עם עובדות לא מתווכחים! - חלק ב

- - - לא מוגה! - - - 

? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ? ?

נינוי, ברג'יפה, נינוי, את עוד לא מכירה אותי.

חשבת שאת עוזרת לרפי, רפי, רפי?

אמנם אתם מאותה רשת ויש לכם רשת ללכוד כל מיני אנשים אבל קטנה עליי התוכניות שלכם.

אני עושה עלייך תוכנית, וואחת תוכנית,

והיום אני אראה רק פרומו קטן.

התוכנית הייתה 15 דקות וחצי בערך, זה המון, בפריים טיים, פריים טיים.

וכמובן ששמו את התמונות שלי גדולות, משהו כמו אייתולה,

ככה בגדול.

כן, דיברו על שני אנשים,

אני אמנון יצחק,

בלי תוארם, היא הרבנית לינוי והרב מורדכי בלוי.

אבל אותו לא שמו לידי למרות שאמרו שהוא גם קיצוני.

עדיף לשים שתיים אמנון יצחק במקום אחד ואחד, בגדול כזה, ככה,

טהרן כאן, משהו כזה, איי איי איי.

קוראים לתוכנית שלנו 90 מעלות.

You will see, end will be,

very happy.

Thank you.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח,

והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

בערב הזה יהיה לרפואה שלמה מהרה לאלימלך בן שפרה.

רפואה שלמה מהרה.

אמן.

ולאמנון בן רעיה ורינת בת פרחה, הצלחה בכל העניינים,

ומאור יאיר בן רינה, זיווג הגון. אמן. ולרפואה שלמה לשרה רסיה בת מרים וגיתאי בן גשא מהרה.

אמן. יופי, נפלאים אתם.

היום, בשונה מפעמים קודמות ואחרות,

בפרשת השבוע יש לנו את עניין השבת הקדושה,

ואנחנו נראה עכשיו מה מעלתה של השבת של מי שזוכה,

ונראה גם קצת כמה מהלכות שהרמב״ם מביא בעניין השבת.

מצוות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בדברים שנאמר,

זכור את יום השבת לקדשו,

כלומר זוכריהו זכירת שבח וקידוש,

וצריך לזוכריהו בכניסתו וביציאתו,

בכניסתו בקידוש היום וביציאתו בהבדלה.

ארבעה דברים נאמרו בשבת,

שניים מן התורה ושניים מדברי סופרים,

והם מפורשים על ידי הנביאים שבתורה זכור ושמור,

ושנתפרשו על ידי הנביאים כבוד ועונג,

שנאמר, וקראת לשבת עונג ולקדוש אדוני מכובד.

איזהו כבוד?

זה שאמרו חכמים שמצווה על אדם לרחוץ פניו,

ידיו ורגליו בחמין בערב שבת,

מפני כבוד השבת.

הוא מתעטף בציצית ויושב בכובד ראש,

מייחל להקבלת פני השבת,

כמו שהוא יוצא לקראת המלך.

החכמים הראשונים היו מקבצים תלמידיהם בערב שבת ומתעטפים ואומרים בואו ונצא לקראת שבת המלך.

לכן נוהגים התימנים עד היום בליל שבת גם להתעטף בטלית.

ומכבוד השבת שילבש כסות נקייה ולא יהיה מלבוש החול כמלבוש השבת.

ואם אין לו להחליף משלשל תליתו כדי שלא יהיה מלבושו כמלבוש החול.

ועזרה תיקן שיהיו העם מחפשים בחמישי מפני כבוד השבת.

אסור לקבוע סעודה ומשתה בערב שבת, הכוונה יום שישי, מפני כבוד השבת.

ומותר לאכול ולשתות עד שתחשך.

ואף על פי כן מכבוד השבת,

שימנע אדם מן המנחה ולמעלה מלקבוע סעודה כדי שייכנס לשבת כשהוא מתאווה לאכול.

מסדר אדם שולחנו בערב שבת,

ואף על פי שאינו צריך אלא לך זית.

וכן מסדר שולחנו במוצאי שבת,

ואף על פי שאינו צריך אלא לך זית

כדי לכבדו בכניסתו וביציאתו.

וצריך לתקן ביתו מבעוד יום מפני כבוד השבת,

ויהיה נר דלוק ושולחן ערוך,

ומיתה מוצעת שכל אלו לכבוד שבת הן.

אף על פי שיהיה אדם חשוב ביותר, ואין דרכו לקחת דברים מן השוק,

ולא להתעסק במלאכות שבבית,

חייב לעשות דברים שהן לצורך השבת בגופו,

שזהו כבודו.

חכמים הראשונים מהם מי שהיה מפצל העצים לבשל בהן,

ומהם מי שהיה מבשל או מולח בשר,

או גודל פתילות או מדליק נרות,

ומהם מי שהיה יוצא וקונה דברים שהן לצורך השבת ממאכל ומשקה,

אף על פי שאין דרכו בכך.

לכל המרבה בדבר זה, הרי זה משובח.

איזהו עונג?

זה שאמרו חכמים שצריך לתקן תבשיל שמן ביותר,

ומשקה מבוסם לשבת,

הכול לפי ממונו של אדם.

וכל המרבה בהוצאת שבת,

ובתיקון מאכלים רבים וטובים,

הרי זה משובח.

ואם אין ידו משגת אפילו לא עשה אלא שלג וכיוצא בו משום כבוד שבת, הרי זה עונג שבת.

ואינו חייב להצר לעצמו ולשאול מהאחרים כדי להרבות במאכל בשבת.

על זה אמרו חכמים,

הראשונים עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות.

מי שהיה ענוג ועשיר,

והרי כל ימיו כשבת צריך לשנות מאכל שבת ממאכל החול,

ואם אי אפשר לשנות,

משנה זמן האכילה,

אם היה רגיל להקדים, מאחר, ואם היה רגיל לאחר, מקדים.

חייב אדם לאכול שלוש סעודות בשבת,

אחת ערבית ואחת שחרית ואחת במנחה,

וצריך להיזהר בשלוש סעודות אלה שלא יפחות מהן כלל,

ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה,

סועד שלוש סעודות,

ואם היה חולה מרוב האכילה או שהיה מתענה תמיד,

פטור משלוש סעודות,

וצריך לקבוע כל סעודה משלושתן על היין ולבצוע על שתי כיכרות,

וכן בימים טובים.

אכילת בשר ושתיית יין בשבת עונג הוא לה,

והוא שהייתה ידו משגת,

ואסור לקבוע סעודה על היין בשבת ובימים טובים בשעת בית המדרש,

אלא כך היה מנהג הצדיקים הראשונים,

מתפלל אדם בשבת שחרית ומוסף בבית הכנסת,

ויבוא לביתו ויסעוד סעודה שנייה,

וילך לבית המדרש,

יקרא וישמע עד המנחה, ויתפלל מנחה,

ואחר כך יקבע סעודה שלישית על היין,

ויאכל וישתה עד מוצאי שבת.

זה מה שנוגע לדרשה שאני הולך להגיד לכם עכשיו.

אז שמענו שצריך לענג את השבת וכולי וכולי וכולי.

עכשיו,

בסוף אומר הרמב״ם,

השבת ועבודה זרה,

כל אחת משתיהן שקולה כנגד שאר כל מצוות התורה.

והשבת

היא האות שבין הקדוש ברוך הוא ובינינו לעולם.

לפיכך,

כל העובר על שאר המצוות,

הרי הוא בכלל רשעי ישראל.

אבל מחלל שבת בפרהסיה,

הרי הוא כעובד עבודה זרה,

ושניהם כגויים לכל דבריהם.

לפיכך, משבח הנביא ואומר,

אשרי אנוש יעשה זאת, ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו,

הכוונה מלחלל אותו,

וכל השומר את השבת קלקטה,

ומכבדה ומענגה כפי כוחו.

כבר מפורש בקבלה שכרו בעולם הזה,

יתר על השכר הצפון לעולם הבא,

שנאמר, אז תתענג על אדוני והרכבתיך על במותי ארץ,

והאכלתיך נחלת יעקב אביך,

כי פי אדוני דיבר.

עד פה ברור?

אז הרמב״ם, אני חוזר מה אמר.

כל השומר את השבת קלקטה,

ומכבדה ומענגה כפי כוחו,

כבר מפורש בקבלה,

שכרו בעולם הזה,

יתר על השכר הצפון לעולם הבא,

שנאמר, אז תתענג על אדוני והרכבתיך על במותי ארץ,

והאכלתיך נחלת יעקב אביך,

כי פי אדוני דיבר.

מדגיש הרמב״ם,

שמלבד השכר הצפון לאדם, לעולם הבא,

אחרי שקיים האדם מצוות עונג שבת,

בא לו השכר בעולם הזה של אז תתענג על אדוני,

שזה השיא של השיאים, שאדם יכול להתענג על השם.

היינו שנותנים לו את האפשרות והכוח לבוא

למדרגה נעלה כזו של להתענג על השם.

ואנו רואים כמה עזר מן השמיים הבטיח הקדוש ברוך הוא על קיום דבר זה,

מי ששומר שבת.

נותנים לו כלים מיוחדים,

נשמה יתרה,

כדי שיהיה לו הכוח לאכול ולשתות ולשמוח,

ולהתענג בשבת בשתיית היין,

כדי להתענג על השם בעונג שבת.

והרי ידוע כי בכל דבר הובטח לאדם שהבא לטהר,

מסייעין אותו מן השמיים,

וזוהי הבטחה כללית בכל עניין.

אבל כאן בא בקבלה,

ככה מביאים הנביאים,

הבטחה על שכר מיוחד של אז תתענג על אדוני.

ולא שכר לעתיד לבוא אלא מיד בעולם הזה,

מפני שזו לא מילה קטנה להגיע למדרגה גבוהה כזו, להתענג על השם,

שזה העניין של קדושה.

קדושה זו מעלה של שלמות שמגיעים אליה אחרי ההשתלמות

בכמה מידות, כמו שמבואר בכל ספר מסילת ישרים,

שזו עבודה מחושבת מראשה ועד סופה,

עד שמגיעים לאותה דרגה עליונה שעליה אומר המסילת ישרים,

שתחילתה זה עבודה,

בסופה גמול מתנה מן השמיים. זאת אומרת, כל שבידינו לעשות זה להשתדל,

אבל באמת בסופו של הדבר, בדרגה הזאת,

הקדוש ברוך הוא נותן גמול על ההשתדלות המקסימלית מצידנו,

נותן לנו מתנה מן השמיים להגיע לדרגה הזאת של הקדושה.

והנה בשבת קודש

אנו מדלגים על כל המדרגות של שלמות שהמסילת ישרים אומרת,

וכל אחד יכול להגיע על ידי שלמות זו ביום שבת קודש,

שהרי הובטח עזר מן השמיים ביצירת נשמה יתרה.

ובואו תשמעו גמרא מדהימה,

הגמרא בשבת י'

עמוד ב',

תניא,

תניא נמי אחי,

לדעת כי אני אדוני מקדישכם,

הפסוק אומר, לדעת

כי אני אדוני מקדישכם.

אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה,

מתנה טובה יש לי בבית גנזי בשבת שמע,

ואני מבקש לתנא לישראל, לך והודיע עם.

אתם יודעים מה זה מתנה יש לי בבית גנזי?

תחשבו רגע.

אדם עשיר.

אדם עשיר.

יש לו הרבה כסף.

איפה הוא שם את הכסף?

בבנק, נכון?

נכון?

והבנק מכיל את כספו. לדוגמה,

עכשיו עיכלו

למועמר קדאפי 50 מיליארד.

זה הרבה כסף, לא?

ואיפה זה נמצא?

בכל מיני בנקים.

זה רק מה שתפסו.

וזה נמצא בשווייץ, בחלק מהמקומות.

ובשווייץ יש מרתפים ענקיים של מטילי זהב.

אז זה אוצרות על אוצרות של אוצרות. אתה נכנס מחסנים אדירים.

הכל זהב.

זה בנק אחד,

שני בנקים, שלוש. קח את כל הבנקים בעולם

עם כל הכסף.

יא חביבי, זה מלט אלפים, אה?

מה זה אצל הקדוש ברוך הוא?

אפילו לא גרגיר חול.

העולם הזה

הוא רק אחד מיני אין ספור עולמות

שברא הקדוש ברוך הוא.

וכל אלה זה גלוי לעיני כולם. הנה אנחנו רואים, רואים את עולמנו, רואים בטלסקופ, רואים שם, רואים פה, רואים שם, רואים עולמות, גלקסיות, הכול.

כל זה,

כלום, זה גלוי.

זה גלוי. זה כסף שמוציאים מהארנק, כמו שאומרים.

אבל מגלים לנו חכמים שיש לקדוש ברוך הוא

בית גנזיו, בית גנזיו. יעני, מה זה בנקים?

כל העולמות כולם

זה הגלויים, זה אפס לעומת בית הגנזים. אז מה יש לו בבית הגנזים?

עם כל העולמות האלה שגלויים זה ככה,

מה יש לו בבית הגנזים?

אז הוא אומר, בתוך בית הגנזים שלו

יש לו מתנה אחת גנוזה.

עוד בתוך כל הבית גנזים יש מתנה שהיא בגנזי הגנזים גנוזה.

מה זאת המתנה הזאת?

שבת שמע.

וואו, וואו, וואו. מה מחביא שם הקדוש ברוך הוא?

מחביא את המתנה הגנוזה ביותר בבית גנזיו, לא של שווייץ,

של הקדוש ברוך הוא.

איך קוראים לה? שבת.

הוא אומר למשה רבנו, תשמע, משה,

יש לי מתנה גנוזה בבית גנזי,

ואני מבקש, ניתנה לישראל,

לך בהודיעם.

לך תודיע להם.

מה זה לך בהודיעם?

מה זה לך בהודיעם?

מכאן אמר רבן שמעון בן גמליאן,

הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו.

שמעתם?

מי שרוצה לתת פת לתינוק צריך להודיע לאמו.

למה צריך להודיע לאמו?

יש כמה טעמים.

אבל תכף נעמוד עליהם.

ממשיכה גמרא ואומרת, מה יעביד ל...

מה הוא עושה, מה עושה לו, לתינוק, מה עושה לו?

אמר רבא יש, שף להם מישחה ומאלי לכוחלה.

מה עושה?

שם לו שמן פה על המצח לילד,

ככה מורח לו פה,

או שם לו כחול,

כן? צבע מסביב לעין.

נו, אומרת הגמרא,

הנה,

ואמר רבי חמא ברבי חנינא נותן מתנה לחברו,

אין צריך להודיעו,

שנאמר ומשה לא ידע,

כי קרן עור פניו.

השם נתן לו מתנה,

קירון עור פניו,

הפנים שלו זרחו בצורה מדהימה,

והקדוש ברוך הוא לא הודיע לו.

אתה אומר שהרוצה ליתן מתנה לחברו צריך להודיעו,

והנה אנחנו שמענו שרבי חמא ברבי חנינא אמר שהנותן מתנה לחברו אין צריך להודיעו,

ומאיפה הוא לומד? מפסוק אחר,

ומשה לא ידע,

כי קרן עור פניו, אז לא הודיעו לו.

אומרת הגמרא, לא קשיא.

כאן מדובר בדבר שעשוי להתגלות,

וכאן מדובר בדבר שלא עשוי להתגלות.

זה שהקדוש ברוך הוא נתן לו קירון עור,

זה דבר שעשוי להתגלות, כי ברגע שקרן עור פניו, כולם רואים, אז נודע לו שהוא קיבל דבר כזה.

אבל יש דבר שמה, שהוא לא עשוי להתגלות.

דבר שלא עשוי להתגלות, צריך לגלות.

אז שואלת הגמרא, והשבת עביד אלי גלויה.

בכל אופן, שבת זה גם כן דבר שהתפרסם. אם נותנים לנו מתנה שקוראים לה שבת, וכולם יראו שאנחנו שומרים שבת,

אז זה התפרסם שקיבלנו את המתנה.

אותי ביני וביניכם, הנה התגלה.

מתרצת הגמרא, לא.

מתן שכרה, לא עביד לגלויה.

זאת אומרת, את מתן השכר הוא לא גילה. את השבת הוא נתן.

כן.

אבל את מתן השכר, כמה שכר על שמירת שבת ועונג שבת,

זה לא גילה.

לכן כשאמר הכזב הוא משה,

לך והודיעם,

זה לך תודיע להם את השכר של השבת שהם יקבלו.

איזה שכר?

תכף תשמעו.

פירש רשי להודיעם

שאני רוצה לקדשם.

תודיע להם שאני רוצה לקדשם, כמו שלמדנו,

לקדושה של המסילת ישרים, בלי כל המדרגות, ישר

בזכות השבת.

אז כתוב, שייף למשחה,

ישפשף לו בשמן בין עיניו,

דבר שנראה ניכר,

ותשאל אותו אמא שלו, מי עשה לך ככה?

ויאמר לה, תינוק,

פלוני,

השכן עשה לי ככה, והוא גם נתן לי פת לחם.

והוא הודיעם על ידי משה בעל פה מסחרה.

אז אנחנו רואים שאנחנו מקבלים הסבר גם מה זה שצריך להודיע להם, כשהוא נותן פת, לבן, כמו שאמר רבן שמעון בן גמליאל,

וגם למדנו שהקדוש ברוך הוא אמר למשה בעל פה מה השכר, לא פרסם את השכר, לא פרסם בכתוב,

אבל אמר למשה בעל פה, תגיד להם,

תודיע אותם מה השכר שאני נותן להם על שמירת שבת, כמו שדיברנו.

טוב,

עכשיו בואו נראה, העניין הוא נפלא.

אם לא אמר זאת רבן שמעון בן גמליאל,

האם אפשר היה לעלות על הדעת ללמוד דבר צדדי מתוך עומק הדברים שנאמרו כאן?

רבן שמעון בן גמליאל,

אחרי שאנחנו שומעים את הדברים שהשם אמר למשה כך וכך,

אומר רבן שמעון בן גמליאל, הנותן פת לתינוק,

צריך להודיע לאמו.

מה אתה? לוקח את כל קדושת השבת ואת כל המתנה הגנוזה, ובגנזה הגנזים,

וכל מה שהוא מסר למשה, מה השכר,

ומזה אתה עושה לימוד כזה קטן, כאילו, כזה קטנצ'י כזה,

ומה אתה אומר?

אתה אומר, מכאן אמר רבן שמעון בן גמליאל,

הנותן פת לתינוק,

צריך להודיע לאמו.

אפשר להראות על הדעת ללמוד דבר צדדי מתוך עומק הדברים שנאמרו?

הרי פסוק זה פירשו חכמים זכרונם לברכם בעניין שבת,

שהשם יתברך מקדש את ישראל בקדושת השבת?

אלא בואו נלמד קצת מסוד החכמים. תראו מה זה חכמים, חכמי ישראל.

זה לא יאומן כי יסופר.

קוראים ככה פשוט מלמעלה ועוברים הלאה, אמר מכאן לומדים, שלום, ממשיכים, יש הלכות,

טיק טק עושים והולכים הביתה.

נגמר השיעור.

אבל בואו תשמעו סוד של חכמים.

רמב״ן שמעון בן גמליאל הבין

שמלבד מצוות השבת וקדושתה

יש בה משום מתנה טובה שהקדוש ברוך הוא נתן לישראל במצוות השבת.

אז יש לנו מתנה חוץ מהשבת,

יש לנו

יש לנו עוד מתנה שהיא במצוות השבת.

ומהי המתנה הטובה?

ביארו בגמרא שזה מתן השכר של השבת.

והמתן שכר הוא שיכול אדם מישראל להגיע לשיא המעלות בזכות שבת עד להתענג על השם.

זאת אומרת להגיע לשיא השיאים שאדם יכול להגיע בימי חייו.

זה מלבד שכל השומר שבת קלקתה מוחלים לו על כל עוונותיו.

זה מלבד השכר לחיי העולם הבא.

זה פה בעולם הזה מה אפשר להשיג.

אבל כל זה,

אם יתענג בכל אפשרותו בעונג השבת.

והיה שכרו בעולם הזה להשיג את העונג העליון,

שהוא הסוף במדרגת הקדושה.

מישהו מבין בכלל מה אני מדבר?

שיא השיאים של הקדושה שאדם יכול להגיע בעולם הזה אפשר לקבל משבת.

זו הבטחה.

אז תתענג על השם ממש.

טוב, איך משיגים את זה?

תשמעו, לא תאמינו. לא תאמינו.

לא תאמינו.

עם עגבניות.

עם סלסה.

אפשר להגיע לזה.

עם חמיל.

אפשר להגיע. עם ג'עלה.

אפשר להגיע לזה.

לא להאמין. תשמעו.

העונג מצד האדם באופנים גשמיים.

בדגים גדולים או קטנים.

עם עשאן לכבוד שבת.

שבזה יהיה מתענג על השם בתכלית השלמות.

זה הדבר שמקנה לו את הכול. שמעתם?

אם זכית לקנות דג גדול,

דג בינוני, דג קטן, סרדינים,

לפי היכולת שלך והכוח.

אבל שימו לב,

אם אתה מתענג על השם בתכלית השלמות,

בכל מה שיש לפניך על השולחן, כל מה שטרחת והכנת,

ומה שיש ביכולתך ובכיסך,

ועשית לכבוד שבת, וטרחת והכנת,

ואתה נהנה מזה,

ומתענג על השם, לא מתענג על הדג.

אוכלת דג,

אבל מתענג על השם בתכלית השלמות,

אז זוכים. שימו לב. נמצא.

כי שלושה מיני עונגים.

העונג שבפעולת האדם,

העונג העליון של אז תתענג על השם,

חוץ מהעונג שיהיה לו לעתיד לבוא כשיגיע לעולם האמת.

שלושה.

העונג הממשי, פיזי, שהוא נהנה מהאוכל, מהשתייה, מהבשר, מהחמין, מהכל,

והוא נהנה, הוא מתענג על השם.

העונג שיוצא מזה, אם הוא זוכה להתענג על השם בעולם הזה ברמת הקדושה הגבוהה,

ועוד שכר זה אחרי 120 שנה כשהוא יגיע לחיי העולם הבא.

ואחרי שלושת הענוגים האלה שזוכים מן השבת,

מלמד אותנו רבן שמעון בן גמליאל עוד דבר ומוסיף.

דבר שלא היינו מעלים מעולם.

מה הוא אמר?

מכאן אמר רבן שמעון בן גמליאל,

הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו.

שי!

שמעתם על מה דיברנו קודם? איזה שכר ואיזה דברים?

ומה הוא יצא לו?

שמי שנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו. מכאן אמרו חכמים.

אבל הוא כולל לנו דבר שלא היינו מעלים על דעתנו לעולם.

הקדוש ברוך הוא ציווה למשה שילך ויודיע לעם ישראל שהקדוש ברוך הוא רוצה שישראל ידעו כי רוצה הקדוש ברוך הוא לתת להם מתנה זו

כדי שמתוך זה תבוא האהבה בלבם להיות אוהבים את השם יתברך שהוא כל כך משתדל באהבתו לענג אותם.

עונג שלם בתכלית השלמות.

מחייב אותם לקנות לעונג שבת את המאכלים הכי טעימים.

כל אחד לפי כוחו.

נותן להם עונג להתענג עליו בעולם הזה ברמת הקדושה הכי גבוהה ונותן להם עולם הבא בעונג כשאין לו מיצרים.

והוא מבקש להודיע להם את זה.

למה? שיראו כמה הוא אוהב אותנו.

שהרי מבית הגנזים שלו,

המתנה הכי גנוזה הוא נתן לנו לעם ישראל והוא רוצה שנדע מה הוא נתן לנו.

כמה אהבה יש לנו כדי שנהא אוהבים את השם יתברך שהוא כל כך משתדל באהבתו לענג את ישראל בעונג שלם בתכלית השלמות.

יוצא מזה שמלבד שאנו צריכים לאהוב את השם יתברך בכל לב הנפש

יוצא מכך

שאנחנו צריכים גם ללכת בדרכיו,

אומר רבן שמעון בן גמליאל.

מה למדנו?

שהשם רוצה שנדע, מה נדע?

שהוא אוהב אותנו כדי שנאהב אותו.

אומר רבן שמעון בן גמליאל מכאן,

מכאן הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו. בשביל מה?

בשביל שיראו כמה הוא אוהב את השכנים,

כמה אכפת לו מהילדים של השכנים,

כדי שתהיה אהבה בין כל השכנים ובין כל בני ישראל וכל הידידים.

מכאן אנחנו צריכים ללכת בדרכיו,

להתנהג ככה עם חברים ושכנים, לבקש שלום עימהם, לחפש דרכים,

לתת פת לתינוק,

ליצור ידידות,

שיוודע לאמו כדי להרבות אהבה ורעות בישראל.

שמעתם איזה לימוד אדיר.

מי היה חושב דבר כזה?

הגמרא שואלת,

כיצד יעשה כדי שתדע אמו,

אומרים חכמים זיכרונם לברכה,

כוחלים לו לתינוק סביב העין בצבע כחול.

והאימא, תראה ותשאל, מי כחל לך סביב העין?

והוא יספר לה שהשכנה הטובה שגרה כאן,

היא גם נתנה לו פת,

והיא היא שעשתה לו את הכחול.

ולמה אמרו זאת?

למה אמרו זאת בתחבולות כאלה?

למה לא לגשת ולתת לה, שהיא תיתן לתינוק, או לגשת, לתת לתינוק בפני האימא?

למה צריך לתת לו בסתר ולעשות סימן שישאלו,

ואחרי שישאלו הילד יגלה.

למה זה?

מה אתם אומרים למה זה?

למה זה?

אתם עוד לא נתתם לתינוקות פת, לכן אתם לא יודעים.

אבל,

למה אמרו שהיא תעשה את זה בתחבולות?

למה לא הסכימו שימצא את אמו ויאמר לה שנתן פת לתינוק שלה,

הוא יגיד לה ישירות?

התא מובן בפשטות.

צריך לדעת

גם איך להודיע כשנותנים פת לתינוק.

אם הוא סתם יודיע לאימא שהוא נתן לילד שלה פת,

ייתכן שהאימא תגיב,

אנחנו לא עניים ואנחנו לא מקבלים צדקות.

ואולי היא גם עלולה להקפיד,

ואולי גם יבוא לידי תרעומת מצידה,

כי היא איננה צריכה שירחמו אחרים על התינוק שלה,

והיא גם תכעס על התינוק, למה לקח מאחרים?

מה, את הילד ירעב?

יהיה בלאגן.

אז לימדו אותנו חכמים, זיכרונם לברכה, לגלגל את הדבר בדרך של חוכמה.

והאימא תדע מעצמה על ידי התינוק עצמו שיספר לה.

ואז היא תראה שהנותן לא עושה מזה עניין,

ולא רוצה להודיע, ולא חושב שהם עניים.

הוא פשוט מאוד אכפת לו,

ראה את התינוק הנחמד, נתן לו כמו עוגיה, כמו איזה משהו טוב, סוכריה או ארטיק וזה.

והוא איננו מוצא לתת לדבר כל חשיבות או ביטוי.

ורק אז מזה המעשה יהיה אהבה ושלום ורעות.

כן.

זה הגמרא,

מדהים,

ואתם לא תאמינו.

השבוע קרה מקרה כזה.

קרה דבר מדהים.

בניו זילנד הייתה רעידת אדמה,

ולצערנו הרב נספו שם יהודים.

וניו זילנד פנתה למספר ארצות לבקשת עזרה.

אז היא ביקשה מכל אחד שיגיד מה הוא יכול לסייע,

ואז הם יחליטו מה הם מעוניינים לקבל.

ככה הם החליטו.

אבל מה קרה?

יש לנו ראש ממשלה שלא למד גמרא,

ולא למד את הגמרא פה בשבת.

והוא שלח,

בלי לשאול,

שלח עזרה.

וזה היה מביך, כי התגובה שקיבלה ממשלת ישראל

על זה שביבי הודיע שהוא כבר שלח,

הייתה בדיוק כמו הסיבה שחכמים אמרו שצריך לעשות בתחבולות, שהאימא לא תיפגע ולא תגיד מה אני ענייה,

מה אתה נותן לו פת, מי ביקש ממך בכלל, תתבייש לך.

נכון? שמענו עכשיו את הביאור הזה?

תשמעו מה כתוב.

זה מביך.

מה שקרה הוא שניו זילנד ביקשה לבדוק אפשרות לסיוע בתחומים מסוימים,

ונתניהו הודיע כי המשלוח בדרך,

כך אמרו גורמים בירושלים.

זה ממש מביך.

מה הניו זילנדים עשו?

זעמו.

למה?

כי ביבי הציג אותם כמדינה נחשלת.

וזה הלשון שלהם, תשמעו את לשון התגובה.

הכוונות הן טובות,

אבל הדברים נעשו בחיפזון,

ללא סטייל

וללא קלאסה.

אם אתה רוצה לעזור,

אז תעשה את זה בצורה נעימה וחברית,

לא כמו עיקר מחוספס עם לב רחב,

אבל עם הלכות גולמניות.

שמעתם את הניו זילנדים?

שמעתם?

תגיד לי, מה אתה עיקר אתה?

גס ומחוספס?

הם קוראים לביבי עיקר גס ומחוספס עם לב רחב.

מה אתה שולח בלי להודיע?

מה לא גמרת?

לא גמרת את הגמרה בשבת?

הרוצה ליתן מתנה לחברו צריך להודיעו?

למה אתה לא מודיע?

אתה מודיע לנו שזה כבר בדרך?

מה אנחנו מדינה נחשלת?

זה גויים,

אלף אלף.

בדיוק כמו שהגמרה חששה.

אה, חכמים יודעים, אה? תהלוכות נפשם של האנשים.

אז עניינים שלמים מלמדים אותנו בסוגיה הזו.

עד היכן מגיע עונג שבת

כשהוא נעשה עם הכרה ושכרו בעולם הזה?

וממנו מגיעים בנקל למדרגה של להתענג על השם בתכלית השלמות.

ועד כמה יש לנו לאהוב את השם על המתנה הטובה שנתן לנו.

וביותר שהודיע לנו מקודם,

הודיע לנו מקודם. למה?

כדי שנדע לאהוב אותו בחזרה על אהבתו המרובה.

שזה אות עד כמה הקדוש ברוך הוא משתדל לקרב אותנו וגם

ללמד אותנו את הדרכים שלו בכל עניין ועניין

שיהיה בינינו, שנלמד.

ולהשתדל באהבה ורעות עם חברים ושכנים בכל לב ונפש ובהתעניינות רבה בחוכמה העליונה, איך להודיע לחברו בעקיפין ובחוכמה,

איך שהוא אוהב את חברו.

וכך גם תרבה אהבה וחיבה ורעות בעם ישראל.

מדהים.

מדהים. היה כדאי להגיע עד מעלות,

לעלות במעלות של השבת.

מדהים.

כשהאדם הראשון בפתיחת התורה אומר לאדם הראשון, אייכה,

וכי הוא לא יודע איפה הוא,

אלא ללמד דרך ארץ לבריות.

שאדם, לפני שנכנס בבית, מקחקח בגרונו.

שלא יבהלו.

כשהוא נכנס, פתאום הוא מופיע במטבח,

והאישה נבהלת. למה אתה לא אומר? למה אתה לא מצלצל? למה אתה לא מודיע?

הקדוש ברוך הוא מלמד אותנו.

אהרן הכהן היה משכין שלום.

איך הוא היה משכין שלום? רואה שניים שהם שונאים זה לזה.

הולך לאחד ואומר לו, אילו היית יודע כמה אוהב אותך חברך,

לא היית ממשיך עם השנאה הזאת.

רק הוא מפחד לגשת אליך לומר לך את אהבתו.

הוא פוחד איך תגיב ומה תענה.

והיה הולך לשני ומספר לו אותו סיפור.

אילו היית יודע.

וזהו, כשהיו נפגשים אחר כך,

ההוא מסתכל על האו״ם, מסתכל על האו״ם, חייך לו ככה, חייך לו ככה.

מושיט לו יד, אהלן, אהלן, אהלן, חיבוקים, תהיה בריא, שלום, נגמר.

צריך חוכמה.

צריך חוכמה.

צריך לדעת

איך לעשות את הדברים.

אבל לצערנו הרב,

לצערנו הרב,

זה לא תמיד כך. זה יפה.

חכמים מלמדים אותנו. התורה מבקשת מאיתנו.

אבל אלה שלא למדו את התורה,

לא יודעים שום דבר. מסכנים.

לא יודעים.

הם יודעים רק להתסיס ושנאה והכול.

לא מבררים דברים, לא בודקים דברים.

הכל עושים רק בשביל רייטינג וכבוד וכסף,

בכל מיני סיבות כאלה ואחרות.

ולא אכפת להם מה הם עושים בעצם לאחרים.

יש סוגיה שאני רוצה לדון איתכם פה לאור מה שלמדנו,

ותראו את הצד השני שנמצא לצערנו עדיין בעם ישראל.

אבל אני אתן הקדמה, ולפני ההקדמה אני אשאל שאלה.

מי מהקהל ראה פה תוכנית שנקראת 360 בשבוע שעבר,

בערוץ שתיים?

ברוך השם במעלות,

גברת לינוי בר ג'יפה, תדעי, אף אחד לא ראה את התוכנית שלך.

טוב, התוכנית נסובה על מה?

על מה?

על זה שאני יצאתי נגד הזמרים הפסולים.

אז אני אתן רקע לפני ואחר כך אני אסביר מה היה.

לפני כחצי שנה לערך,

אחרי שניסו להזמין את הזמר ציון גולן

לאצטדיון טדי עם הרב עובדיה יוסף,

ואני לאור הפסק של הרב עובדיה יוסף הודעתי שהוא לא חזר בתשובה ולא מתכוון לחזור בתשובה,

לכן כמו שהרב פסק אז אין להזמין אחת כזה אפילו לאירועים כשרים.

היו מי שהתנגדו למהלך הזה שעשיתי,

ובכל אופן אני עמדתי על שלי שככה הם פני הדברים.

האחרים בעלי האינטרסים היה להם עניין לקיים את האירוע בכל מקרה.

בסופו של עניין הגיעו שמונת אלפים איש בערך,

פרסמו שמונה עשרה, לא נורא,

עשרת אלפים קצת יותר, לא נורא,

אבל מכל מקום

זה התקיים.

בעקבות זה התברר כמובן, אחרי הצהרה בומבסטית שהוא הצהיר שם כבר בפעם השלישית,

שהוא לא עומד בדיבורו והוא ממשיך וכולי, לא נאריך, זה לא המטרה.

אחרי זה התברר לי,

עקב בדיקה יותר יסודית,

שכמעט כל הזמרים בארץ ובחוץ לארץ, מה שנקראים זמרים חסידיים,

או זמרים חרדיים,

או שירים חסידיים,

או כל מיני שמות שאולים כאלה,

בעצם כולם עוברים על האיסור של הרב עובדיה יוסף וכל גדולי ישראל, אשכנזים וספרדים, כגון הרב אלישיב, הרב שטרנמן, הרב קניבסקי,

הרב נבקוביץ', הרב, הרב, הרב, הרב, כולם

גדולים וטובים ואין גדולים מהם, וכולם יצאו נגד ואמרו שזמרים שמופיעים בערבי שירה, קונצרטים או חפלות,

אפילו אם הגברים והנשים הם בנפרד,

אסור לקיים את האירוע, או מי שעושה כן, הוא נקרא מחטיא רבים,

ואין לזמינו אפילו לאירועים כשרים,

והוא לא יכול להיות חזן,

והוא לא מצטרף למניין,

והוא פסול לעדות,

כמו שפוסק הרב רצבי.

זאת אומרת,

אם ככה,

יש בעיה.

אז פניתי ודיברתי עם זמרים מסוימים,

אבל אני לא יכול להגיע לכל אלה שהם קיימים, גם לא הכרתי באותו זמן את כולם,

אז הודעתי את גודל האיסור, ופרסמתי את הפסק הזה שחתומים עליו כולם,

והתחלתי להשמיע ברבים, ואמרתי לזמרים שצריכים לחזור בתשובה ולשנות את הסגנונות ועוד כמה דברים,

ואת התנועות שלהם, וכל מיני עניינים,

וזה וזה וזה, והסברתי והסברתי והסברתי,

ולא היה מענה.

לא אכפת להם.

ולאט לאט הסברתי עוד יותר,

ואחר כך אמרתי לציבור שזה אסור לשמוע אותם, ואחר כך הסברתי כבר יותר מה אמרו בפסקים שלהם, ונכנסתי יותר, והסברתי עד כמה זה חמור,

ומה דינם, ומה עונשם,

ומה הדין, וכולי וכולי, ונהיה מזה רעש גדול,

כל המדינה מדברת על הדבר.

והם באו פתאום, פתאום תפסו שנהיה להם שבר במכירות,

וכבר זה,

וראיתי שהם לא שומעים, אז התחלתי להגיד לשבור את הדיסקים,

כמובן הלכתי לגדולי ישראל להתייעץ, והרב שטיינמן בירך אותי, ואמר לי, טוב מאוד, טוב מאוד, טוב מאוד,

והתחלנו לשבור, והבאנו מגרסה, ואנשים מכניסים, וגרסנו.

162 אלף איש הוציאו וגרסו את הדיסקים שלהם, לפי סקר.

וכשני מיליון כבר הפסיקו לשמוע את המוזיקה שלהם.

טוב, אז זה נתן להם מכה רצינית.

כמובן שהם לא רצו להודות בזה,

אבל הם באו, בא אחת בשם רוני רומי להרצאה,

רועד כולו, דרן, דרן, דרן, ככה רועד, רועד, יושב,

שלח מישהו שידבר במקומו, עניתי לו מה שעניתי, ראה שהוא לא יכול יותר,

קיבל אומץ, החליט לדבר,

דיבר, אמר, אתה צודק, זה נכון, המלחמה צודקת, הכל זה, פה, שם,

אבל תשמע, זה פרנסה, פרנסה של אנשים, ופה ושם, וזה.

אמרתי לו, מה לעשות, אם ההלכה אומרת שזה אסור, אז זה אסור.

אז צריך לחפש מקצוע נוסף,

או לשיר רק מה שמותר, איך שמותר, ומתי שמותר.

אז אין בעיה.

אבל פרנסה, פרנסה, פרנסה. אמרתי לו, אין בעיה, אתה יודע מה?

אתה תדאג שהחבר'ה שלך, שאתה המרגן שלהם, ומוציא, ומיחצן אותם, של הדיסקים שלהם,

אתה תדאג שהם ישנו את השירים, הם יחזרו בתשובה,

ואני אשתדל לעזור להם,

להרים אותם ולהכניס אותם בגדול לתוך הציבור החרדי.

ולא עוד, אתה יודע מה? אני גם מוכן להשתתף ולהתרים אנשים לכסות את הנזקים.

יפה או לא יפה?

יפה מאוד, מי היה עושה כזה דבר?

למה?

אם הרב שטיינמן כתב שאסור, אז הוא צריך לשלם להם עכשיו את כל הנזקים בגלל שהם עשו עבירות?

אם הרב אלישיב אמר שאסור לאכול חזיר,

אז מי שהיה יהודי ועכשיו נודע לו שאסור למכור חזיר,

אז הוא צריך לשלם להם את כל הנזקים בגלל שהוא הופסיד?

אם הרב עובדיה אומר שאסור לעשות משהו ונגרם, הוא ישלם? מישהו יבוא אליו ויגיד לו, תשלם?

אני אמרתי, אני מוכן לשלם.

אני מוכן לעזור,

אני מוכן לתמוך, אני מוכן לפרסם חינם, אני אעשה הכול.

אמר לי, בסדר, אתה יודע מה? בדרך שלי אני אביא אותם.

הוא הביא אותם.

הוא רק רץ מעיתון לעיתון, מטמבלוויזיה לטמבלוויזיה, מרדיו לרדיו,

מכל מקום לכל מקום להכפיש אותי.

נו, זה אחד.

באחרים, אותו דבר.

באתי, ניגשתי לחלק, דיברתי איתם.

פניתי על ידי אנשים.

מה אמרו לי?

תראה, לאט לאט, זה רגע, אנחנו זה, שוקלים, פאפי, פאפאפ.

ומה בסוף? ממשיכים כרגיל,

ולא רק זה, מחממים את כולם.

רדיו, עיתונים, הכל, הכל, הכל, הכל,

נגד.

וכאילו זו מלחמה שלי,

וכאילו אין את הפוסקים. כאילו כל גדולי ישראל שאמרו, והתורה הקדושה,

אין כאלה, רק אני יש.

אמנון יצחק יצא נגדנו.

אז הם לא הצליחו.

מה לעשות, אני יהודי עקשן.

ואני הולך עם האמת עד הסוף.

ואני לוקח בחשבון את כל הצדדים הכי רחוקים שיכולים להיות.

ולקחתי את כל הצדדים,

ולקחתי גם את הצד שהם יכולים ללכת לתשקורת החילונית ולעשות.

חילול השם והכל,

ומה אני יכול לעשות?

הרי זה אנשים כאלה.

אז מה הם עשו?

בפעם האחרונה, אחרי הרבה עניינים וזה, שלא אלאה אתכם,

הם הלכו לערוץ 2 ועשו תוכנית עליי, 360 קוראים לזה, אני לא אדבר כרגע על התוכנית עצמה,

שאני מכין עכשיו תוכנית כנגדה.

הם נקראים 360, כאילו מעלות, שהם נותנים את כל הצדדים.

אני עושה תוכנית שנקראת 90 מעלות, דיירקט לי, ישר.

משולש, ישר זווית.

טכטך ישר בראש.

אבל אני אסביר לכם דבר אחד.

הם הלכו לשם, עשו תוכנית, כאילו חודשים, ואספו חומר והכול.

כמובן שהם קיצצו ממקומות שלא שייכים, הם לא הסבירו בכלל את מה שהסברתי, הם לא אמרו מה הרקע בכלל לפרשה,

הם לא אומרים שום דבר, כלום, ישר. אמנון יצחק, כנאי, פנאתי, עושי, פאפה, צ'תי, פאפה, יואו.

אתה שומע את זה? שחור משחור.

ובזה הם חשבו שהם מוטטו אותי.

לינוי,

ברג'יפה,

לינוי,

את עוד לא מכירה אותי.

חשבת שאת עוזרת לרפי, רפי, רפי?

אמנם אתם מאותה רשת,

ויש לכם רשת ללכוד כל מיני אנשים,

אבל קטן עליי התוכניות שלכם.

אני עושה עלייך תוכנית, וחד תוכנית.

והיום אני אראה רק פרומו קטן.

אז בואו תשמעו.

התחברו כמה זמרים וכמה כאלה,

ביניהם חיים ישראל ורוני רומי ומנחם פוקאא טוקר ומשהו פדידה כזה והיו עוד כמה כאלה,

וציון גולן כמובן שבכה כמעט וכל אלה התחברו ביחד עם עשרה עיתונאים,

כאילו, עשרה עיתונאים ועשו תוכנית על אמנון יצחק.

לא משנה שאת הפרמים שהם לקחו הכי מגעילים.

יש ארגון שופר,

יש שלט יפה, גדול, חיפשו איזה שלט מעפן מלפני ארבעים שנה,

ליד מסמרים וסורגים,

להראות כאילו אמנון יצחק זה משהו כזה חלודה.

וכל מיני, מי שמבין קצת במדיה, יודע איך הם עשו, איך הם בישלו את זה,

עבר הזמן.

אני אראה לכם שהיום הקומוניסטים יכולים ללמוד,

הקומוניסטים יכולים ללמוד מהם,

והקקב,

איך לפסול בן אדם במילים, במילים.

ואני אראה לכם שיעור בזה היום,

בזה נתחיל בפרומו הראשון.

אז אני מבקש פה מהמערכת,

פה זה לא התוכנית,

התוכנית הייתה חמש עשרה דקות וחצי בערך,

זה המון, בפריים טיים, פריים טיים.

וכמובן ששמו את התמונות שלי גדולות, משהו כמו איאטולה,

ככה בגדול.

כן, דיברו על שני אנשים,

אני אמנון יצחק,

בלי תואר רב, היא הרבנית לינוי,

והרב מרדכי בלוי,

אבל אותו לא שמו לידי למרות שאמרו שהוא גם קיצוני.

עדיף לשים שתיים אמנון יצחק במקום אחד ואחד,

בגדול כזה, ככה

טהרן כאן, משהו כזה, איי-איי-איי.

אז בעזרת השם, בואו נראה רק את הקטעים ששזורים

אחד אחרי השני בתוך התוכנית. זאת אומרת, על כל אמירה שהיא אמרה,

היא הביאה איזה ראייה.

כמובן שאנחנו נטפל בכל ראייה שהיא הביאה ונפתח אותה

ונראה את החארטה בארטה שנמצאת מאחורי,

אבל בואו תראו את המאסה האדירה של החדרה לאנשים של הייחס,

ייחס,

ייחס.

שימו לב.

תחילה לקיצוניות הדתית. אז בזמן שהתקשורת מתווכחת על המוזיקה המזרחית, כן או לא,

התפתחה מתחת לאפה תעשיית ענק של מוזיקה דתית שמגלגלת מיליונים.

היא מושפעת ממוזיקה לועזית לא פחות משהיא מושפעת מהמקורות היהודיים,

והיא סוחפת המונים לקונצרטים בסדרי גודל חסרי תקדים.

כמו תמיד, במקום שבו מנסים הצעירים החרדים לשבור את החומות,

הם נתקלים בהתנגדות קשה של קיצוניים.

שניים מובילים את המלחמה במוזיקה החרדית, הרב מרדכי בלוי, והמחזיר בתשובה, אמנון יצחק.

האם הם יצליחו להשתיק גם את המנגינה הזו?

ככל שתעשיית ההופעות ומכירות השירים פורחת,

כך היא מותקפת על-ידי עסקנים ורבנים.

את התעמולה שלו נגד הזמרים מנהל אמנון יצחק מהבניין הזה בבני ברק.

הוא מכוון לציבור החוזרים בתשובה הספרדים.

בבניין הסמוך יושב הלוחם של הציבור האשכנזי, העסקן מרדכי בלוי. אם מהבניין של בלוי יוצאת לציבור האשכנזי גזירת ההפרדה בין גברים לנשים,

הרי שמהבניין של יצחק יוצאת לציבור החוזרים בתשובה גזירה חמורה הרבה יותר. אמנון יצחק החל במלחמה נגד הזמרים לפני כמה חודשים בטקטיקה שהולכת ומקצינה.

יעקב שווקי, הכוכב שמגיע לישראל מארצות הברית,

הוא ניסה למנוע להופיע בעיר רחובות באמצעות רכבים עם מגפונים שזעקו לתושבים.

יש מתקפות גם עליך?

חיים ישראל עוד רגע עולה על הבמה בידיעה

שכל הופעה עלולה להסתיים בפרובוקציה של מחנה יצחק.

יצחק מפעיל את הקהל נגד הזמרים.

הוא דורש שישמידו את הדיסקים שלהם. שמעתי באיזו הרצאה שהוא משכנע איזה בחורה לשבור דיסק שלי.

ויותר מכולם סובל מי שאמנון יצחק הכי נהנה לעלוב בו,

בכיר זמרי העדה התימנית, ציון גולן.

לגל פז מגיע כבכל שבוע האמרגן רוני רומי.

יותר מהכל,

מרגיז אותו השימוש שנעשה במלחמה הזו בחתימותיהם של גדולי הרבנים על פסקים שאוסרים החל מלהגיע להופעות ועד לקריאה לחרם.

חתימות הרבנים מעוררות בפני עצמן ויכוח סוער.

לא פעם שקלו הזמרים לפעול נגד יצחק בתקיפות.

הם נרתעו כשראו מה קרה להילה עופרי,

אחת המעריצות של ציון גולן, שניסתה להגן על כבודו. נכנס בתוקבק בפייסבוק, שעופרי התנצלה עליו לא אחת,

מוריד אמנון יצחק על האם החד-הורית את המכה המכריעה. זה עוד לא השיא.

הזמר ארז יחיאל, שביקש להשתחרר מהרשימה השחורה של יצחק,

נאלץ לעבור טקס שבו ניתנו לו 39 מלכות.

דמותו של יחיאל משתקפת בדלתות הזכוכית,

מכופפת וקשורה לעמוד.

יצחק תיעד את האירוע והעלה לאתר שלו,

יראו וייראו. מבחינתם של אומנים ידועים, כמו איש הלפידות מעוף סינכס,

כאן כבר נחצו הגבולות.

הוא עמד לפייס ולהרגיע את הרוחות. קל ללפידות ולפדידה לבוז לאמנון יצחק.

אחרי הכול הוא משפיע כמעט אך ורק על חוזרים בתשובה.

כשהם נדרשים לדבר על הלוחם השני במערכה, מרדכי בלוי,

זה שמשפיע על המגזר שלהם,

הם כבר זהירים הרבה יותר.

שוק הזמר החסידי נזהר מאוד בכבודו של בלוי. בלוי, יושב-ראש משמרות הקודש והחינוך,

נצר למשפחת עסקנים מוכרת,

סולד מאמנון יצחק ושיטותיו.

אבל אלו שלא, קטלניות הרבה יותר. ההפחדה היא המטרה והיא גם האמצעי.

מפחידים את כל מי שמעורב בשוק המוזיקה.

מפחידים את הקהל, את מארגני ההופעות ואת רשתות השיווק שרוצות למכור דיסקים של האומנים המשוקדות. ותגובת המחזיר בתשובה אמנון יצחק באמצעות עורך דינו.

לצערי, אומר עורך הדין, התקשורת עדיין לא הפנימה את הצורך לתת למרשי את זכותו לתגובה מידתית ושוויונית לטענות החד-צדדיות והמגמתיות

העולות מן השאלות שהועברו אליו.

על כן,

כל הטוענים טענות אלו וכל האחראים להן לוקחים על עצמם אחריות מלאה לתביעות לשון הרע והוצאת דיבה. אנחנו ראינו רק חלק קטן מהסיפור,

הוא הולך ומתפתח ועושה רושם שמגיע למקומות אלימים עוד יותר. עד כאן זמנך.

עד כאן לינוי בר-ג'יפה.

עכשיו אני אדבר.

קודם כול, התגובה,

אנחנו ביקשנו להגיב לפחות 25% ממה שנתנו להם בתוכנית.

ואנחנו רוצים גם לדבר,

לא נתנו לנו.

אז אמרנו, אנחנו מוכנים לבוא אחרי התוכנית ולדבר כמו שנתנו לבית המשפט,

לנציג בית המשפט, לדבר בתוכנית שהייתה אחרינו.

נתנו לו שתי דקות,

לא נתנו לנו.

אז לקחו את התגובה, שזו לא התגובה בכלל,

התגובה הייתה דף וחצי,

והם הביאו כמה?

שלוש שורות.

והשלוש שורות זה בכלל לא תגובה.

התגובה הזאת זה לא התגובה לתוכנית הזאת.

מה פירוש?

הייתה התוכנית 360. כשאנחנו ענינו להם כבר מיום חמישי לפני התוכנית שהייתה בתחילת השבוע,

הם הבינו שיש לנו פרק זמן מוצדק עדיין להגיב.

מה הם עשו?

החליטו להזמין את בני אלבז שיצא נגדי בתוכנית הבוקר ביום ראשון.

למה?

בשביל שאני לא אספיק להגיב ולא אוכל לתבוע שאני רוצה לבוא לדבר.

אז מתי שלחו לי את זה?

ב-840 במוצאי שבת, אלה השאלות שיש לך,

לענות על מה שטוען עליך בני אלבז.

אז ענינו להם

שזה בלתי אפשרי לענות ממוצאי שבת

עד למחר בבוקר, ב-7 בבוקר.

זאת אומרת, אם אתם רוצים את תגובתי,

אתם צריכים להזמין אותי שאני אדבר, שאני אענה מה שהוא אומר.

למה הוא מקבל במה ואני לא?

אז כתבנו להם מכתב חריף, שזה היה הפתיח,

הפתיח שלו,

והיה הסיום.

אבל הם לא שמו את זה.

שימו להם מה קרה, הם נבהלו מהמכתב והם הורידו את בני אלבז.

עשו רק פרסום לתוכנית שתהיה,

והחליטו לתת את התגובה שנתנו לתוכנית העולם הבוקר,

שהייתה בבוקר, ביום ראשון ב-7,

הכניסו את התגובה שהם קיבלו לתגובה של 360. אז זו בכלל לא התגובה.

אבל בואו תשמעו מה הם כתבו.

אנחנו כתבנו להם,

לצערי, התקשורת עדיין לא הפנימה את הצורך לתת למרשי, כבוד הרב אמנון יצחק, את זכותו לתגובה מידתית ושוויונית לטענות החד-צדדיות והמגמתיות העוררות מן השאלות שעוברו אליו,

למתן תגובה בכתב בלבד על ידי טל מהעולם הבוקר בערוץ 2. ברור לכל בר דעת, זה ההמשך, כן?

ברור לכל בר דעת שפנייה לרבש שעה 28 במוצאי שבת,

ב-19 בפברואר 2011, לתוכנית שתשודר בין שבע לתשע בבוקר,

הינה בישול שהוכן ונרקח עם מר אלבז הידוע לשמצה מראש ולא בן רגע כדי להציג את מרשי באור שמתאים לערוץ 2 מבלי לאפשר אתית לרב להציג את הוכחותיו והקלטותיו כנגד מר אלבז שיפריחו את כל שקריו ויציגו את נותני הבמה להבליו כבהולים לעשות רייטינג על גבו של מרשי, וחבל.

על כן הריני להבהיר חד משמעית, במידה

ולא תינתן לרב או בא כוחו אפשרות והזדמנות לענות למר אלבז או אחרים נוספים באותו אופן בדיוק, דהיינו, ויזואלי או קולי,

ובאורך הזמן של החשיפה, מזמן החשיפה הניתנת לכלל הטענות השקריות שלו או אחרים לכתבה זו ועולות מן השאלות שנשלחו לרב,

הרי שלא תתאשפר לרב ההזדמנות ההוגנת והראויה להשיב בכלל לטענות השקריות והמקומתיות שנשלחו אליו על ידיכם.

אין כל דחיפות שהתוכנית שודר אכן מחר בבוקר, והיא יכולה להמתין עד שתינתן הזכות והאפשרות להגיב כראוי,

שהרי אין בטענות שום דבר שעלול להשתנות או להיגרע מפרסומן בעת הזאת.

לא עניינכם בבירור הטענות באמת ובחדשות אמיתיות ולא מצוצות מן האצבע.

על כן,

כל הטוענים טענות אלה או בשמם, כולל עורכי הכתבה וכל האחראים ללוקחים

על עצמם את האחריות המלאה לתביעות לשון הרע והוצאת דיבה, בהתאם למה שיוצג ויושמע וישתמע מן הכתבה הנ״ל, ולא תעמוד להם טענת אמת דיברתי ולא טענת תום לב.

זו הייתה התגובה, אבל איזה תוכנית של יום ראשון בבוקר.

והם לקחו, שימו לב, רק את השורה של הפתיח.

לצערי, התקשורת עדיין לא הפנימה את הצורך לתת למרשי כבוד הרב את זכותו לתגובה מדדית שוונית וזה וזה וזה,

ועל כן כל הטוענים טענות אלה,

הם השמיטו פה את כולל עורכי הכתבה,

השמיטו,

וכל האחראים ללוקחים על עצמם את האחריות המלאה לתביעות לשון הרע והוצאת דיבה.

וזה הם החליטו, שזו התגובה שלי, שקר וכזב.

זו לא תגובתי ולא קמצוץ ממנה.

זה לא ניתן לכם למערכת 360, פרסמתם כזב.

אתם קיבלתם דף וחצי.

אבל זה כלום.

זה עוד לא הפרומו. עכשיו תשמעו את הפרומו.

ישבתי וספרתי כמה מילות

שמתסיסות את השומע, ואני בטוח שעבר לכם בפנים, בוא'נה, תשמע, זה נשמע ככה, זה לא טוב, לא נראה טוב, זה כן, כן, כן.

כמה מילים הם שתלו בתוך הטקסט.

אתם שמעתם אותה?

אבל תראו איך היא פיזרה כל שלוש, ארבע, חמש מילים מילה אחת

שגורמת בתת-מודע של הבן אדם

להיות נגד.

אז תראו איך זה עובד.

התוכנית, אני אקרא רק את המילים שבתוך מה ששמעתם, רק את המילים.

אני לא מדבר על זה שהיא עשתה,

כאילו,

השוויה מדומה ביני לבין הרב בלוי,

שכאילו הוא סולד ממני,

וכאילו הוא רב והוא מיוחס, ומשפחה של עסקנים, ואני רק אמנון יצחק כזה, עם סורגים, ראיתם עם זה,

וככה כל מיני עלבונות.

הם סוגרים לי חשבון כאילו על רפי, רפי, רפי.

אבל הם לא יודעים מה, אני אסגור איתם לאחר מכן.

אבל שימו לב, המילים, ואני אומר אותם,

שלושים ושש מילים.

אם רפי אמר שתים עשרה פעם, ליווי, ליווי, ליווי,

הם אמרו שלושים ושש מילים.

איזה?

התוכנית נקראה הרב פרובוקציה,

הקיצוניות הדתית,

פנאטיות דתית לקיצוניות הדתית,

התנגדות קשה של קיצונים,

את התעמולה שלו,

גזירת ההפרדה,

גזירה חמורה,

החל במלחמה שהולכת ומקצינה.

יש מתקפות,

יותר מכולם סובל

לעלוב בו

בפרובוקציה שישמידו יותר מהכל מרגיז שאוסרים חרם,

ויכוח סוער בתקיפות המכה,

וזה עוד לא השיא,

טקס, 39 מלכות,

מכופפת וקשורה,

יראו וייראו, כבר נחצו הגבולות,

לבוז לעם לא נצחק,

אבל אלו שלא קטלניות הרבה יותר.

ההפחדה,

מפחידים,

מפחידים,

המשוקצים.

אנחנו ראינו רק חלק קטן מהסיפור,

הוא הולך ומתפתח,

עושה רושם שמגיע למקומות אלימים עוד יותר.

שמעתם?

כמה מילים שתולות בתוך הטקסט הזה בשביל להשחיר את פניי.

אבל הן נראות בהירות, לא?

ואני אראה להם בית ספר למולטימדיה,

איך מפרקים את התוכנית

ומראים פרם פרם את האוונטה והחרטא,

ואיך בונית תוכנית שטנית,

דמוניזציה לבני אדם.

קוראים לתוכנית שלנו 90 מעלות.

You will see

and will be very happy.

Thank you.

for all.

הנה יש לנו את הפתיח.

בבקשה, זה לא הסופי, זה רק בדרך. שימו לב.

תודה רבה.

‫תודה רבה מאוד.

זה הפתיח לתוכנית.

זה לא לקח לנו חודשים,

יומיים להכין,

אבל כשתהיה תוכנית ממש ערוכה,

וואי וואי וואי, ילמדו אותה באוניברסיטה

לתשקורת.

כן,

אז זה היה ההבדל בין החלק הראשון של ההרצאה על איך התורה מחנכת להיות בסדר,

ואיך לוקחים סוגיה שהיא דתית ולא נוגעת בכלל לחילונים.

ובשביל להשניא את הדתיים, יש הזדמנות כבר, ובפרט שהחרדים, הזמרים הסוררים,

באים ונותנים את החומר ומוכנים לשתף פעולה,

אז ודאי שהם ששים עלי קרב.

מה יותר מצדיק מלהשחיר את החרדים על ידי הכאילו חרדים חרדים לייט או חרדים חדשים או חילונים פרום?

כן, מעתה נעבור לשאלות של הקהל, בעזרת השם.

בבקשה.

זו פעם שלישית שאתה מדבר איתי, נכון? בדיוק, מאריזונה. אתה רואה מאריזונה ואני מבני ברק.

והציציות וכיסאי הראש עדיין מתעכבים קצת, כי אני מתעכב.

בעזרת השם, הכל יגיע.

כל כך טוב לשמוע את כבוד הרב, כמו שאתה אומר.

לשמוע את ההרצאות שלך זה כמו עוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה.

מי שלא תפס מה שהרב אומר בהרצאה אחת ישמע חצי-עשרה הרצאות ויגיע לתשובות שהוא רוצה.

זה בטוח כמעט.

אם לא, יש מעט תריסר, אין בעיה.

שתי שאלות.

אחת על אילת, רציתי לשמוע מה היה באילת,

והשנייה עם ה-Colbo black,

מה קרה אתם.

ועוד שאלה נוספת על הזברים הפסולים. אז ה-follow up על אילת עם הבחורה שברחה לאילת ועם הנוכל

הסיפור היה שהגיעה אימא לשם והיה מי שהתערב שם והפריד ביניהם והבחור החליט שהוא נפרד ממנה

ואחרי זה הוא לא עמד בזה והם חזרו עוד פעם וכרגע אני לא יודע איפה זה אוחז.

לגבי קולbo black,

כבר הודעתי בבאר יעקב שבתוכנית אנחנו נוכיח שבעצם מי שהלך לעניינים האלה של ליווי

זה מאנשי הצוות של קולבו טק וביניהם רון כהן שיש לנו הקלטה שלו שהוא אומר

שהוא הולך פעם בשבוע למקומות כאלה וגם מר ג'אנשוויני,

אתה מכיר אותו?

רפי גנאט, קוראים לו ג'אנשווילי?

כבר לא מאמין לשום דבר שהוא אומר. זה טוב מאוד, חשוב מאוד.

אז גם הוא במשך שנים רבות היה מבקר במקומות כאלה ואפילו היה לו על זה פרשה בבית משפט.

ותזכירו לו מי זאת דבי, דבי.

כן, דבי, דבי.

ואנחנו נביא הוכחות על הדברים האלה ועוד כמה עניינים.

והתוכנית קולבו בלאק תצא לאור בקרוב,

אבל אנחנו מכינים את זה כמו שצריך.

אמן.

זה עם ה-360 יצא חרטבונה.

כן.

כן, זה כל כך...

זה הטמבלוויזיה הישראלית.

זה הטמבלוויזיה הישראלית והתשקורת.

לא בכדי אני קורא להם, אתה מבין?

מעולם לא עשו כתבה אחת חיובית עליי.

מעולם.

לא בתשקורת הכתובה,

ולא הנצפית.

ואפילו אצל החרדים.

לא תמצא כתבה אחת חיובית.

אתה שמעת פעם דבר כזה? לא שמעתי דבר כזה. וזה אומר משהו.

הם פוחדים.

הם פוחדים. פוחדים מהאמת.

לא רק מהאמת, מההשפעה.

כי האיש משפיע.

מיליון בעלי תשובה זה מפחיד.

הבנת?

אז צריך כמה שיותר להשחיר אותו.

אבל אם לא יודעים כמה שהם מנסים, אני מתבהר עוד יותר.

לכן אצלנו בתוכנית זה יהיה הכול בלבן.

הם אמרו אצלנו בתוכנית שזה לא שחור ולבן, יש גם אפור בתוכנית.

רק אצלם האפור הוא שחור.

אצלנו הכול לבן.

ברור ונהיר.

למה התחלנו?

למה הגענו?

ואיך סיימנו?

ועל איזה בסיס?

ומה כוחנו האמיתי?

וכולי. אצלם זה לא משנה.

תופסים קטע ועוד קטע ועוד קטע, מחברים כך וכך, ושלום על ישראל.

ומה שהם רוצים, עושים, כי אף אחד לא עונה להם.

אבל לא אני.

לא אני.

זה כל כך מעציב לראות כמה אנרגיה הם מוציאים על דברים כאלו, ולקחת את האנרגיה. אתה יודע מה זה לקבל חמש עשרה וחצי

דקות בפריים טיים זה מיליונים דולרים.

כל עשיר ישלם.

תן לי פריים טיים.

אבל אני כל כך חשוב שהם צריכים חמש עשרה דקות. אתה יודע מה זה חמש עשרה דקות?

לא בזה חמש עשרה, זה לא נגמר. מיליונים. זה משהו אדיר.

אבל חכה, ערוץ עשר ייקח את התוכנית שלי בחטיפה,

כמו שעשו בצינור לילה, לכל בוב בלק,

שלקחו את מה שהייתי מדבר.

לדבר על ידידנו רפי והיו מראים וכל ערב צוחקים ומבסוטים גם עכשיו הם ייקחו

הם נפלו רשת ברשת

כבוד הרב אני זכיתי ובזכותך גם שאני פה כבר הגעתי לשבועיים לארץ

וכשאני מצלצל לארצות הברית הם אומרים לי אה עוד שבועיים כבר כל פעם אני מצלצל אז אני אומר להם עוד שבועיים אני מגיע עוד שבועיים

וכבר עבדו חודשיים, חודשיים כבר עבדו. ברוך השם, נפלא.

ואני זוכה להתפלל באנץ כל בוקר ובעזרת השם הבן שלי הגיע בתוכנית תגלית בקיץ

ורציתי ברכה קטנה לבן חזק, שמו?

שמואל בן משה.

שמואל בן משה יזכה להיות ירא שמיים אמיתי.

אמן. ויש עוד דבר אחד אם אני לא לוקח יותר מדי זמן

עוד שאלה בקשר לזמרים הפסולים.

ויש זמר אחד בצפת,

בעצם יש פה את הבן אחותי הצדיק,

הוא קצת ענב, אבל אני חושב שהוא ישאל את השאלה, כי הוא כתב במחשב שאלה,

אולי הוא יוכל לשאול את השאלה.

ולרב יש חלק גדול בזה, במצב שהוא נמצא כרגע. בתשובה שלו.

בתשובה שלו. חלק גדול מאוד, ואני מאוד שמח. בבקשה. חלק מזה אבא שלי, אז הוא ישאל.

גל.

קודם כול,

צריך להגיד תודה באמת לרב,

מה שדוד שלי אמר,

דוד שלי אגב.

אני חזרתי בתשובה לפני בערך עשר שנים, ולרב יש חלק לא מבוטל בעזרה בחזרה בתשובה שלי.

אולי לפני זה, לפני השאלה,

לא הבנתי כל כך, יש כל מיני בהלכות של הזמרים האסורים,

שאסור בכלל בזמנים שהם לא של שמחה, לשמוע מוזיקה, כל מיני מנגינות.

רציתי לשאול קודם כול שאלה ראשונה.

הרב גם כן שם מוזיקה

בהופעות שהרב נותן בשיחות,

אז זה דבר אחד.

עכשיו, אם אפשר, אם כן אפשר, יש אפשרות.

איך אני יכול לדעת זמר שהוא לא ברשימה של הפסולים,

אם אפשר לשמוע אותו?

אולי אחרי שהרב יענה, אני יותר אפרט בקשר לזמר ספציפי. בקיצור, השמעת מוזיקה בערבים מהסוג הזה כדי לרומם את ההרגשה של הקהל,

להשאיר אותם ערים בשביל לתמוך בהם כשעולים לשים ציצית או דברים כאלה,

זה דבר שמותר.

דבר שהוא מביא לרוממות הנפש של הבן אדם בעבודת השם שלו,

אז זה מותר.

אם אדם מדוכא ממש אז זה מותר, אם הוא חולה אז זה מותר, אם זה לא,

סתם להנאה אדם רוצה להנאה, לשמוע מוזיקה.

זה אסור בגלל גזירת החורבן וזה הלכה לכל ישראל בסימן תקס בשולחן ארוך.

מתי כן מותר?

בעיתות שמחה שהן סעודות מצווה וכו' שכתובות בהלכה,

כגון חתונה, ברית, פדיון וכו'.

עכשיו, איך תדע על גבי זמרים אם הם פסולים או לא? מי שמופיע מעורב או אפילו בנפרד,

הוא נקרא מאלה שמחתיאי הרבים, ואין להזמין אותו, ואין גם לשמוע אותו לפי הפסק

של כל אלה שחתומים כאן, גדולי ישראל, שאמרו שאין לשיר את השירים שלהם.

עכשיו,

אתה צריך לברר באופן עצמאי, אני לא יכול לברר לך את הדבר, אתה צריך לברר אותו.

כן?

בקשר לזמר ספציפי,

אולי כדי לחדד טיפה יותר,

זמר שהוא עושה הופעות,

ראיתי כמה פעמים שהיה לו בהופעות שזה גם בנים גם כן בנות, זה לא הופעות כמו של המוניות כאלה, זה באולמות כאלה. אפילו חפלה קטנה זה אסור. זה לא חפלה, זה שירים מאוד מאוד שקטים, מאוד מאוד מודענים. לא משנה, אם אין סיבה של מצווה אמיתית,

אז אין.

מזמינים אותו בדרך כלל לערבי חיזוק של נוער מחזק.

הוא שר שיר אחד,

חסידי אפשר להגיד,

ומייד אחרי זה הוא נותן כל מיני שיחות כאלה של חיזוק וכל מיני דברים שהנוער די נופל בו,

הוא נותן את זה דווקא,

שמעתי. אם זה סוג דבר שזה בא בשביל לרומם את האנשים, בשביל שיחזרו בתשובה באותו קטע, ובאמת הוא מדבר בשביל הכיוון הזה,

לא סתם מילים והופעה שהיא גם מלל וגם זה,

אז זה יכול להיות דבר שמותר, תלוי איזה מוזיקה גם אושר. אם המוזיקה היא בסגנונות שהם לא טובים, כגון רוקנרול, ראפ, דנס, כל אלה,

רגי וכולי,

אז זה בעיה.

אבל אם זה באמת מוזיקה, כמו שאתה אומר, כזאת עדינה וכולי, שהיא רק מובילה את הנפש להתרומם לאור הדברים שהוא אומר,

סוג דבר כזה הוא אפשרי.

יהיה מותר לשמוע אותו גם כן בבית, לא רק בהופעות?

לא, זה לא קשור כבר.

זה סתם הנאה כבר.

אם אפשר,

חשוב השם, הלאה, כן. אפשר עוד שתי שאלות, אם כבר? קצר ובריצה, קדימה. טוב.

קודם כול, למדנו, אני לא זוכר בדיוק איפה, אבל יש אנשים שהיה מותר להם לשיר או לשמוע,

זה אנשים כדי שייתן להם מרץ לכל מיני פועלים כאלה. נכון.

עכשיו,

רציתי לשאול אם אנשים שעושים ספורט מסוים, וזה עוזר להם בשביל כושר קבוצה שמתאמנת,

שיהיה מוזיקה.

אז כבר ענה הרב בן-ציון מוצפי תראה אצלו באתר,

שעדיף שילמדו מאשר זה, ישמעו דברים של תורה או דברים כאלה, ולא לשמוע מוזיקה.

הבנתי. עכשיו רציתי לשאול שאלה שעניינה אותי תמיד.

בכל מיני חוברות וספרים כאלה שמחלקים, שנותנים, שמוכרים,

שזה קורה יותר לציבור שחוזר בתשובה,

הוכחות על מציאות התורה והכול,

אז בין היתר יש שם את הנושא של ידיעות בתורה.

ורשומים שם כל מיני דברים שחכמים ידעו,

כמו אורך חידוש הלבנה והעולם איכשהו בצורת כדור, כל מיני תגליות מדעיות כאלה,

ושהם בדורות קודמים מאוד לא התביישו לי להגיד אותם, למרות שלא היה שום אמצעים ואי-אפשר היה, איך שאומרים, באמת לאמת את הדברים,

והתמודדו עם זה.

וכל פעם ששאלו אותם איך יודעים, וכשהם הסבירו מאיפה הם יודעים, אז ככה מקובלני מבית אבי אבא, ככה הם אומרים.

זאת אומרת, היו להם ידיעות מאוד מאוד ברורות

על העולם איך שהוא מתנהל.

מה השאלה?

השאלה היא,

כמה שהיו יותר קרובים למשה רבנו שקיבל תורה מסיני,

אז בטח הדברים היו יותר בהירים ויותר ברורים.

עכשיו,

כשיהושע בן נון כבש את ארץ ישראל,

אז הוא,

כשהוא רדף אחרי האויבים, ולא היה כל כך זמן עוד לרדוף אותם, הוא רצה להמשיך, אז שמש בגבעון דום.

עכשיו, השמש, הוא אמר,

דום לשמש, אבל השמש לא היא זזה, כדור הארץ. זאת אומרת,

התגלית המדעית הזאת היא לא כל כך נכונה. שמש בגבעון דום, הכוונה דום מהשירה שלה שהיא שרה,

ושהוא יעשה את זה במקומה,

ולכן היא יכולה להפסיק.

זאת אומרת, הכוח המניע של השמש זה השירה שהיא שרה.

ובעצם, כשהוא אמר לדום,

אז הוא לקח על עצמו את זה, לכן היא פסקה ממרוצתה.

תודה רבה. תהיה בריא. הרב.

כן. קודם כול, לפני שאני, ברכה לילדים, לפני שנשכח, אשתי ביקשה, אם אפשר,

כמובן עם כיסוי ראש, אבל בגישה, אם אפשר, מהרב כיסוי ראש, שיהיה לה... בשמאה, בבקשה.

איזה צבע?

לבן. לבן.

יש לבן.

רציתי לשאול את הרב שאלה בנוגע לכל הסיפור הזה של הזמרים הפסולים.

האם כל הסיטואציה שנוצרה בגלל זה לא יותר פסולה מעצם ההלכה? כאילו, כל ההוצאת שם רע,

חילול השם שנוצר מהדבר הזה?

אז קודם כל צריך ללמוד הלכות לפני ששואלים שאלות.

יש קידוש השם מזה שיוצאים נגד הזמרים הפסולים, כמו שפוסק הרמב״ם, והקראנו את ההלכה שלו מספר פעמים. לא, אבל יש כל מאבק בין רבנים בתקשורת, וזה דברים שלא נראים יפים לעין. מה שבתשקורת נראה, ומה שמבינים אנשים זה לא קובע מה קידוש השם ומה חילול השם.

אני אתן לך דוגמא אחת שוודאי כולם יפסקו, שזה חילול השם,

והתורה קוראה לזה קידוש השם.

לדוגמה,

יהודה שהיה עם תמר,

זה היה קידוש השם או חילול השם?

וכשיהודה הודה ואמר לעיני כולם, צדקה ממני,

זה היה קידוש השם או חילול השם?

שהוא מודיע,

כן, אני,

אני, אני הייתי עם תמר, כן, אני, אני.

תאר לך שאחד מגדולי הרבנים מודה,

כן, אני.

מה אתה אומר? זה חילול השם או קידוש השם?

חכמים אמרו שאין קידוש השם יותר גדול מזה,

ובזכות שהודה אנחנו נקראים כולנו יהודים.

שמעת?

אז חילול השם בתשקורת, ובחבר'ה, ומדברים,

זה לא כלום.

אתה יודע שבית הלל ובית שמאי גם היו הולכים מכות לפעמים?

אז מה זה, חילול השם או קידוש השם?

את והם בסופה.

בסוף אוהבים.

כרגע קשה להם כי יצר הרע שולט עליהם. אני מנסה לשחרר אותם מלפיתתו.

הם לא כל כך רוצים לעזוב אותו, הם אוהבים אותו כבר יותר ממה שהוא אוהב אותם.

אבל חובתי להמשיך ולשחרר אותם, אתה מבין,

מהגיהיני גיהינום שהם צפויים לקבל על החטאת הרבים,

כמו שפסק הרמב״ם, שאין להם חלק לעולם הבא.

זה לא אני שולח אותם לשם,

הם הולכים לשם בריצה ובדנסינג.

הבנת?

אז אני עושה מצווה להצילם.

הבנת?

אתה ראית פעם מישהו שמנסה להתאבד ואתה בא להציל אותו והוא נותן לך מכות, כי הוא לא רוצה שתציל אותו, הוא רוצה להתאבד.

הוא נותן לך מכות.

מה תעשה?

מה אתה אומר?

מה תעשה?

להציל אותו. מה תעשה?

אני אנסה להציל אותו. עוד.

אבל הוא אומר לך, אני רוצה למות, זה חיים שלי, מה אתה קובע לי מה לעשות?

למה אחד רוצה להתאבד, משטרה בעמך באש לא נותנים לו?

הוא רוצה להתאבד, חיים שלו, רוצה ללכת.

אתם משלמים לו את החובות?

לא. אתם פותרים לו את הבעיות?

לא. אתם מוצאים לו את המחלות?

לא.

אז מה אתם רוצים ממנו שהוא יחיה?

הוא רוצה למות.

לא, אתה תחיה עם החובות, עם הצרות, עם המחלות, אבל אתה תחיה.

לא נותן לך למות.

חוצפה?

אבל מה קורה כשיש רבנים גם מהצד השני שמציגים את העמדה השנייה? מה הבעיה? אומרים שכן אפשר לשמוע את המוזיקה, אז איפה ההלכה פה? כאילו, מה... איפה? הנה, חתום. אלה שחתמו אמרו לא, הם... יש שתי הלכות?

לא. אם כן, גם לא? לא.

אלה שחתמו אמרו לא,

ואלה שזה לא הראו מקור לדבריהם, הם רק אומרים מותר.

יש קלקול, צריך להבין.

לא צריך הלכה.

יש קלקול. אם יש דבר שעושה קלקול,

אם יש דבר שעושה קלקול,

חובתנו למנוע את הקלקול.

הסתלק מן הכיעור ומן הדומה לו.

הבנת?

אז זאת אומרת, אם זה גורם קלקול, שבנים ובנות הולכים ביחד לערבי שירה ויוצאים מזה תקלות,

שלא נפרט ויידו עוד, וכמה מסולקים אחר כך ממוסדות וכולי,

אז זה קלקול.

צריך לעצור את זה. מי הגורם? הזמרים הסוררים.

איך עושים?

אומרים לא לשמוע אותם.

בזה מונעים את הקלקול של הדור.

מי שבא ואומר שמותר לשמוע,

מעניין אותו הלכה במרכאות,

ולא מעניין אותו קלקול הדור. הבנת?

ופה מטפלים בקלקול הדור.

אני שואל אותך, אם היה חס ושלום מישהו פה עושה משהו שהוא מסריח,

אז יש הלכה בשולחן ערוך להוציא אותו?

אם תוציא אותו,

יכול להיות שתתבזה אותו, לא?

אם תעשה לו איף, תתבייש לך.

כולם יסתכלו עליו, תהיה בעיה, לא?

נו, אבל אתה מוכרח.

אתה מוכרח להישאר לידו ולהריח?

מותר לך לקום ולעבור מקום בשביל לא להריח, נכון?

מה הבעיה?

לא, הם אומרים שיישאר להריח.

מותר לשמוע.

לא רוצה להריח.

מותר לשמוע, אבל לא רוצה להריח.

זה מסריח.

זה מוזיקה מסריחה.

זה קלקול הדור.

הבנת, יוני?

יופי.

ערב טוב, ארב. ערב טוב.

אני רוצה לשאול שאלה קצת יותר רחבה,

כי כמו שאתה רואה אני לא, אני קצת לא מודע לשיחה כאן בעניין של המוזיקה, אבל זה מעניין ואני שומע את זה.

השאלה שלי היא שאלה שבעצם בטוח חשבו עליה.

יש לנו בארץ רב ראשי אשכנזי ורב ראשי ספרדי.

למה? למה זה לא נגמר?

אנחנו כבר 62 שנה במדינה יהודית,

והגיע הזמן שיהיה רב אחד,

לפי דעתי,

והרב הזה יקים את ציון, תצא תורה.

ואם הוא יהיה נשיא המדינה, עוד יותר טוב. אני רוצה לשמוע מה הדעה של הרב לגבי העניין הזה.

אתה מדבר רב אחד מצד המדינה שהיא לוקחת אותו כנציג.

יש הרבה רבנים, אשכנזים, יש ספרדים,

יש תימנים, יש טורקים, יש עראקים, יש הודים, יש אתיופים, יש כל מיני.

אתה מדבר מה המדינה עושה.

המדינה מנסה, אתה מבין, לעשות לא אחד, חצי אפילו. אם אפשר חצי, היא הייתה מעדיפה. למה? כי בטוח שהוא לא יכול לדבר. חצי לא יכול לדבר.

אבל מה לעשות?

אתה יודע, אצל היהודים, אם נותנים אפשרות לאחד, לוקחים שתיים.

אז הוא אומר, זה, תשמע, יש הלכות של הספרדים,

יש הלכות של האשכנזים,

יש ככה וכל מיני דברים.

לא משנה, זה משרות,

וכמה שיקבלו יותר משרות, אז המפלגות רוצות לקבל משרות. כמה שיותר. הבנת? זה לא קשור להלכה וזה לא קשור לשום דבר.

זה פשוט מאוד, כמה שאפשר לקבל, יותר מקבלים.

השאלה שלי זה,

מה, הרבנים לא השכילו להבין שהגיע הזמן לשבת לדבר על זה? זאת השאלה. מה, אתה לא שומע מה אני אומר? אני שומע. הפוך,

אם היו נותנים חמש,

עשר, עשרים, עוד יותר טוב, היו יותר משרות.

מה זה, מה זה, ויכוח?

זה לא ויכוח.

נותנים לך אפשרות לקבל כך?

הבנתי אותך. תהיה בריא.

ערב טוב, הרב. ערב טוב. אני, למען האמת, לא מעניין אותי מהזמרים האלה.

כמו תמיד. אבל מעניין אותי מדבר אחר. כן.

מהרבנים שמזמינים אותם לתת שיעורי תורה,

והם לוקחים כסף. מה אתה אומר על זה?

תראה, ברוך השם, אני לא נמצא במצב הזה. מאז שהחלטתי לקרב יהודים,

לא לקחתי מעולם אגורה על מצווה.

לא רק על הרצאה, על מצווה.

אבל יש כאלה שמתפרנסים מזה.

מה פירוש?

בשביל שהוא יוכל לתת הרצאות או דברים כאלה,

הוא צריך להכין מערכות, ללמוד, להכין שיעורים,

כל פעם משהו אחר במקום אחר, הוא צריך לפנות זמן,

הוא צריך להיות מוכן לקראת הדרשה או ההרצאה,

והוא מבקש את השכר, אם תקרא לזה שכר בטלה, או שכר אני לא יודע מה, או שכר זמן, או שכר השתדלות, או כל מיני דברים כאלה.

אני מאמין שהוא לא מתכוון לקבל על התורה, כי על התורה צריך לתת אותה בחינם.

אבל זה נקרא שכר סופרים כזה.

אני לא הייתי ממליץ למי שיכול לחיות בלי זה.

הרמב״ם אומר שלא צריך לקבל כסף גם כשלומדים תורה.

אבל בכל אופן, אתה רואה שרובם פוסקים לא כמו הרמב״ם,

וכן לוקחים כסף על לימוד תורה, ושוב פעם, לא על התורה עצמה,

אלא על הבחינות האחרות שבה.

כן, השאלה היא שהם לא לוקחים, כאילו, כמו שאתה אומר, נגיד, שכר הוצאות וכאלה.

היום הם ממש מדברים על סכומים שאי אפשר לעמוד בהם.

הכי טוב להגיד לא.

אז איך מקדמים את ה...

הם כאלה שלא לוקחים... עניין של התשובה בעיר הזאת, בכל אופן, שאין לך עזרה מה...

אני אסביר.

הם כאלה שלא לוקחים סכומים כאלה. אם הם שווים,

תביא אותם. אם לא... הבעיה שכולם ככה.

אני לא רוצה לנקוד בשמות,

אבל אנחנו עושים פה הרצאות בכולל של הרב שלנו, של הרב אסייג, שהוא רב העיר. בקיצור, אנחנו עושים שם הרצאות.

אנשי מעלות, עם כל הכבוד,

אתה יודע, אתה בא, לוקח להם עשרה שקלים כניסה,

שזה ממש אפילו לא מקסר טיפין מההוצאות האלה. ואני לא רוצה להגיד שיש אנשים פה,

שחלקם חברים שלי, שעוזרים ונותנים, כל אחד נותן, כאילו,

לא כולם כל כך רוצים לתת. בסוף?

בסופו של דבר אנחנו צריכים עוד להוציא כסף מהכיס שלנו ולתת להרצאות האלה,

ואין לך עזרה מהגורמים הרבניים. גם לי אין עזרה משום מקום, ואני עושה פרוטה על פרוטה במשך 30 שנה,

ומשתדל להציל את היהודים ולחלק להם הכול בחינם.

אם אתה רוצה, תמסור את נפשך על הדבר. אם אתה לא רוצה, תנוח.

אבל מי שרוצה, לא מתלונן.

שום דבר לא מקבלים בחינם במדינה הזאת.

ואם אתה רוצה לגייס כספים, תגייס.

זה מה שאני עושה, לדוגמה.

איך חילקתי מיליונים של קלטות ודיסקים עד היום?

מזה שגייסתי מתורמים, מאנשים טובים,

ואיתם אני השתתפתי בזכויות ועשינו את מה שעשינו במשך 30 שנה.

אותו דבר אתה גם יכול לעשות.

דבר נוסף, כשמזמינים זמר, הוא לוקח כסף או לא לוקח? זה מבינים כולם.

כשמזמינים את תפילין, משלמים כסף? אבל זה מצווה, מה פתאום לשלם על תפילין? תפילין זה מצווה שיחלקו בחינם.

גם חלות זה מצווה, שכל המאפיות ייתנו לחם בחינם וכן הלאה.

למה שמה זה מובן שצריכים להתפרנס מזה ובזה לא מובן?

למה?

העניין הוא פה שאין פה, כאילו,

שזה לא מובן. ברור שזה מובן. אז נוספים כסף. יש רבנים שלוקחים, סליחה.

יש רבנים שלוקחים ממש סכומים ממש קטעים.

אל תזמין, אל תעשה תחרות.

אל תזמין את מי שאין לך, זה הכל. אוקיי, אנחנו לא עושים תחרות. העניין הוא, זה לא מה שאני מנסה להזמין. אז מה אתה מנסה, יש פה אנשים שאני רוצה שישמעו את הדבר הזה. תודה רבה, אבל אתה לא יכול.

שישמעו את זה. עוד פעם. אתה יודע מה? תקליט את ההוא, לך להופעה שלו, תקליט את ההופעה שלו,

תדפיס דיסקים בשקל ותחלק לכולם. שלום, לא עלה לך כלום.

הרב, בואו נסביר לך ככה. למען האמת, פה בעיר יש לך פעילויות שראש העיר תומך בהן בשבת. מה אתה רוצה ממני? לא, אני רוצה להסביר את זה.

אני רוצה להסביר לך את זה,

והאלה שהביאו אותך בכל אופן,

עם כל הכבוד שאני גם כן בדעה שלך,

ואני שומע שיעורים שלך,

ואני נהנה משיעורים שלך, אבל זה לא העניין וזו לא הנקודה.

אני רוצה להסביר דבר אחר,

שיש פה אנשים,

ממש, שכאילו חזרה בתשובה, הכול טוב ויפה,

והם לא מוחים על דברים שיש בעיר הזאת,

שהם נותנים כסף מהכיס שלנו, שאנחנו התושבים משלמים על זה,

ועם כל הכבוד עושים פעילויות בשבת,

ואף אחד לא מוחה על זה ולא מעניין אותו.

אז למה אנחנו... תראה למה הגעת. התחלת עם הרבנים,

שלוקחים כסף בטוב, הוא אומר, העירייה משלמת כסף לעילות שבת. נכון, אז... תגיד בהתחלה שאתה רוצה לצאת נגד העירייה, וזהו.

מה הלכת, התנפלת על הרבנים בשביל להגיע לעירייה?

הרב,

אני לא... באמת שאין לי כוונה רעה. אז מה אתה רוצה לעשות? הכוונה שלי היא כזאתי.

אם... תן הודעה, תן הודעה. אתה תיתן את ההודעה הזאת, מה אני אתן את ההודעה? איזה הודעה? מה אתה רוצה, שאני אגיד לראש העיר מה לעשות עם הכסף? לא, אני לא צריך שראש העיר,

אבל מי שנמצא ב...

אתה יודע, בכספים של הציבור, אני לא יודע איך הם נקראים,

המועצה המקומית הזאתי,

שבמקום שנגיד, סתם דוגמה, יעשו פעילויות בשבת,

שהפעילויות האלה, משלמים עליהן כסף?

משלמים עליהן, נכון? נו. אז למה על פעילויות של דברים תורניים לא עוזרים לנו?

סתם דוגמה, פנינו אליהם, אתה שואל אותי, כן. בתור מה אתה שואל אותי? בתור מה? שתענה לאותם אנשים, למה עושים דבר כזה?

אני אענה להם למה הם עושים. כן? למה אתם עושים?

מה אתה רוצה? בחייאת דינא.

שלום לכבוד הרב. שלום.

אני פרוט מאשתי כבר כמעט עשרה חודשים, ורציתי לבקש ברכה לשלום בית, אני מוכן לקבל לעצמי מה שתגיד.

אתה מוכן לקבל גם מה שהיא תגיד?

אני שואל שאלה.

כן.

כן, את תצלצל אליה, תגיד לה, אני מוכן לקבל מה שאת אומרת,

ובואי נחזור, קיבלתי ברכה.

אללה יברך אותי, אני קיבל משהו,

משהו יגיד לי, ממש. אבל גם מה שהיא תגיד.

אתה מוכן?

כן. יאללה.

מה השם?

חני, חני בת שושנה. אותך אין צריך לברך. אה, שגיא בן גבריאל.

שגיא בן גבריאל? תזכה לשלום בית נאמן,

ולהיות ותרן, וסבלן, ותבנו בית נהדר. אמן.

ערב טוב, מורנו ורבנו. ערב טוב.

אנחנו פה בעיר, יש פה הרבה קבוצה מאוד מאוד גדולה,

שהם תלמידים ממש,

ממש דבוקים ברב יצחק יוסף מירושלים.

פו פו, כן.

לפני שבועיים הייתה איזו הרצאה של הרב בלוד,

שם הרב קרא לו אפילו בלי תואר רב.

כמו שהוא קרא לי, בדיוק.

כן, אבל מה אכפת לציבור מהדברים האלה?

באמת מה אכפת לציבור שהוא הולך להגיד להם את התואר שלי בבא, שם אותו בבית? אבל הוא התחרט על זה הרב עשרים פעם, באותה דרשה. לא שמעתי אפילו פעם אחת שהוא התחרט, ראיתי. אנחנו שמענו שאמר אחרי כמה דקות, מחילה זה הרב, זה הרב. לא, לא, לא שמענו ככה, ויש לי את ההקלטה המלאה, ולא רק זה. אבל רגע, מחילה הוא, אתה יודע מה, כל העולם כמעט פוסקים כמוהו. אבל מחילה, רגע, מי שפוסקים כמוהו צריך לדעת לכבד את הבריות קודם.

קודם כול תלמד.

לא, תקשיב, תקשיב, תקשיב, אל תתעסק עם זה, תקשיב.

או שאתה רוצה רק לדבר.

אז תקשיב.

קודם כול, מצווה על כל אדם לכבד את הבריות.

איזה הוא מכובד המכבד את הבריות.

מי שמזלזל בבריות, מזלזל.

עכשיו, מי שמזלזל באדם

שעשה כל כך הרבה בעם ישראל,

ויכול לכנות אותו בדווקא בלי תואר כלשהו, לא משנה אם זה מוצדק או לא מוצדק,

זה מכוון לזלזל.

ואם הוא לא יודע לקעקע את דבריי על ידי אמירתם,

בלי לפגוע באישיותו של האדם,

אז זה מראה שמה שהוא רוצה להוכיח חלש בידו.

הוא צריך להשפיל בשביל להבליט עד כמה הוא יותר חשוב.

פוסק.

זה גרוע ביותר.

ואם זה היה כמו שהוא תמיד מכנה אותי במקומות שונים ויש לי על זה ראיות,

נו, לא אמרתי כלום מעולם עליו.

אבל אם הוא ארגן הרצאה במיוחד באשקלון

על מנת לדבר על הנושא הזה, ובדרך הזאת ובנימה הזאת,

ויש לי את הקלטה,

ועדיין לא בזיתיו והשמעתיה וניתחתיה,

כמו שאני יודע פרם פרם לעשות,

אז הוא צריך להודות לי מהבוקר עד הערב,

שאם אני אקח את הטקסט שלו ואני אסביר מילה מלמה הוא אמר ולמה אמר,

מצבו יהיה גרוע.

אז תשאיר את זה ככה ותהיה חכם במקום לבוא להגיד לי, תגיד לא.

לא, אבל... תגיד לא,

תגיד לא, מורנו ורבנו ועטרת ראשנו,

ותוסיף עוד כמה שאתה רוצה,

ותגיד לו, במיטותא מנייכו,

בכל אופן, כבוד הבריות, לא כבוד אמנון יצחק.

כן, אבל אחרת הציבור לא יודע מההרצאה באשקלון, הציבור משלמים אותו,

עובדים בספרים שלו, לא מגיעים. או-הו-הו, עולם,

או-הו, עולם התשובה והעולם הזה, נתוודעו לזה בשניות ודאגו שזה יהיה בקול בעורמה,

ודאגו שזה יהיה באתרים החרדיים, אתה יודע, של ש״ס,

ודאגו ודאגו לפרסם את זה בלי סוף.

ומה הוא חשב?

שמיליון בעלי תשובה שלי ישבו ולא ידעו מה קורה?

הרי ברור לו, הוא יודע מי אני ומה שיחי ושיגי.

אני מכבד מאוד את אבי, הרב עובדיה יוסף,

ואני אוהב אותו מאוד, ועדיין מונעים ממני להגיע אליו,

אבל כל זה עדיין שתקתי,

ולא אמרתי ולא פרסמתי ולא עשיתי כלום,

רק ששאלוני.

גם זה בלוד לא עניתי, רק ששאלוני.

ושאלוני אנשים שלו,

תלמידיו,

מאותו סוג ישיבה בשמה בלוד,

והם נשלחו במיוחד.

ואמרתי שאני לא רוצה לדבר, אבל הם, אתה יודע,

מחרקשים קוראים לזה.

אז לא הייתה לי ברירה, כי הציבור שלי קצת יותר גדול משלו,

מיליון. אבל הרב, אותו בכל העולם לומדים, אי אפשר לתאזל בכוח שלו. שומעים אותי בכל העולם, אבל יש לי גם מיליון בנים שלי. כמה בנים יש לו?

עשרה מיליון.

עשרה, הבנתי. נראה לי הרב, נראה לי ככה. לא נראה לי, אין בעיה, בעולם. כי כל בית יש את הספרים שלו, כל בית כנסת. אין בעיה, מותק, הקלטות והדיסקים שנמצאים בכל מקום, אז למה? אבל זה לא העניין, האם... לא, בטח זה לא העניין, מה זה קשור? אז מה אכפת לנו הדברים? באמת, מה אכפת לנו? אז תלמיד חכם צריך לתת דוגמה,

אסור שיהיה רבב בבגדו אפילו,

כל שכן בפיו.

עד שאתה מקפיד על מה שאתה מכניס,

תקפיד על מה שאתה מוציא, הרי אתה מזלזל בעצמך כשאתה מזלזל באחרים.

הבנת, יוני? אמת. בסדר. אני בטוח שתמצא את ההלכה הזאת בילקוט.

אבל בעל הילקוט צריך לקיים אותה.

לא, הרב, עכשיו עוד שאלה קטנה. אני למדתי בכיסי רחמים אצל הרב מזוז. אה, עוד משהו חדש, כן. הרב מזוז עלה באור תורה על התשובה של הרב מוצפי. נכון. עכשיו,

לפי התשובה של המשמע שאפילו זמר,

שמרקיד מעורב, נשבע אותו בבית, אין לך שום בעיה. כמו הסיפור עם משה אליהו ומעשה רב שהרב מגיע. שמענו, ענינו גם על זה ולא... אז תלמיד של תלמיד של הרב מזוז, אין לו בעיה לשמוע. שמעתי, תקשיב מתוק. אה, נשמה, כן, הרב. אתה שמעת גם את התשובה על זה, אתה שומע?

אתה שמעת גם את התשובה על זה בלוד, וזה לא מעניין אותך, כי אתה רוצה להקליט ולהעביר את זה הלאה. בסדר, אין בעיה.

אין בעיה. תקשיב רגע, תקשיב.

מה שהוא הביא מהסיפור עם הזמר משה אליהו זה היה לפני 23 שנים,

אבל הרב עובדיה כבר חזר בו מהפסק הזה לפני שלוש שנים וכתב שמי שמופיע אפילו בנפרד

הוא פסול להזמינו אפילו לאירועים כשרים,

אז הוא חזר בו מזה.

אי אפשר יותר להשתמש גם בתשובה לרב בן-ציון מוצפי. אי אפשר.

אי אפשר לעשות שקר בדבר,

כי אם הוא אמר לפני 23 שנה ועכשיו הוא כתב אחרת,

אז זה מוריד. הנה, בבקשה, פסק וחתימתו.

מה כתוב? תראה את התאריך למעלה, תשס״ז.

מה כתוב שם? תקרב לנו שכתוב שאם הוא מופיע אפילו בנפרד,

אז אין להזמינו אפילו לאירועים כשרים, וחתימתו של הרב עובדיה יוסף בכתב ידו,

שהחתימו בנו דוד יוסף. הרב דוד יוסף החתימו.

אז מה אתה רוצה?

שנמשיך להגיד את מה שהיה פעם ונמחק?

שמעת? זה מה שהוא אמר עכשיו, שאין להזמינו. כתוב שם בבית?

אין להזמינו, אבל בבית, בשקט. אז זאת אומרת שהוא פסול במחטיא הרבים.

אתה רוצה לשמוע מחטיא הרבים?

אז עשרים וחמישה גדולי תורה אמרו שאין לשמוע.

אתה רוצה לשמוע כתלמיד תלמידו של תלמידו?

בעיה שלך.

אני, אין לי בעיה עם זה, מי שרוצה... תקשיב, אני יכול לדבר? אני יכול לדבר? תודה. שאלת אותי?

עכשיו.

אז מי שרוצה לשמוע לגדולי הדור האלה,

וולקאם.

מי שלא רוצה, וולקאם.

כל אחד יעשה מה שהוא רוצה, בדינו יהיה בשמיים לפי מה שיהיה.

הבנת? אבל אם הבנת את התשובה הקודמת שלי,

גם לא בגלל ההלכה,

רק בגלל הקלקול של הדור היה צריך דווקא לא לשמוע, בלי הלכה.

מה עוד שאתה לא יכול לשמוע בכלל,

גם מחווי דעת.

זה רק למקלים לשמוע מרדיו ורשם קול וכולי.

זה יש להם על מה שיסמוכו,

מדובר בהנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגים.

אבל זה עבריינים קטנים, במחמיר תבוא על הברכה.

למה אתה לא רוצה ברכה?

למה אתה רוצה להיות שוגג?

למה?

זה לא כוח דתרה, זה לא התירו, זה אמרו שזה שוגגים.

רואים דינרים שלמים שגדולי העולם יושבים?

נפלא, אז מה?

אז גדולי עולם מעניין. זה מעשה רב, מעשה רב, נגמר הסיפור, מה נעשה? מעשה רב נס... אתה רואה את מראני יושב וחבוש עשר, מה תגיד? שמעת? שמעת? שמעת? תקשיב, אני אסביר.

כשאתה רואה מעשה רב ובאים גדולי הדור שמעל אלה שעושים את החפלות האלה או את ההילולות, תקשיב.

אני יכול לדבר?

אז כשגדולי הדור אומרים, בני מאה,

בני מאה.

אני יכול לדבר? בני מאה.

והם אומרים שלא,

אז מה זה מעשה רב בשבילהם? הם אומרים לרב עם המעשה שלו,

לא.

אבל הוא גדול הדור.

בשבילך יש גדול דור, בשבילם יש גדול הדור. אבל כמה רבותי שהוא גדול הדור והוא גדול כל הגדולי? זה לא שאלה. אתה תגיד מה, תמציא שיר גם. אתה צריך להבין דבר אחד,

יש פוסקים שאמרו,

לא,

גם למעשה רב.

ויש מי שרוצה להתיר ואומר שזה לשוגגים.

אתה רוצה להעמיד, מי שדיבר ברור למי שהעמיד לשוגגים?

בבקשה.

אז זה להעמיד לשוגגים?

לא אמר שזה מותר לכתחילה.

עד היום לא שמעת את הרב עובדיה יוסף שאומר שמותר לשמוע לכתחילה את הזמרים הפסולים האלה.

מעולם לא שמעת אותו.

בשמו, בשמו שמעתי כבר ארבע גרסאות.

אה. יופי.

חזק וברוך הרב, השם ישמור. תהיה בריא, את ההקלטה תשלח כמובן, מסודרת, כן? ביוטיוב. ביוטיוב. תהיה בריא.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. רציתי לשאול שאלה בשם כמה בנות כאן שרצו לשאול. בבקשה.

בקשר לחתונה שאמורה להיות של אחת הכלות שהיא חברה שלהן,

ויש אחד הזמרים שמופיעים, אמורים להוכיח שם פסולים. ברשימה אסורה. כן.

ומה עליהן לעשות? האם הן צריכות ללכת לחתונה או...

צריכות לשכנע את החברה בכל לשון של בקשה שלא תזמין אותו ותחליף לזמר אחר כשר.

במידה ולא, לא ללכת לחתונה,

כמו שפסק הרב בן ציון מוצפי ועוד רבים וטובים.

אוקיי. תודה רבה. עכשיו רציתי לשאול וברך להתאבן בעזרת השם,

שיחזור בתשובה.

זה מאוד חשוב. מה השם?

שירן מסעוד בן נורית.

שירן מסעוד בן נורית? כן. שירן מסעוד בן נורית. שירן מסעוד בן? נורית. נורית תזכה ל... תשובה שלמה בעזרת השם. מהירה. אמן. אבל השם שירן צריך להחליף, זה לא שם.

יש לו אשר גם כן, אשר.

אשר, אה, אשר זה דבר רציני.

ערב טוב, כבוד הרב, עוד דיבר על העניין של הזמרים,

מה לגבי נגנים של אותם זמרים, או צוות ההפקה, או כל דבר מסביב? הבעיה היא רק בעיהם עצמם?

לא.

אלה שמנגנים גם כן בתערובת אנשים ונשים, דינם שווה לאלה שהם זמרים.

תודה רבה. תהיה בריא. רציתי לשאול, במידה המשפחה של בעלי חילונים והשבוע יש להם חתונה,

אז מה בעלי צריך לעשות? זו חתונה מעורבת ובעיה מאוד קשה של צניעות. מה זה קרבה? איזה קרבה זאת? אחותו, אחותו.

האם הוא צריך ללכת לחתונה, או ש... לוותר.

אם הוא יכול ללכת רק לחופה, והחופה צנועה, והוא יעמוד שיראו אותו בחופה, ומיד לרוץ משם, נפלא.

אם החופה גם לא צנועה, ובאים לא צנועות, ומצטופפים כולם,

פטור.

אז זה מה שהוא עושה, ברוך השם.

עכשיו, בהזדמנות הזאת, אני רוצה שהרב יברך את אחי, שמעון אפרים בן סוזן. שמעון אפרים בן סוזן. שיזכה, בעזרת השם,

לעשות את החג עם אשתו והגלתי. אמן!

יהודי יקר, יהודיה יקרה,

הוצגה לפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולעמת את האמונה,

אינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,

רחוב מתתיהו 10 בני ברק,

או לטלטלטל למספר 03-677779 וגם לפקסס ל-03-6765

320. כתוב, תן לו באינטרנט www.שופר.net ניתן לצפות בחינם באתר שופר בלמעלה מ-500 הרצאות של הרב אמנון יצחק שריטה ולכן ניתן לרכוש משרדי שופר בעברית ובצפייה.

שחרור אוני

אנציקלופדיות

ספר עולם התשובה ניתן להוריד הרצאות לנגן mp3

כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת וחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.