להתפלל ולשמוח בחלקי, לא סותר?
- - - לא מוגה! - - -
יש שני דברים שנשמעים כסתירה כביכול.
אחד שאם בן אדם יש לו חיסרון במה שהוא צריך להתפלל עליו,
וכביכול מצד שני הוא אמור להיות שמח בחלקו.
אז איך זה מתיישב?
לדוגמה אם אדם יש לו חיסרון אם נקרא לזה חיסרון יש לו עוני
אז הוא מתפלל שהשם יסיר את העוני ממנו אבל בינתיים הוא יכול לשמוח בחלקו
למה?
כי החובות שלו בתור עני קטנות
הוא לא חייב לתת צדקה לכל בן אדם כי אין לו כסף
הוא לא חייב בדבר זה ואחר כל מה שמחייב עשיר לא מחייב את העני
אז נפחתו החיובים שלו
ממילא הוא ייכשל פחות
גם לא בטוח אם יהיה לו עושר הוא יקיים את כל הדינים שצריך עשיר לקיים
אז יכול להיות שזה יהיה לו למכשול עוון
ויכול להיות שבגלל זה השם לא נותן לו כי הוא מכיר את טבעו שאחר כך הוא לא יעשה את מה שצריך לכן הוא לא רוצה להפיל אותו
אז ככה הוא צריך להתפלל שמצבו ישתפר
וכמובן שאם ישתפר הוא יקיים גם את כל מה שצריך
ובינתיים הוא צריך לשמוח בחלקו אם השם בינתיים חושב שזה מה שאני צריך
אז זה מה שאני צריך
אם הוא היה חושב אחרת ודאי שהוא היה נותן לי
כמו שהוא חשב שצריך שתי עיניים ולא עין אחת
ונתן לי שתיים לא אחת
ושתי אוזניים לא אחת
ושתי ידיים ולא אחת וכן הלאה הוא יודע כמה לתת