על ידי זה זוכים לקדושה
- - - לא מוגה! - - -
כשעושים את כל המצוות בכלל כל ישראל,
כל המצוות עולות למעלה.
בתורת כהנים, פרשת קדושים,
ואהבת לרעך כמוך, אמר רבי עקיבא זה כלל גדול בתורה.
בן עזאי אומר זה ספר תולדות אדם, כלל גדול ממנו.
כבר למדנו כמה פירושים בזה, היום עוד אחד.
כי הנה עיקר קיום תורה ומצוות
בכלל ישראל,
שעל ידי הכלל זוכין אל הקדושה.
אז עיקר קיום תורה ומצוות צריך להיות בכלל ישראל.
לא כל אחד יעשה מצוות באופן עצמאי וזהו, ולא כולל את עצמו עם כלל ישראל, אלא לעשות בכלל ישראל,
ועל ידי זה זוכין אל הקדושה.
כמו שכתב בפרשת קדושים,
זאת אומרת, שמה פרשת קדושים נאמרה בהקהל.
דהיינו, בכלל ישראל.
ולכן צריכים לעשות כל מצווה בשם כל ישראל,
כדי לבטל את עצמו אל הכלל.
שאדם יבטל את עצמו אל הכלל.
ועל זה אמר זה כלל גדול.
כלל גדול
זה אומר מכלל דאיכא קטן.
אם אומרים זה כלל גדול,
אז יש כלל קטן.
מה זה הכלל קטן?
להיות כל המצווה
נעשית בכל רמח איברים של האדם
שהוא נקרא עולם קטן.
כל עצמותי תאמרנה.
בכל רמח איברים עושים מצווה,
והאדם כולו זה עולם קטן,
אז כשאדם עושה את המצווה בכל איבריו,
במחשבה, בדיבור, במעשה, הכל,
בכל איבריו,
זה נקרא הכלל הקטן,
שהוא כולל את כל רמח איברים בעשיית המצווה.
כמו שכתוב, ערוכה בכל,
רמח איברים היא שמורה.
וכלל גדול
זה כשאתה כולל את עצמך עם כל ישראל.
כשאתה כולל את הרמח איברים בכל מצווה,
זה הכלל הקטן.
הכלל הגדול זה כשאתה כולל את עצמך עם כל ישראל בשם כל ישראל.
בשם כל ישראל.
אינה אנחנו באים לגיון משווא כך וכך.
בשם כל ישראל.
זה הכלל הגדול.
על זה הוסיף בן עזאי,
זה ספר תולדות אדם.
זה כלל גדול יותר ממה שאמר רבי עקיבא.
כלל גדול ממנו,
שלא רק צריכים לעשות תורה ומצוות בכלל ישראל,
כמו שכתוב אהבת לרעך כמוך,
אלא צריך לכלול את עצמו עם כל הדורות.
זה ספר תולדות האדם.
מהאדם הראשון עד עכשיו.
וזה הכלל הגדול שכולל כל הנשמות,
כמו שהם היו כלולים באדם הראשון,
שכולם תלויים זה בזה.
הרי מחצב כל הנשמות כולם זה מנשמת אדם הראשון,
שהאדם הראשון הכיל את כל נשמות ישראל שצריכים לצאת ממנו.
אז אומר, זה כלל גדול יותר,
כי אתה צריך להכליל את עצמך בכלל כל הדורות.
וצריכים לשמור, זה הכלל לעשות כל מצווה בכלל כל ישראל.
ואז חל עליו שם שמיים,
ככתוב אני אדוני.
ופרש,
ואהבת לרעך כמוך, כי בכל עשייה יש רצון ואהבה לתקן נפשו,
או כשעושה ביותר לשמו יתברך,
שיזכה לעשות נחת רוח לבוראו,
וכן יאהב לחברו,
שבזו המצווה נמשך קדושה לכל אחינו בני ישראל,
ואז יהיה לקב' ברוך הוא נחת רוח מכולנו,
ואז כוח הכלל מסייע לזה.