אין לי סבלנות - חלק א
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
הפסוק אומר שברוב חוכמה רב הכעס שאדם הוא חכם גדול הכעס מצוי אצלו יותר מאדם רגיל. למה?
חכם לא יכול לשמוע דבר טיפשות, לא יכול לראות דברים טיפשים, דברים קלים, קלי ערך, הוא לא יכול,
הוא לא יכול לבזבז זמן, מכעיס אותו שאנשים מבזבזים את הזמן ועושים שטויות ועושים נגד השם וכו' וכו'. ככל שהוא יותר חכם, ככה הוא קרוב יותר לכעס.
ויוסיף דעת, יוסיף מכאוב, גם כואב לו יותר, הוא יודע יותר מדי,
וכל דבר הוא יודע מה אנשים שוגים, טועים ומטעים, זה מכאיב אותו עוד יותר.
עדיין אנחנו במצב לא כל כך טוב, מפני שאנחנו עוברים על השלוש שבועות שרשום בשיר השירים עלייה בחומה, התגרות באומות ודחיקת הקץ.
מה הרב עמר עמר?
אמנם אנחנו חיים בגזרה מאוד קשה של בן קם באביב וחוצפה תשגה,
אבל זקנים בפני נערים יעמודו,
אבל המצב האישי שלי מאוד כואב.
יש לי בן בן עשרים שגידלתי אותו ומאוד השתדלתי כל השנים
האלה לתת לו חינוך פחות או יותר ערכי, תורני.
הילד חי על בן עשרים, הולכים למועדונים בלילה ביום הכי קדוש,
עד ארבע-חמש לפנות בוקר,
עם ריח של סיגריות,
שותים אלכוהול, משתתים,
מעמידים במות ובעצם עובדים לאלילים.
הקדוש ברוך הוא מאריך פה ולא פוגע בהם.
זה מאוד כואב לי.
ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.
הערב הזה יהיה לרפואת רצון בן נדרה ושולמית בת שושנה,
ולעילוי נשמת רחל בת לאה.
ברכה,
בת רחל זיווג הגון, תפארת בת רחל ותהילה בת רחל, זרע חי וקיים,
ולכל משפחת לאל ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם.
ורפואה שלמה לשרה רסיה בת מרים, רפואת גיתי בן גשא ומוריס משה בן רחל, רפואה שלמה מהרה.
כן, יהודים יקרים,
אנחנו נמצאים בפרשות המשכן,
ויש לנו מה ללמוד מהם.
ובואו נראה מה אנחנו יכולים לצאת מכאן הערב.
מובא במדרש על הפסוק
עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון.
מה זה ליום אחרון?
שכל מתן שכרם של הצדיקים מתוקן להם לעולם הבא,
ועל זה נאמר ותשחק ליום אחרון.
דבר אחר, אם מתי התורה משחקת למישהו עמל בה?
ליום אחרון.
זאת אומרת,
מה שלמדנו מכאן, עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון,
שמתן שכרם של צדיקים מתוקן לעתיד לבוא,
והתורה סוחקת למישהו עמל בה ביום האחרון, דהיינו כשהוא יוצא מן העולם הזה.
מעשה בתלמיד אחד של רבי שמעון בר יוחאי שיצא לחוץ לארץ ובא עשיר.
והיו התלמידים רואים אותו ומקנאים בו,
והיו מבקשים גם הם לצאת לחוץ לארץ.
וידע רבי שמעון והוציאן לבקעה על פני מירון והתפלל ואמר,
בקעה בקעה, הימלאי דינרי זהב.
התחילה מושכת דינרי זהב לפניהם.
אמר להם, אם זהב אתם מבקשים,
הרי תלו לכם.
אלא אם הוא יודעין, מישהו נוטל עכשיו,
חלקו של עולם הבא הוא נוטל,
שאין מתן שכר התורה אלא לעולם הבא.
על זה נאמר, ותשחק ליום אחרון. אין בעיה. אתם רוצים עושר?
אתם רוצים עולם הזה?
זה על חשבון העולם הבא. בבקשה, מי שרוצה, יתכופף וייקח.
התלמיד הזה שהלך לחוץ לארץ וחזר עשיר.
מוכרחים לומר שחזר להיות תלמיד אצל רבי שמעון בר יוחאי,
והוא לא נפגם במאומה בצאתו לחוץ לארץ.
הוא ממילא מובן שבממון שלו לא השתמש לדברים בטלים, חס ושלום,
אלא על מעשים טובים לתמוך בידי לומדי תורה ולעשות צדקה
וחסד כראוי לתלמיד של רבי שמעון בר יוחאי.
לכן קינאו בו חבריו ובקשו גם הם לצאת לחוץ לארץ.
כי כדאי הדבר שיכולים להישאר בשלמות בתורה ובעבודת השם, וגם לזכות במצוות ובמחסים טובים רבים, כמו שזכה התלמיד הזה.
אז מה הגריעותא?
אם אפשר להיות גם תלמיד חכם וגם עשיר, למה לא?
אז הם רצו, נעשה כמוהו.
ורבי שמעון בר יוחאי ברוח קודשו,
מה עשה?
הוציאו אותם לבקעה על פני מירון.
גילה להם את סוד עומק לבבם ואמר להם, אם זהב אתם מבקשים,
תלו לכם, בבקשה, הנה לפניכם.
אלא היווי יודעים שאתם אוכלים את החלק שלכם לעולם הבא.
ובזה הורה להם שאין לאדם מבקש עילות וסיבות להתעשר,
כי אין מתן שכר התורה אלא לעולם הבא.
רק בעולם הבא שייך מתן שכר על התורה,
כי שם נשמר השכר בשלמות.
וזה גם דבר הגיוני, כי מצווה זה דבר רוחני, ודבר רוחני זה בלתי גבולי.
אז אם ייתנו לאדם אפילו כל חלל העולם מלא כסף וזהב,
אז נתנו לו דבר שהוא מוגבל.
מוגבל בכמות ומוגבל בזמן.
וכשהוא יצא מכאן הוא לא ייקח מאומה.
ואם הוא קיבל את שכרו,
אז זה לא שכר.
כי עכשיו יש לפניו נצח.
ומה הוא יתפרנס לנצח?
אם הוא אכל את כל שכרו פה, מה יתפרנס לנצח?
לכן מוכרח שהשכר על התורה, שהיא רוחנית והיא נצחית,
יהיה לעולם הנצחי.
אז רק בעולם הבא שייך מתן שכר התורה, כי שם נשמר השכר בשלמות. אבל כאן בעולם הזה,
הווי יודעין שכל מי שנוטל עכשיו שכרו של העולם הבא,
כי כל הנאה בעולם הזה יש לה חשבון,
וזה נגרע מערכו של עולם הבא.
עוד מעשה מובא במדרשה,
מעשה ברבי שמעון בן חלפתא,
שבא ערב שבת ולא היה לו מיין להתפרנס. אין לו צורכי שבת, לעשות שבת אין לו.
יצא לו מן העיר,
והתפלל לפני האלוקים,
וניתן לו אבן טובה מן השמיים.
נתנה לשולחני,
חלפן כספים, פרתן,
ופרנס אותה שבת, זאת אומרת, קיבל כסף בשביל שיוכל לפרנס את השבת.
אמרה לו אשתו,
מהיכן אלו הדברים שאתה הבאת?
אמר לה, ממה שפרנס הקדוש ברוך הוא?
אמרה לו, אם אין אתה עמלי מהיכן הן,
איני טועמת כלום.
התחיל מספר לה.
אמר לה, התפללתי לאלוקים וניתני מן השמיים.
אמרה לו, אין לי טועמת כלום עד שתאמר לי שאתה תחזיר את האבן במוצאי שבת.
אמר לה, למה?
אמרה לו, אתה רוצה שיהיה שולחנך חסר ושולחן חברך מלא?
הרי זה היה על חשבון העולם הזה שלנו.
אתה רוצה ככה להיות?
שתגיע לשם יהיה לך שולחן חסר במקום שולחן מלא?
הלך רבי שמעון והודיע לרבי.
אמר לו, לך ואמור לה,
אם שולחנך חסר,
אני אמלאנו משלי.
אם יש לכם דאגה שיחסר לכם לחיי העולם הבא,
בשכר זה שאכלתם פה בעולם הזה את השבת הזאת,
אני אשלים מה שחסר לכם, השולחן שלי.
הלך ואמר לה.
אמרה לו, הלך עמי למי שלימדך תורה.
אמרה לו, רבי,
וכי רואה אדם לחברו לעולם הבא?
לא כל צדיק וצדיק עולם בפני עצמו?
שנאמר,
כי הולך האדם אל בית עולמו?
לא כתוב שהוא הולך אל בית עולמים,
עולמו כתוב.
רבי, לא יכול היה להשיב לה.
כיוון ששמע כך,
הלך והחזיר את האבן.
ריבותינו אמרו, הנס האחרון היה קשה מהראשון.
אם נותנים כבר מן השמיים משהו ונותנים את זה כהטבה,
הוא בדרך נס,
אז לא מחזירים.
ולהחזיר זה יותר קשה מאשר לתת, והנס האחרון היה יותר גדול מהנס הראשון.
כיוון שפשט ידו להחזיר, מיד ירד המלאך ונטלה ימינו.
למה?
שאין מתן שכרה של התורה אלא לעולם הבא. על זה נאמר, ותשחק ליום האחרון.
כל השחוק,
כל ההבטחה האלוקית,
הכל זה ליום האחרון.
וזה נפלא שהצדקת הזאת ניצחה שני גדולי עולם.
את רבנו הקדוש רבי ואת בעלה רבי שמעון בן חלפתא.
כשרבי שמעון בן חלפתא הוא היה מלומד בניסים.
יש מעשה עליו נוסף,
שבמעשה הזה נאמר שפעם אחת הוא הלך ביער
ובא לקראתו אריה רעב.
וכשהוא ראה את האריה הרעב,
מה עושה בן אדם שרואה אריה רעב?
בורח.
כמה סיכוי יש לו?
הוא לא עשה כך.
הוא הסתכל לשמיים ואמר לקדוש ברוך הוא, הכפירים שואגים לטרף. הוא מבקש מהם אוכלם.
אני לא ארוח עד בוקר.
תן להם לאכול.
והקדוש ברוך הוא הוריד נתח גדול של בשר לאריה.
האריה אכל וסבח.
והניח.
הוא לקח את החתיכה שנותרה,
הוא עוד המתין בצד.
לקח את החתיכה שנותרה,
הלך לעיר, נכנס לבית המדרש,
שאל את החכמים אם מותר לאכול את זה.
אמרו לו, כן, מעשה ניסים מותר לאכול.
הלך,
בישל ואכל.
מה אנחנו היינו עושים?
תמונות עם האריה,
תמונות עם הבשר, פרסום בעיתון,
הולכים לערוץ אחד, ערוץ שתיים, ערוץ עשר לכולם, מודיעים, מפרסמים, וכתבות מפה עד להודעה חדשה.
הוא, בשבילו, בשר שירד מהשמיים זה כמו בשר שקונים באתליז.
מי ששולח משם למטה, שולח גם לאתליז.
אצלו החיים פשוטים.
אריה בא, מדברים איתו עם פסוקים,
יש בשר, אוכלים,
בלי שום בעיה.
זה רבי שמעון ברחל פתע. ובאשתו ניצחה אותו ואת רבי בוויכוח על העניין הזה.
לא היה להם מענה לדבריה.
כי אין אדם רואה את חברו שם בעולם הבא. בכל צדיק וצדיק יש לו עולם בפני עצמו.
והביא הראיה מהפסוק, כי הולך האדם לבית עולמו.
ובזה ניצחה את שניהם.
ויש להבין ולהתבונן מה חידשה כאן שלא עמדו על זה רבי,
ורבי שמעון בן חלפתע.
באר הגאון רבי ישראל מסלנט, זכר צדיק וברכה,
שהיא סתרה את דברי רבי, שאמר,
אם יהיה שולחנך חסר,
אמלאנו משלי.
את זה היא סתרה.
ועל זה ענתה ואמרה, רק כתוב כי אדם הולך אל בית עולמו.
וכל צדיק יש לו שם בעולם הבא,
את העולם הבא שהוא בנה פה, בעולם הזה.
כל העולם הבא של אדם נעשה ממצוות ומעשים טובים שלו, שהוא עשה בעולם הזה.
ולפי זה אמרה לו רבנו הקדוש,
אמת, אתה קדוש וחסיד,
גדול מאוד,
ובנית לך עולם גדול ונפלא לעולם הבא,
על ידי התורה והמצוות והמעשים הטובים הרבים והעצומים שלך בעולם הזה.
אבל אתה נשיא ועשיר גדול.
אבל שכר עסק התורה מתוך הדחק,
אין לך.
אתה לא למדת תורה מתוך הדוחק.
אבל בעלי,
רבי שמעון בן חלפתא, שלומד מתוך הדחק,
איך אתה אומר שאם יחסר שולחנו בעולם הבא,
תמלא לו משלך?
הלא, שכר תורה מתוך הדחק אין לך.
רק לנו יש כזה.
ומי שלומד מתוך הדחק זה פי מאה
על כל צער וצער.
ואי אפשר לך עם כל זכויותיך למלות לנו את החסר.
בזה ניצחה
את רבנו הקדוש ואת רבי שמעון בן חלפתא,
ולכן הלך וחזיר. עד כאן דברי
רבי ישראל מסלנט, זכר צדיק וברכה,
להסביר את הדבר, מה היה פה הניצחון.
אז אנחנו רואים שבעצם אדם,
מה שהוא מבשל כאן, הוא אוכל שם, כמו שאמרו חכמים,
מי שטרח
בערב שבת יאכל בשבת, כי העולם הזה דומה לערב שבת.
וכמו שבערב שבת צריך להזדרז מהר מהר, מה שמספיקים זה רק מה שיהיה על השולחן.
ככה העולם הזה הוא מהר מהר מהר נגמר,
והאדם יוצא,
ולא יהיה על שולחנו לעולם הבא,
אלא מה שהספיק וטרח והכין מערב שבת מהעולם הזה.
אז כפי ההשתדלות, כפי התנאים, כפי הכלים שהיו לו לעשות את מה שעשה,
על פי זה הוא יקבל. ואין לו להסתכל מה השני עשה ובאיזה תנאים.
כל אחד צריך לנצל את כל הכוחות שהעניקו לו מן השמיים,
ולהשתמש בכל הכלים שיש ברשותו,
ואפילו לבקש יותר.
והקדוש ברוך הוא נותן.
עכשיו בואו נראה עוד דבר אחד.
אצל יוסף כתוב,
וירא אדוניו כי השם איתו וכל אשר עושה,
השם מצליח בידו.
השם איתו פירוש שם שמיים שגור על פיו.
התורה מורה לנו מה ההצלחה
שנקרא אדם איש מצליח, במה האדם הופך להיות מצליח.
איש מצליח ומתעלה בהצלחה,
זה שהשם איתו.
הלשון של רבנו יונה,
מהצלחת הצדיקים להפיק רצון מהשם.
מה זה נקרא שהצדיק מרגיש שהוא הצליח?
מה זה הצלחה בשבילו?
שהוא מפיק רצון מהשם. שהקדוש ברוך הוא מעלה עליו רצון טוב ומשפיע עליו שבע של טובה.
זה הוא רוצה.
זה הצלחת הצדיקים.
והצדיקים מבינים שהצלחתם היא מחוץ להם.
שאינם אלא כלי לקבל את השפע מאת הקדוש ברוך הוא.
ואינם מתפארים מרוב עושרם כדרך ההדיוטים העולים לגדולה.
גם אם זוכה הצדיק לשפע רב,
כמו שרבי, רבנו הקדוש היה עשיר גדול וזכה לשני שולחנות.
גם תורה, גם גדולה.
אבל הם מבינים, הצדיקים, שהצלחה היא חוץ להם.
זה לא הם המצליחנים.
זו הצלחה שבאה מאת השם,
והם רק כלי לקבל את השפע מאת השם ולהשתמש בו
לטובת הכלל.
והם לא מתפארים
מרוב עושרם כדרך האנשים הפשוטים שעולים לגדולה.
אמרו חכמים זיכרונם רכה, הקדוש ברוך הוא אומר לישראל, חושקני בכם שאפילו בשעה שאני משפיע עליכם גדולה,
אתם ממעטים את עצמכם לפניי.
נתתי גדולה לאברהם, אמר לפניי, ואנוכי עפר ואפר.
ואברהם היה עשיר גדול מאוד,
ואברהם כבד מאוד,
במקנה, בכסף ובזהב,
אבל מה הוא מחשיב את עצמו?
עפר ואפר.
למשה ואהרון, ומה הם אמרו? ואנחנו מה?
בקדוש ברוך הוא
הביא למשה רבנו באהולו סנפירינון, מחצב של עושר אדיר,
שממנה הוא פסל את הלוחות.
ולמרות זאת,
מה החשיבו את עצמם? ואנחנו מה?
אפילו לא יודעים מה לשייך לעצמם.
ודוד אמר, ואנוכי תולעת ולא איש, ומדברים על מלך ששלט בכיפת העולם.
ומה הוא מחזיק מעצמו?
תולעת ולא איש.
וכן סיפרו לנו חכמים, זיכרונם לברכה, איך שדוד המלך, הרב השלום, היה מכניע את עצמו בפני מפיבושת ריבו,
ועל כל דבר ודבר היה שואל,
יפה דנתי?
יפה הוריתי?
זאת אומרת, הענווה שלהם,
הצדקות שלהם, לא נתנה להם להתנשא.
אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, ששלמה המלך
היה מוכן לוותר על כל הדר מלכותו,
ולהפך לגורף ביבים כל ימיו.
אתם יודעים מה זה גורף ביבים?
חוץ מכבודכם, היום יש שירותים סניטריים.
פעם זה היה ברחובה של העיר, היו עושים בור, ושם עושים את הצרכים,
ומדי פעם היה בא גורף ביבים ומוציא את הכול בשביל שאפשר להשתמש עוד פעם.
היה מוכן ונוח לו היה, לשלמה המלך, להיות גורף ביבים,
ושלא ייכתב עליו הפסוק, נשב הטו את לבבו.
ויהי לעת זקנת שלמה,
נשב הטו את לבבו.
ואפילו שבאמת אמרו, כל האומר שלמה חטא אינו לא טועה,
כי כל החטא שלו כביכול היה בזה שהוא לא הוכיח אותם, את הנשים שהוא לקח,
והם עשו עבודה זרה,
על זה חייבו אותו במה שאמרו עליו,
אבל מכל מקום, האומר ששלמה חטא אינו לא טועה.
אצל הצדיקים ההצלחה נמדדת במידה שמתקרבים אל הקדוש ברוך הוא. מה זה הצלחה?
הצלחה זה להיות מחובר לסלב,
להיות מחובר לכל מיני חבר'ה ארחי פרחי, מה זה הצלחה?
לגור באקירוב? מה זה הצלחה?
הצלחה אצל צדיקים זה נמדד במה שהם מתקרבים לקדוש ברוך הוא.
ואם ההצלחה תגרום להם איזה כישלון,
הם יהיו מוכנים לוותר לגמרי על ההצלחה המדומה הזו
עבור ההצלחה האמיתית שהיא קרבת השם יתברך.
אם ההצלחה תגרום להם להתרחק מהשם,
הם לא רוצים אותה.
זאת אומרת,
אם יעניקו להם יותר מדי כבוד ויהיו טרודים יותר מדי בעניינים של כיבוד וכולי וכולי, באותה שעה הם יהיו רחוקים מהשם,
הם מעדיפים לוותר על הכול ולהישאר סמוכים לשולחנו של הקדוש ברוך הוא,
שולחנם גדול משולחנם של המלאכים.
זו הצלחה אצל צדיקים וגדולי ישראל.
כמה הם יותר קרובים לשם ולא כמה הם קרובים לצלחת.
וכן מצאנו אצל שלמה שביקש חוכמה ולא עושר וכבוד.
אפילו שהוא ידע כי ברוב חוכמה רב כעס,
ויוסף דעת יוסיף מכאוב,
וגם מידת הדין יותר מתוחה נגד חכם ומדקדקים עמו יותר,
בכל זאת העדיף קרבת אלוקים,
ואפילו שרוב החוכמה ממאסת עליו עולם הזה,
עד שכל מה שנעשה תחת השמש הוא הבל הבלים ועניין רע לענות בו.
עדיין כדאי לו החוכמה למרות המכאוב.
אז בואו נבין מה פה נאמר.
הפסוק אומר שברוב חוכמה,
רב הכעס,
כשאדם הוא חכם גדול,
הכעס מצוי אצלו יותר מאדם רגיל. למה? חכם לא יכול לשמוע דבר טיפשות, לא יכול לראות דברים טיפשיים, דברים קלים, קלי ערך.
הוא לא יכול, הוא לא יכול לבזבז זמן.
מכעיס אותו שאנשים מבזבזים את הזמן ועושים שטויות ועושים נגד השם וכו' וכו'. ככל שהוא יותר חכם,
ככה הוא קרוב יותר לכעס.
ויוסיף דעת יוסיף מכאוב,
גם כואב לו יותר,
כי הוא יודע יותר מדי.
וכל דבר הוא יודע מה אנשים שוגים, טועים ומטעים, זה מכאיב אותו עוד יותר.
והחוכמה הזאת גורמת לו מכאוב.
ויש עוד בעיה.
אדם שהוא חכם גדול, מידת הדין מתוחה עליו. למה?
כי דנים את החכם לפי הכרתו.
ואם הכרתו גדולה מאוד,
ממילא מידת הדין מדקדקת עליו יותר.
בכל זאת העדיף שלמה המלך לבקש מהקדוש ברוך הוא חוכמה.
למה? כי הוא העדיף קרבת אלוקים.
ככל שאתה יותר חכם בחוכמת התורה,
בדעת אלוקים תבונה, אתה יותר קרוב לאלוקים.
ואפילו שהתוצאה גם של החוכמה, שהחוכמה גורמת,
שאדם ממאס את העולם הזה,
חכם אמיתי ממאס את עמלי העולם הזה.
תגיד לחכם אמיתי, בוא נראה כדורגל.
הוא לא מבין מה אתה מדבר.
מה, אתה השתגעת לבזבז את החיים שלי?
לבזבז חצי שעה, שעה, החיים שלי על מה? על כלום? שבועטים בכדור?
על מה אני מבזבז?
לראות תל הנובלה?
מה, לשבת לכתוב בפייסבוק לחברים, לחברות? מה לעשות?
זה תכלית?
חכם לא יכול, אז בשבילו העולם הזה זה הבל אמונים.
הוא כל רגע צריך לנצל ומנצל לקרבת אלוקים.
יוסף הצדיק, אחרי שהגיע לפסגת ההצלחה
ונעשה משנה למלך,
וכל באי עולם משתחווים לפניו ומתפעלים מחוכמתו.
אין חכם ונבון כמוך, אומר פרעה החכם.
איזה מלך ויתר על הכיסא שלו לתת למישהו? עוד נער עברי
שיצא מבית האסורים.
חוכמה גדולה הייתה לפרעה למנות אותו משנה למלך.
והוא זוכה 80 שנה לשלוט בעולם, יוסף,
מגיל 30 עד 110. וכולם משתחווים לו.
להבדיל מהמן, כולם משתחווים לו.
אבל רק אחד לא משתחווה לו, וכל זה אינו שווה לי.
כל זה איננו שווה לי. כל זה.
כי הוא רודף כבוד.
לא קרבת אלוקים.
אבל אצל יוסף,
חכמים זיכרונם אומרים
שלמרות שהוא הגיע לפסגה של ההצלחה ונעשה משנה למלך, וכל באי עולם משתחווים לפניו ומתפעלים מחוכמתו,
אין דעתו מתקררת,
אלא מצטער על תלמודו שנשכח ממנו.
על מה הוא בוכה? על מה הוא מצטער?
שהוא שכח את תלמודו.
כמו שאמרו חכמים, זכרונו לך על הפסוק,
כי נשני אלוהים.
תוהים את כל עמלי.
נשני לשון שפחה.
עמל זה תלמודו שנשכח ממנו. כי נשני אלוקים את כל עמלי, את כל עמל התורה שלי, שכחתי.
ולבנו הבכורך הוא קורא מנשה.
למה?
כדי לא להסיח את דעתו, כמה הוא אומלל, יוסף,
ומרוב צערו שנשתכח לו,
תלמודו הוא קורא לשם של הבן שלו,
מנשה שהוא יזכור איך הוא שכח את התלמוד.
את בנו השני, איך הוא קורא?
אפריים,
על שם האבות הקדושים, שאברהם היה עפר ואפר,
ויצחק היה אפר עולה טהורה.
אפריים, שני אפרים,
קורא להם אפריים.
אבל הוא קורא לו אפריים,
כי אפרני אלוהים בארץ עוניי.
שמעתם?
הוא מלך על כל העולם והוא קורא למעמד שלו ולארץ שבה הוא נמצא ושולט על כל העולם,
ארץ עוניי.
מבהיל הרעיון שבשעה שהוא שולט על אוצרות מצרים,
ארץ מצרים נחשבת אצלו ארץ עוניי,
משום שללא תורה וללא יראת שמיים אין עניות אלא בדעת.
אם אין דעת, מה כנט?
אז הוא מרגיש שהוא עני.
נדמה לאדם שאם הבורא שואל אותו מה היית רוצה יותר,
גם הוא היה בוחר בחוכמה.
אתמול הייתי בכולל בלעד, דיברנו שם,
ברוך השם.
אמרתי להם, אני כבר שלושים שנה פלוס,
אנשים מבקשים ממני ברכות.
עוד לא שמעתי אחד שניגש אליי ביקש,
תברך אותי בחוכמה.
כולם יודעים ששלמה היה חכם מכל אדם, ושלמה ביקש חוכמה.
כולם מתפעלים.
איך הוא זכה לחוכמה?
בן שתים עשרה הוא ביקש מה כזו חוכמה, מלך עוד ארבעים שנה, נפטר בן חמישים ושתיים.
אז הוא ביקש חוכמה.
הוא קיבל גם עושר וכבוד, ממילא.
אבל למה אנשים לא מבקשים חוכמה, מבקשים פרנסה, זיווג, זרע חי וקיים, כל מיני דברים.
חוכמה?
לא שמעתי.
כנראה שכולם חושבים שהם חכמים, לא צריכים יותר.
זה עלול להזיק להם. אם יהיה להם יותר מדי, זה עלול להזיק.
אז הם מעדיפים להישאר ככה.
שלא יתפרץ, חס ושלום.
נדמה לאדם שאם הבורא שואל אותו מה אתה רוצה יותר,
היה בוחר בחוכמה, אבל אין זה אלא דמיון.
בוודאי היה בוחר חוכמה, אבל איזה חוכמה?
חוכמה שתביא לו אושר ועושר ונעימות בחיים.
לא חוכמה עם עמל של תורה. לא, כזאת הוא לא צריך.
זה הוא יודע לבד. אם הוא רוצה, הוא ישב, הוא ילמד, אין לו בעיה.
זה אין לו בעיה.
הוא מחפש חוכמה שעושים איתה הרבה הרבה כסף, הרבה כבוד, הרבה נעימות, ומשיגים את כל השאיפות בחיים. זאת החוכמה שהוא מחפש.
כמו חכמי העולם שמוכרים את חוכמתם כדי להשיג הנאות העולם הזה.
למה אנשים לומדים תואר אקדמי, דוקטור, פרופסור,
שתהיה להם משכורת נאותה לכל ימי חייהם,
והם ייתנו חוות דעת כאלה ואחרות,
יחתמו על מסמכים ויקחו את הכסף וילכו לבלות.
זאת אומרת, הם לוקחים את החוכמה, מוכרים אותה.
בתורה אין דבר כזה.
אמת קנה ואל תמכור.
בשביל האמת כדאי לשלם כסף,
ואם צריך, צריך לשלם כסף.
אבל למכור, לא למכור.
משה קיבל תורה בחינם, נתן בחינם.
זאת אומרת, החוכמה האמיתית זה חוכמה שהיא לא למכירה.
וכבר היו לעולמים חכמים כמו קורח ואחיתופל, שהיו באמת חכמים גדולים מאוד מאוד מאוד.
קורח שפיקח היה, והיה לרוח הקודש והכול,
ואחיתופל שהיה כמו אורים ותומים.
הם לא השלימו עם הקטע שכתוב, יוסיף דעת, יוסיף מכאוב.
את זה הם לא השלימו.
למה?
הם רצו כבוד והם לא ויתרו עליו.
כשקורח טבע כבוד,
הוא איבד הכול,
ונפתחה האדמה ובלעה אותו עם כל הנלווים אליו.
באחיתופל, כשלא שאלו אותו פעם אחת בעצתו,
התאבד.
ואם אנשים כאלה לא עמדו במבחן,
מה יענו? איזובי קיר.
ועל זה אנחנו מסיימים.
אמר רבי שמעון בן חלפתה, מיום שגבר אגרופה של חנופה,
אין אדם יכול לומר לחברו,
מעשיי גדולים ממעשיך.
מיום שגבר אגרופה של חנופה, הכוונה כוחה של חנופה,
כוח החנופה שאנשים מחניפים לאנשים.
אחרי מי רודפים היום? אחרי מי?
אחרי האנשים הריקים והפוחזים בדרך כלל.
אחרי אלה שיש להם אורות מסביב.
אחרי כאלה שהם סלב.
אלה האנשים החשובים בעיני החברה לצערנו,
ולא החכמים האמיתיים וחכמי התורה שמשקיעים כל ימי חייהם
בשביל הקדוש ברוך הוא ולמען כלל ישראל.
אז לכן אומר רבי שמעון בן חלפתה, מיום שגבר אגרופה של חנופה,
אין אדם יכול לומר לחברו, מעשיי גדולים ממעשיך.
מה הכוונה?
הכוונה היא שקנה המידה של ההצלחה יתעוות.
מה זה הצלחה?
הצלחה היום זה מי שמושפע בעושר וכבוד, זה נקרא הצלחה.
מי שזכה לשם בוהלה של תורה וללמוד, אפילו שהוא עני מרוד,
מי יקרא לזה היום הצלחה?
איזה הצלחה יש בזה?
אומרים עני מרוד.
אבל זה לא עני, זה חכם עצום.
עני מרוד זה עשיר, כי אין עני אלא בדעת.
אם אתה עושה כסף זה לא אומר שאתה חכם.
זה יותר מזל מאשר חוכמה.
ומי אומר את זה? החכמים האמיתיים בין העשירים.
כמו ששאלו אחד, איך הגעת לאושר גדול כל כך?
אז הוא אמר,
95% זה המזל.
שאלו אותו, ועשיר כמוך, כמוך?
נו, עשיר כמוך.
מה רוצה? מה רוצה?
מה רוצה?
ב-5% מה אתה רוצה?
אמר, עוד מזל.
למה?
עם 5% שכל אפשר לקלקל את כל 95% מזל.
זאת אומרת,
אדם צריך להבין,
החנופה עיוותה את הכול,
שהיום קנה המידה של הצלחה התעוות,
ומי נעשה גדול מחברו?
מי שמשופע בעושר וכבוד.
אבל אף אחד לא מתכוון היום לומר,
מי גדול מחברו?
מי שקרוב יותר לקדוש ברוך הוא.
זה אף אחד לא אומר, כי אף אחד לא מבין בזה בכלל.
וזה נקרא שיש עיוות בהבנה של הדורות, וזה כבר התחיל מזמן התנאים הקדושים, לא מה עכשיו.
אז היום בדורנו כבר המצב הרבה יותר גרוע,
ולכן אנחנו רואים את הבלבול הגדול בין מי צריך לשמוע ומי צריך להישמע,
ואיך נראה הדור הזה, ולאן פניו הולכות.
מכל מקום, ניגע קצת גם בסביבה מסביבנו,
ונאמר שאנחנו נמצאים במצב שהולך
כל פעם ומצטמק ורע לו.
ואנחנו רואים שבסביבתנו המדינות מתכוונות לשנות משטרים.
כמו שזה נראה, זה לא יהיה לטובתנו,
וכמו שזה מובן זה לא צריך להיות לטובתנו,
כי אם אנחנו מתקרבים לסוף אנחנו צריכים להיות נלחצים יותר ויותר,
כדי שנגיע לנקודת ההבנה האחרונה.
והנה מצרים כבר לא משתפת פעולה, וגז כבר אין,
ונותנים מעבר לספינות איראניות,
ועוד דברים אחרים, ושר החוץ שמונה שונא ישראל,
וככה זה הולך ומתקשקש לו.
מועאדמר קדאפי זה כמו כלב פצוע,
שעכשיו הוא נלחם בכולם והוא יתנקם בכולם אם הוא ישרוד,
והאחרים שאנחנו כבר מכירים ויודעים,
ונחכה לראות איך זה יתפתח במדינות האחרות.
גם פה המצב לא כל כך שפיר,
ויש כאלה שחולמים להגיע למצב כזה של כיכר תחריר,
גם כן בארץ ישראל מכל מיני סיבות
ונסיבות,
והמצב רעוע.
נראה שקט יחסית,
אבל לא להתבלבל, רבותיי, זה בכלל לא, הכל נפיץ.
הכל ממש נפיץ.
אבל מה שכן, עדיין אני ממשיך להזהיר,
כדי שנהיה מוכנים עד כמה שאפשר. מי שישמע ירוויח, מי שלא, לא ירוויח.
המצב הוא לא כזה שאנחנו יכולים להיות רגועים ושאננים,
משום שהאויבים מחכים להזדמנות אחת בלבד.
וברגע שהיא תגיע,
אנחנו נצטרך להתמודד עם מה שאמרנו בשנתיים האחרונות,
אלפי טילים על ישראל ובפרט על אזור המרכז.
איך בולמים את זה? יש רק דרך אחת.
אנחנו עשינו מבצע גדול של מיליון ושבע מאות חמישים אלף
אנציקלופדיות ברחבי הארץ.
הגענו לאן שהגענו והתוצאות די ברוכות.
אנחנו במבצע שני של תקליטור תורני.
אנחנו מצידנו משתדלים לעשות מה שאפשר,
אבל כל פרט ופרט מוטל עליו לעשות את מה שהוא מחויב כלפי השם,
וגם להשתדל להיות מחויב כלפי הכלל,
משום שאנחנו כולנו באותה סירה.
וכל אחד צריך לדאוג שגם השני ידע ויתקרב,
ויכיר מה חשוב ומה תפעיל,
כדי שלא ניתפס חס ושלום במצב לא נוח,
ואז יכול להיות שיהיה מאוחר.
כי הקדוש ברוך הוא מאוד כועס,
כמו שרואים בעולם את כל השיטפונות והלבות הפורצות
וההוריקנים וכל הצרות שראינו, מראים ונראה
בכל רחבי העולם. העולם מזדעזע מבחינת כוחות הטבע, הם קוראים לזה.
אבל כל זה יד השם בשביל להראות עד כמה הקדוש ברוך הוא כועס,
ושאנחנו נבין, כיוון שאם הוא מכה את הגויים זה סימן בשבילנו.
עד כאן דבריי, ומי שרוצה לשאול שאלות,
בבקשה.
כבוד הרב, אפשר בבקשה לתת ברכה לרפואה? כן.
לרפואת נאור בן מזל וליאור בן מזל?
דחבש? למה?
שלרפואתם?
למה? למה? מה? מה יש להם?
נבעון שרירים.
הם שומרי תורה ומצוות?
כן.
מלא?
כן. באיזה גיל הם?
23 ו-25.
הם יכולים ללמוד?
לא.
הם בהכרה?
כן. נשמוע אם שומעים? כן.
הם יוכלו לשמוע שעתיים קלטות שלי כל יום?
בעזרת השם כן.
נאור ו...
וליאור בן מזל.
וליאור בני מזל יזכו לרפואה שלמה בזכות לימוד התורה.
אמן.
יש עניין שאפילו אם כל עם ישראל יחזרו בתשובה, בואו נצא בהנחה שמחר כל ישראל חוזרים בתשובה, שומרים את כל התורה.
מאלף עד תו, כל המצוות, כל החוקים, כל המשפטים,
עדיין אנחנו במצב לא כל כך טוב, מפני שאנחנו עוברים על השלוש שבועות שרשום בשיר השירים.
כן.
עלייה בחומה, התגרות בהומות ודחיקת הקץ.
כן. זה שלוש דברים שזה חמורים מאוד,
שזה ייהריג ובל יעבור.
מה הרב אומר על זה?
זה לא ייהריג ובל יעבור, זה נכון שיש שלוש שבועות, אבל אם אנחנו נחזור בתשובה אז הכל יהיה בסדר.
הנביא במלאכי בסוף אומר שהוא שולח, הקדוש ברוך הוא ישלח את אליהו הנביא להחזיר את כל עם ישראל בתשובה, אז מה אנחנו צריכים לעבוד קשה?
הוא יחזיר אותנו בתשובה.
זה את האחרונים מה שנקרא,
והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם. בינתיים אנחנו צריכים לעשות עבודה, לא, לא שלא הרבה עבודה.
תזכר למצוות. תהיה בריא.
ערב טוב. ערב טוב. אני רוצה ברכה עבור חמתי.
כוכבה שוקר. מה יש לה?
יש לה מחלת סרטן בקיבה.
והיא שומרת תורה ומצוות?
כן.
ממש ממש?
ממש.
כיסוי ראש מלא מלא מלא?
היא מבוגרת, היא... מאז שהיא נולדה היא...
עם כיסוי ראש... לא, מאז שהיא נולדה היא גדלה בערכים דתיים ממש חרדים. כיסוי ראש מלא מלא מלא מלא? מלא מלא מלא.
טוב.
מה השם שלה?
כוכבה. כוכבה בת? בת רחל.
רחל. רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, ויעתיק את המחלה ממנה לאסד.
אני רוצה להשגעת בערך הבן שלי.
כמה שנים הוא בגאה, בטיפול, והוא לא יוצא מזה.
מה שלמה? שלמה בן מזל.
שלמה בן מזל, רפואת הנפש והגוף מהרה.
בעדתי שתדלי מאוד מאוד מאוד להכניס את כל הסערות בפנוכו.
אשתי הבנתי. עכשיו רציתי עוד לאימא שלי. שרה בטרומיה, היא יכולה כל הזמן. שרה בטרומיה, רפואה שלמה מהרה.
כבוד הרב, אני רוצה ברכה לאחי יהודה מן שולמית.
מה יש לו?
הוא חולה, יש לו שחפת, והוא כבר חודשיים בבית החול. שומר תורה ומצוות? כן.
בטוח? כן. הכול? כן. הוא בהכרה?
כן. הוא יכול לשמוע קלטות?
כן.
תגידי לו שישמע שעתיים תורה כל יום, בסדר? שהרב יברך אותי שאני אצטרך לחזור בתשובה.
טוב, מה שמו קודם?
יהודה בן שולמית. יהודה בן שולמית, רפואה שלמה מהרה.
בעד שמך? אורית בת שולמית. אורית בת שולמית, תזכי לי תשובה שלמה מהרה. אמן.
ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.
אמנם אנחנו חיים בגזרה מאוד קשה של בן קם באביב וחוצפת יסגה,
אבל זקנים בפני נערים יעמודו,
אבל המצב האישי שלי מאוד כואב.
יש לי בן בן עשרים שגידלתי אותו, ומאוד השתדלתי כל השנים האלה לתת לו חינוך פחות או יותר ערכי, תורני.
הילד חי על בן עשרים, הולכים למועדונים בלילה ביום הכי קדוש,
04-0500, לפנות בוקר,
עם ריח של סיגריות, שותים אלכוהול, משתתים,
מעמידים במות
ובעצם עובדים לאלילים.
הקדוש-ברוך-הוא מאריך אפו ולא פוגע בהם.
זה מאוד כואב לי.
אני מבקש מהרב קללה על כל מעמידי הבמות האלה, שהאדמה תבלע אותם,
ושהטילים כבר יבואו כמה שיותר מהר, שתל אביב תהיה שקטה כמו שהיא היתה פעם,
ב-91'. אז אני מצטער להגיד לך שאני לא בלעם ואני לא מקלל.
אני מברך את כולם שיזכו לחזור בתשובה ושיכירו את האמת,
ובשביל זה השתדלנו לחלק כמה שיותר דיסקים שהכירו,
וגם חילקנו המלחמה על תל אביב, 200,000 בתל אביב ובכמה מקומות ברחבי הארץ.
אבל הבעיה הכי חמורה זה הפייסבוק.
והפייסבוק, עכשיו התפרסם מחקר היום ש-20% בארצות הברית מהמתגרשים זה פייסבוק.
אתם יודעים מה זה 20%?
יש שם יותר מ-350 מיליון.
תעשו כמה זה 20% שמתגרשים?
זה רק מהפייסבוק.
זה לא בשבילך אתה.
בקיצור,
זה מפרק משפחות הכי גרוע שיכול להיות.
זה עוד נקרא רשת חברתית ומפרקת את החברה לחלוטין, מפרקת את החברה לחלוטין.
תראו את הכתבה באתר שופר,
אם תוכל להגדיל את זה והם יוכלו לצפות.
20% אתם יודעים מה זה?
ורוב עורכי הדין מוצאים את כל האנשים שעושים את השטויות דרך הפייסבוק ומביאים ראיות בשביל להתגרש.
שמעתם?
מאתרים את התמונות,
את האנשים,
את ההתכתבויות והכול,
וככה גורמים לגירושים וככה מביאים את הראיות,
ובזה נגמר הכול.
היום נכתב שיש שיטה עכשיו שיוכלו לאתר אנשים, כל מי שנכנס לאינטרנט,
יוכלו לאתר אותו לפי הפרצוף שלו בכל מקום שהוא נמצא בעולם.
זאת אומרת, אם מישהו יעלה את התמונה שלך בעקבות מצלמה,
שצילמו אותך באיזה רשת של מכירות,
ויעלה אותה לפייסבוק או לאיזשהו מקום או לאיזה רשת,
שם יש מאגר כמו ביומטרי שירכיב את כל הפיקסלים של הפנים שלך,
ומעטבה הלאה. כל מקום שאתה שוטט באינטרנט או באיזשהו מקום, ידעו איפה היית, מה עשית,
אם צפית בסרט, ראית, העלית חומר או הכול.
גמרנו.
אם עד היום האינטרנט היה מקום שאפשר להתחבא,
היום כולם ייחשפו בו.
וזה דבר שעכשיו עובדים עליו דווקא פה,
בהרצליה,
והפיתוח הזה הוא סנסציוני,
ויכול להיות שיגיע הסוף לחורבן ויהיה חורבן יותר גדול.
אז לכן תדעו לכם,
זה הכלי המשחית הכי גדול שיכול להיות,
כיוון שמשתמשים בו לדברים שהם הבל הבלים,
וככה גורמים לאנשים לאבד את חייהם גם לעולם הזה וגם לעולם הבא.
אז תיזהרו.
והבן שלך צריך להשתדל להביא אותו למצב שיכיר איזה מישהו שהוא בן תורה אמיתי,
לאט לאט ילמד איתו אפילו חצי שעה-שעה בשבוע.
דרך חברוטות אני יודע שהצלנו הרבה יהודים.
הטעם של התורה הוא כל כך טעים, אבל צריך לדעת להטעים אותה.
טעמו ראו כי טוב השם.
אין שום תחליף לטעם התורה.
אין שום תחליף בעולם.
הכל זה הזיות.
הכל זה דמיונות והכל זה לרגעים.
אחרי הרגעים מותשים וזהו.
כל מה שיש זה טעמה של התורה.
והאדם יתמלא חוכמה וגם הנפש לא תימלא,
כי חוכמה אפשר לצבור ולצבור בלי סוף.
הנאות יש להן מגבלה.
גם הנאה של טעם מתוק כמו דבש יכול להיות רק לכמה כפות אולי,
ואחרי זה אתה תקיא את הכל.
אי אפשר. הגוף לא יכול לסבול הנאות יותר מדי.
אבל חוכמה, אדם יכול לספוג ולספוג
ללא הפסקה.
זו חוכמת התורה.
תודה רבה, כבוד הרב. אני מקשיב לך הרבה, ואני בזכותך מחזיק מעמד בכל המצב הקשה הזה. השם יעזור לך שתזכה לראות את בנך וחבריו וכל הנותרים חוזרים בתשובה.
אמן ואמן.
תהיה בריא.
כבוד הרב, האם אפשר ברכיו בבקשה עופרה שלמה?
כן.
למי?
שילה בן שושוי.
מי זה ולמה זה?
הוא עבר ניתוח שבוע שעבר ברגל.
שומר תורה ומצוות? כן.
יכול ללמוד תורה?
כן.
שעתיים ביום?
הוא לומד.
גם עכשיו הוא לומד?
כן, נראה לי.
נראה לי?
איפה נראה לך?
עכשיו, חברים שלו באים, אז הם לומדים.
שעתיים שילמד רצופות בתענית דיבור, שלושה חודשים רצוף.
טוב. מה שמו?
שילה בן שושי.
שילה בן שושי.
השם ירפא אותו ברפואה שלמה מהרה.
אמן. תודה.
ערב טוב. ערב טוב.
אתמול קיבלתי על עצמי ללכת רק עם חצויות ארוכות,
ותברך אותי.
למה לא? בשמחה, מה השם?
אילנית בת רבקה. אילנית בת רבקה,
השם יזכה אותך לתשובה שלמה, בריאות והצלחה, ושלום בית נאמן. אמן.
שלום, כבוד הרב. שלום. רציתי בבקשה ברכה לבת דודה שלי, היא יושבת ממש לידי.
כן.
למה?
לרפואה שלמה.
היא נשואה, אני מבין. נכון. בלי כיסוי ראש. בלי כיסוי ראש. ומה היא צריכה רפואה?
למה?
גילו לה את המחלה, ורציתי שתברך אותה.
את רוצה לחסום אותה שהיא לא תתפרץ?
צריך לחסום את השערות קומפלט,
כמו שהשואלת מדברת,
ובעזרת השם יתברך נתפלל עלייך שהמחלה תיעלם.
כבוד הראש, יש אפשרות שהיא תשים גם פתפייה וכאילו גם כובע או ש... כשהיא תשים מטפחת וכובע,
כובע ומטפחת או שניהם לא פאה.
לא צריך פאה. היה לה עד עכשיו מספיק. עכשיו היא תלך מכוסה כמו שהקדוש ברוך הוא רוצה שלא יהיה קטרוג עליה ולא יהיה לה שום חלילה חולי ומחלה.
נעתיק את זה ממנה למישהו אחר.
כן, שאלה נוספת.
תודה רבה לרם.
שלום, שלום.
יש אפשרות שתדבר עם אמי?
שתשים כיסוי ראש?
מה הפירוש? היא נמצאת פה?
מעל הגברת שדיברה כרגע,
שורה מעליה.
הבנתי.
האם המזהה את הבן?
כן, אם את מציצה זה הוא.
הבן שלך מאוד רוצה שתלכי עם כיסוי ראש.
יש לכם בעיה תימניות, אני אומר לכם.
מה אתן מפחדות מהבגד הזה, הבד?
מה עושה הבד שהוא כל כך מפריע?
מה הבעיה לשים כתר על הראש?
זה כל כך מסובך?
השכר על זה הוא מאוד מאוד גדול,
מאוד מאוד גדול.
זוכים לכל כך הרבה זכויות בזכות זה,
שזה לא יאומן, איך אפשר להפסיד דבר כזה?
הנשים פוחדות מכיסוי ראש יותר ממלחמה.
זה לא מובן.
אפשר להסביר לי אולי מישהי תשכנע אותי למה קשה לשים כיסוי ראש?
תן לה, תן לה.
הבעל רוצה שתחי או רוצה שלא תחי? הבעל לא רוצה שאני אלך, הוא אומר שזה מכוער.
אני שואל, הוא רוצה אישה חיה או רוצה ההפך חלילה?
הוא לא מאמין, הוא אומר, זה לא...
לרופא הוא כן מאמין?
כן. הרופא יכול להבטיח חיים?
לא.
אז מה, אז מה, למה הוא מאמין לרופא, ולי הוא לא מאמין? נגיד הרב יכול להבטיח חיים?
אני יכול לראות תוצאות במקום שהרופאים לא הצליחו,
השם עזר לי שהצלחתי, זה אני יכול לראות.
לראות אלף מקרים כאלה, זה מספיק?
באתר שופר יש... לתת לך את התשובה שלו?
כן, גם. הוא אומר שזה בולשיט, שזה מפוברק.
אין בעיה. אני מאמינה, אני לא... ומה יקרה אם אחר כך חס ושלום יקרה מה שהוא לא רוצה?
אז מה, הוא יחיה כל חייו עם ייסורי מצפון?
יש לו שכל?
ככה מאבדים חלילה אישה?
מחלה זה לא דבר פשוט.
אז לכן צריכים להתמודד עם זה.
עם הכי, הכי סיכויים, לא עם מינימום סיכויים. צריך להגביר כמה שיותר סיכויים.
אז מה הבעיה? למה לא לקחת את זה? מה זה מפריע? הרי זו אותה אישה.
אותה אישה בדיוק.
מה, הוא לקח אותך בשביל הבלונד או לוקח אותך בשביל שאת זה את?
בלונד.
בלונד? אז שהוא ישים פאה על הראש בלונד וייתן לך לשים כיסוי ראש.
זה לא הגיוני לבקש מאישה שהיא תתוותר על החיים שלה בשביל שהיא תהיה יפה עד הרגע האחרון, בעיניו.
מה, אני לא מבין מה הבעיה. את לא מאבדת את האישיות ולא כלום. הראש שלך נשאר במקומו והשערות מכוסות.
בבית אם הוא רוצה,
אז יאללה, תראי לו את השערות. יאללה, שיהיה מבסוט.
את יודעת מה? תעשי לו גם תמונה שתהיה לו בארנק וכל הזמן הוא יסתכל.
מה הבעיה?
אבל בשביל זה לא לתת סיכוי.
כדאי לך להיכנס לאתר שופר ולראות כמה ניסים שם עם נשים שהיו במצב הכי גרוע שיכול להיות, וגברים גם,
ויצאו מזה.
אז למה לא לעשות את זה?
בלי זה אי אפשר שתבינו, אי אפשר, משום שהמקטרג ברגע שהוא קיבל כבר תיק ליד,
הוא מטפל בו עד הסוף. הוא לא מתכוון לוותר.
בשביל שהוא יוותר צריך לשנות את השם, את הזהות.
וצריך גם לתת לו מישהו במקום.
צריך להעביר את המחלה למישהו אחר.
כי הוא לא מוותר, מידת הדין לא מוותרת. אם היא קיבלה ליד מישהו,
היא לא מוותרת.
אז גם אם בסוף תצטרך שזה לא יהיה זה,
אז צריך להעביר את זה למישהו אחר.
ויש שיחה שלמה שנתתי ביזדים בירושלים,
תשמעי אותה, כל השיחה על זה.
ואז תראי בדיוק מה זה אומר.
אבל תראי לו גם מה אני אומר,
שישמע את זה מחר בשידור חוזר,
ושיחליט, תמיד את יכולה לעשות את זה, ותמיד אני אברך.
כן.
יש לי חבר חילוני
שנפל מהדס.
כן. אם אתה יכול להביא לי איזה צה, להחזיר אותו,
לפחות שיתחזק. בן כמה הוא ומה הוא עושה כעת?
הוא בן 17 וחצי, אין לו בית ספר.
מסתובב.
כן.
הבנתי.
בן 17 וחצי.
כן.
תביא אותו אליי, בסדר? בסדר.
תקבע עם החבר'ה שלי ואני אפגש איתו.
בסדר, תודה. תהיה בריא. אם אפשר רק ברכה לחוכמה, רפואה גם?
או, אתה בחור חכם, אני רואה.
השם יזכה אותך לחוכמה ורפואה.
כן, הנה ידידנו משכבר הימים.
תן לו.
עשר שנים עוקב אחריי ולא מגלה לי למה.
כן.
שלום, כבוד הרב. שלום וברכה.
הקהילה שאני מתפלל איתה במודיעין מתכוונת לקיים מחר
ערב התרמה לבניית בית כנסת.
הם מתפללים בקרוון כרגע.
קוראים לזה דינר לערב התרמה הזה.
ואני כמובן מוזמן, אני חלק מהקהילה.
זה מודיעין החילונית אתה מדבר.
כן. כן. לצערנו.
קוראים לחזור בתשובה, בעזרת השם, בקרוב. אמן. בכל אופן,
בערב התרמה הזה הזמינו שני זמרים.
את אוהד מוסקוביץ' ואמיר בן עיון.
כן.
אז השאלה שלי,
האם...
תתרום בלי להגיע.
לא להגיע?
לא.
לא להגיע, לפחות להראות את עצמי,
חוץ יד למישהו, לא יודע.
תתרום, שלח. שבכל זאת ילדינו שאני, אכפת לי.
שלח מעטפה עם התרומה שהתכוונת לתרום.
תגיד, נבצר ממני להגיע בגלל הזמרים, מחטיאי ערוקים. אמרתי, ניסיתי לשכנע אותם כבר הרבה זמן. אין צורך יותר. תקופה ארוכה שאני... עשית את שלך.
מחטיא, עשיתי. הנה תרומתי,
ונזכה לראות בבניין בית הכנסת במהרה בימינו אמן. אמן.
תדאג כבר מעכשיו על חזן טוב אחר כך, למה שלא יהיה לכם בסוף בית כנסת עם חזן כזה גם.
אל תדאג, זה לא יביא אותו לסלסל בקולו.
בכל אופן,
אז אתה אומר שאני אתן להם פשוט באיזושהי הזדמנות אחרת, או כן להגיע לערב מחר? לא להגיע, לתת מעטפה כבר מחר. הרב לאו ידבר שם.
אז מה, אני אשם?
אוקיי.
תהיה בריא. תודה רבה.
רציתי לשאול לגבי מה שאמרת כרגע, שאתה אוסר על... אני לא אוסר, גדולי ישראל וההלכה.
אני לא אוסר, אני רק מוסר את הדברים. כן, הבנתי. פשוט לגבי הזמר ציון גולן,
שהוא שר שירי קודש, הוא לא שר שירי חול.
ואם שרים שירי קודש, אז מה, זה מותר? לא, אני שואלת, מותר לי לשמוע אותו?
לא, הוא אסור ופסול. אסור?
אתמול הוא היה בהרצליה,
הוא שר בתערובת אנשים ונשים.
כיום שמעתי שהוא הפסיק.
לא, הוא לא הפסיק, הוא לא מתכוון להפסיק.
הוא שר אתמול בהרצליה,
תיעדנו אותו, צילמנו אותו,
והוא ממשיך כרגיל עם כל זה.
ואפילו אישה אחת רקדה לפניו ככה, באה לו לבמה ככה, לפני כולם, תימניה כזאת קפיצית,
ועשתה ככה וככה, והוא לא מחה ולא הפסיק ולא כלום. נחמד לו.
טוב, בשביל הפרנסה שלו כנראה. בשביל הפרנסה יש גם רוצחים זכירים.
לא, חלילה וחס. יש גם גנבים.
יש הרבה אנשים שמשתכרים מכל מיני דברים אסורים.
כן, הבנתי.
לא נורא, הוא יחזור בתשובה אולי, כשהוא יהיה זקן.
אוקיי.
לברך אותי.
השם יברך אותך בכל טובה וברכה, בריאות והצלחה.
שידוך.
שידוך הגון מהרה.
תהיה בריא.
שלום כבוד הרב.
א', זכורני שהרב יבטיח לנו שוב מלחמה.
קיץ עבר הרב היה פה.
נכון.
מה קורה איתה?
אם לא שמת לב, אני אומר שהעניין הולך ומתהדק.
ואם הקב' ברוך הוא מעכב, אתה כועס עליו?
לא, אז בשלום. פשוט, אתה יודע, זה מפחיד את האנשים.
זה באמת מפחיד, כי כשזה יהיה, זה יהיה באמת מפחיד.
אתה רואה שהגשם מפחיד, אז כל שכן אם זה יהיה מטר של טילים.
כולם מים, זה לא רציני.
אנחנו פה לא זכינו לקבל מים כמו שצריך.
תסתכל אם באתר יעלו כבר את הברד ביוהנסבורג.
תסתכל אם יש כתבה כזאת.
אני אראה לך תכף משהו,
תגיד לי אם זה מפחיד או לא, אם תקבל חבילה כזאת של פינג פונג מקרח בראש,
נראה אם אתה תגיד לי שזה לא מפחיד.
אבל בסדר, נראה אם זה כבר עלה.
תקיצר, תאמרו לי שהמלחמה נדחתה.
המלחמה הייתה צריכה להיות כבר ב-2010,
באוגוסט, כמו שאמר אשכנזי,
והצבא היה מוכן
ל-100% מלחמה בהיקף של כל האויבים מסביב, כולל טורקיה.
זה ויקילקס.
פרסמו שאשכנזי אמר את זה במסמכים פנימיים פה בתוך הצבא.
זה שהקדוש ברוך הוא מסבב הסיבות והחליט מסיבותיו הידועות לו בינתיים להשהות את זה,
עד שאולי נספיק עוד קצת לעשות משהו,
אנחנו רק נודה לו על כל עיכוב ועכבה.
אבל שום דבר לא השתנה מהכוונה של האויבים שעומדים עם הנשק מוכן בדרוך להפציץ אותנו בכל עת.
אני ארצה לראות אותך, ואני מקווה שנהיה בחיים אחרי,
ואז תגיד לי אם צדקתי או לא.
לא, בעזרת השם, כי הרב היה פה בקיץ ואמר לנו, תתכוננו. מה זה בקיץ? אני מלפני שנתיים כבר אמרתי, תתכוננו. לא, בסדר. ועדיין אני אומר, היו מוכנים.
אבל לא מוכנים למתקפה, מוכנים עם תשובה.
כן, ודאי.
ודאי. עוד משהו, עוד משהו, עוד משהו, ולגבי הזמרים.
כן.
יש, מה שנקרא, דבר שהציבור לא יכול לעמוד בו.
זה רע שהציבור לא יכול לעמוד בו.
כי אי אפשר לעשות הכללה על כל זמר וזמר, כי חלק מהזברים כן מרכידים לא מעורב,
וחלק אולי, בוא נגיד ככה,
רובם או כולם לא מרכידים מעורב.
אולי הישיבה היא ביחד, כן, אבל לא מרכידים מעורב בכל מקרה. יש לכם בטבול, אני מצטער מאוד.
האיסור חל על כל מי שמופיע בערבי שירה,
אפילו שיש הפרדה גמורה.
אנחנו רואים שהערוצים החרדים,
החרדים בראשם,
כל ברמה,
גם לסידו של הרב עובדיה,
שלא אוסרים את הזמרים מהזמרים הללו.
כל בעורמה זה רדיו שהוא יותר גרוע מחילוני,
הרדיו עצמו מחטיא רבים,
הרדיו עצמו מביא את הזמרים שהרב עובדיה בראשו,
כמו שאתה אומר,
אוסר להשמיע אותם באיסור גמור,
ולא עוד,
אלא שלפני שלושה שבועות הוא התבטא ואמר שכל ערבי השירה הם אסורים.
זאת אומרת,
הרב עובדיה אסר אפילו בנפרד.
הנה אני אראה לך על המסך את החתימה שלו על מה שהוא אסר.
ואם קול בעורמה מביאים את הזמרים שהוא אומר שאסור להזמינם אפילו לאירועים הגונים אסור להזמינם והם מביאים אותם פיזית לשיר באולפן,
אז הם עוברים על דברי מרן.
אבל בהופעה האחרונה שהייתה בירושלים,
הרב עובדיה השתתף בזמר, ציון גולן, לדלת הזמן. הרב עובדיה השתתף בגלל שראובן פנחס הונה אותו,
שציון גולן חזר בתשובה.
ואחרי שציון גולן לא חזר בתשובה, כמו שהוכחנו כבר שבע פעמים עם צילומים ותיעוד,
אז התברר שהונו את הרב עובדיה יוסף, לצערנו הרב,
כמו שעשו את זה לפני מספר שנים עם שווקה.
והיום שווקה לא נכנס לביתו של הרב
והוא משוקץ משם.
אז לכן אתה צריך להבין,
זו הייתה מטרתנו,
שלא יכשילו את הרב בדבר הזה ויציגו בפניו מצג שווא.
אבל מה לעשות, בשביל כסף אנשים מוכנים לעשות,
גם את הגרוע ביותר,
לבוא לגדול דור ולספר לו בדיות.
אי אפשר להגיד שהערוצים טועים.
לא טועים חלילה, מטעים.
אם הם היו טועים, היה לימוד זכות עליהם.
הם מטעים במזיד.
זה שיש שם רבנים,
זה החלק הכי יפה שיש שם.
אבל לצערנו גם חלק מהרבנים משמשים שופר למה שהם עושים. מצד אחד הם אומרים שאסור באמת ערבי שירה,
כמו הרב אבוטבול,
ומצד שני הם אומרים שלשמוע את הזמרים אין איסור.
אז הם אומרים את מה שהם אומרים.
אבל גדולי ישראל הגדולים אמרו שאין לשמוע.
אבל נגיד שהם אומרים, והם אומרים,
למרות שזה לא שווה.
אבל הם אומרים שאסור להשמיע את הזמרים הפסולים בערבי שירה.
אסור.
אז איך הם נותנים שיביאו אותם נגד מרן לאותו רדיו שבו הם נמצאים?
היו צריכים למחות בהם,
אבל לא עושים כן.
מוחים במי שמוחה כמוהם,
מוחים במי שמוחה כמוהם נגד ערבי שירה,
ולא מוחים בזמרים.
לא שמענו שום רב מהרבנים האלה שימחה בזמרים,
או יפנה אליהם,
או יגיד להם לתקן את דרכם,
או יגיד להם שהם עוברים איסור.
לא ראינו אחד מהם שפונה אליהם בשביל לשנותם מדרכם,
אלא רק מכשיר אותם.
מכשיר אותם פשוט.
כאילו זה כשרות. יש על מי לסמוך?
לא.
אבל יש הרבה אנשים שמתירים.
אז אמרתי, אין הרבה שמתירים.
יש משפחת יוסף שמתירים.
אין מישהו אחר שמתירים.
משפחת יוסף מתירים.
אבל כל גדולי ישראל,
גם ספרדים וגם אשכנזים,
בני מאה,
הרב אלישיב,
אתה אומר, זה לא חתום שם.
חתום. הרב עובדיה?
לא בזה, בקודם.
בקודם תסתכל שהרב עובדיה חתום בחתימת ידו, הנה, והחתים אותו בנו הרב דוד יוסף.
הנה, תקרא למעלה, סעיף א',
וכבר אסרו כל גדולי ישראל באיסור גמור את ערבי השירה אפילו בנפרד.
בהמשך כתוב,
האיסור חל הן על המארגנים והן על המשתתפים,
גדולים וקטנים, אנשים ונשים.
אם אתה תהיה,
או הילדים שלך, או הצוציקים שלך,
יהיו שם, אתם עוברים איסור.
מכל שכן האיסור על הזמרים וחזנים שהם מחטיאי הרבים. אתה שומע?
שמעת?
אז אם הם מחטיאי הרבים, אתה יודע מה פסק עליהם הרמב״ם. שאין להם חלק לעולם הבא והם לא מצטרפים למניין,
כמו שאמר הרב בן ציון מוצפי,
והרב רצבי, בפסק הלכה שהם פסקו.
אז זאת אומרת, אתה צריך לדעת במי מדובר.
ואם אתה נהנה לשמוע את קולם של אנשים כאלה,
אז אתה בבעיה.
אתה יודע שבסימן נג', לא רק אני הרבה בעצם. לא אכפת לי מה אחרים, אני מדבר איתך.
בסימן נג', בילקוט כמדומני, כתוב שם,
שמי ששולח את הילדים שלו לבית ספר, שזה מעורב,
אסור לשמוע את קולו כשהוא חזן.
אתה מכיר את זה?
מי ששולח את ילדיו לבית ספר מעורב, בנים ובנות,
אסור לו להיות חזן.
אז אני שואל אותך שאלה.
מי שנותן לאנשים להיות בהופעה כזאת פרוצה מעורבת,
של נשים שרות באוזני הגברים,
מהוללות ומתהוללות,
ורוקדות ומניעות איברים,
והכול לעיני כולם, ובפרט לפני הזמר,
הוא ראוי להיות חזן, מותר לשמוע אותו.
מה השכל ומה הסברה?
זה אותו, אותו בעלי ילקוט.
ערב, למה, בוא נגיד, עד לפני כמה שנים,
כשהיה את הערבים האלו,
אף אחד לא קם, גם ערב לא קם.
אף אחד לא קם נגד הדבר הזה. אתה לא יודע מה אני עשיתי. אם היית יודע, היית יודע שלפני 25 שנה,
אולי כשהיית עוד בית ספר יסודי,
אני כבר דיברתי עם ציון גולן בעצמו,
וניסיתי לשכנעו,
והוא לא רצה לשמוע,
ואמרתי לו שאני אעזור לו גם שירוויח כסף,
והוא לא רצה.
ולא רק זה,
תמיד דיברתי,
ויש לי גם קלטת שנקראת זנב
לאריות או ראש לשועלים.
תשמע אותה, שדיברתי על ציון גולן,
ודיברתי איתו.
הוצאתי מאה אלף קלטות
נגד הזמרים שמרקידים מעורב. מאה אלף.
רק הרב הוציא את זה.
אני, אני. כן, רק הרב.
אז מה אתה רוצה? מי עוד?
זהו.
אה, לא טוב?
לא, כלומר, הרבנים אחרים לא הצטרפו, לא הצטרפו לעולם. אין, יש מלפני 83 שנה כבר איסורים של גדולים,
שהצגנו אותם והציג אותם רבי יעקב יוסף, כשהיה לידי,
כשהייתי בבית הכנסת שלו,
והציג את האיסורים של שבעה אפילו בשבע ברכות שיושבים,
שאם לא ישבו נשים בחדר נפרד וגברים בנפרד, אי אפשר לקיים דבר כזה. 83 שנה חתומים כל גדולי ישראל.
אתה שומע?
בסעודת מצווה של חתן וכלה,
אם ישבו בני המשפחה, אתה שומע?
אתה, המשפחה שלך, מתחתנת עם המשפחה שלי.
אני לא מכיר את בניות הדוד שלך,
אתה לא מכיר את שלי.
אנחנו לא יכולים לשבת בחדר אחד.
רק הגברים לחוד והנשים לחוד.
אין כזה דבר שבע ברכות ביחד.
אם כן, עוברים על חרם של הקדמונים.
אז לשבת בערב של הוללות,
שכל כולו שירה וזמרה והוללות. בנפרד.
בנפרד אפילו, בנפרד אפילו.
זה מה שכתוב.
הרב עובדיה חתום על בנפרד שזה אסור.
הרב חתימות, אתה יודע מה ששמעת מהרב עולה שאומר לגבי הגיור.
כשהוא היה אצלו, אצל הרב עובדיה. מה הקשר? אתה רוצה להגיד שהרב לא חתם? לא, שהסיקו את החתימה שלו. אתה רוצה להגיד שהרב לא חתם? אתה רוצה להגיד שהוא היה לבוש פיג'מה והוא חתם?
מה אתה רוצה להגיד?
הרב דוד יוסף אומר שישב חצי שעה עם אבא שלו והסביר לו את כל מה שהגיא בד.
הרב טוביה וייס אמר לו ואביו הסכים וחתם אחרי חצי שעה של הסברים.
זה לשון הרב דוד יוסף.
אז גם אם אחרי זה אתה מזלזל בחתימתו,
יש לך בעיה. אמרתי מה הרב אליהו שאומר לגבי ה... מה שאמרו אחרים זה לא ענייני. אנחנו מדברים על זה ואל תלמד מזה לזה. לא, החזיקו את החתימה שלו.
מה אכפת לי? מה אתה מספר? סיפורים אני יכול לשמוע. אני מדבר איתך על עובדות.
מה אמר לי הרב דוד יוסף אתה יכול לשאולו ופרסמנו את דבריו בגנזי המלך.
תלוי איך מגישים את זה לרב.
חרות חלק, הבנתי.
בקיצור אין שום בעיה אתה החכם הכי גדול שלמה היה צריך ללמוד ממך אשריך.
זכית להתבטא ולהביע חוכמתך אשריך.
נכון.
בכלל בימות החול אסור לשמוע מוזיקה סתם רק חולים ומדוכאים.
כן. זה מביא קצת שמחה, לא? לאנשים. אין שום בעיה, אתה יכול לשמוע מאלכוהול אם כבר. לך עד הסוף, על הטול, לך.
לא לדבר קיצור. למה לא? למה לא?
למה לא? למה? למה? יש לך פסוק אפילו.
ייני, שמח לבב אנוש, יאללה, חרטט אותה ותמשיך.
כן, יאללה, תודה.
בוא, הנה הברד, הברד, יא חביבי, יא חביבי.
חביב, חביב.
תודה.
יפה, לא? בראש העין כזה דבר? נחמד.
ערב טוב. ערב טוב.
אני בחורה מתחזקת,
והתחלתי ללכת עם גרביים, ובעצם אני לא מבינה את המשמעות של למה צריך ללכת עם גרביים בכלל. איפה זה כתוב?
פשוט לא מראה אישה טפח,
משום שטפח באישה ערווה אם היא מראה מגופה.
למעט הפנים, כפות הידיים והרגליים.
כפות הרגליים.
כל השאר צריך להיות מכוסה ושלא ייראה טפח באישה.
זה, אילכות צניעות
של אישה יהודייה.
תודה.
ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. קודם כל, נתבקשתי למסור תודה לכבוד הרב מחבר שעובד איתי, ששמע אותך לפני די הרבה שנים,
חזר בתשובה חזק מאוד,
הוא ואשתו, וכל הילדים שלו גם לומדים במוסדות חרדיים.
שהרב ייקח בחשבון שהזכויות שמורות בשבילו. תודה, תודה.
בנוסף, גם הרבה בעבודה, גם הפסיקו לשמוע את הזמרים בזכות הרב.
ברוך השם. ושומעים גם יותר דברי תורה.
וגם תודה ממני אישית,
שאני שומע הרבה את כבוד הרב מאוד מחזק.
תודה. תהיה בריא.
זהו.
זהו. אשריך ואשרי חלקך תזכו לעלות במעלות התורות.
יהודי יקר, יהודיה יקרה,
הוצגה לפניכם תאימה מתורתנו הקדושה.
אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולעמת את האמונה,
אינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,
רחוב מתתיהו 10 בני ברק,
או לטלטל למספר 03-677779 וגם לפקסס ל-03-6765320.
כתובתנו באינטרנט.
www..sופר.net ניתן לצפות בחינם באתר שופר בלמעלה מ-500 ההוצאות של הרב אמנון יצחק שביטה.
ולכן, ניתן לרכוש משרדי שופר בעברית ובצפייה.
שחרור אונים
אינציקלופדיות ספר עולם התשובה
ניתן להוריד הרצאות לנגן mp3.
כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת,
וחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.