אין שום ויתורים - זה סוד המשפט!
- - - לא מוגה! - - -
אמרו חכמים זיכרונם לברכה שמשה רבנו אמר לקדוש ברוך הוא בעלילת הבעלנו
כי החטא הזה של ודיברתם אל הסלע
זה לא היה מובן
זה היה חטא
שמן הנמנע להשיגו
ומשה מכנה את החטא הזה עלילה
כי הוא אמר לו קח את המטה
וגם אמר לו ודיברתם על הסלע ותמיד מה הוא היה עושה עם המטה? מכה
אז זה כאילו עלילה
ומה כתוב בפסוק? שהקדוש ברוך הוא נוקם
על עלילותם אפילו שאתה קורא לזה עלילה ואפילו שאתה אומר שאי אפשר היה שלא לטעות בזה
בכל אופן נוקם
ולא ויתר להם בכלל לא תבואו אל הארץ
זה סוד המשפט, אין שום ויתורים
כותב
הרמחל
הלומד תורה ורואה את חומר הדין
מיד הוא בא לידי זהירות
חביבי לא רוצה להתעסק, עזוב
ברגע שאתה רואה שאחד קיבל זץ מחשמל
ונהיה פחם
אתה לא נוגע בחשמל יותר, אני לא חשמלאי, לא נוגע
נגמר, לא מתקרב לחשמל
זהירות
אם אתה רואה שהקדוש ברוך הוא העניש ככה את הגדולים ביותר בעולם
ולא ויתר להם מה יהיה איתנו
מה יהיה איתנו
אז מה עצה? זהירות
זהירות
כשרואים את אברהם
שהיה אהוב לכונו
אברהם או אבי השם העיד עליו
אחרי כל האהבה הגדולה הזאת נענש על מה?
שאמר ארבע מילים
במה אדע
כי יירשנה
איך אני יודע שזרעי ירשו את הארץ?
או לפי מנדט אמר לא יכלו
איך אני יודע במה אדע? אמר לו, אה, ארבע מילים אמרת, נכון?
במה אדע כי יירשנה ידוע תדע
כי גר יהיה זרעך בארץ אל אלוהים ועבדום וחינו אותם ארבע מאות שנה
על כל מילה ששאלת שלא במקום, מאה שנה זרעך יהיו עבדים במצרים.
שמעתם?
יש ויתור?
מה הוא אמר?
מה הוא אמר? הוא התריס? הוא אמר משהו קשה? מה הוא אמר? שאל שאלה.
במה אדע?
אין לנו מושג אפילו מה גודל הקדושה של המילים האלה שהוא אמר.
הרי ישראל זכו בקורבנות בזכותו.
ולמרות זאת נענש אברהם אבינו.
אז כשלומדים ומתבוננים בזה, איך שהתורה מדקדקת ומענישה על כל חטא דק מן הדק
כחוט הסערה,
מכירים את חומר הדין
ומתחילים להבין מה זה משפט.
וכשמבינים,
אז אין להקשות למה הקדוש ברוך הוא לא ותרה.
כאילו, מבקשים שהאמת לא תהיה אמת, החסד לא יהיה חסד והמשפט לא יהיה משפט.
וזה דבר נמנע, כי זאת מציאותה
ומהותה של המידה הזו, משפט.
במדקדקים קחו את הסערה בתכלית הדקדוק.
אז אין ויתור.
כי בוויתור אין משפט.