לא עשיתי כאורי גלר כלום - חלק א

- - - לא מוגה! - - - 

‫‫‫

‫‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫ ‫‫ערב טוב. בעזרת השם נעשה ונצליח, ‫והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

‫כן, הדברים שאנחנו נאמר הערב,

הדברים שאנחנו נאמר הערב יהיו להצלחת אברהם בן שרה,

‫איריס בת גיתי וכל יוצאי חרציהם ‫שיזכו לבריאות איתנה ‫ולהיות בעלי יראת שמיים ‫והצלחה בלימוד התורה.

‫רפואה שלמה להוריהם.

‫זיווג הגון ליצחק בן גילי ‫ומשה עזרא בן שרה.

‫רפואה שלמה לגיתי בן גשא,

‫ורפואה לשרה רסיה בת מרים.

תודה.

‫כן, היום אנחנו נלמד

‫על עניין חשוב מאוד,

‫העניין של האחדות

‫והעניין שלא להיות נבדל,

‫ולומדים את זה בפרשות השבוע.

הציווי הוא

‫העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל.

‫כשם שיש לאו מצוות לא תעשה,

‫לא ימעיט,

‫כמו כן יש לאו לא ירבה.

‫זאת אומרת, לא להמחיט ממחצית השקל ‫ולא להרבות ממחצית השקל.

‫שניהם אסורים בשווה,

וחומר איסורם שווה.

‫רק אם הכול ישתתפו בבניין המשכן

שווה בשווה,

‫יתהווה מזה כלל אחד.

‫אבל אם ירבה אפילו משהו,

‫הרי פרט לעצמו נבדל מהכלל כולו.

‫אם אחד ירבה, הוא כבר יהיה פרט,

‫הוא לא יהיה כלל,

‫והוא יהיה נבדל מן הכלל,

‫ולא ייתכן שיבנה מזה מדור לקדוש ברוך הוא,

‫ולא בית להכניס בו את התורה.

‫זאת אומרת,

‫צריך

שלא יהיה אדם נבדל מחברו ‫בנתינה לבניין בית המקדש,

‫ולא ייתכן שיבנה מזה מדור לקדוש ברוך הוא ‫אם יהיו חריגים.

‫וביום חנוכת המזבח, מה נאמר?

‫ויביאו את קורבנם,

כל הנשיאים הביאו את קורבנם,

עגלה על שני הנשיאים.

‫לכל שני נשיאים הביאו עגלה אחת, ‫שש עגלות צב.

למה לא שתיים עשרה? ‫כל אחד יביא עגלה.

‫כתב אספורנו, זיכרונו לברכה, ‫לאות אחווה ביניהם,

‫אשר בה יהיו ראויים ‫שתשרה שכינה ביניהם.

זאת אומרת,

אחד

שותף של השני,

אין אחד נפרד מחברו,

‫אלא הם זוגות.

‫כמו שנאמר בפסוק, ‫ויהי בישורון מלך,

‫מתאסף ראשי עם יחד.

‫וזה ההפך מחלק ליבם עתה יאשמו.

‫בשעה שעם ישראל,

‫הם הולכים יחדיו, ראשיהם,

ומתאספים ראשי העם יחד,

‫אז ויהי בישורון מלך, מלכו של עולם,

‫שורה ומשרה שכינתו עלינו.

‫וזה ההפך מהפסוק שאומר, ‫חלק ליבם עתה יאשמו.

‫מתי שהם חלוקים בליבם אחד מן השני,

‫אז המקטרג יש לו כוח להאשימם ולפגוע בהם.

‫אז עם ישראל ניצלים כשהם באחדות.

‫כשהם חלוקים,

‫אז עתה יאשמו.

‫כלומר, אין השכינה שורה במקום ‫שכל אחד פרט לעצמו.

‫ועל ידי העגלה על שני הנשיאים, ‫המורה על אחדותם,

‫היו ראויים להשראת שכינה.

‫וכמו שכתוב, ‫והיא בישורון מלך הוא הקדוש ברוך הוא.

‫מתי? בזמן שישראל ביחד באחווה ורעות,

‫בהתאסף ראשי העם יחד שבטי ישראל.

‫מובא במדרש,

‫בתנחומא בפרשת ניצבים.

‫הפסוק אומר,

‫והיה לך אדוני לאור עולם.

‫המתי?

‫מתי נזכה כבר שהקדוש ברוך הוא ‫יהיה לנו לאור עולם?

‫בזמן שתהיו כולכם אגודה אחת.

בנוהג שבעולם,

‫אגודה של קנים, אין אדם יכול לשוברה,

‫ואילו אחת

אפילו תינוק משברה.

‫זאת אומרת, אם ניקח קש,

קנים,

‫תינוק יכול לשבור,

‫אבל כשזה אגוד באגודה,

‫אי אפשר, אפילו אדם חזק לא יכול לשבור.

‫וכשהם אגודה אחת מקבלים פני שכינה,

‫אז קודם כול אתם ניצבים, ‫לא יאכלו עליכם בשעה שאתם אחודים ואגודים,

‫אבל אם תהיו נפרדים, ‫אז כל אחד, אפילו אם יהיה חזק והוא פרט,

‫אפשר להפילו לשוברו.

‫אבל מה זוכים גם?

‫זוכים שמקבלים פני שכינה.

‫הפרט,

אפילו אם יהיה במעלה עליונה,

‫דהיינו האדם היחידי,

‫עדיין הוא בבחינת קנה ‫שאפילו תינוק יכול לשוברו.

‫מתי כלל ישראל במעלה חזקה,

‫שאין שום כוח בעולם שיכול לשוברם?

‫רק בשעה שהם אגודים יחד,

‫והיא השעה הראויה שתשרה שכינה ביניהם.

יש פסוק שאומר,

‫והיה בשומעו את דברי העלה הזאת,

‫והתברך בלבבו לאמור,

‫שלום יהיה לי,

‫כי בשרירות לבי אלך.

למען שפות ערבה את הצמאה.

פרש אספורנו, זיכרונו לברכה,

‫מה זה והתברך בלבבו?

הוא אומר, גם אני מקבל את העלה,

‫דהיינו, אני מקבל את העלה, את הקללה בפי,

‫וגם אני אומר, ארור האיש אשר,

אבל אני מבטלה בלבי.

זאת אומרת, מה שאני חושב בלב ‫זה לא מה שאני אגיד בפה.

למה?

שלום יהיה לי.

הוא סובר שיהיה לו שלום.

למה הוא סובר?

והתברך בלבבו.

מה פירוש? מה הוא מתברך בלבבו?

הוא חושב שתבוא עליו ברכה בכל מקרה.

למה?

כיוון שהוא יהיה מחובר לכלל ישראל.

אז ממילא, אפילו אם הוא רשע,

הוא יתחבר לכלל ישראל,

וממילא הוא יזכה בברכות שלהם.

לכן אומר הספורנוב, הטעם שיקבל העלה בפיו הוא,

כדי להוסיף את נפשו ערבה ושבעה בכל תאוותיה,

הוא כל הזמן מרווה את עצמו, האיש הזה הפרטי,

בתאוות,

והוא יוסיף את נפשו ערבה.

אם עדת האל,

עדת עם ישראל, הצמאה

ונבדלת מן התאוות הגשמיות,

כדי לשמוח עמהם בברכותם.

אז הוא אומר לי, יש פטנט, אני יכול לקלל כמו כולם

את מי שיעבור על דברי התורה,

אבל בלב שלי אני יודע שזה לא יועיל ואני לא איפגע,

כיוון שאני מחובר לכלל ישראל, ומי שמחובר לכלל ישראל,

אז הוא יהיה זוחל בברכתם.

כה גדול כוח הכלל עד שהרשע הזה בטוח בעצמו, כי שלום יהיה לו,

וכלל את עצמו עם הכלל כשקיבל תעלה בפיו.

אבל למה הוא עשה זאת? כדי לשמוח עמהם בברכותם.

אלא שהקדוש ברוך הוא אומר על אחד כזה,

והבדילו השם לרעה מכל שבטי ישראל.

אבל הפטנט שלו לא יעבוד

במקרה הזה הפטנט לא יעבוד,

כי הפסוק מבטיחו והבדילו השם לרעה מכל שבטי ישראל. זאת אומרת, הוא ירצה להיות מחובר

עם שבטי ישראל כדי להתברך איתם,

אבל השם יבדיל אותו מכלל ישראל לרעה מכל שבטי ישראל,

ויעקור אותו מן הכלל.

זאת אומרת, מי שיבוא עם פטנט כזה,

על מנת שיוכל לחטוא הקדוש ברוך הוא מבטיחו שיבדילו ויעקרו.

אז רואים מכאן שצריך הבטחה מיוחדת מהקדוש ברוך הוא שהכלל לא יועיל לאדם כזה במקרה הזה.

בלי זה זה היה מועיל.

וכן אנחנו מוצאים בזוהר הקדוש,

כתוב ויזכור אלוקים את נח.

מתי הוא זכר את נח?

נח פחד כל הזמן שהוא לא ייזכר לפני הקדוש ברוך הוא בשעה שהיה המבול.

למה? בשעה שיש צרה ומידת הדין מתוחה על העולם, גם צדיקים יכולים להיתפס אם הם לא צדיקים גמורים.

אז הוא פחד.

אבל הפסוק מציין, ויזכור השם את נח, מתי הוא זכר אותו?

הוא זכר אותו כבר כשמתו כל החייבים.

אחרי שמתו ושתקה מידת הדין

מכל החייבים,

אז ויזכור אלוקים את נח.

רבי אלעזר אמר, בואו ראה,

בשעה שהדין שרוי בעולם,

אדם צריך שלא ייזכר שמו למעלה,

שלא יזכרו את שמו למעלה, בשמים.

מאיפה אנחנו לומדים את זה?

מהשונמית.

השונמית, כשבאה אלי אלישע, זה היה יום טוב של ראש השנה.

והקדוש-ברוך-הוא הידן את העולם.

ואמר לה אלישע,

היש לך לדבר אל המלך?

הכוונה אל המלך, מלכו של עולם, הקדוש-ברוך-הוא.

ותאמר בתוך עמי אנוכי יושבת.

אני לא מעוניינת שיזכירו אותי,

ואני לא מעוניינת שישגיחו בי,

אלא אני רוצה להיות בתוך עמי.

זאת אומרת, אני רוצה להיות בתוך עמי.

אני לא רוצה שתזכיר אותי עכשיו בראש השנה.

מי שנמצא בתוך

העם כולו,

לא משגיח.

עליו לדון אותו לרעה.

היינו, כשהיא בתוך עמי, היא זוכה בכלל כל העם כולו.

וכשתידון לחוד,

הרי היא בסכנה גדולה.

אם ידונו אותה לבד,

אפילו שימליץ עליה אלישע, היא פחדה

שלא ידונו אותה לרעה.

לכן היא העדיפה

לא להיות מומלצת בנפרד,

אלא להיות עם הכלל בראש השנה.

רואים מפה כמה החיבור והאחדות שמתאחדים ביחד ישראל,

כמה זה משפיע.

גם לצד השני אנחנו רואים.

כתוב יהושע בן ענון וחלב בן יפונה,

חיו מן האנשים ההם ההולכים לתור את הארץ.

המרגלים הלכו לתור את הארץ,

היו 12 מרגלים,

והם שניהם, יהושע בן ענון וחלב בן יפונה,

הם חיו מן ההולכים, כי העשרה האלה מתו,

עם אלה שנספו במדבר

בגלל חטא המרגלים.

אז באור החיים הקדוש הוא פירש

מה הטעם שחיו

להיותם מן האנשים ההם ההולכים לתור,

וזה מה שעמד להם. מה פירוש?

עצם זה שהם לא היו

בזמן שהעם היה שם,

אלא היו נפרדים מהם.

אז הם זכו להינצל,

כי הם הפרידו את עצמם מכל עדת ישראל שקיבלו את הלשון הרע.

אבל אם הם לא היו מאתרים והיו נשארים בכלל ישראל,

היתה באה גזירה גם עליהם, הגם שהיו צדיקים גמורים.

אז רואים מפה

דבר מדהים,

שפגיעת מידת הדין בכלל ישראל,

כשניתן למשחית

רשות שוב אינו מבחין.

וזה מה שאמרו החכמים, זיכרונם לברכה.

כשאתה נמצא בכלל,

אז אם ייטב לכלל,

ייטב לך גם.

אם יירע לכלל ואתה לא נפרדת מן הכלל,

אז אתה עלול ללקוט אתם.

לכן צריך אדם להיבדל מעדת החטאים

ולהיות תמיד בעדד הצדיקים.

והנה דבר נפלא, מה שכתוב בגמרא בביצה,

עמוד כד.

לעולם

אל ימנע אדם עצמו שעה אחת

מבית-המדרש.

למה?

כי אפילו יושב ועוסק בתורה בביתו אינו זוכה למה שניתן לכלל בבית-המדרש.

כשהוא בבית,

חרב אל הבדים ונועלו.

חרב תבוא על שונאיהם של ישראל,

שיושבים ולומדים בד בבד, לבד, כל אחד לבד,

ונועלו וגם מטפשין.

אבל כשיושבים בבית-המדרש ולומדים,

זכות הכלל של הלומדים בבית-המדרש

משפיעה

על כל אחד ואחד שנמצא שם,

בעוד שאם הוא נמצא בביתו לבד ולומד לבד,

אין לו הכוח והסגולה של הכלל שיגן עליו.

עכשיו אנחנו צריכים לראות

מה הטעם של מחצית השקל,

אחד הטעמים שמסביר את הנקודה הזאת שאמרנו,

כמה חשוב להיות באחדות

באגודה אחת.

כתב הרמב״ן,

שהעשיר לא ירבה והדל לא ימחית ממחצית השקל,

זה לא תעשה לעשיר

שלא ירבה ממחצית השקל.

ולכאורה צריכים להבין

את הלא תעשה הזה.

הלוא כל מצוות התורה הן תבלין

לייצר הרע.

כשהתורה צוותה משהו,

היא רצתה שעל ידי הציווי שנקיים,

אנחנו נוכל

להרגיע את היצר הרע,

לטבל אותו,

להפוך אותו למועיל וחיוני.

אבל מה יש פה במצווה הזאת שלא תעשה, שלא להוסיף,

העשיר לא ירבה?

הלא תעשה הזה, מה הוא בשביל היצר? מה הוא מטבל?

מה הוא עושה פה?

הרי זה מתאים עם תכונותיו של האדם לא לתת.

אדם עדיף לא לתת

מאשר לתת.

אז לכאורה זה לא בסדר, זה לא שווה.

אתה אומר לעני,

מה אתה אומר לו?

שתה לא תמעיט,

עדן לא ימעיט,

ואתה אומר לעשיר, לא ירבה.

למי יותר קשה?

לעני יותר קשה, הוא צריך לאסוף פרוטה על פרוטה כדי להגיע למחצית השקל.

ואילו העשיר,

אומרים לו, אתה לא תרבה,

אל תיתן שקל, שני שקלים, אתה תיתן מחצית.

איפה הלא תעשה הזה לעשיר עוזר לו להתגבר על יצר הרע? הרי העשיר בעצמו מחפש לא לתת.

במקום שאין לו מזה כבוד או משהו,

הוא לא מחפש לתת. אז מה יש פה במצווה הזאת?

ואם אנחנו שואלים שאלה זאת והיא ברורה לנו ואנחנו מסכימים איתה, זה רק מראה שאנחנו לא מכירים את עצמנו.

כי כשאדם לא לומד מוסר,

הוא לא יכול להבין את התורה הקדושה.

אדם שאינו יודע את עצמו ואינו מכיר את כוחות נפשו, אי אפשר לא להבין את התורה הקדושה.

שהמשא ומתן של התורה הוא בכוחות הנפש של האדם.

שהתורה והאדם הם אחד.

אך כשאדם מכיר את עצמו,

את כוחות נפשו וגופו, הוא גם מכיר את התורה הקדושה.

הנה נצייר לנו עכשיו שאנחנו אוספים כסף לבניין בית המקדש השלישי.

וכל אחד מתחייב להתנדב בשווה.

אם אמנם העניש מתחייב לתת את הסכום הקצוב,

ודאי יש לו ניסיון גדול מאוד,

שהוא צריך למכור את כל אשר לו כדי לקבץ פרוטה לפרוטה,

ולא פעם יימנע מלהכניס אוכל לפיו, עד שיעלה בידו לסלק את הסכום שהתחייב.

אבל ודאי שזה כאין וכאפס

לעומת הניסיון של העשיר,

שגם הוא נתחייב לתת את אותו סכום כמו העני.

וצריך הוא לתת שווה עם העני שבעירו.

אבל ודאי יחפרו פניו של העשיר מבושה וכלימה,

מחרפה כזאת

שהוא משתווה עם האביונים הכי גדולים.

זה בושה לעשיר

שהוא נמצא באותה קלאסה

של העני,

והוא צריך לתת בדיוק כמו העני.

טבעו של העשיר

לשלוט על כל סביבותיו.

ואומנם,

הלוא לקחו העשירים את כל העולם לעצמם,

והנם הראשים ובעלי הדעות בכל השאלות הכלכליות,

בכל אשר יפנו ידם תקיפה.

והדבר הזה הוטבע גם בחוקי הממשלה,

שבהרבה שאלות ציבוריות דעת העשיר יותר מכריעה מדעת העני,

או כמו שאנחנו רגילים לשמוע בתשקורת,

העשירון העליון,

או האלפיון העליון,

או 17 משפחות שקובעות פה את המדינה ואת תהלוכותיה.

ובמה באמת כבשו את שוק העולם אם לא בעשירותם?

בפיזור נדבותיהם, במקום שישווה להם לתת.

בנתינתם, יותר מכל תושבי עירם.

ובאמת הם רוצים לתת, העשירים.

הגם שאמרו חכמים בחולין מו שעשירים מקמצים,

זה רק במקום שהם לא מרוויחים מהנתינה, אבל בעת כבוד הם ייתנו ביד רחבה.

וזה ניסיון גדול, העשיר, ליתן כמו כל יושבי עירו העניים,

וזה ההפך ממידתו של העשיר.

זה מראה שהם שווים ואין ביניהם חילוק.

ואין ניסיון גדול לעשיר כניסיון זה להיות שווה לכל העניים

מבלי שייבדל מהם בכלום.

עכשיו מובן

איפה המצווה הזאת

של הלאו,

שלא יוסיף,

שלא ירבה,

איפה הלאו הזה הוא תיקון ליצר הרע?

כי היצר הרע של העשיר זה שהוא ייתן הרבה יותר בשביל שיחשיבו אותו, שיכבדו אותו.

ופה מונעים ממנו את האפשרות להתכבד והופכים אותו להיות שווה מעני.

עשיר תכונתו להיות קופץ בראש ומראה עשירות.

ומה אומרים לו? אל תרבה.

אל תבוא עם עשירותך.

תהיה שווה לדלת העם.

אז עכשיו מובן מהו הניסיון הזה.

אבל אם חשבנו שהניסיון הוא רק אצל העשירים,

דעו לכם, יש עוד מי שחופפים להם גם כן.

הכלל הזה הוא לא רק ברכוש הגשמי אלא גם ברכוש הרוחני.

חוכמה היא רכוש גדול מאוד.

מי שזכה לחוכמה יש לו רכוש גדול מאוד,

יותר משל העשיר.

וכי טבע העשיר גם טבע החכם.

החכמים בכל מקומות מושבותיהם הינם בעלי הדעה,

וגלגל העולם מתנועע על ידם.

החכם רוצה להיות נבדל כמו העשיר ולא פחות ממנו,

ושכל שאלה תוכרע על-ידו.

חכמים, זיכרונם לברכה, אמרו,

אם ראית דור שהתורה חביבה עליו,

פזר,

ואם לאו,

כנס.

מקום שהדור חפץ ללמוד תורה,

תפזר תורה בכל מקום שרק אפשר.

אם הוא לא חפץ,

אז אמרו כנס.

מה פירוש כנס?

כנס, שלא תחפוץ מקום בחוכמתך,

ולא תעשה אותה כורדום לחפור בה תהילה וכבוד,

ואחרי כל חוכמתך,

יהיה שווה בעיניך כיתר המון העם,

ותקבלה רק כדי ללמדה.

וכמו שאמר רבנו יונה,

שמור את החוכמה שמירת נדיבים,

שתראה, שתראה לתת את החוכמה רק למי שצריך,

כמו שהנדיב נותן למי שנצרך.

מחויב אינך לתת,

אבל אל תפזרנה במקום שאין צריכים לה.

וזוהי אזהרה לחכם שייזהר שחוכמתו לא תגרום לו,

שירצה לרכוש על ידה את שוק העולם.

כי החכם גם כן בדעותיו,

רוצה להשתלט על העולם

ולהיבדל משאר העם.

אלא שלמרות חוכמתו,

יהיה שווה בעינם לכל בני אדם

שאינם יודעים צורתא דשמאתא,

שלא יודעים אפילו הלכה, לא יודעים כלום.

זוהי הנקודה הכי קשה בעשירות

וגם בחוכמה.

בזה רוצה האדם לקחת לעצמו

וכמו כן

בחוכמה, זה ניסיון גדול מאוד,

שלא יעלה במחשבתו לרכוש בעדו דבר על-ידי חוכמתו.

זאת אומרת,

החוכמה תשמש רק למטרות שהקדוש-ברוך-הוא אמר להשתמש בה,

אבל לא לצורך עצמי, וניפוח האגו היא בדלות מן הכלל ולהתרומם מעליהם.

זה לא.

מסופר

מפי רבי נפתלי מהמסטרדם,

זכר צדיק לברכה,

על ריבו אגריסלנטר, זכר צדיק לברכה,

שנודע לו שאשתו לקחה שטר הגרלה,

והוא כתב תכף סילוק נכסה בפני עדים,

שאם היא תרוויח בהגרלה הוא לא רוצה אגורה וחצי אגורה ממה שהיא תרוויח.

למה?

מתוך יראה שאם אשתו תזכה

בגורל

ויהיה לו בזה קניין פירות

והוא יעשה עשיר,

חרד

ולא יעלה בידו לעמוד בניסיון של עשירות,

שמא לא יוכל לקיים את כל המצוות והחיובים שפטור מהן בשעה שהוא עני,

ובחר לא לקיים מצוות אלה

מאשר לעמוד בפני ניסיונן.

ועל מי מדובר?

אחד מגדולי הדורות

שחי לפני כמאה חמישים שנה, רבי ישראל מסלנט,

שהוא לא רצה דבר זה חלילה להיכשל בניסיון של העושר.

לכאורה,

אם היו באים ומציעים לנו שיפתחו בעדינו את כל שערי החוכמה כמו משה רבנו,

האם היה לנו יישוב הדעת כלשהו שלא לקבל מתנה זו?

האם יש מישהו פה מאתנו שהיום סרב לקבל את חוכמתו של משה רבנו?

מתנה כזאת לדחות?

מי לא ירצה.

אבל בואו נראה מה כתוב אצל משה רבנו.

כתוב, ויסתר משה פניו.

הבורא הציע למשה חוכמה ואמר לו, תמונת השם יביט,

ומשה רבנו כתב על זה סילוק,

ויסתר משה פניו.

לא רצה.

משום שמשה,

שדרגתו היתה שגם אחרי רוממותו לא ביקש כי אם מתנת חינם.

לא תלה בחוכמתו שום דבר.

והכול רק מתנת חינם, כאילו לא מגיע לו כלום על כלום.

וכמו שהוא אמר, על עצמו ועל אהרון,

ואנחנו מה?

לא ידע אפילו לייחס את עצמו למשהו.

ובשעה שהקב'-ברוך-הוא רצה,

חלילה, לכלות את ישראל מן העולם.

הוא אמר, ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת,

למרות שה' הבטיחו שהוא יעשהו כמו נוח

ויקים ממנו את עם ישראל מחדש,

הוא לא הסכים ואמר, ימותו

אלף כיוצא במשה,

ולא תיפול ציפורן אחת מציפורנן של ישראל.

אז הוא פחד באמת מהחוכמה, שמא לא יעמוד בניסיונה.

אז כשהקב'-ברוך-הוא נגלה אליו בסנה,

כתוב שהוא הסתיר את פניו.

ואנחנו מה? היינו קופצים על זה כמוצא של אדם.

כי אנחנו לא יודעים את הניסיונות, לא של העשירות ולא של החוכמה.

אבל מפה למדנו דברים מדהימים.

אחד, שמחצית השקל

זה בשביל שכל אדם ואדם יהיה מחובר עם הכלל וכולם ייתנו אותו דבר בשווה,

וככה ישכון השם בתוכנו.

וכשנהיה אגודים ואחודים, תהיה לנו הגנה, וכל מי שנמצא בכלל מוגן בכלל, למעט מי שרוצה לעשות עבירות על חשבון הכלל.

ולמדנו שיש ניסיון גדול בנתינת מחצית השקל לעשיר,

לא פחות ממה שיש לעני.

עצם זה שהוא משתווה לדלת העם,

אז ממילא זה ניסיון גדול, והלא תעשה הזה כרגע ברור.

מכל מקום,

למדנו שהקדוש-ברוך-הוא לא חפץ

שיתבלט העשיר מעל האחרים,

ולא החכם מעל העשירים,

אלא כל אחד ישתמש במתנות שנתן לו הקדוש-ברוך-הוא בעת ובזמן הנכון

למה שהקדוש-ברוך-הוא ציווה,

אבל לא להשתמש בזה בשביל ניפוח האגו,

להיבדל מן הכלל ולהיות נבדל מעדת ישראל.

אז למדנו דברים חשובים מאוד בנושא מחצית השקל,

ויש עוד

דבר עמוק של להבין למה צריך את מחצית השקל,

וזה בשביל לעשות בדיוק את התשובה

שהיו צריכים לעשות במידה ובמשורה בדיוק על מה שהם חטאו

על השש שעות,

אבל לא נרחיב בזה הפעם.

אני רק אתן לכם לראות דוגמה מאלה שיש להם את הכוח,

אלה שלומדים תורה לשמה,

ואלה שזוכים

להיות חלק מעם ישראל ולהשפיע על עם ישראל

ולאחד את עם ישראל,

מה כוחם בתפילתם?

בעיר בוכאב היה חי וניהל ישיבה הגאון המפורסם רבי דוד לוריא,

זכר צדיק לברכה,

שחיבר עשרות ספרים.

הוא היה דור שביעי לגאון המהרשל מלובלין

ובנו של רבי יהודה לוריא, זכר צדיק לברכה,

שהיה תלמיד חכם עצום וגביר גדול,

שהחזיק הרבה תורה,

והיה נכד של רב העיר הגאון רבי ישראל רפופורט,

זכר צדיק לברכה.

אז עכשיו אנחנו יודעים במי אנחנו מדברים.

וכבר בקטנותו ניכרו בו סימני השגתו הגדולה בתורה,

ובגיל חמש, שימו לב,

הוא היה בקיא,

בגיל חמש היה בקיא בכל התנ״ך עם פירוש

רש״י ועוד.

בגיל שש

הוא התחיל ללמוד גמרא,

ואביו ייחד לו רב מיוחד מגדולי הדור שילמד איתו בכל יום כמה שעות.

בגיל עשר כבר ידע על בוריים את כל השישה סדרי משנה ישר והפוך.

מה זה ישר והפוך?

ישר זה כמו שקוראים, והפוך

זה לקרוא את זה הפוך.

כמו, אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלע.

סלע יעללוך עוד,

אחורה ללכת עם הפסוק.

זאת אומרת, את כל המשנה הוא ידע בגיל עשר ישר והפוך.

ובסוף שנותיו סיפר

שהיה חוזר ברפרוף כל יום

על שלושה סדרים ביום ושלושה סדרים בלילה,

לראות אם לא שלטה בו השכחה.

סיפר הגאון רבי שלמה ברבדה,

שליטא מזקני בעלי המוסר, שליטא היום הוא כבר זכר צדיק לברכה,

את הסיפור הבא.

בהיותו ילד פלא היה שמו

של רבי דוד לוריא מפורסם בכל המחוז גם בין הגויים,

בה דוכס של העיר היה מיודד עם אביו הגביר,

ומדי פעם היה שר אליו לדבר עמו על כל מיני נושאים.

והיה מבקש ממנו שיביא את בנו לדבר עמו ולהתפעל מחוכמתו

של התינוק החכם.

יום אחד הביא הדוכס פרופסור מפארי

ללמד את בניו חוכמות,

כדי שיהיו מלומדים ולא נבערים ככל המון העם.

בבוא הפרופסור לעיר ערך לו הדוכס סיור ביער

ובכל המקומות המעניינים,

וכמובן

לא פסח על ביתו של רבי יהודל לוריא,

ואז ביקש ממנו להביא את בנו דוד בפני הפרופסור.

כשהתחיל הפרופסור לשאול אותו שאלות במתמטיקה,

התפעל מאוד מחריפותו וממהירות תפיסתו.

למחרת בבוקר אמר הפרופסור לדוכס,

כל הלילה חשבתי בילד הנפלא שראיתי ולא נרגעתי,

מדוע לא ילמד הילד הזה גם חוכמות אחרות,

כמו טבע והנדסה?

נעשה לו תוכנית ליבה

והוא ילמד.

ענה לו הדוכס, גם אני חשבתי על זה כל הלילה,

וחשבתי שהרי עליך ללמד את בניי

שמונה שעות ביום,

אבל בפועל התוכנית היא רק שש שעות, אם כן

את השעתיים תוכל להקדיש לילד העילוי.

הדוכס והפרופסור הסכימו על זה וניגשו שוב לבית רבי יהודל

להודיע לו על החלטתם.

לא היה בכוחו של רבי יהודל האבא, כן, להתנגד,

והוא הלך יחד איתם לחדר שבו ישב בנו רבי דוד לוריא ולמד.

והודיעו לו שמהיום בכל יום בשעות הצהריים,

משעה 13-15,

יבוא לארמון הדוכס

ושם

ילמד איתו הפרופסור את החוכמות.

זהו, אז ממחר הכל מתחיל.

למחרת בבוקר, מהומה בכל העיר.

הפרופסור הצרפתי נעלם.

חיפושים אחריו מצאו אותו בחורשה ליד העיר,

מוטל על האדמה דקור בחרב.

כשבאו לספר את הדבר לרבי דוד לוריא, לילד,

אמר

שאתמול כשהיו אצלו אביו,

ולהבדיל, הדוכס והפרופסור,

והוא שמע את התוכנית,

נבהל

ובצדם התחיל לבכות בדמעות שליש לפני הקדוש ברוך הוא

על ביטול התוכנית,

מאחר ובזמן הזה הייתה התוכנית שלו לחזור בכל יום

על תשעת המסכתות שכבר ידע בעל פה.

וכך עמד ובחן לפני הקדוש ברוך הוא כל הלילה,

ובבוקר יצאה השמועה על גורלו של הפרופסור.

ראיתם כוחה של תפילה של תלמיד חכם שנפשו חשקה?

בתורה ולא בתוכניות הליבה.

ודוגמה נוספת של תלמיד חכם יותר קרוב אלינו בזמן,

החזון איש זכר צדיק לברכה.

בארצות הברית היה חבר קונגרס,

גוי,

שנבחר מספר פעמים,

ובכל פעם תמך בו רב יהודי תלמיד חכם שעודד

את אנשי המקום לבחור בו.

פעם שאל הגוי את הרב,

אתה לא צריך איזה משהו שאני אעשה בעבורך?

ענה לו הרב, כן,

אני עומד לבנות ישיבה בארץ

והמימון מאוד קשה עלי.

אם יש לך קשרים עם עשירים רבים,

אולי תוכל לשכנע אחד מהם לתרום עבור הישיבה.

ענה לו הגוי שהשתדל לעשות זאת,

הוא באמת פנה לעשיר גדול וידוע,

יהודי רפורמי,

והלה הסכים לתרום את סכום הכסף הנדרש לבניין הישיבה.

באותה תקופה ביקר הרב בישראל,

נכנס אל החזון איש זכר צדיק לברכה,

ותיאר בפניו את מעשה התרומה וסיפר על התורם ועל המתרים.

הדבר צרם מאוד באוזני החזון, איש זכר צדיק לברכה.

וראו על פניו שהוא לא מרוצה.

אבל הוא לא אמר דבר לרב,

ובני הבית ששמעו אותו אומר משהו בסגנון

זה לא יכול להיות.

אמרו זה לזה,

מעניין מה יצא בסופו של דבר מהתרומה הזאת.

כשחזר הרב לארצות הברית,

ניגש מייד לפעול כדי לממש את התרומה,

ורצה לבוא אל הנדיב

היהודי הרפורמי להביא עימו מתנת תודה.

איזה מתנה יביא עימו? הרי הכל יש לו בבית.

חשב וחשב, בסוף החליט לרכוש לו את הש״ס,

התלמוד הבבלי, שתורגם אז לראשונה לאנגלית.

את זה ודאי אין לרפורמי בבית.

אמר ועשה.

כשהגיע הרב אל הרפורמי והמתנה בידו,

שמח

הרפורמי על הכרכים הגדולים,

ומייד לקח לידו גמרא אחת והחל לדפדף

והגיע לגמרא בבבא קמא,

שבה כתוב שור של ישראל שנגח שור של כנעני פטור.

שור של כנעני שנגח שור של ישראל,

בן תם, בן מועד,

משלם נזק שלם.

אז הוא רואה שור של גוי.

שור של גוי שנוגע של ישראל,

חייב לשלם נזק שלם, משור של ישראל שנוגע לשור של כנעני,

פטור.

מייד עלתה חמתו באפו ואמר,

כזה חוק לא שוויוני ילמדו בבניין שאני אתרום.

מייד תקע בידי הרב את השס

שהביא לו במתנה והודיע לו על ביטול התרומה וגירש אותו מהבית.

על זה נאמר,

רצון יריעיו יעשה,

והחזון איש

שאמר זה לא יכול להיות,

התקיימו דבריו.

ובאמת למה זה ככה הדין?

אם הוא היה קורא עוד קצת ולא מתרגז באמצע, הוא היה מבין.

שנאמר, עמד וימודד ארץ,

רעב היתר גויים, שהקדוש ברוך הוא התיר את ממונם של ישראל,

כיוון שהם לא שומרים אפילו שבע מצוות בני נוח.

אז הנה ראינו גם כן קצת מכוחם של אלה שזוכים ללמוד תורה, תפילותיהם,

רצונותם,

איך מתקיימים.

ואנחנו צריכים להתחבר לגדולי ישראל ולחכמי ישראל,

וצריכים לשאוף שבעזרת השם יתברך כולנו נהיה ביחד,

שבטי ישראל,

למרות שזה קשה מאוד וזה הניסיון שלנו,

ועל זה אנחנו עדיין דבויים וסחופים בגלות הארוכה של אלפיים שנה,

ובית שלישי לא נבנה.

אבל אנחנו משתדלים,

על ידי תשובתן של ישראל, שיהיה מכנה משותף שכולם יהיו מחוברים לקדוש ברוך הוא לעשות רצונו,

ואין מחבר ומדביק יותר מאשר התורה הקדושה.

שהרי כתוב, קודשא בריך הוא ישראל ואורייתא חד הוא.

אז מי שמתחבר לתורה מתחבר לקדוש ברוך הוא,

וכולנו נעשים חטיבה אחת בעולם.

למי שיש שאלות בעזרת השם אני אשתדל לענות. בבקשה.

בבית הכנסת

בשבת מתפללים ומוציאים ספר תורה,

ושעולים לראשון, לשני ושלישי וזה,

אז הולכים לתרום כסף וזה,

ואסור לדבר על כסף ביום שבת כי זה דברי חול.

אז יש כאלה שתורמים דברים אחרים?

תרומה בשבת זה מצווה, ואין שום בעיה עם זה.

תהיה בריא.

כן, שאלה נוספת.

כן, תן ליהודים פה באמצע.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

רציתי קודם כול להגיד לך תודה.

אני קראתי לפני כמה זמן שמשה רבנו, עליו השלום, היה

רועה האמונה של עם ישראל, אז אני חושב שאתה בדואינו,

אתה רועה האמונה של עם ישראל, שאתה מחדיר בכולם ככה.

חבל על הזמן, באמת.

תודה.

גם החזרה בתשובה של אחי, וגם אני בתהליך שלי,

הדברים שקיבלתי על עצמי, לא ידעתי

שאני יכול לקבל אותם.

השאלה שלי אליך, כבוד הרב,

וכמה שאני לא מנסה להתקרב, וכל הדברים שאני מקבל על עצמי, ושמירת שבת, ותעניות, וכשרות, וכל הדברים שמסביב,

אני לא מרגיש אבל את השינוי שהייתי,

אפשר להגיד, חילוני לבין מה שאני עכשיו. אני לא,

אין לי את הזיקה הזאת שאני רואה באמת שהקדוש-ברוך-הוא באמת לידי ומקשיב לתפילות שלי.

כל זמן שהאדם לא מחובר לתורה,

למשך שעות ביום, בפרט בהתחלה,

קשה מאוד להתחבר.

מה ימלא אותך?

אז אתה עושה מעשים מבחינה טכנית,

אולי עם כוונה יותר או פחות, אבל מבחינה טכנית אתה עושה מעשים שלא היית עושה קודם,

ואתה נשמר מדברים מסוימים,

אבל צריך למלא את עצמך בתוכן,

בתוכן, להכיר את הקדוש ברוך הוא מתוך הכתובים,

מתוך התורה, מתוך חוכמתה.

זה ממלא את נפשו של האדם,

ואז הוא מרגיש קרוב לשם,

ממילא גם תפילתו יוצאת אחרת ומתקבלת אחרת.

אתה אומר על ידי לימוד תורה?

ודאי.

לדוגמה, אם היית עושה צעד נועז

והולך לחודש ימים, לישיבה, לדוגמה,

לצורך ניסיון ובדיקה מקרוב,

ודאי שהיית סופג את המקסימום שאפשר לספוג,

בלי הפרעה של הרחוב,

ואז היית מרגיש ודאי אחרת לגמרי.

לגמרי לגמרי.

עוד שאלה, אם אפשר, כבוד הרב, שאלה קצרה. בבקשה. יש לי מישהי שאני מכיר,

מעגל החברים שלי שהתרחקה מהתורה והמצוות, כבר לא שומרת שבת, אפילו אפשר להגיד מזלזלת בשם,

נחמונה ליצלן, איך אני יכול בחזרה לקרב אותה?

כל מה שהיא עושה זה להצדיק את דרכה הקלוקלת באשר היא יודעת

שהיא חוטאת ונכשלת.

אבל אם תיתן לה את האנציקלופדיה,

אולי בעזרת השם היא תתבונן ותשכיל.

אם לא, שתסתכל בשידורים שלנו ישירים או חוזרים בשופר נקודה נט.

ובעזרת השם,

בדרך הזאת, כשאף אחד לא משפיע עליה לידה,

יכול להיות שמסתכלות והתבוננות

היא תתעורר והניצוץ יחזור בחזרה לבעור.

תודה, כבוד הרב.

תהיה בריא.

כן?

שאלה נוספת.

תן לבחור שם בפינה.

ערב טוב, יישר כוח.

תהיה בריא.

תשמע, אתה דיברת על התקשורת,

תקשושת, מה שלא משנה מה.

תשקורת.

היום, בעידן של היום, התקשורת זו עוד קטנה.

נמצאים בעידן של אינטרנט ושל מיילים ושל כל הבתים האלה.

פייסבוק וטוויטר. אנשים מתקלקלים,

אה?

פייסבוק וטוויטר. פייסבוק, כל הבלאגן הזה.

זה משפיע על הנשמה של האדם. זה מלהיט אותו. רק על הבן אדם? זה מפרק בתים. זה מפרק בתים, עושה נזקים, מה שאתה רוצה.

אתה מבין?

והיום זה לא מה שהיה.

תשמע מה שאמרת על כבוד הרב

לפני 150 שנה. אנחנו לא נמצאים בדור הזה.

נכון, אבל, הדור הזה מסוכן, בעייתי,

מבולבל, לכן הבריחה, לא אני, אני כבר עברתי את הזמן הזה, אבל, אתה לא עברת כלום, לא עברתי. אני אומר, חלק מהציבור פה,

גם חלק מהציבור פה נמצאים עכשיו, אתה יודע, הם שומעים אותך, נהנים,

אתה מבין?

שומרים את זה איזה שעה-שעתיים, מחר בבוקר הוא אותו אונס קפה, הוא שותה.

נכון.

הבנת מה אני מתכוון. ודאי.

אתה מבין? איך אתה עושה שהציבור פה, לפחות פה,

מחר אתה תהיה במקום אחר?

אתה מבין? אנחנו פה רוצים, איך אנחנו יכולים להתחזק?

תראה, בתוך 30 שנה, ברוך השם, הצלחתי לעשות כמיליון בעלי תשובה.

אז זה עובד.

עובד. עובד. אז למה אין לנו מנדטים בגודל הזה של מיליון? בגלל שאני לא בוחר.

אה.

עכשיו תקשיב.

אני רוצה להגיד לך, להתחזק זה לא בעיה, זה צריך רק להחליט.

ללמוד תורה זה לא קשה,

ויש מי שילמדו גם, ואני יכול לעזור בזה גם.

הנקודה היא רק האם אדם רוצה באמת או לא,

ובפרט אחד שכבר מכיר את הבעיות שיש בחוץ

ויודע כמה לכלוך יש, וכמה הבן אדם מתרחק מאלוקיו.

בסוף הרי אתה אומר שאתה מבוגר,

אז אתה צריך לרוץ לקדוש ברוך הוא יותר מהר,

כי עוד מעט תגיע אליו.

כן, אבל אתה יודע מה? אני אשאל אותך יותר מזה.

הקדוש-ברוך-הוא הביא לנו ניסיונות,

מה שלא היו לפני 50-70 שנה. סימן שאנחנו מסוגלים לעמוד בהם.

בסדר, זה נכון, כתוב שאדם, אחרת הוא לא ייתן לנו. הקדוש-ברוך-הוא לא נותן ניסיון לאדם אם הוא לא יכול לעמוד פה. נכון. זה נכון, אתה צודק. בכל אופן אתה מתקלקל, מה זה לא. והראיה שמאז חזקיה המלך עד היום

לא היה דור שהיה בו כל כך הרבה בעלי תשובה בדור אחד,

וזה בדור הזה שהוא הכי הכי הכי קשה,

הכי קשה לו.

טוב, תהיה בריא, בעזרת השם שהכוח. גם אתה תהיה בריא. ונחזור בתשובה אמיתית. חייבים.

אתה רוצה שאני אביא לך ציצית כבר?

יש לי שניים כבר.

איפה יש לך? בבית.

אני אביא לך ציצית שיהיה לך?

יש לי, יש לי, אל תדאג.

אני לא דואג. יש לנו דווקא, אם אתה כבר מדבר, אז יש לנו גם כולל פה,

כולל ענק בקדימה פה. אבל מה עם הציצית, היא עליך? בסדר, גם שידאגו לנו לכולל, גם נשים ציצית.

אני אביא לך ציצית כבר עכשיו, מה אכפת לך לעונק הזה? היא אמרה לך שאין לי.

אמרתי שיש לך, אבל לא עליך.

אה, ואולי יש לי עליי.

אם אתה, יש לך, אני אביא לך שתיים.

אם יש לי? תביא לי חמש אלף דולר.

עזוב אותך ואתה עושה. לא, מה, ככה, מה?

אתה חושב שזה פוקר?

לא פוקר.

אבל עושים משא ומתן, מה? עזוב, אתה עושה לי קנטפלוש, אה?

או משא ומתן, או שאני מפסיד אלפיים דולר, או שאתה חמש. קח, קח, מוטה, קח, שלא תפסיד אחר כך את הציצית גם.

תן לו, תן לו. בסדר, חסר לבן שלי, תביא אותה.

תהיה חכם, תן דוגמה לבן, אחר כך הבן יסיר.

חזק וברוך.

שאלה נוספת. תודה רבה.

יהיה בריא.

הנה פה הבחורצ'י.

שלום, כבוד הרב. שלום וברכה.

אני לומד חצי יום בכולל.

כן.

יש לי קשיים בתורה, לא כל כך קל לי.

כן.

עכשיו,

יש לי,

אני צריך עכשיו ללכת לצבא.

כן. יש לי שאלה, האם להישאר בכולל או ללכת לצבא?

אתה צריך להחליט.

זה גם הרב שלי אמר לי. בוודאי. עכשיו, אני לא מצליח להחליט בעצמי.

למה?

לא יודע. קשה לי.

מה קשה?

להחליט בעצמי.

הבנתי. מה יותר קשה, ללמוד או יותר קשה בצבא?

זה כבר הלכתי.

מה?

יותר קשה לי,

ברור שיותר קשה ללכת לצבא.

לא הבנתי. אז מה קשה עכשיו להחליט?

הבאת את התשובה.

תהיה בריא.

שאלה נוספת.

תן לילד שם באמצע.

שלום, כבוד הרב.

שלום.

מותר לשמור, אסור לשמור מידע טסה, נכון? נכון.

אם קנייתי דיסק, מה אני עושה?

יש פה מגרסה, גורסים אותו פה במגרסה.

בסדר, אבל למה אני לא קונה את זה? בשביל שאני לא אפרנס את הבן-אדם הזה, נכון?

לא מחזיקים ידי עוברי עבירה,

ומי שעובר עבירה ומופיע בהופעות

אפילו נפרדות הוא נקרא מחטיא רבים,

ולא שומעים את השירים שלו כמו שפסקו גדולי ישראל והתפרסם

אצלנו בגין זה המלך וגם באתר שופר

ובכמה מקומות נוספים.

אסור לי לקנות את הדיסק או אסור לי לשמוע?

ודאי שאתה, כשקונה אתה מחזיק ידי עוברי העבירה,

והנה הפסק לפניך,

ולמטה תראה בפסק שחתומים עליו

כל גדולי ישראל כמעט עשרים וחמישה, ביניהם הרב אלישיב, הרב אוזנר, הרב שטיינמן, הרב לפקוביץ',

הרב קנייבסקי, הרב נסים קרליץ',

הרב שלום כהן, הרב בן ציון מוצפי, הרב יעקב יוסף, הרב שלמה בן שמעון, מסעוד בן שמעון,

הרב יצחק רצבי,

ועוד גדולים ואחרים.

תסתכל למטה מה כתוב.

כתוב, אין לשיר את שירי הזמרים הללו אפילו בחתונות ובשמחות של מצווה.

הרב,

ואם מישהו מדליק, מה אני עושה?

מדליק מה?

להשמיע? כן.

איפה? בבית שלך? כן.

תבקש ממנו בבקשה, בשעה שאתה נמצא,

לא לשמוע, ואם לא, תעשה הפגנה,

שים צמר גפן באוזניים,

גדול, אבל שיראו שזה בולט שאתה עשית,

ואז אולי ירחמו עליך.

ואם זה באוטובוס?

ואם זה באוטובוס זה בכלל לא בעיה. תפתח את החלון ותשמע את המכוניות שחולפות.

טוב, הרב עובדיה חותם על זה?

הרב עובדיה חתם על האיסור של הזמרים שמופיעים בנפרד, שהם מחטיאי הרבים.

לגבי התייחסותו,

אם לשמוע או לא לשמוע, מפיו ומכתבו לא שמענו את תגובתו.

ניסינו להיכנס

לביתו על מנת

לדבר עמו בכמה עניינים,

אבל לא נתנו לנו להיכנס.

אז הוא אומר שאפשר.

הוא לא אומר שאפשר.

אז הוא אומר שאסור, אז מה הוא אומר?

אם אתה רוצה להסתמך על יחבי דעת שהוא פוסק שם,

אז הוא אומר שאלה שישמעו מרדיו,

או מרדיו, או מרשם קול, מטייפ,

אם הם ישמעו שירים שהם הגונים, שירי הלל ותשבחות,

אז הם בכלל הנח להם לישראל, מוטב שיהיו שוגגים, בעלי ומזידים,

אז הם עוברים עבירה.

אבל זה מצב יותר טוב מאשר יעשו במזיד,

אבל הוא אומר שמי שלא ישמע,

אז זה משובח,

ותבוא עליו ברכה.

והוא מדבר גם... והוא מדבר שאסור לשמוע בכלל שירים,

כי הרמב״ם, הרייף, הראש ומרן הבית יוסף

פסקו בסימן תקס,

שאסור לשמוע שירים בכלל, אפילו כשרים,

ואפילו זמרים כשרים,

כל זמן שיש עדיין את החורבן,

רק בסעודות מצווה כגון חתונות, בריתות,

פדיון הבן וכו'.

וגם עכשיו אני לא יכול עם הרב מדליק שיר.

אסור לי לשמוע אותו?

איפה עכשיו? פה?

כן. לא. פה זה נעשה בשביל לעורר את הציבור ולא לתת להם להרדם,

לדאוג שזה יעורר אותם קצת,

כיוון שעסקינן בחזרה בתשובה,

אז יש היתר למחזירים בתשובה,

מה שאין היתר בסתם.

כמו להבדיל, כן?

כשעושים עיסוי לבן אדם

כדי להרפות את גופו,

כדי שיהיה קל לעבוד איתו,

שמים ברקע מוזיקה על מנת שהוא יתרפה ולא יתקשה בשריריו. לדוגמה, כן?

זה לא הדוגמה לנו, אבל זה דוגמה.

זאת אומרת, יש מקומות שהמוזיקה תועיל בשביל דבר מסוים.

במקרה דנן

זה מועיל.

תודה רבה. הרב יכול לברך אותי שאני אוכל לקרוא?

אני יודעת שיש לי בעיה.

אין לך שום בעיה.

אם לא תשמע זמרים פסולים, תזכה לקרוא, ללמוד, להבין ולזכור. אמן. תהיה בריא.

וקיבלתי פתק,

קיבלתי פתק שאישה פה הביאה כרגע את כל הדיסקים שלה, היא תקליטנית באירועים,

והיא, לכבוד השם יתברך,

מרוצה לגרוס את כל הדיסקים שלה.

ויתקבל ברכה, הילה שרה בת יפה,

בריאות ופרנסה בשפע,

ויפה בת תמר, פרנסה בשפע, והצלחה לבעליו ולילדים.

איפה נמצאת האישה הצדקנית הזאת שזכתה להביא את השקית?

היא בחוץ?

אז תתחיל לשבור בשבילה את השליח נעמן.

יאללה.

כן, תן לו בינתיים לשאול,

ואתה תעלה.

שלום, הרב.

אהלן.

אני הרבה שנים בתשובה.

עד עכשיו אני כאילו גם מתחזק כל יום,

ואני רוצה לדעת איך אני מחזיר אנשים בתשובה. לא תמיד זה הולך לי,

בשביל לקרב את המשיח כמה שיותר מהר ואת הגאולה.

קודם כול, יש לך את הדיסק שלנו, אנציקלופדיה?

כן, יש לי.

יופי, תראה לחבר'ה, תושיב אותם, תגיד להם, תשאלו שאלות ותענה להם תשובות דרך כזה בסרטים,

וצ'יק-צ'אק, תעשה את זה.

אין בעיות. תודה רב, השם ישמור אותך. אמן, גם אתה תהיה בריא.

ערב טוב, כבוד הלאה.

ערב טוב.

אני הבנתי שאתה החזרת יותר ממיליון אנשים

לדרך הישרה.

למה לא תרוץ לכנסת ותהיה שר התרבות והגמרא והתורה יהיו בבתי-הספר?

קודם כול, אני רוצה להגיד לך דבר אחד.

להיות שר זה לא כבוד גדול.

מה שאנחנו עושים זה בלי להיות שר ובלי כלום, בלי תקציב מהמדינה ובלי עזרה ועם כל התשקורת העוינת,

ולמרות כל זאת הצלחנו לעשות כל מה שהשם זיכה אותנו.

אז הפעולה, אתה רואה, מבחוץ

היא יותר קלה.

עכשיו, להגיד לך,

הרבה פונים אלי בעניין הזה.

בהרבה הרצאות, תראה,

אנשים שואלים אותי וכו' וכו'.

עשינו סקר לפני כמה זמן וקיבלנו תוצאות,

שאם אנחנו נציע מפלגה

שתרוץ לכנסת,

אז במינימום הוודאי

12 מנדטים.

במקסימום,

הכוונה, אלה שמתנדנדים וששואלים מה המצע ואיך זה יהיה,

ושלא שוללים על הסף,

זה יכול להגיע עד, אם כולם יחליטו בסוף, כן?

עד 27 מנדטים.

אז אתה תהיה ראש הממשלה.

אתה מבין טוב.

יהיה לך גם ערוץ טלוויזיה.

כמה ערוצים?

תודה, כבוד הרב. אבל אתה תבחר,

במיליון אחוז.

ולא רק אני, גם אשתי.

גם אשתך. כן. אז זו כבר סיבה להתחיל לחשוב על זה ברצינות.

תהיה בריא בעזרת השם.

תודה רבה.

כן, הנה לידו.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

קודם כול, רציתי להגיד לך יישר כוח.

אני ואחים שלי עד לפני חמישה חודשים היינו מכורים לכל הדיסקים האלה.

כן.

אז הם שלחו אותי גם לגרוס אותם.

בוא, מותק, בוא, אשריך, אשריך.

אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

הם ככה מלמעלה וזה לוקח אותו לבד.

הוא עקשן, עקשן. לא, הוא לא עקשן, אל תדאג.

מי זה השני?

זה עוד אחד של ציון גולן, זה קלט את העשור.

יפה מאוד.

עשר תעשר.

בארגוס, בארגוס.

כן.

אוקיי.

כן.

זה עוד אחד מהמשפחה, אבל זה אייל גולן.

אוהו, זה אני מאמין.

כן.

ואלה קצת פחות מוכרים כמו משה פרץ וכל החברים שלו. כל החבר'ה, יאללה, תביאי.

משה פרץ, רגב-הוד.

ומשה פרץ, גלעדי.

ועוד אחד של ציון גולן.

בבקשה. בבקשה. זה ג'פארן.

עשרה.

תודה רבה לך.

עכשיו, האמת היא שהילד שלי הוא, כל ערב שאני רואה את ההרצאות שלך בשידור היי,

הוא ממש מעריץ שלך.

הוא ילד בן שבע.

הוא רוצה פאות כמו שלך.

יפה, יש לו סיכוי להיות כמו הרב דוד לוריא, אולי.

אולי, אני לא יודע. כן.

אז הוא שואל איך לגדל פאות כמו שלך.

לא בעיה. קודם כול לגדל, ואחר כך מסדרים לך.

ואם אפשר ברכה בשבילם.

על העיני.

למי? תגיד שמות.

עידן.

עידן בן. עידן יחיא בן מיטל ואלעזר.

עידן יחיא בן מיטל ואלעזר.

אלרועי חי בן מיטל ואלעזר.

אלרועי.

אל רועי חי, בן מיטל ואלעזר.

ואחרונה, שני.

בשני.

בת?

בת אלעזר ומיטל.

אלעזר ומיטל. יזכו לגדול צדיקים ויראים ושלמים, לעבודתו יתברך. תגיד לי כמה יש פה דיסקים של התקליטנית,

שנוכל לגרוס, תוציא אותם מהכיסויים.

כן.

הלאה.

שאלה נוספת.

ברקע אתם שומעים את ארז יחיאל, הזמר שקיבל עליו תשובה ושר שירים,

רק שירים ורק במועדים ובזמנים שמותרים על פי ההלכה.

שאלה נוספת.

אחי הצלחה, וגם העדן היא עדן. הנה יש מי שם למעלה.

ערב טוב לכבוד הרב. ערב טוב.

ברצוני לשאול שאלה בקשר להגדרה של הקדוש-ברוך-הוא. מה זה הקדוש-ברוך-הוא?

כי אם אתה אומר שאין לו גוף, אין לו דמות הגוף,

ולא כל הארץ כבודו, אז בסך הכול אתה יודע, אתה רוצה להגדיר משהו.

אתה רוצה, אני לא צריך.

עדיין, גם אם אני לא רוצה או רוצה,

עדיין אתה בתפילה שאתה מכוון, אז אתה מבין, מה אני תופס? הבנת מה אני... אתה לא צריך לתפוס שום דבר. אתה צריך להגיד, הקדוש-ברוך-הוא, אנחנו יודעים לשלול מה

שאין בו,

ואנחנו לא יכולים להגדיר את מהותו.

זאת אומרת, אנחנו יודעים שהוא לא גוף, לא דמות עקוף,

ושאין לו נפח, ואין לו מסה, ואין לו צבע, ואין לו גובה, ואין לו זה-זה. אנחנו יודעים מה אין לו.

את מהותו להגדיר,

זה מסובך בשבילנו.

אין לו מצב של חומר שאתה רוצה לצייר. אין דבר כזה.

אתה לא יכול לתפוס אותו.

למה? כי הוא לא תפיס ולא נתפס.

פירושו של דבר,

אתה רוצה למצב אותו באיזה צורה,

וצורה זה שייך רק בחומר, וכיוון שהוא לא חומר,

אז אתה לא יכול לצייר אותו. אני מצטער.

זה כמו שאתה תגיד לאוויר,

צייר לי אוויר.

אוקיי, אבל אוויר זה דבר שידוע.

אבל אתה רואה אותו? אתה יכול לצייר אותו? גם אם אני לא רואה אותו. אז אתה יודע שהוא קיים. אני יודע שאני מרגיש את ה... אתה יודע שהוא קיים.

אתה יודע שיש לך נשמה?

תראה, מפוח עובד עכשיו. אתה יודע שיש לך נשמה? מפוח מוציא אוויר, גילו את האוויר, אבל הוא מוציא אותו.

יש לך נשמה?

יש לי נשמה. אתה חש אותה?

חש אותה לא.

מה זה אתה לא חש אותה? אם לא היית חשת, אוי ואבוי.

אני עובד, אני חי, יש לי נפש, נכון? זה מוקדם. זה מה שאתה חש.

תשמע, אני לא מצליח לרדת את סוף דעתך מבחינת ה... עוד פעם, אתה חש את הנשמה? מי שלא חש את הנשמה הוא בבעיה.

מה זה אתה חש את הנשמה? בטח שאם נגיד עכשיו אני מתחזק, אתה מרגיש שאתה חי? אתה מרגיש שאתה חי?

אתה מרגיש שאני חי, אני יודע שאני חי. מי חי?

אני, הגוף, הנשמה, הנפש. הגוף לא חי, הגוף מת.

אני מבין מה הרב רוצה להגיד מבחינת הקטע של נשמה, אוקיי, אבל...

הגוף מת.

אוקיי, אז מה מניע אותו? הנפש.

זאת אומרת, הנפש, הנשמה, זה המנוע, זה האוויר שבלעדיו הגוף מת,

נכון? הנשמה, כן.

נכון. עכשיו בלעדי הנשמה... הגוף שלך עכשיו מת.

אוקיי, אני מת.

לא אני מת, הגוף מת.

הגוף מת.

אני אסביר מה זה אומר.

הרי כשיוצאת הנשמה אתה אומר שהגוף מת, נכון?

זאת אומרת, בלי הנשמה הגוף מת.

כן. אז הגוף מת תמיד.

מי עושה שהגוף עכשיו נע בזה? הנשמה. הגוף פועל על-ידי הנשמה.

אז הגוף זה כמו המעיל שלי.

המעיל זז.

הוא חי?

לא. הוא לא חי.

היד שלי זזה.

היד חיה?

בהסבר שהבאת, לא.

בדיוק. אותו דבר.

כשתצא הנשמה לא המעיל ולא היד תזוז, נכון?

כן. מי מניע את שניהם?

הנשמה.

אז אתה חש?

אז מה זה הנשמה? זה כל כך אלוקי.

בדיוק. נכון?

זה חלק אלוק הממעל.

אז אתה לא רואה אותו,

אתה לא מבין אותו,

אתה חש אותו.

אוקיי, אבל גם כשאני חש אותו,

נכון? גם כשאני חש אותו, אני

רוצה פחות או יותר להבין מה זה. אתה רואה שיש פה חשמל? אני רוצה להתחבר אליו. אני רוצה, אתה רואה חשמל?

אני רואה חשמל, ודאי. אתה מבין מה זה חשמל?

אני מבין. אתה יכול לתפוס חשמל?

אני יכול להתחשמל עם החשמל. יכול להתחשמל.

זאת אומרת, אתה יודע שאת התוצאה הזאת זה בעקבות דבר שלימדו אותך שקוראים לו חשמל.

אתה מבין שזה לא מגיע לפה אם לא היה מקור חשמלי גדול.

אתה לא מכיר את המקור, לא ביקרת לא באשדוד ולא פה ולא שם, אתה לא יודע בדיוק איפה זה נמצא, בסדר? נכון. עכשיו הנקודה היא ככה,

זה מפריע לך להיענות מהאור?

לא מפריע לי.

אתה יכול לעשות את כל צרכיך עם האור הזה?

אם היית צריך לדוגמה לדבר לאור,

וזה היה מיותר אור,

הייתה לך בעיה?

לא.

אותו דבר.

תראה, אין לי בעיה.

בין אם אתה רואה את המקור או לא רואה את המקור,

מה שמביא את האור לנשמתך,

שאתה חש,

יודע ומרגיש,

חש,

יודע ומרגיש,

זן שמה,

המקור הזה,

אליו אתה פונה,

מה זה משנה איפה, איך, מה, מו, מי.

מה זה משנה?

אבל כשזה מגיע למצב של אמונה וידיעה, אתה בוחר דרך חיים.

נכון, בחרת בחיים, אתה רוצה לבחור בדרך לחיים, נכון? זה היה, נגיד, אני רוצה להיות כך וכך, לשמור את תורת השם.

אז אני רוצה לדעת, אתה יודע, אתה קונה עכשיו משהו, אתה רוצה לדעת מה עומד מאחוריו.

אתה לא רוצה לדעת.

למה לא רוצה לדעת? כשאתה משתמש בגוגל,

אתה לא יודע מי עומד מאחוריו, אתה לא רואה מי מאחוריו.

לא היית, כי לא מעניין אותי.

בדיוק, העיקר שאתה משתמש.

אבל אני לא חושב שהדוגמה היא תוממת. העיקר שאתה משתמש.

אתה לא תגיד, אני לא אשתמש עד שאני אכיר את כל החברה, את כל גורמיה,

את כל מפעליה ואת הכול.

אני משתמש

כי אני זקוק לשימוש, נגיד.

אני לא מתחיל להתחכם. רק אצל הקדוש-ברוך-הוא אתה מתחכם לדעת ולהכיר.

מה פתאום אצלו אתה נתקע ורוצה להכיר אותו אישית?

כי זה בגלל שזה הקדוש-ברוך-הוא. בגלל שזה ערך של אומה על כל הדברים.

לא מעניין אותי לא גוגל, לא חשמל, לא כל הדברים. אז מה אם אתה רוצה?

שמע, מה זה, אם אתה אומר שאני חלק ללא קמימה ואני רוצה לברר מאיפה,

לפי הישראלים אתה תלוי בארצות-הברית,

והם נותנים 3 מיליארד דולר פה.

אז אתה אומר, תשמע, אני כל כך תלוי בהם, אני חייב להכיר את כל בתי הקונגרס, את הסנאט, אני חייב להכיר אחד-אחד.

אחרת איך אני יכול לקחת מהם 3 מיליארד דולר? חייב להכיר את כולם.

כי אנחנו הישראלים כאילו תלויים בהם, זה לא יפה.

לקחת מהמקור התמים בלי להכיר זה מחייב יותר, לפי שיטתך.

אוקיי, בסדר. תהיה בריא בבא.

כן,

שאלה נוספת.

כמה יש פה דיסקים?

46 דיסקים התקליטנית הביאה בשביל לגרוס.

אתה יכול להתחיל בינתיים.

מכובד.

יש מי שרוצים להתנדב גם כן להיענות ולזכות, ותעלו, תעלו מהר, נו, שלא יישאר אחר כך.

כן, בינתיים, עוד שאלה.

עוד שאלה למי יש בינתיים?

כן, מי מצלם את הילדים שעומדים בתור? מר טרסה, תודה.

כן?

איפה שאלה?

למעלה, יש שאלה לגברת, למעלה.

כן, הגברת שרוצה לשאול,

תרימי את היד. ערב טוב, כבוד הרב.

כן, בבקשה.

ערב טוב. קודם כול, יישר כוח גדול ועצום על כל העבודה שאתה עושה.

תודה. זכינו בדור הזה באמת ברב גדול כמוך. תודה על כל התורה שאתה מפיץ.

יש לי כמה עניינים ושאלות.

כן.

שומעים, שומעים אותך נפלא. אל תדאגי.

אדם שהוסיף שם לשם שלו,

באיזה אופן הוא צריך לכתוב את השם שלו החדש ולהגיד?

שהשם המקורי הוא הראשון

או שהשם שהוא הוסיף הוא הראשון?

צריך לדעת לאיזה סיבה ועניין מוסיפים ומה מוסיפים, אבל ראוי להתייעץ עם תלמיד חכם, פוסק הלכות, בשביל שיגיד לפי העניין מה עושים בעניין.

אוקיי. וכמובן שהכתובה גם אמורה להיות על-פי מה שהרב אומר עכשיו?

צריך לשאול את הפוסק.

הבנתי. אוקיי.

עוד שאלה?

קשה לי שאני לא רואה את כבוד הרב. בסדר. תזוז רגע.

כן.

בבקשה. תודה.

שאלה נוספת.

כבוד הרב,

כשאתה אומר לזוג לקרוא שלושה חדשים רצוף

שעתיים בתענית דיבור לגבר,

מה הכוונה יום לפי ההלכה? מהבוקר שקמים עד שהולכים לישון.

לא לפי ההלכה מהלילה ליום? לא.

מהבוקר שקמים עד שהולכים לישון.

ומי שכבר נהג כך?

אין שום בעיה, ימשיך אם הוא יכול, אבל גם אם הוא יזדקק ל... לא. מי שנהג לפי ההלכה.

זאת אומרת, לפי היהדות... אמרתי, אז הוא יכול להמשיך כך, ואם ייתקע אפילו,

הוא יכול לנצל את מה שאמרתי עד שהוא הולך לישון.

הבנתי.

אפשר כמה בקשות?

כמה ברכות? בריצה אני אענה אמן.

אוקיי. לא, זה די קצר.

אני רוצה שכולם כאן יענו אמן לברכה של הרב לזוג מאוד יקר שנמצא כאן.

שיזכו.

הם שומרי תורה ומצוות? הם צדיקים.

הבנתי. אז הם ילמדו שעתיים וחצי, כן? הם כבר למדו.

אז עכשיו נברך.

נו, מה השמות? אפרת זהבה בדין אברכה. מה, זה זאת של ידך?

מה זה צדיקים?

אני לא רואה כיסוי ראש כמו שצריך, מלא עד הסוף.

צריך לכסות את כל הסערות.

זה בדרך כלל מקפוצה.

טוב, אז פיקס פוקס

להקפיד על זה. אתם יודעים שהייתה בחורה,

לא בחורה,

אישה נשואה שבאה להרצאה שלי באור יהודה וביקשה ממני ברכה.

ואמרתי לך לסוד במאה אחוז, היא הייתה בדיוק כמו שהיא 90% מכוסה.

והיא שמעה,

והיא כיסתה, והיא נפקדה.

ואחרי שלושה חודשים היא הקלה בכיסוי ראש,

ואז היא הפילה.

ואז היא החליטה,

הפעם, לקחת עצמה ברצינות,

ועוד פעם כיסתה את הראש 100%,

והיא צלצלה לפני שבועיים בערך, ואמרה שהיא כבר בחודש התשיעי.

ואני מקווה שנתבשר בשורות.

הסיפור שלה נמצא באתר שופר, אפשר לראות אותו שם.

כן.

ברוך השם, אנחנו זוכרים,

בא לי ואני כל הערב לראות את הרב,

ובמהלך היום לחזור להרצאות שאני מעבר אותה. טוב, מה השם של הזום?

אפרת זהבה בדין אברכה ואורן בן סלמה.

יזכו לזרע חי וקיים מהרה.

אמן.

תהיו בריאים.

ואם אפשר, גם לי ולבעלי.

בבקשה.

למה? גם.

כן, בבקשה, שם.

עידן בן זהבה.

כן.

תהילה דקלה בתמר.

תזכו לזרע חי וקיים מהרה.

אמן.

להרבה ילדים, צדיקים, יראי השם, בשפע.

אמן. יש אשה בחוץ-לארץ שילדה

לפני כמה, שבועיים, שלושה,

שלושה,

ילדה עשרה ילדים

שהמשקל הנמוך היה 2.8 קילו והשאר למעלה מ-3 קילו.

הביאה נבחרת כדורגל.

אשה רוסיה.

כן, בבקשה. רגע, כבוד הרב, עוד משהו קטן. כשכל עניין הזמרים היה בשיאו,

בעלי ואני עמדנו בבית ושמענו דיסקים, ברוך השם, בשיאות ה... לא מגזימה, 30. ברוך השם. יש לי כאן עוד דיסקים,

אם מישהו מוכן לקחת. בשמחה, חמודי. קפוצ אליה, תיקח ממנה. בסדר?

נו.

אתה מוכן?

תודה רבה. שם כוח לרב.

כן. הנה הקטע שדיברנו. בבקשה. אני רוצה להגיד לי תשובה. רציתי לקבל על עצמי משהו.

יש לי חברה לעבודה ושכנה שלא נפקדו,

ויש לי אחות. מה אני יכולה לעזור להם? מה אני יכולה לעשות בשבילם? למה שהם לא עזרו לעצמם? או להגיד להם לפחות מה הם יכולים לקבל על עצמם. הם דתיים או לא? דתיים.

אני סחבתי אתי אפילו חברה לעבודה אתי לפעולות השעה. לא. אני שואל אלה שאת רוצה ועבורה. הם פה? כן. כן. אחת פה, והשכנה שלי לא יכלו. נדמה לי יותר רגע לדבר. בסדר.

בבקשה.

כן.

ערב טוב. ערב טוב. מה את צריכה?

זרק קודש.

הבנתי.

ואת מוכנה לכסות את עצמך ב-100%?

אני כמעט 99%. 99% זה לא טוב. זה גם לא 99%.

זה 80% כמו שאני רואה.

מוכנה לכסות את כל הסערות לגמרי, בשרוולים, בגרביים, והכול כמו שצריך. הרמטי?

כן. יופי. אז נברך אותך וגמרנו.

מה השם?

חגית בת מזל. אבל קודם תכסי את הכול.

או הנה עכשיו זה עוד קצת.

עוד קצת עוד קצת עוד קצת עכשיו זה 99%. כן עוד קצת עוד קצת.

עוד קצת. שלא יחליף. כן.

או-הו.

חגית בת מזל.

השם יזכה אותך לזרע חי וקיים מהרה.

יופי. כן. כאמור, הסיפור המשיך כמו שסיפרנו. כן. שאלה נוספת.

הנה פה, בשורה הראשונה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. יש לי שאלה אליך.

כן.

אני משחק כדורגל.

כן. משחק כדורגל ממש.

מאז אני זוכר את עצמי אני משחק כדורגל.

זאת אומרת, עם שתי הרגליים.

עם שתי הרגליים.

כן. וגם ידיים. אני שוער.

כן.

וזה טעם אידיאלנו. זה היה החלום שלי והשאיפה שלי. להיות.

כן. זה מה שיערנו. אני שואף להיות, ואני לא יודע איך אני אסביר לך את זה.

ואבא שלי חזר לפני ארבע שנים בתשובה.

כן. ויש לו פה כולל בקדימה.

כן. יענו, ואני יודע שהוא, אני מצייר אותו.

יענו, ומצד אחד אני מצייר אותו, ומצד אחד יענו,

איך אני אסביר לך? אני משמח את הנפש שלי שאני הולך בשבת לשחק.

יענו, איך אני יכול להפסיק עם זה?

בכך שאני,

יענו, לא אצייר אותו וגם אשמח את נפשי ואת ה... יענו שאני שואף לזה להיות. הבנתי.

בוא אני אסביר לך. רולנדו פרש השבוע, אתה יודע.

כן.

והוא בכה.

נו.

אז למה לבכות?

אפשר בשמחה, תקשיב,

נו. תקשיב. אפשר בשמחה

לוותר על הכדורגל בשביל אבא שבשמיים קודם,

חוץ מאבא שפה על הארץ,

ולקבל על עצמך לחזור בתשובה, כי אתה גם מקצץ את הפאות בצורה מפחידה,

שזה לא תקיף.

ובעיה,

אתה מידרדר בגלל שהחבר'ה של הכדורגל זה חבר'ה, אתה מבין, שבועטים ואחר כך יבעטו בהם.

אז לכן אתה צריך להיות חכם.

אתה צריך להחליט שהתורה קודמת לכל, כי את הקדוש ברוך הוא אתה תצטרך כל החיים.

אבל איך אני אסביר לך? אני נמצא עכשיו, אתה אוהב את זה, אני יודע. אתה אוהב את השואו, אתה אוהב את הקהל, אתה אוהב את הזה שהוא לא אוהב.

זה משהו, יענו,

שגם לא אני הרבה יענו, לא רק אני בונה עליו יענו, עוד הרבה אנשים

חושבים שאני מתאים לענף הזה. אתה מבין איך אני אסביר לך את זה?

גם יצר הרע חושב שאתה מתאים לגיהנון.

הוא עובד עליך טוב.

ויענו, כמה שאתה תשתדל יענו, אתה בסוף תהיה יענו בפנים.

אתה מבין?

אבל אני חושב שזה לא יהיה יענו, זה יהיה אמיתי.

רגע, אז מה אני צריך לעשות?

אני איך אני אסביר לך? אני בין שתי החלטות שאני לא יודע מה לעשות. בין כמה אתה? בין 17. מצד אחד. אתה נוסע לישיבה לחודש, ואחרי זה מחליט.

איך?

חודש, ואחרי זה מחליט.

בעזרת השם. אני עוזר לך.

בעזרת השם. יאללה, מה השם?

שקד.

שקד בן?

איריס.

איריס, השם יזכה אותך לחזור בתשובה אמיתית ושיתמלא לך הלב בשמחה ובאהבת השם

פי

אלף יותר מכדור עגל.

אמן, אמן. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. תיקח ממנו את הפרטים, תיקח ממנו את הטלפון כשמסתדר לו את ישיבת ירושלים.

כן, שאלה נוספת.

תן ליהודי שם למעלה.

סין במעשה שמע ישראל להשם הם עמקנו רבח אחד אבינו אל תמליך. ערב טוב, הרב.

ערב טוב. רק רציתי לחזק את כולם.

החברותא שלי הוא שחקן לשעבר של נבחרת ישראל.

יוסי נגר, הוא היה בנבחרת, היה במכבי חיפה.

ברוך השם, הוא פה, יכול לדבר בעצמו ולחזק את כולם.

הוא עושה את המהלך הזה בעצמו, אז אולי כדי לשמוע את זה.

שלום, כבוד הרב.

שלום.

אני קצת אחזק את הרב, כי פה הרבה מכירים את הסיפור שלי. אני גם, ברוך השם, כמעט יוצא בכל הארץ עם הסיפור האישי.

אני הייתי שחקן נבחרת ישראל, מכבי חיפה,

עד לפני חמש שנים.

קלטת של הרב הגיעה אלי איכשהו,

כשעוד הייתי בצה״ל, בבקו״ם.

בואו נגיד ככה שזו היתה ההתחלה, הקלטת הראשונה,

לאחר מכן עוד קלטת ועוד קלטת, ובסוף, ברוך השם,

הדבר הזה גרם לי לפרוש בדיוק בשיא,

בדיוק כשהוציאו לי את כל החוזים הגבוהים.

הייתי בשיא של הקריירה.

נכנסתי לישיבה ב'אורח חיים' של הרב אלבז.

ברוך השם, זכינו היום, אברך כולל,

כל היום לומד תורה.

אושריך.

מה שהיום אני יוצא ומספר את הסיפור האישי, אני אשתדל לעשות אולי קצת עשירית ממה שהרב עושה,

ככה להראות לבחורים הצעירים שאפילו כשהייתי בשיא

של הקריירה ממש בעולם הזה הזוהר הזה, כי לכאורה שכולם חולמים להיות, כמו שאמר הבחור,

להראות להם שהעולם הזה הוא בכלל לא טוב,

הפוך,

גרוע, וזה מה שגורם את כל הרע הזה לבן-אדם.

וברוך השם, אני אמרתי לעצמי, אפילו שהיום,

אם יציעו לי אפילו לחזור,

ממש, צ'ק של 2-3 מיליון דולר,

ישימו לי על השולחן מול הגמרא,

זה אפילו לא ניסיון בשבילי.

אשריך ואשריך.

יש שחקן כדורגל שאני ארגש אתכם עכשיו, נשים את הקטע שהיה באצטדיון בטדי כשהייתי באצטדיון.

דיון בטדי היה שחקן כדורגל,

שוער,

קוראים לו רונן,

רונן מה?

דהן.

דהן?

רונן דהן,

שעלה לבמה וזרק את הנעליים ונפרד מהכדורגל,

ואתם יודעים מה הוא היום?

ראש כולל.

ראש כולל שמלמד היום בעלי תשובה,

ולא עבר הרבה זמן,

נדמה לי שרק שלוש שנים.

אז זאת אומרת,

הרצון כשהוא חזק,

אפשר להגיע למרחק יותר גדול מאשר המגרש.

אז אתה תראה תכף

איך בן אדם מגיע התאמין בקטנה, כמו שאומרים, התאמין,

לשיא הפסגה שיכול יהודי לשאוף,

להיות רב וללמד אחרים תורה.

זה דבר מדהים, זו זכות שאין כדוגמתה.

כן,

שאלה נוספת בינתיים.

הנה הבחורצ'יק פה,

תן לו.

ערב טוב.

ערב טוב.

שלום, גבולי הרב.

שלום. יש לי שאלה.

הרבה אומרים על המלחמה, גוגו מגוג,

שאומרים שהיא קרבה מאוד, וכל פעם מחליטים אנשים.

יש תאריך משוער למלחמה הזאת, משהו? תראה, כל יום היא מתקרבת יותר.

נסראללה אמר שעכשיו אם תיפתח המלחמה אז הוא יכבוש את הגליל,

אז ביבי כבר אמר לו היום שכדאי שתישאר בבונקר.

ואוניות מלחמה אירניות עוברות בסואץ היום,

ובמצרים יש כבר קולות לבטל את הסכם השלום.

עבדאללה, עוד מעט מעיפים אותו מהכיסא בגלל אישתו ראניה,

שלדעת השבטים הבדואים היא גונבת את הכסף של העם,

ושם יכול להיות שגם רוצים לעשות הפיכה.

אסד מצבו לא בטוח, באיראן אתה רואה מה קורה.

בקיצור, בבחריין, בכל המקומות מסביב יש הפיכות או ניסיונות הפיכה,

וזה לא טוב ליהודים כי טבעת החנק מן השמיים הולכת ומתהדקת.

אז אלה שהיו לכאורה עם ישראל,

גם אותם אנחנו עכשיו כביכול מאבדים ויעלו כאלה שיהיו פחות טובים.

ממילא אתה מתקרב יותר למה ששאלת.

תודה רבה. תהיה בריא.

כן, שאלה נוספת.

הנה, שאלה למעלה, גברת. שרים לי את היד גבוה, כי לא רואים אותך. כן, תן לה, תסתכל לאן אתה רץ קודם.

כן.

את רואה את לא מרימה את היד כמו שצריך, אז לא מזהים אותך.

כן.

רציתי לדעת, למה אישה גרושה?

צריכה לשים כיסי ראש.

כל אישה, משעה שהיא נישאה,

היא כבר לא חוזרת למצב הקודם, מכאן היא מתקדמת הלאה, וכיוון שהיא כיסתה את ראשה והיא הייתה בעולת בעל,

אז היא צריכה ללכת עם כיסוי ראש.

תודה.

כן, תני לגברת שם על ידך.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

כתוב, קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף.

מה פירוש כשאישה לא מתחתנת בזמן?

אני חשה שיש פה איזה עיכוב של המזל שלה.

מה מהות המלה עיכוב, ומה עליה לעשות, במידה ו...

לא נישאה, לא נישאה. בת כמה היא?

כיום 45. היא יצאה לשידוכים?

היא לאחרונה מעורה בנושא הזה, כן. זאת אומרת, בהתחלה היא הפקירה את הנושא.

בהתחלה לא הייתי מספיק מעורה לנושא הזה, כי למדתי כל הזמן.

או, זה הבעיה.

כשמפסידים את השנים שבאמת עדיין מחפשים את הגיל הזה,

אז עוברים למצב שהביקוש והדרישה קטנים,

מספר האנשים הפנויים שמחפשים קטן,

ממילא הסיכויים הולכים ומתקטנים.

אז זה לא שייך לא לעיכוב ולא לכלום,

פשוט

עיכבת את עצמך,

ומכיוון שעיכבת את עצמך,

אז נתקעת במצב מסוים.

אבל מכל מקום,

יש תקווה תמיד, כי אני שומע גם על כאלה בני 70 שמתחתנים מחדש,

אז יש לך עוד מספיק זמן.

מכל מקום,

בעזרת השם, אם תעשי את רצון הבורא כמה שיותר,

ותלכי באורחות התורה, יהיה לך יותר קל.

כי אנשים שהם שומרי תורה ומצוות,

יותר קל להשיג כאלה שיבקשו אישה בגיל כזה מאשר

חילונים שיבקשו אישה בגיל כזה.

ככה זה בדרך כלל.

ולא נבער למה, ואת מבינה.

אז לכן, כדאי ללכת בדרך התורה והמצוות,

להתחבר לשיעורי תורה.

ממילא רבנית שתכיר אותך וכולי, תדע ממצבך,

ואז ידעו שאת אישה כזאת וכזאת, ידעו להגדיר אותך,

ואז שטחניות שיפעלו בעבורך יוכלו להשיג לך יותר קל.

אני מאוד מודה לך.

בהצלחה.

תודה.

כן, הנה יש יהודי שם בפינה.

רציתי רק לשאול ממשלה לקבל ברכה.

כן, שם?

רחל בת תקווה.

תזכה לזיווג הגון מהרה.

אמן.

תעבירו לבן אדם בפינה שם.

תאכילנו את המן,

ובתפילת צבא את חנן. זה בקטע האחרון שאתה מצטלם.

כן. לא חנן. ערב טוב לרב.

ערב טוב.

לא, אני קצת ביישן.

אני כאילו גם ככה לא רוצה להצטלם.

מי שביישן לא יושב בצד לבד.

לא.

צריך להתערבב עם כולם.

הרב... למדנו את השיעור היום.

הרב,

ששתי שאלות חשובות.

קודם כול, רדיו קול ברמה.

בעורמה.

בסדר. מה מותר לבן אדם חרדי לשמוע אותו? זה הרדיו היחידי שיש.

קול רדיו אסור,

ובפרט קול בעורמה.

אבל למה הרב? זה של הרב עובדיה.

אני אסביר. זה לא של הרב עובדיה, ואוי ואבוי אם זה היה שלו.

הנקודה היא ששם עוברים על דברי הרב עובדיה,

שהוא אמר שאין להשמיע את הזמרים שמחתיאי הרבים,

והם מביאים אותם לאולפן, להכעיס,

בשביל להשמיע אותם בדווקא.

ובכל מוצאי שבת,

בדרך כלל,

עכשיו יש קצת מיתון, קצת מיתון, התמתנו קצת,

אבל מביאים לשם ובדווקא, ועושים חפלות והכול, ומשתתפים גם, ומפרסמים אותם, ונותנים להם פרסומות,

מפרסמים את התקליטורים,

ההפך מכל גדולי ישראל שאסרו.

אז אם זה רדיו שהיה אמור לזכות את הרבים, לקדש שם שמיים, לעשות את רצון הבורא, הם עושים בדיוק הפוך.

הבנתי עכשיו, מה זה חדשות? כלום עשו?

לא מתחברים לרדיו בכלל בשעה שאדם יכול ללמוד תורה, הרי יתבעו אותו על הזמן שהיה יכול ללמוד תורה, ושמע רדיו. אבל היית צער כבד, מה לעשות? צריך לשמוע חדשות.

מתוק. אם אתה הולך לבית-המדרש, יהיה לך יותר קל להישמע,

יותר קל. אבל נכון, אנשים יודעים שפה תהיה מלחמה, זה, זה.

אנשים יודעים, אירן, זה.

גם הרב יודע, גם אנחנו רוצים לדעת. אני אגיד לך, לכל אחד יש התפקיד שלו.

לרב יש התפקיד לדעת מה קורה בעולם בשביל לדעת איך להנהיג את הציבור.

אבל הפרט לא צריך לדעת הכול, הוא יכול לשמוע מהרב או ממי שמתאים לכך.

זה התפקיד של כל אחד ואחד. כמו שרופא צריך ללמוד מדעים בשביל לרפא,

ככה צריכים.

אז לכן אתה צריך להבין, אתה כאדם פרטי,

אם תשמע או לא תשמע,

האוניות בתעלת סואץ לא יפסיקו.

אבל אתה גם לא משתמש במידע הזה בשביל לעורר את הציבור, להזהיר את הציבור, לכוון את הציבור וכו'.

אז ממילא הידיעה הזאת לא תעלה ולא טובית.

אני אגיד את האמת, אני שומע, אני אמיתי. אני גם, ההוא שאל על המלחמה, רציתי לשאול ככה.

אני, בפעם הקודמת שהיתה התקפת טילים,

חשבתי אולי באמת בעיה.

הלכתי ישר, קניתי כמה שקים טובים של תפוחי אדמה, אורי.

עכשיו אנחנו רוצים לדעת אמיתית, בתמימות, אם יש מצב, מה מומי, לדעת מה לעשות. אף אחד לא אומר. אנשים פה משקרים, לא מדברים,

לא בעיתונות, זה לא שאנחנו קוראים את העיתונים, אבל אף אחד ברחוב לא מדבר.

כולם בבועה.

תראה, ברגע שזה יגיע למצב שצריך את השקים כבר,

לא יודע אם תמצא.

יפה, זה העניין. לא, אבל בכל מקום יהיה, אני חושב, מספיק זמן, ככה יום, יומיים, שלושה בשביל להתארגן, ככה שאין לך כל כך מה לחשוש.

טוב, בסדר, הבנתי.

באמת שאלתי בתמימות, באמיתיות. עכשיו שאלה שנייה,

איפה הוא רשום בפוסקים,

לא שחס ושלום אני עושה את זה, אני שואל, ברור, חס ושלום. לא, לא, זה באמת לא,

אבל אני שואל בשביל הרבה אנשים לדעת,

אולי לענות.

איפה רשום שאסור לעשן סמים?

איפה רשום? כתוב,

ונשמרתם מאוד לנפשותיכם.

לא, אני לא שומע, מדברים לי על-ידי פה. רגע.

אני רוצה לדעת באמת איפה יש איסור, חוץ מהאיסור של ונשמרתם.

אה, חוץ מ? חוץ מהאיסור. איפה כתוב, חוץ מהאיסור של לא תבשל גדי בחלב אמו, שאסור?

לא, לא, ונשמרתם נכון, אבל אדם עכשיו אומר,

נגיד לצורך רפואי, לצורך זה.

אם הרפואה אומרת שזה הצורך, כן.

אם הצורך ברפואה להאכיל אדם גם דבר איסור בשביל לרפא אותו מסכנה,

אז מותר מה שמותר.

ואם אדם אומר, יש לי יצר רע לזה,

מה זה יצר רע? אני קצת מכור לזה. אם יצר רע פועל עליו, שייתן לי יצר רע. לא, לא, לא. אבל הוא אומר, אני מבין את החומרה.

שיצר רע יהיה מסטול. לא, לא, לא. אני מבין את החומרה.

זה עושה לי טוב, זה מרגיע אותי. זה נקרא רפואי?

לא, זה לא רפואי.

למה? זה מרגיע אותו. יש הרבה דברים שמרגיעים הרבה אנשים. אני לא רוצה לפרוט לפניך,

אבל הרבה דברים שהם אסורים מאוד מרגיעים אנשים. דוגמה, איזה גדולי דור התייחסו לזה? אם הכסף של השני יהיה בכיס שלך, אתה תהיה רגוע מאוד,

אבל זה לא אומר שמותר לך להשחיל את היד לכיס שלו.

נכון.

איזה גדולי דור התייחסו לזה? בכלל, איזה גדולי דור מתייחסים לנגע הזה?

כי הנגע הזה גדול.

יש פסיקה בנושא הזה של העישון,

שריבוי עישון זה דבר שאסור ומסוכן, לאור הפסיקה של הרופאים שאומרים ש-60% לוקים בסרטן הריאות,

וזה מחקרים כבר של עשרות שנים,

וזו מסקנה מוכחת,

ולכן יש בזה, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם,

וצריך להיזהר מזה מאוד מאוד.

כל שכן, אם זה גם סמים,

שגונבים דעתו של האדם, ואסור לאדם להיות בלתי שפוי בשום זמן, ועוד מרצון.

הבנתי. טוב, הרב, אשתי פה לפשוט זה, היא מבקשת פה לידי,

רוצה ברכה לילדים,

אני עושה את רצונה.

בעזרת השם. אפשר ברכה, השם שלה. בזכות שלא תשמע או תשמעו קול בעורמה,

תזכו לזרע חי וקיים מהרה.

אמן.

עכשיו יהיה לך יותר קל לא לשמוע.

כן. שאלה נוספת?

כן.

תן לגברת שם.

ערב טוב, כבוד הרב.

באחת מההרצאות שכבוד הרב נתן, הבן שלי ביקש ברכה עבור זיווג הגון,

וכשהוא נתבקש לומר את השם שלי, הוא אמר רחל.

אני, כאשר נולדתי,

ההורים שלי נתנו לי את השם רחל, ואחרי כמה שנים שיניתי לרחלי עם יוד.

אז כשנתת, כשכבוד הרב נתן ברכה... רחל.

כן, אז האם זה... זה מה שצריך לברך.

לפי השם הקודם?

כן, לפי השם האמיתי. זה לא השם הקודם, זה השם.

אבל בתעודת זהות שיניתי את זה.

תעודת זהות לא משנה. אוקיי, בסדר. כן. טוב, תודה.

הלו, עוד שאלה?

כן, הנה הבחור פה.

תרים את היד, הוא רוצה?

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. אני רוצה לשאול אותך משהו בקשר לנתנאל הכהן.

חצי מדינה שומעת אותו, עושה מה שהוא אומר.

אני, מבחינתי, הוא כלום. אני רוצה לשמוע את דעתך.

תראה, אני לא מכיר אותו אישית,

אבל אני לא יכול להגיד לך

מה לעשות בעניין.

אם אתה רוצה ויש לך שאלה בנושא כלשהו תורני,

אז אפשר לפנות לגדולי הפוסקים והרבנים.

אם יש לך שאלה מבחינה רפואית,

אפשר להיעזר עם הרב פירר ודומים לו,

ובזה אתה מסתלק מכל הבעיות.

זאת אומרת, אתה אומר שהוא סוג של בעיה? לא אמרתי כלום, אני לא יודע. אני לא מכיר אותו מספיק.

אם הייתי מכיר אותו מספיק, הייתי אומר לך ישר,

חד וחלק, אבל לא מכיר אותו מספיק.

שמועות שמעתי,

ולכן אני לא יכול להגיד לך, כי אני לא יודע. שמעתי דברים לכאן, דברים לכאן. אתה יודע, בתקשורת כל היום שומעים אותו.

כאילו כל המדינה שומעת אותו, אפשר לומר.

ויש שם כל מיני... על מה הוא מדבר?

אתה יודע, אנשים יש להם בעיות.

קבלה, באים לרב, תעשה ככה, תעשה ככה. אם זה קבלה, זה בעיה חמורה,

כי קבלה זה לא להמונים ולא לרבים,

ולא נותנים עצות מהקבלה לשום בן-אדם.

הקבלה זה לא בשביל לתת תרופות.

יש היום כבר עיסוי קבלי.

כן,

יש

כאלה אנשים שכבר לקחו את זה גם כן,

ועוד מעט יהיה דיקור סיני קבלי,

ואתה יודע, זה מביא כסף.

אוקיי, אני הבנתי. תודה. אגב, אצלו משלמים הרבה הרבה כסף.

כן?

קיבלת קבלה?

אני לא שייך לחוג הזה, פשוט אני שומע, ואיך שאני שומע אותו אני ישר מעביר,

ואפילו מתעצבן מאוד על ההונאה, אפשר להגיד.

על התמימות, יותר נכון.

כן. כן. תהיה בריא. תודה רבה.

כבוד הרב, ערב טוב.

ערב טוב.

הרב התבטא כמה פעמים שלא נותנים לו לפגוש את הרב עובדיה.

אני התפללתי עם הרב עובדיה כמה פעמים מנחה.

אז יש לי שאלה.

אם הרב כל כך רוצה לפגוש את הרב עובדיה,

הוא יכול ללכת אליו להתפלל תפילת מנחה אתו,

ומן הסתם, כשהוא יראה את הרב

והוא ירצה לדבר אתו. הרי הרב עובדיה לא יגיד לרב, אל תיגש אלי,

אם יש לך איזושהי שאלה מסוימת אליו.

אז בהמשך למה שעניתי לו, גם אתה

סובל מתמימות.

מה, לא ייתנו לרב להיכנס להתפלל מנחה?

אני לא מבין. עד היום לא נתנו לי. ביקשתי בכבוד. ביקשתי בכבוד. הרב יגיע לפתח רבית כנסת, לא ייתנו לו להיכנס? לא הבנת.

הרי הבנים שלו יצאו אפילו בתשקורת ואמרו

שהוא לא רוצה לקבל אותי בגלל ארבע סיבות שונות. כל אחד אמר סיבה אחרת.

הבנת?

זה לא שהוא לא רוצה,

זה שיש שלא רוצים,

כי הם מבינים מה ההשלכות יהיו

ולא מתאים להם, כמו שהרבה אנשים לא נכנסים.

אני לא היחידי.

זה מובן, הרב, שבתור בן אדם דתי קשה לי מאוד לקבל את זה שרב,

שאדם כמו הרב לא מצליח לקבל גישה לרב עובדיה. זה לא מסתדר לי בראש, כאילו, מה... אני אגלה לך סוד

שבשעה שהרב היה חולה,

ושיאריך ימים,

אמן.

והוא היה חולה, ואני נסעתי לירושלים ורציתי להיכנס לבקר על מנת לברך

ביום שישי בשעה 1400 אחר-הצהריים,

והוא היה יושב על כיסא בתוך החדר לבד,

והיה בן שלו בחוץ שומר.

ביקשתי להיכנס, לא נתן לי.

אמרתי לו,

אני חושב שיש לי איזה שתיים או שלוש זכויות שבעזרתן

הברכה תועיל משהו,

וגם הרב ישמח, אני חושב,

לראות אותי שהגעתי עד לכאן

בשביל לברך.

אז הוא אמר לי, לא, אתה לא יכול להיכנס.

אמרתי לו, ומה עם הברכה?

אתה לא רוצה שאני אברך את הרב? הוא אמר, תברך אותו פה, בחוץ.

אמרתי לו, תודה רבה.

בירכתי את הרב ונסעתי.

אז זה הגישה.

הבנת?

הבנתי. תודה, כבוד הרב. תהיה בריא.

בכל יום שיבוא,

אני מאלים, בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא,

אני מאלים.

איך אתה אומר, ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

אני לפני כמה זמן שמעתי את הרב יצחק בהרצאה,

ואומר, פשוט הוא אומר, הוא פסק שמותר לשמוע את הדיסקים, את הזמרים,

ואז פסק.

פסק שמותר לשמוע את הדיסקים.

הוא אמר את זה בשם אבא שלו, הרב עובדיה,

הוא אומר, כל שברת הדיסקים זה בעל תל-שריד אחד גמור.

הרב יצחק הוסף, גדול הדור שלנו,

אומר בשם אבא שלו שמותר לשמוע,

גם מותר לשמוע הכול ברמה.

אגב, אם אנחנו מדברים כבר,

הרב עובדיה לא אסור לשמוע,

והוא אמר

שמותר לשמוע הכול ברמה.

אני לא יודע מאיפה הרב הביא.

הרב עובדיה אמר שאסור.

הרב יצחק אמר,

גם היינו אצלו, הרב יצחק אמר,

פסק

הרב יצחק אמר, הרב זכאי, הרב אבוטבול,

הרב אהרון יחי,

אמרו

כולם בפירוס שמותר לשמוע.

מה לשמוע?

דיסקים.

אין בעיה? אם אתה רוצה לסמוך עליהם אתה יכול לסמוך. אני לא אסמוך על הרב יצחק?

אתה יכול לסמוך על מי שאתה רוצה, מה יש לי בעיה? אתה יכול לסמוך על השכן, על ועד הבית, על מי שאתה רוצה אתה יכול לסמוך. אבל איך אתה אומר לסבור דיסקים? זה הרב יצחק אומר לא לסבור. אני לא אמרתי לך.

אתה אמרת לציבור.

אני אומר ודאי לציבור.

הוא אמר לציבור? אז אתה אומר לא להקשיב לציבור לדור? אתה אומר, כן. אני שואל, הוא אמר לציבור? כן, כן. איך הוא יכול להגיד לציבור כשהציבור שלי יותר גדול מהציבור שלו והוא אומר לציבור שלי מה שאני אומר להם לא לעשות על-פי גדולי ישראל?

אם הוא יכול להגיד לציבור,

גם אני יכול להגיד לציבור, אתה מבין? זה אחד.

שתיים,

הבל תשחית, אתה מבין? זה להשחית את בני הישיבה שהוא ביקש,

שאני אשלח להם דיסקים בשביל שהם ישמעו.

אם ראש ישיבה אומר שהתלמידים שלו ישמעו שירים במקום ללמוד תורה,

אני לא מבין איזה פוסק זה. לפסוק לשמוע שירים במקום ללמוד תורה. מי אמר לך שהם לא לומדים תורה?

אבל הוא אמר, תביא לישיבה, בני הישיבה אצלי שומעים. הוא אמר בשישי שבת שהם שומעים את השירים שלו.

הם לא מספיקים ללמוד. שומעים דיסקים בשבת? לא, הם שומעים את השירים שלו. אז למה הוא ביקש את הדיסקים?

הוא ביקש שאני אביא את הדיסקים. מה זה למה הוא ביקש שמותר לשמוע? לא הבנתי, אבל מתי ישמעו?

אל תדאג, אם ימצאו את זה, אני לא דואג, באמת אני לא דואג.

אז אמרתי לו שאני אדביק אותם, אני אדאג שידביקו וישלחו לו, אין שום בעיה, והוא ייתן לי תלמידים לשמוע. אבל עם כל הכבוד, אתה לא יכול להגיד לבן-אדם, סתם דוגמה, לצבור דיסקים,

אתה אומר לי מה להגיד? לא הבנתי. אתה פוסק שני עכשיו?

אבל יש לנו גדול הדור. לך יש גדול הדור, לי יש יותר גדולים.

יש לי יותר גדולים, הרב אלישיב, הרב שטיינברג. אלף האשכנזים קבלו לי פוסקים ספרדים. אשכנזים?

אני לא שמעתי דבר כזה.

אני מכיר יהודים. אבל למה הרב עובדאל לא חטאו בפסיקה? לא הבנתי. משה רבנו היה אשכנזי, הוא היה ספרדי, מה הוא היה משה רבנו? מה זה קשור?

הקדוש-ברוך-הוא, מה הוא? אשכנזי או ספרדי?

תענה לי.

הקדוש-ברוך-הוא אשכנזי או ספרדי?

התורה היא ספרדית או אשכנזית?

תגיד לי.

מה אתה מחרטט? מה אתה דוחף אותו? דבר.

אני לא יודע אם אתה מדבר. אתה לא יודע. תשאל את הפוסק שלך אם התורה היא של ספרדים או של אשכנזים או של יהודים.

בשבילי גדולי דור זה מי שלמדו 100 שנה.

100 שנה, הבנת?

וגמרו את הגמרא 101 פעם.

וכאלה, אני סומך עליהם. הבנת? גם הרב יצחק לא גמר את הגמרא 100 פעם?

מה זה 100? 200? למה? מה הבעיה להגיד? הוא גמר. גמר.

נו. גמר. נגמר. נו. גמר.

אין בעיה? אתה רוצה לשמוע לו?

תשמע לו. אתה רוצה לשמוע דיסקים? הוא גדול הדור שלי. כי הוא גדול הדור שלי. אתה רוצה, מה, אני בעיה שלי? שיש לך גדול דור כזה? יש לי בעיה?

אז אתה בא ואתה אומר נגדו כאילו. אני אומר נגדו? הוא אומר נגדי. הוא אומר לי זה בעל תשחית.

כשהרב שטרנמן אמר שזה טוב מאוד, טוב מאוד, טוב מאוד,

ואתה אומר לי שיהודי בן 58 אומר לגדולי הדור בני מאה שזה בלטסחית, כאילו הם לא יודעים מה הם מדברים. רק הוא יודע.

אם גדולי הדור אמרו שזה טוב מאוד, אז זה טוב מאוד.

אז הוא לא יודע מה הוא אומר, הרב יצחק. לא יודע, זה אתה תחליט.

למה הרב עבדה לא חתום לך על ההסכם? שאל אותו.

הרב בן-ציון אמר, אני לא דובר של ש״ס,

אבל הרב בן-ציון, אומר מידת תשא אסור לשמוע שהוא לומד את הרב ואלבז. הרב ואלבז אתו לא הולכת. אין שום בעיה, אתה יכול לעשות מה שהם אומרים לך על הכיף-כיפאק. אין לי שום בעיה.

יפה.

יפה מאוד. מצדך אין בעיה. יפה מאוד. לא מצד, גם מצד גדול הדור. אין שום בעיה. גם מצד ומצד כמה צדדים שאתה רוצה. בסדר גמור. וגם את הפוסקים הספרדים, עם כל הכבוד.

יש פה יותר פוסקים ממה שהזכרת שפסקו נגד. הרב שלום כהן הוא ממועצת חכמי התורה עם הרב עבדיה?

הוא פסק שאסור לשמוע.

הבנת?

הוא יותר גדול מיצחק? הוא יותר גדול? לא. הרב שלום כהן הוא יותר גדול? אין לו עוד דרגה. אה, אותו דרגה. הבנתי. בסדר, בסדר. טוב, אין בעיה.

בסדר גמור. תודה.

תודה.

תהיה בריא.

כן, שאלה נוספת. הנה הבחורצ'יק פה.

תן לילד כאן, בבקשה.

ערב טוב. כן. ערב טוב.

רציתי לשאול שאלה. ברור, בשביל מה לקחת את המיקרופון?

אייב יש חיים אחרי המוות.

בטח.

תשאל את אלה שהתגרשו.

כן. הוא רוצה שתוכיח לו.

יש אנציקלופדיה,

ושם... לא, אני אגיד לך למה.

כן, למה?

לא, אני פשוט בבית ספר חילוני,

והמורה שאלה אותי אם יש חיים אחרי המוות. אז אמרתי לה, תקפצי מקומה שלישית ותדעי.

נכון. אז זהו, זו התשובה.

לא, זו אחת התשובות.

אז מה התשובה?

יש תשובות עוד לפני הקפיצה.

תן לי עוד תשובה.

אז יש בדיסק הרבה הוכחות של חיים לאחר המוות על ידי סיאנסים,

על ידי היפנוזה, על ידי גלגולי נשמות.

יש כמה דוגמאות ואפשרויות להוכיח לפני שקופצים.

תודה. תהיה בריא.

כן, שאלה נוספת.

תן לבחור פה, כן.

ערב טוב, כבודו. ערב טוב.

אני רוצה להגיד דבר אחד. אני פה בשיחה הזאת מקשיב.

אני חושב שאין לאף אחד,

לא לי ולאף אחד אחר בעולם הזה,

לחלוק על אחד הרבנים, לא משנה באשר הוא,

ואף אחד לא צריך להתנכל כאילו לאיזה רב אחר ולהגיד שזה מפני שהוא אומר ככה וזה שאומר ככה.

איפה ראית דבר כזה?

כי זה מה שכאילו נשמע עכשיו, כאילו, מהשיחה שלך עם רבים הכי למעלה. זה נשמע ממנו או לא ממני?

שכאילו יש את המחלוקת.

לא, לא, לא. אנחנו לא פוסקים של אף אחד, כי יש פוסק אחד למעלה שהוא ברוא העולם.

תודה, תודה.

על זה דיברת? לפני כולם.

אין לאף אדם שום זכות בעולם הזה להגיד שזה בסדר וזה לא בסדר.

תודה. אנחנו לא פוסקים של אף אחד. נפלא. אשריך.

טוב מאוד. כל מה שאני רוצה להגיד.

כן.

יש היום המצב, לצערנו הרב, של,

מחלוקת, לא של מחלוקת,

ואני רוצה להגיד על משהו אחר.

יש כמעט כל יום עשרות אלפים של אנשים שמתגרשים בחיים האלה,

והדבר הזה לא נעצר.

בגלל התוכניות בטלוויזיה.

גם בגלל הטלוויזיה וגם בגלל עוד דבר שאני רוצה להגיד אותו,

אני חושב שהם אנשים שמתחתנים.

ברוב המקרים, אנשים לא משקיעים בזוגיות שהולכים לחיות עוד חמש, עוד עשר, עוד עשרים שנה קדימה.

אנשים כולם משקיעים באותה שמלה של אותו ערב,

באותה לימוזינה,

בארוחת הערב, שתהיה הכי מפוארת.

נכון, אתה צודק. ובכל הקשקושים האלה מהסבע הזה. והם לא קיבלו הכנה לחתונה.

לקח לי הרבה זמן ללמוד את זה בחיים שלי.

אני בין אחד מהאלה שכל אחד הלך לדרכו.

וטיפ לכולם, באמת טיפ לכולם, אל תשקיעו בחתונה.

גם אם יעשו מזונות בשולחן,

ואת כל מה שהם ישקיעו אחר כך, את כל הכסף שיש למשרצושקה באירוע,

שישקיעו אותו בנישואים שלהם.

כן, אבל הכסף הוא גם לא הפתרון.

לא, אני אומר, שישקיעו בכסף הזה כדי לכבד אחד את השני.

הכנה לחתונה זה חשוב. וזה מה שהם אנשים עושים. בשביל זה גם 90% מהזוגות שלי. לא 90%, אבל עוד מעט רגיון. אתה שומע כל יום כמויות של אנשים

שנגמרים מהסיפור של החיים שלהם.

נכון, נכון. תודה רבה. למה אין אפשר לעצור את הדבר הזה? כאילו אפשר להתפלל לזה.

להתפלל זה לא מועיל. צריך להכין אותם לחתונות, שידעו לקראת מה הם הולכים.

כן,

שאלה נוספת.

כן.

טוב, אני רוצה עכשיו לחלק לכם קצת מתנות.

נהניתי מכם, הייתם עשר,

כולל הבחורצ'יק שכבר הספיק ללכת,

ונשלח לפה בשביל להגיד את דעתו,

אבל אני אחלק לכם מתנות.

נפשו בתור היא חפצה,

הוא שומע מבין, לא רואה כבר טעם מהגול.

ודורת אלוקים רוצה הוא ניתן.

תקווה ניכרת על פניו וסומך שוב בולט עליך הים.

אין ספור לשגיאותיו, העיניו שולגות נמער.

תקווה ניכרת על פניו וסומך שוב בולט עליך הים.

אין ספור לשגיאותיו, העיניו שולגות נמער.

תקווה ניכרת על פניו וסומך שוב בולט עליך הים.

אין ספור לשגיאותיו, עיניו לומדות נמער.

ידעתני מבטן אימי צרתני להושיע עמי נתת לי לשון לימודים שכולם לך

היו מוקים לימודים ידעתני מבטן אימי צרתני להושיע עמי נתנת לי לשון לימודים שכולם לך היו מוקים

נביא לאומים וליהודים ישעיה הרואה למרחקים

וכי תצאו חולמותיו לעתיד ודמיד וכל ישראל משחקים

בבוא העת כל יחיד ויחידה נפטרו תערומה בכל חידה.

בבוא הזמן באחרית הימים

יתגלע עד הולכו יעולמי

ותודה רבה.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת,

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת,