אמריקא,אמריקא - חלק א

- - - לא מוגה! - - - 

‫‫‫‫‫

‫‫‫‫‫‫

‫‫‫‫

‫‫‫‫

‫‫‫‫

‫‫‫‫

‫‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫

‫‫‫‫ ‫‫ערב טוב, בעזרת השם, ‫נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב הזה יהיה לרפואת

דוד בן לאה,

שולמית סלמה בת שמעה וחיים,

אלימלך בן שפרה, שלמה בן זוהרה, רפואה שלמה.

חזרה בתשובה שלמה לפורת יהודה ודרורה יוסף.

לעילוי נשמעת שלום סלם בן חסן וכמר, כמר בת חנה,

חסן בן יוסף, יהודה חיים בן אברהם סעיד ויונה בת כמר.

מנוחתם עדן.

רפואה שלמה לשרה רסי,

בת מרים ולגיתאי בן גשר, רפואה שלמה.

הערב הזה בחסות ארגון לקירוב רחוקים, אחדות ישראל, על שם הארי הקדוש, קריית ים,

לרפואת הילד מאור בן פלורית, רפואה שלמה,

לזיווג לעידן בן מלכה,

לזיווג לאדם בן ג'ולייט,

ואילן בן אליס,

ודניאל בן שיראל מהרה,

בלעילוי נשמת חיים אברהם בן משה, מנוחתו עדן.

אז אם כבר אנחנו מברכים,

נמשיך עם עוד שניים שתרמו מניה.

אלון יעקב בן דניס קרול נחמה בתיה בת יפה שיינדל, זרע חי וקיים ופרנסה טובה,

וציון בן יפה יזכה להקים בית נאמן בישראל,

כרמית בת יפה, רפואה שלמה וזיווג הגון,

בעת תיבת יפה זיווג הגון.

כן, יהודים יקרים, היום אנחנו נלמד כמה דברים שהם חשובים להנהגתנו.

בתורה כתוב, הטור הרביעי

תרשיש

ושוהם ויושפה

משובצים זהב יהיו במילואותם.

אבן השוהם

היה כתוב עליה יוסף.

סגולת האבן הזו לתת חן לאדם בעיני כל רועב.

יש סגולות לכל האבנים שהיו, אבני החושן,

והסגולה של האבן הזאת לתת חן לאדם בעיני כל רועב.

והיא נקראת שוהם,

ויש בה אותיות השם.

על שם, ויהי אדוני את יוסף,

ויהי איש מצליח.

וכתוב, ויתן חנו בעיני שר בית הסוהר.

אז רואים שיוסף הצדיק זכה לחן מיוחד מאת השם.

וצריך להבין מה תגמול,

תגמול החן לבעלי הענווה דווקא.

למה בעלי הענווה זוכים לחן?

למה לא למצטיינים בשאר מידות ומעשים טובים?

ובוודאי שבכל שכר ותגמול על כל מידה ומעשים טובים שהקדוש ברוך הוא גומל לעושיהם,

יש בו בגמול מעין אותם הנימוקים שבגוף המצווה או המידה.

לפי מה שהוא עושה, מגיע לו.

צריך לבדוק מה זה מתאים.

בשעה שעושיהם דבקו פעם בעת עשותם לכבודו של הקדוש ברוך הוא, אז ודאי שהקדוש ברוך הוא יגמול להם בדומה למה שהם עשו.

והנה כשמגיע התור של הענבים לקבל את שכרם,

השם משפיע עליהם מטוב הטעם של החן והחסד.

היות ואותו הענב,

בשעת התמסרותו על קדושת התורה ועל כבודו יתברך,

סיכן את כבודו וחינו בעיני בני אדם,

החליט להפסיד את חינו בעיני הברואים,

ולא להיות מכוער בעיני המקום.

לכן באה עליו המידה כנגד מידה.

רגשות חן בלבבות בני אדם.

זאת אומרת,

הענב הזה,

שהוא ירא השם,

הקדוש ברוך הוא משפיע עליו חן וחסד,

כיוון שהענב הזה,

בשעה שהוא מתמסר על קדושת התורה ועל כבוד השם יתברך,

אז באותה שעה הוא מסכן את הכבוד שלו, כי לפעמים כשאדם מוסר את נפשו בשביל כבוד השם יתברך,

זה לכאורה על חשבון הסובבים, כי הוא לפעמים צריך להוכיח אותם, לומר להם דברים שלא נעים לשמוע,

או שהוא מקפיד בדברים מסוימים, שאנשים מרגישים שכאילו הוא יותר מדי

והם פחות מדי.

אז האדם הזה מסכן באותה שעה את כבודו וחינו בעיני בני אדם, ומחליט להפסיד.

כן, הוא מוכן להפסיד את חינו בעיני הברואים,

אבל לא להיות מכוער לפני הקדוש ברוך הוא

אפילו שעה קלה.

מה עושה הקדוש ברוך הוא?

משלם לו מידה כנגד מידה.

היית מוכן להפסיד את חינך בעיני הבריאות,

אז אני אתן לך מידה כנגד מידה, רגשות חן בלבבות בני אדם.

הענווה של הצדיק נותנת מקום לבני אדם

שיזלזלו בו

ויתנהגו עמו בעזות.

איך קוראים אצלנו היום? פראייר.

אדם ענו כזה, שקט,

לא מתקוטט על כל דבר וזה,

אז אדם כזה, רומסים אותו.

מזלזלים,

מתנהגים איתו בעזות ובטוחים מראש שהוא לא ינזוף בהם.

יוותר על קיפוחו ועלבונו

כדרך המוסר והפרישות, כמו שמתבקש ממנו.

לכן מחזק אותו הקדוש ברוך הוא ומשלם לו על פניו כפי יראתו וענוותנותו.

ומותח עליו הקדוש ברוך הוא חוט של חן וחסד.

ובני האדם מתחילים פתאום לחבב אותו ולבקש את קרבתו.

וזה מה שאומר הפסוק, ולענבים ייתן חן.

הקדוש ברוך הוא נותן לענבים, מישהו יש לו מידת ענווה,

נותן להם מתנה חן.

כתב הגאון מבין לה זכר צדיק לברכה על הפסוק במשלי בפרק כ',

פסוק כב'.

הפסוק אומר, אל תאמר אשל למה רע,

קבל אדוני מיושע לך.

מה הלשון שמסביר הגאון על זה?

בעת שאחד רוצה להרע לך

ויש לאל ידך לשלם רע לו,

יש לך האפשרות והכוח והיכולת לשלם לו רעה תחת מה שעשה לך,

אל תאמר אשל למה רע.

ואשר אתה ירא שיעשה אתך רע עכשיו

וגם אחר כך.

אל תירא.

כי קווה שלא יעשה לך מאומה

שיגרע יכולתו מהרע לך.

על זה אומר הפסוק, אל תאמר אשל למה רע,

קבל אדוני ויושע לך.

לא צריך, אל תסגור חשבון.

הקב' יסדר את הכול, ימאיט כוחו

ויסדר את החשבון, אל תדאג.

הרי שיש מקום לחשוב שבענוותנותו ובוותרנותו הוא יגרום לעצמו רע,

ולהבא גם.

ובכל זאת

הוא ממשיך בקו הענווה,

ולכן מי שממשיך בקו הענווה,

הקב' ברוך הוא משלם לו כי גמולו.

ובמקום חשש הביטול והשנאה שבני אדם יקיפו הוא בהם,

הרי הוא משרה עליו, הקב' ברוך הוא,

רוח של חן וחסד,

ובני אדם מוקירים אותו.

ההפך מהתפיסה של בני אדם.

הנה דוגמה מדהימה,

בלתי מובנת, בלתי נתפסת,

אבל הפסוקים מעידים עליה שככה זה עובד.

ויתן השם את חן העם בעיני מצרים.

הקב' ברוך הוא נתן את חן עם

בני ישראל בעיני מצרים.

גם האיש משה גדול מאוד בארץ מצרים,

בעיני פרעו

ובעיני העם.

זה פסוק מדהים.

מדרך הטבע

צריך שהמצרים ישנאו את בני ישראל,

שהם נעשו להם לסיבה של עינויים וסבל אין מספר. הם קיבלו עשר מכות

בגלל בני ישראל,

אז הם צריכים לאהוב את היהודים או לשנוא אותם?

הם. והם היו הסיבה לכל העינויים שסבלו, והסבל אין מספר.

והנה משה מופיע מדי פעם לפני פרעו

ודורש את הגאולה שלהם.

שלח את עמי ויעבדוני.

מיליונים הוא רוצה לשחרר

ושמצרים תפסיד את כוח העבודה החינמי.

מי שט לשמוע דברים כאלה?

הרי היה צריך להוציא אותו לתלייה על המקום.

אבל הדרישות האלה היו מלוות בעונשים כבדים וקשים.

זאת אומרת, כשמשה היה מבקש,

פרעה היה מסרב,

וכשפרעה היה מסרב הוא היה מקבל מכות,

וכל העם שלו מקבלים מכות.

וזה היה מחריב את הגוף והורס את כל קיומה של מצרים.

אז מן הראוי שמשה יהיה שנואי ובזוי עליהם.

אלא שבגלל מסירותו

ונאמנותו של משה בקיום שליחותו

ומשימתו

שהשם יתברך הטיל עליו,

ואשר בגלל זה הוא סיכן את עמדתו וחינו בעיני מצרים, הרי כשהוא לקח את התפקיד הוא ידע שכולם ישנאו אותו,

מה גמל אותו השם

וייתן השם את חן העם בעיני מצרים.

בדיוק הפוך, נגד הטבע.

איך יכול להיות מי שמקבל מכות ממך,

מצדיק אותך,

אוהב אותך.

והרמב״ן אומר,

מה טעם וייתן השם את חן העם בעיני מצרים,

שלא היו אנשי מצרים שונאים על המכות,

הם לא היו שונאים את עם ישראל על המכות,

למה?

אבל היו מוסיפים בהם אהבה ונושאים חן בעיניהם לאמור,

אנחנו הרשעים,

גם עושים חמס,

וראוי שיכונן אתכם האלוקים.

וגם האיש משה,

שהיה מביא עליהם המכות,

גדול מאוד

בכל ארץ מצרים,

בעיני עבדי פרעה ובעיני ישראל.

וכל זה אחרי שאמרו לו, מי?

השוטרים,

ויראו שוטרי בני ישראל אותם ברע,

לאמור לא תגרעו מלבניכם דבר יום ביומו.

מאז שבא משה אל פרעה

וביקש לשחרר את העם,

פרעה הכביד את המלאכה על היהודים,

ושוטרי בני ישראל ראו שנהיה להם רע.

ואומרים להם עכשיו,

אתם לא תגרעו,

לא תפחתו מלבניכם הלבנים שאתם עושים

דבר יום ביומו.

ויפגעו את משה ואהרון, פגשו אותם,

ניצבים בקראתם, בצאתם מאת פרעה,

ויאמרו עליהם, ירא השם עליכם וישפוט

אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו,

לתת חרב בידם להורגנו.

אז היתה טענה על משה ואהרון.

ופתאום, מה אנחנו רואים?

שבסוף

משה ואהרון נתגדלו ונתייקרו בעיני כל ישראל.

מתי? כשראו שהוא נאמן

להשם יתברך

ונביא של הקדוש ברוך הוא.

הרי מבואר

שהחן

וההוקרה המיוחדת,

שגם השונאים נאלצים להרגיש לשלוחי השם,

זוהי מתנה מיוחדת שהקדוש ברוך הוא מעניק

לאלה שמוכנים לסכן את עצמם

ולהקריב את נפשם לקדושת שמו יתברך.

אז רואים שלא מפסידים מזה שאתה הולך עם הקדוש ברוך הוא יד ביד,

אפילו שאתה נראה קיצוני וזר מאחרים,

אבל כל זמן שאתה דבק באמת התורה הקדושה,

הקדוש ברוך הוא יחזיר לך מה שאתה חושב שתפסיד.

והנה רואים עוד דוגמה,

זה מה שנאמר לעיל על יוסף הצדיק,

שהאבן שלו זה אבן שוהם,

שיש בה את שם השם,

שהיא רומזת על החן.

כי מי כיוסף הצדיק,

שהשתקע בין הגויים ועמד בצדקו,

למרות זוהמת מצרים וקסמי אהבה גשמית ופיתויי טומאה

של אשת פוטיפר,

עמד בניסיונות,

הקריב את נפשו,

ובגלל זה הושלך לבור העשורים עשר שנים,

ולא זע ולא נע

מקדושת נפשו,

התגבר על יצרו

למרות כל גינוני החן והיופי שנתברך בהם, הוא היה יפה תואר

לאין שיעור,

ויתר וזלזל בחינו,

בחן הטבעי שהשם ברא אותו,

ולכן ברכו השם התברך,

ונעשה לסמל

של החן והיופי הרוחני שלא שלטה בו עין רעה.

אמרו חכמים זיכרונם לברכה,

שאשת פוטיפר הייתה מאיימת עליו בכמה מיני פחדים

כדי לפתותו.

הייתה אומרת לו, חותך את אני הפרנסה שלך,

והיה אומר לה, השם נותן לחם לרעבים.

אין בעיה,

את לא תתני פרנסה,

הקדוש ברוך הוא נותן לחם לרעבים.

היא הייתה אומרת לו,

כובלת אני אותך,

והיה אומר לה, השם מתיר עצורים.

הייתה אומרת לו, אני כופפת את קומתך,

והיה אומר לה, השם זוקף כפופים.

הייתה אומרת לו, אני אסמא את עיניך,

והיה אומר לה, השם פוקח עיוורים.

על כל איום שהיא איימה מצאה תחבולה להתחזק

ולא ליפול בפח.

מה היו תוצאות הגמול?

שלשלת ארוכה של חן וחסד,

כמו שכתוב בפסוק,

ביתן אדוני את חנו בבית הסוהר.

זאת אומרת, השם נתן לו חן שהוא מצא חן

בעיני כל באי בית הסוהר.

והאבן שהוקבעה בחושן המשפט

הייתה אבן השוהם, כי שם השם נקרא עליו תמיד.

מה הלימוד מהמאמר הזה שלמדנו עכשיו?

זה שהאדם המוסרי,

הנאחז לפעמים באיזה מאבק עקרוני בענייני מוסר ודעת וכדומה,

אומנם צריכו להתהלך בענווה ולכוון את יחסיו עם בני האדם שיהיו בנעימים,

אך מהשקפתו הברורה אל יזוז.

אין פשרה במקום שהתורה אומרת משהו.

תתנהג בענווה, מה שאתה יכול, דרך ארץ, הכל יפה.

אבל תעמוד בתוקף הדעת

על מה שההלכה מחייבת.

יוותר על כבודו,

יוותר על רכושו בשביל כבוד השם

בקידוש שמו,

ויאמין באמונה שלמה שהשם אשר לו הגדולה, הגבורה והתפארת,

ישלם לו וימציא לו כמידתו, מידה כנגד מידה שלא יפסיד,

ויעתרהו בענוות חן

וכל אויביו ומתנגדיו

ישלימו אתו.

ויש מעשה שמובא במשנה,

בעקביה בן מהללאל,

שהעיד ארבעה דברים, אומרת המשנה,

היפך ממה שאמרו חכמים, חלק עליהם.

אמרו לו, עקביה,

חזור בך בארבעה דברים שהיית אומר,

ונעשך אב בית-דין לישראל.

מה יותר טוב,

להיות עקרוני על ארבעה דברים או להיות אב בית-דין לישראל ולזכות את כל ישראל?

להוציא את משפטם לאור.

אמר להם,

מוטב לי להיקרא שותה כל ימי,

ולא לעשות שעה אחת רשע לפני המקום.

למה?

כי אני אשקר.

זו האמת לאמיתה שלי,

זו הבנתי,

ואין פה מה להתפשר.

זו דעתי,

ואני לא זז ממנה.

אמרו לו, חזור בך

בארבעה דברים שהיית אומר,

ונעשך אב בית-דין לישראל.

אמר להם, מוטב לי להיקרא שותה כל ימי,

ולא לעשות שעה אחת רשע לפני המקום.

שלא יהיו אומרים בשביל שררה חזר בו.

וככה נשאר עקביה בן מהללאל.

והמשנה אומרת שנידוהו,

ולא היה אכפת לו.

דבק באמת ולא זז ממנה.

עכשיו בואו נראה

כמה דוגמאות שיסבירו לנו דברים דומים.

בספר חסידים, בסימן מ״ו, כתוב

כל מעשיך יהיו לשם שמיים.

לא יהיה אדם הולך לאכול או לישון,

וכוונתו שיהיה בריא ושמן לעסוק בדברי העולם הזה

ולהיות רודף

אחרי הממון.

אלא יאמר,

עישן ואוכל

כדי שאוכל לעמוד ביראת בוראי.

אני אוכל ונח

שיהיה לי כוח לעבוד את הבורא

ולעסוק בתורתו ומצוותיו.

וכשהוא נוטל ידיו ומברך,

או כשמברך על הפירות,

או על המצוות השגורות בפי כל אדם,

יכוון לבו לברך לשם בוראו

אשר הפליא חסדו ונתן לו את הפירות או הלחם ליהנות בהם,

וציווהו את המצוות.

לא כמו מי שכאילו נפטר, יש איזה חוב להגיד איזה ברכה, אז הוא אומר את הברכה והופ,

בולע את המאכל.

או מי שנוטל ידיים וממהר לשולחן.

אלא צריך להתכוון

לברך לשם בוראו שהפליא חסדו ונתן לו את הפירות הלחם ליהנות מהם וציווהו על המצוות.

ולא יעשה כאדם העושה דבר כמנהג,

ומוציא דברים מפיו בלי הגיון הלב, בלי שום מחשבה.

ועל זה חרא אף השם בעמו,

ושלח לנו את עבדו ישעיה הנביא,

ואמר כך,

יען כי ניגש העם הזה בפיו ובשפתיו כיבדוני

ולבו רחק ממני.

באמת בפה אני שומע אותם, השתבח שמו לעד, ברוך הוא, ברוך שמו,

תודה להם.

מברכים ברכות,

הכול טוב ויפה, אני שומע.

בפיו ובשפתיו כיבדוני.

אבל כשאני מסתכל על הלב

אני רואה שלבו רחק ממני.

הלב בכלל מנותק מהפה.

ותהי יראתה מותי מצוות אנשים מלומדה.

זאת אומרת, יש להם יראה,

אבל זה כהרגל, מלומדה.

ככה רגילים לעשות.

יש טקסט שצריך להגיד, אומרים אותו ונגמר.

עומדים בתפילה,

מתנדנדים כמה שצריך וגומרים, הולכים הביתה.

אמר הקדוש-ברוך-הוא לישעיה,

ישעיה,

ראה מה עשה בניי,

כי אינו אלא לפנים.

הם רק עושים את זה כלפי חוץ.

ומחזיקים בי

כי האדם שמחזיק ונוהג מנהג אבותיו בידו.

באים בביתי ומתפללים לפני תפילות הקבועות כמנהג אבותם

בלא לב שלם.

הם מנקים את ידיהם ומברכים על נטילת ידי,

ובוצעים ברכת המוציא,

שותים ומברכים

כמו שהדבר שגור בפיהם.

אך בעת שהם מברכים, אינם מתכוונים לברכני.

לכן,

על כן חרא אפו בו

ונשבע בשמו הגדול

לאבד חוכמת חכמיו היודעים אותו ומברכים אותו כמנהג ולא בכוונה.

כמו שכתוב מייד,

לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא,

ועבדה חוכמת חכמיו

ובינת נבוניו תסתתר.

אז רואים שהקב'-הוא אומר שעל זה הוא יעניש עונש

גדול ביותר.

לפיכך הזהירו חכמים על הדבר ואמרו,

ועשה דברים לשם פועלם,

כי כל אשר ברא הקב'-ברוך-הוא בעולמו לכבודו בראו,

ואל תעשם עטרה להתעטר בו

בעשותך מצוות בפני הבריות, להתהלל בהם,

כי לא נגיע אל רצון בוראנו,

לפי שאנו עובדים למצוא חן בעיני בני אדם,

ויצא שכרנו לאשר נתכוונו לו חינם,

שלא נקבל שכר בכך.

למה? כי השכר שלך זה מה שקיבלת חן

בעיני העם,

אז תיקח מהם.

אבל מהקב'-ברוך-הוא לא תקבל,

ולא עוד,

אלא שהוא יפלי יפלה מכות

כנגד ההרגנים האלה.

על זה אמרו חכמים, זה כמו ציפור שמצייץ ואינו מבין מה מצייץ.

עוד דבר,

כל מי שעושה בסתר דברים

זוכה ליותר שכר.

היות שאנשים אוהבים לעשות לפנים, כמו שראינו,

אז צריך לדעת שמי שעושה בסתר זוכה ליותר שכר,

ולבסוף מתגלים ענייניו ומתעלה.

כתוב בפסוק בקהלת, סוף דבר הכל נשמע,

את האלוקים ירה ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.

התרגום הירושלמי אומר,

כל מה שנעשה בעולם הזה עתיד להתפרסם לכל בני אדם.

כל מעשה ומעשה שאנחנו עושים,

תדעו לכם,

את כל המעשים שלנו יראו לנו אחרי 120 שנה לפני

כל בני האדם.

אתם רואים איזה בושות.

תתחילו לחשוב.

אתם מצולמים ומוקלטים,

ואת הכול בכול, מכל כול, יראו לכם.

לא לבד.

לפני כל בני האדם.

מעשה באדם אחד

שמת לפני זמנו כמה שנים,

לאחר 12 חודש,

הרבה,

עבר זמן,

נתגלה בחלום לאחד מקרוביו.

שאל לו, איך אתה נוהג בעולם כשאתה שם?

אמר לו, בכל יום דנים אותי שלא הייתי מדקדק לברך ברכת המוציא וברכת הפירות

וברכת המזון בכוונת הלב.

הוא היה מברך.

אבל לא בכוונת הלב.

קורא הטקסט, מה שכתוב, וזהו.

ואומרים לי,

מה אמרו לו למעלה?

להנאתך נתכוונת,

לא לברך את הבורא.

זאת אומרת, אדם משמיע שם השם סתם.

אז הוא שאל אותו, החבר הזה, שהוא בא לו בחלום,

אמר לו, ולא, אין משפט לרשעים.

אלא 12 חודשים בלבד.

וכבר עברו עליך יותר מ-12, ועדיין דנין אותך.

אמר לו, אין דנין אותי פורענויות חזקים כמו ב-12 הראשונים.

עכשיו הורידו לי קצת את הטמפרטורות.

בספר חסידים, בסימן נג', כתוב,

בכל המעלות זוהי המשובחת,

הענווה.

וכן, הפסוק אומר,

והאיש משה ענו מאוד

מכל האדם אשר על פני האדמה.

אז מה זה אומר ענווה? שימו לב.

לא ילך אדם בקומה זקופה.

אתם יודעים שיש אנשים שהולכים

עם חזה מתוח וצוואר ככה למעלה,

כמו טווס.

אלא עוברים על איסור של הליכה.

השולחן ערוך אומר, אסור ללך בקומה זקופה.

למה? זה כדוחק רגלי השכינה,

וכאילו גוזל המקום ודוחק את רגליו.

הוא מראה שאין לו מורא.

אדם שיש לו יראה,

הוא לא הולך ככה, הוא מוריד, כופף את עצמו.

ולא ילך בעיניים רמות

מפני מורא שכינה אשר היא נוכח פניו.

וכך, למשל,

משומרי מלך,

בשר ודם,

או אחד ממשרתיו,

אינו מגביה עיניו

מפני מורא המלך,

או המשרת שהוא כנגדו.

ואנחנו עומדים לפני השכינה,

והוא תמיד לנוכח עינינו.

אז לא כל שכן שלא נגביה את עינינו,

אלא כך יהיה המנהג,

להשפיל כיסוי עיניו עד שלא יראה אבא כנגד גלגלי עיניו.

זאת אומרת, אדם לא ילך עם הראש למעלה,

אלא כתוב בהלכה שגובה העיניים יהיה כזה שכשהוא פושט את רגלו קדימה,

אז הוא רואה את רגלו.

זאת אומרת,

הוא לא צריך לכופף את ראשו לגמרי,

אבל בשעה שהוא הולך ישר,

כשהוא הולך והרגל עוברת קדימה,

הוא צריך שגובה העיניים שלו יוכלו להביט ברגל. זה נקרא שהוא לא הולך עם עיניים רמות או בקומה זקופה.

והענווה נותנת חן

ומורה

בזה שמשפיל אדם עיניו וקומתו.

ולא ילך בגילוי ראש

בלי כיפה חלילה,

מפני מורה, שכינה,

בעל כן יזכור תמיד בוראו כאילו נוכח פניו.

הרי גם חילונים שמגיעים ללוויה שמים כיפה,

או נכנסים לבית כנסת שמים כיפה.

אבל מה, הקדוש-ברוך-הוא נמצא רק בבית כנסת?

הוא נמצא בכל מקום,

מלוא כל ארץ כבודו.

אז איך אתה, אין לך יראה ממנו ואתה הולך גלוי ראש?

ולא עוד,

אלא בזה שאתה שם את הכיסוי ראש

אתה מראה

אני שייך למאמינים בשם יתברך,

אני מחילו של הקדוש ברוך הוא.

אתה לא מתבייש בזה שאתה מחילו של הקדוש ברוך הוא ואתה בן של הקדוש ברוך הוא.

בן של המלך צריך להתבייש, הוא בן של מלך.

אז הוא שם כיסוי ראש.

אבל יש בעיה.

למה אנשים לא יכולים לעמוד על מידת הענווה?

בגלל שהם לוקים במידת החנופה.

יש ארבע כיתות שאינן מקבלות פני שכינה.

הקדוש ברוך הוא לא מוכן לקבל אותן כשהן יגיעו למעלה.

כת חנפים,

כת שכרים,

כת מספרי לשון הרע,

וכת ליצנים.

אלה,

חבל על הזמן,

חנפים

נחלקים על שלוש כיתות.

הכת הראשונה

הן החנפים שמחניפים לבני-האדם כדי שימצאו חן בעיניהם.

הכול כן, כן, כן, בטח, בטח.

ככה, מחליקים את הכול,

ואינם מוכיחים אותם על מעשיהם הרעים,

אלא אומרים, בדין אתם עושים.

לא רק שהם לא מוכיחים, עוד מצדיקים אותם.

זה נקרא חנף.

וכתוב, לא יבוא לפניו חנף.

הכת השנייה, יותר מגונה מן הראשונה,

אלה שמחניפים לעלמים, אלה שהם חזקים

ולעשירים

ומשעבדים להם נפשם.

הכול בשבילם הם מוכנים להגיד, מה שהם יגידו, הם עושים, מה שזה הם רוצים, הכול בסדר.

למה?

לעלמים, כדי שיעשו ראש על הציבור.

כי הגיבור הזה יכול מחר לקבוע שהוא יהיה כאן, ויהיה כאן, ותהיה לו משרה כזאת, ותהיה לו תפקיד כזה.

ולעשירים,

הם משתדלים,

כדי שיגזלו ממונם ושיהנו ממנו.

ויסירו כסלם מהקדוש ברוך הוא, וישימו סברם ותוחלתם בבני אדם.

כי סבורים שממונם אינו כלה לעולם ולא יאבד מידם.

אז אם העשירים הם חנפים להם, כדי שיוכלו לגזול מהם ממון, ככה להוציא מהם בכל מיני דברים,

וייהנו מהם,

והם מסירים את ביטחונם מהקדוש ברוך הוא,

ושמים את ביטחונם בתוחלת,

בייחול שלהם בבני אדם, כאילו כספם לא יכלה לעולם

ולא יאבד מהם.

ובזה טועים בעליהם נאמר, ארור הגבר אשר יבטח באדם.

הכת השלישית יותר מגונה,

והם המחניפים בדת

ומראים עצמם שהם צדיקים,

ושוקדים על בתי כנסיות,

וכוונתם היא לעלות לגדולה,

כדי שיתמנו פרנסים על הציבור

ולסלק נפשם מן המס,

כי היו ימים שהיו פטורים מן המס,

ומראים החסידות על פניהם, אבל ליבם מלא תוך ומרמה.

עד כאן לשון השערי תשובה רבנו יונה.

אז יש מזויפים צבועים כאלה, חנפים, הם נקראים, כת שלישית יותר גרועה מהשתיים הקודמות, שהם מתחזים בכלל,

והם הכל עושים כמובן, וזה וזה וזה, ואתה רואה אותו, בן אדם שאתה יכול להגיד עליו צדיק,

אבל כל כוונתו זה רק כבוד ושררה,

ותוכו אבן ומרווה.

אלה גרועים ביותר.

את מי הקדוש ברוך הוא אוהב באמת?

את המוכיח

ואת המקבל תוך אחת.

מה השכר של המוכיח

ומה שכרו של המקבל תוכחת?

אמרו זיכרונם לברכה במסכת תמיד

על הפסוק במשלי, ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב.

אז כתוב פה, למוכיחים ינעם,

אלה שמוכיחים את בני האדם ינעם להם,

ועליהם,

על אלה שהם מקבלים את התוכחת, תבוא ברכתו.

תניא,

באבות כתוב,

ריבי אומר, איזוהי דרך ישרה שיעבור לו האדם,

אוהב את התוכחת.

מי זה האדם הזה שהוא חכם והוא ברר לו את הדרך הטובה ביותר בחייו?

זה שמוכן לקבל תוכחת,

מוכן ללמוד ולקבל מכל אחד תוכחת.

שכל זמן שאת תוכחת בעולם,

נחת רוח בעולם.

טובה וברכה באה לעולם,

ורע מסתלק מן העולם,

שנאמר, ולמוכיחים ינעם.

ויש אומרים, יחזיק באמונה יתרה,

שנאמר, עיניי בנאמני ארץ,

לשבת עמדי.

הקדוש-ברוך-הוא אומר, אני מסתכל באלה שהם נאמנים פה,

והם ישבו עמדי.

אמר רבי שמואל בר-נחמני,

אמר רבי יוחנן,

כל המוכיח את חברו לשם שמים זוכה לפלגו של הקדוש-ברוך-הוא.

זאת אומרת, זוכה למקומו

של הקדוש-ברוך-הוא,

שנאמר, מוכיח אדם

אחרי חן ימצא.

מי שמוכיח אדם אחרי הוא יהיה קרוב לקדוש-ברוך-הוא

וישב לצדו.

ולא עוד,

אלא שמושכים עליו חוט של חסד

שנאמר חן ימצא.

אז הקדוש-ברוך-הוא מושך חוט של חסד.

הרי לכאורה מי שמוכיח הוא בלתי נסבל.

מה אתה בא להגיד לי מה לעשות?

לכאורה לא הייתם צריכים לאהוב אותו.

הייתם צריכים לסלוד ולשנוא.

והקדוש-ברוך-הוא מבטיחו שחן ימצא.

ובאלה דברים רבה

אומר,

הקדוש-ברוך-הוא אמר למשה,

הואיל וקיבלו עליהם תוכחתך,

צריך אתה לברכן.

כשמקבלים ממך את התוכחת,

אתה צריך לברך אותם שקיבלו את התוכחת.

מניין שנאמר אדוני אלוהיכם הרבה אתכם.

ומניין שהמקבל תוכחת זוכה לברכה,

שכן שלמה מפרש,

ולמוך יחיא מנעם,

ועליהם

תבוא ברכתו.

אז רואים מפה

שלא מפסידים שהולכים בדרך השם

ועושים את רצון השם,

ואדרבה, הקדוש-ברוך-הוא מושך חן וחסד על האדם. ואתם יודעים מה?

אין מתנה יותר גדולה לאדם

מאשר חוט של חסד שמשוך עליו.

אתה יכול להיות לא חכם,

לא עשיר,

לא נחמד,

כלום.

אבל יש אנשים שיש להם חן,

והם שובים את ליבותיהם של האנשים.

אז מי שזוכה לקבל את זה מהקדוש-ברוך-הוא מתנה, ולענבים ייתן חן,

זו מתנה גדולה שאין כדוגמתה.

איך משיגים את זה?

ועם זה אפשר להשיג? מה שלא משיגים עם עושר

ועם יופי ועם כל שאר הדברים שאדם חושב שאתם הוא יסתדר,

לא משיגים כמו בן-אדם שיש לו חן.

תראו לפעמים יש תור,

ובא בן-אדם ככה, והוא משחק אותה,

אחד שיש לו כסף ואפשרויות ופה ושם,

ואומרים לו, אדוני, אדוני, תעמוד בתור.

תעמוד בתור.

ופתאום רואים איזה אחד נחמד כזה עובר שם, ואומר, בוא בוא,

בוא, כנס לפה, כנס אתה, בוא לכאן.

מה, מה יש לו זה?

שום דבר, יש לו חן.

הוא מצא חן פשוט בעיני זה שעומד שמה, ואותו הכניס את ההוא, אמר לו, תעמוד.

חן

זה מתנה גדולה.

יש דרך להשיג את זה.

אבן השוהם,

בחושן,

סגולתה חן.

מה עושים?

ענווה.

לעבוד על מידת הענווה.

מזוכים.

לא קל,

אבל משתלם.

עד כאן הפתיחה.

למי שיש שאלות, בבקשה.

אני מאמין, ואין בינה שאלה מה, כן, מי? שאלות. בהתחלה שאלות. למי שיש שאלות? בביאת המשיח אני מאמין. הנה, שאלה בסוף.

שלום, הרב. שלום וברכה. יש לי שני שאלות.

שתי.

שתי.

כתוב שאם בן אדם רוצה לדעת מה התיקון שלו בעולם הזה, הסתכל במה הוא הכי מתקשה, נכון?

מה הסתכל?

במה הוא הכי מתקשה.

כן.

עכשיו הוא יכול לתקן אותו דבר אם זה הכי קשה לו.

התאמץ מאוד.

יש הרבה דברים קשים,

מתאמצים. גם בצבא קשה,

מתאמצים.

גם בעבודה קשה,

מתאמצים.

גם לקום בבוקר קשה, מתאמצים.

יש גם הרבה חובות קשה מאוד, מתאמצים.

שאלה שנייה.

כשבן אדם נמצא בתקופה לא כל כך טובה,

כמו לדוגמה הנושא הזה של הגשמים, שלא יורד אצלו גשמים,

והוא לוקח על עצמו תשובה, כמו שאתה אומר,

שעתיים בתענית דיבור,

קבלות וזה.

האם כל הדברים האלה יעזרו בסוף

וזה או שהקדוש-ברוך-הוא לא רוצה ויש איזשהו תאריך כמו שיוסף הצדיק

יצא אחרי 12 שנה מהבור וזכה?

אין

שום דבר שהולך לחינם ולריק.

אין שום מאמץ,

מיליגרם של מאמץ, שיהודי או יהודייה עושים,

והוא הולך לריק.

לא תמיד הפעולות שאנחנו עושים

הן פועלות מיידית

בגלל חשבונות כאלה ואחרים שהם אצל הקדוש-ברוך-הוא.

אצל צדיקים גמורים-גמורים,

שבאמת עם ישראל תלוי בהם,

אז במקומות מסוימים, שזה בשביל כלל ישראל,

אז אפשר שהם יפעלו בן רגע,

כמו שמובא הרבה פעמים בגמרא,

שרק הוא חלץ את מנעלו וכבר ירדו גשמים.

אבל אנחנו לא בעלי מדרגות כאלה.

אבל כל פעולה שלנו מצטרפת,

וגם אם זה נדחה,

אז אתה יודע,

הקדוש-ברוך-הוא לפני 15 שנה, בערך 16 שנה,

כשהיה ייבוש והגענו לקו האדום התחתון,

אז בשבועיים הוא מילא את כל הכנרת עד הכביש,

וכבר פתחו כמה סכרים לפני שיש שיטפונות.

אז שבועיים לקח לקדוש ברוך הוא למלא, והוא יכול לעשות את זה גם יותר מהר.

אבל שום דבר לא הולך בחינם.

אז קודם כל יש לנו פסוק מפורש, קווה אל השם,

חזק ויאמץ ליבך וקווה אל השם.

פירושו התחלת עם קיווי לשם,

אחר כך אתה רואה זה עדיין לא הולך, אז חזק ויאמץ ליבך אל תתייאש,

ותמשיך, קווה אל השם, אל תפחד,

זה יגיע.

ברחמיו ובכל מעשיו הקדוש-ברוך-הוא לא נשאר חייו.

אף פעם לא.

הוא היה רוצה לתת לנו גשם יותר מהר ממה שאנחנו רוצים.

רק הבעיה היא שאנחנו לא מבינים כנראה מה הוא רוצה.

וכשלא מבינים מה הוא רוצה, הוא דוחק אותנו להבין.

ואם אנחנו כבר מדברים בזה, אז תסתכל מה קורה מסביבנו כרגע,

איך טבעת החנק

הולכת ומתהדקת,

ואנחנו לא יודעים מה ילד יום.

אתה רואה שממשלים נופלים כמו גרעינים.

אז אתה רואה שתמורות יכולות להיות תוך ימים או שבועות.

תמורות

שלא היו 30 שנה,

בשבוע-שבועיים גומרות סיפור.

תודה.

אפשר לקבל ברכה לשעתיים ותעני דיבור?

תצליח, ובגדול.

אמן ואמן.

אמן. תודה, הרב.

כן.

הנה שאלה באמצע.

שלום, כבוד הרב.

שלום.

יש לי שתי שאלות אליך.

דבר ראשון, בקטע שדיברת מקודם על כיפה לגבר

שחווה כיפה,

אני שמעתי שגבר חייב

בכיסוי ראש, בכיפה,

רק לברכות ולתפילות.

ממי שמעת?

רבנים.

מתחכים, כמובן, לדעות ביניהם, אבל שמעתי שיש רבנים שאומרים שגבר צריך,

ובמיוחד אני, שאני לומד בבית-ספר חילוני,

רצוי שאני לא אלך עם כיסוי ראש כדי לא למשוך עיניים של אנשים.

בדיוק הפוך. אתה צריך ללכת עם כיסוי ראש ולקדש עם שמים ברבים,

וזו הלכה בסימן ב' הלכה זן בשולחן ערוץ,

לא ילך ארבע עמות בגילוי הראש,

ואתה מקיים מצווה של קידוש השם,

ואתה לא דוחק רגלי השכינה, ואתה מראה שיש עליך יראת שמים, ואתה לא הולך בחוקות הגויים,

ויש בזה מעלות נפלאות, ותקבל על זה שכר גדול.

ושאלה שנייה בקשר של כיבוד אב ואם שההורים חילונים.

ההורים שלי בחור בדרך שלהם חילונים, ואני מכבד אותם, שיחיו ושיזכו,

ושיהיה שיבה טובה ושיחיו.

אני לא רוצה איכשהו להכניס בהם,

אמור שאני רוצה בדרך הטובה, אבל אני לא רוצה שיהיו מריבות בינינו בקטע הזה, שאני התחלתי עכשיו תהליכי התחזקות.

לא צריך לריב, ואתה צריך לכבד את ההורים, ואין שום בעיה עם זה.

תן להם אנציקלופדיה שלי, אולי הם יסתכלו.

תן להם אחרים, אם הם ירצו.

העיקר, לאט-לאט.

אתה אל תדחף ואל תורע להם את הדרך כל כך מהר.

למה? כי הם יגידו, מה זה? אתה גדלת אצלנו, עכשיו אתה באת לחנך אותנו?

יהיה להם קשה.

אבל אם אתה תעשה את כל מה שאתה עושה בחוכמה, בתבונה,

בהארת פנים, בשמחה,

בירוש אתה שמח ושלם בזה,

אני מאמין שיהיה לך קל להמשיך איתם.

תודה רבה, כבוד הרב. תהיה בריא.

שאלה נוספת.

הנה הגברת שם, מצד שמאל.

לי דווקא יש ערורי שאלה בגלל המתחזים,

סליחה, כשאני מדבר.

יש שתי בנות עם חזות מאוד מאוד דתית.

מה שנכנס הביתה או לפה בדת העדה החרדית, מה שיוצא מהפה לא ממש.

אני מדברת על השפלות,

קבלת לשון הרע.

אני מדברת בתוך קהילה של דתיים,

ולי זה כמעט גרם לחזור בשאלה,

אז אני אשמח מאוד לשמוע אולי איזו עצה איך להתמודד עם זה.

חוץ מלקבל רצון השם באהבה זה מאוד קשה.

קודם כל,

שתי בנות לא יכולות להוריד

מהדת וגם לא חמישים בנות וגם לא חמשת אלפים וגם לא כל הבנות.

גם הבנים לא.

אבל סתם ככה לפני שהאדם אומר, אני חוזר בשאלה,

אז כאילו הוא עובר לצד החילוני, ומה הוא ימצא שם?

אנשים ממש שאומרים רק דברי תורה כל היום,

ואוכלים רק דברים לא כשרים.

הם גם אוכלים לא כשר,

ואוכלים נבלות וטרפות,

וגם מדברים, לא רק שמדברים לשון הרע, גם מקללים ומדברים מילות תועבה שהאוזן לא יכולה לסבול.

אז שמה להיות.

אז איך מתמודדים עם התגוב? רגע, רגע, רגע. זה לא אלטרנטיבה בכלל,

וזה לא איום אפילו שהאדם מאיים על עצמו.

עכשיו,

בכל חברה יש אנשים טובים ולא טובים.

כמובן, טובים ולא טובים, אני מדבר בעיני החברה,

אבל טובים ולא טובים באמת זה על פי התורה,

ועל פי התורה, אלה שציינת, הן לא טובות,

כי לא החוכמה להקפיד רק מה אוכלים, גם מה מוציאים,

כמו שאת אומרת, זה נכון.

אבל מה זה קשור אלייך?

שיהיו אפילו אמא שלך ואחותך ובתך. מה זה משנה מי?

מה זה קשור?

רבקה אמנו גדלה אצל לבן ובדואל,

והיא היתה כשושנה בין החוחים.

את ראית שושנה?

סביבה מלא קוצים,

והיא שושנה בולטת מעל כולם,

וכולם קוטפים רק בגלל השושנה, לא בגלל הקוצים.

נו, אז מה יש?

אז אדרבה,

אם יש כאלה מסביבך שהם לא, תתבלטי את,

תביא את הדוגמה.

זאת אומרת, את לא צריכה להתייאש מזה שיש אנשים שהם צבועים. הרי דיברנו קודם על כאלה חנפים שאפילו הולכים לבתי-כנסיות ומראים את הכול, ותוך-תוכם הם רק מחפשים שררה וכבוד.

מה הבעיה? זה מימות עולם ככה.

זה לא חדש.

אז לכן אל תתפעלי מהם,

וזה לא משנה מי הם,

תתגברי על הכול, כמו שאני.

אני גדלתי בחברה חילונית

לגמרי בבית-ספר חילוני,

בשכונה חילונית, בעיר חילונית,

בתל-אביב,

ברחוב בן-יהודה.

כמעט לא היו דתיים בסביבה,

ואם היו, לא הכרנו אותם.

נו, זה הפריע לי? את חושבת לחזור בתשובה? לא.

ראיתי את הספרים,

קראתי אותם, הבנתי, ערכתי את מה שכתוב והתחלתי לזוז קדימה, והפוך,

גררתי אתי את האחרים.

מה הבעיה?

אם האמת שלך היא פנימית, היא לא תלויה בסובבים.

תחשבי שהיית גרה עכשיו בברוקלין.

היית גרה שם, היו גויים מסביבך.

נו, אז מה אז היית אומרת? אבל הגויים האלה, הנה הם אוכלים מה שהם רוצים, הולכים לאן שרוצים,

עושים מה שהם רוצים וכו' וכו'.

למה אני צריכה להיות מוגבלת?

את לא מוגבלת,

את מלכה.

מלכה יכולה להסתובב ברחוב כמו שמסתובבות כל הנשים?

מלכה זה משהו אחר, יש לה מגבלות, אבל זו מעלתה.

מלכים יוצאים להסתובב ברחוב סתם ככה?

לא.

אז זכינו להיות בני מלכים, בניו של הקדוש-ברוך-הוא,

ואנחנו צריכים להיות דוגמה ומודל.

אז יש כאלה שהם לא כאלה, מה נעשה?

תקני אותם כמה שאפשר,

בדרך נאותה.

ירצו, ירצו, לא ירצו, הפסידו.

אבל את,

אל תעזבי את מקומך.

אתה את מקומך, אל תנח.

הבנת?

תהיי בריאה.

כן, שאלה נוספת.

שם לקראת הסוף.

תעמוד בבקשה.

כן, שלום, חמוד.

נו, תן לו לדבר.

אתה יכול לברך את אחותי מוריה שתהיה בריאה, וגל מנחם בברוזליה.

תגיד ברור, מוריה בת רביד תזכה לרפואה שלמה מהירה.

וגל בן רוזליה.

גד בן רוזה?

גל בן רוזליה.

גל בן רוזליה יזכה לרפואה שלמה מהירה.

אמן.

כן, מי רצה שמה, הרים את היד בסוף.

הנה שמה, באמצע.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

קודם כל רציתי ברכה לבת שלי, שהייתה בבית-חולים

ואובחנה במחלה כרונית.

מה השמעה? יובל.

שם של בת?

כן. להחליף מהר.

זה שם.

זה לא שם.

אפילו שהתכוונתם על יובל ישלח שורשיו.

צריך שם של בת מהצדיקות שיש לנו בעם ישראל.

השמות המודרניים האלה זה בעיה.

הרב קנייבסקי יצעק עליך.

אבל בינתיים נברך אותה כך.

אתה רוצה שאני אתן לה שם?

אתה מפחד מהאישה?

כן.

אפשר שם בנוסף כאילו?

אני יודע מה זה יובל, בחייאת יובל.

מה זה יובל?

זה כמו להגיד לגו.

שרה זה שם יפה.

אולי לא מודולרי,

אבל שרה אמנו, אתה אומר שזה שרה? אתה יודע מה מכיל השם הזה שרה?

שרה היא הייתה שרה. בהתחלה היא הייתה שרה היא רק שרה של אברהם, אחר כך היא הייתה שרה על כל המדינות.

אם מתאכלים מזה, אז אין לי בעיה. Thank you very much.

אז אנחנו נברך את

שרה בת מירב.

מירב. רפואה שלמה מהרה.

אמן.

תהיה בריא.

שמה הבחור רוצה לשאול.

אדוני רב, אני ועוד שני חברים פה רוצים ציציות אם אפשר.

בבקשה, בשמחה, עלונה.

איי, איי, איי, איי, איי, איי.

כל יום בכל מצב ניתן לראות צהר,

עם רג ניסקמת העיניים,

איפה דרכי העל גורס מתמיס סיפור. ברוך אתה, אדוני,

יום בכל ויפוק. ברוך אתה, אדוני, נכון. הנסר יתאמרנו. שהחיינו והגיענו לזמן הזה.

עולם, שהחיינו והגיענו לזמן הזה.

שאלה.

למה החלטתם עכשיו לקבל עליכם עול מצוות?

לא יודע.

אתה יודע למה קיבלת?

זה מה ששמעת אדם. תן לו.

אנחנו כבר מקשיבים לך הרבה זמן,

ועכשיו החלטנו.

אתם רואים באינטרנט?

כן.

כל הערב?

כן.

כמה חבר'ה רואים?

עוד אחד.

איפה עוד אחד?

למה הוא לא בא?

מסתתף.

בוא, חמוד, בוא, בוא.

בוא, בוא, מתוק. בוא, בוא.

ויעריצו מלאכים בכל מ... רגע,

אל תיפרד אף פעם מהחבילה.

אתם חבורה קדושה ביחד, אז כדאי להיות ביחד.

אתה יודע, הרי שלקיש חזר בתשובה והחבר'ה שלו לא. אחר כך הוא הגיע למעלה.

הוא הלך לגן העדן והם הלכו לכיוון אחר.

חבל, שלושת החבר'ה ילכו למקום טוב, ואתה איפה?

מה השם שלו?

נוריאל. נוריאל. יא חביבי, איזה שם.

נוריאל.

אתה בא?

שם חבר הכנסת דוד.

בכל מקום בניך שמחמש אבחים,

ובחבימון שמחה יעריצו מלאכים.

בכל מקום בניך שמחמש אבחים,

ובחבימון שמחה יעריצו מלאכים.

שאלה נוספת.

שאלה או ברכה?

שאלות עכשיו, אחר כך ברכות.

אחר כך.

קודם שאלות.

עוזבים עור שמחה יעריצו. שאלה למי?

תן לה לשאלה.

בכל מקום בניך שמחמש אבחים.

כן.

שלום, כבוד הרב.

שלום.

הסיפור שלי הוא ככה.

בחודש השביעי אתה נתת הרצאה גם כן בקריות,

ואני נוכחתי בהרצאה.

ואז המצב שלי היה כזה שלא ראיתי כל כך טוב.

שאלתי אותך, ואתה אמרת לי מה לעשות.

אמרת שאני אשמע שעתיים ביום דברי תורה במשך שלושה חודשים,

והראייה תשתפר.

וזה נכון, השתפרה מאוד.

עכשיו, לצערי הרב,

חלה קצת הידרדרות.

אני הייתי רוצה עוד לשמוע ממך משהו, מה אפשר לעשות,

כדי לשתף. תגידי לי קודם כול, בהתחלה,

כשהראייה לא הייתה טובה ובאת להרצאה,

מה היה המצב המוגדר על-פי הרופאים?

מה זה מה היה המצב?

מה היה המצב? חוסר ראייה גמור?

לא כל כך גמור, אפשר להגיד אפילו גמור,

אבל השתפר לטובה מאוד מאוד במשך איזה מחודש שביעי.

גמרתי את השלושה חודשים, מה שאמרת, והמצב מאוד מאוד השתפר.

אבל עכשיו, לפני כמה שבועות,

תחילה קצת, נחלשה קצת הראייה.

צריכים להמשיך בתורה הקדושה לשמוע,

והמאור שבה מחזיר למוטב.

כן.

תמשיכי ללמוד ולשמוע שעתיים תורה כל יום,

שבעזרת השם יתברך תשתפר הראייה לטובה.

אמן.

השאלה היא, לכמה זמן?

כל הזמן.

כל הזמן, כל הזמן, שעתיים ביום?

יש לך 24 שעות.

מה יותר טוב לא לראות 24 שעות, חס וחלילה. או שעתיים לשמוע ולראות.

לא, בבנתי. אם היו אומרים לך לעשות תרגילים שעתיים,

רק עם העיניים,

נסתכל באלכסון, נסתכל לשם, נסתכל לפה, נסתכל לשם.

שעתיים תרגילים במרפאה.

היית עושה או לא עושה? בטח עושה.

פה אומרים לך, אל תעשי כלום, תשבי, תשמעי, ותהיי חכמה גם.

תקבלי שכר של תורה.

תודה.

אני יכולה לקבל קצת דיסקים שלך? אי-אפשר. בשמחה רבה. מה זה? גם אז נתת לי הרבה.

אני אביא לך תמיד.

מה זה?

אני רוצה שתראי טוב ותשמעי מצוין.

תודה.

תודה רבה. תבינה.

תבינה.

כן,

יש לנו פה יהודי במחקר.

תודה רבה. תודה רבה. תהיי בריאה.

תודה רבה.

תודה רבה. אדוני היושב-ראש. שלום, קוראים לי

מעיין ופשוט רציתי לדעת אם זה שם טוב לגבר או, איזה מעיין. אתה עם היובל, יכולים ביחד לפתוח.

אתם צריכים חורשה.

אתה אומר שזה לא שם טוב, כאילו, לא, לא.

למה למשל, כאילו, אפשר לומר? איזה שם? כן. בא לי על דניאל בשבילך.

תודה רבה.

יהיה בריאה.

כן,

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

שאלה אליך.

נאמר שבן-אדם מרגיש

חצוי ברגשותיו ודעותיו,

או בכל מיני דברים שסובבים את זה סביבו,

איך אפשר בעצם להגיע לנקודה שבה אתה מרגיש פשוט הכי שלם שיש?

לא משנה מה.

אתה חצוי בטחות, אתה צריך פשוט להרגיש עליהם.

איך עד איך למצוא את זה? אם אדם

לא לומד תורה,

אז הבלבולים תמיד יהיו

סביבו ומסביבו.

אבל אם אין לו דעת תורה כרגע של עצמו,

יכול להסתמך על דעת תורה של חכמים.

הולך אצל חכם

ואומר לו את ספקותיו

או את שאלותיו,

והוא יגיד לו, מה לעשות?

כמו שאדם לא חש טוב בבריאות, הולך אצל הרופא.

אדם שיש לו בעיה בדעות,

הולך אצל חכם.

תודה רבה, כבוד הרב.

תהיה בריא.

כן, הנה הבחורה שם לסוף.

רציתי לשאול, דיברת קודם על הרצון שבאמת בלב והכוונה, לעשות דברים מתוך כוונה כמו לברך.

גם בהמשך לשאלה שלו ולשאלה שלה אם הבריאות לקויה או יש איזה בלבול, אז אתה ממליץ לקרוא בתורה.

אני לא כל כך הבנתי איך זה מסתדר עם הכוונה הטהורה של להתפלל מתוך כוונה.

זאת אומרת, אם יש בזה איזה אינטרס, כמו להיות בריא יותר או להיות צלול יותר בדעת.

התורה היא רפאות

לכל האיברים.

עצם זה שעוסקים בתורה,

התורה היא עץ חיים למחזיקים בה.

היא מקור החיות של העולמות כולם ושלנו בכלל.

ברגע שאדם

שומע את התורה הקדושה

ואת לימוד התורה הקדושה,

זה משפיע על כל איבריו לטובה.

הוא גם מייצר זכויות רבות מעצם זה שהוא שומע תורה.

וכל אות של תורה ששומעים או שלומדים,

זה שקול כנגד תרי״ג מצוות.

אז מייצרים כמויות אדירות של מיליונים וביליונים של זכויות

בכל שעה שלומדים.

אז אין יותר חשוב מאשר...

אדם ייצור זכויות

בשביל לשנות את מצבו.

אז אם מצבו הגשמי לא טוב,

זה תמיד ביטוי של מצבו הרוחני.

ממילא אם הוא מחזק את הרוחניות,

הוא מתחזק גם בגשמיות.

תודה רבה.

תהיי בריאה.

כן, שם הבחור שלי לפני הסוף.

איך מסבירים את זה על-פי היהדות?

איך מסבירים על-פי היהדות שגבר נולד עם ברית מילה?

מה פירוש? מהול.

מה יש להסביר?

זה בדרך כלל, כמו שכתוב בספרים, נשמות גבוהות. דהיינו שיש להן פוטנציאל גדול.

אבל צריך להקיז לו דם.

אוקיי, תודה.

אתה נולדת כך?

לא, אני.

השכן?

דוד של שכן, כן. דוד של שכן. טוב, גם טוב.

אבל גם מי שלא נולד מהול, אחרי שעשו לו ברית מילה הוא מהול.

אז אתה יכול להתקדם.

אוקיי, תודה.

אתה רוצה ציצית אולי?

יש.

יפה, אז צריך.

קדימה, שאלה נוספת פה, יש צורה שנייה.

משקיעותיו אינם זוכות עימם.

ערב טוב.

ערב טוב.

יש שני תופעות שאנחנו רואים פה מסביבנו. אחת,

שכל מיני פוליטיקאים,

מי שמועמד להיות פוליטיקאי או איזה נשיא או רמטכ״ל או אלוף במשטרה,

פתאום מתגלה כל השחיתות ויוצאת החוצה.

מצד שני,

אנחנו רואים מה שהרב הזכיר לגבי מדינות מצרים,

תוניס, לבנון, מה שקורה מסביב.

איך הדברים האלה מתחברים יחד לכל העניין של מה שקורה מסביבנו לגבי העתיד והתוכניות של הקדוש-ברוך-הוא.

נשאלתי את הרב, הוא אמר שיש מושג שהרב,

הנביא ירמיה, אומר,

וסכסכתי מצרים עם מצרים.

אז הוא אומר שזה קשור למה שעתיד לקרות.

הערב יכול להסביר בעניין.

תראה,

בזה שיש שחיתות,

גם עצם הפרסום על גלנט

זה שחיתות,

כי כמעט ואין מושחת אחד במדינה.

אז ממילא גם לפרסם את זה זה שחיתות,

רק כשרוצים להוריד מישהו, משאירים לו את הקופה לרגע האחרון.

ראית איך שהחליטו שגנץ נבחר?

הוציאו לו גם כן שלוש קופות כאלה.

רק, אלה שהחליטו שמישהו בסוף צריך להיות, אז ויתרו לו על הקופה. מרפסת זה לא כמו שההוא לקח קצת יותר, אתה מבין?

וזה גם, הוא סידר את זה כבר, והוא שילם, והוא החזיר, וכל מיני דברים וכו'.

כשרוצה הממסד למרוח, הוא מורח. כשהוא רוצה לתפוס, תופס.

מה שהוא רוצה, הוא עושה.

אז זה קיים בכל מקום.

גם מובארק, הוא לא צדיק.

יש אומרים שיש לו הון אישי של מיליארדים, עשרות מיליארדים,

שהוא הבריע, הכין,

תפר, עשה עסקאות על חשבון הנשיאות וכו' וכו'. אבל זה לא רק הוא.

ככה זה השחיתות, היא נמצאת בכל מקום.

עכשיו, אם מחפשים אנשים שלמים,

צריך לחפש, כמו הרב קנייבסקי,

אתה מבין?

אנשים כאלה ששוקדים על התורה כל ימיהם ולא רואים שטר של כסף, לא יודעים בכלל מה זה.

הרב אלישיב,

הרב שטיינמן, אתה רואה גדולי עולם

שיושבים בכל עיסוקם זה רק תורה ולרבים ובחינם,

וזהו.

האנשים האלה לא יודעים מה זה שחיתות.

הם יודעים רק להסביר לך, אבל מה זה לא עבר אצלם כלום.

אדם שהוא באמת רוצה לקיים תורה ומצוות,

הוא לא חסר שום דבר, כי התורה כל כך מרבה,

כל כך משביעה,

כל כך נותנת

ומשפיעה שאתה לא זקוק לשום דבר. אם מישהו זקוק לעוד משהו,

סימן שהוא עוד לא הגיע לתורה.

התורה

זה הדבר הכי מתוק שיש,

הכי יקר שיש.

יקרי מפנינים וכל חפצים לא ישבו בה.

טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף.

מתוקה מדבש ונופת צופים.

אין יותר טוב מהתורה,

אבל מי שזוכה ללמוד אותה בשביל לקיימה,

לא ידיעות, ללמוד קצת בשביל לדעת.

עכשיו, מה שסובב אותנו, תראה, יש שתי טבעות חנק כרגע שמתהדקות.

אחת פנימית,

שהגזירות על הכוללים בישיבות

הולכת ומתהדקות יותר ויותר,

עד שעושים מעשים כמו שעשו בזמן הגלות ליהודים,

להצר צעדיהם שלא יעסקו בתורה.

אז קודם כול רוצים שיצאו לצבא,

ודבר שני, לא רוצים שילמדו,

ואומרים שיונקים את שד המדינה,

ורוצים לבטל את הלימודים בכל מיני תכסיסים כאלה ואחרים.

ועכשיו אומרים, אם יתפסו כאלה מוסדות שיש בהם שקר,

אז יסגרו מייד את כל לילות הישיבה.

הרי יש גם בלופים ושקרים במוסדות חינוך

חילוניים

וגם באוניברסיטאות, כמו שהתברר, ששם מגיעים מיליונים, מיליונים, מיליונים,

ולא נודע בדיוק לאן כל כסף הולך,

ואין ביקורת על כל הדברים.

נו,

אז למה שמה לא סוגרים אם תופסים מישהו ששיקר או זייף או לא הגיע היום בדיוק?

למה לא עושים את זה?

כי אין עניין שיהיה כזה דבר,

אבל יש עניין לסגור ישיבות וכוללים.

אז לכן הגזירה הזאת חונקת וחונקת, ואני אספר לכם על זה תיכף משהו.

ומבחוץ הטבעת הולכת ומתהדקת, מעבר לסכנות שכבר קיימות,

ושהחומר נפיץ, כל רגע יכול להתרחש משהו,

והצבא מוכן לחזיתות שהוא חשב שמספיק הוא מוכן,

פתאום נפתחת לו חזית בסדר גודל

שהצבא שלנו בכלל שכח שיש דבר כזה מדבר.

עכשיו צריך להכין אוגדות ואולי גיס

בשביל שאפשר יהיה להכין את הצבא במידה שיעלה שם שלטון עוין,

או כמו שמדברים שם כבר כמה,

שכיוון שהחוקה התבטלה אז גם ההסכמים של קמפ-דייוויד מתבטלים וכו',

ולך תדע לאן זה ייגרם.

מכל מקום זה שוב פעם

עוד הידוק

בשביל שנראה מבית ומחוץ.

אז רודפים אחרי בני הישיבות והכול,

אז יש תמיד לחץ גם מבחוץ.

איך שמתייחסים לבנים של הקדוש-ברוך-הוא,

ככה אומות העולם מתייחסות אלינו.

מי שיסתכל לאורך כל ההיסטוריה שלנו פה

יראה שתמיד כשיצאו גזירות על לומדי התורה,

באו גזירות מבחוץ על עם ישראל.

עכשיו אני רוצה ללמד אתכם דבר חשוב שתדעו.

הגמרא אומרת,

מהי אפיקורוס?

מי זה אפיקורוס?

אפיקורוס מי זה?

אפיקורוס זה מי שאומר,

מאי אהנו רבנן?

לדידהו קרעי, לדידהו תני.

מה זה אפיקורוס?

אפיקורוס זה כופר, כמו שאנחנו יודעים.

מה זה?

מישהו אומר, מה מועילים לנו החכמים?

הם קוראים לעצמם, הם שונים לעצמם.

מה לי ולזה? מה אכפת לי אם משהו קורה ומשהו לא קורה?

את הטענה הזאת הוא לא אומר על אלה שלומדים

מדעים על הג'וקים,

על הנמלים,

על היתושים.

כל אלה שלומדים מחקרים כאלה ואחרים. אני לא אומר.

ג'וקים זה חשוב לדעת,

אבל ללמוד תורה,

העם היהודי לא חייבים.

מי שאומר מה מועילים החכמים זה אפיקורוס,

וחכמים זיכרונם לברכה אמרו שאין לו חלק לעולם הבא.

זאת אומרת, הוא יכול לקיים תורה ומצוות ולא יהיה לו חלק לעולם הבא.

וזה מדהים

איך חכמים זיכרונם לברכה אומרים כזה דבר,

בשעה שרוצח את הנפש,

יש לו חלק לעולם הבא.

הוא יקבל עונש,

אבל יהיה לו חלק לעולם הבא.

סופו שהוא יהיה בעולם הבא.

אז התורה שאמרה את דינו של הרוצח לא אמרה שאין לו חלק לעולם הבא, וחכמים אומרים שאין לו חלק לעולם הבא.

שואל החפץ חיים את השאלה הזאת.

והוא מסביר.

הוא אומר,

כל עמל אדם לפיהו, זה פסוק,

כל עמל אדם לפיהו.

אז הוא אומר, הלוואי שעמל פיו, ככה אומר הגאון מבינה,

הלוואי שהעמל של האדם בתורה ובמצוות יספיק למה שהוא אוכל בפיהו.

אכלתם היום שתי ארוחות לפחות.

על זה שאכלתם, שיכולתם בכלל לבלוע, שטעמתם,

שהיה לכם מה לאכול,

הלוואי שהמצוות שעשיתם,

כן,

התפללתם ולמדתם ועשיתם כמה מצוות,

הלוואי שזה יספיק

בשביל מה שאכלתם בפיכם.

אז לפי זה שואל החפץ חיים,

אם ככה, אם אדם, כל השכר של המצוות שלו והתורה שהוא לומד,

הולך רק בשביל זה שיש לו את הזכות והאפשרות לאכול,

מה נשאר לו לחיי העולם הבא?

במה הוא יקנה העולם הבא?

אז הוא אומר, הגמרא אומרת ומגלה שבכל יום הייתה יוצאת בת קול ואומרת,

כל העולם ניזון בשביל חנינא בני,

בחנינא בני די לו בקו חרובים מערב שבת

עד ערב שבת.

הגמרא מגלה לנו שיש דבר כזה שנקרא צדיק יסוד עולם.

מה זה צדיק יסוד עולם?

כל העולם עומד עליו.

כמו שלבניין הזה יש יסוד,

מי מעמיד את הבניין הגבוה?

היסודות.

מי מעמיד את העולם?

יש אחד שקוראים לו צדיק יסוד עולם.

ויש לו צדיקים, 36 צדיקים,

והצדיקים האחרים בכלל.

אז אומרת הבת-קול שכל העולם ניזון,

אוכל מזון ניזון,

בזכות מי?

בזכות חנינא בני.

חנינא בני היה צדיק.

חנינא בן דוסא, הוא היה צדיק גדול.

אז כתוב שכל העולם ניזון בשביל חנינא בני.

אומר הזוהר הקדוש, מה זה בשביל חנינא בני?

יש שביל.

משורש הנשמה של הצדיק עד למטה,

בשביל הזה יורד כל המזון של כל העולם. זאת אומרת, בזכותו יורד כל המזון לכל העולם כולו.

כל העולם ניזון

בשביל חנינא בני.

וחנינא בני,

די לו בקו חרובים מערב שבת לערב שבת.

הוא היה אוכל מזון של בהמות.

חרובים זה מאכל בהמות.

הוא היה מסתפק במועט והיה עני מרוד,

אבל היה צדיק יסוד עולם.

אנחנו,

שאנחנו מאמינים בתורה,

בגמרא,

ואנחנו יודעים שכל דבריהם אמת לאמיתה,

אז אנחנו מאמינים שאנחנו ניזונים בזכות הצדיקים.

ממילא אם אנחנו מאמינים שאנחנו ניזונים בזכות הצדיקים,

אז אנחנו לא אוכלים על חשבון הזכויות שלנו,

כי כל העולם ניזון בשביל חנינא בני.

אז גם אני ניזון בשביל חנינא בני.

אז כל המצוות שעשיתי כל היום לא צריך שיהיו בשביל מה שאני אוכל בפה,

כי מה שאכלתי בפה אכלתי על חשבון הצדיקים.

אבל האפיקורוס מה הוא אומר?

הוא אומר, מה הועילו לנו חכמים?

אין מהם שום תועלת, הם לא מהנים את העולם כלום, הם קוראים לעצמם,

הם שונים לעצמם.

אז הוא לא נהנה משל הצדיקים.

אז ממה כן?

משל עצמו.

אז הוא גומר את כל הזכויות שלו,

וממילא אין לו חלק לעולם הבא.

אז זה לא עונש,

אלא זוהי המציאות שהוא גוזר את דינו שלא ילחק לעולם הבא.

כל אלה

שאומרים לבני התורה,

לבני הישיבות,

לא ללמוד.

מה הם מועילים?

הם אפיקורסים שאין להם חלק לעולם הבא,

והם גוזרים את דינם.

לכן צריך להיזהר מאוד,

אדרבה, לעודד

כמה שיותר אנשים שיעסקו בתורה, שילמדו בתורה,

שכל הצרות וכל החורבנות

שיש בעולם, ליהודים בפרט,

זה מעוד בת-קול אחת,

שבכל יום יוצאת בת-קול מהר חורב ואומרת,

אוי להם לבריות מעלבונה של התורה.

כשהתורה נעלבת,

היא עלובה.

כולם קוראים עיתון,

שומעים רדיו, רואים אותם בפלוויזיה ושוטטים בפייסבוק,

עושים הכול,

ורק ספר תורה לא פותחים ללמוד.

והתורה נעלבת.

ממה נהיינו עם נבחר?

ממה זכינו לכל מה שזכינו?

בזכות התורה.

ואין מי שמתעסק בה, אין מי שלומד אותה.

העלבון הזה עולה לנו ביוקר.

ומה שאנחנו סובלים עד עכשיו בגלות,

זה בגלל עלבונה של התורה.

יישר כוח.

תהיה בריא.

שאלה בסוף שם.

ערב טוב כבוד הרב. ערב טוב.

לאשתי יש חברה ילדות

שהם גדלו ביחד והכול,

ועוד חודש היא מתחתנת.

והיא מביאה את הזמר שאתה מדבר עליו כל הזמן באינטרנט, יניב בן משיח.

מרחיק משיח, כן. יניב בן משיח.

אשתי הוכיחה אותה כמה פעמים, אמרה לה להיכנס לאתר, לראות.

נגרם ויכוח, סכסוך, הם לא דיברו כמה ימים,

עכשיו הם השלימו קצת.

צריכים לדעת מה הרב אומר. אם כדאי ללכת לחתונה, לכבד אותה,

כי יש עניין שמח, חתן וכלה.

לא הולכים לחתונה כזאת, וכך פסקו גדולי הדור,

מקום כזה שיש מחטיא רבים. אין שמחה במעונו,

וספק מאוד אם תהיה הצלחה בחיי הנישואין, כי במקום שאין צניעות,

אומר החפץ חיים

שלא יצליח ובזרעם לא ייכון.

זה נכון.

ככה הלשון שלו, וזה מובא בחוברת שקיבלתם בשקיות,

תפתח שם, תוכל לראות

שזה הלשון של החפץ חיים, מקום שאין צניעות.

מקום שיש הוללות ושירה כמו שהוא שר, שירה פרועה

ושירה שהיא אסורה ומפי אדם אסור,

זה בעיה.

בעיה חמורה, וזה לא רק הוא, זה כל הדומים לו.

הרב אשתי אמרה לי שהיום היא דיברה איתה,

והבן של הרב עובדיה יוסף הכיר.

שמעתי כך.

יש עניין? אין שום היתר כזה בעולם,

והבן של הרב עובדיה יוסף אסר את כל הזמרים שהם מופיעים

אפילו בנפרד, כמו שפסק אביו הרב עובדיה יוסף.

הוא רצה לומר שיהיה מותר לשמוע,

אבל בסדר, הוא ואחיו ועוד כמה הם דעת יחידה, כמו שאומרים,

וקטנה מאוד אצל גדולי ישראל העצומים

שהבאנו את פסקם.

זה הרב

אלישיב, הרב שטיינמן, הרב קניבסקי, הרב לבקוביץ,

הרב שלום כהן, הרב שלמה בן-שמעון, הרב מסעוד בן-שמעון,

הרב תופיק ואחרים.

יש רשימה של 25 גדולי עולם שפסקו שאין לשיר את השירים שלהם.

הרב, אין עניין של הקפדה כאילו שתקפיד עליה.

לא, בכלל לא.

הפוך, שהקדוש-ברוך-הוא לא יקפיד על זה שהולכים ומתרים על מה שהוא אומר והולכים לשמוע את מי שהוא אומר לא לשמוע.

הרי הקדוש-ברוך-הוא,

אם יעמוד אחד כזה לפניו,

ויהיה חזן, מה הוא אומר עליו?

נתנה עלי בקולה, על כנס נטייה. תזרקו את החזן הזה בכלל מבית-הכנסת,

כי הוא לא מצטרף למניין.

ככה פוסק הרב מוצפי,

וככה הוא אמר את זה בשידור,

והצגנו את זה, נמצא גם באתר.

וככה אומרים עוד אחרים.

אז זאת אומרת, אם הקדוש-ברוך-הוא שונא אותו,

אז איך אפשר ללכת למקום שזה שנוא על הקדוש-ברוך-הוא?

ומה אמר דוד המלך, עליו השלום?

הלא משנאיך השם אשנא,

ובתקוממיך אתקוטט,

תכלית שנאה שנתיים לאויבים היו לי.

אוהבי השם שנאו רע, כתוב.

מי שאוהב את השם

שונא את הרע.

מי שעושה רע,

מי שעושה לא כמו שהתורה אומרת,

אז אם הוא אוהב השם,

הוא שונא את הרע שהשם שונא.

אז אם היא צריכה לשלוח לה רק מתן או ללכת לחופה אפילו, ולצאת?

דברים פשוטים, ברורים.

אה, אפשר לברכה לפרנסה?

השם יבטח לכם בזכות זה פרנסה טובה.

אמן, תודה.

כן.

שאלה, תן ליהודי שמה.

צרצנים נהיים. טוב.

אני בעצם לא רוצה לשאול שאלה, אני רוצה לבקש אזרח.

אני בן 44, חילוני מילדותי,

ואני נשוי לאישה שהיא שלוש שנים בתשובה,

אשה חרדית, היא פה לידי.

ואני צריך מישהו, אני מחפש מישהו שיעזור לי, איך אומרים?

להוריד אותה קצת ממני.

אני חילוני, וזהו, אני הייתי, רק אני רוצה לציין שהייתי פעמיים בערכים,

הייתי בהרצאות, הייתי בשיעורי תורה, הייתי אצלך לא מזמן בקריעת ים,

באתי גם היום.

אני לא אנטי, אני נהנה, אבל אני

נשאר חילוני.

ואני צריך, אני מחפש כל פעם, בא אלי איזה רב, אנשים מאוד נחמדים, מאוד מכובדים,

מנסה לדבר אל לבה, זה לא הולך. אני מחפש מישהו שיוכל לעשות את זה.

שמע, אין כמו הבדיחות של החילונים, אני אומר לך.

אני לא באתי להצחיק, אני פשוט נותן עובדה.

כן, הבנתי.

תגיד לי, למה אתה באמת לא הופך להיות יהודי שומר תורה ומצוות כמו שיהודי מוגדר יהודי?

אני ציפיתי לשאלה הזאת, אבל אני יהודי בדרך שלי. אין דבר כזה מתוק.

עובדה ש... מי עשה אותנו יהודים?

אנחנו החלטנו.

אנחנו לא החלטנו, נכון?

אתה נולדת לעם היהודי, מה לעשות?

זה כמו שאדם נולד

לעם הטורקי, אז לוקחים אותו לצבא הטורקי.

נולד אצל הבריטים, לוקחים אותו לצבא האנגלי.

נולד בישראל, לוקחים אותו לצבא הישראלי.

שואלים אותך בכלל? לא שואלים אותך.

אומרים לו, אדוני, נולדת פה, פה?

אתה הולך לצבא, נגמר. לא שואלים אותך בכלל.

זה מדובר

כשאתה נמצא פה על הקרקע ששייכת כביכול למישהו.

אתה, עצם ההולדת שלך בשם יהודי.

זה מחייב משהו.

עובדה שרודפים אותך אומות העולם בגלל שאתה יהודי,

לא בגלל שאתה משה.

זאת אומרת,

אתה צריך להבין לפחות למה רודפים אחריך.

למה העולם לא אוהב אותך?

במה אתה אשם?

אתה נולדת להורים טובים, נחמדים, קיבוצניקים, הכול בסדר.

מה קרה? למה לא אוהבים אותך?

בגלל שאתה יהודי. מה זה אומר?

לא מעניין אותך לדעת ההיסטוריה שלנו? מה גרם?

מה הקנאה של אומות העולם? מה השנאה שלהן? איפה זה התחיל? למה זה?

על מה?

הם צודקים? אנחנו צודקים. מה קורה?

הרי לא ייתכן שזה סתם.

עולם שלם שונא יהודים.

אם היית יושב באמת להבין את זה, היית מבין כמה המעלה שלך גדולה ולא היית מוותר.

לא היית מוותר.

אבל מה?

אתה באת עם ראש חילוני כזה שיודע כאילו מה הוא עושה,

טוב לו עם מה שהוא חי וכו'.

אבל אני נותן לך שאלות ערכיות בשבילך,

כמו שאני שאלתי את עצמי.

שאלות, עזוב דתיים, בלי דתיים.

עכשיו אני ואתה כאילו יושבים ומדברים, אני לא דתי, אתה לא חילוני.

אבל שנינו נפגשנו סתם, נפגשנו עכשיו באפגניסטן, בסדר? שנינו לוחמים לטובות האמריקנים,

ואתה אומר, אני יהודי, ואני אומר, אה, גם אני יהודי.

ופתאום אני שואל אותך, רגע, אבל מה זה יהודי?

מה תענה לי?

זה שנולד לאמא יהודייה? מי אמר?

מי זה שאמר?

אצל הגויים זה לא ככה, זה מי שבא מהאבא.

אצלנו זה מי שבא מהאימא.

מה קרה?

כשתתחיל לברר מה זה יהודי, אתה תגיע לנקודה שאין דרך אחרת מאשר לשמור תורה ומצוות.

אין דרך אחרת.

זה יהודי.

כל השאר זה ישראלי, זה ציוני, זה כל מיני שמות מסביב, אבל זה לא יהודי.

יהודי זה יהודי על פי התורה.

יהודה היה אחד מהשבטים, נקראנו על שמו.

יהודים על שם יהודה שהוא אחד מהבנים של יעקב אבינו. יעקב אבינו הביא את הבנים שלו שנקראו בני ישראל.

אנחנו משפחה, אתה יודע, אני ואתה משפחה.

כי זה מבני ישראל.

כל ה-12 שבטים האלה הביאו את כל העם הזה.

והעם הזה זורם לו בעורקים,

זורם לו דם של יהודים, משפחה אחת. אבא אחד יש לנו, ישראל סבא קוראים לו.

אז אנחנו צריכים להבין איך יכול להיות שאתה שונה ממני.

זאת אומרת, אם אבא שלנו משותף,

אז אנחנו צריכים להכיר את האבא.

אני מאמין שאתה מכבד את אבא שלך,

ואני מאמין שאתה מצפה שהבנים שלך יכבדו אותך.

אז צריך להבין מה האבא רוצה.

איך יכול להיות שמתנתקים חלק מהאבא, ולמה?

צריך להבין למה.

אז היה לזה איזה סדר

עד לפני שלושה דורות,

רוב העם היהודי היה שומר תורה ומצוות.

אבל כשהתחילה ההשכלה והתחילה האמנסיפציה והתחיל כל הדברים האלה, אז זה התחיל ככה להתפשט ומצא חן בעיני כמה, אתה מבין,

לשלב בתוך אורחות החיים היהודים.

יהודים קצת השכלה פה, השכלה שם, וככה יצאו והידרדרו וכו' וכו' והגיעו למצב שקראו לעצמם חופשים.

והחופשים עלו לארץ,

וטוב להיות חופשי בארצנו.

וככה נהיה המלה חילונים אחר כך.

וככה זה המשיך.

ואז כאילו הוא נהיה ניגוד.

איזה ניגוד?

אנחנו מאותו בית. אם תלך אחורה,

אני לא יודע אם אתה מוויז'ניץ או אתה מגור או אתה מאיפה אתה, שם בפולניה,

או ברומניה,

משם אתה,

עם שטריימלה והכול, כל המשפחה שלך,

כולם.

אולי דור אחד, שתיים, יש הפסקה.

אבל הנה, אתה רואה,

כולם חוזרים בסוף.

מיליון וחצי חוזרים בתשובה רק בישראל.

הם ירגו להם.

אז אתה צריך רק דבר אחד,

לברר באמת, לעשות חקר פנימי לעצמך,

מהי היהדות לגביך?

אוהב, לא אוהב, לא משנה.

אבל מה זה? אני רוצה לדעת מה זה. אבל באמת לברר.

לא בגלל שיש סמינר ולא בגלל שיש מרצים

ולא קשקושים.

אתה, ברור אישי אמיתי. אני למדתי לבד.

אני לא לימדו אותי.

אני לא הלכתי לשיעורים

ולא סמינר ולא כלום. אני לקחתי וקניתי ספרים וספרים וספרים,

ולמדתי ולמדתי ולמדתי, כשאני באתי מרקע גמור, הפוך לגמרי.

צפונבוני הייתי,

והשגתי את הכול לבד.

אבל היתה לי נקודה אחת חשובה,

לשקר את עצמי לא הסכמתי.

זאת אומרת, אם האמת תהיה כזאת והיא לא תנעם לי, לא תתאים לי אפילו,

לא בא לי,

לא מעניין אותי. אני הולך אתה עד הסוף.

כי אם אני אשקר, אני משקר את עצמי,

ובסוף אני אשלם על זה.

אז לא כדאי לי.

כדאי לי להתאמץ, ללכת בדרך מסוימת. ואתה יודע מה? הופתעתי לטובה.

זה כל כך טעים, כל כך נעים,

שלא הפסקתי מאז ועד היום. ולא רק זה שאני לא מפסיק,

אני גם הולך בכל העולם כולו להמשיך להפיץ את מה שאני יודע.

ובכל זאת,

קיבלתי, שמעתי, אני ממשיך בדרך שלי. אני חייב אישה חרדי. אתה לא תמשיך. אתה, אחרי ההרצאה הזאת שלי, לא תמשיך כבר ככה. נגמר.

זה רק בשביל הבדיחה.

אתה לא תפסיד, הרי לפניי, אני יודע, אני מכיר את הטיפוס.

אבל חדר לך, ראיתי, היו כמה רגעים שטפטף לך טפטף. שלוש שנים מנסים? לא יודע. עזוב, עזוב.

אתה תחזור בשידור חוזר על מה שאני אמרתי לך היום,

אתה תראה שזה יעשה לך כבר את החקירה האישית לבד.

אתה לא צריך אף אחד.

אתה באמת לא צריך אף אחד.

אתה יכול לבד להגיע לזה.

גם בלי סיוע של אשתך.

אתה לבד תגיע לזה.

קח את הזמן שלך,

תבחן את זה, אבל אמיתי,

כמו שאתה עושה דוקטורנט

בשביל עצמך.

זה יהיה הדוקטורנט שלך.

ותאמין לי שאתה תגיע לזה מהר.

תגיע לזה מהר.

מה שמך, רק שאני אזכור.

דרור.

דרור והמשפחה.

בנאי.

בנאי.

טוב.

עד היום היית בדרור, מהיום תהיה בנאי.

אני חייב להיות דרור כל הזמן, השם שלי זה... אתה תישאר עם דרור, אין בעיה. אבל אתה תהיה בנאי, מעכשיו תבנה אבן על אבן עד שתגיע להיות יהודי שלם.

כן.

זהו, תודה.

תהיה ברור.

כן, תן לבחור פה קדימה.

בלי לשון לימודי, שקוראים לך. ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

קוראים לי עידן, ויש לי איזושהי בעיה עם מצוות כיבוד אב ואם.

אני, ביני לבין ההורים שלי, קרו דברים בעבר, אני עשיתי להם, הם עשו לי.

אני מאוד אוהב אותם,

אבל מאוד קשה לי,

דברים שהם עשו לי, יש בי כעסים,

וכל מיני דברים שלא נותנים לי לקיים את המצווה הזאת באופן שלם. הייתי רוצה שתיתן לי עצה איך לכבד אותם באמת ולשמור את המצווה הזאת.

תגיד לי, אם אתה היית בריא,

ופתאום נהיית חולה,

ופתאום נהיית מוגבל,

ופתאום אתה כבר לא מכיר את עצמך,

אתה תמשיך לתמוך בעצמך, או שתתיאש בעצמך?

למה?

לא יוותר, אני רוצה להיות בריא, רוצה להיות שלם, מתמא.

אז עכשיו תדע לך, אתה והוריך זה גוף אחד,

וחלק מהגוף הזה עכשיו חולה.

יש בו משקעים,

יש בו בעיות,

יש בו טרוניות, יש בו כל מיני דברים,

אבל זה חלק ממך,

והחלק הזה חולה,

ואתה צריך לשאוף להבריא אותו,

בדיוק כמו שאתה שואף להבריא את גופך.

אבל אם זה ברק ממני,

ואבא שלי הוא בן אדם מאוד קשה,

ואני צריך לקחת את כל העול הזה עליי. גם אם יש מחלה קשה, אז לא מוותרים על החיים.

ממשיכים להילחם עם כימותרפיה, עם כל מיני תרופות, לא מוותרים.

תודה.

תהיה בריא.

כן.

שאלה נוספת.

שלום, כבוד הרב.

שלום.

שמי יהונתן.

אני רוצה קודם כול בריאות הנפש והגוף.

אמן.

ואני רוצה להיות כמו דוד המלך, נעים זמירות.

רגע, רגע, תרצה לשיר?

כן.

זה בעיה?

למה?

אתה צריך להיות זמר כשר.

אני אהיה משותף, גם פה וגם פה. לא, לא.

דוד המלך היה נעים זמירות ישראל, כשר לחלוטין, שאנחנו אומרים את הזמירות שלו כל בוקר בתפילה.

בלי דוד המלך אנחנו לא יכולים.

אתה רוצה להיות כמו דוד ולהיות דודי בסוף. גם שירי קודש וגם שירי חול. אין דבר כזה. אין דבר כזה. יש כזה. אין כזה.

מה אתה אומר, הרב?

אני אומר לך שזה לא טוב בשבילך.

אבל הציעו לי בהפקה ואמרו לי,

יש לי כמה שירים בשבילך, גם שירים חילונים וגם שירים דתיים.

אבל אתה לא צריך לשמוע להם.

רק שירי קודש והלל ותשבחות לשם יתברך.

ושירים קצת.

לא.

למה? לא. אני צריך.

קצת מחוזות זוהר גוב, אייל גולן. בוא תשמע, אני מאמין, אני מאמין, של?

של?

של?

של?

אייל גולן. אייל גולן? לא.

אני מאמין. אני מאמין באמונה של אמה. ארז הופיעת המשיח אני מאמין.

אני מאמין באמונה של אמונה של אמונה בביאת המשיח אני מאמין באמונה של אמונה של אמונה בביאת המשיח אני מאמין באברתי

שהתממן, ואם כל זה אחר כאלו.

ואמרתי שהתממן, ואם כל זה אחר כאלו.

בכל יום שיבוא,

בכל יום שיבוא,

בכל יום שיבוא,

אני לא אני,

בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא,

בכל יום שיבוא,

אני מאמין.

אני מאמין באמונה שלך,

בביאתם משיח,

אני מאמין.

אני מאמין באמונה שלמה,

הביא אדם משיח יחד עם אמרי, ואף על פי שהתממש האם כל זה אחר כיום,

ואף על פי שהתממש האם כל זה אחר כיום,

בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא,

אני מאמין בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא,

בכל יום שיבוא, אני מאמין.

ועם חלבי,

צריך להתממן

ואם כולו נדל הכל מציבור שלו,

נשחק בלו יום שיבוא בכל יום שיבוא בכל יום שיבוא אני מאמין בכל יום שיבוא בכל יום שיבוא

החלטתי, אני בכל זאת נשאר עם הדעה שלי.

אז אתה תתן לכם דרור ביחד.

תלמדו ביחד מה זה יהודי ואחרי זה.

לפני חודש ציתי הגיל והורדתי אותו זמנית.

וציצית אני הולך קבוע, ברוך השם. אם אתה רוצה, אני יכול לקחת ציצית לקידוש השם.

ובכל זאת אני אשיר שירי מחוזות של זאוגו ואייל גולן.

חס ושלום, אתה השתגעת. למה? אתה רוצה לאבד את העולם. אני רוצה, בעזרת השם, להצליח. כולם אומרים שיש פוטנציאל גדול, אז למה לא נמצא? אתה לא שומע, אבל שיהיה לך פוטנציאל. אצלנו חסר זמרים.

תבוא אלינו.

נו, אפשר לשלם קצת שירי מידע. כל הזמרים אצלנו אמור לצד השני. קצת מידע טסה, יוני בן-משיח.

עזוב, עזוב, אתה מדבר על אלה שכבר פרשו.

אנחנו מדברים עכשיו, אם אתה כבר כוח חולה,

בוא תהיה כמו שצריך.

תלמד, כמו ארז יחיאל, תשיר שירים של תהילות לקדוש-ברוך-הוא.

כל הציבור החרדי והדתי יאהב אותך, וממילא תרוויח טוב. גם וגם. לא.

בשום אופן לא.

בעזרת השם, בעזרת השם. בעזרת השם, בעזרת השם. אבל קח ציצית בינתיים על כל מקרה. בכבוד.

נהיה בריא.

אני רוצה לדעת שבשבת, כשאני הולכת לבית-הכנסת,

כשיש ברכת הכוהנים,

אוטומטית יורדים לי דמעות מהעיניים ואמרו לי, לא, זו שבת.

אז אני לא יודעת למה. אם זה דמעות של התרגשות או דמעות של שמחה,

זה לא איסור.

לא.

לא. אבל תמיד, תמיד, תמיד. זה סימן שהנשמה שלך

מרגישה דברים שבקדושה.

תודה רבה. אבל רגע, את צריכה ללכת עם כיסוי ראש מלא.

אני לא נשואה.

בכלל, אף פעם.

בחיים לא התחתנתי.

אז אני נותן לך עכשיו סגולה,

אפילו שאני לא חסיד של הסגולות.

תודה. ובעזרת השם תלבשי שמלה לבנה אחריה מטפחת הלבנה.

אמן. כנה לצון.

מהפה שלך לאלוקים. אמן.

אם את כל הזמן בוכה, מתי שאת שומעת כהנים, כנראה שהחתן שלך יהיה כהן.

תקווה היא כרת על פניו.

בסומך שובו נתר רב הים.

אין פה לשגיאותיו.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

יש לי שאלה, משהו שנוגע בהלכה.

אני חס ושלום לא מערער אחרי הדרכים של הרב. אני בטוח שכל הדרכים של הרב ישרים.

אני חס ושלום לא מערער אחרי דברי הרב,

אבל מאוד חשוב לי להבין דברים שנוגעים להלכה, כי אני מאוד נוקשה בזה, מה שנקרא.

למשל, עניין הזמרים.

אם למשל זה מותר מעיקר הדין, כי הרי יש לנו הרב עובדיה וכל החבורה של הספרדים,

שהוא נחשב מר דאטרה,

והרי נאמר שאם גם חולקים מעל מר דאטרה, אז לא רשומים להם.

אז למה בכל זאת הרב מאוד נוקשה עם העניין הזה?

חשוב לי להבין.

קודם כול, הרב עובדיה לא התיר לשמוע את הזמרים האלה.

הוא אוסר?

לא יודע.

לא השמיע את דעתו מאז חצי שנה שאני יצאתי נגד הנושא.

זה שאנשים רוצים להגיד שזה כנראה ככה וככה וככה, זה עדיין לא שום דבר.

לפני 23 שנה הוא יצא ואמר שאפשר לשמוע אפילו כאלה שהם כמו משה אליהו, היה איזה זמר,

שהוא היה חילוני כזה.

משה אליהו.

ולפני שלוש שנים הוא יצא בשנת תשס״ז ואמר שאסור לשמוע כאלה,

ולא רק זה, אפילו להזמינם לאירועים הגונים אסור.

ולזה מסכימים אפילו הבנים שלו שרוצים להתיר לשמוע.

אבל הוא לא השמיע את דעתו,

אז ממילא כל השאלה נופלת.

אז אין בעצם פוסק גדול שמתיר את זה. יש, יש פוסקים גדולים מאוד שאוסרים את זה.

זה העניין.

תודה רבה. היה חשוב לי להבין.

תודה רבה.

יש ממר השמרת, כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא,

ומצד שני תורי קבוצות שנעקרים מחלק שלהם לעולם הבא.

אז איך זה מסתדר אחד עם השני?

כתוב במפורש בהמשך, ואלה שאין להם חלק לעולם הבא.

כן, אבל בכל זאת, כל ישראל. אז איך זה, כל ישראל יש להם חלק, אבל השאלה אם הם זוכים בו.

אם אדם מחליט להיות אפיקורוס, הוא מפסיד את חלקו,

אם הוא הוגה את השם באותיותיו,

אם הוא לא מאמין את חטא המתים.

יש כל מיני סיבות.

תודה רבה. תהיה בריא.

שאלה נוספת.

ערב טוב, כבוד הרב, בקשר לשרפה בכרמל,

אני שומע הרבה אנשים בזמן האחרון אומרים שזה מוזכר בתורה בכמה מקומות.

אני אנסה לדעת איפה זה מוזכר בתורה ומה קרה

שם בדיוק מבחינת התורה איך שהיא מסתכלת על הדברים שקרו שם. בקצרה, הקדוש-ברוך-הוא מראה לנו שמגפרור הוא יכול להדליק

40,000 עד 50,000 דונם ככה בקטנה, כמו שאומרים.

אז אם תתחיל מלחמה ויהיו אלפי טילים,

זה לא גפרורים, זה טילים.

מה יהיה?

אז תהיו מוכנים ותצפו למה יהיה אם עם ישראל לא ישכיל

לחזור בתשובה ולשמוע על הקדוש-ברוך-הוא.

מה יקרה? תדעו, זה הכול. הקדוש-ברוך-הוא

מדי פעם מאותת לנו.

וכמו ששאל השואל,

איפה הגשמים?

יש לו בעיה לתת גשמים?

אוסטרליה, הוא הציף אותה,

משהו.

אירופה הציף אותה.

אמריקה הציף אותה. הצפות.

ואצלנו,

לא נותן. למה לא נותן?

כי כתוב, כל יום אנחנו אומרים,

וחרה אף השם בכם

ועצר את השמים.

אבל איפה זה מוזכר בתורה, הקטע הזה של השריפה בכרמל?

שריפה בכרמל, יש כאלה שרומזים שהפטרה שהיתה אחרי זה,

דיברה על אליהו בהר הכרמל, ושהיה שם את המזבח, ושירדה אש מן השמיים, וכל העם אמרו, השם הוא האלוקים,

השם הוא האלוקים,

וכל מיני דברים. אבל זה לא משנה לעצם העניין. עצם העניין

זה כשהקדוש-ברוך-הוא נותן לנו מכה,

הוא רוצה שנבין ונתעורר. לא מבינים? בא עוד אחת.

לא מבינים? בא עוד אחת.

אם תלכו עימי בקרי,

תאמרי שזה מקרה, אז אני אבוא אליכם מחמת קרי.

תהיה בריא.

שאלה נוספת?

תן לה בחוף שקשה.

שלום, כבוד הרב, שמי אביאור.

יש לי בקשה.

אם אתה יכול,

בקשה לתת ברכה לחבר שלי שהוא בבית-חולים כבר קרוב לחודש,

שרון בן-גאולה, משפחת מגירוב.

הוא משתדל כאילו לבוא לבית-כנסת והכול, ואנחנו משתדלים לחזק אותו. שרון בן-גאולה, מגירוב.

הבנתי. צריך להחליף את השם. תגיד לי עוד משהו.

הנקודה אצלו, מה חולי?

הוא חלה בתלקת ריאות עד כמה שאני יודע. אני לא יודע. עוד פרטים.

תגיד לו שאם הוא יכול, הוא בבית-חולים?

או בבית?

לא, הוא בבית-חולים.

אם הוא יכול לשמוע שעתיים תורה באוזניות,

בווקמן,

בנגן,

לשמוע שעתיים תורה כל יום.

אוקיי, כבוד הרב, יש לי עוד שאלה. שרון בן-גאולה,

למשפחת מגירוב. גאולה יזכה לרפואה שלמה והחלמה מהירה.

אמן.

ויש לי שאלה.

כן.

ידוע על המשפט של לא יהיה צדיק נעזב וזרעון מבקש לחם.

כן. אני לא טועה.

ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעון מבקש לחם.

אז יש לי סיפור שאני מכיר מבן-אדם שהוא שכן שלי,

והוא נפטר. רציתי לספר אותו, ותגיד מה אתה חושב על זה.

כי זה ממש עשה לי כמו הרהורים כאלה.

היה מדובר על הבן-אדם שכאילו היה עובד באיזושהי עבודה, היה בן-אדם מסודר, ברוך השם, והכול.

היה לו ארבע או חמישה ילדים, ברוך השם, היה לו הכול.

ועכשיו הרב שלו אמר לו, תשמע, אתה צריך להתחיל להתחזק, ואתה לא יכול לעבוד.

אין לעבוד, נגמר לעבוד.

עכשיו אתה הולך לישיבה,

אתה לא עובד, האשה עובדת,

והוא עבר דירה.

אוקיי, הוא עבר דירה והכול.

הבן-אדם,

כל הזמן, לא משנה כמה היה לו גרוע,

המצב הכלכלי,

הבן-אדם תמיד לא עזב את העניין של התורה, שקד בתורה, שקד בתורה, שקד בתורה,

עד שכבר הגיע למצב שלא היה לו פשוט כסף אפילו לחמם את הבית,

או אפילו להביא פרנסה הביתה בשביל לתת אוכל לילדים.

הבן-אדם נפטר,

והקדוש-ברוך-הוא, כאילו אני לא הבנתי למה זה קרה שהבן-אדם נפטר,

השאיר אשה שבאותו זמן לא עבדה עם ארבע יתומים.

אני לא הבנתי איך זה קרה,

איך הקדוש-ברוך-הוא אפילו יכל לתת כזה דבר.

מה המשפחה אמורה לעשות במצב כזה?

טוב,

גם משפחות של עשירים נפטר לפעמים עם האבא, וגם משפחות שלא היתה להן בעיה כזאת או אחרת ונפטר האבא, יש, לצערנו, הרבה

אלמנים ואלמנות,

וזה לא חסר. בבני-ברק, לצערנו הרב, אנחנו רואים כל יום הודעות חדשות, והם מבקשים תמיכה ועזרה וכו' וכו'.

אז להיפטר נפטרים אנשים,

אבל מה שבטוח שאדם שהשקיע את כל חייו, כמו שאומרים בתורה, וזה נקרא כל חייו, כי מרגע שהוא עמד על דעתו והחליט שזו הדרך שבה הוא בוחר,

וככה הוא נפטר,

אז אכן הוא צדיק תמים. אם זה מה שהוא עשה,

אז הוא צדיק תמים, ושכרו יהיה מושלם.

עכשיו,

אם הוא היה נפטר ממחלה בלי קשר לרב סתם מאיזה עניין כזה ואחר, מה היית אומר? היית שואל גם,

איך בן אדם,

כשהוא לומד תורה, נפטר ממחלה.

ואם חלילה הייתה תאונה, גם היית שואל.

ואם הוא היה נפטר בכלל, סתם, כמו שכל האדם מת, אז מה?

אנחנו לא קובעים לקדוש ברוך הוא מאיזה סיבה הולך כל אדם, כי אנחנו לא יודעים את הסיבות.

אבל יכול להיות גם שהאריכו את ימיו יותר ממה שהיה צריך לחיות קודם.

לדוגמה,

כתוב כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים. יכול להיות שאלמלא העצה של הרב,

אז הוא היה צריך להיפטר כבר קודם לכן.

ועל ידי זה שהוא למד תורה, האריכו את ימיו.

גם זה יכול להיות,

אבל אנחנו לא יכולים להגיד מה נכון ומה לא.

אבל סיפורים יש מכאן ולכאן,

ולא מסיפורים נבנים.

על הנהגת הקדוש ברוך הוא אנחנו לא יכולים לחלוק, זה ודאי, כי הקדוש ברוך הוא לא עושה דין בלא דין.

ואם הקדוש ברוך הוא לקח את הבן שלו בזמן שהוא החליט שזה הראוי והנכון,

אנחנו, אין לנו פקפוק על זה.

אוקיי, תודה רבה, כבוד השר. תהיה בריא.

שאלה נוספת.

אם לא, אני רוצה להציע לכם משהו קודם.

אתם קיבלתם שקיות כולן?

מי שלא קיבל יקבל, אני מקווה שנשאר. נשאר שם?

כן?

אז תביא את השקיות ותחלק לאלה שעוד לא קיבלו.

בשקיות יש כמה דברים, יש כמה טפסים שכדאי שתעיינו, ואני ממליץ לכם להשתמש בהם. זה אחד.

שתיים, יש איזו תוכנית שאנחנו עושים כרגע של הפצה של מיליון ושבע מאות וחמישים אלף דיסקים של תקליטור תורני שיחולק בכל בתי ישראל, כמו שחילקנו את האנציקלופדיה בכל בתי ישראל,

וכל התורה תהיה בתוך תקליטור עם מנוע חיפוש, שכל שאלה שתרצו לדעת תוכלו לדעת אותה בקלות.

הזכות של זה היא גדולה ביותר,

ומי שרוצה להיות שותף במניה בכל הזכויות של טריליונים ומיליונים, מיליונים של מצוות בכל עם ישראל,

יכול לרכוש מניה כזאת,

להתקשר לשופר ולזכות להיות שותף.

אז קודם כול, זה כל אחד שיוכל לעשות.

יש פה גם שופר בריאות, כדאי לכם לראות את זה,

תוכנית מיוחדת שהצלחנו להשיג לציבור.

ואני רוצה לחלק לכם כמה מתנות לפני שאנחנו מסיימים.

אני גם רוצה לומר לכם שנהניתי מכם הערב.

אני מודה לכם,

ונתראה בקרוב.

וליהודי ישעיה הרואה למרחקים וכיסתו חורמותיו דהיטים ודוד וכל ישראל משחקים.

בבוא העת כל יחיד ויחידה יפתרו תעלומה בכל חידה.

בבוא הזמן ואחרית הימים יתגלה אדון חוי עולמי.

נביא לאומים וליהודים יש הים

הרואה למרחקים וכיססו ארמותם לאתים ודוד מכל ישראל מספקים.

נביא לאומים וליהודים יש הים

רואה למרחקים ואיזה כוח רותם ליקים ודוד וכל ישראל מספקים.

נביא לאומית וכל ישראל מספיקים.