הופעה, עוד מעט, באיזשהו מקום.

גם כן אותו דבר, והוא ממשיך.

הוא כבר פנה לציבור החילוני,

והוא כבר מופיע בחתונות של חילונים.

והוא התראיין באולפן השקוף

עם מרגול בחשיפות ובחשיפות,

והוא מדבר לו לעניין.

הוא היום בעצם לא דתי בכלל.

זה בן אדם שעדיין שם את הכיפה בשביל הפרנסה, זה הכול.

אבל מעבר לזה,

הוא מחטיא רבים שאין לו חלק לעולם הבא,

והוא לא מצטרף למניין,

כמו שפסק הרב מוצפי והרב רצבי בפסקם כנגד כל הזמרים האלה. וזה כתוב פה, גם הרב עובדיה פסק, שמחטיאי הרבים,

ויש דין בהרמב״ם, מה דינו של מחטיא רבים?

אין לו חלק לעולם הבא.

שלא לדבר על ההופעות שלו בחוף הים, כן, כמו פה, באולפן השקוף ועוד,

אבל זה האיש, וזה טיבו,

והוא כנראה לא רוצה לחזור בתשובה. דרך אגב, הרב כחלון אסר לכל הבעלי תשובה וכל שומעי מרותו לא להזמינו כלל ולא לשמוע אותו כלל.

כבוד הרב, עוד שאלה.

לגבי הדיסקים של הזמרים הפסולים

באירועים כגון חתונה, בר מצווה,

האם את הקליטה אני יכול להשמיע אותם, או ש... לא.

גם לא. אין לשיר את השירים של הזמרים האלה, וצריך לצאת בשעה שמשמיעים אותם.

אוקיי, תודה.

וברוך השם, יש הרבה תיקון בעולם בזה.

עשינו סקר ופרסמנו אותו,

ש-162 אלף, נכון לפני חודשיים וחצי,

שברו או הוציאו את הדיסקים האלה מהבית.

שתבינו,

זה בארץ ובעולם.

כן.

ערב טוב.

כן.

אני במקרה תלמיד של הרב ליאור כחלון,

ואני שנים אצלו, אנחנו נפגשנו בפעם האחרונה בגבעת אולגה.

כן. עם הדוגמה של האוטובוס והמחבל, שלא צריך הלכה לדבר כזה. כן, שהיית בכולל. כן, באתי לשם, אני גר שם על יד.

אני לא מבין את ה... באמת לא מבין את זה. אני אומר לך, או שאנשים מטומטמים,

או שהם משחקים את המטומטמים,

או שהם נולדו מטומטמים.

לקיקן, שכתוב עליו בדץ, העדה החרדית.

אם יש עליו נמלה, או יש עליו איזה משהו,

שהוא כבר אסור להכילה,

אני אוכל אותו?

בגלל שכתוב עליו

העדה החרדית ירושלים למהדרין בדץ, אני אוכל אותו?

לא. הוא צריך נמלה, אם הוא נפגם, אם הוא נפגם בטבעו. הוא קצת מתגלח כל יום כמו יניב, ועושה חלקי על הפנים,

ומרקיד וקופץ כמו איזה... תיש.

איזה זמר, רוקנרול, חסר לו רק איזה שתי רסטות ככה, וזהו.

אז מה, בגלל שיש לו קול, יש לו קול יפה.

אני אישית, אני מתגעגע לשמוע אותו, מאוד אוהב לשמוע אותו.

אני אוהב מוזיקה.

גם כבוד הרב אוהב מוזיקה.

אין אחד שלא אוהב מוזיקה.

הבא על שם טוב אמר שהעולם הכי גבוה זה העולם הנגינה.

אבל אם הנגינה שלו היא נגינה שמתחילות ילדות בנות 14 ו-15 ו-16,

כמו הלילניה,

שיש תמונה שלו בבית, כאילו הקדוש ברוך הוא מתפללת אליו.

אם אתה תראה את הצרחות שהיו בהכה לתרבות ואת הריקודים שהם עשו שם ביציע,

אז אתה תבין מה אתה מדבר.

אבל זה לא כל כך, זה לא כל כך... אני, מה שמדהים אותי זה שאנשים שכנראה לא מבינים

על מי הם חולקים.

כבוד הרב, באמת, אני שנים שומע אותך. אני כל הבית שלנו שומע.

אני מחזיק אינטרנט רק מסיבה אחת, כדי לשמוע את הרב כל ערב. זו הסיבה היחידה שאני מחזיק את האינטרנט בבית.

מעבר לזה אין לי צורך פה, אין שם שום דבר טוב.

אבל דבר אחד אני רוצה להגיד לכל אלה שמתקוממים וקמים נגד הרב.

הם זכו בזה שהם קמו מול הרב

לגיהינום בעולם הזה.

זה בטוח, זה אין לי בכלל ספק.

גיהינום לא צריך עולם הבא.

יש כאלה שיש להם גיהינום בעולם הזה.

לקום מול אדם שהחזיר מעל מיליון אנשים, הרב אמר מיליון,

הוא טועה.

וזה הדבר היחיד שהוא טועה בו, שהוא אמר מיליון, מעל מיליון.

וגם אם לא החזיר,

והחזירו לפניו,

הוא עוד מחזיק את אותם אנשים.

זאת אומרת, גם בעלי תשובה,

גם אברכים,

מסתכלים ורואים ושומעים את הרב.

אולי לא ביום-יום,

אבל שומעים את הרב.

איך יכול לקום איזה אדם שיש לו טיפת שכל

לקום אל מול הרב ולשאול אותו כל מיני שאלות מטומטמות,

או להתנגד, או להתנגח, לא עולה לי, אתה יודע,

זה דבר שמשגע אותי.

מאז חזקיה המלך,

ואם בכלל היה דבר כזה כמו הרב, לא היה.

לא היה ולא נברם תל בכל המקומות בעולם,

טס לכל מדינה,

מופיע בכל ערב,

מוותר על המשפחתיות, על מה? אלף ואחד דברים. לא צריך להיות חכם בשביל זה.

לא צריך להיות חכם בשביל זה.

איך יכול להיות איזה מישהו שיקום ויגיד, הרב, שמע, לא מתאים, הרב, הוא אמר, זה אמר, זה אמר.

מה אכפת לי מי אמר?

מה אכפת לי מי חתם גם? אני גם לא רוצה לראות את החתימה, לא מעניין אותי החתימות בכלל.

מה, זה לא ברור שזה דבר שאסור להיות בו?

זה אסור לשמוע אותו?

זה מה, צריך חתימות של מישהו? צריך איזה גדול דור?

לא צריך בשביל זה גדול דור.

אם אני רואה דבר שהוא פרוץ,

אני צריך שיבוא הרב שטיימן או כל גדול דור, שחס וחלילה, אני אהפך, אני בעד כל... אבל אני צריך מישהו שיגיד לי שזה לא בסדר?

מה, צריך להיות מה? זה טמטום.

ועוד על אחת כמה וכמה שזה אברכים,

שזה אנשים שכל היום קוראים בגמרא ומתפללים ובאים ואומרים, מה, תשמע, והם מתנגחים ברב.

זה הכי מדהים אותי.

מילא אנחנו באנו מהחליה של החליה באנו, מהכי בסוף באנו,

ואנחנו מוותרים על כל זה.

זורקים את כל זה, למען השם יתברך.

אוספים ועוקרים עוד מצווה ועוד מצווה.

אבל אדם שכל היום עומד בתורה,

קם ומתנגח במשה רבנו של דורנו, באברהם אבינו,

במשיח צדקנו. במי אתה מתנגח?

במי אתה מתנגח?

יא מטומטם, יא דפקט.

במי אתה מתנגח? זה משגע אותי. טוב, די, די. והרב, שתהיה בריא ושתצליח בכל המלחמות שלך,

כי הדבר שאתה מוצא מהפה שלך זה דבר השם. ואם אנשים לא מבינים, חראם עליהם, מסכנים. תהיה בריא. עכשיו בוא אני אגיד לך מה זה.

קודם כל, קודם כל שתדעו, אף אחד לא קם נגדי.

אמר משה רבנו, לא עליי תלונותיכם כי אם על השם.

התלונה היא לא עליי.

התלונה זה בעצם למה הקדוש ברוך הוא לא מרשה להם לשמוע את מה שהם רוצים, אפילו שזה מגונה.

לא עבדו ישראל עבודה זרה,

אלא להתיר להם עריות.

זאת אומרת, בעצם מחפשים את האיסור.

ואז בשביל להתיר את האיסור אומרים שזה קיצוניות,

אומרים שזה כך, אומרים שזה אחרת.

זה לא קמים נגדי, זה קמים נגד רצון השם. רצון השם זה שהמחנה שלנו יהיה טהור,

שהמחנה שלנו יהיה כשר.

שאלתי את הרב שטיינמן בשמחת תורה,

הקפות שניות,

האם יש עניין לעשות הקפות שניות?

אמר, אין מצווה כזאת בכלל.

אמרתי לו, אבל אלה שעושים,

אז הוא אמר, אם יש שמץ של איסור שיכול להיות בערב כזה,

אסור לקיים את הערב.

שמץ איסור, זאת אומרת, אם יפגשו בנים ובנות יחדיו שמה,

בתוך השמחה והכל, שזה כבר איסור ממש,

ודאי שאסור.

ואם יש שמץ,

יש סברה שתהיה תקלה,

לא לקיים בכלל.

ואנחנו מדברים על דבר שלכאורה יש בו צד של מצווה.

ואף על פי כן לא.

ביום טוב

היו שולחים שוטרים לפרדסים ולגינות לבדוק שלא התערבו אנשים ונשים יחדיו משום שמחת החג.

כי שמחת החג לפעמים מביאה אנשים לקלות ראש,

וזה אפילו בני משפחות.

אז גם כן צריך היה למנות שוטרים בשביל שיבדקו שלא יהיו חלילה דברים כאלה ואחרים.

והאנשים האלה שבאים לשם,

זה אנשים פרוצים.

הרי כשאתה רואה אותם,

אתה רואה את הג'ננה, כמו שאומרים,

איך הם רוקדים,

איך הם צועקים,

איך הם משתלהבים.

על מה?

על מה?

כבוד הרב יש חטא כפול,

שהם הכי ערבים וגוזלים את זמנו של כבוד הרב.

חטא כפול יש להם.

הבנתי.

בסדר, אנחנו, אני חושב, נבנים מזה.

אתה יודע, הניסיונות שהיו למשה רבנו,

כתוב למה הקדוש ברוך הוא שולח לכל הצדיקים כאלה שהתנגדו להם,

למה הוא שולח, הקדוש ברוך הוא, לצדיקים שהתנגדו להם,

הרי הזמן שלהם יקר, אתה אומר, נכון?

הוא אומר שככה הצדיקים מוציאים את כוחם יותר ממה שיש להם.

למה נשלחו דתן ואבירם

נגד משה ואהרון?

מזה יצא מה שפתחה הארץ את פיה ונהיה קידוש השם עוד יותר גדול.

זאת אומרת,

כשהמצב הוא שקט, אז עובדים, אתה יודע, מינורית.

כשיש מלחמה,

אתה מוציא עוד יותר את חפץ השם ואת רצונו ומגלה אותו בעולם בצורה שהיא הכי ברורה והכי בהירה.

אבל כשזה לא נאמר כך, אז זה הולך ככה, אתה יודע, על מי מנוחות, זה לא משפיע.

הבנת?

זה המעלה שיש כאלה.

כן, תן לו למוריס.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. קודם כול, מישהו נתן לי דיסק אם הוא רוצה לגרוס, של ציון גולן.

בבקשה, אין. איפה?

בשמחה פה.

אבל בלי המעטפת.

רק הדיסק עצמו.

מה זה? זה הדיסק החדש בטח.

תני אותה למצוא יונה.

אמן.

תן לו לבחור.

תפתח לו בינתיים, גל.

זה מה? זה לובן, אה? הם כסף שילמו.

יפה מאוד. אזרקו ברוך.

טוב, ערב טוב, כבוד הרב. היום יש הפתעה על הרב, חברים.

יש לי את הכבוד לעשות את זה פה.

הרב דיבר על הכרת הטוב.

זו השיחה שלו.

האמת היא שהרב לא יודע שאני באתי לפה היום.

מהצוות ידעו, לא אמרו כלום לרב.

ברשותך, הרב, אני רוצה לקרוא משהו ולהעניק לרב משהו.

בטח תמונה, לא?

תכף הרב יבין את הכרת הטוב שהוא דיבר עליה.

עוד יגידו שתכננו את זה.

לא, חס וחלילה.

באמת שלא תכננו כלום, חבר'ה, שלא תבינו.

ברשות אבא שבשמים, אבא רחום וחנון,

ערך אפיים וגדול חסד.

ברשות כבוד הרב אמנון יצחק שליטא.

ברשות הקהל הקדוש היושב פה.

ברשות העם היושב בציון ובעולם כולו.

ברצוני להודות לרב, אם אני מתעלף מהתרגשות, הביאו קול הלא-מהים.

ברצוני להודות לרב השליח,

הרב אמנון יצחק,

על החיים החדשים שנתן לי.

כתוב בתורה שלושה חשובים כמתים,

ואחד מהם זה שאין לו ילדים.

ואני ואשתי היינו בכלל זה שש שנים,

עד שהכרנו את הרב אמנון יצחק ושמענו בקולו,

וכל מה שאמר לנו לעשות עשינו.

וכיום, ברוך השם, יש לנו חמש ילדים.

שמי מוריס משה סוויסה. עד גיל 28 הייתי חילוני גמור לכל דבר.

ומגיל 28 ועד היום, ברוך השם, זכיתי להכיר את האמת,

וכמובן שכל זה כל, מה שאני מקריא עכשיו זה בזכות הרב אמנון יצחק.

ולמה באתי לעולם? לומר את האמת מבלי לפגוע באיש.

החיים בעולם החילוני זה הכל מותר בלי מעצורים,

בלי גדרים,

בלי חשבון.

סליחה על הביטוי, זה כמו חיה שעושה הכל העולה על רוחה.

ואין מי שיאמר לה מה לעשות.

ולהבדיל,

בעולם הדתי יש סדר, מעצורים, גדרים, לא הכל מותר.

יש אנשים שמחופשים לדתיים,

אבל הם רק בגדר מחופשים.

ואני מדבר על הדתיים באמת.

הדת לימדה אותי מה המשמעות של בן אדם,

מה זה אישה וכבודה,

מה זה אבא ואימא,

מה זה אחים,

מה זה חברים,

מה זה דרך ארץ קדמה לתורה,

ובכלל מה המשמעות של החיים בכלל ובפרט.

ברצוני לנצל במה זו ולפנות לכל אחינו הרחוקים.

אנחנו הדתיים אוהבים אתכם מאוד מאוד.

בתורה כתוב, ואהבת לרעך כמוך.

וזה באמת כל התורה. כי מי שעושה רע לאחרים,

בורא עולם לא סולח עד שירצה את חברו.

לצערנו יש שנאה בעם, ובעיקר בין החילונים לדתיים.

וזה נורא כואב לא לשכוח שרובם של החוזרים בתשובה הם חילונים לשעבר.

רק כשהיום, ברוך השם, זכינו לדעת את האמת, לאחינו החילונים והדתיים כאחד.

דעו,

זה זמן בירור.

בורא עולם בורר את העם כמו שבוררים את הרימון מהקליפה.

וזה לפני המלחמה האחרונה, גוג ומגוג.

יש, לצערנו, קבוצה קטנה בעם שמנסה כל הזמן להחדיר שנאה בין דתיים לחילונים,

אנשים רעים ומשרוממים ומנסים לפלג את העם.

אדוני לא ייתן בידם להצליח.

אנחנו הדתיים מאוד אוהבים אתכם ומאוד רוצים אתכם יחד איתנו בקרון האחרון של הרכבת הנוסעת במהירות לקראת סוף הדרך.

אל תיתנו לאף אחד לעבוד עליכם.

אוהבים אתכם,

ואם יש דתי שלא אוהב את בנו של בורא עולם,

ידע שהוא בעצמו בבעיה רצינית.

גם בלי השנאה שיש במדינה,

כל אומות העולם שונאים אותנו ונגדנו.

יצר הרע לא מרפה מאתנו,

אז איך עוד נוסיף שנאה בינינו?

יש אבא שיכול לראות שהבנים שלו כל היום רבים ביניהם?

אין סער קשה וגדול מזה.

עם קדוש, אנחנו במצב לא טוב,

ואם אנחנו לא נקבל תשובה מלאה על עצמנו, ובעיקר באהבת חינם,

אנחנו בבעיה מאוד רצינית.

אנחנו חייבים להתחזק, ובעיקר באהבת חינם, ולא להיות ניזונים מגורמים חיצוניים.

ואם נצליח בזה, אנחנו מנצחים, ובגדול.

בסופו של דבר אנחנו נגיע לפסוק,

ואין לנו על מי להישען, אלא על אבינו שבשמיים.

אז חבל שנקבל כאפות קשות, ולאחר מכן נגיע לפסוק.

וטובה שעה אחת קודם.

אוהב אתכם, כל יהודי זה יהלום, והרב אמנון יצחק, הכתר שעליו נמצאים היהלומים.

ריבונו של עולם, אנחנו אוהבים אותך ומאמינים רק בך.

גלוי וידוע לפני כיסא כבודך, שכל אומות העולם בונים מקלטי הענק מתחת לאדמה,

ואנחנו העם היחיד שלך,

למרות שאנחנו יודעים מה הולך לקרות בעולם,

ולמרות שאנו יודעים שלכל העולם יש נשק כימי, ביולוגי ואטום,

ואנחנו לא בונים כלום מתחת לאדמה,

וזה בגלל האמונה שאתה רק איתנו ותשמור עלינו לנצח. אוהבים אותך מאוד, העם היהודי והקדוש שלך לנצח.

תודה רבה.

טוב, לעניין קטן, מה שהרב דיבר בקשר ל... כמה? באיזה גיל חזרת בתשובה?

בגיל 28 בערך. היום אני בן 42. נו,

בבר מצווה לא אמרת כזה דבר.

כן.

טוב, בעצם הרעיון הוא כזה.

אני ואשתי ישבנו וחשבנו, איך אפשר להודות לרב?

באמת, אני מטבעי, בן אדם שעשה לי טוב,

תמיד יחפש לתת לו טוב.

אבל רעיון, רעיון, איזה רעיון? מה לעשות? מה ניתן לרב?

אנחנו יודעים, יש עירייה, אני עובד עירייה.

אז יש פעם בשנה עובד מצטיין,

יש מפעל, פעם בשנה יש עובד מצטיין,

יש חניך מצטיין.

אמרתי לרב, לרב, מה אפשר לתת?

אז זה היה ככה, לפני שלוש שנים אשתי ביקשה ממני לשפץ לה את השולחן בבית.

אמרתי לה, בסדר. הלכתי, אז לקחתי מידות של השולחן,

ולמעשה זה היה המידות.

התחלתי לעבוד על השולחן, ופה עלה לי הרעיון. השתבח שמו הקדוש ברוך הוא פתח לי פתח.

אני קצת אחורנית, קצת הרבה, הייתי עובד בריצוף.

אז יש לי קצת ידיים ככה נחמדות לכל מיני עבודות אמנות ודברים כאלה.

עכשיו,

מה שהרב מדבר עליו כל הזמן זה על קדושה ותורה ותיבת נוח ואדם וחווה ומשה רבנו.

אז פה נדלק לי הרעיון לעשות לרב הוקרה,

בעזרת השם,

על מה שהוא עשה למעננו,

שזה יהיה אצלו או בבית או במשרד,

אז הרב יחליט.

הרב, ברשותך.

בוא תוריד את זה בבקשה. אני, מה פתאום? לא. אני יכול להתעלף, מה?

יפה מאוד. יפה מאוד. אני בקצרה, הרב, אספר לך מה העבודה הזאת, בסדר?

בקצרה, לא נאריך איתה.

טוב, מה שיש לנו פה זה הכרובים.

זה רותק מספר אחד לאחד. זה הכרובים שנמצאים על הארון.

יש לנו פה מגן דוד,

שמגן דוד בעצמו הוא מכיל את שם השם,

שיודע שלוש כפול שש, שזה שמונה עשרה,

חי.

יש לנו את הקיר של הכותל המערבי.

הכול תלת מימד, הכול עם אבנים בולטות,

אם אתם רואים גם את הפרחים שיש בכותל.

פה יש לנו שלושה מתפללים, שלושה מתפללים, ושניים מהם נגנים.

אם הרב רואה, יש להם כלי נגינה, זה רק להזכיר לרב איפה שיעבור, שיש לו מלחמה גדולה.

פה יש לנו תיבת נוח עם החיות,

עץ הדעת, אדם וחווה לא עשינו מהצניעות. כמובן, הנחש כאן.

וואי וואי וואי.

ולמטה יש משהו שבאמת מסמל את כבוד הרב,

שזה מנהיגות.

זה משה רבנו,

יציאת מצרים ועמוד האש.

פה יש פה את שני האגמים האלה,

זה החידקל, פרת והחידקל.

בעצם זהו, ושתי העריות של הפרוכת, שמיים וארץ. כמעט אפשר להגיד הבריאה, פחות או יותר.

זהו, זה לרב.

עכשיו, הדבר הכי יפה, אני ניסיתי למצוא פה שיהיה משהו קצת...

יש לנו פה בסך הכול,

בסך הכול בעבודה הזאת,

יש לנו אלפיים עשרים ושמונה פריטים.

עכשיו, שתבינו, זו עבודה אבן-אבן.

שלוש שנים לקח לי לגמור את העבודה הזו,

כי דוגמה, על הכרובים נאלצתי להפוך חצי מדינה בשביל למצוא את זה.

ונסעתי לחיפה, וכל פעם הייתי נוסע לכל מיני כיוונים, ובאמת, הרבה הרבה זמן, שלוש שנים, אני רק בחיפושים אחרי הדברים שרציתי להשיג פה.

סך הכול, חלקים, יש פה אלפיים עשרים ושמונה חלקים,

שזה מתחלק שבעים ושמונה כפול יו-קי וו-קי,

שם השם.

עכשיו, שבע ושמונה מתחלקים, ששניהם זה אות ברית שיש בינינו.

השבת היא הברית, והשמונה זה הברית מילה.

יש פה עוד סודות, אם הרב יהיה לו זמן, אני יוכל לגלות אותם בהמשך. תודה רבה. תודה רבה, הרב. תהיה בריא לעצמך. השם יברך אותך בכל מילדי מיטב ישלים חסרונך,

ותזכה לעלות מעלות התורה ולהשפיע על רבים וטובים לעבודת השם.

תהיה בריא.

יש לי שאלה שבהסעה שאנחנו חוזרים מהתלמוד תורה,

שמים שירים של הזמרים שאסורים.

כן. אז אני לא יודע מה לעשות.

הילדים רוצים לשמוע או לא רוצים לשמוע?

חלק כן.

והחלק שלו,

כמה הם?

שניים-שלוש.

שניים-שלוש.

אתם תשירו.

אנו אנו אנו אנו עבדו דקודשו בריחו אנו אנו אנו אנו אנו עבדו דקודשו בריחו אנו אנו אנו אנו אנו אנו עבדו דקודשו בריחו אנו אנו אנו אנו אנו אנו אנו עבדו דקודשו בריחו

טוב, ככה תשאירו כל הדרך עד שהם יתרגלו.

ותיקח גם צמר גפן,

שתוכל לשים באוזניים ופחות לשמוע אותם ויותר לשמוע אותך. כמה זמן זה הנסיעה?

חצי שעה.

וואו, אז יש לך הרבה לשיר.

רגע, והם לא היו מוכנים להשאיר גם שירים כשרים? הם עושים דווקא, או שזה ככה יוצא להם?

מה שילדים אוהבים.

מה שילדים אוהבים?

ומה עם הנהג? הוא לא מחליט.

לא.

הוא לא מחליט?

למה? מטעם מי הוא?

הוא חסיד.

אבל הוא הסעה פרטית?

חסידים לא שומעים זמרים פסולים.

יש להם זמרים שלהם.

הוא שומע בנגן שלו.

הבנתי.

תן לי את הטלפון שלך, שלא אני אדבר איתו.

אהב, אין לי.

אין לך?

אתה יכול להשיג לי?

כן. תשיג לי ואני אדבר איתו, בסדר?

אני אשכנע אותו שישים לכם שירים כשירים, אני גם אתרום לו כמה דברים, בסדר?

תהיה בריא. הרב שם ברוך הוא. בטח.

שתזכה לעלות במעלות התורה ולשמוע רק מה שמותר בכל עניין.

כן? ערב טוב. ערב טוב. רציתי לשאול, הרב ברוך השם ארבל ידבר על...

לאחרונה לזמרים הפסולים וידוע שלאחרונה בציבור החרדי יש את התופעה של כל מיני סרטים של שאול חיון וכל מיני כאלה... דברי ליצנות. כן. עכשיו, מה קורה? יש הרבה נוער שאנחנו יודעים שיש להם מחשב בבית

והם מסתכלים וצופים,

וגם ב... לא רק פה, בהרבה מקומות בארץ,

מקומות חרדיים,

לא רק בעלי תשובה שהם עדיין בתחילת דרכם,

וזה דבר של שגרה.

האם לא ראוי גם על זה לדבר ולתת את הדעת על זה?

אנחנו מדברים על כל הנושאים,

וצלצל אליי היום דוד אשר,

והזכירני שבקלטת מלפני כ-20 שנה סמינר בארצות הברית, סמינר אחד בארצות הברית,

דיברתי חצי שעה בארצות הברית על הזמרים הפסולים ועל כל הנושא הזה של האיסור של תערובת אנשים ונשים.

ככה עוד לא הסתכלתי בזה לראות ולהיזכר.

אני מדבר במשך שנים על הרבה נושאים,

אבל כרגע זה מתמקד בנושא הזה, משום שרבים נתמכרו לזמרים הפסולים,

וממילא אם אלה ירדו, כל השאר זה יותר קל להסביר.

ודאי שליצנות ושחוק וייטול שתופסים את מוחו של האדם

הם אסורים.

זה נקרא מושב לצים, ואסור לשמוע, ואסור לבזבז את הזמן, וזה ביטול תורה וזה עבירה.

זה התחיל עם גרובייס, כאילו שזה סרטים מותרים וכו' וכו',

וקשה כנראה לציבור מסוים לעמוד בלחץ,

ונותנים היתר עם מגבלות,

ומהמגבלות זה פורץ החוצה והלאה והלאה והלאה,

כמו שקרה בהרבה תחומים. לכן החלטנו לעצור ולהביא את הציבור להבנה שצריכים לקחת רוורס, מה שנקרא,

לחזור לשורש שלנו, למקור שלנו היהודי,

ולא להתחבר לגויים כלל וכלל.

דיברתי יותר ממאה הרצאות תורניות רק על נושא הזמרים, הזמרה והמסביב לזה.

אם תשמעו את זה,

זה ריכוז של חומר שלא יסולא בפז.

אבל הרבה אנשים לא שומעים, רק שומעים מבחוץ שמדברים על זה וכו', ולא מבינים אפילו את הסוגיה.

מכל מקום,

אמרת ושאלת, ועניתי, ושמעו, זה מוקלט וזה מתפשט.

ברור, חד משמעית,

שאין לצפות לא בסרטים כאלה ולא בליצנות כזאת ולא בהיתול כזה ובכל הדברים האלה.

הכל פסול לחלוטין, ואין לזה שום היתר,

אפילו לבעלי תשובה.

אפילו לבעלי תשובה, אפילו בהתחלה,

אין שום היתר לדברים האלה.

יישר כוח, אם אפשר לקבל רק ברכה.

בבקשה, למי? תומר בן יהודית. תומר בן יהודית. ולילך בת שמחה. ולילך בת שמחה יזכו לגדל בנים ובנות בבריאות שלמה ובנחת. אמן.

איזה עיצה, אם אפשר,

איזשהו יהודי,

פומר יחסים,

ביקש ממני להתחיל ללמוד איתו, יהודי חילוני.

אמרתי לו, בוקר טוב, פעם אחת יפה, והוא

אהב את זה, והוא אומר לי,

אני מבקש אם אתה מוכן לבוא ללמוד איתי, אז אני באתי כמה דקות פה או שם,

אנחנו לומדים קצת.

בינתיים הוא התחיל,

בפעם הראשונה שלמדתי איתו כבר נתתי לו,

הייתי עם הטלית עם התפילין,

אז הוא ביקש ממני את הכיפה כשלמדנו קצת סידור, קצת מודרני משהו,

והוא מאז לא עזב את הכיפה, הוא עם הכיפה עם הכל כזה.

והוא התחיל לשמור שבת, מה שהוא מכיר, והתחיל לעשות קידוש.

בכל אופן, התברר לי במשך הפעמים שאנחנו נפגשים,

שהוא נוסע כמה פעמים בשבוע לחיפה,

והוא צריך להיות שותף שם באיזשהו עסק משפחתי, שזו מסעדה שאח שלו מנהל אותה,

שזו מסעדה לממכל כל מיני...

דברים אסורים. דברים אסורים.

זה עסק משפחתי, כנראה שכבר האבא שלו, כבר הקים את המסעדה הזאת במשך...

והוא לא כל כך יודע איך לצאת מזה, ראשית כול, כי זו קצת תמיכה כספית שיש לו, הוא לא בן אדם שעובד, הוא כבר מבוגר,

וזו קצת התמיכה שאח שלו שולח לו.

והוא אמר לי אפילו שבפעם אחרי שהוא התחיל ללבוש את הכיפה, אז הוא בא לשם פעם ראשונה, ואח שלו אמר לו שבשום פנים ואופן שלא ייכנס ככה, כי זה לא מתאים.

אני לא ידעתי בדיוק מה לייעץ לו, איך להתמודד, כואב לו העניין,

אבל הוא ממשיך, כי זה... יש לו חלק, שותפות בזה ממש?

זה לא מסעדה שלו. רק הוא מגיע כמה פעמים בשבוע, פותח מוקדם בבוקר, ובעשר וחצי הוא כבר חזור. יש לו שותפות ממש?

לא נראה לי, אבל אני לא בדקתי את זה. אמרתם עסק משפחתי.

זה עסק שאבא שלו הקים, ואני הבנתי שאח שלו מנהל את זה עכשיו. בסדר, אבל נשאר לו חלק בזה, כאילו אבא הורי שלהם או משהו?

אין, אני יודע.

אם יש לו חלק, הוא יכול למכור את החלק.

אם הוא לא רוצה להיות שם

ויש לו פרנסה מזה, פרנסה הקדוש ברוך הוא נותן מכל מקום.

אם הוא רוצה שאחיו

לא ירצה שהוא יהיה שם, שיגדל זקן.

אז אם כיפה הרחיקה אותו עם זקן, בכלל לא ירצה לראות אותו.

ויכול להיות שהוא ימשיך לתמוך בו גם ככה, כי מסכן. מה, בגלל שהוא מגדל זקן לא צריך לאכול?

ודבר נוסף, קודם כל אני רוצה לשבח אותך, שאתה מחזיר בתשובה יותר ממני.

זה היה בטעות. לא התכוונתי אפילו. זה לא בטעות, אני אגיד לך למה. כי הראשון שעבדתי עליו לקח לי שלושה חודשים שישים כיפה, ואצלך רק בפגישה הראשונה הוא כבר שם כיפה.

אז יש לך עתיד, תמשיך ככה.

ובעזרת השם נדבריו,

אם אתה רוצה שאני אחליף איתו מילה בשביל לחזק אותו בנקודה הזאת, אז אני אחליף איתו גם מילה.

איך הוא יוצא כשם אליו?

יש טלפונים היום, ברוך השם, אפשר לדבר.

תיתן פה לבחור ואנחנו נדבר.

בסדר?

אשריך שאתה לומד עם יהודים שמבקשים לך תורה. אפשר ברכה לזיווג הגון לאחותי? בבקשה.

בלה, ניצה, בת פגה, פרל. בלה, ניצה, בת פגה? פרל. פרל. תזכה לזיווג הגון מהרה.

האם מותר לשמוע שירים של זמרים לפני שהרב אסר אותם?

האם אפשר לשמוע זמרים שמה? לפני שהרב אסר אותם.

מה פירוש?

לפני שהרב אמר לא לשמוע אותם.

מה פירוש?

את השירים.

אתה מתכוון עכשיו,

אנשים שהם מוגדרים כזמרים פסולים.

האם אפשר לשמוע את השירים שלהם מקודם?

כן. לא.

תודה. תהיה בריא.

הרב, רציתי להגיד, רציתי לתברך שתי ברכות,

שאחי הקטן ידבר.

מה שמו? מיכאל איתמר בן אראלה.

מיכאל איתמר בן?

מאיר.

מאיר חי איתמר.

מאיר חי איתמר בן אראלה ידבר.

השם יזכה אותו לדבר כראוי.

אמן. אמן. ורציתי עוד ברכה.

אני דודתי שילד לה בן זכר.

מה שמה?

דורית בת אסתר סטורה. דורית בת אסתר סטורה תזכה לזרע חי וקיים, בן זכר. אמן. תהיה בריא.

ערב טוב, הרב.

ערב טוב.

רציתי לשאול את הרב שאלה.

ברור. בחור שלא לומד בישיבה ועובד.

איך הרב יכול לתת עצה, איך הוא יכול, אפילו שהוא עובד,

איך הוא יכול בעצם להתקשר גם בעבודה להשם?

קודם כל, לשמור על ההלכות בזמן העבודה.

דהיינו, שלא יהיה גזל, שיהיה נאמנות, שיעשה כל מה שצריך לעשות.

כבר הוא מקיים תורה במשך השמונה שעות שהוא נמצא שם.

והוא דוגמה טובה.

דבר שני, נשאר לו עוד שש עשרה שעות.

אז הוא יכול לקבוע לפחות שעתיים כל ערב להתחיל ללמוד, להתרגל.

וככה לאט-לאט יוסיף,

ויטעם טעם של התורה, תעמורו כטוב השם,

ובעזרת השם יוסיף עוד ועוד ועוד, עד שיוכל אפילו להפחית מהעבודה לאט-לאט, ויעלה במעלות התורה.

ומה עושים כשחוזרים מהעבודה וחוזרים עייפים?

הולכים לישון, מתעוררים ולומדים.

ואפשר ברכה? בשמחה, שמחה. בר יהודה בן ענת.

בר יהודה בן ענת תזכה ללמוד תורה בחשק רב

ובהתמדה ותעלה במעלות התורה. אמן, תודה רבה.

אני אבקש ברכה, רפואה שלי מעל הבת שלי שהיא... בשמחה, מה שמה?

שרונה אלפסי.

שרון אל-כסים? אלפסי. אלפסי.

בת ליזט. בת ליזט. תזכה לרפואה שלמה והצלחה בכל מעשה ידיה.

יהודי יקר, יהודי היקרה,

הוצגה לפניכם טעימה מתור הטנור הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולעמת את האמונה, אינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר, רחוב מתתיהו 10, בני ברק, או לטלטל

למספר 036-77-777, וגם מפקסס ל-03-365-320.

כתוב, תן לו באינטרנט.

www.שופר.net ניתן לצפות בחינם באתר שופר בלמעלה מ-500 הרצאות של הרב אמנון יצחק שביטה.

ולכן,

ניתן לרכוש משרדי שופר באיזה גודל הצפייה.

שחרור אונים

אנציקלופדיות ספר עולם התשובה ניתן להוריד הרצאות בנגן MP3. כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת וחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.