אלפי שנים בדקה - חלק א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

הדברים שנאמר הערב יהיו לעילוי נשמת חנניה בן רבי ניסים ועבלי לאה ביטון זכר צדיקים לברכה

ורפואה שלמה לשרה רסיה בת מרים ולגיתאי בן גשא רפואה שלמה מהרה

כן אנחנו באווירה של פורים עוד מעט

אז בואו נראה מה דומה מאז להיום

הדברים נאמרו בשיחה של הרב ירחימי אל קרם פליטא

ויהי בימי אחשוורוש

הוא אחשוורוש המולך מהודו ועד כוש

שבע ועשרים ומאה המדינה

אחשוורוש מלך במאה עשרים ושבע המדינות

ובשנת שלוש למולכו

לאחר שלוש שנים

בשנה השלישית

הרגיש את עצמו בטוח ומבוסס

עשה משתה לכל שריו ועבדיו

ורצה לראות את גדלותו וגבהותו

עשה משתה לכל האומות והמדינות

והמשתה נעשה בשושן ובכל מיני מקומות

בהראותו את עושר כבוד מלכותו ואת עיקר תפארת גדולתו

ימים רבים, 80 ומעט יום.

זאת אומרת,

משתה במשך חצי שנה.

180 יום רצוף.

וכמובן שאי-אפשר להיענות רק מהאכילה חצי שנה.

וחייבים לעשות כל מיני דברים שיעניינו את הקהל,

ואז הוא עשה כל מיני מופעים של קסמים,

ליצנות,

לוליינות,

זמרים פסולים, להקות,

מה לא.

החכמים, זיכרונם לברכה, אומרים שהוא הוציא את כלי המקדש

מהמחסנים שלו, שירש מהסבא,

בלשצר,

שלקח אותם מבית המקדש.

בהראותו את עושר כבוד מלכותו ואת עיקר תפארת גדולתו ימים רבים, 80 ומעט יום,

עושר כבוד מלכותו יקר תפארת גדולתו.

חכמים אומרים על פי זה שהוא הוציא בכל יום שישה אוצרות

מאוצרות המקדש,

וזו הייתה הצגה שהראה למסובים במסיבה במשך חצי שנה הזאת

של המשתה.

5,400 כלים של בית המקדש

הוא הראה במשך חצי שנה.

כל יום 30 כלים,

שש אוצרות,

כל אחד זה חמישה כלים.

זה מה שהראה.

ובמלאת הימים האלה

עשה המלך לכל העם הנמצאים בשושן הבירה,

למגדול ועד קטן,

משתי שבעת ימים בחצר גינת ביתן המלך.

כולם היו במסיבה,

מכל המדינות באו נציגים.

כמובן, עם כל הפריצות והאכילות והלוליינות,

הכול היה שם.

לאחר מכן הוא עשה עוד שבעה ימים משתה לשושן הבירה,

לאנשים הפשוטים.

במגילה ממשיכה לספר את צורת המסיבה,

ביופי,

בעשירות,

חור, כרפס ותכלת, אחוז בחבלבוץ וארגמן.

תיאורים,

מכאן עד להודעה חדשה.

ובהמשך,

גם באשתי המלכה עשתה משתי נשים בית המלכות

אשר למלך אחשוורוש.

ונשאלת שאלה, האם אחשוורוש היה צנוע?

מה, הוא הקפיד על הפרדה?

מה, הוא ידע את הפסק של גדולי ישראל שאסור להופיע אפילו בנפרד?

למה היא עשתה את זה בנפרד?

והרי הוא היה חשוד על פריצות.

ומה פתאום, והשתי עשתה משתה במקום אחר לגמרי,

ואפילו לא באותו אולם עם מחיצה.

אחשוורוש היה לשמים?

איך הוא עשה כזה דבר?

ביום השביעי, כי טוב לב המלך ביין,

וכשהלב טוב ביין, אתם יודעים מה עושים סילבסטר.

ואז

אמר למהומן בקתה חרבונה, בקתה ואבקתה זיתר וחרקס,

שבעת הסריסים המשרתים את פני המלך אחשוורוש,

להביא את אשתי המלכה לפני המלך

בכתר מלכות.

ידוע שהוא רצה לבייש אותה.

ונשים לב לפסוקים.

בפסוק ט' כתוב,

גם בשתי המלכה עשתה משתי נשים.

בשתי המלכה כתוב,

לא המלכה בשתי.

בפסוק יא הוא שולח את הסריסים

להביא את ושתי המלכה.

לעומת זאת, בפסוק יב כתוב, ותמאן המלכה ושתי

לבוא בדבר המלך אשר ביד הסריסים.

יש פה שינוי.

עד עכשיו שמענו ושתי המלכה,

ועכשיו אנחנו שומעים המלכה ושתי.

בי יקצוף המלך מאוד וחמתו בערה בו,

וכנראה שהיה פה משהו קריטי,

ותכף נראה מה הכוונה.

מה יאמר המלך לחכמים ידעי העתים,

כי כן דבר המלך בפני כל יודעי דת ודין.

מה המשמעות של הפסוק הזה?

כדת מה לעשות? במלכה ושתי.

עכשיו כתוב שהמלכה ושתי, ולא ושתי המלכה.

אז פעמים כתוב ושתי המלכה, פעמים כתוב המלכה ושתי.

ויאמר

ממוכן לפני המלך והשרים.

מי זה ממוכן?

המן.

אבל בכתוב, כתוב מומחן.

ואנחנו קוראים

ממוכן.

למה?

כי ידיעות קופץ בראש.

הוו קפצה לפני המלכה.

ושימו לב מה המשפט שהמן אומר.

לא על המלך לבדו עבדה ושתי המלכה.

אז הוא מציין שהיא ושתי המלכה.

כי על כל השרים ועל כל העמים אשר בכל מדינות המלך אחשוורוש.

זאת אומרת, המן אומר לאחשוורוש,

זה לא רק בושה למלך לבדו,

אלא על כל השרים ועל כל העמים גם כן.

גם על הסנדלרים, החלבנים,

הפאנצ'ר מאכרים.

זה ביזיונות מה שהיא עשתה.

כי יצא דבר המלכה על כל הנשים להבזות בעליהן בעיניהם.

נהיה פה זלזול.

הנשים התחילו לזלזל בגברים.

וילמדו מבשתי ויגידו,

אפשר לבזות את הבעלים

כמו שבשתי עשתה.

ואז הנשים יתפסו גובה ויבקשו שוויון, פמיניזם.

ועכשיו אשתו שלה סנדלר תתחיל לעלות לו על הראש.

ומה יהיה עם מוכר הפרחים?

גם אשתו תעלה לו על הראש.

יהיה בלגן.

באומרם המלך אחשוורוש אמר להביא את ושתי המלכה,

שוב פעם,

באשתי המלכה,

לפניו, ולא באה.

ביום הזה תאמרנה שרות פרס ומדהאי אשר שמעו את דבר המלכה לכל שרי המלך

וכדי בזיון וקצף.

לכן דבר זה אי אפשרי שיקרה בחיים.

ואנחנו צריכים לשלוט על הנשים.

אנחנו נלמד אותם מה לעשות.

אין דבר כזה, אומר המן.

זאת אומרת,

מה המן אומר למלך אחשוורוש?

הוא אומר לו,

הכבוד של המלך זה לא נורא.

אפשר עם זה להסתדר.

זאת לא הבעיה.

לא על המלך לבדו עבדה אשתי המלכה.

הבעיה פה זה הכבוד של הפנצ'ר מאכר.

מה הוא יעשה עם אשתו אם היא תשתלט עליו

במוכר הפרחים, החלבן וחבר כנסת? מה יהיה?

הבעיה הרצינית, כולם ילמדו מוושתי.

אלא על כל השרים ועל כל העמים אשר בכל מדינות המלך אחשוורוש.

אז מה העצה?

העצה שאמון נותן

אם על המלך טוב יצא דבר מלכות וייכתב בדתי פרס ומדי ולא יעבור,

אשר לא תבוא וושתי,

הפעם קוראים לה ושתי, לא ושתי המלכה

ולא המלכה ושתי.

אשר לא תבוא ושתי לפני המלך אחשוורוש.

מה זה שלא תבוא?

אז מה היא תעשה?

תשב בבית,

תלך לכולל, תעשה קניות.

מה היא תעשה בדיוק?

העיקר שהיא לא תבוא.

מה הביאור?

לא כתוב להרוג אותה.

כתוב, אשר לא תבוא לפני המלך אשמרוש.

ומלכותה ייתן המלך לרעותה הטובה ממנה.

ונשמע פתגם המלך.

ויגידו,

פססס, כל הכבוד למלך.

כולם יתפעלו.

אשר יעשה מכל מלכותו. כי רבה היא

וכל הנשים ייתנו ייקר לבעליהן,

למיק גדול ועד קטן, ואז הכל יהיה מצוין.

וייטב הדבר בעיני המלך והשרים,

ויעש המלך כדבר ממוכן,

וישלח ספרים אל כל מדינות המלך, אל מדינה ומדינה ככתבה,

ואל עם ועם כלשונו,

להיות כל איש שורר בביתו ומדבר כלשון עמו.

עד כאן זה הסיפור.

מה מסתתר בתוך כל הסיפור הזה שאנחנו שמענו?

תחשבו, אחרי שאני מדבר,

אם אתם מכירים סיטואציות כאלה בימינו.

השאלות קודם, נחזור עליהן.

למה אשתי עשתה משתה בבית אחר?

וכי היא היתה צנועה, או המלך היה צנוע?

למה כתוב פעמיים אשתי המלכה,

ואחר כך כתוב המלכה אשתי,

וכך הולך וחוזר, עד שנאמר אשתי בלבד?

מה זה העניין? ויאמר המלך לחכמים יודעי העיתים, כי כן דבר המלך

בפני כל יודעי דת ודין.

מה היה פה?

ישיבת קבינט?

מה עשו?

מה קרה פה?

ומה אמן אמר את השטות הגדולה?

שהבעיה היא לא המלך,

אלא הפנצ'ר מהחרבה החלבן ומוכר הפרחים,

מחבר הכנסת.

ובכן, התשובה היא כך.

ההיסטוריה של אחשוורוש ידועה.

בתחילה הוא היה סייס,

שומר סוסים באורוות ועבד,

וכמובן שהוא לא היה משושלת המלוכה.

לעומת זאת, אשתי הייתה משושלת המלוכה,

שהרי ידוע שהייתה נכדתו של בלשדצר,

שהיה מלך פרס.

אחשוורוש התחתן עם ושתי ותפס גובה,

והיה לו שיגעון גדלות.

בכשמו כן הוא, אחשוורוש, שחש בראשו.

ולכן עשה את המסיבה לאחר שלוש שנים,

שיבואו נציגים וחברי פרלמנט מכל העולם,

רק שיכירו וידעו שהוא המלך.

כמו היום, כשאתם רואים, כל חתונה של חבר כנסת

מזמין את השרים,

ראש הממשלה, נשיא,

את מי לא,

להראות

את כבוד מלכותו ואת שררתו ואת גדלותו.

אבל הוא לא הספיק לו להזמין את כל חברי הפרלמנט מכל העולם כדי שיכירו שהוא המלך.

הוא גם רצה שידעו שהוא המלך, בלי קשר לוושתי.

זאת אומרת, הוא רצה להמחיש לכולם שוושתי נשואה למלך אחשוורוש,

ולא אחשוורוש נשוי למלכה וושתי.

השאלה פה, מי טפל למי?

אם היא ושתי המלכה,

אז היא טפלה לו,

ואם היא המלכה ושתי, אז הוא טפל לה.

אז לכן

אחשוורוש, שמלכתחילה היה עבד

ורק לאחר מכן נהיה מלך,

כל מטרת המסיבה היתה להראות את גדלותו,

ומשום כך שלח את ושתי לבניין אחר,

שאתה עושה מסיבה, לא אתו,

משום שהוא פה המלך.

לכן, כתוב, גם בשתי המלכה עשתה משתה נשים, גם לשון תפלה,

תפלה למשתה שלו,

שהיא רק בשתי ומסתפחת למלך,

והיא עושה מסיבה משום כבודו של המלך.

ביום השביעי, כתוב לב המלך ביין,

נכנס יין, יצא סוד,

מתגלה פרצופו האמיתי,

ומה יש בראש למלך כזה?

פריצות.

והוא אומר להביא את מי? את ושתי המלכה, לבזות אותה

ולהראות אותה

במערומיה

ולראות מה הוא שווה.

לכן כתוב פה, ושתי המלכה.

אבל מיד המגילה אומרת,

ותמאן המלכה ושתי.

היא אמרה לו, יא חביבי,

אחשוורושי,

קודם כול אני מלכה,

ואני באתי משושלת המלוכה,

ואתה סייס מהאורווה.

אז לכן אני לא באה, והיא לא רצתה לבוא.

עכשיו מובן.

למה ויקצוף המלך מאוד וחמתו בערה בו?

כל מה שהוא רצה לעשות במשתה זה להגדיל את עצמו בעיני כולם,

שהוא המלך והיא תפלה לו.

והיא אומרת לו, לא, חביבי, אני המלכה,

ותמאן המלכה,

אתה כלום, אתה סייס.

אז כל התוכנית נפלה.

ויקצוף המלך מאוד וחמתו בערה בו,

כי היא הרסה לו במכה אחת את הקול והזכירה לו שהוא שומר סוסים בסך הכול.

ואז הוא ביקש להרוג אותה.

אתם יודעים,

מלך עצבני,

ישר לחבל התלייה.

אבל מצד שני, יש לו בעיה.

יש ועדת ביקורת המדינה, יש לינדנשטראוס, יש כל מיני דברים. זה לא כל כך פשוט.

וצריך לעשות הכול מתועכם.

אי אפשר להרוג אותה סתם כך,

כי אנשים עוד זוכרים את ההיסטוריה ויודעים שבעצם היא המלכה

והיא בזכות עצמה.

הוא רק נספה למלוכה.

אז הוא נכנס לפלונטר,

הוא קוצף

והוא לא יכול לבצע את הכעס שלו, להרוג אותה.

אז כמו שאנחנו מכירים, עושים משפט, יש בגץ,

או שעושים משפט נגד הממשלה או נגד מפלגה שלטת,

לא הולכים עם ראש בקיר.

קודם כול נותנים הנחיות.

והנחיות זה שיכולים לעשות איזה משחק כאילו עושים משפט צדק

בדמוקרטיה וכו'.

אבל קחו בחשבון שיש איזה קו אדום, אסור לעבור אותו.

ויש הבדל אם עושים משפט

לאדם פשוט או שעושים לראש ממשלה או למלך.

אז לכן צריך להשתמש בחוכמולוגיה של המערב.

כנראה

שהדמוקרטים מארצות-הברית ומישראל לא הכירו את הדמוקרטיה שהייתה כבר בפרס דאז.

אז מה אחשוורוש עשה?

הוא גם ידע מה המושגים המחודשים אצלנו, עסקת טיעון.

גם את זה הוא ידע.

אז הוא הקים ועדה.

ושהוועדה תעשה כאילו עסקת טיעון כדי שיוכלו להרוג אותה.

כי אחרת, אם לא תהיה פה עסקת טיעון

ולא יוכלו לבצע את מה שהוא רוצה,

יהיו הפגנות, כמו במצרים, כמו בלוב.

צריך לעשות משהו שלא יהיו הפגנות.

אז מה צריך לעשות?

ויאמר המלך לחכמים יודעי העיתים.

מי אלה?

אלה שיודעים לנתח ניתוחים,

אם המפלגה שלנו שולטת,

אם היא תיפול אחרי המשפט.

לא תיפול. מה הציבור יגיד? מה העם יגיד?

יודעי העיתים. יודעים לבחון מה יקרה.

כי כן דבר המלך לפני כל יודעי דת ודין. מי אלה עורכי דין?

הוא רוצה לדעת אצל כל אלה שמיודעי דת ודין.

צריך לבדוק

לפני שניגשים למשפט, אם הכול מסודר,

אם תהיה תמיכה מהפוליטיקאים והאם אפשר לעשות את המשפט.

בוחנים את כל הצדדים.

כדת

מה לעשות במלכה ושתי.

צריך דת. מה זה דת? חוק.

צריך לדעת את החוק,

מה לעשות.

איך צריך להתייחס לעובדה הזאת

שבשתי אומרת, אני המלכה?

אני פה המלכה.

מה עושים עם אישה כזאת

שהיא מורדת במלך?

גם מורדת בו כבעל

וגם מורדת בו כמלך.

מה עושים?

אז המן אומר,

בואו נחקור את העניין.

יש פה שתי עבירות שבשתי עשתה.

אחת היא לא שמעה למלך,

זה

עבירה חמורה, מורדת במלכות.

ודבר שני, היא לא שמעה לבעל.

אז זה צווי דינים

ושני דינים שונים.

עכשיו, לגבי המרידה שלה במלך, ודאי העונש מוות.

מה השאלה בכלל?

ולגבי המרידה שלה בבעל, אז צריך לגרש אותה.

אבל המן אומר, בואו נעצור רגע ונחשוב מה נעשה.

הוא הלך פה בהפוכה,

לא בקימלי בדרווה מיניהם.

מה הוא עשה?

אם נפרסם את העניין הזה שהיא מרדה במלכות,

אנחנו נפסיד.

כי אם נעלה את הטיעון הזה שהיא מרדה במלכות,

יקומו אנשים ויגידו, איזה מרדה במלכות? היא המלכה, לא הוא המלך.

ויהיה מהומות.

אז זה לא שווה.

אי-אפשר לבוא עם הטענה הזאת.

בואו נתפוס את העבירה השנייה

ונעשה עסקת טיעון.

ונאמר שכל הבעיה פה זה בגלל שהיא מרדה בבעל,

ולכן צריך לגרש אותה.

לא נדבר מעניין

המרידה במלכות ולא מעונש ההריגה.

רק לגרש אותה על זה שהיא לא שמעה לבעל.

כשנגרש אותה

היא כבר לא תהיה מלכה,

ואז היא לא תהיה בפוליטיקה.

אחר כך נטפל בה.

היא כבר לא תהיה מפורסמת.

היא לא תהיה סלב.

לא יזכרו אותה.

אז זה סתם באשתי כזאת.

אז זה כלום. אפשר לעשות לה מה שרוצים.

אז לכן ככה נעשה ונדון אותה כך,

והכול יבוא על מקומו בשלום.

זה מה שאומרת המגילה.

לא על המלך לבדו עבדה ושתי המלכה.

אנחנו לא נאמר בעסקת טיעון שעשתה עבירה כלפי המלך או המלוכה.

אנחנו נאמר כי על כל השרים ועל כל העמים אשר בכל מדינות המלך.

כי יצא דבר המלכה על כל הנשים להבזות בעליהן בעיניהם.

באומרם המלך אחשוורוש אמר להביא את ושתי המלכה,

ושתי המלכה לפניו ולא באה.

ואז יהיה מרד של כל הנשים.

ואנחנו נאמר שיש פה בעיה של משמעת לבעל,

שהרי הבעל כאן צריך לשלוט.

ושתי מצפצפת על זה ועושה מה שהיא רוצה, וזו עבירה שהיא בעצם מתחילה להיות פופולרית,

ולא קשור למלוכה וכדי ביזיון

וקצף.

והעניין פה זה ביזיון, ויהיה ביזיונות בכל המדינות.

לכן,

אם על המלך טוב יצא דבר מלכות מלפניו וייכתב בדתי פרס ומדי, ולא יעבור.

אשר לא תבוא ושתי,

סתם ושתי,

אשר לא תבוא ושתי לפני המלך אחשוורוש.

ולא מזכירים כלום

מעבירה של מרידה במלכות.

ולא אומרים לא ושתי המלכה, ולא המלכה ושתי.

מדובר פה רק בזה שהיא

לא שמעה לבעל.

ומלכותה ייתן המלך לרעותה הטובה ממנה,

והיא רק לא תבוא.

אנחנו לא הורגים אותה,

נחפש לה איזה מקום שהיא תהיה שם,

שתלך לכולל, תעשה קניות, תלך לכל מיני מקומות,

לקניון.

ואחרי זה,

אחרי הרעיון הזה שיתבצע,

אחר כך נוכל להרוג אותה בשושו,

בלי פרסום,

ונביים איזו תאונת דרכים כזאת במקרה,

והכול יהיה בסדר.

משאית

מאום אל-פחם עברה, וטראח,

אין בה שתי.

ואז היא כבר לא בחדשות,

ולא יעשו מזה סיפור.

וייטב הדבר בעיני המלך והשרים ויעש המלך כדבר ממוכן וישלח ספרים אל כל מדינות המלך אין מדינה ומדינה ככתבה ואל עם ועם כלשונו להיות כל איש שורר בביתו ומדבר כלשון עמו יפה או לא יפה?

זה קומבינה פרסית

והקומבינה הזאת מתקיימת היום במערב

בדמוקרטיות של היום

כן?

ככה פועלים

וחושבים שזו שיטה חדשה.

השיטה הזאת כבר ישנה מאוד מאוד מאוד.

כן,

עכשיו בואו נראה מה עם נציגינו בכנסת,

לפי המגילה.

כתוב איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש,

איש ימיני

אשר הוגלתה עם יחוניה מלך יהודה אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל.

אז מה כתוב?

ושמו מרדכי

בן יאיר

בן שמעי בן קיש, איש ימיני.

כתוב רק מרדכי.

בסוף המגילה מה כתוב?

מרדכי היהודי משנה למלך אחשוורוש.

למה נתוסף פה יהודי?

מה, אנחנו לא יודעים שהוא יהודי?

למה בתחילת המגילה הוא נקרא מרדכי ובסוף

מרדכי יהודי משנה

למלך אחשוורוש?

אלא נלמדך

שמי שנכנס לממשלה ולכנסת

זה לא כל כך פשוט,

כי קשה לשמור את היהודי שנמצאים שם.

אז נשאר מרדכי, מרדכי, מרדכי, מרדכי.

אבל מי יכולים לקרוא לו היהודי?

אחד שנהיה משנה למלך,

הוא עוד יכול להישאר יהודי או שהוא כבר מתפשר על הרבה דברים ולא רואים את היהודי שבו?

על זה פעם גילה ומגלה לנו

שלמרות הכול

מרדכי שמר על יהדותו

כמו שצריך.

לכן כתבה כי מרדכי יהודי, דווקא

משנה למלך אחשוורוש,

כשהוא משנה הוא יהודי,

כמו אצל יוסף,

הוא יוסף

גם במלכותו נשאר אותו יוסף.

בגדול ליהודים

ורצוי לרוב אחד,

דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו.

זו אנקדוטה

לחברי הכנסת, לשים לב

אם אפשר להגיד עליהם יהודי

או שיש בעיה, רק השם נשאר.

אז בזאת ייבחנו

מהמגילה

שושנת יעקב צהלה ושמחה ברעותם יחד תכלת מרדכי.

תשועתם

הייתה לנצח

וצדקתם בכל דור ודור

להודיע שכל קוויך לא יבושו.

כל המקווים לשם לא יבושו.

אז לכאורה היה צריך לכתוב כאן שושנת יעקב זה עם ישראל.

צהלה ושמחה

ברעותם יחד את מה? את תשועתם, את הישועה.

על זה הם צריכים להיות שמחים.

ורק אחרי זה צריך לכתוב תכלת מרדכי.

שהרי מה ראו דבר ראשון?

את הישועה.

ומדוע כתוב ברעותם יחד תכלת מרדכי, אחר כך כתוב תשועתם.

תשועתם הייתה לנצח וצדקתם בכל דור ודור

להודיע שכל קוויך לא יבושו.

זאת אומרת שכל המקווים אליך לא יבושו.

ולכאורה זה תמוה מאוד

שהרי הייתה פה גזירה של מוות.

ומי דיבר פה על בושות? איזה בושות?

כל קוויך לא יבושו?

כל קוויך לא ימותו? לא מתו.

תשועתם,

צדקתם לדור ודור לא מתו.

למה מזכיר פה בושה?

ועוד כתוב, ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותחריך בוץ וארגמן

בעיר שושן

צהלה ושמחה

ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ועיקר.

מדוע יציאתו של מרדכי בלבוש מלכות

קודמת

לבעיר שושן צהלה ושמחה וליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ועיקר?

שזה היה בגלל ביטול הגזירה?

למה אחרי שרואים אותו יוצא,

אז כולם שמחים.

עוד נקודה, אחר הדברים האלה גידל המלך אחשורוש את המן בן עמדתה האגגי וינשאהו וישם כסאו מעל כל השרים אשר איתו.

משום שהמן יעץ למלך

מה לעשות בבשתי שסירבה לבוא לקריאת המלך

ולאחר מכן הוא נשא את אסתר

ולכן גידל אחשורוש את המן.

ומה היה הגדלות הגדולה של המן?

בכל עבדי המלך

אשר בשער המלך

קורעים ומשתחווים להמן

כי כן ציווה לו המלך

ומרדכי

לא יכרע ולא ישתחווה.

יש פה פלא.

לפי מה שכתוב כאן בפסוק

לכאורה מובן שהפסוק מדבר רק על מי שנמצא בשער המלך,

עליו חל הציווי

של המלך אחשורוש

להשתחוות להמן.

אם כן, מדוע מרדכי צריך להגיע לשער המלך

ולעשות להמן פרינציפ?

לא לכרוע ולא להשתחוות.

למה אתה בא דווקא מולו,

מחכה לו בשער,

איפה שחייבים להשתחוות ואתה לא משתחווה?

שב בבית

ואל תשתחווה אם אתה לא רוצה להשתחוות.

למה הוא מגיע בכוונה?

מה עושה להמן דווקא?

אלא מה, מה נאמר?

בגלל שהוא רוצה להיות קרוב להסתר,

לכן הוא נמצא בשער המלך?

אז אם כן,

כשמגיע המן

ייכנס לרגע לאיזשהו מקום צדדי ולא יצטרך להשתחוות. הוא עבר, יצא.

אם אתה רוצה להיות סמוך להסתר,

למה הוא יושב דווקא בשער המלך,

כולם משתחווים

והוא לא משתחווה?

ועוד יותר מזה כתוב במגילה.

כתוב מרדכי

לא יכרע

ולא ישתחווה.

לא לא קרע ולא ישתחווה.

לעולם הוא לא יכרע

ולעולם הוא לא ישתחווה.

לשון עתיד,

והוא לא מתכוון להשתחוות. למה?

כי הוא מרדכי היהודי.

מרדכי היהודי

לא משתחווה.

ומרדכי מחזיק רמקול

ואומר לאמן, שים לב,

אני לא משתחווה לך.

גם אם אתה עכשיו משחק אותה שאתה לא רואה אותי,

יא חביבי,

אני לא משתחווה ולא אשתחווה.

לא מחר

ולא מחרתיים.

ולא לעולם ולעולמי עולמים.

אני לא משתחווה.

נשאלת השאלה, מי הרשה למרדכי היהודי לעשות פרינציפ

להמן מהסוג הזה ולסכן את כל עם ישראל?

מי הרשה לו לעשות דבר כזה?

בחכמים זיכרונו לברכה אומרים במסכת מגילה דף י״ג

ראו מה עשה לי איש יהודי בן הימיני.

אז כתוב במפורש בחכמים זיכרונו לברכה

שהייתה טענה מסוימת על מרדכי,

מדוע הוא התגרה בהמן.

אז הנתיבות אומר

למה חייב אינש לבשום בפוריה עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי

למה אדם צריך לשתות יין

ולהשתכר

עד שהוא יגיע למצב

שלא ידע להבדיל

בין ארור המן לברוך מרדכי?

מה,

וכי צריך להגיע למצב של שכרות בשביל לא להתבלבל?

אלא

אם היהודים לא יגידו את זה,

לא יגידו ברוך מרדכי ארור המן

עלולים כמה יהודים

ואנחנו מכירים כאלה

עלולים להגיד כמה יהודים ברוך המן

ארור מרדכי

שמעתם?

למה? איך אפשר להגיד כסדמם?

הם יגידו שהמן ברוך

מגיע לו פרס

כי בזכותו היהודים קיבלו את התורה מרצון

מי גרם שהיהודים קיבלו מאהבה?

הוא!

מי החזיר בתשובה את היהודים?

סדאם חוסיין

שלח טילים

מגיע לו איש כוח

מה?

יגידו ככה

אמנם הוא רצה להרוג את היהודים

אבל בעקיפין יצאה ברכה על ידו

ומבני בניו

של המן למדו תורה בבני ברק

אז אולי יגידו גם שמגיע לו שכר

לכן אומרים ארור המן

ומורדים לו את כל הזכויות כאילו

ארור המן

מצד שני עלולים להגיד חלילה

ארור מרדכי

כי בעצם מרדכי הכניס אותנו לבוץ הזה

אז אולי הוא אשם?

מי אמר לו להתגרות בו?

מה הוא צריך לעשות לו פרינציפ?

למה צריך את זה?

בשביל מה היינו צריכים את הגזירה וביטולה?

מי גרם?

עלולים חלילה להגיד גם דבר כזה

לכן צריך לומר

ברוך מרדכי ארור המן

זה אומר הנתיבות

בכל אופן

רואים בחכמים זיכרונם לברכה שיש לכאורה טענה על מרדכי

שהוא נהג בצורה הזאת

ובאמת השאלה היא למה הוא עשה פרינציפ כזה?

נאמן

ויאמרו עובדי המלך אשר בשער המלך למרדכי מדוע אתה עובר את מצוות המלך?

בהתחלה חשבו שהמן מעלים עין וכאילו לא רואה

אז ויהי כי אמרם אליו יום ויום ולא שמע עליהם

ויגידו להמן לראות

היעמדו דברי מרדכי?

כי אשר יגיד להם, כי יגיד להם אשר הוא יהודי?

לכאורה מה זה ויגידו להמן לראות הוא לא רואה?

מה הוא עמד?

אין לו משקפיים?

מה זה ויגידו לו לראות?

וירא המן

כי הן מרדכי קורא ומשתחווה לו וימלא המן חמא

ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו כי יגידו לו את עם מרדכי

למה ויבז?

הרי זה לא אדם בזוי, זה היה ראש הסנהדרין

אז למה ויבז לשלוח יד במרדכי לבדו

אם הוא יהרוג רק את ראש הסנהדרין זה לא טוב?

צריך להרוג עם שלם?

טוב, עד פה זה הציור של האירוע

מה השאלות העולות מזה?

מדוע כתוב שושנת יעקב צהלה ושמחה ברעותם יחד תכלת מרדכי?

מה תכלת מרדכי?

כשהוא יוצא בלבוש מלכות עשה שושנת יעקב צהלה ושמחה ולא הישועה

למה לא ברעותם תשועתם?

ומה הפירוש?

תשועתם הייתה לנצח וצדקתם בכל דור ודור להודיעו שכל קובעיך לא יבושו

הרי הייתה פה גזירת מוות

ומה הקשר לבושה?

מדוע ביציאה של מרדכי בלבוש מלכות

זה קודם לבעיר שושן צהלה ושמח אבל היהודים היתה אוריו שמחה וששון ואיכר

שזה היה בגלל ביטול הגזירה

ולכאורה צריך היה לכתוב קודם

שהיה ביטול הגזירה והיהודים שמחו

ואחר כך לכתוב על יציאת מרדכי בלבוש מלכות

אז למה זה הולך הפוך?

למה מרדכי עשה פרינציפ לאמן?

מה זאת אומרת ויגידו לאמן לראות מה הוא לא רואה?

ומה זה ואיבז?

הרי מדובר בראש הסנהדרין.

התשובה

התוספות בגמרא בסנהדרין דף סא אומרת שם

שמה שעשה המן,

שהשתחוו לו כולם,

זה לא עבודה זרה,

משום שכולם השתחוו מיראה

ואף אחד לא התכוון ברצינות לעבוד להמן.

זה היה רק עניין חיצוני משום הגזירה,

ולכן זה לא נחשב לעבודה זרה.

אז ממילא שואלים התוספות

למה מרדכי לא רצה להשתחוות להמן,

אם אין בעיה עם זה,

אז למה אתה לא משתחווה?

עונים התוספות שמרדכי רצה לעשות קידוש השם

אף על פי שהוא לא היה חייב הוא רצה לעשות קידוש השם ולכן לא השתחווה.

ונשאלת השאלה, הרי יש שלוש עבירות שאדם מצווה עליהן ייהרג ולא יעבור.

עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים.

ואם זו לא עבודה זרה, אסור לאדם להרג.

אסור להסתכל, לבוא לידי הריגה.

וזה נחשב כאילו מאבד עצמו לדעת,

כמו שאומר הרמב״ם בפרק ה' מלקוט יסודי התורה בהלכה הרביעית.

משל לאדם ששדד בנק,

שאלו אותו מדוע עשית זאת,

אז הוא עונה, אני רוצה לפתוח כולל.

מה זאת אומרת?

זה מצווה הבאה בעבירה.

איך מרדכי לכאורה עושה עבירה בזה שהוא נכנס לספק עונש מוות?

איפה שהוא מצווה לא לעשות כך,

שהרי המן לא נחשב כעבודה זרה.

אם כן, הוא היה צריך להשתחוות

ולא להיכנס למצב שהוא יוכל להיהרג.

הכסף משנה אומר,

בשם נימוקי יוסף על הרמב״ם, בפרק ה' הלכה ד', מלקוט יסודי התורה.

אם גדול הדור רואה

שישנו סחף בעם,

ורואה שהציבור מתחיל לרדת,

מותר לו למסור נפש על דבר כזה,

אפילו על מצווה קטנה, כדי לעצור את הסחף.

וצריך להיות גדול הדור בשביל שהוא יוכל להחליט שזה אכן חשוב ונצלח כרגע לציבור, בשביל חיזוקו באמונה ועצירת ההידרדרות.

אי לכך.

מרדכי, שהיה גדול הדור,

חשב,

כיוון שהעם באו מירושלים

והגיעו לפרס,

ופתחו להם שם את העיניים,

והם ראו את חוקות הגויים.

וכמו שכתוב, ואי אפשר פרעות עם ולא נחם אלוקים דרך הפלסים, כי רבו,

כי אמר אלוקים פנים, נחם העם ונותם, ונחם משם במצרימה,

שהעם יכולים לראות פתאום אינטרנט,

פייסבוק,

טוויטר,

טמבלוויזיה, עיתונים, רדיו,

כל בוערמה,

יכולים לרדת בירת שמיים,

יכולים לרדת בירת שמיים.

אותו הדבר פה, יצאו מבבל,

פתחו את העיניים, פתאום מסיבות,

פתאום עושר בל יתואר,

פתאום ערבי שירה שונים ומשונים.

פחד מרדכי שהם הולכים להתקלקל ולהידרדר.

אמר מרדכי, אני רואה שאין מה לעשות,

ואני חייב אפילו למסור את עצמי בשביל שהעם יתחזק,

אפילו שזו לא עבודה זרה.

לכן הוא הלך לשער המלך,

הוא מסר את עצמו והיה מוכן למות,

כדי שכולם יבינו ויעצרו.

ואם אמן ישחק אותה שהוא לא שומע,

אז מרדכי לוקח רמקול וצועק,

מיסטר הומון,

אני לא קורע ולא משתחווה.

אפילו אתה לא רואה,

אבל יש לך אוזניים, אז תשמע טוב ברמקול.

והעבדים של אמן

חשבו שמרדכי עושה את ההצגה,

וברגע האחרון

פתאום אמן מעלים עין.

אז לכן, ויגידו לאמן לראות,

תסתכל לו בעיניים.

אולי אתה לא רואה, אולי אתה מעלים עין, תסתכל לו בעיניים.

כי יגיד להם אשר הוא יהודי.

מה הוא מודיע שהוא יהודי?

יש עוד יהודים.

הוא אומר, כן, יש עוד יהודים.

יש עוד יהודים.

כולם יהודים.

אבל ההבדל שלא כולם אומרים שהם יהודים.

לא כולם מבליטים את היותם יהודים.

לא כולם עושים מעשי יהודים בכל מקום.

אבל מרדכי בא בשער המלך,

איפה שמפיצים את כל התרבות המקולקלת,

ועומד בשער ואומר, אני מרדכי היהודי,

ואני בז לכם,

ואני לא משתחווה,

ואני לא קורע בפני התרבות שלכם.

עכשיו אנחנו מבינים למה ויבז לשלוח יד במרדכי לבדו,

כי הגידו לו את עם מרדכי,

אם יש עם כזה של יהודים,

אז מה יעזור אם הוא יהרוג אחד?

יקומו עוד כאלה יהודים,

וגם כן יקלקלו את כל המסיבה, מה שנקרא.

לכן אומר המן, אני רוצה להרוג את כולם.

עכשיו מבינים גם מדוע מרדכי קם וצעק בגול גדול,

שהוא לא משתחווה,

כי זו הייתה מטרתו.

הייתה לו רק טעות קלה שהוא לא לקח בחשבון.

הוא חשב שרק הוא ימות במקרה הגרוע,

אבל לא כל העם.

הוא לא ידע שהמן ירצה להרוג את כולם.

לכן ויזעק זעקה גדולה ומרה,

לא על עצמו,

אלא שהעם נכנס בגללו למצוקה.

עכשיו שימו לב לכתוב הבא,

ולא תסור

מן הדבר

אשר יגידו לך ימין ושמאל,

אפילו שהוא אומר לך על ימין שהוא שמאל

ועל שמאל שהוא ימין.

צופה נתתיך לגויים.

עומד גדול הדור על המגדל ואומר

שהאויב מגיע

והאנשים למטה צוחקים.

מה הוא אומר?

איפה יש

אויב? אנחנו לא רואים אויב.

עברו שנתיים, לא רואים שום אויב.

למה? הם נמצאים למטה.

אבל הוא רואה מהמגדל למרחק גדול יותר.

איזהו חכם

הרואה את הנולד.

גדול הדור רואה את הנולד.

מה שאנשים יראו בעוד שלוש שנים

הוא כבר רואה היום.

זו אמונת חכמים וכך חייבים להאמין.

כמו שכתוב יונתי בחקבי הסלע,

עם ישראל נמשלים ליונה.

כמו שיונה לא יכולה לעוף ללא כנפיים,

כך עם ישראל לא יכול לזוז בלי גדולי הדור.

זה הכנפיים של עם ישראל.

וכשכתוב איזהו חכם הרואה את הנולד,

לא כתוב רואה את העתיד,

אלא את הנולד שנולד כבר לעיניו.

לפעמים נראה

שהוראת החכם היתה בטעות.

הוא לא מבין.

הוא זקן.

הוא לא מבין בפוליטיקה.

סתם עבדו עליו.

כמו שמנחם טוקר אמר על גדולי ישראל.

באים אליהם, טאח, מחתימים אותם.

מספרים להם סיפור,

הם קונים, חותמים, יאללה.

לך, שחרר את זה ברבים.

ונראה שהוא טעה והכניס את העם במצוקה, והעם נכנס לבוץ,

וזו גזירה שאי אפשר לעמוד בה ולא יכולים לעמוד בה,

וגדולי ישראל טעו טעות גדולה.

העם אומר לא לגדולים.

הזמרים

ניצחו את הרבנים.

אומר הגאון מווילנה,

על הפסוק במשלי,

בפרק טז, פסוק י'

קסם

על שפתי מלך,

במשפט

לא ימעלביב.

דברי מלך זה כמו קסם.

מי זה מלך? מן מלכה,

רבנן,

תלמידי החכמים וממלכים.

זה כמו קסם.

כשרואים קסם זה נראה לא הגיוני.

מכניסים בן-אדם לארגז, פותחים,

רואים שתי חתיכות,

אחר כך פותחים, הוא יוצא שלם. אה, קסם.

איך זה?

יש דברים שאומרים, חכמים, זה נראה כמו קסם.

לא הגיוני.

לא הגיוני.

כך לפעמים תשובת החכם נראית כאילו ללא היגיון.

אבל אתה חייב להקשיב,

ואפילו בשעה שטעו אותו, במירכאות,

ולא שאלו את כל הפרטים, במירכאות.

השם לא ייתן לו להיכשל.

גם במשפט לא ימעל פיו.

אחר כך השם ידאג לזה שגם במשפט לא ימעל פיו.

כך אומר הגאון מווילנא.

אי לכך.

אנחנו לומדים שהחכם לא טועה למרות שתראה בהתחלה שהוא טועה,

אבל הוא אינו טועה. נוטל עצה מן הזקנים,

אינו נכשל.

כמובן,

כשהמבקש לדעת את דברו של התלמיד חכם,

שואל אותו באמת לדעת את האמת לאמיתה.

שאם לא כן,

בדרך שאדם רוצה ללכת,

במוליכין אותו.

כמו שהמלאך אמר לבלעם, לא תלך איתם.

אחר כך הוא רואה שהוא רוצה ללכת כן בכוח למרות זאת,

אמר לו, לך עמם.

אם אתה מתכוון

כל שאלה אמיתית אתה חכם,

השם ישים בפיו את התשובה.

יושבים שניים בצרכניה,

ואחד אומר לשני,

שמעת?

מה?

לא שמעת?

לא.

מה היה?

הוא אומר לו, תלו את המן.

למה? אתה צוחק עליי? בטח התבלבלת. תלו את מרדכי.

הוא אומר לו, לא, לא, תלו את המן.

כל רבע שעה יש חדשות, אומרים תלו את המן.

מה הוא אומר לו?

איזה דבר, מה אתה אומר? ברצינות.

איי, איי, איי, איי, איי, מתחיל לרקוד, שמח, מאושר,

ומשגעים את כל הצרכניה.

אבל אחרי שרוקדים,

אז הוא קורא לו בצד ואומר לו, אבל בינינו,

מרדכי פישל קצת.

נכון, תלו את המן, אבל מרדכי פישל.

מרדכי יהודי, כן? פישל.

בינינו, הוא כמעט הכניס אותנו בבוץ.

כמעט היו הורגים את כולנו.

אבל ברוך השם, הקדוש ברוך הוא שומר ישראל, ברוך השם,

איזה יופי, שישו ושימחו, שישו ושימחו.

סוף טוב, הכל טוב, ברוך השם.

לא נורא. מרדכי, פעם הבאה ילמד.

רבותיי, פורים

היה יכול להיות פורים,

וגם עד דלא ידע.

וגם ראש העיר יכול לרכוב על סוס.

אבל מרדכי היה יושב בבית

משום שאנשים אומרים, הוא סיבך אותנו.

אז איזה פורים יכול להיות,

אם כולם רוקדים ושמחים,

ומרדכי בבית,

בגלל הביזיונס שעושים לו בחוץ,

ואומרים שהוא סיבך את כולם.

זה פורים זה?

אומרת המגילה,

ומרדכי יצא מלפני המלך

בתכלת וחור,

הוא לא פישל,

גם במשפט לא ימעל פיו.

לכן רק אחר כך ליהודים הייתה אורה ושמחה,

וששון ואיכר.

אם אין את התלמידי החכמים,

איתנו הולכים בראש, אין שמחה בכלל.

מרדכי לא פישל.

אתם פשלנים כי לא למדתם תורה. אם הייתם לומדים תורה,

הייתם יודעים כוחם של תלמידי החכמים.

אם הייתה לכם אמונת חכמים,

הייתם יודעים אמיתה של תורה.

שושנת יעקב,

צהלה ושמחה.

מתי?

בראותם יחד.

תכלת מרדכי.

לא הייתה תשועה.

כי בלי מרדכי לא הייתה שום תשועה.

מרדכי צדק.

הוא לא טעה.

ואחר כך כתוב, תשועתם היתה לנצח.

הגריז,

הלוי,

מביא ביאור נפלא.

ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות חלד וחור,

ועיר שושן צהלה ושמחה.

ולכאורה אין הכוונה שהעיר שושן צהלה ושמחה על שמרדכי הלבוש בלבוש מלכות חלד וחור,

אלא שהם שני דברים נפרדים.

אכן, משושנת יעקב, צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי,

שהרי שמחה הייתה על שראו תכלת מרדכי,

והכל דבר אחד הוא.

שימו לב איך הוא מדייק דבר נפלא.

ונראה

דיני הפסוק

בישוב מרדכי אל שער המלך

דרשו חכמים זיכרונם לברכה

שהוא שב לשכו ולתעניתו.

והיינו,

דאף שהיה לו ניצחון על המן,

בכל זאת שב לשכו ולתעניתו,

כי מרדכי לא היתה דעתו לנצחנות על המן,

אלא כל כוונתו לבטל את הגזירה מכלל ישראל.

בגלל שהם נהנו מסעודתו של אחשוורוש והתקרבו לתרבות של הגויים,

הוא עשה הכול לבטל את הגזירה.

לא מעניין אותו שתולים את המן.

הוא רוצה שהגזירה תתבטל מעם ישראל לגמרי.

חוזר

אל שכו ואל תעניתו.

בכל זמן

שלא בטלה הגזירה,

לא היה ליבו לשמחה על ניצחונו הפרטי.

עכשיו נראה את הביאור בפסוק

ומרדכי

יצא

בלבוש מלכות קודם,

ואחר כך בעיר שושן,

צהלה ושמחה.

למה?

כיוון שראו שמרדכי הסיר את שקו

ולבש בגדי מלכות,

ידעו שבטלה הגזירה וקרע הנס.

לכן בעיר שושן,

צהלה ושמחה.

עכשיו נודע להם.

אם הוא פשט את השק והפסיק מהתענית

והוא לבש בגדי מלכות,

תכלת וחור,

זה הסימן שנתבטלה הגזירה מן השמיים,

ועכשיו הזמן נשמוח.

ואני אומר רמז קטן אולי.

מה שכתוב פה,

שמרדכי יצא מלפני המלך

בלבוש מלכות,

תכלת וחור,

תכלת מלשון תכלית, שהוא הגיע לתכלית שהוא קיווה,

וחור שנהיו בני החורים.

זאת אומרת, זה היה התכלית שלו,

והוא לא עזב את התכלית הזאת

עד שבוטלה הגזירה.

לכן היה כבר יכול ללבוש

תכלת וחור, וכולם ידעו שאכן התבטלה הגזירה.

מפה למדנו

שאין ישועה בלי תלמידי חכמים

ובלי אמונת חכמים.

להודיע שכל קוויך לא יבושו.

לא מדברים שאנשים לא מתים,

שגם אם אנשים לא מתים,

אבל אם זה בלי שמחת חכמים,

זה לא שווה כלום.

כל שמחה שאין בה חכמים,

זו שמחה שעליה נאמר, ולשמחה מה זו עושה.

שמחת הוללות,

לא הותרה לנו, אנחנו בגזירת חורבן.

רק הלל ותשבחות לה' יתברך התירו לנו.

שום שמחת הוללות

וגם שמחה אמיתית

כשנמצאים בה תלמידי חכמים,

גם שם צריך לשמר את האיזון.

והגמרא בברכות אומרת

שמספר חתונות,

בשעה שכבדחי טובא,

שהיו שמחים החכמים עצמם טיפה יותר,

היו שוברים כוס

של 400 זוז כדי שיעצבו,

שבכל עצב יהיה מותר.

יש יתרון כשיש טיפה עצב,

לא להיות שמח יותר מדי,

לא מדוכא,

אבל יש יתרון בעצב מאשר בשחוק והעוללות.

אז לכן צריך לדעת,

מקום שיש תלמידי חכמים,

שם אפשר לשמוח שמחה אמיתית.

מדברים פה שהמקווים

הם מנהיגי עם ישראל,

כמו מרדכי יהודי.

אלה לא יבושו,

שהיה אפשר שייווצר מצב שכולם שמחים,

כולם שרים,

כולם רוקדים,

אבל גדולי הדור מתביישים,

כיוון שבחוץ, ברחוב, הטיפשים אומרים שהם סיבכו את העם.

על זה בא להודיע שכל קובעיך לא יבושו ולא ייכלמו לנצח

כל החוסים בך,

אמן ואמן.

טוב או לא טוב?

נפלא.

איזה מגילה תהיה לנו השנה.

למי שיש שאלות, בבקשה.

כן, אפשר לשאול שאלה.

שלום.

הרב העריך רבות בסיפור עצמו,

שהוא בעצם נמשל.

זה לא סיפור של מלך שרוצה להוכיח שהוא המלך שהוא בעצם מואטף לעומת הוושטי וכולי וכולי וכולי, ושהוא מתגרה בה,

בהמן.

הרי זה נמשל.

המגילה בעצם,

כפי שידוע לכולנו,

כשקוראים אותה אסור לפספס מילה אחת.

וכל הסיפור הזה של הפריצות וכל ה...

הרי זה בורא עולם שגלגל את זה כי במגילה תמונה כל השואה עצמה.

ולכן שם השם לא רשום שם.

וכל העשרה פרטמים וכל זה, זה כעשרה עדים של נירנברג,

וזה שהוא לא רצה להשתחוות,

שהוא אתגרע,

זה בגלל שההתבוללות שהביאה לשואה,

שעם ישראל רצה,

זה שהוא לא נכרע,

זה בגלל שהוא רצה למסור מסר לעם ישראל,

שבהתבוללות שהביאה בעצם לשואה עצמה,

שטמונה במגילה,

בגלל שהם נטמנו לתוך הגויים והגיעו למשרות מאוד מאוד גבוהות,

ושכחו בהתחלה יהודית בביתך וגוי בצאתך ואחר כך גוי בביתך וגוי בצאתך.

ומרדכי ימיני, שהוא ממשפחה של

שאול המלך,

וזה מגיע עד לרחל מנפתלי,

אז רצה להוכיח בעצם לדורי דורות שבשואה,

השואה נקראתה בגלל שהם התבוללו,

בגלל שהם כביכול השתחוו בערכים שלהם,

הם כפו את הערכים היהודיים שהם נעלים, שהם אלוקים,

קראו אותם בפני הממלכה הנאצית.

אז לכן הוא רצה לתת מסר שלעולם יהודי לא התקרע,

לא שהתגרע בהמן,

אלא היה לו רוח הקודש,

הוא ידע שהוא לא מסכן את עם ישראל,

אבל הוא רצה לתת מסר בעצם שלעולם יהודי,

לא משנה איפה הוא נמצא,

לעולם שלא יקרע,

שלא יקרע,

לא ישתחווה

בפני

עם אחר,

גדול כהוא,

הוא קבע שהוא גדול אפילו בפני מלך, אפילו בפני משנה של מלך,

שהמן היה.

זה בעצם המסר

שטמון

במגילה עצמה,

כי בזה שהוא רצה, טוב, טוב, טוב. זה שבשתי לא באה, לא בתוך זה שהיא הייתה צנועה,

אלא בורא עולם גלגל את המסר הזה כדי שבעצם השורה התחתונה,

שעם ישראל יקבל את התורה מתוך אהבה, כי בהר סיני קיבלו אותה מתוך יראה. יפה.

אז זה מראה לי שאת שמעת פעם דרשה,

והדרשה כל כך נכנסה אלייך,

ושכנעה אותך שהבנת שזו הדרשה היחידה

שיכולה לבוא על המגילה.

וצמצמת את מרדכי רק לשואה.

נכון שיש רמזים על השואה במגילה,

אבל זו לא הדרשה שמבטלת את שאר הדרשות.

תודה רבה לך.

בטח, בטח שאפשר. סליחה, לא הבנתי. מה הקשר, הדרשה?

לא קלטתי מה הרב ענה.

את שמעת ביאור, את הביאור הזה שאת אומרת. אבל זה כתוב.

הכל כתוב. גם מה שאמרתי כתוב. הכל כתוב.

הרב סיפר את הסיפור בעצם, אבל העומק שלה,

של הסיפור, בעצם זה לא הסיפור עצמו, זה נמשל.

את אומרת ככה, אבל זה לא בדיוק. כן, כי זה נמשל.

לך זה נמשל, אבל למילה זה לא נמשל. כי סיפור של פריצות כזה לא היה דורש ממנו במגילה להקשיב כל מילה ומילה, כן, כן, כן. ולא להפסיד למילה אחת.

כן. אז לא בשביל זה סיפור של פריצות. שמעתי. כי זה נמשל. שמעתי, הבנתי.

אבל אני אומר לך,

שהוא רצה להביא את אשתו, כמו שאמרנו,

וזה כתוב בחכמים זיכרונם לברכה,

וכתוב גם הדיאלוג ביניהם, מה הוא אמר ומה היא ענתה.

אנחנו לא התעכבנו על הפרטים האלה,

אבל אין אצל הגויים משהו חוץ מפריצות.

שום דבר, הכול נסות. אבל הוא רצה לבזות אותה בפני כל העמים.

מה? ראינו, שמענו עכשיו. אז אם הוא מבזי את עצמו בעצם,

כי הוא אמן, הוא נשוי אליה. נכון, נכון.

אדם שמבזי את אשתו, הוא מבזי את עצמו, נכון, נכון. הוא נשוי אליה. נכון. הוא התחתן איתה. נכון. אבל בעל, אפילו שהוא מלך, אז מה העניין פה? אני אגיד לך.

אפילו בעל שהוא מלך, אם הוא שותה יין כל כך הרבה זמן,

קוראים לזה מסטול בצרפתית,

ואדם כזה יכול לבקש מאשתו גם דברים כאלה.

אבל זה לא דורש מאיתנו לקרוא את המגילה

בקדושה כזאת. ודאי. ולא להפסיד אפילו עוד אחד. נכון. בשביל איזה אחשוורות מסטול בצרפתית, כמו ש... הרב אומר.

ובשביל בשטיל שכביכול לא רוצה להגיע מטעמתו. רק בשביל ללמוד שכל המלכים של הגויים מסטולים גם היה שווה לא לוותר על מלאכת. זה רוצה להראות לנו שבעצם הגויים,

הגויים כשהם עושים משתה, אז הם מדברים הבל, אבל הם כאלו.

נכון. זה בטוח שיש להם ברוח. אז בשביל זה צריך כל מילה לקרוא במגילה? לעם ישראל, כשהוא... אם היו רוצים על השואה ונירנברג, היו אומרים על עשרת בני המן,

ומדלגים על הפרק הראשון.

איזה פרק ראשון? של המגילה?

לא נורא. בעזרת השם, השנה יש לך הזדמנות בפורים עוד פעם לעיין בעומק?

אני עיינתי לעומק, לכן אני מדברת ככה. גם אני, אני בטעות גם. אבל אם סיפרת סיפור כמו גננת של ספרת לילדים, ל... ל... ל... ל... לזה.

אם סיפרתי כמו גננת ולא הבנת, כנראה שאת באוניברסיטה. אין מה להביא פה. פה זה סיפור.

ברור. אבל העניין, מה בתוך הסיפור, זה הנמשל. הבנו, הבנו. זה נמשל, זה לא סיפור.

אז לא היה אחשורוש.

היה אחשורוש.

גם הוא נמשל.

הוא נמשל. זה גם בשתי אבל זה נמשל.

הוא נמשל? שניהם. שניהם נמשל.

אבל זה היה במציאות.

זה מסר שתהיה שואה, ושיתבוללו. אבל זה היה, זה היה,

היה אשבראש ויבשתי.

היו, אבל, אבל היה, היה, אבל היה, אבל היה, אבל היה, אבל העובדות היו, העובדות היו,

העובדות היו,

היו עובדות, אבל אנחנו לא, אז היו עובדות.

אז אני דיברתי על העובדות, ואת על העומק.

את על העומק ואני על העובדות.

תודה רבה.

תודה רבה!

כן, תן לו.

שלום, כבוד הרב.

שלום, מה שלומך?

אה... קצת יש בעיה שמפריעה לי להיות יותר טוב. הבנתי. יש לי בעיה רפואית שאין לרפואה

תשובה או פתרון בשבילה.

כן. יש לי בעיה במערכת השתן.

יפש! כן, כן. כן. כל המשפחה שלי סובלת בגללי.

כן. עברתי בדיקות מכאיבות. כן. ייסורים, התייעצויות עם רופאים מומחים. כן. סכומי כסף גדולים. ו... כל המשפחה שלי, כמובן... מה אומרים הרופאים?

שאין לי תשובה.

הבנתי. יש או לקחת כדורים,

ושהכדורים לא עוזרים, או לעשות ניתוח,

אבל הבדיקות הן קשות ומסובכות ומכאיבות. הבנתי. ובאתי אליך להגיד שיש לי בעיה במערכת השתן. הבנתי, די. אני רוצה לקבל על עצמי משהו, אם הרב יכול לברך.

אתה חוזר בתשובה כבר או עוד לא?

כן. אני כבר הרבה הרבה שנים.

הרבה שנים.

כמה שעות אתה לומד ביום?

התחלתי ללמוד שעתיים.

כל יום?

כן. אבל לא לפני הרבה זמן, רק לפני שלוש שבועות התחלתי.

לפני זה גם התחלתי. לפני זה גם למדתי שעתי. שמעתי.

ואתה לומד גם בשבת?

אני שומר שבת, כן. אני לומד גם בשבת.

אני לומד.

אתה לומד עם חברותא בשיעור או לבד?

גם וגם.

הבנתי.

אתה יכול ללמוד שעתיים בתענית דיבור כל יום, את השעתיים שאתה לומד בתענית דיבור רצופות במשך שלושה חודשים, כולל שבת וחגים?

רצופות, כאילו כל השיעור הוא לדבר?

בדיוק. אתה יכול לדבר רק בשיעור, אבל מילה וחצי מילה לא מחוץ לשיעור.

הבנתי.

לא שלום, לא ביי, לא תה, לא פלאפון, לא כלום.

אני יכול גם לא שעתיים רצוף? אפשר גם עם הפסקה?

זאת אומרת, חצי שעה נגיד, שעה? לא, לא, לא, לא.

שעתיים רצופות, כן.

אם אתה מפספס, דיברת מילה, אתה מתחיל את זה שעתיים מחדש.

אם פספסת יום, אתה מתחיל שלושה חודשים מחדש.

ואם מישהו, לא, לא, משהו שלא קשור לשיעור, לא לדבר?

גם אם פונים אליך.

ואם דיברתי, אז צריך להתחיל מההתחלה, את השעתיים? בדיוק, הבנת טוב.

אוקיי, בסדר.

מה שמך ושם האימא?

אביעד בן סוזן.

אביעד בן סוזן, רפואה שלמה מהרה,

ושהבעיות שלך יעברו למועמר קדאפי.

אמן.

רק רציתי להגיד לרב שאת הבריקות עברתי לא עכשיו, עברתי לפני. שמעתי.

תודה רבה. בסדר, תודה.

כן, תן לבחור פה.

מה שלומך, כבוד הרב? ברוך השם, כמו תמיד.

טוב לראות אותך בשידור חיים מאשר במחשב.

קודם כל. אשריך.

אני באתי פה מסיבה מיוחדת.

בטח שמעת על הרב אהרן רמתי, נכון? ומה שמדברים עליו.

לא, שמעתי שמועות, אבל לא שמעתי. אני בטוח ששמעת, והרבה הרבנים חתמו על זה.

ואני באתי לפה כי הרבה אנשים רואים,

ואחותי קודם כל לומדת שם.

ואני הייתי שם, ואני דיברתי איתו, ואני למדתי איתו,

והכל שקר וכזב. תגיד לי, אחותך הייתה אתמול בהרצאה שלי ודיברה איתי גם?

בראשון לציון? לא שידוע לי, לא.

כי גם אתמול ניגשה אליי מישהי ודיברה, כנראה ששולחים שליחים להרצאה בשביל לדבר. שום, אין קשר. כבוד הרב, אין קשר. הבנתי. אני באמת אין קשר. אבל מה אתה רוצה שאני אעשה עם הידיעה שאתה אומר, אם אני לא יודע בכלל את הפרטים?

אז מה אתה רוצה שאני אעשה עם זה? תראה, זה היה בערוץ 2, בערוץ 10, ואחותי בכתה, ואחותי באמת חוזרת בתשובה, כל המשפחה שלי. אוקיי, וזה מצעיק לה.

ואנשים, כל הרבנים חתמו, ואני לא חושב שזה בסדר לבוא להפריע לבן אדם סתם, הם לא ראו.

קודם, אדם חותם ככה בעבר, והוא לא יודע מה קרה. קודם כל, אתה שמעת את הדרשה? זה היה בדיוק עליך. אחלה דרשה.

בהדרשה אמרה שאי אפשר להגיד שהרבנים טעו וחתמו סתם והכל סתם ככה כל כך מהר, לפני שאתה בדקת להגיד לשון הרע על גדולי ישראל זה מסוכן יותר. אז אני לא מבטיח את זה. רגע, רגע. בלי שתגיד אתה אומר. בלי שתגיד אתה אומר.

זאת אומרת,

כשאדם לא בירר בדיוק וניגש לגדולי ישראל וניסה לברר מה הוא מי או להביא ראיות אחרות,

לא יכול להגיד סתם ככה.

רק מי שמעורב בתוך העניין,

לדוגמה,

אם אתה בעצמך הלכת לגדולים והיית אצלם והם ענו לך תשובה,

אתה יכול להגיד מה ענו לך,

אבל אתה לא יכול לדבר סתם ברחוב, כמו שאומרים,

בגלל שיש לך אחות שמכירה ואומרת,

להגיד שהם כולם חתמו סתם על עיוור. זה כבר נהיה אופנה.

אלא רק מי שהיה מעורב אישית, אישית ממש,

ולא על ידי שליח, הוא בעצמו יודע את הדברים ממקור ראשון, לא משמועה. אף אחד לא יודע, כבוד השר. או, אז לכן אי אפשר לדבר ולדון, לא אחד.

תקשיב,

לא אחד.

אם אתה אומר,

נגיד שעשו לפלוני עוול, שאמרו עליו כך וכך,

וזה לא בסדר, וזה לשון הרע,

אז מי שאומר על כמה גדולי ישראל אותו דבר,

זה פי כמה יותר גרוע ממה שאמרו עליו לפחות, נכון?

אוקיי. נכון? לכן,

לכן, לכן, לכן, אם יש למישהו איזו טענה,

יזמין את הרבנים או את מי שהוא רוצה לדין תורה,

ויגיד, אני רוצה לברר את הדברים, יש לי לפרוח את כל הטענות,

יש לי מה לומר.

זה דרך של התנהלות.

יש עוד דרך, לשלוח מכתבים

מפורטים לכל גדולי ישראל,

ולבקש תגובה.

יש עוד דרכים,

אבל דרכים מקובלות, לבוא סתם ולהגיד א', ב', ג',

בלי להיות מעורי, שים לב,

זה בעיה,

ולא כדאי להיכנס לזה. הבנתי. אז הם יותר טובים ממני, זה מה שאתה אומר בעצם.

לא,

אבל אני יכול להגיד לך דבר אחד, כתוב על פי שני עדים יקום דבר,

ושני עדים זה קצת יותר טוב מאחד, ובפרט האחד שאומרים עליו.

זאת אומרת, אם אחד אומר משהו, אני לא,

ושניים אומרים עליו שהוא כן,

שומעים את העדים.

אם לא הוכחשה עדותם,

ואם לא נסתרה,

עדותם קיימת, ככה התורה אומרת. ואם באו עדים אצל גדולי ישראל ואחרים,

והביאו ראיות כאלה, וחקרו וביררו, ולא משנה מה עשו,

ובסוף החליטו מה שהחליטו,

אז זה לא כל כך פשוט להגיד, אתה מבין,

כבוד הרב, כן.

זה חרטא ברטא. אני אגיד לך גם למה.

טוב. אף אחד, כבוד הרב, אף אחד לא היה שם. אני אומר לך אישית. אני קודם כול מוחה בך

על מה שאתה אומר על גדולי ישראל, שזה חרטא ברטא. אני לא אומר עליהם. אתה אומר על מי שחתם. לא אמרתי עליהם. על מי אתה אומר? על מי שחתם. לא, לא, לא. על מי? על העדים.

אף אחד לא היה שם. אתה לא יודע מי היה. אני יודע, תאמין לי שאני יודע. כי הייתי שם. תקשיב. כבוד הרב, אני ישבתי עם ה... קודם שאלתי אותך, אמרת שלא היית.

אתה לא היית עורה במקום ראשון.

אתה היית נוכח?

לא. נוכח במה? אחותך סיפרה לך שככה וככה. מזה נהיה לך ככה וככה. לא, לא, לא. אני הייתי איפה שאחותי נמצאת. זה לחוד.

זה מה שאתה יודע. גם אני הייתי בקניון, נגיד, עשר פעמים, אבל לא הייתי בזמן שהיה שוד. אז אני אומר, מה פתאום עשר פעמים הייתי לא ישן? כן, אבל ביום שלא הייתי היה שוד. לא מדובר על זה.

לראייה, שאם היית שם,

אז זה אומר שזה לא משתנה או לא קורה משהו בחדרי חרדים. כבוד הרב, כמו שאמרת, אתה לא מכיר את כל הסיפור.

אני לא יודע.

אתה גורר אותי לענות לך על משהו שאתה לא יודע,

ואני לכן מציג לך לפחות איך צריך לדעת,

ואתה צריך ללמוד איך צריך לברר דברים.

אז אני צריך ללכת לרבנים ולחשוב. אתה לא צריך, הוא צריך. מי שטוענים עליו צריך, לא אתה.

אתה לא יודע כלום. אתה לא היית בשעה שטענו עליו,

אתה לא היית בשעה שטוענים עליו,

אתה בא עכשיו בטור החדש בא לעזור.

אתה לא עוזר, אתה מקלקל. אני לא מקלקל, אני...

זה בא לעזור לאחותי. אחותי לומדת שם. אחותי? מה קשור אחותי? מה זה קשור אחותי? לא הבנתי. אחותך לומדת במקום, נגיד, שמישהו שדד. במקום שמפלילים, במקום שאומרים, שדד. אחד שדד.

אחד שדד, אומרים שהוא שדד.

המשטרה באה והאשימה אותו. הגישו לפרקליטות, יצא אשם.

בסוף מה בא אחד? עושה הפגנה מול המשטרה.

אחותי לומדת שם. איך אתם אומרים שהוא שדד?

זו טענה?

מה הטענה? אני לא מבין.

אחותך מכירה אותו איך שהיא מכירה אותו.

אבל זה לא ראיה.

אני גם לא סותר מה שאחותך אומרת.

היא יכולה לדעת מה שהיא יודעת ומה שנעשה מתי שהיא לא יודעת גם נעשה. תן לי רגע. היא לא אשתו, נכון? היא לא חיה אתו כל הזמן. אין קשר. תן לי רגע לדעת את עצי המצדק באודרה. בסדר, ואני אסיים. אבל לא מעניין אותי הנושא, כי אני לא יודע על מה מדובר.

אז תן לי להסביר לך. בשביל מה צריך שם ציבור? תבין, אתה תבין.

בשביל מה צריך? תסביר לי שהציבור ידע מדברים שלא נוגעים לו. מה זה עניינו? כי אני חושב, אמרת שאתה חושב, שמענו.

הבנו שאתה חושב.

די.

נגמר.

אין מה להוסיף, הדברים ברורים, שלך ושלי,

ומי שרוצה יבין מה שרוצה.

בהצלחה.

מה אתה קופץ? מה אתה קופץ?

שם.

כן.

שאלה.

אתה, וחד אתה, רגע אתה. כן, תן לו שמה בסוף.

שמה.

אה, גם נשים?

טוב, טוב, טוב, טוב. טוב, טוב, טוב.

כן.

כן.

כן ידבר מר.

אני חתן חדש כחודשיים.

כן.

ואני רוצה להודות לאב בזכות

מאחד הדיסקים שאשתי שמעה שהייתה עוד היינו מאובסים לגבי המוזיקה שהיא כביכול כשרה במירכאות.

אני, עשינו בעקבות זה,

חתונה עם מוזיקה מאוד מאוד כשרה.

לקחנו בעקבות דברי הרב תקליטן שישבנו איתו באמת וביררנו את כל המוזיקה הכביכול כשרה,

ועשינו מוזיקה בדץ, ואני רוצה להודות לכבוד הרב על המוזיקה הכשרה, והייתה באמת שמחה אמיתית.

וכל נשמה ונשמה שהייתה באה החתונה הרגישה את זה,

ובאמת אני מודה לאשתי ולכבוד הרב על שהוא חיזק אותנו בדבר הזה.

תודה.

ואני רוצה להגיד במעמד הזה שכדאי לוותר וכדאי לשמוע לכבוד הרבנים, לכל החכמים, לכל ראשי הדת בישראל. באמת זה מועיל מאוד להתחזק, וכל דבר, להתפטר לחכמים זה מאוד חשוב. כמו שהרב אמר על מרדכי היהודי,

כדאי להיות יהודי ולהקשיב למוזיקה כמו שהרב אומר.

חזק וברוך. תודה רבה.

תן ליהודי הזה פה, כן, תעמוד.

תעמוד.

אתה לא רוצה?

לא צריך. תעמוד.

ערב טוב.

ערב טוב, כבוד הרב.

אני רוצה לבקש מהרב ברכה, ואחר כך שאלה, אם אפשר. קודם שאלה.

קודם שאלה.

רצית לדעת מה הדעה של הרב לגבי מה שכתוב בגמרא שהערבים ישלטו על ארץ ישראל תשעה חודשים ואחר כך יבוא משיח,

ועם המצב שקורה בכל המדינות של הערבים,

זה יגרום לזה? זה קשור לזה?

זה ודאי שצריך להגיע.

זה ודאי שכל יום אנחנו מתגלגלים לקראת זה,

וזה ודאי שכל אירוע שמתרחש בעולם,

מוביל לזה.

אז ממילא, אם אתה רואה שהאסלאם מתפשט,

אז זה מראה שהאסלאם לאט לאט הולך וכובש את העולם.

למה זה ודאי מגיע אם הלמב״ם אומר שגזרה רעה, הקדוש ברוך הוא חוזר בו,

אז זה לא אומר שזה ודאי יגיע.

לקראת גוג ומגוג חייב להיות המצב הזה,

וזה תהליך שיהיה,

וגזרה רעה פירושו כלפי ישראל.

אם ישראל יעשו תשובה, אז הם לא ייפגעו מזה,

אבל אם הם לא יעשו תשובה הם ייפגעו גם בלי זה.

אז למה דווקא יבוא?

לא, להיות יהיה אירוע.

אירוע יהיה.

נגיד שיש גזרה שהנהר ישטוף את העיר.

אם זכו ישראל וחזרו בתשובה, באותו יום ייצאו ליום תפילה מחוץ לעיר, בדיוק יחלה הנהר, לא יקרה להם כלום.

הגזרה לא התבטלה, אבל הם ניצלו.

הקדוש ברוך הוא שיש עצות איך להציל את מי שיחזור בתשובה.

אבל הגזרה קיימת.

אני בחור בן 26 ואני בשידוכים. אני רציתי לבקש מהרב ברכה.

אני עשיתי את השעתיים רצוף לחמישה חודשים,

בגלל שהחודשיים הראשונות אני השתרפתי שניים ברכב ואחד תרגום וזה לא מצטרף,

אז אני התחלתי עוד פעם וזה יותר משנה שאני עושה את זה ואני מבקש ברכה.

בבקשה.

מה שמך ושם האימא?

רפאל דוד בן ניקול קטי שמחה. יוא חביבי.

רפאל דוד בן ניקול קטי שמחה.

השם יזכה אותך בעזרת השם

לזיווג הגון מהרה עם אישה בשם קצר.

אמן.

וגם לאחותי אין אפשר, ברכה לזיווג גם כן.

שהיא תלמד חצי שעה ספר שערי תשובה.

היא עושה, היא עושה, אז זה גם כן. שמה?

מה שמה?

אה, מה שמה?

בת שבע אסתר צרודי. רגע, רגע.

בת שבע אסתר צרודי, בת? ניקול קטי שמחה. ניקול קטי שמחה. השם יזכה אותה לזיווג הגון מהרה עם בחור עם שם קצר.

אמן.

כן.

תן לו, תן לו. זה ואחד, ואחד.

ערב טוב, כבוד הרב.

הרב הזכיר בדרשה זמרה פסולה,

וגם הוא מאחורינו כל היום. הזכיר משהו בקשר. בקשר, כן. בקשר לזמרה.

כן. והרב, רציתי לשאול בקשר למה שהרב יצא נגד הזמרים,

נגד כל הרבי שירה, שפסול. אמרתי לך שאתה וואכן וואכן.

אני יודע.

Yes, yes, I know. כן.

רציתי לשאול למה באמת הרב יצא נגד זה.

שמעתי מישהו שאומר שהוא מבין בדברים האלה, והוא גם נמצא מאוד בתוכו, שזה בעצם עוזר להרבה מאוד אנשים להתקרב, והקדוש ברוך הוא.

גם היו זמרים חילונים שם בהופעות,

והם אמרו שזה מאוד מקרב אותם לערבים שבשמיים.

אז מה בעצם הבעיה? מי שמעת? כמה שמעת? את שמעת? מי שמעת?

אני. לא, את מי שמעת? אמרת שמעת? מנחם טוקר.

אה, מנחם טוקר.

מנחם פוקר.

כן. אז מנחם, אני אגיד לך,

הוא מחטיא ערבים גדול מאוד במשך שנים רבות,

ועורך הנחיות לערבים סורים כאלה,

והוא אפס אפסים ליד גדולי ישראל שמופיעים פה על המסך.

הרב אלישיב,

אפשר להגיד, לא סובר כמוהו.

לפי מנחם טוקר הוא צריך לסבור כמוהו, כי הוא לא מבין את המצב.

הרב אלישיב לא מתמצא בחבר'ה.

מנחם מכיר את החבר'ה, אתה מבין? מה אמרתי? כזה דבר גבוה נראה?

אבל הוא אמר,

מנחם,

עכשיו תראה מה כתוב, תסתכל מה כתוב.

אתה מראה לו?

כן.

שמענו ותחרת נפשנו

על הפרצה הנוראה במחננו

של ערבי שירה וקונצרטים,

בהם מופיעים זמרים

לשיר בפני אנשים ונשים בתערובת, רחמנא ליצלן,

ואפילו שלא בתערובת. מה הבעיה בזה באמת?

זה הבעיה של גדולי ישראל,

שאסור

מה הבעיה? מה הסיבה לזה? סיבה, יש קונטרסט שלם עם עשר סיבות.

זה לא בתערובת, מה הסיבה?

לא בתערובת. קודם כל יש גזירת חורבן,

שאסור להשאיר בכלל שירים בכלי נגינה רק בחתונות של מצווה בסעודות מצווה.

נקודה,

שולחן ערוך בסימן טקס,

שעוד לא ראה אותו מנחם טוקר.

מה זה חתונות מצווה?

חתונה,

שיש שם חתונה, חתן וכלה שמתחתנים,

ושם מותר לשמח.

זה מצווה, אבל לא בכל דרך מותר לעשות חיזוק.

זאת אומרת,

אפשר לעשות גם קונדס וליצנות בשביל לחזק,

אבל אסור.

אפשר לעשות עוד הרבה דברים שלא אציין. אבל כמו בחתונה שזה מצווה,

אותו דבר גם ב...

אבל את המצווה של חתונה קבעה התורה, ולא קבעו החבר'ה.

ומה שהחבר'ה קובעים שבשבילהם זה מצווה, בתורה זה לא מצווה.

אז לכן אפילו בימים טובים, אם אתה לא יודע,

אז צריך להעמיד שוטרים בפרדסים ובגינות

בשביל לשמור שלא יתערבו אנשים ונשים, בני משפחה יחדיו,

בגלל שיש קלות ראש, כי יום טוב זה יום של שמחה,

ועלולים לבוא לידי פריצות,

צחוק וליצנות שמקרבים לחרבה.

והדברים ידועים. מה התוצאות?

ואנחנו מתעדים ערבים כאלה,

ואנחנו לא יכולים לראות כל מה שאנחנו רואים, אז אנחנו אומרים, קצת.

קצת אנשים נדהמים.

אז תבין שהמצב הוא חמור ביותר, זה רק אחת מהסיבות.

יש מושב לצים שזה אסור, יש מעשי גויים וחיקוי הגויים,

יש מוזיקה של גויים פסולה שהיא של עגבים וניאוף.

יש הרבה דברים שהם אסורים בדברים האלה.

אז לכן, גדולי ישראל אומרים שזו פרצה איומה ונוראה,

וכבר אסרו כל גדולי ישראל, לא מהיום,

כבר מאות בשנים תפתח פה ליועץ

בערך שיר,

ותראה שהוא אומר

את הדברים האלה כבר אז,

מאלף שנה,

שמנסים להילחם בנושא הזה,

ואנשים שומעים לזמרים ולא לרבנים.

למה?

כי הסטרא אחריה רוכב עליהם.

אז ממילא זה דבר איום ונורא,

וצריך לגדור את הפרצה הזאת, ועל זה יצאו כל גדולי ישראל

ואמרו שאסור להזמינם אפילו לאירועים כשרים,

ועוד אמרו שאין לשיר את השירים שלהם.

אז זאת אומרת,

מנחם טוקר,

אם הוא לא יחזור בתשובה אז תהיה לו בעיה גדולה מאוד,

אבל אנחנו מאחלים לו,

אם הוא ירצה הוא יכול,

הוא צריך רק למצוא מקצוע שיתאים לו.

אבל בינתיים הוא מחלל שם שמיים ברבים בכל מקום,

והוא כאילו מייצג את החרדים ומספר עליהם סיפורים בטלוויזיה,

והולך ומקשקש קשקושים למצוא חן בעיני השרים,

להראות את יופייה במירכאות של היהדות,

שהיא לא מבינה מה זה תרבות,

אין לה תרבות,

אין לה שום דבר,

אין לה תרבות.

כל היהדות שהעניקה תרבות לכל הגויים,

לכל הציוויליזציה, עם כל החוקים והדינים שלה,

שעוד אין אומה ולשון שהצליחו לעשות,

זה לא תרבות.

נשאר לה קמצוץ קטן של זמרים סוררים שנותנים נופך של תרבות גויית.

וזה הוא שמח לספר ללינוי בר ג'יפה,

והוא חושף את תלפיו ואומר לה כל מה שעולה על דעתו,

ועושה חס ושלום מגדולי ישראל, כאילו איזה מין סוג של אנשים חסרי ישע,

שאפשר תמיד לבלבל אותם ככה.

הבנת?

כן.

אותם זמרים אפשר להביא אותם לחתונות מצווה?

לא.

לא מזמינים אותם

לאירועים של מצווה,

וזה גם הרב עובדיה יוסף עשה.

וגם בניו עברו את זה ברדיו,

שערבה שירה זה אסור לגמרי.

אני רושם הרדיו.

בסדר?

אז זכית.

תודה.

כן, הנשים, מה את קופצת?

אני, את חייבת, גם אני חייבת.

מי שקופץ לא מקבל ראשון.

מי שבנימוס, תן לה.

כן.

כן. שלום.

אני שמעתי

הצעות שלך מהשכנה שלי, שפה מחזקת אותי.

עכשיו ישמעו.

וראיתי ב-DVD הרצאות שאתה ממש

כמו ילד איזה מחוץ לארץ עם הספר תורה,

ומאוד חיזק אותי

שאני גם צריכה ישועה.

אני חושבת שכאילו

כל אחד צריך ישועה, ואני למשל מנסה לרזות ואני לא מצליחה.

אם זה, יש לי סוג של אינמוגיה? שמעתי, שמעתי, שמעתי.

יש לך משמעת עצמית או אין לך? לא. אין לך. זה בעיה?

זה בעיה.

אבל אני אגיד לך פטנט,

והוא קל.

כל חמש שעות תאכלי ותשתי.

ותשתי.

מה?

מה שאת רוצה.

אבל בין החמש שעות לחמש שעות הבאות,

כלום.

סוכר.

בסדר.

לא צריך להגזים.

אבל את יכולה גם לאכול דבר שהוא,

אם אין לך סוכרת, כן?

אבל מכל מקום את יכולה לשמור על החמש שעות,

לא לזוז.

ארוחה

לא תארך יותר מרבע שעה.

ורצוי, לפני כל ארוחה, זאת אומרת בתחילתה,

לאכול הרבה סלט.

אין לי זמן.

אין לך זמן? אין לי זמן לאכול סלט או להאכיל סלט.

אין לי זמן.

יש היום קונים מוכן.

סלט מוכן, רק שמים עליו תבלינים.

זה בסדר? עם הרבה ירק.

אני אשתדל.

אם את רוצה לזות, אז זה העצה.

תראי, אני נותן לך בלי דיאטה.

את יכולה לאכול

מה שאת רוצה, רבע שעה, כל חמש שעות,

ותראי שתרדי כמה כאילו... תגיד לי אי אפשר.

לא, לא, לא, לא.

לא.

כאילו מה, ללכת על בריאות?

כמו שאמרתי, זה הכול.

בדוק ומנוסה.

אוקיי, תודה. בהצלחה.

כן.

תן לגברת פה, כן.

אני יכולה לקבל ככה.

כן, מה השם?

בת דניס.

מה?

מרים בת דניס.

בת דניס, תזכי בעזרת השם לבריאות שלמה ואיתנה,

ומשאלות ליבך יתמלאו לטובה,

ותזכי לעמוד

במה שאת מעוניינת ורוצה.

אמן. רק עוד שאלה?

כמה זמן אני צריכה לעשות את זה?

עד כמה שתרדי ויספיק לך.

תודה.

תעבירי לי.

תן לה.

שלום, כבוד הרב.

שלום.

אני לא יודעת אם אתם זוכרים אותי.

אני הגעתי אצל הרב לפני שנה וחצי בערך.

סיפרתי לרב שאני גיאורדת.

כן. הייתי במבשרת ציון.

הגעתי היום עם בעלי, גם הוא רוצה להגיד לרבו משהו.

באתי היום כי למרות שהרב נתן לנו ברכה,

אנחנו עדיין לא זכינו,

למרות שעשינו מה שהרב אמר ממש בנסירות נפש.

אני לא באתי לשאול למה זה לא קרה.

אני יודעת שזה חוסר אמונה.

אני מאמינה שהכול מי את ה' ואני רוצה להודות לה' על הזמן

הזה שהוא נתן לנו עוד להיות ביחד ולהתחזק.

אני יודעת שהברכה של הרב עומדת בשמיים.

רצינו לבקש שוב ברכה מהרב אם אפשר.

מה עשיתם עד עכשיו?

מה זאת אומרת? מה עשיתם? הרב אמר לנו ללמוד בתענית דיבור. הוא בא לי שעתיים ביום וגם שאני אלמד ספר שערי תשובה חצי שעה. שלושה חודשים. בלי לפספס. בלי לפספס.

במצבים מאוד קשים עשינו את זה. מה השמות?

תמר בת שרה.

תמר בת שרה.

ושבי בן ג'ני.

שבי זה שם מלא?

כן. שבי בן?

ג'ני.

ג'ני.

תזכו לזרע חי וקיים מהרה.

אמן.

תודה רבה.

תן לגברת שקפצה קודם.

מאחורה.

כן.

הרב, ערב טוב.

אני קודם כל מודה לקדוש ברוך הוא שהמיקרופון הגיע אליי.

חמש עשרה שנה בתשובה והייתי בשתי ההצעות.

רציתי מאוד לדבר ולא יכולתי.

המיקרופון לא ניתן לי.

אני מודה לרב שהגיע לירושלים ברוך הבא ולקהל הקדוש.

אני התזעזעתי ביום שני בערב.

יש לי אינטרנט בבית.

אני הכנסתי אותו בגלל ילד שעבר תאונה דרכים מאוד קשה.

גידלתי את הילדים בתורה והם סרטו מהדרך.

הוא עבר תאונת דרכים מאוד מאוד קשה, יששכר אמיל בן זוהרה,

ונאלצתי להכניס אינטרנט לבית בתקופת השיקום כדי שיפעיל את יד ימין במקשים שצריך ללחוץ עליהם.

כמובן, בלי טלוויזיה, רק מסך ואינטרנט, עם משחקי רשת בכל העולם.

אני ראיתי אותה ביום שני והזדעזעתי את סוגיית הזמרים.

אני לא רוצה להיכנס לזה,

אבל נדהמתי כאילו איך אפשר.

עסקתי בעבר בפרסום,

וכשהרב שהתייעצתי איתו אמר לי, תחזרי הביתה.

התבנתי בלב שלם.

שאלתי אותו איך אני עושה את זה, כי אני גרושה ואני מגדרת ילדים,

ואני מרוויחה טוב,

ואני מתפרנסת בכבוד.

והוא אמר לי שזה לא צנוע ואני צריכה לחזור הביתה,

ואמרתי, אם הרב מבטיח לי שאני אתפרנסת בבית, אז הוא אמר לי, הפרנסת תקיש לך בדלת,

וכך היה.

ברוך השם יש לי יום משפחתו,

ואני מרוויחה אפילו יותר ממה שהרווחתי.

היה מאוד עצוב לי לראות איך

פוגעים ברב.

מאוד היה קשה לי עם זה.

אני מכירה ניסים פשוט גדולים מאוד שהרב עושה

בכל רגע.

והרגשתי צורך לכתוב,

ואמרתי לבורא עולם,

אין הרצאה בירושלים,

וגם לא תהיה בזמן הקרוב, ככה אני מאמינה,

אבל אם תעשה נס, תהיה.

יום למחרת, יום שלישי, פתחתי את האינטרנט, אני רואה רק שופר,

והודיעו בהתראה קצרה מאוד שתהיה הרצאה.

אני מרגישה שזו השגחה פרטית ממש מדוקדקת.

אני הקדשתי שיר לרב.

שיר כשר, כן? שיר כשר,

שהמנגינה שלו זה...

יש לי גם שאלה, אבל אני מבקשת לך.

המנגינה שלו זה לפי רבי נחמן.

השיר של רבי נחמן, רבי נחמן, אוהבים אותך כולם.

ואין כמוך בעולם. אז אלה המילים.

הוא התחיל עם אופניים בשכונה,

והיום במטוס לכל מדינה,

כך מחזיר בתשובה את כולם בעולם,

מגדול ועד קטן.

הוא מראה לנו ניסים ונפלאות,

מרפא חולים ופוקד עקרות,

מחתן הבנים ובונה עוד בתים,

ונושא חיוכים על כל פנים.

הרב אמנון, הרב אמנון, אין כמוך צדיק יסוד עולם. הרב אמנון, הרב אמנון, תלמיד חכם גאון שאוהב את כולם.

רגע.

זה בית ראשון.

הוא גוזר והשם מקיים,

אף אחד עליו לא יוכל לאיים,

כי הולך הוא כל עת רק עמדה התורה,

ובכל רגע יסלק את הרע.

אליו פונים כדי לזכות לישועות,

מחנך הבנים והבנות, מזווק דיווגים, מברך הפנויות,

ושולח לאויבים את כל המחלות.

זה נכון.

הרב אמנון, הרב אמנון, אין כמוך בעולם. הרב אמנון, הרב אמנון, אוהבים אותך כולם. טוב, הפזמון לא צריך לעזור כל פעם. כן.

זה פזמון קצת שונה.

עכשיו, טיפ להורים השבורים שמגדלים את הילדים בדרך תורה והם לא הולכים.

אני פשוט עמדתי על המשמר, המשכתי, עם דמעות, עם תפילות,

ואמרתי מידה כנגד מידה רבטלה מעולם. גרמתי לארגון שופר במשך שנים,

ואמרתי, אם אני עוזרת,

אפילו טיפה בים,

לארגון הזה, להחזיר בי תשובה, גם בוראי למחזירת שלי.

אחרי שנים מאוד מאוד קשות, אחרי תאונת דרכים מאוד קשה,

הבן הבכור שאני נמצא פה, בן עשרים ואחת.

הוא חזר בי תשובה שלמה.

הוא קם כל יום בחמש בבוקר, זה ברכות, זה תפילות,

ואחריו כל האחים שלו חזרו, ברוך השם.

אני נדהמתי מהרב שהעביר את המחרה לערפאת, וערפאת הלך. אני נדהמתי מניסים שהיו אצלי במשפחה, ואני לא אציין,

מטעם ששמרו ריטי.

והיו לי שתי שכנות שבמבשרת ירושלים, רציתי לבשר את הרב,

שתי שכנות שזכיתי אני להיות שליחה להחזיר בי תשובה,

והן היו במבשרת,

קיבלו ברכה לזיווג. אחת התחתנה אחרי חודש,

השנייה, נועה, בת ניצה, התחתנה עכשיו, לפני חודש,

שזה שלושה חודשים אחרי שהרב בירך אותה.

יש לי כאב גדול על עם ישראל, על הפנויים והפנויות.

אני מבקשת

אני לא כזו צדיקה.

יש נגיעות לכל אחד, לשאול מה פשר העיכוב,

וגם אני 11 שנה של שמירת נגיעה ושמירות גדולות ותפילות.

למה העיכוב הזה? ואם הרב יכול לברך אותי ואת הבן הבכור?

אני מאוד אשמח. והמן של הקהל כמובן. מה השם?

זוהרה, בת מלכה. זוהרה, בת מלכה. מלכה, מלוך.

מלוך. תזכי לזיווג הגון הראוי לך, מ-ה-ר-ה.

אמן. והבן? יששכר אמיל בן זוהרה.

יששכר מאיר בן זוהרה. אמין. יששכר אמיל.

יששכר אמיל בן זוהרה,

יזכה לכל טובה וברכה וזיווג הגון,

ויבנה בית נאמן בישראל, מ-ה-ר-ה. אמן. בשורות טובות ותודה רבה.

כן, עכשיו גברים. טוב, רגע.

בסדר, רק גברים קצת. מגיע להם.

תן פה ליהודי, תרים את היד. קום, קום.

תן.

ככה?

כן. שומעים?

הרב, אני חוצניקי,

ולמדתי כמה שנים כבר בישיבות,

ואני כבר בן שלושים, ולא זכיתי לזיווג הגון.

אז...

אתה מוכן ללמוד שעתיים בתענית דיבור, שלושה חודשים רצוף?

בעזרת השם. יופי. מה שמך ושם האמא? אפריים ישמואל בן סורה. אפריים? ישמואל בן סורה.

השם יזכה אותך בעזרת השם יתברך לזיווג הגון הראוי לך מהרה.

כן, תכף אתה, רגע, תן לגברת שמה, נו הנה, תרימי את היד, תרימי, תן לה,

כן, ערב טוב לכבוד הרב, ערב טוב,

רציתי בבקשה לשאול, אני בעלת תשובה עשרה וחצי שנים,

וכל משפחתי גרה בעפולה, וכולם חילונים, לא שומרים שום דבר,

מה שהם עושים ביום חול הם עושים בשבת,

ורציתי לומר שאבי לפני שלוש שנים הלך לבית עולמו,

ורק אחד מהאחים שלי היה עושה עליו קדישה אשפיים ביום תפילות,

וזה רק לשנה אחת,

והיתר לא עשו שום דבר בשביל אבא.

הם אנטי או שלא יודעים?

הם לא עשו,

פשוט היו עסוקים בעבודה שלהם, אבל הם לא אנטי דת.

הם אנטי, הם אנטי,

אמי אשתי הבריאה ואחותי, עד לפני שנה גם היו מדלקות נערות שבת, גם זה הפסיקו נוסעים בשבת, מחללים הכול בפרסיה,

כמה שאני משתתלת לטפל, וזה שום דבר, מה שם המשפחה?

שלנו אליהו.

הקדוש ברוך הוא יעזור שמשפחת אליהו תגיע להכרה

מהרה לשוב בתשובה שלמה בסיבות טובות.

אמן. אבל עוד דבר, הרב רציתי לשאול.

אני יודעת שהאחים שלי היו שומרים תורה ומצוות, היו מעלים את הנשמה של אבי.

עכשיו אני בתור הבת שלו,

הוא אומר כמה שאלה לעשות, תפילות, ברכות, לעילוי נשמתו. אם תוכלי ותסכי לארגן הרצאה, שכל הרצאה והזכויות שלה יהיו לעילוי נשמתו,

אין לך זכות יותר גדולה מזה, וגם הם, אם יחזרו בתשובה, לא יצליחו לעשות כמו זה.

אז איך אני יכולה לעשות את זה? תפני לארגון שופר לדבר עם צוברי,

והוא יסביר לך וידריך אותך. עכשיו עוד דבר, הרב. אבי, לפני שהוא נפטר,

הוא אמר, הוא דיבר עם הבן שלי, הגדול,

והוא אמר לו, כמה שהוא לפני הפטירה, הוא אמר לו, אני מבטיח ונודר נדר שאם אני יוצא מבית החולים אני לוקח עליי תשובה,

אני שומר שבת, תפילין, בית הכנסת,

ציצית הכול, האם זה בפני הקדוש ברוך הוא, האבי עשה תשובה, או שמה מה... זה הרהור תשובה שלא הגיע לידי ביצוע,

ואם לא יצליחו להעלות אותו מפה,

אז כתוב בסופו של דבר, הוא יצא משם ויגיע לגן עדן בסופו, אבל סופו כמה זה ייקח, לא ידעו.

לכן צריך לייצר לו זכויות.

אסור להעמיד תנאים לקדוש ברוך הוא, צריך להשתדל לתפוס מה שאפשר עוד שחיים,

ולא להעמיד לקדוש ברוך הוא תנאים.

אם אדם כבר בסוף ימיו, כבר גוסס,

כבר בסכניו, הוא עוד מעמיד לקדוש ברוך הוא תנאים.

זה מצב שזה,

נו, הוא הרהר בתשובה, הייתה לו כוונה,

אבל זה עדיין לא תשובה.

אבל אני רוצה, האם בתור שאני הבת שלי...

אז לכן אמרתי שאת יכולה לעשות הרצאה, ואז ממילא יתעוררו אנשים בתשובה,

והזכויות יהיו להן ערוך. בעזרת השם, בלי נתר, ואפשר לבקש ברכה לזיווג שלוש שנים גבוהה. בשם?

עופרה נועה.

עופרה נועה. בת ג'ומבוד גילה. בת ג'ומבוד גילה. תזכי לזיווג הגון מהרה. אמן.

תודה רבה.

שאלה אצל הגברים.

הנה, שם בסוף יש שם בחורצ'יק.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

רציתי לשאול את הרב בנוגע לרדיו קול ברמה.

כן.

אני,

בעבודה שלי, אני רוב היום נמצא על ההגה,

וזה משהו שמאוד עוזר לנו להתחזק, ואתה רואה שגם גדולי הרבנים מדברים שם,

אם זה הרב יוספי, הרב לוגסי,

הרב אל-בז.

רציתי לדעת למה הרב יוצא נגדם ככה בשורה חזקה. בגלל שהם עובדים בעורמה,

ולא מדובר על הרבנים שמדברים, מדובר על השדרנים.

כיוון שהם מביאים עניינים של לשון הרע וסכסוכים, וכאילו הם מציפים עניינים ובעיות שיש,

והם כאילו פותרים אותם, אתה מבין?

הם מחקים את החילונים,

שהחילונים מייצרים כסח.

אומרים לאחד, תטען על מישהו משהו, הוא טוען, ואומרים לו, תגיב.

עכשיו,

אני אתן לך דוגמה, סתם, כן?

העלו זמר,

שהוא פסול,

ושהוא שקרן,

ושהוא הונה את כולם, ציון גולן.

ונתנו לו במה לדבר דקות ארוכות ורבות,

שיטען טענות על אמנון יצחק.

וברוב חוצפתם הם עוד מצלצלים,

כאילו, שאני אגיב.

אתה מבין?

תאר לך אותו מצב, להבדיל, כן?

מביאים איזה מישהו שטוען טענות על הרב עובדיה יוסף,

ואומרים,

מבקשים מבית הרב שהרב עובדיה יענה לו.

אתה מבין מה החוצפה?

זה רק עצם הדבר של החוצפה.

ומה הם השקרים שהם נותנים להם להישמע?

נותנים לו לקלל ולהכפיש,

ואחרי זה מה אומרים?

תראה,

אנחנו אצלנו מכבדים תלמידי החכמים ולא נותנים לדבר, אבל נתנו לו בינתיים לדבר, אמרת הכול, ואחר כך אומרים ככה.

ואחר כך הוא ממשיך עוד,

נותנים לו לסיים ואומרים לו עוד פעם.

כן, אבל אתה יודע, זה כבודו במקומו מונח, הוא עושה פעולות וזה, ולא צריך לדבר ככה וכולי,

ומחכים לתגובתו, כן? ככה זה התחיל.

וככה זה ממשיך.

אני אומר שאסור א', ב', ג', הם מביאים דווקא את הזמרים ועושים להם, אתה מבין, כך וכך.

ומעלים ומחממים רבנים ואומרים ככה וככה וככה.

הכול נעשה בעורמה, וכאילו זה בסדר, זה לגיטימי.

זה נקרא מקום שאסור לשמוע אותו.

סתם ככה שתדע, גדולי הדור, רובם, רובם

אמרו שאין נחזיק רדיו בלשמוע רדיו. בכלל לא מהיום.

שנים רבות מזמן כבר יצאו פסקים.

פרסמנו גם בגין זמרים. זה בגמרי שלא היה רדיו, לא היה רדיו ראשון. לא, לא, לא, גם כשהיה.

גם כשהיה פיראטי והכול, הכול, הכול, הכול.

עכשיו, אתה אומר, אתה נוסע בנסיעה.

אז בוא תקשיב, לא יותר טוב שתיקח חכמים

שהם חכמים באמת

ותשמע אותם בנסיעה כל הזמן, דברי תורה ברורים כשמש,

מאשר תשמע דעות של קלי הדעת שמקשקשים או שנותנים לכל אחד לבטא את מה שהוא רוצה.

אומרים לאנשים, תתקשרו, תצלצלו, כאילו זה גלי צהל.

ואז הוא אומר, תשמע,

הרב פלוני אמר ככה וככה, מה פתאום הוא אומר, מי הוא בכלל, וזה, ופה, ושם, וזה, וזה, וזה, וזה, וזה, וזה. מה זה?

זה לשון הרע דאורייתא.

זה הוצאת דיבה.

איפה נשמע דבר כזה?

מה ההפקרות הזאת?

וזה ששמעת את זה,

עברת על איסור.

למה? כי אתה שומע לשון הרע.

קח לך דיסקים

של איזה רב שאתה רוצה,

מה שאתה מכיר ומוקיר, ותשמע.

תרצה?

גם אני מוכן לתת לך בחינם.

אם תרצה, תשמע. אם לא תרצה, אל תשמע.

אבל אל תבזבז את הזמן.

על הליצנות שלהם אתה תשלם, חוץ מהליצנות והלשון הרע אתה תשלם גם על ביטול תורה.

כי באותו זמן יכולת לשמוע תורה.

אז למה אתה לא שומע תורה? ובלאו הכי אתה כבר תקוע באוטו,

אז יש לך בית מדרש נייד.

אז אתה יכול להיות חכם.

בכל הדרך אתה תספוג, אפילו אם לא הבנת הכול.

עצם שמיעת התורה,

אתה מקיים מצוות תלמוד תורה בלכתך בדרך.

אז למה להפסיד הזדמנויות פס כאלה?

כמה אתה יכול לצבור כבר בחיים זכויות?

נותנים לך כבר בדרך לקחת.

למה שלא תיקח?

תודה רבה. אני אשמח אם הרב דוכן מברך אותנו.

בשמחה רבה.

שמך? אורי בן אפרת ואשתי רחלי בת אילנה.

ברחני בת אילנה, תזכו לכל טובה וברכה,

תעמידו דור ישרים מבורך ותזכה לאמיתה של התורה. אמן. תודה רבה רבה רב.

תן ליהודי לידו.

כן.

אני נושא ברוך השם ארבע שנים ואשתי נקלטה לו מזמן להיריון.

ויש לי סיפור קצן במהר היום.

רוצים להפגיש ברכה ואני מוכן להתחיל גם על מנייה.

יפה מאוד. מנייה זה מצוין, אבל גם שעתיים בתחנית דיבור.

שלושה חודשים רצו ואשתך חצי שעה, שערי תשובה. בסדר?

בסדר מאוד.

נפלא מאוד. מה השם של היולדת?

חנה שר הבת, אליאנה רות.

חנה שר הבת?

אליאנה רות.

אליאנה רות.

כן. השם יתיר את הסיבוך והלידה תהיה טבעית כדרך הטבע, קטרנגולת.

אמן. תהיה בריא.

תן לו הוראת קבע.

כן.

תן ליהודי פה לשאול, תכף אנשים. תכף.

כן.

תוריד את המחסום, כן.

שלום עליכם, כבוד היושב-ראש. שלום.

חזרנו ברוך השם בתשובה לפני שבע שנים בזכותך.

ואשריך על כל המסירות נבש נגד כל המלחמה של הסיטרא אחרא וכל הזמרים.

וברוך השם ניקינו את המחשב, הכל נקי.

כשאתה בא הבורא.

ואין לנו את כל השטויות האלה, וברוך השם שומעים רק את

המנגינות הקדושות שלך.

אבל בקשר למנגינה של הערב דליקות של הבריאות, מותר לי לשמוע את זה בבית.

סתם ככה.

אם אתה עובד את השם

בעבודת השם ואתה זקוק

לניגון קדוש בשביל שאתה תוכל לעבוד אותו יותר, וזה באמת,

לא בשביל לבלות, לא בשביל להיענות, לא בשביל סתם.

אני מבשל ביום שישי, אז אני שומע את זה. כיף. ביום שישי זה כבר יותר קל לכבוד שבת, כמו שאומר הרב בן-ציון מוצפי.

ואם אתה עושה את זה לא בבישולים,

אלא בשביל שאתה, איך קוראים לו, תתעורר למשהו של יהדות,

אז בעזרת השם יהיה מותר.

הבנתי. ובקשר לזקן, כבוד הרב,

כל פעם שאני מתגלח אני מרגיש שירתה ממני יראת שמים קצת.

מה הטעם הרוחני של זה?

זקן זה דבר גדול מאוד.

דיק נא קדישא, זוהר מאריך בזה מאוד.

וזה העניין של רחמים.

וכשאתה מקצץ,

אז אתה מקצץ ברחמים.

ויש בזה סודות גדולים מאוד בזקן.

ואשריו של מי שזוכה לגדל זקן, הבבא סאלי היה גוער גם ברבנים מובהקים

שהיו מקצצים בזקנם, לא משחיתים חלילה,

מקצצים במספריים אף על פי שמותר.

על פי ההלכה,

היה גוער בהם.

והוא עד גיל 40 לא היה לו זקן,

והוא בכה והתפלל לשם שיהיה לו, וגדל לו בגיל 40. והיה לו גם פאות, אנשים לא יודעים.

היה לו פאות, אבל הם היו מתחת לגלימה.

הבנתי.

פאות ארוכות, לא סתם פאות.

לא כמו הליטאים מאחורה.

ארוכות, כן. מאחורה זה לפי הזוהר, לא?

לא משנה.

אם אפשר ברכה לזיווג, שתהיה בעזרת השם קהלה צדיקה, כמו שהרב יגיד לי, אני אעשה בעזרת השם, בלי לדבר.

לא הבנתי. זיווג למי?

לי. אמרת שאתה מכיר עם האישה ביום שישי?

לא, לא, לאימא שלי. אני באימא. אה, לאימא, חשבתי על אשתך, הבנתי, אוקיי.

מה השם ושם האימא?

תמיר בן דליה.

תמיר בן דליה, השם יזכה אותך, בעזרת השם יתברך,

לזיווג הגון הראוי לך מהרה.

אמן.

כן, לנשים.

תן לה גברת שמה, תן לה שמה זאת שעשתה, לא, לא.

תן לה.

אה, הגעת לפה, אה?

סבלנות בו.

כן.

כבוד הרב. כן.

אני רעות בת שולמית, אני רוצה ברכה לזיווג.

רעות בת שולמית,

זיווג הגון מהרה, בזכות שתלמדי חצי שעה,

ספר שערי תשובה של רבנו יונה,

שלושה חודשים רצוף.

טוב, אמן.

וברכה לקרן שערה בת חנה, ש-13 שנה אין לילדים.

קרן שערה בת חנה תזכה לזרח חי וקיים מהרה, בזכות שהיא תלמד, כמו שאמרתי לך,

ובעלה שעתיים בתעני דיבור, שלושה חודשים.

אמן. נפלא. וברכה לדותן יונתן בן מרים, רפואה, והראל בן מתאי, רפואה. אמן.

אמן.

תן לגברת פה שורה ראשונה.

כן.

ערב טוב, כבוד אדם. ערב טוב.

ארבע שנים שאני ובעלי,

בכל דרך נכנסים לכל עסק, לא מצליח לנו.

כן. בעלי איש תורה,

אנחנו גם חזרנו בתשובה,

ואני קיבלתי על הראש ארבע-חמש שנים כיסוי ראש. הקפדתם תמיד לעשר מעשר,

או שלא דייקתם בזה? לא היה שאני יכולה לעשר. אני בחובות מאוד מאוד גדולים. אני הולכת לסגור את העסק,

לא יודעת מאיפה להביא לשלם את החובות,

ועובדת עצות, מה לעשות?

תקבלו על עצמכם לעשר בעזרת השם יתברך,

ונברך אתכם שתצליחו.

מה השם?

יעקב בן טורן.

יעקב בן טורן. ניצה בת נעימה. וניצה בת נעימה. בזכות המעשרות

שתתחייבו לשם יתברך,

תזכו לפרנסה בשפע, ושתוכלו להפריש בגדול.

אמן.

כן.

עוד אישה שמה, תן לה, כן. תקומי, כן. תן לה.

ערב טוב לרב. ערב טוב.

קודם כול, מאוד נהניתי מהשיעור,

אז רציתי להגיד את זה. אה, אז אני גננת טובה.

כן. היה מעולה, למדתי מזה הרבה על המגילה.

רציתי גם,

כמו הרבה פה, לבקש ברכה על זיווג.

עשיתי הרבה הרבה,

הרבה שנים.

את עדיין רבקה?

כן. שמך?

כרמית בת גאולה.

כרמית בת גאולה תזכי השנה לזיווג הגון מהרה.

אבל ללמוד חצי שעה, בסדר?

כן.

מי מהגברים, הנה פה הבחור הצביע מההתחלה, תן לו פה עם כובע גרב.

כן.

כבוד הרב,

אני רוצה לשאול, יש לי,

מחלה,

מימון שואים.

כן?

ואני רוצה ברכה. מה אתה עושה ביום?

אני בצבא עכשיו.

בצבא מחזיקים אותך עם מחלה כזאת?

הם לא יודעים שיש לי את המחלה.

ולמה אתה לא אומר להם?

כי אני מאמין שאני... שמעתי, אבל מי קבע שיש לך?

הרופא.

קודם כל אני חושב שאתה צריך להודיע להם. זה אחד.

דבר שני,

יכול להיות שמה שאתה עושה, הפעולות שם מזיקות לך יותר. אתה שאלת את הרופא?

זו מחלה שמתגברת עם השנים גם עם הרופא. אני יודע, אני מכיר, שמעתי, אבל אני שואל אותך שאלה. כן, אבל יש דברים שיכולים להכחיש את זה ויכולים לקצר את זה.

זה אחד.

אתה תהיה מוכן, תקשיב טוב.

אם הרופאים יגידו שאתה משתחרר,

כמה זמן נותר לך להיות בצבא?

תשעה חודשים.

אתה תהיה מוכן להתחייב שתשעה חודשים תלך לישיבה ישירות משם?

מה זאת אומרת?

להיכנס לישיבה לתשעה חודשים לפחות.

קשה לי, נפעיל ראשון שבת עכשיו. אז איך אתה רוצה לנצל?

אם אתה בצבא יכול להיות תשעה חודשים, למה בישיבה ללמוד ולהיות חכם לא תוכל?

אם הצבא מחייב אותך ללמוד בבית המדרש, להיכנס וללמוד בבית המדרש,

במקום שמירות, אומר לך, תלמד בית המדרש.

היית שומע על הקצין או היית עורק?

לא הייתה ברירה.

לא הייתה ברירה.

גם עכשיו אין ברירה? יש מחלה, רוצים להיפטר, עושים מה שצריך לעשות, שהשם יעזור.

הבנתי עוד שאלה. לא, אתה מסכים?

אני רוצה שתהיה בריא.

תראה, יותר טוב לשבת בריא ובישיבה מאשר לשבת על כיסא גלגלים, ואחר כך אתה יודע מה ההמשך.

יותר טוב, לא?

עוד שאלה, ואז...

ואז אתה תהליט.

עוד שאלה, נו.

אני גם רוצה, נו,

להוציא שאלה, זה כל פעם שאני... זה מה שמפריע לך עכשיו? אני אומר, בסדר, גם זה.

זה אחת הבעיות.

ואז לאן תטוס?

אני עושה איתך עסקה. אם אתה הולך לישיבה, אני אברך אותך על הרישיון.

מה שאני לא עושה אף פעם.

מה? בסוף לא ישיבה ולא רישיון, או שכן ישיבה ורישיון?

אם משחררים אותי מהצבא, אני הולך לישיבה.

או, או, אבל אתה הולך לרופא,

אתה לוקח ממנו מכתב על המצב הבריאותי,

אתה מבקש להיכנס לרופא הצבאי,

אתה מביא לו את המסמכים

ואומר לו שאתה במצב הזה, החליטו ועדה רפואית אם אתה יכול להמשיך או לא.

כמו שאני מבין, לא יחזיקו אותך.

ברגע שאתה משתחרר, אתה הולך לישיבה תשעה חודשים,

ואני מברך אותך

שאתה תזכה לנסוע בזהירות ובבריאות.

אמן ובאמן. תודה רבה. תהיה בריא.

רגע, הנה שם יש נערה שרוצה לשאול אם כן בסוף שמה רגע. כן, נו, תרימי את היד, קומי.

ראיתי, תודה.

יש פה תרומה מניה.

מניה.

זרע חי וקיים לאהרון משולם בן שיינדל איטה

ומלכה מאלי בת שולמית שמעה.

רפואה שלמה, זרע חי וקיים,

והשחמת תעבור לארדואן.

כן, כן. ערב טוב.

לי יש אחות בת שבע, שהיא עוד לא הולכת למגדרת.

הרב אמר לי שאני מבין בעד שלושה חודשים שהרי תשובה היא תלך.

לא היה לי כמה, עשיתי את זה,

ניסיתי, לא הצלחתי, בסוף עשיתי שלושה חודשים,

והיא עוד לא הולכת ולא מדברת.

לא פספסת בכלל?

לא. שלושה חודשים רצוף. רצוף.

מה השם שלה?

אפרת בת הנה ראשה. כל הציבור יעוני האמן. אפרת בת?

הנה ראשה.

הנה ראשה שתלך ותדבר מהר.

אמן. בעזרת השם.

כן.

רגע, הנה יש פה בחור. חזרת עוד פעם?

תן לו.

תן לו פה.

הנה זה, מכיפה הלבנה.

כן.

שלום כבוד הרב. שלום.

אמא שלי קודם דיברה, היא אמרה ש...

שאתה חוזר בתשובה בן 21 עם כל האחים.

ברור השם.

והעברתי תלונה לא קלה בכלל לפני בערך שנתיים.

וככל שאני מתחזק בתשובה,

אני רואה איך הייצר מנסה לבוא בכל מיני דרכים ויותר קשות.

נחזיר אותך אליו, הוא רוצה.

כן.

הרבה חודשים בבקשה. מה השם שלך והאימא?

יששכר אמיל בן זוהרש.

יששכר אמיל בן זוהרש. יששכר אמיל.

יששכר?

למה יששכר? יששכר. יששכר אמיל.

את קראת לו יששכר?

לא, אבל אומרים יששכר.

יששכר בן אמיל.

יששכר אמיל בן זוהרש. אה, יששכר אמיל בן זוהרש.

השם יזכה אותך להתחזק בתורה אווירת שמים,

ושתגרור את היצר הרע שלך לבית המדרש תמיד.

אמן.

תהיה בריא.

אמן.

כן.

תן לגברת פה, כן.

אז דברי, דברי, נו.

דברי.

רגע, יש מאחורה. שנייה.

אני קצת מתרגשת,

כי היום היה לנו קצת יום קשה בשכונה בירושלים.

הלכה לעולמה בחורה יקרה שקוראים לה חגית בת לאה,

ושיהיה זכרה ברוך.

אמן.

רציתי מזמן לבוא להרצאה של הרב, ובאמת בסייעתא דשמיא יצא שהגענו.

אני הגעתי לירושלים בזכות נשואי השניים לפני פחות מארבע שנים.

יש לנו,

לי ולבעלי, במשותף, שש ילדים גדולים, בוגרים,

ואחד מהם דתי מאוד,

ממש שומר אברך, לומד בישיבה, וזכיתי לבן,

ברוך השם.

ושאר הילדים שלנו הם לא דתיים,

וניסינו להביא להם את האנציקלופדיה של הרב,

ואת השחרורון הבאנו הביתה.

והבאנו, הנחנו את זה בבית,

אז שמענו כל מיני הערות.

אתם רוצים להטיף לנו, אתם רוצים לעשות לנו שליפת מוח.

בני כמה הם?

מגיל עשרים ושלוש ומעלה.

הבנתי.

אז תגידי לי רק את השמות שלהם.

אז אני אתחיל מהשמות של הילדים של בעלי, שזה שחר ומני,

והילדים שלי, שגם שחר,

הילה וליאת.

הילדים שלך ושל בעלך יזכו לתשובה שלמה מהרה, בדרך טובה.

אמן, אמן.

כן. ואני רוצה לבקש ברכה לזרע בר קיימא,

לסמדר, בת איתו ויצחק,

בנדל,

ולציפורה, בת חווה ואלון, שיהיה להם זרע בר קיימא.

אמן.

כן, בבקשה.

ערב טוב לרב, אנחנו מאמינים שהברכות של הרב

התקיימו ומתקיימות, ובזכות שהרב עושה זיכוי הרבים לכן אנחנו מבקשות

שאני אזכיר, הן מוכנות לקבל על עצמן ללמוד שערי תשובה חצי שעה בתעמידים, בנות לזיווג, בנות לזיווג, כן, תגידי את השם, יהודית בת אודל, הן רוצות זיווג נאי תלמיד חכם ירא שמיים, מידות טובות, שיבנו בית קדוש, בית של תורה

יהודית בת אודל ודבורה בת ברוריה אילנה בת שאין, אסתר בת שאין הן מוכנות ללמוד חצי שעה שערי תשובה, יזכו לזיווגים הגונים הראויים להם מהרה, אמן ותודה רבה, הנה יש פה בחור עם דיסק, תתן לו בחור עם דיסק, הנה, כן

ערב טוב הרב, ערב טוב,

תודה רבה על השיחה הנפלאה ועל כל השיחות שאתה עושה כל השבוע,

אני לפני ראש השנה עם הבת שלי ישבתי ושברתי את כל העסקים ושמרתי אחת לקלב של ה' לסמוך את הרעש. אשריך ואשרי חלקך,

אתה מוזמן

וכל העניינים גרוס יגרסון

זה לא עובד?

אם לא, לשבור ביד.

ביד.

הופה, חזק וברוך. חזק וברוך.

תבורכו מן השמיים ושתהיה לכם שמחה אמיתית בלב.

חוץ מזה רציתי לשאול בקשר ל...

הרסו לנו ללכת אצל ערכאות,

אבל במקרים אין לנו ברירה.

איך הרב יודעת מתי ללכת אצל בייס דין ומתי ללכת אצל ל... שואלים אצל בייס דין ובייס דין נותנים רשות ואז אפשר ללכת.

בסדר. עוד דבר הרב,

לפני יומיים בערב אתה אמרת שמי שחכם יבקש את הברכה כמו שלמה המלך.

אני מבקש מהרב את הברכה הזה מאשר שלמה המלך.

השם יזכה אותך לחוכמה אמיתית בתורה ולהשתמש בה כראוי.

אמן. ולבת שלי אביטל חיה, בת של המתחרה לזרע חי וקיים.

זרע חי וקיים מהרה.

אמן.

כן.

תן לגברת שמה, כן.

שלום הרב, אני רציתי ברכה לבריאות ולזיווג אם אפשר. שם. רונית בת ג'ינה.

רונית בת ג'ינה. עודל חנה בת רונית.

עודל חנה בת רונית. ומילכה לאה בת רונית. ומילכה לאה בת רונית. ושרה בת רונית. ושרה בת רונית. ושרה בת רונית. יזכו לזיווג הגון ובריאות שלמה ואיתנה.

אמן. תודה.

פה הבחורצ'יק, שורה ראשונה.

תן לו, פה.

איך אנחנו צריכים להסתכל על מה שאנחנו רואים על גדולי תורה שאומרים דבר אחד ואחר כך חוזרים על מה שאמרנו?

צריך לבדוק לגופו של עניין במה דובר קודם ומה מדובר לאחר מכן.

אבל רואים שגם גדולי תורה יכולים... גם מה שרואים זה לא תמיד מה שמבינים.

זאת אומרת,

אני מבין למה אתה רומז לאיזה מקרה,

אבל המקרה הזה הוא לא כל כך פשוט,

כי היתה בו סכנה גדולה מאוד מאוד מאוד לכלל ישראל.

אז לפעמים גדולי ישראל יכולים להחליט

דברים מסוימים בשביל

למנוע את הסכנה מעם ישראל,

והמשקל הזה הוא לפעמים כזה שהם צריכים להחליט ככה.

תודה. והמבינים מבינים, והכול בסדר.

כן, תן לו לבחור מאחוריו.

ערב טוב, כבוד הרב.

כן. רציתי לדעת אם אפשר לדבר עם כבוד הרב אחרי ההרצאה.

בדרך כן. שיהיה להתרגש.

כן, תודה.

תן ליהודי פה, הנה שורה שנייה פה בפינה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

בעזרת השם, עוד חצי שנה אני מתחתן.

מזל טוב. תודה.

רק רציתי לבקש ברכה להצלחה, אם אפשר.

כן, שם ושם האימא?

מרדכי היהודי בן אסתר. היי וואי,

מרדכי היהודי בן אסתר, השם יזכה אותך בעזרת השם לבנות ביתך בית נאמן בישראל,

בהצלחה מרובה. ולכן בדליה.

ולכן בדליה, בעזרת השם,

כנזכר לאל.

אמן. תודה רבה. תהיה בריא.

כן, תן ליהודי ליד הקיר.

שלום, אהב. אני בחור בגיל 28. עדיין מעוכב זיווג. רציתי ברכה. שעתיים בתענית, בסדר? כן. מה השם?

אושר בן שולמית.

אושר בן שולמית. השם יזכה אותך לשולמית, ותחיו באושר.

אמן. אמן.

תהיה בריא.

כן, תן לבחור שם עם חולצת חלק, קום.

אלה שירצו לתרום למניה יוכלו לעשות זאת היום ולקבל ברכה, בעזרת השם.

אלה שרוצים דרך האתר

יכולים לפנות בטלפון

050-650-666.

כן.

שלום, כבוד הרב.

אני לומד בישיבה, ואני אוהב מאוד לקרוא ספרים.

אני רוצה שאולי להם יש איסור גמור לקרוא ספרים שהם לא דווקא תורה.

חוכמות העולם, להרחיב את הידע.

מה שנקרא ספרים חיצוניים שאין עליהם חלק לעולם הבא.

צריך פשוט לגשת לראש הישיבה,

להגיד לו איזה סוג ספרים אתה רוצה ללמוד ולמה,

ומה שהוא יכריע לך, תעשה.

אבל אני מאמין שכבר עברת את כל התורה, כבר נשאר לך רק זה, נכון?

לא, זה דבר שאני אוהב לקרוא בזמן הפנאי, לא דווקא שאני לומד תורה.

הבנתי. יש סוג ספרים שמתירים בשירותים לקרוא,

אבל תתעניין בזה.

לא, חוץ מהשירות, כן.

הבנתי. אז זה הראש הישיבה יגיד לך.

בסדר?

אני רוצה לשאול אותם אם אפשר גם ברכה.

בהחלט.

משה בן וויאן.

משה בן וויאן,

זיווג הגון ועלייה בתורה, ולא תצטרך לקרוא ספרים שהם לא תורה.

תודה רבה. תהיה בריא.

תן לילד הנחמד פה שורה ראשונה.

טוב.

אה, לא זוכר.

יש לי שתי שאלות. שאלה ראשונה,

לפני שבועיים הייתי בבית הכנסת טייזתי,

והרב דיבר שם על שתי מיליון חיילים מצרים שמתקרבים,

כאילו, לישראל.

שמיליון חיילים, לא חיילים,

מיליון מצרים אמרו שהם יצעדו לכיוון ישראל.

עכשיו, מה, דבר ראשון, מה המטרה שלהם כשהם מגיעים לכאן? אז קודם כול יש תאריך כבר, אם אתה לא יודע.

הם פרסמו.

ב-15 במאי הם רוצים לעשות, לא רק המצרים, בכלל הערבים,

שכל הפליטים, כאילו, שנפלטו מפה,

יבואו בצעדת ענק,

והם קוראים לזה מוות או ניצחון.

והם הולכים לקדוש את ישראל מכל האומות מסביבנו. ככה הם מתכננים, הכריזו, פרסמו,

מתארגנים לקראת.

מה יהיה?

נראה.

עכשיו, אז,

אם ככה, לא היה כתוב...

איפה...

הם כבר...

לפי מה שהבנתי, הם יצאו.

כאילו, אז אני הבנתי שהם כבר... לא, לא, לא יצאו.

הם אמרו ככה, בתוך כל ההפגנות, כשהם ראו שהכוח שלהם להפיל את מובארק, אמרו, אחרי מובארק, אז ארץ ישראל ונעלה לירושלים.

הם מדברים עכשיו כולם על ירושלים, לכבוש את ירושלים,

להגיע לירושלים,

ומי שלא יודע, בגוג ומגוג יהיה כתוב,

ונאספו כל הגויים מלירושלים למלחמה.

אז מדברים כולם על הכיוון הזה.

מה הבעיה? והשאלה השנייה זה,

שמעתי בקלטת

שבאזעקה,

אז הרב היה בהצעה והוא קרא עם כולם פרק תהילים במקום ללכת למקלט.

עכשיו, במקרה הזה, זה, כמו שהרב אמר עכשיו בהרצאה,

שבעיקרון יש דברים של ייהרג ויעבור,

אבל במקרה הזה זה סכנה, זה פיקוח נבש.

יכול להיות שהרחתי לבדיקו באותו מקום.

קודם כול, יפה שאלה, יש קלטת שנקראת כיצד להתנהג בשעת אזעקת אמת.

והיות והיינו ציבור גדול בבית כנסת,

והיו שם מאות אנשים, ונשמעה אזעקה בחוץ,

אין הגנה יותר גדולה מאשר

כולם באחדות גמורה אומרים שיר למעלות, אשא עיני אל ההרים, מאין יבוא עזרי.

עשינו את זה במשך שלושת רבעי שעה,

רצוף, בלי הפסקה,

וזו הייתה הפעם הראשונה שהטילים שנשלחו על ידי סדאם נפלו בכפר ערבי.

מה גרו שלושת רבעי שעה? אותו פרק או... אותו פרק אמרנו, שיר למעלות, אשא עיניים.

אז ככה שזה היה עם כל הכוונות הזה.

במקרה הזה זה היה... טילים נגד טילים, לא יותר טוב.

אין דבר שיותר טוב.

היה אחד שרץ במלחמה ההיא לכיוון המקלט,

ובדיוק בכניסה למקלט הוא קיבל טטין.

זה היה במלחמה שרק אחד קיבלו במפרץ של חילל שבת? בדיוק. זה היה במלחמת המפרץ, נכון.

הוא לא רק חילל שבת,

הוא בא בראש הפגנה עם ראש של חזיר בבני ברק.

תהיה בריא.

כן, הנה עוד בחור שם.

שלום. שלום, כבוד הרב. שלום. קודם כול, תודה רבה על כל השיעורי תורה המחזקים.

רציתי לבקש ברכה להתחזקות בתורה ומצוות לי ולאשתי ולשתי המשפחות שלנו.

תזכו אתה, אשתך, ושתי המשפחות לכל טובה וברכה ועלייה רוחנית מהרה.

אמן.

תודה רבה.

כן.

אז אנחנו כבר לפני סיום.

תן לו עוד שאלה מאחוריו.

תן, תעמוד.

תגיד את השם.

רועי בן דבורה,

עלייה רוחנית, בריאות וזיווג הגון והצלחה.

גם אתה בעזרת השם.

גם אתה.

רגע,

אני רוצה לחלק לכם קצת מתנות.

אתם הייתם ציבור יקר וחשוב,

ואני מקווה שבעזרת השם כולנו נתחזק בתורה ויראת שמיים ונעזור לעם ישראל להביא את הגאולה במהרה. אמן.

אמן.

אני מאמין שם. אני אמן. יפה בזמן.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.