הראייה הכי טובה שלא באנו בשביל העולם הזה
- - - לא מוגה! - - -
גם ילד שנולד בטבע ואופי טובים חייב לקבל חינוך להיות ישר.
ילדים לא מתפתחים מעצמם.
כל צדיק שאנחנו רואים זה תוצאה של השפעה
שהוא הושפע.
לא תמיד זה מההורים,
לפעמים זה מהמורים, מהרבנים,
מהישיבה,
בבית הספר,
לפעמים השפעה מחברים,
אבל זה תמיד מגיע ממקור טוב.
ואלה שלא זוכים לזה,
אז זה הולך בדיוק הפוך, לכיוון הרע.
גם אם עדיין אדם חי לבד, בלי השפעה שלילית,
עדיין הוא נקרא אוויל.
כי כדי להיות אוויל לא חייבים לקבל השפעה שלילית
ולא צריך ללמוד מאף אחד.
כי טבע האדם, מהיוולדו הוא הוביל.
הוביל, אמרנו, זה משורש על.
לא,
לא כלום.
הרי תינוק לא יודע כלום. אם לא מלמדים אותו לדבר, להגות,
הוא לא יודע. אם לא מלמדים אותו ללכת, הוא לא יודע.
אם לא מלמדים אותו להתנהג, שב, אסור, מותר, זה, קר, חם, מה, הוא לא יודע.
קח חתול, הוא יודע מיד הכול.
שים תינוק על מעקה, הוא נופל.
שים חתול, גור אפילו, על מעכה הוא לא ייפול.
זה נולד עם אינסטינקטים ישר,
מוכן ומוכשר לבריאה.
וזה גורנישט מתגורנישט,
צריך לבנות אותו כל החיים.
כל החיים עד זקנה יש מה ללמוד.
אבל זה טיפשים, בן אדם בגיל 80 עוד לומד,
אבל אתה עוד מעט מלחך עפר,
עוד מעט טומנים אותך בקבר. אז בשביל מה למדת?
בשביל מה תעודות?
בשביל מה?
בשביל מה כל זה? מה, מה, מה?
אם אין המשך,
זה בדיחה כל העולם.
כל העולם זה בדיחה.
אסף, נכסים, כסף, כבוד, תעודות, פתיח,
טררר, בפנים.
אז מה יצא?
זו הראייה הכי טובה שאדם לא בא בשביל העולם הזה.
כי אם בשביל העולם הזה, למה הוא גרוע ופחות מכל הברואים? כולם באו מוכנים לעולם.
שור בן יומו קרוי שור.
הוא כבר מוכן לעולם, הוא לא מבזבז רגע ללמוד.
הוא ישר מוכן.
אנחנו כל החיים צריכים ללמוד.
ובאנו בלי מעטה שריון או הגנה,
כמו שכל בעלי החיים יש להם הגנה בטבע,
יש להם איפה לדור,
הם לא צריכים שיכון ולא צריכים תוכניות של שר האוצר.
הכול בסדר.
אנחנו עד שלומדים ועד שקונים דירה ועד שמשלמים ארנונה ועד שזה כבר צריכים ללכת.
עכשיו כשהתחלת להסתדר, אומרים לך ביי.
מה זה?
זו ראיה שלא באת בשביל כאן.
כי אם באת בשביל כאן, היית בא כמו חתול, כמו ציפור.
אבל אם את הכול רק לומד ולומד ולומד ולומד, זה הכנה למשהו.
אז אם אתה יוצא,
זה רק מעבר.
את הגופה אתה משאיר כאן, והנשמה חוזרת למעלה מהמקום שהיא באה.
כי בזה אתה נבדל מהברואים כולם.
להם יש גוף כמו לך,
אבל אין להם נשמה.
לכן, אנחנו צריכים ללמד את הנשמה.
המידות זה בנשמה, מצפון זה בנשמה, שכל זה בנשמה.
אין להם שכל כמו שלנו, יש להם אינסטינקטים.
אנחנו לומדים, מתפתחים וכולי וכולי.
אנחנו מכינים את הנשמה למעבר,
ואז מתחילים החיים האמיתיים.
זאת אומרת, כל החיים
זה הכנה.
בתפקיד של ההורים,
לחנך את הילדים, פירושו לא את הילד, את הגוף הזה,
את הנשמה שבפנים,
שהוא יהיה צדיק.
צדיק שהולך על פי אמות הצדק שהקדוש ברוך הוא רצה בהן.
ואז מכשירים אותו לעולם הבא.