עם עובדות לא מתווכחים! - חלק א
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
זה יהיה 2ול עילוי נשמת המנוח יוסף בן חנה ושולמית בת חממה, מנוחתם עדן.
- להצלחת אמנון בן שולמית וחגית חפציבא בת אריאלה ומלכל בניהם וכל בני משפחתם.
תודה לחבר מועצת העיר רבי פנחס סירוקה ורבי ישראל ליכטנשטיין,
ורבי משה מסוארי על העזרה.
רפואה שלמה לשרה רסיה בת מרים ולרפואת גיתאי בן גשא, רפואה מהירה.
ועוד לעילוי נשמת יחיאל בן סעדיה ושרה בת רבי סעיד ויחיה בן חסן מסלם מסוארי ונחום בן כמר, מנוחתם עדן.
להצלחה ויראת שמיים משה וסיגי מסוארי והילדים מאיר בן מירב תאיר בת מירב
הצלחה שלמה.
ואחרונים, חזרה בתשובה ליוסף בן כמר, רינה בת מרים, אלעד וגיא בני רינה,
תשובה שלמה וזיווג הגון לעדן בת זהבה.
כן, אנחנו נלמד קצת היום מה היכולות שלנו,
מאיפה אנחנו יכולים לקחת משאבים עצומים של חוכמה.
מי לא רוצה להיות חכם?
חוכמה זה דבר טוב,
אבל חוכמה צריכה לשמש גם למטרות הנכונות
ולא להיות חכמים להרוע.
אז בואו נראה
אחד כזה כדוגמה.
ויאמר משה ראו קרא השם בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה.
עובדה בדוקה ומנוסה בכל ההיסטוריה העולמית
שכל אלה הגדולים, אנשי המעש, היצירה והבניין,
ההנהגה המדינית, הקידום הרוחני וההתפתחות המדעית,
כל אלה אנשי השם לכל גדולתם והצלחתם,
לא מפאת חוכמתם באו להם,
אלא בעיקר בגלל עוצם רצונם לחתור ולהגיע עד מחוס חפצם ומטרתם.
זאת אומרת, מה שהביא אותם
להיות אנשים
גדולי עולם
שמוכרים בהנהגה המדינית או בקידום רוחני, התפתחות מדעית,
אנשי מעשה, יצירה,
כל אנשי השם האלה הגיעו להצלחות הגדולות ביותר שלהם, לא מפאת החוכמה,
אלא מעוצם הרצון לחתור להגיע עד מחוס חפצם ומטרתם.
זאת אומרת, דבקות במטרה במסירות נפש עילאית.
או בלשוננו העממית, עקשנות.
או במושגים אחרים,
מוטיבציה.
וכן על זה הדרך.
לדוגמה, כל אלה גיבורי הכוח מעוררי זיק החירות בקרב אחיהם להשתחרר מעול הכובש,
כמו שאנחנו רואים היום.
כל אלה, וברובם מפאת חוכמתם ותרבותם,
נמצאו במידה הרבה פחותה מכמה וכמה בני דורם שהצטיינו בחוכמתם ויופי רוחם.
אלא מה גרם לאלה הגיבורים שדווקא הם יירשמו לדורות הבאים לזיכרון, לכבוד, לסמל ולמופת?
המסירות והנכונות להקריב את נפשם לכבוד רעיונם
והגות נפשם.
מה שאין כן שאר החכמים שחוכמתם לא הועילה להם להגיע לידי התעלות והצלחה כזו.
מישהו מכם זוכר
מה גרם לכל המהפכות שמתרחשות כרגע באזורנו?
על יד מחירי הנחם.
כן,
אז הלחם הוא גיבור.
אתם זוכרים איזה גיבור אחד שעשה משהו?
מה? הוא שרף את עצמו, כן? כן, היה אחד ששרף את עצמו והדליק
את כל המזרח התיכון.
בכרמל גפרור אחד הדליק ארבעים אלף דונם,
וזה הדליק יבשות.
בן אדם אחד שרף את עצמו, תראו מניע.
אבל הוא מסר את עצמו ואמר, חיים כאלה, שאני לא יכול לפרנס את בני משפחתי וכו' וכו'.
הוא שרף, ואחר כך במצרים שרפו עוד כמה, וככה נשרפים הרבה עד עכשיו בגללו.
אבל מכל מקום, מה רואים?
רואים שיש אנשים כאלה שהם שוחרי חירות,
לא שהם חכמים גדולים,
אבל המסירות שלהם, הדבקות שלהם,
הרצון העז שלהם להגיע לאיזושהי תכלית,
היא מביאה אותם להצלחות גדולות, מה שחכמים גדולים, אפילו אם הם מתכננים את זה, לא יודעים איך לעשות.
אחת מהמהפכות שנעשית כרגע נעשית בעזרת הפייסבוק,
שזה המכה העולמית, זה הגולם כאמור יוצרו, זה כלי משחית שעוד לא יודעים אפילו מה הכוחות שלו.
אפשר להדליק את כל העולם בשנייה, ברשת החברתית?
בשנייה.
אם נגד מדינה אפשר לעשות את זה, נגד אנשים בודדים או נגד עניינים מסוימים וכו' וכו',
בשנייה.
הורסים משפחות, מפרקים, עושים.
מדהים.
מדהים.
רק תנו לאנשים לדבר ולכתוב,
ויא חביבי, מה הולך פה?
אז רואים שיש פה איזה כלי,
והכלי הזה הופך קערה על פיה.
אתם יודעים שמספרים כעת שהמלך הסעודי
הזמין את קוסברג,
הבעלים של פייסבוק,
והציע לו, למרות שהשווי הנאמד של פייסבוק זה מיליארד דולר,
הציע לו 150 מיליארד דולר,
שייתן לו רק את הפייסבוק.
למה? הוא פוחד
שהפייסבוק יביא את המהפכה גם אליו הביתה.
אז הוא מוכן לקנות את זה ב-150 מיליארד דולר.
מר חובליצקי,
במקום זה,
אז תחלק את ה-150 מיליארד דולר לעניים אצלך,
תעשה אותם עשירים, ולא יהפכו אותך.
אבל זה הוא לא חושב.
80 מיליארד כן הוא מחלק עכשיו, ככה להרגיע, 80 מיליארד.
אבל עוד 150 יש לך שאתה מוכן לקנות את הכלי המשחית הזה, נכון?
מה הבעיה לחלק את זה לכולם?
ואז יתנו לך לגנוב עוד הרבה שנים.
אבל ככה זה דרכם של אלה שהם טמאים.
הם רוצים לאכול לבד לבד,
עד שבסוף קמים עליהם, והם מלאימים להם
את הרכוש, ומקרקעים אותם
שלא יוכלו לזוז. ומה יצא להם בכל עמלם?
30-40 שנה ירדו לטמיון, ועוד מחפשים את ראשם,
והם נכלימה ולוויזיון לדורי דורות
ולדיראון עולם.
איזה הוא חכם.
הרואה את הנולד?
אבל הטיפשים רואים רק את הרגע.
מכל מקום, מה אנחנו רואים? שלא חוכמה דווקא מביאה את האנשים להיות אנשים מפורסמים.
מה כן?
הדבקות,
הרצון, המסירות וכו'.
מספרים על סבא מסלובודקה, זכר צדיק לברכה,
שהיה בעוצם תקופת פריחתו והצלחתו ביצירת הישיבה,
התורה, השיטה שלו בדרך לימוד המוסר.
יצא לו מוניטין בכל העולם.
המעריצים הרבים היו מביעים את הערצתם,
וסוד הצלחתו שהוא גאון מפליא בכוחות הנפש.
והוא היה גוער בהם
ואומר להם, לא זה מה שהועיל לי ואביאני הלום.
לא מפאת החוכמה באה לי כל זאת.
כל היצירות וההצלחות
הן תוצאות של מסירות נפש.
כשבן אדם מוסר נפשו לרעיון,
לדבר, לפרויקט,
למשימה,
וזה מסירות נפש ממש,
אין דבר כזה שהוא לא יצליח.
אם זה בסתם,
אם זה בסתם,
אז כל שכן אם זה בדרך התורה,
שהקדוש ברוך הוא, ודאי כל מי שרוצה להגיע למעלות תורניות
או להצלחות רוחניות,
הקדוש ברוך הוא מתחייב לתת לו כלים להשיג את המטרות, כי זה רצונו יתברך.
אתם יודעים, אנחנו נחשבים כאילו מדינה מתקדמת,
אבל באמת אנחנו על הפנים,
מקום 50-60 בעולם המודרני וכל מיני עניינים.
ובהודו
מחלקים עכשיו אייפד
לכל תלמיד ותלמידה,
אין יותר תיקים, אין מחברות, אין כלום, כולם עם אייפד.
שיא הקדמה.
הכול נמצא ככה בכמה גרמים,
הולכים וחוזרים הביתה, יש לך את הכול טרינג, טרינג, טרינג,
והכול בסדר.
אם רוצים להשקיע במשהו,
אז צריכים להשקיע כמו שצריך.
אז תביאי הישגים,
אבל צריך מסירות נפש.
לא לחכות לשרפה בשביל לקנות אחר כך פייפר.
לא לחכות עד שאין לחם לאנשים והם קמים עליך.
לא לחכות למצב שכבר אין מיטות בבתי-חולים,
אז מחליטים שבתוכנית רב-שנתית יתחילו להקצות חצי מיליארד.
למה לא לראות את הכול מראש?
למה קוראים לו ראש ממשלה,
שלכאורה הוא הראש,
וראש צריך לחשוב.
בשביל מה יש ראש?
להיות בתרדמת, שהידיים יזיזו אותו? קום קום, קום קום.
יד ימין, יד שמאל.
מפלגת הימין, מפלגת השמאל.
והוא במרכז.
מהנהן בראש.
אומנם עם התגברות מסירות הנפש
הולך ומתגבר בלב האדם גם מעיין החוכמה וההבנה.
שימו לב, כמה שאדם
מגביר את מסירות הנפש שלו,
גם מעיין החוכמה וההבנה מתגבר אצלו בהתאם.
זאת אומרת, הוא מקבל סיוע מן השמיים
להגיע לתכלית שהוא חפץ בה.
אבל ראשית החוכמה ותנאי קיומה הם הנכונות ומסירות הנפש.
והחוכמה היא לא אב אלא היא תולדה.
לא החוכמה מביאה את ההצלחות.
אלא היא תולדה של המסירות נפש שהמסירות נפש מביאה בעקבותי החוכמה כיצד לבצע את מה שרוצים.
וכן כל יחיד ויחיד במדרגתו העצמית.
מי שזוכה לחוכמה ולהשראת התבונה וההצלחה,
אין המובן שהעליות הרוחניות
נבנו לו בגלל החוכמה שהוענקה לו מתחילה.
אז זה לא בגלל שאתה, יש לך היי-קי יותר גבוה.
אלא החוכמה ניתנה לו בתור תשלום ושכר טוב על עמלו ומסירות נפשו,
לכבוד השם ידברו.
אז ראינו מפה לא לתיאש, חבר'ה.
גם אם אדם לא נכון בחוכמה מרובה,
אם יש לו כוונה טובה ורצינית ונכונות ומסירות נפש,
הקדוש ברוך הוא ימלא אותו בחוכמה.
כל חכם לב
בכם יבואו ויעשו.
מה המלא בלב כל חכם לב,
חוכמה.
אז השם אומר בעצם הבטחה.
כל מי שהלב שלו כבר חכם, דהיינו השאיפות שלו באמת
הן לעשות בחוכמה את רצון הבורא, הוא ימלא אותו חוכמה.
מה לא טוב?
יש לכם שיטה איך לקבל חוכמה.
יש עוד צד שזוכים לו גם,
וזה בא מצד האבות שלו,
מצד התולדה שלו.
אם האבות שלך,
הם זכו אחרי הרבה עמל במידות ומסירות נפש,
אז זכות האבות יכולה לסייע לבנים גם כן.
הנה במקרה שלנו כתוב, ראו,
קרא השם בשם בצלאל בן אורי בן חור.
נשאלת השאלה, מה רע להזכיר כאן את חור? למה הגיע עד חור?
אלא בשעה שביקשו ישראל לעבוד עבודה זרה,
נתן את נפשו על הקדוש ברוך הוא ולא הניחה.
הם רצו שהוא יעשה להם את העגל,
והוא לא הסכים, והרגו.
אז הוא מסר את נפשו על הקדוש ברוך הוא ולא הניח להם.
עמדו והרגו.
אמר לו הקדוש ברוך הוא, חייך שאני פורע לך.
כל בנים היוצאים ממך,
אני מגדלם עם שם טוב בעולם,
שנאמר, ראו, קרא השם בשם בצלאל בן אורי בן חור,
וימלא אותו רוח אלוהים.
אז הוא זכה לרוח אלוהים בזכות סבו.
זאת אומרת, רואים מפה שזכות האבות מסייעת גם לבנים והנכדים.
ולא זה בלבד,
אלא כל מי שהתעסק במלאכת המשכן,
נתן בו הקדוש ברוך הוא חוכמה, בינה ודעת.
ומי נתפרסם מכולם? בצלאל נתפרסם בשמו.
וכל השבח הזה בזכות מי? שבט יהודה?
ומהיכן זכה לכל החוכמה הזאת?
בזכות מרים.
ויעש להם בתים.
למילי יוכבד ומרים? שהם היו המיילדות העבריות במצרים שלא נשמעו לפרעה להרוג את הילדים.
אז הם מסרו את נפשם בגלל יראת שמיים שהייתה להם.
ותראינה המיילדות את האלוהים
מה זכו? שהשם עשה להם בתים.
מה היו הבתים?
בתי כהונה ובתי מלכות.
אז יוכבד
שהייתה אימא
ומרים בתה.
יוכבד, מה זכתה?
זכתה שהבן שלה אהרון יהיה כהן
ומשה הבן שלה יהיה מלך.
ומרים, מה זכתה?
שהיא נטלה חוכמה שהעמידה את בצלאל.
אז רואים שהקדוש ברוך הוא פורע לכל אדם שמוסר נפשו.
שום דבר לא הולך בחינם.
ואפילו חור שמת
במסירות נפשו זכה שנכדו יעמיד את המשכן.
הרי שהישג החוכמה לא בא כתוצאה מהתעסקות במלאכת המשכן.
ביתר שאת נשתכללה אצלו החוכמה עקב מסירות נפשו ושל אבותיו.
מרים זקנתו שמסרה נפשו על הצלת ילדי ישראל מידי פרעה.
חור זקנו שמסר נפשו ממש בכדי להציל את ישראל מחטא של עבודה זרה.
והוא, בצלאל, חוכמתו גדלה והלכה תוך מעשה המשכן.
עד שהתורה מעידה עליו שהגיעה חוכמתו למעלת רוח אלוקים.
וזוהי החוכמה האמיתית שנתגלגלה לו בעשיית כלים מתאימים להשראת שכינה.
לא נשכח שאף אחד מהם לא למד את המלאכות שהיו במשכן והן היו מסובכות ביותר.
אלא הקדוש ברוך הוא נתן בהם רוח
לדעת לעשות במלאכה.
אם כן,
אל נטעה לומר שסתם החוכמה היא הגורמת להצלחה ולגדולה.
אלה שמתאוננים מדי פעם אומרים מה אני אעשה שאני לא חוננתי בחוכמה מה אני אעשה?
לא נולדתי חכם.
אם הייתי נולד חכם
היית רואה תוצאות אחרות. לא נכון.
גם אם לא נולדת חכם אם תשאף לחוכמה אם תשאף לעשייה
הקדוש ברוך הוא ישלים לך כל מה שאתה צריך.
זה תקווה גדולה לכל יהודי ויהודייה.
זאת אומרת, אין ייאוש שאדם נתקע במצב שהוא נמצא בו. אין דבר כזה.
אין דבר כזה.
המסירות נפש והנכונות להקרבה עצמית הן המהוות הבסיס של החוכמה,
הן הגורמות להצלחה ולגדולה,
והן החוכמה נקנית ונרכשת כאיזה מתנה מופשטת גרידא.
המעשה והפעולה ספוגת אהבה ויראת השם הם המעצינים והממשיכים את כושר החוכמה והתבונה על האדם.
בואו נראה דוגמה אחת שהיא מפליאה.
כתוב ביציאת מצרים, אז ישיר משה ובני ישראל.
רש״י מפרש עלה בלבו שישיר.
מה זה עלה בלבו שישיר?
צריך לומר שמן השמיים העירו עליהם רוח שירה ונבואה
והם שרו, כל ישראל שרו.
לא כמו מקהלה שמכינים אותה חודש לפני ויש תווים ויש
שיר ומלודיה ומסדרים את הכול. לא, מלי.
כולם בבת אחת שרו אותם מילים.
ובכן, מהי ההדגשה של אז ישיר?
מה זה אז ישיר?
איזה גדלות מיוחדת מתבלטת כאן באמירתם את השירה.
הרי שמו מן השמיים בפיהם את השירה והם שרו.
אז מה יש פה התפעלות?
אלא העניין להבליט את גודל מסירות נפשם של ישראל
שהיו נושאים בחובם במשך שנות עבודתם,
שהיו שומרים על גרעיני הקדושה והטהרה הפנימיים
תוך שבטם בתוך אומה שפלה ואכזרית.
מאחורי כל הניסיונות והעינויים,
נשארו בתוקף על מעמדם,
שלא שינו את לבושם,
את לשונם,
את שמם.
ואז פתאום כל הגעגועים העמוקים פרצו החוצה בצורת שירת הים.
לא פתאום הייתה השירה הזאת.
קדמו למהלכי נפש עזים ומרוממים
שבגלל נסיבות שונות היו שקועים ולעת מצועלו שוב על הלב.
להבדיל, לאין שיעור,
הנה אנחנו רואים עכשיו את כל אלה שהם
עושים מהפכות.
לדוגמה בלוב או מצרים
הם צועקים יממות על יממות,
שירים וקריאות בלי הפסקה.
תחשבו שאתם צריכים עכשיו לצעוק כל הזמן
וכולם בוווווווווווווווווווווו איזה רעש.
מאיפה זה בא להם?
הדיכוי וההשפלה והעניות,
הכל היה צבור, צבור, צבור, צבור בתוך הלב,
משוקע בפנים.
לא הייתה להם הזדמנות לפרוץ החוצה, להתפרץ, להביע את מה שיש להם.
ברגע שזה השתחרר עם הפייסבוק,
יא חביבי,
קריאות צעקות בלי הפסקה.
חודש, חודשיים,
בלי הפסקה.
מאיפה זה?
זה היה.
אבל זה היה בפנים.
זה היה בפנים.
שנים על גבי שנים, עינוי, השפלה, עניות, כל הזמן.
ביום אחד זה מתפרץ.
להבדיל אין שיעור,
עם ישראל, את כל השירה שהיה להם, לקדוש ברוך הוא,
הם הוציאו
בבת אחת.
אז ישיר,
עלה בלבו לשיר,
וכל עם ישראל הפכו להיות נביאים ושרו שירה אחת ביחד.
זאת אומרת, המסירות נפש הייתה להם במשך שנות העבודה.
הקדושה והטהרה הפנימיים, הם כל כך רצו לעבוד את השם,
אבל השפילו אותם, המצרים, עינו אותם,
שעבדו אותם.
לא נתנו להם לעבוד את השם, הרחיקו אותם מעבודת השם,
נתנו להם עבודה זרה, אבל הם לא שינו את לשונם, לא מלבושם, לא את שמם.
שמרו, שמרו, שמרו, שמרו, כל מה שיכלו.
ברגע שהשתחררו, הכל השתחרר.
ואז הזעקה מתוך הלב,
אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת.
לא פתאומית הייתה השירה.
קדמו לה מהלכי נפש עזים ומרוממים,
שבגלל נסיבות שונות נשתקעו לעת מצועלו שוב על הלב.
אותו דבר כאן בפרשה שלנו אנחנו רואים.
כתוב
בשם הרמב״ן,
ויביאו כל איש אשר נשאו ליבו
אשר נשאו ליבו לקרבה אל המלאכה.
מה זה נשאו ליבו לקרבה אל המלאכה?
הוא אומר, לא היה בהם אחד שלמד את המלאכות האלה ממלמד, כי הם לא למדו במצרים מלאכות לבנות משכן.
או מישהו שיאמן את ידם,
צריך לאמן את הידיים גם.
יש לך ידיים טכניות?
אתה, יש לך...
מה עשו? תבן?
אבל מצא בטבעו שידע לעשות כן.
שאלו מי מוכן? מי חושב שיכול?
קפצו.
מי שנשאו ליבו.
מה הוא הרגיש? הוא הרגיש שבטבעו הוא ידע לעשות כן.
ויגבה ליבו בדרכי השם
לבוא לפני משה ולומר לו אני אעשה כל אשר אדוני דובר.
שמעתם? מה שתגיד לי אני עושה.
מי רוצה פה לבנות מטוס F-35 שיעלה לכאן?
מי יעלה?
קורקינד אתה לא יודע לבנות.
אתה רוצה לבנות F-35?
אפילו שם עוד לא יודעים איך לקרוא לו בעברית.
הנה אני ממליץ להם בחינם, למרות שהם משלמים,
שיקראו לו רחף.
רחף, אתה לא יודע מה זה רחף.
מרחף באוויר.
בטח מרחף באוויר.
אבל
מצא בטבעו שידע לעשות כן. ויגבה ליבו בדרכי השם לבוא לפני משה לאמור לו אני אעשה כל אשר אדוני דובר.
רואים אנחנו בעליל.
עד כמה הרצון האמיץ והתשוקה העמוקה להתאהב לפני הקדוש ברוך הוא, להיות נאהבים אצל הקדוש ברוך הוא,
מקנה לאדם את החוכמה וההסתגלות להתאמן במלאכת מחשבת.
כי לא מדדו ושקלו את ידיעותיהם אם הם ראויים למלאכות המסובכות והעדינות האלה.
מה שברור, הם היו אחוזים בשלהבת יא עזה ובוערת בליבותיהם לכבוד קונם.
ובכוח הרצון הזה זכו לחוכמה שנתגלתה להם ממסתורי ליבותיהם.
ובואו תראו כמה הקדוש ברוך הוא חיבב את המלאכה הזאת,
עד שכמה פעמים הוכפלו מעשי אלה החכמים בתורה,
ונזכרו כל פרטי המלאכה.
והקדוש ברוך הוא משתעשע ומתענג מכל גילוי שבמעשיהם.
משל למה אמרו חכמים זיכרון הברכה? למלך שלח את בנו לבית הספר.
כשבא שאל, הבן שלי שתה? הבן שלי נח?
הבן שלי הלך לבית הספר?
הבן שלי חזר מבית הספר? כל הזמן דואג לבן שלו. מה הבן שלי עושה כל רגע?
ככה הקדוש ברוך הוא בתורה,
סיפר כל רגע ורגע מה עשו במלאכת המשכן.
לפרטי פרטים.
למה? מרוב העונג שהיה לקדוש ברוך הוא שהיה משתעשע במעשיהם של אלה שנשאם ליבם לבוא אל המלאכה ולעשותה.
וגם להרבות את שכרם, ככל שהוא מספר בהם ומשבח אותם,
ככה ירבה שכרם.
ועל זה אמרו חכמים זיכרון הברכה,
יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים.
זאת אומרת,
הפרשיות האלה כל כך מרובות בפרטים שאפשר היה להכניס כל כך הרבה דינים והלכות של התורה.
ולפעמים אומרים את זה ברמז.
ופה פרשיות שלמות שלמות רק סיפור. למה?
כי זה חשוב אצל הקדוש ברוך הוא מאוד מאוד נדבת הלב שלהם ומה שנשאם ליבם.
עכשיו משהו לנשים.
בואו תראו כמה הנשים היו חשובות
בזמן צאת ישראל ממצרים,
ולפני ואחרי.
בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים, ובזכותן אנחנו עתידים לגאל בעזרת השם.
כמה חשובה לפני הקדוש ברוך הוא מחשבה טהורה ומסירות נפש.
אפשר לראות מה העניין של כיור הנחושת
שבו מטהרים הכהנים
לפני העבודה במשכן או במקדש.
ממה עשו אותו? ממראות הצובאות.
מה זה המראות הצובאות?
מראה, אתם יודעים מה זה מראה?
מראה שאישה מתייפה.
ומזה עשו את כל הכיור.
בנות ישראל היו בידן מראות שרואות בהן כשהן מתקשטות.
וכשביקשו תרומה למשכן,
הן לא מנעו את עצמן מלהביא לנדבת המשכן
גם את המראות שלהן.
ומשה רבנו היה מואס בהן, במראות,
מפני שעשויים לייצר הרע.
אמר לו הקדוש ברוך הוא,
קבל אותן
כי חביבין הן מן הכל
שעל ידיהן העמידו הנשים צבאות רבות במצרים.
כשהיו בעליהן יגעים בעבודת פרך,
היו מוליכות להן מאכל ומשתה ומאכילות אותן,
ונוטלות המראות,
וכל אחת רואה את עצמה עם בעלה במראה,
ומשדלטתו בדברים לומר לו אני נאה ממך.
וכך היו מתרבים.
מה הפירוש?
הנשים עונו כמו הגברים.
לגברים נתנו מלאכת נשים,
לנשים מלאכת גברים.
סוף היום כולם סחוטים מרוחים.
מה עושות הנשים?
הם במקום אחר, הגברים, והנשים במקום אחר.
מה עשו?
היו הולכות,
מוליכות לבעלים שלהן מאכל ומשתה,
ומאכילות אותן,
ונוטלות את המראה עוד,
ומתייפות לפניהן ואומרות מי נאה יותר,
וההמשך ברור.
והרב אבן עזרא, זיכרונו לך, שם אומר,
טעם הצובעות, למה קראו להם המראות הצובעות?
אז פה שמענו טעם אחת שהם עשו צבאות-צבאות,
כי הם הולידו הרבה. כל אישה ילדה שישה בקרס אחת.
כל אישה ילדה
שישה ולדות בקרס אחת.
אז אם זה היה בימינו,
הם היו מקבלים כנראה מאופרה 250 מיליון דולר.
אבל שם לא צריך, הקדוש ברוך הוא פרנס אותם וזן אותם,
ולא הייתה להם בעיה. מכל מקום,
בכל בוקר
משפט הנשים להתייפות, אומר האיבן עזרא,
במראות נחושת או זכוכית,
לתקן את הפערים שעל ראשיהם,
אם היו הולכות עם כיסוי ראש,
אז הן מתקנות את הכובעים שלהן בכיסויי ראש.
והנה היו בישראל נשים עובדות השם,
היו שם,
שסרו מתאוות זה העולם,
ונתנו את המראות שלהן נדבה,
כי אין להן
צורך עוד להתייפות,
רק באות יום-יום אל פתח או אל מועד להתפלל ולשמור
את דבר המצוות.
אז הן ויתרו על המראות. מי צריך מראות?
יש משכן?
שכינה בפנים?
מה מעניין אותי בכלל היופי?
באה לשם לשמוע את דברי המצוות
ולהתפלל.
המראות הללו היו צרופות מחשבה טהורה של מסירות נפש מהסוג הגבוה ביותר.
עינויה שעבוד אינם מועילים לחדוות הנפש.
חיי עבדות ומכאובים גופניים דוחפים את האדם לייאוש.
אדם במצב כזה אדיש וקר
לכל שמחה טבעית.
הדיכאון והקרירות גוברים עליו.
אמנם איש המוסר יודע להתחזק ולהתגבר אפילו בעת דיכאונו,
ולהעמיד פנים סוחקות ומקרינות תקוות
לשם על כל סביביו.
זה איש מוסר,
מאיר פניו לכל אחד,
ובוודאי שעוד ידאג לחזק ולשמח את בני משפחתו.
וזוהי גדלות מאוד נעלה בענייני אמונה וביטחון.
אתם שומעים?
והנה אנשים
שעמדו במדרגה מוסרית רמה הנזכרת להם.
הלא הגורל שלהם הכי גורל בעליהם, והיו משעבדים בהם המצרים. בוודאי שהסבל שלהם גדול פי שבע מייסורי בעליהם.
ודווקא הם העמידו צבאות וצבאות ישראל. אתם מבינים מה זה?
אישה
הולכת לבעלה,
להרות,
ולא מפסיקים לה את העבודה בגלל שהיא בהיריון, משעבדים אותה עם ההיריון.
והיא מוכנה להרות
ולהמשיך להשתעבד,
ולהעמיד צבאות-צבאות של ישראל.
בה הגזרה שהייתה פן ירבה הפכה להיות בזכותן כן ירבה.
כל מה שחשש פרעה שירבו ישראל,
הנשים גרמו שיתרבו ישראל.
ודווקא הן העמידו את צבאות ישראל.
וכן שיבחו חכמים זיכרונם לברכה ואמרו בשכן נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים.
אז המראות שימשו לנשים כלי שרת לחזק בבעליהן את האמונה הגדולה.
המראות האלה שיקפו את המחשבה הפנימית המזוככת של אלה הצדקניות.
הבחינה על טהרת מחשבתן של הנשים, מתי נתגלתה?
שימו לב, יהודים, מתי נתגלתה?
בשעת החירות?
כשעם ישראל יצאו כבר בני חורין ממצרים,
והייתה כבר התגלות השכינה והניסים הגדולים שראו.
אחרי שהם אוכלים את המן וכל מיני תענוגות במדבר,
במצב כזה נוטות הנשים להתייפות ולהתקשט.
והנה, דווקא לעת כזאת פרשו מכל התענוגות
ובחרו בחיי רוח של תפילה ומצוות.
והבחינה הזאת עוד העידה על טהרת מחשבתן הקודמת, כשהיו שרויות
בצער מפני קושי השעבוד,
והיו מתקשטות לפני בעליהן, שכל כוונתם הייתה לשם שמיים מתוך רוממות מאוד נעלה.
ואז הם באו לתת
את המראות
כי אין לנו צורך ביפוי.
מתי? שזה עת השמחה הכי גדולה,
שכבר יש את הכול, יש חירות ויש מן ויש תענוגות ויש שכינה ויש הכול.
אז עכשיו לפחות תתייפי.
לא, לא צריכה את זה. קח את המראה, נדבה למשכן,
יותר חשוב.
אמר הקדוש ברוך הוא משה, קח מהם,
שזה חביב לפניי מן הכול.
איזה מתנה צרופת אהבה.
איזה ויתור בשביל הקדוש ברוך הוא.
מכל המאמר הזה אנחנו לומדים לקח ומבינים שכל עצם מעלת החוכמה,
כשהיא באה ממסירות נפש,
ברצון האדיר והטהור להתקדש ולהיטהר במעשים טובים,
ולא בעשירות של חוכמה מופשטת, סתם נבנית מדרגה רוחנית אמיתית,
כי אם רק על ידי מוכנות ונכונות מתמדת לבצע מעשים טהורים ומכוונים,
לכבוד השם יתברך.
ומי יתן וכולנו נזכה לזה, אמן כן יהי רצון.
זאת אומרת, יהודים יקרים, מפה למדנו שגם מי שהוא חושב שהוא טיפש,
חכם גדול הוא יכול להיות,
אם יחליט שהוא מוסר את נפשו לעשות
את רצון השם יתברך,
ויש לו תכלית מעולה ונעלה,
הקדוש ברוך הוא ימלא את משאלות ליבו לטובה וימלא אותו בחוכמה.
היה שווה לבוא לפה בשביל זה.
אז מי שעוד מרגיש שהוא חסר ועוד לא מיצה את כוחותיו,
ויש לו עוד מקום בגולגולת
למלא עוד קצת,
אז הנה יש לכם,
קחו פרויקט
בעבודת השם כלשהו,
תחליטו שזו המטרה שלכם, סמנו אותה,
ואפילו שאין לכם את הכישורים בידע והיכולת.
אבל אם נשאו ליבו
לעשות במלאכה,
אפילו שהוא לא יודע מה צריך לעשות,
צא לדרך,
ומשם הקדוש ברוך הוא כבר יוביל אותך.
אבל תראה שאתה מוכן.
תראה שאתה מוכן. הרי רוב הדברים,
רוב הדברים הם קודם כל שהאדם אומר, אתה יודע מה? יש לי רעיון, בוא נעשה משהו ככה וככה.
נו, וכשהוא אומר את הרעיון יש לו כבר את הפרטים?
אין לו כלום, יש לו רעיון.
אחר כך הוא מתחיל לחשוב איך הוא יגיע למימוש הרעיון.
אז צריך להתחיל עם הרעיון.
ומאיפה באה החוכמה לעשות אותו?
לא הייתה לו קודם. אם הייתה לו קודם,
היה אומר לשם את הפרטים איך מגיעים לרעיון.
לא היה לו קודם.
אז מאיפה נהיה לו אחר כך?
הוא שלמדנו.
תמסור את הנפש, תלך על תכלית מסוימת,
סמן מטרה,
תתקדם, והקדוש ברוך הוא ימלא את העניין.
יפה או לא יפה?
לא הבנתם אותי, אבל לא נורא.
למי שיש שאלות, בבקשה.
אתה כבר פעם שאלת אותי בעבר, נכון? באיזה הרצאה?
לא?
בחיפה היית פעם משהו?
יש מישהו דומה לך כנראה?
פה שאלת אותי? בפעם הקודמת?
גם לא.
כן,
שאלה למישהו. יש, הנה הבחורצ'יק. בבקשה, תרים את היד גבוה, הנה.
אני רואה שיש לך כיפה עוד מהפעם הקודמת.
לא, מהפעם הקודמת לא, כי לא הייתי לצערי.
אה, קיבלת פה?
כן, הסתכלתי אז באינטרנט, נגז בחו״ל. יש שאלה כזאת.
לפני כמה שנים, כמה עשרות שנים,
היה לוחם בצבא, קורא לו מאיר הר-ציון,
לוחם גדול.
מה שקרה זה שאחות של מאיר הר-ציון הטילה פעם לחבר שלה,
והם נחטפו על-ידי בדואים,
אחותו נאנסה, ואז הם שניהם נרצחו.
סיפור ידוע.
מה שמאיר הר-ציון עשה,
הוא לקח עוד שלושה לוחמים שהיו איתו ביחידה.
כן, שיעור היסטוריה. כן, שיעור היסטוריה. קיצר,
והם הלכו לאותו שבט של בדואים והרגו ארבעה אנשים שהם מצאו.
זאת אומרת, זה לאו דווקא אנשים שביצעו את הפשע הזה. עכשיו, רציתי לדעת אם יש איזה אישור על-פי תורה.
זאת אומרת, לנקום בגויים על פגיעה במישהו מעם ישראל.
אין דבר כזה.
חפים מפשע אסור להרוג.
אם אתה יכול למצוא את האנשים שעשו את המעשה ולהביא אותם למשפט,
תעשה כל שביכולתך.
וגם אם זה נגיד, אם אתה יודע שיש איזה קשר משפחתי או משהו? שום דבר.
אין שום אפשרות כזאת.
תודה. תהיה בריא.
הנה יהודי שם בפינה למעלה.
ערב טוב.
ערב טוב.
קוראים לי גויין יוסף.
אני לא מזמן ראיתי את ה... בפייסבוק,
בשופר, אצלך בפייסבוק,
באתר, באתר.
באתר, כן.
מישהו שאל אותך,
מה אתה יודע, מה רואים בשמיים?
או משהו כזה.
אז אני משנת 85',
אני עובר סדרות מאוד קשות,
ואני נשוי, ברוך השם, יש לי שלושה ילדים, הכול בסדר,
אבל אני ארבע פעמים עליתי לשמיים ואני חזרתי.
ואני אספר רק קטע אחד.
זה היה ביום שבת ב-97'.
נסעתי עם הבן שלי להביא מיטה, אתה יודע, מיטת נוער מאחותי,
מגבעת נשא,
ולקחתי,
היה לי כאבי שיניים. הרופא אמר לי, אתה צריך לקחת אנטיביוטיקה,
1,000 מיליגרם.
לקחתי כדור,
והגעתי לאחותי, שכחתי שלקחתי כדור, לקחתי עוד אחד.
בזמן הנסיעה התחלתי לאבד את ההכרה,
והתמוטטתי ויצאתי מהגוף שלי ועליתי למעלה.
עליתי בתור נוצה, לא נוצה של ציפור, נוצה בתור כף יד,
ואני עולה לגובה מסוים,
ואני מופרט בין קו לבן,
מצד אחד ימין מדרגות, מצד שמאל מדרגות עם מספרים,
וממולי כפות ידיים לבנות,
והם אומרים לי בוא בעברית,
אומרים לי בוא בוא בוא.
ואבא שלי נפטר בשנת 81' במלחמת שלג,
הוא בא ממול,
גובה אולי זה 80-100 מטר, אדם ענק.
הוא אומר לי, יוסי, מה אתה עושה פה?
אני אומר לו, אני לא יודע.
ירדתי למטה,
אמרתי לכל האנשים, מה שהיו רופאים, וזאת היא צועקת, הוא מת, וזה זה, אני אומר לה, תשמעי, אין לי שום דבר, הכול בסדר.
והיה איתי גם בן אחותי,
שגם הוא היה כופר,
אבל הוא נסע לניו יורק למומסי,
הוא חזר משם אחרי ישיבות,
הוא היה בישיבה,
והיום הוא רב, קוראים לו תמיר ליברמן,
ויש לו גם ילדים דתיים,
והיו לי ארבעה מקרים כאלה.
עכשיו המקרה האחרון זה היה, לא, לא חשוב, מה בסוף? מה אתה רוצה להשיג בסיפור?
אני לא יודע בכמה דרגות הייתי, לאיזה דרגה הגעתי, מה זה הדרגה הזאת? מה זה משנה עכשיו? לא הבנתי. מה אתה רוצה להשיג מזה?
אמרת שאתה, יש לך בעיות וצרות, לא, אין בעיות. סיבוכים והתחלת כמעט לבכות. התאונות האלה, התאונות האלה. תאונות, אתה יודע,
היה אחד ששילם 20 מיליון דולר לעלות לירח.
אתה עולה כבר ארבע פעמים בחינם ויורד.
אתה עוד אומר שזה תאונות?
היו משלמים לך הרבה כסף אם היה ככה עולים חופשי ויורדים.
למה אתה בייאוש? אתה צריך לומר. לא, להפך, אני בכלל לא בייאוש.
עכשיו לא מזמן.
לא חשוב, די. אני מפחד, אחר כך אני אחלום עליך. אני לא רוצה לחלום.
עכשיו זה אתה מה שעשית פה. כן.
התקשרתי לאלון. כן. יש לי בעיה עם הוצאה לפועל.
או, אני רואה שבארץ יש לך בעיות בשמיים? פחות. לא, לא.
כן.
התקשרתי לאלון, אמר לי, איך קוראים לך? אמרתי לו את השם. איך קוראים לאמא?
מחר אנחנו נחזור אליך. הוא לא, זאת אומרת, השארתי הודעה
ונסעתי לרשב״י, הדלקתי נרות, נסעתי להוצאה לפועל,
ובדיוק התקשר אלון. נכנסתי למזכירות,
הוא אמר לי, תשמע, תמלא להם סתם פתק, מה שאתה רוצה, הכל יהיה בסדר, אני מעביר את זה לרב אמנון יצחק.
אז פה כתוב ככה,
עקב,
להחזיר כל העיקולים וההליכים שבוטלו עקב טעות בהקלטת ההחלטה מיום חמישי בדצמבר 2010, כאשר על פי המלל הקשה לביטול ההליכים נדחתה במפורש. זאת אומרת שבלבלת להם את המערכת.
הבנתי, בסדר, אני שמח מאוד, וזה בלי לעלות לשמיים.
לא, בלי, אבל
הטעות שלי, אחרי ארבעה ימים באתי אליהם, אמרתי להם,
נו, אתם רואים שאני צודק,
שאני שילמתי את הכול? אומרים לי לא,
זו הייתה טעות במערכת,
הכול מעוקל בחזרה.
טוב, צלצל לאלון עוד פעם, אין בעיה.
טוב, תן לגברת שמה מצד ימין.
כן, שאלה. שלום, כבוד הרב. שלום.
מדברת שירן. אני מקירה שמונה.
אני נשואה חצי שנה,
ויש לנו בעיות כלכליים,
ובעלי יושב פה לידי,
וכרגע הוא גם לא רוצה להביא ילדים, כי אין לנו בית,
והמצב הכלכלי לא בסדר בכלל.
מה אני אמורה לעשות?
איפה הוא?
פה, לידי.
איפה לידי? אני לא רואה לי.
אה, קטנצ'יק.
כן, תביא לי אותו.
תביא לי אותו רגע.
שלום, כבוד הרב. שלום וברכה.
נו, ואתה חושב שאם לא תביא ילדים, אז אתה,
תהיה לך דירה יותר מהר.
פרנסה בידי שמיים.
נכון, גם הילדים בידי שמיים, אז למה אתה מעכב?
הכול בעזרת השם.
בדיוק.
בעזרת השם יש מצווה ראשונה בתורה, פרו ורבו, ועם כל ילד באה הברכה.
אז אתה אל תעשה עכבות.
אשתך תשים עכשיו כיסוי ראש.
אל תגידי לי מה לעשות.
ואתה תגדל זקן,
ובעזרת השם, שקט רגע.
ובעזרת השם
יהיה לכם בן זכר,
ותמצאו דירה במהירות, בנקל. אמן.
אמן.
כבוד הרב, ככה.
אני, יש לי ילד בן
שנה ושלוש חודש.
כן.
ואני עכשיו מתחזקת לאט-לאט, שומרת שבת, נפלה. לא מרשנת, עם פלטה, הכול,
אבל כיסוי ראש זה קצת מפחיד. נכון, זה מאוד מפחיד, אבל... אם פתאום אני... זה מפחיד? אני לא שאלה לזה. אם פתאום מה? אם פתאום תלכי בלי?
הרי עכשיו את הולכת בלי, אז מה את מפחדת? אני מוכנה לקחת משהו אחר. ודאי, צבע אחר. יש לי שלושה צבעים.
יש לי צבע בז', יש לי צבע שחור. אבל תברך קודם כל את הילד שלי, הוא ילד בן שנה וחודשיים,
אני רוצה שיהיה גם דתי, שיהיה... בלי שום בעיה. עכשיו אני מברך. תן לה שלוש כיסויים
ליום חול ושבת.
מה השם שלך?
מה השם שלך?
שירן שנית פרץ.
שירן שנית, בת?
כן.
בת קרן.
בת שולמית.
בת שולמית.
תזכי בעזרת השם,
שיהיה לך בית נאה,
שיהיה לך זרע חי וקיים, בן וזכר,
שלא יהיו לכם חובות לא רוחניים ולא גשמיים,
ושהבן שלך, בן, מה שמו? מאור מאיר.
מאור מאיר בן? שירן. שירן. יזכה להיות צדיק ויראה שמים בריא ושלם.
אמן. שימי כיסוי ראש לבן ותברכי שהחיינו.
עכשיו?
אז מתי?
אל תפחדי, אל תפחדי.
על פי אנוכה הקמתם בלי להתחייב. בטח, בלי להתחייב.
על הראש תמיד. על הראש תמיד, בלי להתחייב.
את רוצה ברכה? זו הברכה, על הראש עכשיו.
בעלך יגדל זקן, שיהיה לתינוק איפה לתפוס.
כן, שהחיינו. ברוך אתה.
ברוך אתה.
אדון.
אדון.
שם השם. אדוני.
אלו.
אלוהינו. מלך העולם. מלך העולם.
שהחיינו.
שחיינו. וקיימנו. וקיימנו.
והגיענו.
והגיענו. והגיענו. לזמן הזה. לזמן הזה. אמן.
בלי נדר.
הכל בלי נדר, אבל כבר התחייבת מהר סיני.
נכון. מהר סיני, בטח, בתורה זה מצווה.
כן, שאלה נוספת.
תן לבחור שם. כבוד הרב. כן. שנייה.
תברך דבר אחד.
הבן שלי יעקב ירין.
אה, גם לך יש אחד.
יעקב יריב בן?
יעקב ירין בן קרן.
יעקב ירין בן קרן.
השם יזכה אותו לבריאות איתנה ויגדל להיות צדיק. אני רוצה לזכות בו. אתה חכם ירא שמיים. אני רוצה לזכות בו במשפט.
בוא. אה, רוצים לקחת לך אותו? לא. הוא משמורת. הוא יוצא ל...
אני נשוי פעם שנייה. עם הזקן. תצליח.
בעזרת השם.
תן ליהודי פה.
שאלה.
ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.
לפי כל פעם שאתה מדבר בהרצאות,
אתה דיברת כרגע על יציאת מצרים.
משם אנחנו לומדים שעם ישראל היה קשה עורק.
אתה כל הזמן אומר שאנשים בישראל,
יהודים,
כשיש לנו את הדת, כשקיבלנו את התורה,
שיחזירו בתשובה.
אני שואל אותך שאלה פשוטה.
יש לנו כל כך הרבה מפלגות דתיות,
הרבה דתיים, הרבה ראשי ממשלה,
ואני לא רואה שהמנהיגים הרוחניים
יעשו גיבוש, שעם ישראל יהיה מגובש,
שלא יהיו צרות שהקדוש-ברוך-הוא לא מביא עלינו.
אתה אמרת על הכרמל,
שנגד 44 נרות,
נאספו 44 חיי אדם.
למה זה?
למה? כי עם ישראל לא מגובש.
עם ישראל מפולג.
אנחנו יכולים להגיע עוד פעם לגולה. את זה אתה לא אמרת.
למה המנהיגים של עם ישראל הדתיים לא דואגים שלעניים לא יהיו עניים?
ואיך אומרים את זה?
שכל עם ישראל יהיה מגובש ויחזרו בתשובה.
לחזור בתשובה. אני מאמין שכל אחד יכול פה לחזור.
אבל אין להם היכולת לחזור בתשובה.
אחד אומר שהוא עני, אחד אומר שהוא לא יכול, אחד אין לו עבודה,
אחד גומר צבא, אין לו עבודה.
אינטרנט, לשבת כל היום מול האינטרנט לא ייתן כלום.
שמעתי.
עכשיו תגיד לי משהו.
אני לא מדבר עליי.
אני מדבר על כלל ישראל. ברור. אתה בקטנות לא מתעסק.
ברוך השם.
עכשיו תגיד לי משהו.
אני בשם אחרים לא יכול לדבר. אתה יודע מה אני יכול. אני לא נבחרתי להיות השופר שלהם לדבר בשמם.
אבל אני אגיד לך משהו. אנחנו עשינו סקר לא מזמן.
לפני חודשיים בערך.
עשינו סקר, מה קורה אם אנחנו מציעים מפלגה
שתרוץ
לממשלה.
עוד הפעם בואו נגיד לך? לא, תקשיב, תקשיב.
תקשיב, תקשיב. אתה לא שומע? תקשיב, תקשיב, תקשיב.
הרי מה שאתה אמרת עכשיו, אנחנו אומרים כל הזמן שצריך אחדות, וצריך שעם ישראל יגובש, וצריכים להתקרב לקדוש ברוך הוא,
וצריכים שיהיה שוויון, ושתהיה מידתיות, ושיהיה הכול.
הכול טוב ויפה, נכון?
אתה אומר, לא צועקים, לא עושים. שאלנו שאלה.
מה אתה אומר,
אם אנחנו מציעים כזה דבר,
כמה מנדטים יהיו?
השאלה שלך למנדטים,
אני חושב שלפי דעתי,
תענה רק על השאלה. כמה אתה חושב?
אני חושב שיהיה הרבה.
כמה אתם חושבים?
כמה?
אני אשאל רגע.
אם אני מציע מפלגה עכשיו שתלך לבחירות לכנסת,
ואני מעמיד אנשים שאני חושב שהם טובים וראויים, שיוכלו,
בעזרת השם, להועיל ולהושיע את עם ישראל בהרבה עניינים שהופקרו, נזנחו וכו'.
ולהיות באמת כאלה שאכפת להם מהעם
ולא מהשלטון.
מי יצביע בעד מפלגה כזאת שירים את היד?
נחמד.
ובכן, הסקר אמר כך,
תשע מנדטים מינימום
ועוד 17 מקסימום.
זאת אומרת,
תשע זה ודאים שאמרו שבוחרים.
17 מסתפקים, אומרים אנחנו נשקול לפי המצע, לפי פה, לפי שם.
מה שאומר,
שאם היום דרעי זה שבע ושס זה שמונה,
אז זה יותר,
ועוד יותר מזה, וזה לפני שדיברנו,
לשכנע.
אבל,
צריך לדעת,
דברים כאלה צריכים החלטה של גדולים,
וצריך לשאול את הגדולים מה הם אומרים.
אז מכל מקום,
אני חושב שאם היינו אנחנו צריכים להחליט מה צריכים לעשות בממשלה או במדינה,
היא הייתה נראית הרבה יותר טוב.
אם אנחנו בכוח עצמי אחד,
בלי ממשלה,
בלי ממשלה, בלי עזרה,
ממונית, מהממשלה והמוסדות,
בלי שום
נזקקות לממסד,
הצלחנו להעמיד כמיליון בעלי תשובה לבד ב-30 שנה,
ולהעניק להם את חיי העולם הבא וגן עדן והעולם הזה לאין שיעור יותר טוב,
אתם תארים לעצמכם
מה יקרה אם יהיה פוטנציאל כזה בר-ביצוע עם כלים שיכולים באמת לעשות דברים כאלה?
יש לכם בכלל מושג?
אף אחד לא חשב אף פעם
כמה ערים דתיות
נבנו בזכות
הבעלי תשובה,
כמה נמכרו תפילין,
כמה טליתות, כמה חלות, כמה מפות, כמה מוצרי
יהדות
יהודאיקה ואחרים,
כמה דברים כאלה,
כמה כל זה העשיר את המדינה והעסיק אותה ופרנס
מאות אלפי יהודים.
מישהו נתן דעתו?
כמה עבריינות נמנעה
מזה שאנשים חזרו בתשובה?
כמה נוער שוליים שעלה על דרך המלך?
כמה בתים טובים נבנו?
כל זה מעבודת יחיד.
אתם מתארים לכם מה זה כשזה נעשה בעבודת צוות?
עם כל האפשרויות,
צאו וחשבו מה זה יכול להיות.
אם הגדולים יגידו שצריך,
אז כנראה שלא תהיה לך שאלה כזאת יותר.
אבל להגיד מה אחרים עושים, אני לא יכול.
הבנתי אותך?
הבנתי. תהיה בריא.
כן,
שאלה נוספת.
תן לילד פה הנחמד.
כן.
שאל.
שלום, כבוד הרב.
אני חזרתי בתשובה לפני חצי שנה בערך,
ברוך השם.
ראיתי את זה על הציבור שלך, וגם אני עכשיו אשמח אותי לבית הספקייה. אני עכשיו נמצא בבית-ספר חילוני, לצערי,
בחינוך מיוחד,
כאילו, שזה בית-ספר רגיל, אבל יש שני כיתות של חינוך מיוחד,
ויש שם פרצות,
ואני לא רוצה להיות שם.
אני רוצה לעבור,
זאת שם, למסגרת חרדית,
שאפילו שזה יהיה חינוך מיוחד, ואז שזה יהיה חרדי,
וזאת השם.
החזרה בתשובה שלך נעשתה בעקבות ההרצאות באינטרנט?
בעיקר, אני חושב, גם כן.
אני מאוד...
תגיד לי משהו.
ומי מונע בעתך לעבור למוסד כזה חרדי?
כאילו, בינתיים אומרים לי, וככה רוצים, וגם הפסיכיאטר לא רוצה.
מי לא רוצה?
כאילו, הפסיכיאטר.
כן.
ואני כאילו, מצידי אני כבר מאוד רוצה, כאילו, ו...
מה השם שלך ושם האימא?
רונן בן אינה.
רונן בן אינה,
השם יזכה אותך, בעזרת השם יתברך,
לעבור למוסד חרדי בלי שום בעיה, בשמחה מהרה.
אמן.
יש לך קצת כסף?
יש לי פה עכשיו.
לא, לא עכשיו. יש לך?
אה, משלי כאילו? כן.
בכל מקום, לא, יש רק של ההורים שלי כאילו. אבל לך אין כלום.
יש לך איזה מאה שקלים, חמישים שקלים?
כאילו, שהם שלי פרטיים? כן.
לא לציין לי, אין לי בכלל.
הם יכולים לתת לך, ההורים, כל יום שקל?
אני חושב, כן.
תבקש כל יום שקל ותשים בקופה שתגיד שזה הולך לקודש
ולמטרה הזאת שאתה חפץ בה.
צדקה לצורך זה שתהיה במוסד חרדי.
תודה, כבוד רב.
ואני זוכר לברך למשפחה שלי חזרה בתשובה. ודאי. משפחת?
נורודיצקי.
נורודיצקי.
יזכו כולם לשוב בתשובה שלמה מהרה. אמן.
תהיה בריא רגע, כן, הגברת למעלה שמה רוצה לשאול שאלה
ערב טוב הרב ערב טוב
אני קומית דניאלה גז בת שרה
ואני נשואה כבר שנה וחצי
לבעל שאני מאוד אוהבת אותו.
לא מזמן גם כן התגיירתי והייתי רוצה, כאילו, לא יודעת איך הייתי אוכל לחזק את בעלי שילך כן לבית כנסת וכן שילך להתפלל במניין כי זה מאוד חשוב והוא לא רוצה,
הוא אוהב את הבית והוא מתפלל בבית.
הוא עכשיו התחיל לגדל זקן בזכותי
והוא עכשיו התחיל גם כן לשים כיפה, להניח תפילין.
הוא מניח כבר שנה ומשהו.
אנחנו שנה וחצי נשואים ועוד לא זכינו, האמת היא, לזרע של קיימא וגם כן יש לנו קשיי פרנסה
ואנחנו לא יודעים ממש מה צריכים לעשות כדי שלא יהיו לנו קשיי פרנסה וגם שקדוש ברוך הוא כן ייתן לנו זרע של קיימא, כי אני בבית יושבת
ומתפללת לקדוש ברוך הוא שכן ייתן לנו.
תגידי לי משהו, בעלך נמצא פה?
בעלי לא רוצה, הוא לא רוצה לבוא איתי לעצור. קיבלת שקית? שקית קיבלת בכניסה?
שקית, כן, קיבלתי. יש בפנים דיסק,
קוראים לזה אנציקלופדיה.
כן.
תכניסי את זה למחשב, יש לכם מחשב?
יש לנו.
ושם תראי לו כל מיני סרטים שלי שמופיעים בפנים עם מנוע חיפוש שאפשר לשאול שאלות וכו' וכו'.
תגידי לו, יש לו שתי אפשרויות.
כן. אם הוא רוצה להצליח בכל,
שיעשה ככה.
או שילך לבית הכנסת קבוע, שלוש תפילות,
או שיביא מניין הביתה ויתפללו אצלו בבית.
אה, הוא לא יעשה את זה בחיים.
אז או זה או זה, מה שיותר קל לו.
תגידי לו, שיעשה ככה,
ואני מברך אתכם שגם יהיה לכם זרע של קיימא,
גם ייפתר הבעיה של הפרנסה, אמן. וגם שיתחזק בסייעתא דשמיא.
ואם הוא לא מאמין לי, שיסתכל בשידור חוזר באתר שופר.net מחר,
ויראה שאני הבטחתי לו. טוב?
נסה לה. תודה. בהצלחה.
כן, הנה פה הבחור באמצע.
תן לו פה.
אתם מצביעים לי על מי שאני לא רואה שהוא מצביע.
אה, רק רגע.
כן, תן לו.
ערב טוב, כבוד הרב.
ערב טוב.
אני ראיתי,
גם בחוברת שאתה חילקת פה בכניסה, וגם שמעתי את ההרצאה,
שאתה יצאת נגד הרבה זמרים מהמוזיקה הדתית, חרדית, לא יודע איך לקרוא לזה.
וחלק מהדברים שאתה אמרת אני קיבלתי וחלק מהדברים קשה לי לקבל,
ואני אגיד לך גם למה.
לצאת נגד זמרים ששרים כל מיני שירים ומופיעים במקומות שהם מאוד צנועים ואסור להם להופיע,
זה אני מקבל.
ולהגיד שאסור לשמוע אותם גם באירועים שהם בהפרדה או כאלה,
זה קצת קשה לי לקבל.
אז אם כבוד הרב הצליח לצאת נגד זמרים דתיים ולגרוף אחריו ציבור שלם ששברו דיסקים שלהם והפסיקו ללכת להופעות וכאלה,
למה הרב לא יוצא נגד בנות ישראל, לא עלינו, שמכשילות הציבור והולכות עם פאות
ואומרות שזה כיסוי ראש? וזה לא כיסוי ראש. אישה שהולכת עם פאה,
זה לא כיסוי ראש. שלא יעבדו עליה.
אפילו הרבנים האשכנזים,
שחלק מהם אי פעם התירו ללכת עם פאה,
היום לא מתירים.
אישה שהולכת עם פאה, אם היא שומעת אותי פה, זה לא כיסוי ראש.
אל תתני לאנשים לעבוד עלייך.
למה הרב לא יוצא נגד זה?
טוב, אם היית עוקב אחריי הרבה, היית רואה שיצאתי על כיסויי ראש כאלה יותר בהרבה ממה שיצאתי נגד הזמרים.
מה שאתה רואה פה על המסך, זה לא אני יוצא נגדם,
אלא כל גדולי ישראל. אתה שם לב? הרב אוזנר, הרב אליאשיב, הרב שטיינמן, הרב לבקוביץ', הרב קניאבסקי, הרב נסים קרליץ.
והספרדים שם, אתה רואה, הרב יעקב יוסף, הרב מסעוד בן שמעון,
הרב יהודה צדקה, יהודה עדס ואחרים. יש שם 24-5 גדולים שפסקו שאסור, ואין לשיר את השירים שלהם, הם כותבים למטה,
גם אם קשה לך, אבל זה מה שהם כותבים
בטעמם ונימוקם עמם.
מכל מקום, גם מה שקשה צריך לעשות.
דבר נוסף, זה נכון שפאה על פי ההלכה לספרדיות זה בעיה,
הן לא יכולות ללכת עם פאה, הן צריכות ללכת עם כיסוי ראש מלא.
גם לחסידיות.
זה לא משנה מי, ספרדיות.
נכון. ודבר נוסף, גם לאשכנזיות,
יש הרבה אשכנזיות שהולכות עם כיסוי ראש מלא ולא אחר.
ומה שברור שגם הכיסוי ראש, אפילו לאש שהולכות על פי מנהג אבותיהן מאירופה
עם כיסויי ראש, מדובר כמובן לא בפאות כאלה שיש היום, שהן בעצם לא צנועות, למרות שהן חשובות כיסוי לשיטתן.
אז עליהן גם כן צועק הרב אלישיב ואחרים,
שאומרים שכיסוי ראש כזה אינו נחשב כיסוי ראש.
נכון, אמרנו את זה כמה פעמים.
הדברים ידועים, לכן אני גם מחלק בחינם
כל ערב פאות, אה, סליחה, כיסויי ראש.
לא פאות. למה? לא בגלל המחיר.
בגלל שזה לא כיסוי ראש. אז לכן אני מחלק
כל הזמן, שיהיה ברור שזה מה שצריך לכסות את הראש.
אשריך. עכשיו אני הייתי רוצה לבקש מכבוד הרב ברכה.
אני כבר חוזר בתשובה עשר שנים.
לצערי, לא הולך לי עם שידוכים.
אני משתדל לעשות הרבה מצוות. קבל עליך לא לשמוע את השירים של הזמרים הפסולים,
ובעזרת השם תקבל אישה צנועה ויראה שגם היא לא רוצה לשמוע אותם.
אבל אני אמרתי לכבוד הרב שאני לא שומע.
רק אמרתי שקשה לי, שכ...
ברגע שאמרת את כל הדברים,
חלק מהדברים קיבלתי, חלק לא קיבלתי. זה לא אומר שאני שומע.
אני לא שומע.
אני מוכן לקבל... אז קיבלת, רק אתה לא שומע.
זה לא אומר. אני קיבלתי עקב דעתי, לא עקב דעה אחרת. אני מוכן לקבע את עצמי משהו אחר, מה שהרב יגיד. לא, זה.
לא לשמוע?
לא לשמוע.
ובעזרת זה אני... ודאי.
תשמע דברי תורה וזכות התורה תגן עליך במקום השירים של הזמרים הפסולים.
אז תברך אותי בבקשה.
בשמחה.
מה שמך ושם האימא?
אופיר בן דינה.
אופיר בן דינה, בזכות שלא ישמע את הזמרים הפסולים עד שישובו בתשובה,
יזכה לזיווג הגון הראוי לו עם יריאת שמיים שלא אוהב את הזמרים הפסולים.
מהרה השנה?
אמן.
תודיע לנו על החתונה, כן?
כן, שאלה למעלה לגברת.
תהיה שם גברת למעלה. בבקשה.
ערב טוב לכבוד הרב. ערב טוב.
אני רוצה לשאול שאלה שקצת, אני מבקשת עליה ברכה,
בקשר לתלמוד תורה לילדים ספרדים פה בכרמיאל.
אני יודעת שבמעלות יש תלמוד תורה מכיתה א', בנהריה יש,
בנצרת יש,
בעכו יש,
ולצערי פה בכרמיאל אין.
מאוד הייתי רוצה שתברך שגם תלמוד תורה לילדים ספרדים יהיה פה בכרמיאל,
מפני שכל הילדים האלה של יוצאי ספרד נוסעים כל יום למעלות, לנהריה, לעכו.
אני מבקשת ברכה ממך, שכאן פה, ברוך השם, זה נגרם עקב חוסר אכפתיות של ההורים.
אני אומרת שברוך השם, יש לנו פה, אם להורים הייתה אכפתיות,
הם היו מתקבצים יחדיו ומוצאים את העצות והדרכים להעמיד מוסד בשיתוף העירייה או בלי שיתוף העירייה.
כמו שבונים בית כנסת בכל מקום ולא תמיד על חשבון העירייה,
מקבצים ממון וכו', גם את זה אפשר לעשות, להראות שמוכנים גם להשתתף אפילו,
לעשות כל מה שאפשר.
אבל אם לא מניחים לנושא ומטרטרים,
קם ועד פעולה שמייצג כמות של אנשים שנרשמים,
אז תדעי לך, ככה זה עובד. כשיש לחץ ציבורי וציבורי אמיתי,
מצליחים הכול.
אבל אם מתייאשים מראש, אין לי זמן, אני עסוק, מה זה, לא יודע מה זה,
ככה זה נראה.
אז לפני הברכה צריך מסירות נפש, כמו שלמדנו בשיעור, להקים את המשכן
בכרמיאל.
אם תחליטו,
יקום המשכן וברכתי מתוספת לכם,
שאכן יקרה זאת מהרה.
אני גם רוצה להודות באמת מכל הלב לתלמוד תורה שקיים היום של הרב מרגלית, תלמוד תורה שממש אין מילים בפי להודיע על כל מה, להגיד ולהמליץ על הקיים.
אני מקווה שזה,
זאת אומרת, בנוסף שיהיה גם ספרדי,
כי הנכדים שלי, ברוך השם, מתחנכים בתלמוד תורה של האשכנזים,
למרות שהם חצי אשכנזים, חצי ספרדים.
הם מתחנכים, ואנחנו גאים בהם, ואנחנו מאוד מודים לבורא עולם שקיים פה בגרמאל. העיקר שיהיה חינוך יהודי. שימשיכו להתרבות בעזרה. העיקר שיהיה חינוך יהודי, תזכרו. אמן, כן, יהודי. תודה רבה. ואם רוצים עוד, אפשר להוסיף.
תודה רבה לך.
כן, שאלה.
הנה, פה יש יהודי שרוצה לשאול. תן לו.
שלום רב, תודה רבה. שמי מיכאל, אני עולה חדש מצרפת,
חמש-שש שנים בארץ,
ואני מצטער על האיכות של העברית שלי.
אם הייתי יודע צרפתית כמוך, הייתי מסודר.
כן, אבל לכבוד הקהל, אני ממשיך בעברית, כן.
אני מרוצה מאוד לגור בכרמיאל.
בכרמיאל זה ממש,
היו לנו ניסים במלחמת הלבנון הראשונה,
300 ניסים, איך אומרים? טילים, טילים. נפלו, ולא היה אף אחד מתוך, ברוך השם.
אבל כשאני רואה המצב הכללי בארץ, אני מפחד.
למה אני מפחד?
בגלל שאני רואה שבאמת אין אחדות בעם.
נכון. בבקשה,
תן לי זמן.
אני רואה שאין אחדות בקהילה הישראלית.
יש שני סוגים בארץ.
יש אנשים שלומדים תורה ורק לומדים תורה,
ויש עוד אנשים יהודים שמחפשים פרנסה ומחפשים חיים טובים, כסף, וזה וזה.
אני חושב ממש שהדתיים יש להם ויש לנו אחריות על המצב הזה. למה?
בגלל שלומדים תורה, לומדים גמרא, זה יותר קל מלעשות קירוב.
אני חושב שהדתיים יש להם אחריות ללמוד איך לעשות קירוב, איך להתקרב לחילונים, שהם רחוקים מן הדת שלנו.
ואני רואה, אני לא רואה תכלית כזאת בישיבות.
לומדים גמרא, לומדים משניות,
לומדים פרשת השבוע,
לומדים הבדל בין ראשי תוספות, הכול בסדר.
אבל למתקרב את הרחוקים, אני לא רואה ככיוון בזה. אתה לא רואה כיוון שאתה...
אקספצ'ן, you're an exception of that.
וחוץ מזה,
כשאני רואה המצב הכללי בעם היהודי,
עכשיו בעולם,
מי מפחסם את השם של הקדוש ברוך הוא?
זה לא לנו, זה לא לעם ישראל,
זה המוסלמים. כל הזמן השם של הקדוש ברוך הוא זה המוסלמים שמפחסמים את השם הזה.
אבל כתוב בתורה,
וידבר השם אל משה, לאמור, לאמור, לאמור,
יש לנו חיוב לפרסם את שם הקדוש ברוך הוא בעולם. מה קרה עם העם היהודי?
אנחנו ממש כמו,
הלשון שלנו אין לנו כוח.
היו צריכים להתחיל כל דיבור בכנסת
בדברי תורה,
היו צריכים להגיד בעזרת השם הרבה,
היו צריכים להכריח את ביבי מתוך הסלנג הזה בעזרת השם, בעזרת השם, עד שהוא גם יגיד בלי שירצה.
אבל זה לא עובד ככה.
אין שם אנשים שעושים את מה שאתה אומר.
זאת אומרת,
אתה עוד צודק, יש אנשים שלומדים תורה והכול. לא כולם מוכשרים לקרב רחוקים ולהחזיר אותם,
אבל יש הרבה אנשים שפועלים. הרי מיליון וחצי יהודים שחזרו בתשובה בארץ,
זה בכוחות משותפים של כל היהודים הטובים שידעו משהו קודם,
והלכו לציבור הרחב.
אבל מכל מקום, זה נכון,
שם השם לא נקרע מספיק בפיותיהם של האנשים,
ובפרט בבמות הציבוריות משתדלים לא להזכירו.
וזה עוון פלילי.
בדבר זה צריך תיקון דחוף. ואמרתי כבר כמה פעמים,
אם ביבי היה אומר רק דבר אחד פשוט,
מבקש מעם ישראל,
מה שהגויים להבדיל אומרים,
כמו שבוש לפני שיצא למלחמה על עיראק אמר,
אנחנו צריכים את הסיוע של הקדוש ברוך הוא.
והיה אומר God help America,
ואפילו אובמבה
גם כן מזכיר שם השם,
וכולם מזכירים שם השם, ואפילו כשהם יוצאים למלחמות עם הצבא שלכאורה הכי חזק,
תמיד הם מזכירים. ואצלנו מה?
לא מזכירים.
אשרי העם שצהל לא, ככה אמר שרון.
אתה מבין? במקום להגיד אשרי העם שהשם אלוקיו.
זה בעיה, אתה מבין? זה האגו הישראלי.
הבנת?
ואת זה צריך לתקן,
ואני מקווה שנצליח בזה, בעזרת השם יתברך.
הנה נזכרתי, אתה רואה? עכשיו אתה שואל.
תן לו.
טוב, שמי יוסי. אני שוטר,
ויצא לי לנהל את האירוע בכרמל עם 44 הרוגים,
ואני זה ששמעתי את הצרחות של
קצינת משטרה שנשרפה.
כן.
ומאוד מאוד חורה לי שרבנים משמיצים את שלושה ההרוגים האלה שחירפו את נפשם
כדי לנסות להציל את הסוהרים שנשרפו. מי זה רבנים שממלאים? למשל היה עוד רב אחד עכשיו בחדרה שהצוויץ את ליאור בוקר, זיכרונו לברכה,
הוא אמר שטוב שהוא נשרף, כי פעם הוא עצר אותו.
אני לא מאמין שהוא אמר דבר כזה, ואני לא מאמין לתשקורת.
אני מאמין שיש סיפור כזה שהוא קשר בין מקרה שהיה שם למקרה כזה, זה אני מאמין.
אבל להגיד שהוא אמר שטוב שהוא נשרף,
אני חושב שזו רשעות להגיד עליו דבר כזה, אפילו שאני לא מכירו אישית.
אבל זה לא סוג דברים שאנשים מדברים. כשאנשים עושים כל מיני היקשים,
אז דברים כאלה מצויים, אם זה נכון לעשות או לא לעשות, מתי עושים ולמה עושים ואם צריך לעשות.
זה נושא בפני עצמו,
למה אומרים את זה ולמה לא צריך להגיד את זה. אבל הנקודה היא פשוטה.
אף אחד לא רואה באנשים שהולכים חלילה
לכל משימה כלשהי בשביל להציל יהודים,
שחס ושלום טוב שהם נשרפו. אין דבר כזה.
אי אפשר להגיד דבר כזה, צריך להיות רשע בשביל להגיד דבר כזה.
ודבר כזה אני לא מאמין שנאמר.
ולתשקורת אני לא מאמין בכלל,
כי אצלהם רק מילה אחת, ימינה ושמאלה, כבר משנה את כל הסיטואציה והכול.
ואני מודע לזה 34 שנה שרודפים אותי מהבוקר עד הערב, מסלפים את דבריי,
מעוותים אותם, אומרים עליי דברים שלא היו ולא נבראו,
ואין להם שום בעיה. וגם כשאומרים את מה שאני אומר,
אז לא אומרים את זה כמו שאמרתי, אם לפני ואחרי,
אלא לוקחים קטע מכאן וקטע מכאן, מדביקים זה עם זה ויוצא לך משהו אחר.
כמו בתוכנית האחרונה שהייתה של 360. הבנת?
ואני עוד בטיפול, אני מכין את החומר לענות ללינוי ברג'יפה,
ובעזרת השם
תהיה עוד תוכנית חדשה עכשיו שתיקרא 90 מעלות,
בעזרת השם.
תודה.
תהיה בריא ותמשיך בתפקידך,
ובעזרת השם תזכה לשוב בתשובה.
בסדר, רגע, עוד לא סיימתי איתו.
ואני רוצה להעניק לך את ה...
יש לנו פה את האפוד מגן שלנו, של העם היהודי.
אפוד מגן וכיפה שיהיה לך.
למה לא?
שיהיה לך.
מה אכפת לך שיהיה לך?
יהיה לך אפוד מגן ממני. תזכור, זה חשוב מאוד.
תן לו.
כן, תן לו. אשריך.
אשריך. אשריך. זה יהודי.
אשריך.
כן, תן לו בבקשה שם.
כבוד הרב,
ברוך הבא לכרמיאל.
אני חושב שעם ישראל זכה
ברב אמנון יצחק.
תודה.
מחיאות כפיים ומחיאות כפיים. לגבי היהודי הזה היקר, שקיבל עכשיו את הכיפה,
אני רוצה להגיד לך, כשהוא נכנס,
אמרתי איך הוא מסוגל להיכנס לפה בלי כיפה?
אבל הוא יוצא עם כיפה.
כל הכבוד לך.
אני, אין לי בעיה, אתה יכול להישאר עם כיפה, אין לי בעיה.
כן,
כל הכבוד.
כבוד הרב, ברשותך,
אם יסביר כבוד הרב לנשות ישראל
את המצווה מהתורה,
שלוש מצוות מהתורה
הדלקת נרות ערב שבת,
אפיית חלות
וטהרת המשפחה.
חשוב מאוד,
ואחרון אחרון, כבוד הרב,
אם יואיל,
ברשותך, כמובן,
לברך
את אמנו היקרה,
אוז'ני בת מרים,
בריאות טובה ורפואה שלמה.
אוז'מי בת מרים, בריאות איתנה ורפואה שלמה.
אמן.
אז בקצרה אני אגיד על שלוש מצוות.
הדלקת נרות שמדליקה אישה בערב שבת זה משום שלום בית
שיהיה בבית היהודי,
וזו מצווה גדולה מאוד וחשובה,
אבל יש כאלה שחושבים שזאת המצווה שבעצם ממצית את כל השבת.
יש כאלה מדליקות ומקפידות להדליק נר של שבת,
ואפילו מתעטפות עם כיסוי ראש ומברכות,
ואחרי זה גם מדליקות את הטלוויזיה.
אז תרתי דה סתרי, זה שני דברים סותרים.
ככה מכניסים את השבת כנגד שמור וכנגד זכור, שבתורה שתי מצוות בעשרת הדיברות,
שכנגדם מדליקים את הנרות האלה,
והם מאירים בשבת קודש בתוך הבית היהודי, ומקרינות
אור של קדושה גם בליבותיהם של ישראל.
מצוות חלה זו מצווה גדולה מאוד,
להפריש חלה מכל עיסה שאישה לשה בביתה,
והיא צריכה להפריש עם ברכה או בלי ברכה, תלוי מאיזה שיעור,
אם זה קילו שש מאות או שתי קילו ויותר וכולי,
וצריך להפריש את החתיכה הזאת ולאפות אותה בתנור, כמובן שלא משתמשים בה לאחר מכן,
ומשליכים אותה.
זה עניין גדול מאוד להפריש ראשית עריסותיכם תרומה,
וזה כל דבר שהוא ראשית אנחנו נותנים אותו לקדוש ברוך הוא,
או למי שהקדוש ברוך הוא מבקש ניתן לו.
אז כל דבר שהוא ראשית
אנחנו מראים שאין לנו לא בעלות ולא שלטון ולא שלנו ולא יכולת,
ואת הטוב ביותר והמובחר והראשון אנחנו נותנים לקדוש ברוך הוא.
מצווה זו של חלה היא מצווה גדולה מאוד,
והרבה נשים נושעות
ממצווה זו שהן עושות.
ומצווה שלישית
זה הפרשת חלה ועיסה,
אמרנו, ועכשיו זה שמירת הטהרה.
שמירת טהרת הבית היהודי,
בשונה מכל אומות העולם,
אין שם טהרה בכלל, אין מושגים של קדושה,
רק בעם ישראל.
ואישה ששומרת על דיני הטהרה והליכה למקווה בזמן המתאים והפרישה בזמן הראוי,
במצב הזה היא בעצם בונה את הבית שלה בקדושה ובטהרה, והילדים היוצאים מבטנה הם ילדים קדושים, קדושים ממש.
והנשמות האלה שיוצאות לאוויר העולם,
יש להן קדושה גדולה מאוד.
ואם חלילה לא,
אז כתוב בספרים הקדושים שנשמה שיוצאת במצב כזה, כשהוא נקרא בר-נידה,
זה ילד פגום,
שיכול אבל לתקן את עצמו לאחר מכן,
לא קל,
בלימוד התורה בעמל גדול, כמו שאומר החזון איש,
ובדרכים נוספות.
אבל הטהרה הזאת היא השמירה של כל הבית היהודי,
וצריכים להקפיד במצווה זו שהיא משורשי הדת של העם היהודי,
ועל זה מסרו את נפשן בנות ישראל במשך דורות רבים.
ברוסיה היו נשים שהולכות וקודחות בתוך הקרח
בשביל לטבול טבילת מצווה,
והיו כאלה שמשתהות חודשים, אם לא הייתה מתאפשרת להן המצווה הזאת,
לטבול לפני.
וככה הקימו דורות ישרים במסירות נפש, ועם ישראל זכה למה שזכה, ולא בכדי,
בזכות המצוות האלה.
אז לכן, לבקשתו של הרב היהודי החשוב,
אמרנו לכם בקצרה, כמובן שצריך ללמוד את הדינים וההלכות של כל דבר מאלה, וזה נמצא בספרי הפוסקים.
יש ספרים מיוחדים על כל מצווה מאלה.
אפשר לרכוש אותם בחנויות ספרים של תורה ושם ניתן לראות את הדברים. יש גם באתרי אינטרנט היום, אתם יכולים לכתוב רק את הנושא,
מצוות חלה או טהרה או הדלקת נרות, ותקבלו גם את הדינים,
מהם הדינים, מה צריך לעשות, לפי הקהילות, לפי העדות וכו'.
שאלה נוספת.
כן, הגברת באמצע.
תן לה בבקשה.
תרימי את היד.
כן, גבוהה, ואת לא אומרת לי מה גבוה.
שלום בית ופרנסה טובה לאלימלך בן גיטל נחמה ומרגיליה בת ליבה לאה,
ושמיל שמלכה בן מרגליה,
ובחיה בת מרגליה יזכו לגדול בבריאות איתנה ויזכו למצוות ויראת שמאי.
כן, בבקשה.
שלום.
רציתי לבקש כמה ברכות.
את תגידי ואני אענה אמן.
אושרי בן אסתר לרפואה שלמה וזיווג בפרנסה.
אמן.
אסתר בת חווה לרפואה שלמה.
אמן.
אושרת בת אסתר לרפואה שלמה.
אמן.
אילנית בת אסתר לזיווג הגון. אמן.
רויטל בת מרים
לעזרה של קיימן.
אמן.
תודה.
תעבירי קדימה, כן.
ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.
שבוע שעבר היה לבעלי יום הולדת,
ורציתי להעניק לו מתנה.
נשבור את הטבלוויזיה.
לא.
לשים כיסוי ראש. יפה! אז לא תראוי.
כמה שנים? עשר שנים?
אנחנו נסויים חצי שנה. אה, חצי שנה. כי אתמול עשר שנים הייתה הפתעה.
היא שברה את הטלוויזיה.
כן.
רציתי שתברך אותנו לזרע בר קיימן. בשמחה הנה, קחי ואני מברך.
הופ!
תברכי שהחיינו, ובעזרת השם אני מברך אותך.
תשימי על הקיים, אל תורידי.
מגיע, מגיע לך.
כן, מה השם? אם אתה ה' בקיימנו מאחורה, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן! מה השמות שלכם?
סטלה בת ציפורה סטלה בת ציפורה ואהרון בן אסתר. ואהרון בן אסתר, תזכו לזרע חי וקיים מהירה שנה.
אמן! אמן! עוד משהו. בבקשה. ברכה שאף אחד לא יפריע לנו לחזור בתשובה.
שכל מי שינסה להפריע לכם יחזור בתשובה. ערב!
בהצלחה.
כן, שאלה נוספת, מאחורייך, מצידך.
ערב טוב, כבוד הרב.
כן.
שמי אסתר, בתיארכותא.
אני משתדלת לקיים את כל המצוות שהקדוש ברוך הוא ציווה עלינו.
כיסוי ראש. הוצאת את הטלוויזיה לפני חמש שנים מהבית.
אסטרייך. גרביים. בעלי מתפלל שלוש תפילות ביום. אוסף מניין בבית הכנסת של התימנים פה בכרמיאל.
ויש לי בן, ברוך השם, בגיל שלושים ושלוש,
והזיווג מתעכב, ואני הייתי מבקשת מאוד... הוא שומר תורה ומצוות מלא? הוא שומר תורה ומצוות מלא.
מלא.
מלא.
מלא. מלא.
תגידי לי, ציצית הוא הולך?
ציצית הולך, ברוך השם, התחיל ללכת בשבתות, ואני מקווה,
בעזרת השם... לא מספיק לי. קחי, הנה.
תן לה בבקשה, וכיפה הוא הולך? כיפה, כן. תמיד?
מלא.
כך.
כבוד הרב, אני מאוד מבקשת שתברך אותו לזיכוי דוקים. בטח, עכשיו עם זה חבל על הזמן.
יחטפו אותו.
ציצית חדשה וכיפה של שופר?
מי לא תיקח אותו?
מה השם שלו? גלעד בן אסתר. גלעד בן אסתר יזכה לחופה בקרוב מאוד. אמן ואמן. תודה רבה, כבוד הרב. כן, בבקשה, רק שיתמיד, שלא יהיה מלא סתם.
כן.
הנה פה הבחור.
הרב, שמי מיכאל, ואני רוצה לדעת אם להוסיף שם.
השם הקודם שלי זה הנדב אהרון, ואם להוסיף את אהרון.
לא הבנתי. השם שלך היום, מה הוא? מיכאל.
השם הקודם... מי קרא לך עכשיו מיכאל?
מקובל.
מקובל, התייעצתי מקובל.
כמה מקובלים התייעצת?
אחד.
אז איך יש לך שלושה שמות?
אני אומר לך, השם הראשון, השם הראשון,
השם הראשון, נדב אהרון.
ככה נולדת.
זה השם שנולדתי.
ככה נולדו לך בברית.
נכון. יופי.
ולמה היה צריך מיכאל? מה חסר בנדב אהרון?
זה סכסוך עם האימא.
מה הקשר ומיכאל עושה שלום? שיניתי אותו למיכאל.
ואחרי שעשית מיכאל...
השאלה שלי היא מוכנתיב אהרון,
השם הקודם. שמעתי. אני אשאל אותך שאלה עכשיו אתה.
אחרי שקראו לך מיכאל, נהיה שלום בבית.
להוסיף עוד שם, זו שאלה שלי.
נשמה, בשביל שאני אענה,
אני שואל אותך שאלה אחרי שהוספת את השם על פי המקובל מיכאל.
האם נהיה שלום?
בגימטריה זה לא מסתדר עם האישה כל כך.
זו התנגשות.
מה, חרטט אותך אתה, תגיד לי.
שואל אותך שאלה, אימא שלך אתה איתה בשלום?
עכשיו אני בשלום איתה, כן. אבל זה סכסוך, זה פרנסה יותר, זה...
עם אשתך או עם אימא שלך?
עכשיו, מיכאל, זה פרנסה, זה ש... זה יותר פרנסה.
הבנתי. זאת אומרת, כל מי שאין לו פרנסה נקרא לו מיכאל, יהיה לו... אני אומר, אני אומר, מיכאל, זה שלום עם אמא. אז אפשר לעצור את המהפכה, אפשר להגיד למועמר קדאפי, מה, אתה השתגעת?
תגיד להם שיקרו לעצמם מיכאל.
יהיה להם אוכל, וגמרנו.
אבל בוא תקשיב, מותיק.
אתה, קוראים לך נדב אהרון, תישאר נדב אהרון,
וזה עשר, עשר של שם.
שיניתי אותו כבר למיכאל, להוסיף עוד שם לאהרון? לא.
תחזור לנדב אהרון.
למה אתה חושב ככה?
למה אתה חושב אחרת?
אני שואל אותך.
כי אתה נולדת בשם נדב אהרון, ולא... זה שם כבד כזה, זה לא מביא לכלום.
לא מביא לי כלום.
ואם מיכאל לא יביא, אז מה, תקרא לעצמך?
תוסיף עוד את השם, אהרון, השם השני שלי. תוסיף עוד שם. זה יהיה כבד, כבד.
מיכאל אהרון, כבד.
נדב אהרון, אתה יודע מה זה? זה אבא ובן. זה הרמוניאן, מיכאל ואהרון.
אה, אתה הולך לפי מוזיקה?
זה לא מוזיקה, זה יותר מוזיקה. חשבתי שזו בעיה של פרנסה.
תישאר נדב אהרון, תעשה לי טובה.
נחליף אותו.
להישאר עם הקודם. אז אני צריך להחליף אותו בחזרה. בדיוק, לחזור להיות מי שאתה.
באמת? בטח, אתה לא מיכאל, אתה לא מסתדר אפילו עם מיכאל לבד.
אתה רוצה עוד עזרה של אהרון. אני מסתדר איתו. הוא שם קהל, שם של מלאך, יותר טוב מזה.
נו, אז למה אתה רוצה להוסיף לו אהרון?
שיהיה יותר טוב עם האישה.
אתה מבין? אל תלך למקובלים, עשה לי טובה.
למה יהיה לך אחר כך שמות בלי הפסקה?
מקובל אחד.
זה מקובל אחד שיש לו קבלות הרבה, אתה מבין? עזוב,
תשתחרר, תחזור למה שקבעו לך מן השמיים.
נדב אהרון מספיק לך.
תודה רבה. תהיה בריא.
כן, הנה שאלה פה ליהודים.
שלום אוהב, ערב טוב.
ערב טוב.
ולבקש עצה לרפואה לאמור רבי,
שהיא תוכל לברך אותו.
מה מצבו?
לא צריך לפרט, אבל מה מצבו? הוא יכול ללמוד, לשמוע לימוד. הוא לומד, ברוך השם, הוא לומד.
שילמד שעתיים בתענית דיבור רצופות כל יום, שלושה חודשים רצוף, כולל שבת וחגים.
ואני כן, אבל הוא לא יכול להגיע.
הוא לא צריך להגיע לשום מקום.
הוא צריך לעשות את זה. הוא לא לומד, אתה אומר, שילמד שעתיים רצופות מתוך הלימוד, בתענית דיבור.
לא ישבור את התענית דיבור, שלושה חודשים רצוף.
כל השבת וחגים.
אני מקווה שיצליח לעמוד בזה.
זה המשימה.
זה המשימה.
אני אמסור. מה שמו?
יהודה רוג'ה בן ויזה. יהודה רוג'ה בן ויזה.
השם יזכה אותו לרפואה שלמה ויעתיק את המחלה ממנו למועמר קדאפי.
אמן.
תהיה בריא.
תן לבחור שם, עם המעיל הלבן.
שלום, כבוד הרב.
שלום. אשתי לקחה לפני איזה כיסוי ראש, אני רק רוצה להוסיף גם מניה אחת.
או, אשריך, אשריך בכרמיאל,
יודעים מעניין המניות.
השם יזכה אתכם לכל טובה וברכה ושפע של פרנסה לעבודתו יתברך, אמן.
אז אם הוא הזכיר את המניה, אני רק אגיד לכם לאלה שעוד לא יודעים.
אנחנו סיימנו מבצע של חלוקה של מיליון ושבע מאות וחמישים אלף דיסקים של אנציקלופדיה,
כמו שיש לכם בשקית בכל רחבי הארץ,
ועכשיו אנחנו עושים אותו מבצע,
אבל עם תקליטור תורני שבו יש את כל התורה, עם פוסקים והכול, עם מנוע חיפוש,
שיחולק חינם בכל בית יהודי בישראל,
והמבצע הזה מקיף את התורה,
יחובר לאינטרנט,
ואז יוכלו באולפן אחד ללמוד מכל העולם יהודים דרך החיבור של הדיסק הזה באתר שופר,
ויוכלו לחדש חידושים, לכתוב, לדבר, לשאול, לברר,
וגם אנשים יוכלו לעשות חברוטות
ולהיות בצ'אטים בחדרים של לימוד בכל רחבי העולם סביב התקליטור הזה.
זה פרויקט אדיר שעולה מיליוני שקלים,
אבל כל מי שרוצה להיות שותף בביליונים ביליונים ביליונים של מצוות
שיהיו מהפרויקט הזה בכל יום,
בכל יום ביליונים ביליונים של מצוות,
הוא יכול לרכוש מניית זכות
בסך 4,000 שקלים בעשרה תשלומים, 400 שקלים בכספי מעשר,
והוא שותף בפרויקט האדיר הזה, הוא חלק ממנו, והזכויות הן לא נפסקות לעולם.
אז מי שרוצה יוכל לעשות זאת פה את הערב וגם להתברך.
ירים את היד, ייתנו לו טופסים מלא או באשראי,
ומי שרוצה גם,
מספר הטלפון שלנו 050-650-666, יוכל לצלצל,
למלא את הפרטים, ויקבל ברכה גם במעמד זה.
אתה רוצה ציצית? אני מבין בכיפה.
כן, תן לו שמה.
כן. עוד שאלה למי שרוצה? הנה הגברת שמה למעלה.
אתה, אני ראיתי אותך, סליחה, אחר כך אני אתן לך.
בריצה, חבר'ה, בריצה.
איזה ריצה זאת?
כן?
כן.
כן.
רציתי לבקש כמה ברכות.
תגידי מהר את כולם ואני עונה המן אחד.
אוקיי. קודם כל לאבא שלי, שיחזור בתשובה במהרה.
אמן. נעשה את הטובה. נו.
ולאוהד בן אושרה, שחולה סרטן,
שיחלים במהרה. אמן.
ולאמא שלי, מלכה פאולינה בת זלדה,
שתהיה לה רפואה שלמה. אמן.
לאחותי חנה, בת מלכה פאולינה לזיווג עגול. אמן.
ולי, לצביה מלכה בת פאולינה לזיווג עגול. אמן.
תן לנער הזה פה נחמד,
פה כבר הוא מצביע מהתחלת הערב, אוקיי.
כן, בבקשה.
מה, מה, מה, מה, מה קרה עכשיו?
אסור ללכת להופעות של כל מיני זמרים. נו. אסור ללכת להופעה נפרדת?
מה זה נפרדת?
עם יחצה מלאה.
לא.
אפילו בנפרד זה אסור.
דהיינו, אפילו אם תהיה מחיצה כמו הבטון שיש בין הפלסטינים לישראל,
גם אסור.
ובפרט להופעה של יניב מרחיק משיח,
שצריכה להיות בימים הקרובים.
כן.
הנה הבחורצ'יק פה.
תן לו.
ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. אני רוצה בבקשה להגיד לבחור הזה, לצרפתי,
כן, כן, הצרפתי. כן הוא. מיכאל, לגבי העם שלנו,
אני חושב שיש לנו עם נפלא, עם מאוכל.
גם בכרמיאל אנחנו רואים את זה.
אני לא מרגיש שיש הבדל בין חרדי לדתי כאן בכרמיאל, גם לא ספרדי, אשכנזי. אנחנו כולנו כאן משפחה אחת.
ובעניין הצבא, כמו שהרב אומר,
אז אולי שאנשים ידעו,
לפני כניסת החיילים שלנו לעזה במלחמה האחרונה הייתה ברכת כהנים,
הייתה ברכת הרב הראשי לצה״ל שבירך את הברכה שעושים לחיילים לפני שהם נכנסים לקרב.
חולקו אלפי תפילין,
חולקו אלפי תפילין בחינם.
על ידי תורם מחוץ לארץ, לחיילים,
ומחוסר תפילין הזמינו עוד תפילין,
מכיוון שכל החיילים רצו לקחת ולהניח
לפני צאתם הקרב.
אז זה הגיבוש שלנו, זו האחדות שלנו,
וזו נקודה אחת בסך הכול.
כבוד הרב, אני מבקש, אם תוכל לברך את אשתי,
היום עברה ניתוח קיסרי,
מיכל בת-ליליאן,
שיהיה לה רפואה שלמה.
מיכל בת-ליליאן תזכה לרפואה שלמה מהרה,
ואני נותן לה כיסוי ראש
לרפואה מלאה.
בבקשה.
כן, שאלה נוספת, הגברת למעלה, תן לה בפינה.
שלום, כבוד הרב. ערב טוב.
אני מאוד מאוד מתרגשת,
כי אני רוצה להגיד לך תודה.
לפני תחילת שנת הלימודים הזאת אתה בירכת את הבן שלי שיזכה להיכנס לחדר,
וכנגד כל הסיכויים הבן שלי זכה להיכנס לתלמוד תורה.
אשכנזי, למרות שאני ספרדית, אבל אני גאה בו,
ואני מתרגשת על הזכות העצומה הזאת שבירכת אותו מכל הלב בהרצאת אלעד.
אני רוצה ממך שתבקש מבואי עולם היום שהוא יזכה להיות תלמיד חכם גדול מאוד,
דיברת שמיים אבותית.
השם ימלא משאלות ליבך לטובה ושל כל האימהות היהודיות בעולם.
מה הוא רוצה? לברך על הציצית?
אנחנו רוצים שתברך גם את בעלה,
שיחזור בתשובה וגם מתבהלים.
מה השמות?
שלי זה ליאור בן רחל. ליאור בן רחל יהיה מזכה הרבים. אמן, אמן. כמוך הרב, כמוך. לפחות.
לפחות.
כן.
ואפרים בן פסיה.
אפרים בן פסיה יחזור בתשובה ויחזיר בתשובה.
ואם אפשר את בתי תאיר,
שתאיר את העולם כולו בתורה ובמעשים טובים. אמן עם כל האימהות של עם ישראל. אמן. עוד שאלה למי שיש? הנה פה.
תן לו מאחורה.
דבר.
נפתח לו.
לא צריך פופו.
חבעה. עד וזהו.
ערב טוב, כבוד הלב. ערב טוב.
אני נשוי כעשר שנים,
ואשתי ואנוכי חזרנו לפני כשמונה שנים
בתשובה
הרבה בזכות
הקלטות והדיסקים שלך.
הייתי רוצה לבקש מכבוד הרב ברכה
לזרע של קיימא,
כי עדיין לא נפקדנו.
תלמד שעתיים בתענית דיבור כל יום, שלושה חודשים רצוף.
היא תלמד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה,
חצי שעה כל יום, שלושה חודשים רצוף.
ומה השמות שלכם?
אשתי אילנית בת קלרה. אילנית בת קלרה. ואני אמירם בן סול. ואמירם בן סול. תזכו לזרע חי וקיים מהרע.
אמן.
שאלה אחרונה רבותיי.
הנה הבחור פה. רוצה?
תן לו.
תן לו.
מי שירצה מניות עוד יוכל לזכות הערב ונברך אותו כאן במעמד זה. כן?
ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב?
אני בן 34. אני קצת יותר.
כן? אני עדיין לא מוצא את הדיבור שלי.
אתה מחפש? מחפש. רציני? כן. אז אתה תמצא.
תלמד. תלמד שעתיים בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף,
ובעזרת השם יתברך תמצא את זיווגך מהרה השנה. אמן. אמן.
אני רוצה לחלק לכם מתנות.
אז תשבו בשקט ואני אתן לכם.
תודה רבה.
תודה רבה.
אני סבלתי ארבעה חודשים וקדוש ברוך הוא
ריפא אותי היום
ואני רוצה לתרום.
אני נתתי לו את הנדל.
אשרייך ואשרייך חלקיה היא נתרפאה והיא תורמת. אשריה ואשרייך חלקה.
תודה רבה.
תודה רבה.
תודה רבה.
תודה רבה.
תודה רבה.